ב דין לבישת בגדים ובו ו' סעיפים:

א

א מדת הצניעותא שיבח הכתוב במקומות רבות וחכמיםב צוו בה לכל אדםג להיות צנוע בכל אורחותיו ולא להתנהג בפריצות אפילו שלא בפני הבריות אלא בינו לבין עצמו כמו שיתבאר בהלכות צניעותד ואפילו כשהוא יחידי בלילה ובחדרי חדריםה צריך לנהוג בצניעות ובושת לפני הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודוו וכחשכה כאורהז לפניו יתברך ולכן לא יגלה את בשרוח ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם ואפילו כשישן על מטתו בלילה יכסה כל בשרו בסדין ואפילו כשנכנס לבית הכסא לעשות צרכיו שצריך לגלות בשרו לא יגלה רק כמה שצריך לבד ולא יותר על הצורך אפילו מעט כמו שיתבארט:

ב

ב וכן כשפושט מלבושיו וחלוקו לישן על מטתו ערוםי יזהר לכסות בשרו מעט מעט בסדין תחת חלוקו בטרם יפשיטנו ממקום זה בבשרו בענין שכשיפשטנו ממקום זה יהיה מקום זה כבר מכוסה בסדין ולא יהיה מגולה אפילו מעט מבשרו שלא לצורך אפילו רגע א' (וכן מי שאינו ישן ערום רק שפושט האנפלאות מעל רגליויא יכסה רגליו תחילה בסדין ויפשיטן תחת הסדין) וכן כשיקום משינתויב ילבש חלוקו מעט מעט תחת הסדין בעודו שוכב בענין שלא יהיה מעט מבשרו מגולה אפילו רגע אחד שלא לצורך (וכן באנפלאות שלנו ילבשן מעט מעט תחת הסדיןיג שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלויד שאין הולכין יחף לעולם אפילו בקיץ) וכן יזהר כשמחליף חלוקו (או אנפלאותיו) באמצע היום או הלילה אלא אם כן הוא בבית המרחץ שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים ואי אפשר בענין אחר ואין בזה משום פריצות וכן כשרוחץ בנהר (רק שיש לו לפשוט וללבוש סמוך לנהר כל מה שאפשרטו בכדי שלא לילך בגילוי הגוף שלא לצורך) ואפילו ערותו א"צ לכסות בירידתו לנהרטז ולא עוד אלא שהמכסה נראה שהוא בוש בדבר וכאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו אך בעלייתו שפניו כלפי העם ישחה או ישים ידו כנגד ערותו לכסותה ובלבד שלא יגע בה כמו שיתבאריז וכן כשרוחץ במרחץ עם בני אדם ואם אפשר לו לכסותה מעיניהם בבגד מה טוב:

ג

ג טוב ליזהר לדקדק בחלוקויח וכיוצא בויט ללבשו כדרכו שלא יהפך הפנימי לחוץ ויראו התפירות המגונותכ ואמרי החלוק ויתגנה בעיני הבריותכא ואם לא נזהר והפךכב אם תלמיד חכם הוא צריך לפושטו ולחזור ללבשו כדרכו שלא יהיה בכללכג משניאיכד ח"ו ועל פי הקבלהכה יש ליזהר מללבוש ב' מלבושים יחד מפני שקשה לשכחה:

ד

ד לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דברכו לפי שהימין היא חשובהכז בכל התורה כולה לענין עבודהכח ובהן יד ובהן רגל במלואיםכט ובמצורעל וכן בחליצהלא לכך יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם ולכן כשינעול מנעליו ינעול של ימין תחילהלב וכשחולץ חולץ של שמאל תחילה שזהו כבודה של ימיןלג ומנעלים שיש בהם קשירה ינעול של ימין ולא יקשרנו ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו ואח"כ יקשור של ימיןלד מפני שלקשירה יש לחלוק כבוד לשמאל שהיא חשובה בתורה לענין קשירת תפיליןלה אך מנעלים שאין בהם קשירהלו ינעול של ימין תחלה וכן כשלובש חלוקולז ושאר מלבושיו ילבש יד ימין תחילה וכן במכנסיים ואנפלאות רגל ימין תחילה ואם יש בהם קשירהלח יקשור של שמאל תחלה וכן כשרוחץ או סךלט ירחוץ או יסוך יד ימין תחילהמ וכשרוחץ כל גופו במרחץ ירחוץ ראשו תחילה מפני שהוא מלך על כל האיבריםמא:

ה

ה ויקום וילך בכפיפת הראש מעטמב ולא בקומה זקופהמג וגרון נטוי כענין שנאמרמד ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים ואפילו פחות מד' אמותמה אסור וכל המהלך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינהמו שנאמרמז מלא כל הארץ כבודו ושיעור הזקיפה כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליומח וצריך מחמת זה לילך בנחת שלא יכשל בהליכתו ומכל מקום לא יכוף קומתו או ראשו יותר מדאימט אלא במידה בינונית בכדי שיראה את הבא כנגדו בפניו (בלי שיזקיף עיניו למעלה יותר מדאי):

ו

ו ומדת חסידותנ שלא לילך ד' אמות בגילוי הראשנא גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראשנב מפני החום בימים ההם ועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראשנג משום צניעות שהרי זה כמגלה בשרו המכוסהנד וגם הקטנים נכון לכסות ראשםנה וכ"ש במדינות אלונו שהנכרים נהגו לגלות ראשם וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות א"כ ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכונז אך אם משים ידו על ראשו לכסותו די בכך להיכר רק שלא יזכיר שם שמים כמו שיתבאר בסימן צ"אנח:


א) עירובין ק, ב. ברכות סב, ב.

ב) ע' סמ"ק סי' נז שמנאה במנין המצות וצ"ע.

ג) ברכות ח, ב. שם סב, א.

ד) הלכות אלו (או"ח סי' רמ) בשוע"ר לא הגיעו לידינו. וראה טור ושו"ע שם.

ה) טור. וכ"ה במהדו"ק ס"א ובסידור ד"ה צריך. ובמהדו"ק הוסיף הטעם שמביא לידי הכנעה.

ו) ראה גם לעיל סי' א ס"ד וש"נ.

ז) תהלים קלט, יב.

ח) שבת קיח, ב.

ט) רס"י ג.

י) טור סי' רלט (עפ"י רש"י שבת שם ד"ה לא ראו). וראה רבינו יונה בספר היראה. וכ"ה במהדו"ק ס"א.

יא) צוואת ר' אלכסנדר זיסקינד (מחבר ספר יסוד ושורש העבודה) סי' כג.

יב) טור ושו"ע סעיף א.

יג) צוואת רא"ז שם.

יד) עי' לקמן סי' נג סי"ז. סי' עה ס"א. סי' צא ס"ה. סי' קכח סמ"ד.

טו) פרי מגדים בא"א ס"ק ד.

טז) שבת מא, א. מ"א ס"ק ב.

יז) לקמן סי' ג ס"י.

יח) שבת קיד, א. טור ושו"ע סעיף ג. וכ"ה במהדו"ק ס"ב.

יט) פרישה ס"ק ג.

כ) רש"י שבת שם.

כא) מ"א ס"ק ג.

כב) ט"ז ס"ק ב.

כג) פרישה שם. וכ"ה במהדו"ק ס"ב. לקמן סי' נג סל"ב.

כד) משלי ח, לו. שבת שם.

כה) האריז"ל (בשער הכונות סוף ענין ברכת השחר). הובא במ"א ס"ק ג. וכ"ה במהדו"ק ס"ג.

כו) שבת סא, א.

כז) תוס' שם ד"ה דעבד. לבוש סעיף ד. וכ"ה במהדו"ק ס"ד-ו.

כח) זבחים כד, א.

כט) ויקרא ח, כג.

ל) שם יד, יד.

לא) יבמות קד, א.

לב) שבת שם.

לג) רש"י שם

לד) שבת שם. טור ושו"ע סי' ב סעיף ד.

לה) לבוש שם.

לו) תוס' שם ד"ה וסיים. רמ"א סעיף ד.

לז) מ"א ס"ק ג.

לח) עי' ארצות החיים סי' ב. המאיר לארץ סקל"א.

לט) גמרא שם. מ"א ס"ק ד.

מ) ראה גם מהדו"ק סי' ד' ס"י. סי' קנח סי"ט. סידור סדר הנטילה.  סדר נט"י לסעודה ס"ה. ולענין אחיזה ביד ימין כשמברך עי' לקמן רס"י קפג. סי' רו ס"ח. סי' רעא סי"ח. סי' רצו סט"ז. סידור סדר ברה"נ פ"ט ה"ד. סדר הבדלה. דיני הלולב. ולענין איטר עי' לקמן סי' קפג ס"ז. סי' תרנא סי"ד. שו"ת צ"צ חאו"ח סי' ה אות ח בסופו.

מא) וכ"ה במהדו"ק ס"ו.

מב) טור וכ"ה במהדו"ק ס"ז. וראה לכבודו של מלך ח"ד ע' 322.

מג) רמב"ם פ"ה מהל' דעות ה"ח. וראה ברכות מג, סע"ב.

מד) ישעי' ג, טז.

מה) ב"ח. ט"ז ס"ק ד. מ"א ס"ק ה.

מו) קידושין לא, א. ברכות מג, ב.

מז) ישעי' ו, ג.

מח) רש"י שבת סב, ב.

מט) רמב"ם שם.

נ) ארחות חיים הלכות תפלה סי' מח (וכל בו סי' יא) בשם הר"ם. דרכי משה. שו"ת רש"ל סי' עב. מ"א סי' צא ס"ק ג. וכ"ה לקמן סי' צא ס"ג, ובמהדו"ק ס"ז כ' שלא לילך אפי' פחות מד' אמות ושלא לישב כלל בגילוי ראש ממדת חסידות. וראה לקמן סי' מו ס"ב.

נא) גמרא קידושין שם. ובשבת קיח, ב.

נב) כ"מ בגמרא קדושין ושבת שם וקנו, ב.  ועי' פס"ד צ"צ סי' ב סק"ח.

נג) הרב רבינו יונה בס' היראה.

נד) רמב"ם שם ה"ו. ובמורה נבוכים ח"ג פנ"ב. וראה חקרי הלכות ח"ה ה, א.

נה) מ"א ס"ק ו.

נו) ט"ז סי' ח סק"ג.

נז) ויקרא יח, ג.

נח) סעיף ג-ד.