קלא דיני נפילת אפים ובו ו' סעיפים:

א

א לאחר שסיים השליח ציבור חזרת התפלה נופלים על פניהם ומתחנניםא כל מקום לפי מנהגוב וגם עיקר נפילת אפים הוא מנהג שנהגו כל ישראל מימות עולםג ואף על פי כן אינה חובה אלא רשותד לכן כל הלכותיה תלויות במנהגה כמו שיתבאר ותחינה זו שמתחנן בנפילת אפים צריך לומר מיד אחר התפלהו אבל אם הפסיק ועסק בדברים אחרים אחר התפלה שוב אין תחינתו נשמעת כל כך לכן אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים (אע"פ שמן הדין אין איסור בדבר שהרי עיקר נפילת אפים היא רשותז) ומכל מקום א"צ ליזהר אלא מלהפסיק ולעסוק בדברים אחרים לגמרי אבל שיחה מועטת אין לחושח וכל שאין מפסיקין בדברים אחרים לגמרי יכול לילך אחר התפלה למקום אחר ליפול שם על פניוט.

ועיקר נפילת אפים שנהגו בה בימי הראשונים היא ליפול על פניו ארצה אפילו שלא בפישוט ידים ורגליםי (ואפילו יושב על הארץ ונופל על פניו ארצהיא) ואדם חשוב אינו רשאי ליפול על פניו בענין זהיב בפני הצבור כשמתפלל על הצבוריג אם אין הצבור נופלים כך כמוהויד אלא א"כ הוא בטוח במעשיו שיענה כיהושע בן נוןטו (שהרי) נאמר בוטז קום לך למה זה אתה נופל על פניך (משמע שאין לו ליפול) לפי שאם לא יענה מיד יהרהרו הצבור אחריויז לומר שאינו הגון ואינו ראוי ליענות.

וכן כל אדם אסור ליפול על פניו ארצהיח על גבי רצפת אבניםיט אפילו שלא בפישוט ידים ורגלים גזירה משום השתחוואה בפישוט ידים ורגליםכ שהיא אסורה מן התורהכא ולוקין עליוכב שנאמרכג ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה ואינו מותר אלא במקדש בלבד.

ואם אינו מדביק פניו בקרקע אלא מטה על צידו מותרכד אפילו לאדם חשוב בפני הצבורכה ואפילו על גבי רצפת אבניםכו שלא בפישוט ידים ורגליםכז כמו שיתבארכח ועכשיו שלא נהגו ליפול על פניהם ממשכט אלא בהטיית הראש וכיסוי הפנים בלבד לא שייך כל זהל.

וכיון שאין נופלין ממש אלא שמכסה פניו נהגו ליפול אפילו מעומדלא אך ע"פ הקבלה ראוי להיות נפילת אפים מיושבלב ואם אי אפשר לישב במקום שכלו הג' פסיעות ימתין כדי הילוך ד' אמות ויחזור למקומו ויפול מיושבלג.

ונוהגים לכסות הפנים בבגד ולא די בכיסוי היד שנופל פניו עליה לפי שהיד והפנים גוף אחד הן ואין הגוף יכול לכסות את עצמולד כמו שנתבאר סי' ע"דלה וצ"אלו.

ונהגו במקומות הרבה להטות על צד שמאללז לפי שמצינו כשאדם מתפלל שכינה מימינו שנאמרלח ה' צלך על יד ימינך וכמ"ש בסי' צ"זלט נמצא כשהוא מוטה על שמאלו פניו כלפי שכינה ואם היה מוטה על ימינו היה להיפך ולא יתכן לעבד להיות אחוריו כלפי אדוניומ וי"אמא להטות על יד ימינו שכשהוא מוטה על ימינו ושכינה כנגדו יכוון שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקנימב ונהגו במדינות אלו להטות בשחרית על ימינו ולא על שמאלו משום כבוד התפילין שבשמאלו ובמנחה או אפילו בשחרית כשאין לו תפילין בשמאלו מטה על שמאלומג והש"ץ העומד מימין הארון טוב שיטה ראשו מעט כלפי הארון אף כשנופל על יד ימינומד (וה"ה היושבים בצד המנורה לפני הארון ונופלים על פניהם למזרח כמו הש"ץמה).

ע"פ הקבלהמו יש לומר מזמורמז אליך ה' נפשי אשאמח אך מפני שהאומרו ולבו רחוק ממנו גורם לו להאסף בלא עתומט לפיכך נמנעו לאומרו במדינות אלו אלא אומרים רחום וחנון כו' ה' אל באפך כו'נ:


א) טור. וראה רמב"ם הלכות תפלה פ"ה הי"ג. פ"ט ה"ה.

ב) שו"ת ריב"ש סי' תיב. רמ"א ס"א. וראה רמב"ם שם פ"ה הי"ג.

ג) במדבר יד, ה. יהושע ז, ו. תענית יד, ב. מגילה כב, ב. וראה שו"ת ריב"ש סי' תיב. שער הכולל פי"א ס"ו וש"נ.

ד) רב נטרונאי הובא בטור.

ה) שו"ת ריב"ש סי' תיב.

ו) תלמידי הרשב"א (ראה ריטב"א החדשים ושטמ"ק ב"מ נט, ב. צרור החיים ע' יח) בשמו. ארחות חיים בשם גאונים. הובאו בב"י. ש"ע ולבוש ס"א. ובסידור: "אחר שמו"ע בשחרית ובמנחה יאמר וידוי", ואח"כ י"ג מדות ונפ"א. והוא עפ"י פרי עץ חיים שער הסליחות פ"ט. שער הכוונות ענין אל מלך יושב והודוי. סדר היום.

ז) ראה חקרי הלכות ח"ז כז, א.

ח) מ"א ס"ק א.

ט) רמב"ם שם הי"ד. ספר חסידים סי' יח. הובא במ"א שם.

י) גמ' פ"ג דמגילה כב, ב. ורש"י ד"ה פשוט ידים.

יא) רמב"ם שם הי"ג. פ"ז הי"ז. פ"ט ה"ה. טור.

יב) גמרא שם.

יג) ירושלמי תענית פ"ב ה"ו. לפי' התוס' שם ד"ה אין. רא"ש שם סי' ד. טור ושו"ע ס"ח. ט"ז ס"ק יג.

יד) ראבי"ה סי' תתסז והגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ה אות ק בשם רבינו יואל הלוי בפי' הירושלמי שם. ט"ז שם.

טו) גמ' שם ורש"י ד"ה אא"כ וד"ה למה.

טז) יהושע ז, י.

יז) רא"ש שם. טור.

יח) גמרא שם.

יט) משא"כ ברצפת קרשים. ראה ס' המנהגים - חב"ד עמ' 57. וראה גם פס"ד צ"צ שמב, א.

כ) תוס' שם ד"ה ואיבעית. רא"ש שם. טור. כס"מ הל' ע"ז פ"ו ה"ו בדעת הרמב"ם.

כא) גמרא שם.

כב) רמב"ם שם ה"ו.

כג) ויקרא כו, א.

כד) גמרא שם כג, א. רש"י שם ד"ה דמצלי. רמב"ם שם ה"ז והל' תפלה פ"ה הי"ד. ועי' ב"י.

כה) רש"י שם. רמב"ם הל' תפלה שם. רא"ש שם בדעת הרי"ף. ב"ח. מ"א ס"ק יט.

כו) רמב"ם הל' ע"ז שם. תוס' ורא"ש ומרדכי שם. ועי' ב"י בפי' הטור.

כז) אור זרוע ח"א סי' צג. הגהות אשר"י ס"פ תפלת השחר. ב"ח.

כח) סעיף זה בשוע"ר לא הגיע לידינו.

כט) ולענין יוהכ"פ ראה לקמן סי' תרכא סי"ב. ועי' פס"ד צ"צ שמב, א.

ל) ריב"ש סי' תיב. הובא בב"י.

לא) ריב"ש שם. מהרי"ל הל' תפלה (עמ' תלו). מ"א ס"ק ה.

לב) ב"י. שו"ע ס"ב.

לג) מ"א שם. וראה לעיל סי' קכג ס"ג.

לד) מ"א ס"ק ב.

לה) סעיף ג.

לו) סעיף ד.

לז) שבלי הלקט סי' ל בשם רבינו האי. הובא בב"י. ש"ע ס"א.

לח) תהילים קכא, ה.

לט) סעיף ב, וש"נ.

מ) שבלי הלקט סי' ל בשם רבי בנימין. הובא בב"י.

מא) טור בשם מדרש. וריב"ש שם בשם רש"י. הובא בב"י. רמ"א ס"א. ט"ז ס"ק ב.

מב) שיר השירים ב, ו.

מג) ס' המנהגים (טירנא, שחרית של חול עמ' יב). רמ"א שם. מ"א ס"ק ג.

מד) מטה משה סי' רו, הובא במ"א שם. וראה עצי הלבנון סי' ג.

מה) מ"א שם.

מו) זהר ח"ג קכ, ב. הובא בב"י ד"ה כ' בספר הזוהר. וראה גם תניא אגה"ת פ"י.

מז) תהילים כה.

מח) וכ"ה בסידור. ולפנ"כ: רחום וחנון כו'.

מט) זהר שם.

נ) מ"א ס"ק ה.