קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצעא ובו כ"ג סעיפים:

א

א מצות עשה מן התורהב לברךג את ה' אחר אכילת מזוןד שנאמרה ואכלת ושבעת וברכת את ה' וגומר ומדברי סופרים לברך לפני כל אכילה ושתיהו אמרוז אם כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן וכל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה כאלו נהנה מקדשי שמיםח שנאמרט לה' הארץ ומלואה.

ועל כל אוכל ומשקה מברך עליהם ברכה כוללת לכמה מיניםי כמו בורא פרי האדמה לכל מיני פירות הארץיא ובורא פרי העץ לכליב פירות העץיג חוץ מן היין והפתיד שמתוך חשיבותן קבעו להן ברכה לעצמןטו שהיין הוציאוהו מכלל פירות האילן לברך עליו בורא פרי הגפן מפני חשיבותו שמשמח את הלבטז שנאמריז ויין ישמח לבב אנוש והפת הוציאו מכלל פירות הארץ לברך עליו המוציא לחם מן הארץ מפני חשיבות הלחם שסועד הלביח שנאמריט ולחם לבב אנוש יסעד:

ב

ב וכבוד הברכה היא לבצוע פרוסת הברכה במקום היפה שבפתכ והוא מקום שנאפה יפהכא ונתקשה יפה היטב מאפייה שהוא מובחר שבפתכב ולא ממקום הרךכג כגון אם הביאו לפניו פת פרוסה לא יבצע מאמצעיתה שהוא רך אלא יבצע מלמעלה שהוא מקום המובחר שבפת בפת שלםכד.

ויש אומריםכה שצריך לבצוע ממקום שמתחיל לקרום ולהתבשל תחלה כשנאפית הפת בתנור ובתנורים שלנו שמושיבין הפת על שולי התנור יש אומריםכו שצד העליון מתחיל להתבשל תחלה מחום אויר התנור ויש אומריםכז שצד התחתון מתבשל תחלה מחום שולי התנור שהיתה אש בוערת עליו ולצאת ידי שניהם יש לבצוע מצדי הפת ולחתוך מצד העליון ומעט מצד התחתוןכח אע"פ שהעיקר כסברא אחרונה אפילו בתנורים שבימיהם שהיתה אש בוערת בשולי התנור בשעת אפיית הפת שהיתה מדובקת בדפנותיו כמו שיתבאר בסימן רנ"דכט.

ויבצע בצד שכנגד המתבקע כי זה הצד התחיל לאפות ונדחקה העיסה עד שנתבקע הצד שכנגדול:

ג

ג מצוה מן המובחר לברך על הפת כשהיא שלימהלא ולא לפורסה תחילה ואח"כ לברך עליה אם הביאו לפניו שלימה ואף אם הביאו לפניו פרוסה מצוה מן המובחר לברך עליה כך כשהיא פרוסה גדולה ולא יפרוס ממנה עד לאחר הברכהלב.

וצריך שתכלה כל הברכה בעוד שהיא שלימהלג או פרוסה גדולהלד וגם אחר שגמר הברכה לא יבצע עד שיכלה עניית אמן מפי רוב העוניםלה אם יוצאים ידי חובתם בברכתולו לפי שגם עניית אמן מכלל הברכה היאלז אבל המיעוט המאריכים יותר מדאי א"צ להמתין עליהם שכל המאריך באמן יותר מדאי אינו אלא טועהלח.

וטוב לחתוך מעט בסכין פרוסת הבציעה מן הלחם קודם שיתחיל לברך כדי שלא יפסיק בשהיית החיתוך בין ברכה לאכילה ואינו מפרידה ממנו עד אחר שתכלה כל הברכהלט ואין הלחם חשוב כפרוס ע"י חתך מועט כזה אם הוא בענין שאם יאחז בפרוסה יעלה שאר הככר עמה ולא יחתוך יותר מכשיעור הזה שאם יחתוך יותר בענין שאם יאחז בפרוסה לא יעלה שאר הככר עמה אע"פ שאם יאחז בככר תעלה הפרוסה עמה הרי זה כפרוס לכל דברמ.

לפיכך בשבת ויום טוב אין לחתוך כלל בלחם עד לאחר הברכה כי שמא תשמיט ידו ויחתוך יותר מכשיעור הזה ונמצא שבצע על פרוסהמא ובשבת צריך להיות לחם משנה שלםמב ואין לחוש להפסק שהיית החיתוך בין ברכה לאכילה שהשהייה בלבדה בלא דיבור אינה חשובה הפסקמג אלא שבחול עושים כן על צד היותר טוב ומכל מקום אם שכח וחתך בשבת כמו בחול לא הפסיד הלחם משנהמד שכל שאוחז בפרוסה ושאר הככר עולה עמו הרי הוא כשלם לכל דברמה.

ועוגה דקה גם בחול א"צ לחתוך בה קודם שיברך כיון שאין שהות בשבירתה אחר הברכהמו:

ד

ד מהלכות דרך ארץ שלא לבצוע פרוסה קטנה מפני שנראה כצר עין ולא גדולה יותר מכביצהמז בחול מפני שנראה כרעבתן אבל בשבת מצוה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודהמח ואין לחוש לרעבתנות כמו שיתבאר בסימן רע"דמט.

וכל זה כשאוכל לבדו אבל אם אוכל עם בני ביתו או אורחים מצוה מן המובחר לבצוע פרוסה גדולה כל כך שיתן לכל המסובים היוצאים ידי חובתם בברכתו מפרוסה זו שבירך עליהנ ולא מהלחם הנשאר ממנהנא.

ושיעור פרוסת המוציא בין לבוצע בין לכל אחד מהמסובין יש אומריםנב שהוא לא פחות מכזית ויאכלנו כולו בבת אחתנג ויש אומריםנד שא"צ כזית שהרי אפילו כל שהוא ראוי לברך המוציאנה ודי שתהא פרוסת המוציא כחצי זיתנו שלא יהא נראה כצר עין וכן נוהגין:

ה

ה כל הברכות כולן מברכים אותן בלשון עבר ולא בלשון הוהנז שהרי כבר הוציא מן הארץ לחם זה שהוא בא ליהנות ממנונח וכבר ברא פרי זה או מזון זה ומה שמברכין בורא ולא שבראנט הוא מפני שבורא הוא משמע ג"כ לשון עברס כמ"שסא בורא השמים לכן מברכין בלשון הפסוקסב וכן המוציא משמע ג"כ לשון עברסג כמ"שסד המוציא לך מים מצור החלמיש.

ואע"פ שיש מקום לטעות ולומר שהמוציא אינו מורה לשון עברסה כמ"שסו המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ועדיין לא הוציאם אזסז ואף שיש לומר שכוונת הכתוב שכשתצאו אעשה לכם שתדעו כי אני ה' אלהיכם הוא המוציא אתכם ולשון עבר הואסח מכל מקום היה ראוי יותר לומר מוציא לחם שהוא לשון מבורר על העברסט כמ"שע אל מוציאם ממצרים וכשנאמרה פרשת בלעם כבר יצאועא אעפ"כ מברכין המוציאעב כדי שלא לערב האותיות שהם מ"ם של העולם ומ"ם של מוציאעג שאם לא יתנו ריוח ביניהם תבלע אחת מהןעד.

ומה שאומרים לחם מן אע"פ שיש ערבוב אותיות הוא מפני שהוא לשון הפסוקעה מצמיח חציר לבהמה וגו' להוציא לחם מן הארץעו שכל הברכות והתפלות תפשו לשון הכתוב בכל מה דאפשר וצריך ליזהר ליתן ריוח בין לחם ובין מןעז וכן בין שאר ב' אותיות ששוות בברכותעח:

ו

ו אין לברך המוציא קודם שיתפוס הלחם בידועט כמו שאין מברכין על המצות אלא סמוך לעשייתןפ כשהמצוה מזומנת בידו לעשותהפא ולא קודם לכן כמו שנתבאר בסימן כ"הפב (ואם בירך ואח"כ נטלו בידו א"צ לחזור ולברך אבל אם בירך ואח"כ הביאוהו לפניו צריך לחזור ולברך כמו שיתבאר בסי' ר"ופג):

ז

ז צריך שיתפוס הלחם בימינו שכל דבר שמברכין עליו צריך לאחוז בימין בשעת הברכהפד וטוב שיתן עליו שתי ידיו שיש בהן י' אצבעות כנגד י' מצות התלויות בפתפה לא תחרוש בשור ובחמור זריעת כלאים לקט שכחה ופיאה בכורים תרומותפו מעשר ראשון ושני וחלה ולכך יש י' תיבות בברכת המוציאפז וי' תיבות בפסוקפח מצמיח חציר לבהמה וי' תיבות בפסוקפט עיני כל אליך ישברו וי' תיבות בפסוקצ ארץ חטה כו':

ח

ח לא יתחיל לברך עד שיביאו לפניו מלח או ליפתןצא ללפת בו פרוסה של ברכהצב כדי שתהא נאכלת בטעם משום כבוד הברכהצג ואפילו אם יתאחר הדבר עד שיביאו ואם המסובין רבים צריך להמתין עד שיביאו לפני כל אחד ואחדצד שהם יוצאים ידי חובתם בברכתו וצריכים לטעום מיד אחר ברכתו כמו שיתבארצה ואם היא פת נקיהצו או מתובלת בתבלין או במלח כעין שלנוצז או שנתכוין לאכול פת חריבהצח א"צ להמתין ואם רוצה להמתין הרשות בידוצט ואין לחוש להפסק בין נטילה להמוציא כיון שהוא לצורך הסעודה אף על פי שאינו לצורך המוציאק.

מכל מקום נהגו להניח מלח על השולחןקא לפי שהשולחן דומה למזבחקב והאכילה כקרבן ונאמרקג על כל קרבנך תקריב מלח וכשישראל יושבים על השולחן וממתינים זה על זה עד שיטלו ידיהם והם בלא מצות השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגין עליהםקד לכן מצוה להניחו על השולחן אפילו לא יאכלו ממנוקה ועל פי הקבלהקו יש לטבל פרוסת הבציעה במלחקז ג' פעמיםקח.

וכיון שהשולחן דומה למזבח טוב ליזהר שלא להרוג עליו כנהקט (אבל לזרוק עליו כנה אין לחוש שהרי בית הכנסת שקדושתו חמורה שאסור לאכול בוקי ואעפ"כ יכול לזרוק בו כנה שלא בשעת התפלה כמו ש[נ]תבאר בסימן צ"זקיא):

ט

ט ואחר הברכה יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה ואם שח צריך לחזור ולברךקיב אלא אם כן היתה השיחה בדברים שהם מעניני הדבר שמברך עליו כגון שאמר הביאו מלח או ליפתןקיג ואפילו פת שלנו שא"צ מלחקיד מכל מקום כיון שהוא חפץ לאכול על ידי טיבול במלח הרי זה מעניני הסעודהקטו וכן אם אמר תנו לפלוני לאכולקטז.

ואפילו אם אמר תנו מאכל לבהמהקיז צורך הסעודה הוא ואינו חשוב הפסק לפי שאסור לאכול קודם שיתן לבהמתו שנאמרקיח ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואחר כך ואכלת ושבעתקיט אבל לשתות אדם קודםקכ כמו שמצינו ברבקה שאמרהקכא שתה וגם גמליך אשקה וכן אכילת עראי ואין בה כדי שביעה יש מי שמתירקכב קודם שיתן לבהמתו ואעפ"כ כיון שהוא צורך הסעודה אע"פ שאינו צורך אכילת פרוסה של ברכה אינו חשוב הפסקקכג בדיעבד אבל לכתחלה אסור להשיח אפילו לצורך פרוסה של ברכהקכד ואפילו בעודו לועס עד שיבלעקכה ואם שח בעודו לועס בדבר שאינו מענין צרכי הסעודה אפשר שצריך לחזור ולברךקכו שהרי הברכה אינה אלא על הבליעה ולא על הלעיסה שהלועס ואינו בולע א"צ לברך כמ"ש סי' ר"יקכז.

וצריך ליזהר ג"כ שלא לילך ממקום למקום עד שיבלע כי הליכה ממקום למקום חשובה הפסקקכח אלא אם כן היא לצורך האכילה שאז מותר לכתחילה אם אי אפשר בענין אחר כגון שאי אפשר לו לברך במקום אכילתו לפי שאינו נקיקכט שכיון שאי אפשר לו לאכול בענין אחר הרי זה כדיעבד והוא שב' המקומות הם בבית אחד כמו שנתבאר בסימן קע"חקל:

י

י ואפילו אחר שטעם המברך אם שח אחד מהמסובין קודם שיטעום צריך המשיח לחזור ולברך לעצמו אם שח בדבר שאינו מענין צרכי סעודהקלא כי לא תהא שמיעתו הברכה מהמברך גדולה מהמברך עצמו והיה משיח בין ברכה לאכילה שהיה צריך לחזור ולברך משום שהפסיק בין ברכה לאכילה ואף זה הפסיק בין שמיעה לאכילה שהשומע כמברךקלב.

וכן רבים שעושים מצוה אחת ואחד מברך לכולםקלג אם הפסיק אחד מהם בין שמיעת הברכה לעשיית המצוה אע"פ שהמברך כבר עשה המצוה תיכף לברכתו אין זה מועיל לזה שהפסיק בינתיים וצריך הוא לחזור ולברך לעצמוקלד.

ומכל מקום אם בשעה שהבוצע היה מברך המוציא היה אחד מהמסובין נוטל ידיו וכיון לברכת המוציא ואח"כ ניגב ידיו ובירך על נטילת ידים יוצא בברכת הבוצע וא"צ לחזור ולברך ברכת המוציא שברכת על נטילת ידים אינה חשובה הפסק בין המוציא לאכילה לפי שהוא צורך הסעודהקלה:

יא

יא שכח ואכל ולא בירך המוציא אם נזכר בתוך הסעודה מברך על מה שיאכל מעתה ואם לא נזכר עד שגמר סעודתו אין מברך על מה שאכלקלו שברכת הנהנין דומה לברכת המצות שאין מברכים אלא עובר לעשייתן ולא אח"כקלז אלא א"כ היא מצוה שאי אפשר לברך עליה עובר לעשייתן כמו שנתבאר בסי' קנ"חקלח ויש מי שחילקקלט בין ברכת הנהנין לבין ברכת המצות שיכול לברך אח"כ אם לא בירך לפניהם ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונהקמ טוב לחוש לדבריו בברכת הנהנין שאפשר לו לאכול עוד מעט ויברך בתחילה ויוצא לדברי הכלקמא:

יב

יב אם הוא מסופק אם בירך ברכת המוציא אם לאו אינו חוזר ומברךקמב כי ברכת המוציא מדברי סופריםקמג וספק דברי סופרים להקל ואינו רשאי להחמיר על עצמו אלא שלא לאכולקמד אבל לא לברך שלא ליכנס לספק ברכה לבטלהקמה:

יג

יג אם במקום ברכת המוציא בירך שהכל נהיה בדברוקמו או שאמר בריך רחמנא מלכאקמז (דעלמאקמח) מריה דהאי פתא ואפילו לא הזכיר שם הפת כלל שאמר מריה דהאיקמט והיתה הפת מונחת לפניו יצא ואינו נקרא משנה ממטבע שטבעו חכמיםקנ כיון שבירך על הפת שאוכל והזכיר שם ומלכות בברכתו כי רחמנא הוא שם ה'קנא בבבל (אע"פ שבתרגוםקנב הוא כינוי של רחוםקנג):

יד

יד רבים שנתוועדו לאכול אחד מברך לכולםקנד והשאר יכוונו לבם לשמוע ויענו אמן והמברך יכוין לאמן שאומריםקנה ואפילו הם שנים לבד שבברכת המזון כל אחד מברך לעצמוקנו אחד מהם מברך המוציאקנז לפי שבסוף הסעודה הם מתפרדים זה מזה לפיכך אינן מצטרפין לברכה אחת אלא בזימון שלשה משא"כ בתחלת הסעודה שהם מתחברים וקובעים עצמן לאכול יחדקנח:

טו

טו במה דברים אמורים כשהסיבו על המטותקנט שהוא דרך קבע שכן היה מנהגם כשמתחברים לאכול בחבורה אחת היה כל אחד מיסב על מטתו ולא היה קבע סעודה בלא הסיבהקס אם הם אורחים הסועדים אצל בעל הביתקסא שדרך לתת לכל אחד ואחד בפני עצמו על השולחנות הקטנים אשר לפני כל אחד ואחד ואינם יודעים קביעותם עד שהסיבו יחד אבל אם יושבין בלא הסיבה על המטות עדיין אינן קבועים יחדקסב וכל אחד מברך לעצמו אבל בעל הבית עם בני ביתו אע"פ שישבו בלא הסיבה הרי הם קבועים ביחדקסג לפי שכל בני הבית נגררים אחר בעל הביתקסד ואחד מברך לכולם ואפילו בני חבורה שאינם בעל הבית עם בני ביתו אם אמרו נאכל כאן או במקום פלוניקסה כיון שהכינו מקום לאכילתם הרי נקבעו יחד אפילו לא הסיבו ולא אמרו שצריכין הסיבה אלא כשישבו פתאום בלי שום אמירה תחלה לאכול יחד במקום זהקסו.

ועכשיו שאין אנו רגילין בהסיבה הרי ישיבתנו בשולחן אחדקסז או בלא שולחן במפה אחתקסח חשובה קביעות אפי' לבני חבורה כמו הסיבה בימיהםקסט אבל אם אינם יושבין על שולחן אחד או מפה אחת אינן קבועים יחד אפי' הכינו מקום לאכילתם ואפי' בעל הבית עם בני ביתוקע.

והשמש אע"פ שאינו קבוע בישיבה אצל השולחן אלא עומד ומשמש ואוכל בלא קבע שהולך ובא תמיד באמצע אכילתו יוצא בברכת הבוצעקעא לפי שדרכו בכך וזו היא קביעתו לעמוד לשרת ולאכולקעב:

טז

טז במה דברים אמורים שצריך שולחן אחד או מפה אחתקעג בבית אבל בשדה די בהכנת מקום שיאמרו נאכל כאן או במקום פלוניקעד ואפילו היה כל אחד רוכב על בהמתו ואוכל מככרו כיון שעמדו במקום אחד נקבעו יחד אע"פ שלא ירדו מהבהמותקעה.

אבל אם היו הולכין ואוכלים לא נקבעו אע"פ שאמרו נאכל יחדקעו ואפילו מהלכין ברגליהם ואוכלים מככר אחד אבל אם הולכים בספינה אחת ואמרו נאכל נקבעו באמירה זו אפילו כל אחד אוכל מככרו ואפילו שלא על מפה אחת אבל אם יושבים בעגלה יש להסתפקקעז אם דינם כרוכבים על גבי בהמה שהעגלה ג"כ מהלכת משא"כ בספינה שהיא אינה חשובה מהלכת אלא המים הולכים תחתיה והיא נחה לעולם על אותם המיםקעח או אפשר כיון שהם יושבים בעגלה אחת מצטרפין משא"כ ברוכבים שאף שהם יושבים הרי כל אחד הוא רוכב בפני עצמו.

ואם היו אוכלים בשדה מפוזרים ומפורדים אף על פי שאוכלין כולם בשעה אחת ומככר אחד כיון שלא קבעו מקום ואוכלין מפוזרין אין מצטרפיןקעט:

יז

יז כל מקום שאין מצטרפין מפני שלא נקבעו יחד וכל אחד מברך לעצמו אם בירך אחד לכולם אע"פ שנתכוין להוציאם ידי חובתם והם נתכונו לצאת לא יצאוקפ שברכת הנהנין אינה דומה לברכת המצותקפא שכל המחויב בדבר מוציא חבירו ידי חובתוקפב אבל בברכת הנהנין מי שנהנה הוא ראוי שיברך ואין אחד פוטר חבירו בברכתו אלא א"כ נקבעו יחד על דבר שדרך לקבוע עליו כגון פת ויין שקביעותם מצרפתן להיותם נחשבים כגוף אחד לברכה אחת לכולםקפג.

אבל אם נקבעו יחד אלא שכל אחד צריך לברך לעצמו מפני שאין קביעותם מועלת כגון בברכת המזון בפחות מג'קפד או ברכה אחרונה של פירותקפה כל אחד ואחד מברך לעצמו ואם בירך אחד לכולם יצאו ידי חובתם בדיעבדקפו כמו שיתבאר בסימן קצ"גקפז ורי"גקפח ויש אומריםקפט שבכל מקום יצאו ידי חובתם בדיעבד והעיקר כסברא הראשונה:

יח

יח וכל מקום שקביעותם מועלת לצרפם לברכה אחת מצוה שאחד מברך לכולם ולא כל אחד בפני עצמו משום שנאמרקצ ברוב עם הדרת מלךקצא ומכל מקום רשאים הם לקבוע יחד על דעת שלא להצטרף כמו שיתבאר בסי' רי"גקצב ולפיכך נהגו עכשיו לברך כל אחד לעצמו משום שההמון לא היו נזהרים מלהשיח בין שמיעת הברכה להטעימהקצג לכן הנהיגו לברך כל אחד לעצמוקצד וכיון שנהגו כן הרי זה כאילו היתה דעתם בפירוש בקביעותם יחד שקובעים על דעת שלא להצטרף ופטורין מהידור זה:

יט

יט בני חבורה שאין ביניהם בעל הבית או שכולם בעלי בתים גדול בחכמה שבהם הוא הבוצעקצה משום כבודו או נותן רשות למי שירצהקצו ואם הם שוין ואחד מהם כהן מצוה להקדימוקצז ואם כהן עם הארץ והוא תלמיד חכם הוא קודם לוקצח ואסור לחכם להקדים את עם הארץ לפניוקצט דרך חוק ומשפט כהונה אלא א"כ מוחל לו ונותן לו רשות לברך בלא כהונתור כמו שיתבאר בסי' ר"ארא ואם הכהן ג"כ תלמיד חכם אלא שהישראל גדול ממנו טוב להקדימו להכהן אבל אינו חיוב בדבררב ואם מקדימו מאריך ימיםרג ואם יש ביניהם בעל הבית הוא קודםרד אפילו לכהן תלמיד חכםרה כדי שיבצע בעין יפהרו.

(אף שקדימת הכהן היא מן התורהרז מכל מקום מן הסתם מוחל לו הכהן בכבודורח בשביל זהרט ואף אם אינו מוחל לו אין לו קדימה בבציעה נגד בעל הבית שהרי ביד הבעל הבית שלא ליתן לו לאכול כלל שאין זה ממשפטי הכהונה להאכילם בחנם ואף אם הוא שכירו אינו מחויב ליתן לו כאן עכשיו אלא לאחר זמן או במקום אחר משא"כ בברכת המזון שכבר אכל ונתחייב בברכת המזון עם כולם יחד הוא קודם לכולם אם אינו מוחל להםרי).

ואם בא לחלוק כבוד לגדול ממנו רשאיריא וכן נהגוריב וכן החתן ביום חתונתו הוא קודם לכל לבצועריג אע"פ שיש שם גדולריד וכהן שכיון שהסעודה היא בשבילו ובידו לדחותה אין קדימה נגדו לשום אדם.

ומדת ענוה היא שאף שהבוצע הוא הגדול נוטל רשות מכל בני החבורה ואומר בתחלה ברשות מורי ורבותי כאלו הם גדולים ממנו ולהם נאה לברךרטו ונהגו ליטול רשות מכהן לברכת המזוןרטז וכן נכון שהרי מצוה להקדימו וא"כ אסור לברך בלא רשותו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ומכל מקום אין מועיל מה שאומר ברשות אם לא נתן לו הכהן רשותריז:

כ

כ אין המסובים רשאים לטעום עד שיטעום הבוצעריח כגון אם הם רוצים לחתוך מן הלחם שבצע ממנו הבוצע ולטעום קודם שיטעום הוא אבל הוא לא יתן להם כלל קודם שיטעוםריט שלא להפסיק בשהיית נתינה זו בין ברכה לאכילה שלא לצורך שהרי הם אינם רשאים לטעום מה שנותן להם עד שיטעום הוא תחילהרכ.

ואם כל אחד אוכל מככרו ואין זקוקים לככר שביד הבוצע רשאין לטעום מככרותיהם קודם שיטעום הבוצע מככרורכא רק שימתינו עד שיכלה אמן מפי רוב העונים כמו שהבוצע צריך להמתין כמו שנתבאר למעלהרכב ובשבתרכג ויום טוברכד צריך להיות לפני המסובין לחם משנה חוץ ממה שלפני הבוצע ואז רשאין לטעום קודם הבוצע שאל"כ זקוקים הם לככר שלפני הבוצע לצאת בהן ידי חובת לחם משנהרכה (וגם בחול צריך להיות לפניהם ככר שלם כמו לפני הבוצע שאל"כ זקוקים הם לככר שלם שלפני הבוצע שכיון שיש על השולחן פת שלימה אסור לבצוע על הפרוסה אלא על דרך שיתבאר בסי' קס"חרכו).

ואם בא הבוצע לחלוק כבוד למי שגדול ממנו שיטעום תחילה הרשות בידורכז ויש חולקיןרכח:

כא

כא הבוצע הוא פושט ידו תחלהרכט לקערה לאכולרל ואם בא לחלוק כבוד למי שגדול ממנו רשאירלא.

הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד והאחר נוטלה בידו אלא א"כ האוכל הוא אבלרלב וכל אלו ממנהגי דרך ארץ שנהגו חכמי ישראל בסעודהרלג ובשבת אין אבילות נוהגתרלד.

ויזהר הבוצע שלא יזרוק חתיכת המוציא לפני המסוביןרלה שאסור לזרוק הפתרלו אפילו על השולחן כמו שיתבאר בסי' קע"ארלז:

כב

כב טוב ליזהר שלא להאכיל פרוסת הבציעה לנכרי או לבהמה ועוףרלח משום כבוד הברכהרלט ויש לאכלה קודם שיאכל פת אחרת כדי שתהא נאכלת לתיאבוןרמ משום חיבוב מצוהרמא ויש אומריםרמב שטוב לאכלה בסוף הסעודה והרוצה לצאת ידי שניהם יאכל קצת בתחילה וקצת בסוףרמג:

כג

כג מי שאינו אוכל אינו יכול לברך המוציא להוציא האוכלין ידי חובתןרמד אפילו אינן יודעין לברך לעצמןרמה כיון שהוא אינו מחויב בברכה זו וכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתןרמו שברכת הנהנין אינה דומה לברכת המצות שאף מי שאינו מחויב בדבר מפני שכבר יצא ידי חובתורמז יכול לברך למי שעדיין לא יצא ואינו יודע לברך לעצמורמח כגון לקדש קידוש היום לנשים ועמי הארץרמט לפי שבמצות שהן חובה כל ישראל ערבים זה בזהרנ וגם הוא נקרא מחויב בדבר כשחבירו לא יצא ידי חובתו עדייןרנא משא"כ בברכות הנהנין שאף שהן חובה על הנהנה מכל מקום בידו שלא ליהנות ושלא לברךרנב לפיכך אין אחר שאין נהנה נקרא מחויב בדבר הברכה זו שזה צריך לברך על מה שחפץ ליהנות.

ואפילו בשבתרנג שהוא חייב לאכול פתרנד מכל מקום כיון שחיוב זה אינו אלא להנאתו שאם אינו נהנה באכילתו והתענית עונג לו פטור מלאכולרנה א"כ אם אינו יודע לברך ג"כ לא יהנהרנו שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכהרנז ואין כל ישראל ערבים שיהנה זה.

אבל כל אכילה ושתיה שהן חובה על האדם שלא משום הנאתורנח כגון מצה בליל ראשון של פסח ויין של קידושרנט בין של לילה ובין של יוםרס אם אינו יודע לברךרסא יכול אחר שכבר יצא להוציאו ידי חובתו אף מברכת הנהנין שבהן שהן המוציא ובורא פרי הגפןרסב ואין צריך לומר ברכת אכילת מצה וברכת הקידוש עצמה שהם מברכות המצותרסג ואם מקדש על הפת מוציאו גם מברכת המוציא שבקידוש שהיא חובה משום קידוש ולא משום הנאתורסד.

וכל זה לגדול שאינו יודע לברך אבל לקטנים רשאי לברך כל ברכת הנהנין כדי לחנכן במצותרסה ואפילו אין חינוכם מוטל עליו כגון שאינן מבני ביתורסו:


א) בכת"י: דיני ברכת המוציא ומקום הבציעה ומי הוא הבוצע.

ב) ברכות מח, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"א ה"א. סמ"ג מ"ע כז. חינוך מצוה תל. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ פ"א ה"א.

ג) ראה לקו"ש חכ"ד ע' 67. העו"ב תשלא ע' 62. תשלב ע' 34.

ד) ראה העו"ב תשלא ע' 66. תשלב ע' 37. תשלג ע' 57. תשלד ע' 35.

ה) דברים ח, י. וראה לקו"ש שם.

ו) רמב"ם שם ה"ב. תוס' ברכות לה, א ד"ה לפניו. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם. וראה גם חידושי צמח צדק ו, ג.

ז) ברכות לה, א. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ז.

ח) ברכות שם. וכן הוא בלוח ובסדר ברה"נ שם. וראה הלשונות לקמן סכ"ג. סי' קסח ס"ז. סי' קעד ס"ח. סי' קפה ס"ג. סי' קצו ס"א. סי' ריב ס"ז. לוח ברה"נ פ"ב הי"א. פ"ד הי"א. סדר ברה"נ פ"ג הי"ג. פ"ח ה"י. פי"א ה"א.

ט) תהלים כד, א. וראה לקו"ש שם.

י) משנה ופרש"י ברכות רפ"ו. גמ' שם לה, ב. וראה לקמן סי' רב קו"א סק"א. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ פ"א ה"ב.

יא) כדלקמן רס"י רג וש"נ.

יב) בכת"י: לכל מיני פירות האילן. ועד"ז בלוח ובסדר ברה"נ שם.

יג) כדלקמן רס"י רב וש"נ. בלוח ובסדר ברה"נ שם הוסיף: ושנ"ב לשאר כל אוכלין ומשקין.

יד) משנה ר"פ כיצד מברכין שם. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.

טו) רש"י שם ד"ה כיצד.

טז) ברכות לה, ב. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. וראה לקמן סי' רב ס"י "שסועד ומשמח הלב". וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ח.

יז) תהלים קד, טו.

יח) ברכות שם. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. וראה לקמן סי' קסח ס"ח וסי"ב שמטעם זה גם אין מברכין עליו במכל מקום.

יט) תהלים שם.

כ) טור. ט"ז סק"א.

כא) סנהדרין קב, ב וראה שם בגירסה ופי' הג'  שברש"י ד"ה מהיכא. רמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ג. טור ושו"ע ס"א.

כב) לבוש ס"א.

כג) מסכת דרך ארץ זוטא פ"ו ודרך ארץ רבה ספ"ו. ב"י ד"ה ויבצע. מ"א סק"א.

כד) רש"י שם. מ"א סק"ב.

כה) גמ' שם לפי גירסה הב' שברש"י שם. הגהות מיימוניות שם אות ג.

כו) הגהות מיימוניות שם בשם חכמי אשכנז.

כז) הגהות מיימוניות שם בשם סמ"ג מ"ע כז הל' שאר ברכות שבסעודה.

כח) מהר"מ מרוטנבורג בהגהות מיימוניות שם. רמ"א ס"א. מ"א סק"ב. וראה בדי השלחן סי' לז סק"ד. העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' י.

כט) ס"ו וס"ט עפ"י גמ' שבת כ, א.

ל) או"ז ח"א סי' קמג הובא בדרכי משה סק"א ובמ"א שם.

לא) ברכות לט, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ד. וראה גם לקמן סי' קסח ס"א.

לב) מ"א סק"ד.

לג) גמ' שם טור ושו"ע ס"א.

לד) ע"פ המ"א שם.

לה) ברכות מז, א. טור ושו"ע שם סט"ז. וראה גם לקמן ס"כ.

לו) כדלקמן סי"ד וסי"ח. וראה רמ"א ס"ב.

לז) רש"י שם ד"ה עד. וראה גם לעיל סי' קכד סי"א. סי' קכח סכ"ה. וראה לקמן סי"ד. וראה לקו"ש חל"ה ע' 220. דרכי החיים (אמן ח"ט סק"א).

לח) גמ' שם. מ"א סקל"ו. וראה גם לעיל סי' קכד שם.

לט) תוס' ברכות לט, ב ד"ה והלכתא. ורא"ש שם פ"ו סי' יט. והרב רבנו יונה שם ד"ה מתקיף. ומרדכי שם רמז קכח. טור ושו"ע שם ס"א. ט"ז סק"ג.

מ) רא"ש שם. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ז אות ו בשם מהר"ם מרוטנבורג. טור ושו"ע שם.

מא) תוס' שם. ומרדכי שם. רמ"א שם. ומנהגינו לרשום על הלחם קודם ברכה ונזהרים שלא לחתוך (ס' המנהגים - חב"ד ע' 28), הובא בב"ח כאן סד"ה וכתב (בשם מהרש"ל), ובמ"א סי' רעד סק"א. וראה בדה"ש סי' פב סק"ח.

מב) כדלקמן סי' רעד ס"ב. וכן ביו"ט - כדלקמן ס"כ וש"נ.

מג) ט"ז סק"ג. והיינו כשהוא לצורך אכילה, כדלקמן סי' רו ס"ג. וראה גם לעיל סי' קסו. לקמן סי' קצ ס"ח. והפסק בדיבור לצורך אכילה - ראה לקמן ס"ט וש"נ.

מד) מרדכי עירובין פ"ז רמז תקכה. רמ"א ס"א.

מה) כדלעיל לענין לחם שלם. ובמ"א סק"ה הביא מאגודה (חולין סי' קנ) בשם מהר"מ מרוטנבורג ומשלטי גבורים (במרדכי ברכות פ"ו אות ט) אף לענין לחם משנה.

מו) מהרי"ל הל'  סעודה. הובא בעולת תמיד סק"ב. אליה רבה סק"ב.

מז) רמב"ם פ"ז מהל' ברכות ה"ג. טור ושו"ע ס"א.

מח) ברכות לט, ב ורש"י שם ד"ה אכולה. שבת קיז, ב וברש"י שם ד"ה בצע. רמב"ם שם. רמ"א ס"א.

מט) ס"ג. טור ושו"ע שם ס"ב.

נ) רמ"א שם.

נא) מהרי"ל הל' סעודה. מטה משה סי' רפא. מ"א סק"ו.

נב) ב' הדיעות בירושלמי ברכות פ"ו ה"א. הובא ברוקח סי' שכט. וברמ"א שם כ' שצריך ליתן לכ"א כזית.

נג) מ"א סק"ז. וכדלקמן סי' תעה ס"ו.

נד) מ"א שם כ' דסגי בפחות מכזית ולכתחלה יש להחמיר בכזית.

נה) כדלקמן סי' קסח ס"ז וש"נ.

נו) מהרי"ל שם. וראה אליה רבה סק"ב.

נז) ברכות לח, א. מ"א סק"ח. וראה גם לקמן סי' רד סי"ח.

נח) רש"י שם ד"ה דאפיק.

נט) כדעת בית שמאי רפ"ח דברכות גבי ברכת האש.

ס) ברכות נב, ב. ראה גם לקמן סי' רד סי"ח. לעיל סי' סו סי"ב.

סא) ישעי' מב, ה.

סב) תוס' ברכות שם ד"ה בברא. מ"א שם.

סג) ברכות לח, א.

סד) דברים ח, טו.

סה) כר' נחמי' בברכות שם.

סו) שמות ו, ז.

סז) רש"י שם ד"ה ורבי.

סח) כדעת רבנן שם.

סט) כדעת רבא שם, גם לדעת רבנן.

ע) במדבר כג, כב.

עא) רש"י שם ד"ה דכתיב.

עב) ברכות לח, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ג ה"ב. טור ושו"ע ס"ב.

עג) ירושלמי ברכות רפ"ו הובא בתוס' שם לח, ב ד"ה והלכתא.

עד) לבוש ס"ב.

עה) תהלים קד, יד.

עו) שם בתוס'.

עז) טור ושו"ע ס"ב ע"פ הירושלמי שם.

עח) ראה גם לעיל סי' סא סי"ט.

עט) רוקח סי' שכט. שו"ע ס"ג.

פ) מ"א סק"ט. וראה אהלי שם ח"ט ע' צט.

פא) תוס' סוכה לט, א ד"ה עובר.

פב) סי"ז. וראה גם לעיל סי' ח ס"ב. לקמן סי' תרנא סי"ז.

פג) ריש סעיף ט וש"נ. וראה גם שם סי"א.

פד) ברכות מג, ב וברש"י שם ד"ה שמן בימינו. טור ושו"ע סי' רו ס"ד. וראה גם לקמן שם ס"ח. לוח ברה"נ פ"ו ה"ד. סדר ברה"נ פ"ט ה"ד.

פה) רוקח סי' שכט ושבלי הלקט סי' קמא (שם מונה גם "מעשר עני" ונשמט "בכורים") ע"פ ירושלמי חלה ספ"א (שם מונה גם "בל תחסום" ונשמט "בכורים"). טור ושו"ע ס"ד.

פו) לכלול גם תרומת מעשר (שם ושם: תרומה).

פז) רוקח ושבלי הלקט שם. טור ושו"ע שם.

פח) תהלים קד, יד. רוקח ושבלי הלקט שם. טור ושו"ע שם.

פט) שם קמה, טו. טור ושו"ע שם.

צ) דברים ח, ח. טור ושו"ע שם.

צא) ברכות מ, א. רמב"ם שם פ"ז ה"ג. טור ושו"ע ס"ה. וראה ערוך ערך בשש דמיירי בברכה, וכ"ה משמעות מ"א סקי"ב.

צב) טור ושו"ע שם.

צג) ראה רש"י ברכות שם ד"ה הביאו מלח.

צד) ברכות שם. רמב"ם שם. ט"ז סק"ה. מ"א סקי"א.

צה) ס"י.

צו) רש"י שם ד"ה בשש. טור ושו"ע שם.

צז) מרדכי ברכות רמז קל. טור ושו"ע שם.

צח) רמב"ם שם. שו"ע שם.

צט) אופן הא' באור זרוע ח"א סי' קמא (הובא בדרכי משה סק"ה). מ"א סקי"ב.

ק) מ"א שם. וראה גם לעיל סי' קסו.

קא) שבלי הלקט סי' קמא בשם הגאונים. רמ"א שם.

קב) ברכות נה, א. וראה גם לקמן סי' קפ ס"ו.

קג) ויקרא ב, יג.

קד) מדרש הובא בתוס' ברכות מ, א ד"ה הבא. ב"י שם. מ"א סקי"ד. וראה רמ"א שם.

קה) מ"א סקט"ו.

קו) שער המצות עקב (מ, ב). הובא במ"א שם.

קז) ולא לזרוק המלח על הפרוסה (ס' המנהגים - חב"ד ע' 21).

קח) אור צדיקים למהר"ם פאפירש סי' כג אות יז. סידור האריז"ל. סידור הרש"ש. וראה גם שער המצות שם. וראה גם ספר המנהגים - חב"ד שם.

קט) ספר חסידים סי' קב. הובא במ"א סקי"ג.

קי) רמב"ם הל' תפלה פי"א ה"ו. טור ושו"ע סי' קנא ס"א.

קיא) ס"ג. וברמ"א שם ס"ג.

קיב) ברכות מ, א. טור ושו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' רו ס"ג.  סי' רעא סוף סט"ו. וכ"ה בלוח ברה"נ רפ"ו. סדר ברה"נ רפ"ט. וכמו שהוא בבברכת המצות, כדלעיל סי' כה סי"ח-כ. לקמן סי' תלב ס"ו.

קיג) ר' יוחנן שם. טור ושו"ע שם.

קיד) כדלעיל ס"ח.

קטו) ב"י ד"ה ויאכל. ב"ח ד"ה ויאכל. ט"ז סק"ז.

קטז) רמב"ם פ"א מהל' ברכות ה"ח. שו"ע שם.

קיז) רב ששת בגמ' שם. טור ושו"ע שם.

קיח) דברים יא, טו.

קיט) ברכות שם. טור. מ"א סקי"ח. וראה הל' צער בעלי חיים בקו"א אות ג שזה מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא.

קכ) ספר חסידים סי' תקלא. מ"א שם.

קכא) בראשית כד, יד. ראה פרמ"ג (משבצות זהב).

קכב) ט"ז סק"ז.

קכג) ב"י שם. ט"ז שם. מ"א סקי"ז.

קכד) כל בו סי' כד (יז, א) הובא בב"י ד"ה כתב הכל בו. רמ"א ס"ו.

קכה) של"ה שער האותיות אות ק (פא, ב) בהגהה ד"ה דין פשוט. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ שם.

קכו) של"ה שם ד"ה ואע"פ. מ"א סקט"ז. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם: יש להסתפק אם צריך לחזור ולברך.

קכז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שו"ע שם ס"ב ובמ"א שם סק"ט.

קכח) לכתחלה - אפי' לענין הפסק בין נט"י לסעודה כדלעיל סי' קסו. ועי' לעיל סי' קד ס"ב וש"נ. ועי' תהלה לדוד סי' קסו סק"ג. מחשבת חיים ע' קלה.

קכט) ראה לקמן סי' קפה ס"ג.

קל) ס"א. לענין הפסק באמצע אכילה, וכ"ש כאן לענין הפסק בין ברכה לאכילה.

קלא) תוס' פסחים קא, א ד"ה ורבי יוחנן. רא"ש שם פ"י סי' ה. מרדכי שם לה, א. מ"א סקי"ט. ט"ז סק"ח. וראה לקמן סי"ח. וראה העו"ב תשסה ע' 49.

קלב) ב"י ד"ה כתב הרוקח אם. ט"ז שם. וכדלעיל סי' קד ס"ה וש"נ.

קלג) כדלעיל סי' ח סי"א ולקמן סי' ריג ס"ו.

קלד) ואם עושה המצוה בשליחותו - ראה לקמן סי' תלב ס"ט. וראה שם בקו"א סק"ב ובסי' רסג סט"ו ובקו"א סק"ה.

קלה) ארחות חיים הל' סעודה סי' טו בשם הר"י. שו"ע ס"ז. לבוש ס"ז. מ"א סוסקי"ט. וראה גם לקמן סי' תרמג ס"ד שמטעם זה ברכת הסוכה אינה חשובה הפסק בין ברכת המוציא לאכילה.

קלו) ברכות נא, א. טור ושו"ע ס"ח.

קלז) ברכות שם. ראה לקמן סי' תלב ס"ה וש"נ.

קלח) סט"ז. וראה גם לעיל סי' ו ס"ה. לקמן סי' רסג קו"א סק"ג.

קלט) רשב"א ברכות נא, א ד"ה והתניא בשם ראב"ד הובא בב"י סוף סי' קעב. מ"א סקכ"א.

קמ) ב"י שם.

קמא) כל בו סי' כד (יז, א) הובא בב"י ד"ה כתב הכלבו. מ"א סקכ"א. וראה קובץ ד"ת (צפת) ח"ג ע' 84.

קמב) רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ב. ופ"ח הי"ב. טור ושו"ע ס"ט. וסי' רט ס"ג.

קמג) רמב"ם שם. טור שם. לבוש ס"ט. ט"ז סק"י. וראה גם לעיל ס"א וש"נ.

קמד) שלא יהנה בלא ברכה כדלעיל ס"א. וראה גם לקמן סי' קפה ס"ג.

קמה) ראה טור וב"ח סו"ס כט, שמטעם זה אמרינן בכל מקום: ספק ברכות להקל (מחשש שם שמים לבטלה, כדלקמן סי' רטו ס"ג). וראה גם לקמן סי' קסח סוף סי"ב. תניא אגה"ת פי"א (ק, א). וכ"ה בדרך כלל גם בשוע"ר "ספק ברכות להקל", אבל בכמה מקומות (כמו כאן): ספק ברכות לבטלה (ראה סי' מו ס"י. סי' קפח ס"י-יא וסט"ו. סי' ריג ס"ד. סי' רצז ס"ט. סי' תפז ס"ג. סי' תקפב ס"ב. סדר ברה"נ פ"ה ה"ג). וראה שו"ת צמח צדק (חאו"ח סי' ג אות ו) ובחידושיו (עו, ג) שכיון שספק ברכות דרבנן להקל לכן יש חשש שם שמים לבטלה. וראה גם בחידושיו קצד, א ובפס"ד שלו קיד, א. וראה גם העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 84.

קמו) ברכות מ, ב ותוס' שם ד"ה ורבי. טור ושו"ע ס"י. וראה גם לקמן סי' רו ס"א. ואם בירך בפה"א בלוח שם  פ"א ה"ב פסק שלא יצא, ובסידור שם פ"א ה"ב השמיטו. ובחי' צ"צ על הש"ס יא, א פסק שיצא. ועי' בדי השלחן סי' מט סק"א. תורת מנחם לסידור שם סק"א. ואם בירך במכל מקום ראה לקמן סי' קסח סי"ב וש"נ.

קמז) כר' יוחנן בברכות שם. טור ושו"ע ס"י.

קמח) תוס' שם ד"ה אמר. שו"ע סי' ריד. וכ"ה לקמן שם ס"ב (לגבי ברכה בלה"ק). פרישה כאן אות ח. מ"א סקכ"ב. אלי' רבה סקט"ז (לגבי נוסח בריך רחמנא). ומכל מקום הכניסו במוסגר מספק, ולקמן סי' קפז ס"ד השמיטו (כמו בשו"ע כאן ס"י). אמנם בסדר ברה"נ פי"ג ה"ד: בריך רחמנא אלהנא מלכא דעלמא [הוספת אלהנא עפ"י רבינו יונה ברכות נד, ב ד"ה אמרי. ט"ז סי' ריט סק"ב]. וכ"ה בסדור בנוסח סדור תהלת ה' בברהמ"ז לקטנים. וראה אג"ק ח"ג ע' קלז.

קמט) ב"י ד"ה ואם בירך. ב"ח ד"ה ואם בירך. מ"א שם.

קנ) ראה גם לקמן סי' קפז ס"ד.

קנא) ט"ז סקי"א.

קנב) תהלים קיא, ד. קיב, ד. קמה, ח.

קנג) שאינו משמות המיוחדים להקב"ה, כדלעיל סי' פה ס"ב וש"נ.

קנד) משנה ברכות מב, סע"א. טור ושו"ע סי"א.

קנה) ירושלמי ברכות פ"ז ה"ג. אור זרוע ח"א סי' קעח. רמ"א ס"ב. וראה גם לעיל ס"ג. וראה לקמן סי' ריג ס"ד דהיינו לכתחלה, ובדיעבד אפילו לא ענה אמן, וי"א אפילו לא נתכוונו.

קנו) כדלקמן סי' קצב ס"א וש"נ.

קנז) תוס' ברכות מה, א ד"ה אם. רא"ש שם פ"ו סי' לג. פ"ז סי' ו. טור ושו"ע שם.

קנח) תוס' שם. רא"ש פ"ז שם. מ"א סקכ"ג. וראה גם לקמן סי' קצב ס"א. סי' ריג ס"ב.

קנט) גמ' שם מב, ב. טור ושו"ע סי"א. והיינו בפת ויין, אבל בשאר אוכלים ראה לקמן רס"י ריג.

קס) רש"י שם מב, א ד"ה כל. תוס' שם ד"ה הסבו. ב"י ד"ה ואם היו בשם הרא"ה (פקודת הלויים ע' קכח). טור ושו"ע שם.

קסא) ירושלמי ברכות פ"ו ה"ו. הרב רבינו יונה ברכות מב, ב ד"ה ועוד. רא"ש פ"ו סי' לג.

קסב) הרב רבנו יונה שם.

קסג) טור. רמ"א סי"א.

קסד) הרב רבינו יונה ורא"ש שם.

קסה) גמ' שם מב, ב ורא"ש שם. הרב רבנו יונה שם ד"ה ואומר (בשם ר"י הזקן) הובא בב"י ד"ה ומ"ש רבנו ואם אמרו. טור ושו"ע שם.

קסו) שלטי גבורים שם (לא, א) אות ב.

קסז) תוס' שם מב, א ד"ה הסבו, ורא"ש שם. והרב רבנו יונה שם. טור ושו"ע שם.

קסח) הרב רבינו יונה שם. הרא"ה בפקודת הלויים שם. שו"ע שם.

קסט) טור ושו"ע שם.

קע) ב"י ד"ה והאידנא. ושו"ע שם.

קעא) שלטי גבורים שם (לא, א) אות ב. מ"א סקכ"ז.

קעב) ברכות מז, ב ולקמן סי' קצט ס"א (לענין זימון והוא הדין לענין ברכת המוציא דחד טעמא הוא). וראה גם מ"א שם.

קעג) ולא מהני מה שהכינו מקום לאכילתם, כדלעיל סט"ו. מ"א סקכ"ו.

קעד) ברכות מב, ב. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 88.

קעה) הרב רבנו יונה שם בשם ר"י הזקן. טור ושו"ע סי"ב.

קעו) מ"א סקכ"ז.

קעז) מ"א שם.

קעח) ב"מ ט, ב. וראה לקמן סי' רמח קו"א סק"ב. וראה העו"ב תשמג ע' 42.

קעט) הרב רבנו יונה ברכות שם. שו"ע שם.

קפ) רא"ש ברכות פ"ו סי' לג. רבינו ירוחם נתיב טז סוף ח"ד. מ"א סקכ"ח.

קפא) ראה גם לקמן סכ"ג. רס"י קצב.

קפב) כדלעיל סי' ח סי"א. לקמן סי' ריג ס"ו.

קפג) ר"ן מגילה כג, ב ד"ה אבל בשם הגאונים. וראה גם לקמן סי' קצב ס"א. ריג ס"ב. חקרי הלכות ח"ח ז, א.

קפד) כדלקמן רס"י קצב.

קפה) כדלקמן סי' קצז ס"ב.

קפו) תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' קצו הובא בב"י סי' ריג ד"ה כתוב בספר. מ"א שם.

קפז) ס"א (שכותב לענין ברהמ"ז בפחות מג' - "לכתחלה").

קפח) ס"ב (לענין ברכה אחרונה של פירות).

קפט) רוקח סי' שכט. שו"ע סי"ג. לבוש סי"ג. ט"ז סקי"ג. וראה חידושי צמח צדק יד, ד.

קצ) משלי יד, כח.

קצא) ב"י סוף סי' קצג בשם תשובת ריב"א. ורמ"א שם ס"ב. וראה גם לקמן סי' ריג ס"ו.

קצב) סעיף ו. ושם מציין לסי' קצג שרובו של סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו.

קצג) והוי הפסק כדלעיל ס"י.

קצד) ט"ז סוף סק"ח. אלי' רבה סקי"ג.

קצה) תוס' ברכות מו, א ד"ה לא. רמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ב. מרדכי שם רמז קסג. טור ושו"ע סי"ד. לבוש סי"ד.

קצו) משמעות הגמ' שם מו, סע"ב לענין בהמ"ז (ראה תוס' שם מז, א ד"ה והלכתא. לקמן רס"י רא. ובמרדכי מגילה פ"ד רמז תתכח מוכיח מזה אף לבוצע).

קצז) מגילה כח, א. תוס' שם ד"ה כי. רמ"א סי"ד.

קצח) ראה גם לעיל סי' קכח סי"א. לקמן סי' רא ס"ב. הל' ת"ת פ"ד ה"א.

קצט) מגילה כח, א. טור ושו"ע סי' רא ס"ב. מ"א סק"ל.

ר) מרדכי שם. שו"ע שם. וכדלעיל בסמוך שיכול ליתן רשות למי שירצה.

רא) ס"ב.

רב) תוס' מגילה שם ד"ה כי. מרדכי שם. רמ"א שם.

רג) מגילה שם. מ"א סקל"א.

רד) גמ' ברכות מו, א. טור ושו"ע סי"ד.

רה) טור ושו"ע שם (לענין גדול). שלטי גבורים למרדכי (ברכות פ"ו סק"ג). דרכי משה אות ט (לענין כהן).  שיירי כנסת הגדולה (הגה"ט אות י). עולת תמיד סק"כ. אלי' רבה סקכ"ב.

רו) ברכות שם.

רז) גיטין נט, ב. מ"א סי' רא סק"ד. וראה גם לקמן סי' רא ס"ג.

רח) ומחילתו מועילה, כדלעיל סי' קכח ס"ס וש"נ. וראה שלטי גבורים שם.

רט) היינו כדי שיבצע בעין יפה. ראה שיירי כנה"ג ועולת תמיד שם.

רי) ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 91.

ריא) משמעות הגמ' ברכות שם.

ריב) דברי חמודות ברכות פ"ז אות כב. מ"א סקל"ב.

ריג) ברכות מז, א. רש"י שם ד"ה קדים. תוס' שם ד"ה אין.

ריד) משמעות הגמ' שם. מ"א סקכ"ט.

רטו) אור זרוע ח"א סי' קעח. שבלי הלקט סי' קמ בשם רב האי גאון. רמ"א סי"ד. וכ"ה בכל בו רס"י כד לענין ברכת המוציא ובריש סי' כה לענין ברכת הזימון. וכ"ה נוסח הזימון בסידור: ברשות מרנן ורבנן ורבותי (וראה לקמן סי' קעד סי"א).

רטז) דברי חמודות שם אות מז. מ"א סקל"ג.

ריז) מ"א שם.

ריח) ברכות מז, א. טור ושו"ע סט"ו. וכ"ה לקמן סי' עדר ס"ד. וכ"ה לקמן סי' קצ סוף ס"ה לענין יין קידוש.

ריט) ב"ח ד"ה ואין המסובין. ט"ז סקט"ו. ועי' לקמן סי' קצ ס"ה לענין יין קידוש דלא הוי הפסק.

רכ) ט"ז שם.

רכא) ירושלמי ברכות פ"ו ה"א. תוס' ברכות מז, א ד"ה אין (שכן נהג רבנו שמשון). רא"ש שם פ"ז סי' טו. טור ושו"ע שם.

רכב) ס"ג. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 92.

רכג) תוס' פסחים קו, א סד"ה הוה. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

רכד) כדלעיל ס"ג. לקמן סי' תעה ס"ג. סי' תפב ס"ד. וראה מכילתא ופרש"י בשלח טז, כו. רמב"ם פ"ז מהל' ברכות ה"ד. טוש"ע סי' תקכט ס"א.

רכה) וכ"ה לקמן סי' רעד ס"ד.

רכו) ס"א-ב. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 92.

רכז) הרב רבנו יונה ברכות מז, א ד"ה ואם בא. תוס' ברכות שם בשם השר מקוצי.

רכח) ב"י ד"ה ואין המסובין בדעת הרמב"ם שם ה"ה (אבל בכסף משנה שם פירש אחרת בדברי הרמב"ם). "ויש מפרש" בתוס' ברכות שם. רשב"א שם ד"ה ומכאן. רמ"א סט"ו.

רכט) גמ' שם מז, א.

רל) "ויש מפרש" בתוס' שם ד"ה אין. ב"י שם בדעת הרמב"ם שם. טור ושו"ע סי"ז.

רלא) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

רלב) הלכות גדולות ברכות פ"ו (ח, ב). רמב"ם שם. ילקו"ש משלי רמז תתקמז. כסף משנה שם בשם איכה רבתי. שו"ת הרשב"א ח"א סי' רעח ("מקור ידוע היה לי בזה ושכחתיו"). שו"ע סי"ז.

רלג) ע"פ לשון הרמב"ם שם ה"א. וראה גם לעיל ס"ד.

רלד) הלכות גדולות שם. ילקו"ש שם. ה"ר מנוח בספר המנוחה שם הובא בכס"מ שם ובבדק הבית סוף הסימן. מ"א סקל"ט.

רלה) מ"א סקל"ח.

רלו) ברכות נ, ב. רמב"ם שם ה"ט. טור ושו"ע סי' קעא ס"א. וראה לקמן סי' קפ סעי' ד-ה בענין פירורים פחות מכזית.

רלז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה ב"י שם ד"ה ומ"ש רבנו ואין נוטלין. מ"א שם סק"א.

רלח) ספר המנהגות לרבינו אשר מלוניל (הל' ברכת המזון). הובא בארחות חיים הל' סעודה אות יג. כל בו ריש סי' כד. אבודרהם (ע' שטז). ט"ז סקי"ח. מ"א סקמ"ב. וראה גם ס' חסידים סי' תתפח.

רלט) ראה ט"ז שם.

רמ) שבלי הלקט סי' קמב בשם רבי אביגדור כ"ץ בשם רבי יצחק (שמחה) משפירא. הובא באגור סי' רו. רמ"א ס"כ.

רמא) ב"י בסוף הסימן.

רמב) ספר חסידים שם.

רמג) של"ה שער האותיות אות ק (פא, ב) ד"ה הרי כמה קדושות. מ"א שם.

רמד) ר"ה כט, א-ב. טור ושו"ע סי"ט. סי' ריג ס"ב. וראה גם לקמן שם ס"ג (דהיינו אפילו בדיעבד). סי' קצז ס"ו (לענין בהמ"ז).

רמה) עולת תמיד סקכ"ג.

רמו) משנה שם. וראה גם לקמן סי' קפו ס"ב. סי' קצז ס"ו.

רמז) משא"כ במי שאינו מצווה כלל, כדלקמן סי' קצז ס"ו.

רמח) כדלעיל סי' ח סי"א וש"נ.

רמט) כדלקמן סי' רעג ס"ו. סי' תפד סוס"א וש"נ.

רנ) שבועות לט, א.

רנא) הרב רבינו יונה ברכות כ, א ד"ה תפלה ומזוזה. מ"א סק"מ. ראה גם לקמן סי' קצז שם.

רנב) רש"י ר"ה כט, סע"א. רא"ש ברכות פ"ז סי' כא. מ"א שם. לקמן שם.

רנג) מרדכי פ"י דפסחים (לה, א). ב"י ד"ה ומשמע, ממשמעות הגמ' ר"ה שם. שו"ע ס"כ. מ"א סקמ"א.

רנד) לשון השו"ע שם. וראה לקמן סי' קפח ס"י. סי' עדר ס"ה וש"נ.

רנה) כדלקמן סי' רפח סעי' ב-ג. סי' רצא ס"א. וראה לקו"ש חכ"א ע' 85.

רנו) מ"א שם. וראה גם ט"ז סי' רעג סק"ג.

רנז) כדלעיל ס"א וש"נ.

רנח) מ"א שם. וראה גם לשון רבנו לקמן סי' רעג ס"ו. סי' רצז ס"ז. סי' תפד ס"א. שם ס"ג.

רנט) ר"ה שם כט, א. שו"ע ס"כ.

רס) רבנו ירוחם נתיב יב ח"א (סו, א). ב"י ד"ה ולענין. שו"ע ס"כ. רמ"א סי' רעג ס"ד. לקמן שם ס"ו.

רסא) טור ושו"ע סי' רעג ס"ד. לקמן שם ס"ו. ואם יודעים לברך אלא שאינם יודעים לקדש - ראה לקמן סי' רעב קו"א סק"ב. ואם המקדש צריך לקדש אלא שאינו צריך לברכת הגפן והשומע יודע לברך – ראה לקמן סי' קצ סוס"ד. סי' רעב סי"ב ובקו"א סק"ב שם.

רסב) ר"ה שם. רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה גם לקמן שם וסי' תפד ס"א לענין בפה"ג. סי' תפד ס"ג לענין המוציא. וכ"ה לענין ברכת האדמה של כרפס - ראה שם ס"ב. אבל לא לענין ברכת הריח שבהבדלה – ראה לקמן סי' רצז ס"ז. ולענין ברכת האש – ראה שם ס"ט ובקו"א סק"ב שמסתפק בזה (וראה גם לקמן סי' ריג ס"ה). ולענין כוס ברהמ"ז – ראה לקמן סי' קצ סוס"ד. וראה גם שו"ת צ"צ חאו"ח סי' קטו (יב, ג).

רסג) ר"ה כט, סע"א. רש"י שם כט, ב ד"ה מהו. ראה לקמן סי' רעג ס"ו לענין קידוש. סי' תפד ס"ג לענין מצה.

רסד) לבוש סי' רעג ס"ד בהגהה. ב"ח שם. ט"ז שם סק"ג. מ"א שם סקי"ג. לקמן שם סוס"ו.

רסה) ר"ה שם כט, ב. טור ושו"ע סי"ט. וראה לקמן סי' רטו ס"ב. סי' רצז ס"ז.

רסו) ב"י סד"ה ואיכא למידק ואחרונים. ב"ח סוד"ה מי שאינו. פרישה סוסקי"ד. ט"ז סקט"ז. וראה לקמן סי' שמג סעי' א-ב.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן