קפא דין מים אחרונים ובו ט' סעיפים:

א

א מים אחרונים מצוה משום קדושהא להתקדש לברך ה' על המזוןב שהידים שהן מזוהמות מלכלוך המאכל הן פסולות לברכהג.

ועוד הוסיפו לעשות חובהד גם על אותם שאין מזכירין את ה' בברכת המזון אלא שומעין מהמברךה לפי שאמרו אחר כל אכילתך אכול מלחו ויש מלח סדומית שמסמא את העיניםז ויש לחוש שמא נגע בידיו בגרגיר מלח סדומית או מלח אחר שטבעו כמלח סדומיתח שהיה מעורב במלח שאכלו אחר הסעודה וכשיתן אחר כך ידיו על עיניו יסמא אותןט אם לא יטול ידיו תחלה.

לפיכך אין להם לברך על נטילה זו כמו שאין מברכין על שמירה משאר סכנותי כגון המסנן מים בלילה מפני סכנות עלוקה וכיוצא בזהיא אבל המברך שנוטל ידיו משום מצוה וקדושה היה ראוי שיברך עליהיב אלא לפי שעכשיו אין עושין המצוה כתקנת חכמים ומנהגם שהיו נוהגים למשוח הידים בשמן ערב אחר הנטילה להעביר הזוהמא מהידיםיג ועכשיו אין לנו שמן ערב וכיון שאין אנו עושים המצוה כתקנה נהגו שלא לברך אפילו המברך ברכת המזוןיד:

ב

ב מים אחרונים אין נוטלין על גבי קרקע אלא בכליטו מפני רוח רעה ששורה עליהםטז כשהם על גבי קרקעיז ואם אין לו כלייח נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהםיט והוא הדין כל דבר שחוצץ בינם לקרקע אפילו רצפה שאין רוח רעה אלא על גבי קרקעכ.

ובמקום שאין בני אדם עוברים שם יכול ליטלם על גבי קרקעכא לכן מותר ליטלם תחת השולחן ואע"פ שלפעמים מסלקין השולחן מכל מקום בין כך ובין כך יתנגבוכב:

ג

ג אין נוטלין בחמיןכג שהיד סולדת בוכד מפני שמפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמאכה ויש אוסריןכו אפילו בחמין שאין היד סולדת בו ויש להקל בדברי סופריםכז:

ד

ד א"צ ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות שלמעלה ממנו אינו מגיע לכלוך המאכלכח.

וא"צ לשפוך עליה אלא פעם אחתכט.

ואין שיעור למים של נטילה זול ואינם כמים ראשונים ששיעורם לא פחות מרביעיתלא:

ה

ה צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה בשעת הנטילהלב כדי שתרד הזוהמאלג (ולכן אין לרחוץ ידיו תוך הכלי אלא ישפוך עליהם כדי שתרד הזוהמאלד אבל אמצעים שבין גבינה לתבשיל של בשרלה יכול לרחצן בתוך הכלילו):

ו

ו אם המסובין הם רבים מתחילין מן הקטןלז שגנאי הוא לגדול ליטול ידיו וימתין יושב בטל עד שיטלו כולם לפיכך מתחילין מן הקטן היושב בסוףלח והגדול עוסק באכילהלט או בדבר אחר עד שיגיעו המים אליו.

ונוטלין כולם דרך ישיבתםמ ואין מכבדין זה את זהמא עד שיגיעו לחמשה האחרוניםמב לפי שאין מכבדים בידים מזוהמותמג וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו שאחד מהן הוא המברך מתחילין מן המברךמד ואח"כ אין מכבדין זה את זהמה וכן אם אין שם אלא חמשה מתחילין מן המברךמו כדי שיעיין בברכת המזון בעוד שאלו הארבעה נוטלים ששיערו חכמים שבשיעור נטילת ארבעה יוכל לעיין בד' ברכות של ברכת המזון וכן בשיעור זה אין בו הפסק בין נטילה לברכהמז.

ומה שאמרומח תיכף לנטילת ידים ברכה לאו תיכף ממש אלא בכדי שיעור זהמט מכל מקום שלא לצורך אסור להפסיק כללנ.

ולכן מוזגין כוס של ברכת המזון קודם הנטילהנא כדי לתכוף הנטילה לברכה בכל מה דאפשרנב.

ואסור להשיח בינתים איזה עסק וענין אחר אפילו בדברי תורהנג אבל שיחה בעלמא ב' וג' תיבות אין לחושנד אלא משנטל הכוס בידו לברך כמ"ש בסי' קפ"גנה:

ז

ז יש אומריםנו שמים אחרונים אין צריכים ניגוב ויש מי שאומרנז שהמברך מנגב ידיו תחלה ואח"כ מברך אבל המסובין אינם צריכים לנגב לדברי הכלנח וגם במברך יש להקל בדברי סופרים עיין סי' קע"גנט:

ח

ח מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקהס אפילו בשמן ודבשסא וחלבסב מפני שהם מעבירין את הזוהמאסג חוץ מיין שאין נוטלין בוסד מפני חשיבותו כמו שנתבאר בסי' ק"ססה וקע"אסו.

וכן מים הפסולים לראשונים משום מלאכה או שינוי מראה כשרים לאחרוניםסז:

ט

ט יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים מפני שאין מלח סדומית מצויה בינינו ומשום ידים מזוהמות אין חוששין הואיל ועכשיו אין מקפידין לרחצן מלכלוך המאכל אין זה קרוי זוהמא לנוסח.

ומכל מקום מי שהוא איסטניס ורגיל לרחוץ ידיו אחר הסעודה הרי הן לו ידים מזוהמות וצריך ליטלן קודם ברכת המזוןסט ואפילו רוצה לברך על היין באמצע הסעודה יקנחן קודם שיברךע אבל נכון לכל אדם ליזהר במים אחרוניםעא:


א) ברכות ס"פ ח נג, סע"ב. רבנו יונה שם (מ, א) ד"ה והייתם. רא"ש שם פ"ח סי' ו.

ב) ראה חקרי הלכות ח"ג ט, א.

ג) ברכות שם. מעדני יו"ט על הרא"ש שם אות ת.

ד) רבנו יונה שם ורא"ש שם ע"פ חולין קה, א. טור ושו"ע ס"א.

ה) שאילתות פ' יתרו שאילתא נד הובא ברבנו יונה שם. רא"ש שם בשם גאון.

ו) ברכות מ, א. רש"י חולין קה, ב ד"ה שמלח. וכדלעיל סי' קעט ס"ח.

ז) חולין שם.

ח) הרב רבנו יונה ברכות שם (מ, ב) ד"ה ואי בשם הרמב"ם פ"ו מהל' ברכות ה"ג.

ט) רש"י רמב"ם ורבנו יונה שם.

י) הלכות גדולות הל' ברכות פ"ו (ט, א). הובא בתוס' ר' יהודה ברכות שם ד"ה והייתם ובתוס' חולין קה, א סד"ה מים. סדור רב עמרם הלכות סעודה. הובא ברבינו יונה שם ד"ה ולענין. רא"ש שם ובחולין שם פ"ח ס"ו. רמב"ם שם פ"ו ה"ב ופי"א ה"ד. טור ושו"ע ס"ז.

יא) רמב"ם שם פי"א ה"ד.

יב) רבנו יונה שם. וראה לעיל סי' ד מהדו"ב ס"א ב' דיעות אם צריך לברך על נט"י לפני התפלה.

יג) ראה ברכות נג, סע"ב וברש"י ד"ה שמן. שם מב, א.

יד) רבנו יונה שם. רא"ש פ"ח דברכות שם. טור.

טו) חולין קה, א. טור ושו"ע ס"ב.

טז) חולין קה, ב. טור ושו"ע שם. ועד"ז בנט"י שחרית, כדלעיל סי' ד מהדו"ק ס"ט.

יז) רש"י חולין קה, א ד"ה קינסא.

יח) שו"ע שם.

יט) לשון בתרא בחולין שם. תורת הבית הארוך בית ו סוף שער ג. טור ושו"ע שם.

כ) חנוך מצוה תל. מ"א סק"ב.

כא) החייט בפירושו לספר מערכת האלקות פ"ג (לג, א). וראה גם פ"ו סוף ד"ה מים עליונים (פ, ב). הובא במ"א שם. וראה גם לבוש ס"ב.

כב) מ"א שם.

כג) גמ' שם קה, ב.

כד) שם ללישנא בתרא. רמב"ם הל' ברכות פ"ו הט"ז. וראה טור ושו"ע ס"ג ובמ"א סק"ג.

כה) חולין קה, סע"א. טור ושו"ע שם.

כו) רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' יא. וכלישנא קמא שם. הובא במ"א שם.

כז) תורת הבית הארוך בית ו שער ב. וראה גם לעיל סי' קס סי"ב דפסקינן כלישנא בתרא (לענין מים ראשונים). וראה הוספה מכת"י שם סוף ס"ט, שמביא גם שם ב' הדיעות ומסיק: ויש להקל בדברי סופרים.

כח) רשב"א בתורת הבית הארוך בית ו שער א בשם הראב"ד (תמים דעים סי' סו). טור ושו"ע ס"ד. מ"א סק"ד. ובספר המנהגים ע' 22 כתב: למים האחרונים נוטלים קצה האצבעות, ואח"כ מעבירים אותם כשהם לחים עדיין על השפתיים.

כט) מרדכי ספ"ח דברכות רמז רז. הובא בב"י ד"ה כתב המרדכי. ים של שלמה חולין פ"ח סי' י.

ל) תמים דעים להראב"ד סי' סו. מאירי בית יד שער יד. שלחן של ארבע שער א ד"ה ויש הפרש. הובא בב"י ד"ה כתוב בספר. ים של שלמה שם. אליה רבא ס"ק ג.

לא) כדלעיל סי' קס סט"ז וש"נ.

לב) סוטה ד, ב. טור ושו"ע ס"ה.

לג) רש"י שם ד"ה צריך. טור ושו"ע שם.

לד) רש"ל בים של שלמה שם. מ"א סק"א. וראה חקרי הלכות ח"ח טז, א.

לה) ראה שו"ע סי' קעג ס"א שמים אמצעים חובה היינו בין תבשיל לגבינה. ועי' רמ"א יו"ד סי' פט ס"ג שנהגו שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר כמו אחר בשר עצמו, ומים אמצעים חובה היינו באכילת בשר אחר תבשיל שיש בו גבינה או חלב.

לו) ים של שלמה ומ"א שם.

לז) ברכות מו, ב. טור ושו"ע ס"ו.

לח) רש"י שם ד"ה ובזמן.

לט) ב"ח ד"ה ואם המסובין.

מ) טור ושו"ע שם.

מא) ברכות מז, רע"א. טור ושו"ע שם.

מב) ברכות מו, ב. טור ושו"ע שם.

מג) ברכות מז, א. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הי"ב. לבוש ס"ו.

מד) ברכות מו, ב. טור ושו"ע שם.

מה) רא"ש ברכות פ"ז סי' יד. ט"ז סק"ד.

מו) ברכות שם. טור ושו"ע שם.

מז) רשב"א שם ד"ה בזמן. ב"י. ט"ז סק"ג. מ"א סק"ה.

מח) ברכות מב, א. וראה לעיל סי' קסו אם קאי רק על מים אחרונים או גם על מים ראשונים.

מט) וראה לעיל שם (לענין מים ראשונים) "כדי הילוך כב אמה".

נ) רשב"א שם. ט"ז שם. מ"א שם. וראה גם לעיל שם.

נא) רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). מ"א ריש הסי'. וראה לעיל שם (לענין מים ראשונים) דהיינו דוקא כשמוזגו בחמין. וראה לקמן סי' רעא סכ"ג.

נב) משנה שם נא, ב וגמרא נב, ב.

נג) ב"ח ד"ה ואם המסובין. אליה רבה סק"ט בשם האריז"ל (ראה שער המצות פר' עקב ענין מים אחרונים). וראה גם לעיל סי' קסו. סדר נט"י לסעודה סוף ס"ו.

נד) מ"א סו"ס קסה. וראה גם לעיל סי' קסו.

נה) ס"י וש"נ.

נו) ראב"ד בתמים דעים שם. שלחן של ארבע שם. ב"י ד"ה משמע שכ"ה משמעות הרשב"א בתורת הבית ב"ו ש"ב. דעה א בשו"ע ס"ח.

נז) רמב"ם הל' ברכות פ"ו ה"כ. פ"ז הי"ג. דעה ב בשו"ע שם.

נח) יש"ש חולין פ"ח סי' י. מ"א סק"ו.

נט) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שו"ע שם ס"ג שמים אחרונים א"צ ניגוב.

ס) ראב"ד בתמים דעים שם. שלחן של ארבע שם. שו"ע ס"ט. רמ"א סו"ס קעג.

סא) ראב"ד שם.

סב) שלחן של ארבע שם.

סג) ראב"ד שם. שלחן של ארבע שם.

סד) ב"י סוף הסי'.

סה) סט"ו וש"נ.

סו) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שו"ע שם ס"א.

סז) ראב"ד שם (הובא באליה רבה סק"ג). מאירי שם. מ"א סק"ז.

סח) תוס' ברכות נג, ב ד"ה והייתם. חולין קה, א ד"ה מים. רא"ש ספ"ח דברכות. מרדכי שם רמז רז. טור ושו"ע ס"י. מ"א סק"ח.

סט) תוס' ברכות שם. רא"ש ומרדכי שם. טור ושו"ע שם.

ע) ספר חסידים סי' נח ותתנג. מ"א סק"ט.

עא) רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' י. מ"א סק"י בשם המקובלים. ראה זח"ב קנד, ב. שער המצות פר' עקב.