קפב דין כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום ובו ו' סעיפים:

א

א יש אומריםא שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד וצריך לחז(ו)ר אחריוב כדרך שמחזרין אחר כל מצות שהן חובהג ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו ומצפה שיהיה לו אח"כ ואפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחתד.

ולפי זה אם שנים אוכלים יחד צריך כל אחד ליטול כוס לברכת המזוןה משא"כ בשלשה שמזמנים יחד המברך על הכוס מוציאם ידי חובתם מהכוס כמו שמוציאם מברכת המזוןו.

ויש אומריםז שברכת המזון אינה טעונה כוס אלא כשמברכין בזימון ויש אומריםח שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה אלא למצוה מן המובחרט אם יש לו אבל א"צ לחזור אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה (וכן נוהגין עכשיוי) במה דברים אמורים בזימון אבל ביחיד א"צ כוס כלל אף למצוה מן המובחר ואפילו יש לויא.

ויש מדקדקיםיב כשמברכים ביחיד להניח הכוס על השלחן ולא לאחזו בידו כדי לצאת לדברי הכל שלהאומרים טעונה כוס אפילו ביחיד הרי הכוס לפניו ואחיזתו אינה אלא למצוה מן המובחר לדברי הכליג (אבל מנהג העולם שלא לברך על הכוס כלל ביחידיד ונכון מנהג זה על דרך הקבלהטו):

ב

ב כוס ברכת המזון אינה אלא של יין ולא של שאר משקיןטז אפילו קבע סעודתו עליהםיז שכל כוס של ברכה לא תקנו אלא מייןיח שהוא משמח אלקים ואנשיםיט.

ובמקומות שאין היין מצוי והשכר או שאר משקין הם חמר מדינהכ דהיינו שרוב אנשי המקום דרכם לקבוע עליהם סעודתםכא כמו שקובעים על היין במקומות שהוא מצויכב מברכים עליהם ברכת המזוןכג אף על פי שיש יין בעירכד וכל שאין יין הרבה גדל כדרך יום סביבות כל העירכה אפילו גדל מעט סמוך לעירכו וגם מצוי הרבה יין בחנות אין זה נקרא מצויכז כיון שהוא ביוקרכח ובודאי אין רוב אנשי העיר קובעים תמיד סעודתם עליוכט.

ומכל מקום מצוה מן המובחר לברך על ייןל וכ"ש אם יש לו יין בביתו שאין זה הידור כלל לברך על שאר משקיםלא אלא א"כ יש לו מעט לצורך קידוש שקידוש קודם לברכת המזון מפני שהוא טעון כוס לדברי הכללב ואף שאפשר לקדש על הפת מכל מקום עיקר הקידוש נתקן על היין כמו שיתבאר בסי' רע"אלג:

ג

ג וכל זה במשקים חשובים כשכר וכיוצא בו אבל משקים גרועים כמו מה שקורין במדינות אלו (קווא"ס) או (בארש"ט) אין להם חשיבותלד יותר ממיםלה ואין מברכים עליהם ברכת המזון אפילו במקום שדרך רוב אנשי העיר לקבוע סעודה עליהםלו ואצ"ל קידוש והבדלהלז לפי שאינו נקרא חמר מדינה אלא מה שיש לו חשיבות באותה מדינה כעין חשיבות יין בכל המדינות.

ואפילו אינו שתיית רוב אנשי העיר אלא שותין אותו לפרקים בלבדלח מפני חשיבותו כמו (מע"ד)לט במדינות אלו לא נגרע מפני זה לברך ולקדש עליו כיון שזהו מפני חשיבותו שהוא חשוב יותר מן השכר ולכן ראוי יותר לכוס של ברכה מן השכרמ וגם הוא חמר מדינהמא יותר ממנו כיון שחשוב יותר שהרי כל מעלת היין לכוס של ברכה אינו אלא מפני חשיבותו ולא מפני שהוא רוב השתייה במקומות שהוא מצוי לרוב שהרי אף במקומות ששאר משקים הם רוב השתייה אעפ"כ מצוה מן המובחר בייןמב מפני חשיבותו א"כ כל משקה שחשוב יותר הוא קרוב ליין יותרמג.

ומה שנהגו ההמון כששותין שכר בסעודה ואחר הסעודה קובעים עצמם לשתות מי דבש ומברכין ברכת המזון על השכר באמרם שהוא חמר מדינה הוא ביזוי מצוה והוא בכלל מה שאמרומד שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם ועוד כיון שמי דבש חביב עליו מהשכר הוא מוקדם לברכהמה כמו שיתבאר בסי' רי"אמו:

ד

ד כוס של ברכה צריך שלא יהא פגוםמז שאם שתה ממנו פגמו ואפילו לא הקריב אליו את פיו אלא שפך לתוך פיומח אבל אם שפך ממנו לתוך ידומט או לתוך כלינ ושתה אין בכך כלום.

והוא שלא שפך אלא מעט בענין שעדיין שם מלא עליונא או שאח"כ שפכו לתוך כוס קטן ממנו והוא מלאנב או שזורק לתוכו איזה דבר להגביה היין שיהא הכוס מלא שאינו צריך להיות מלא כולו מיין כי די ברביעיתנג רק שלא יהיה חסרנד.

ואפילו שתה מהכד או מחבית של חרס שהיא קטנה נפגם כל היין שבהםנה אבל אם שתה מחבית של עץ שהיא גדולה אין להקפידנו ויש מחמיריןנז ויש לחוש לדבריהם לכתחלהנח שלא להניח לשתות אפילו מפי ברזא מחבית גדולהנט:

ה

ה כוס פגום יכולים לתקנו ע"י שיוסיפו עליו מעט ייןס שעיקר הפגום משום ששתה ממנו וכשחוזר ומוסיף עליו מיתקן בכך כמו פגימת המזבחסא שמיתקן אם חוזר וסותמוסב וכן אם החזיר יין שבכוס פגום לקנקן נתבטל בתוכו ברוב וכשרסג ומכל מקום אין לעשות כן ולכן נוהגים להוסיף עליו מעט מהקנקן ובזה מיתקן ואח"כ שופכים אותו לתוך הקנקן וחוזרים ומוציאים אותו מהקנקן לשם ברכהסד כמ"ש בסימן קפ"גסה:

ו

ו אפילו ע"י מעט מים שיוסיפו עליו מיתקןסו בין יין בין שאר משקים שהם חמר מדינה אם אי אפשר לתקנם במינםסז והוא שאינם מתקלקלים מחמת המים עד שאינם ראוים לשתיהסח וכוס יין אפילו יש לו עוד יין יכול לתקנו על ידי מיםסט כל שאינו מקלקלו בכך שהרי רגילים למוזגו במיםע.

ואם המים הם פגומים פסולים אפילו למזוג בהם יין שאינו פגוםעא שאין המים מתבטלים ביין ברובעב הואיל וטעם המים נרגש ביין שיין מזוג אינו שוה בטעמו לשאינו מזוגעג.

ובשעת הדחק שאין לו לא יין ולא מים מוטב לברך על כוס פגום מלברך בלא כוס כללעד במקומות ששאר משקים אינם חמר מדינה או שאין לועה:


א) תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה ברכה בשם הרשב"ם והר"ר יחיאל מפרי"ש. רבינו יונה ברכות נ, ב ד"ה מודים. רא"ש פסחים פ"י סי"ד ובברכות פ"ח ס"ב. הגהות מיימוניות הל' ברכות אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג, בשו"ת (פראג) סי' תקז, ובתשב"ץ סי' שג.

ב) רמב"ן במלחמות ה' פ"ח דברכות (לט, ב). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמט, א). ר"ן פסחים שם ד"ה שמעת. טור ושו"ע שם.

ג) רמב"ן ורבנו ירוחם ור"ן שם. ולענין מחזרין אחר המצות ראה ברכות נג, ב. וראה גם לקמן סי' רצד ס"ב. סי' רצו סי"ג. סי' רצז ס"א. ס"ט. סי' רצח ס"א.

ד) טור ושו"ע שם. וע"ד המבואר לקמן סי' רצו סי"ב לענין הבדלה. וראה שם קו"א ס"ק א שמיישב קושיות המ"א כאן ס"ק א.

ה) כל בו סי' כה (כא, א). שו"ע שם.

ו) לבוש ס"א. וכדלקמן רס"י קצב.

ז) מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מז, א). הגהות מיימוניות שם בשם ר"י וה"ר אלחנן. דעה הב' בשו"ע שם.

ח) רי"ף פסחים שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. רשב"א ברכות נב, א ד"ה ולענין ובשו"ת ח"א סי' שמב. ר"ן שם. דעה הג' בשו"ע שם.

ט) רמב"ן שם. ראב"ד ברכות פ"ח (לט, א). ר"ן שם. ה"ר מנוח שם. הובאו בב"י ד"ה אבל דעת. רמ"א ס"א. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו.

י) ראה מ"א סי' קעד ס"ק ב. וראה גם לקמן סי' תעז ס"ח-ט. ועי' לקמן סי' רצו סי"ג (במוסגר) וקו"א ס"ק ב. סי' רצט ס"ו.

יא) לחם חמודות ברכות פ"ח אות ה. מלבושי יו"ט ס"ק ב. וראה משנה ברורה בשער הציון אות ג. ועי' לקמן סי' רצו סי"ג. סי' רצט ס"ז.

יב) ב"י ד"ה ובמדרש. רמ"א ס"ב. ט"ז ס"ק ב.

יג) כדלקמן סי' קצ ס"ג וש"נ.

יד) ראה גם לקמן סי' רעא קו"א ס"ק ד.

טו) ראה זוהר ח"ב קנז, ב. קסח, ב. ח"ג רמו, א. רעד, א. שער המצות פר' עקב עמ' קו. אור צדיקים (להר"ם פאפירש) סי' כג אות לג. יד אהרן הגב"י. באר היטב ס"ק א וס"ק ד. וראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 22: מברכין ברכת המזון בכוס של ברכה, אף שאין עשרה.

טז) פסחים קז, א. טור ושו"ע ס"ב.

יז) רשב"ם שם ד"ה ה"מ. רא"ש שם פ"י סוף סי' יז. מרדכי שם (לז, ג). טור ושו"ע שם.

יח) פסחים שם. שו"ע שם.

יט) שופטים ט, יג. ברכות לה, א - שמטעם זה אין אומרים שירה אלא על היין. ולקמן סי' קצ ס"ב-ג שמטעם זה הטעינו כוס לברכת המזון. וראה גם סדר ברה"נ פי"ב הי"ג לטעם ברכת הטוב והמטיב. ולעיל סי' קסז ס"א מובא הפסוק ויין ישמח לבב אנוש, וש"נ.

כ) רשב"ם שם ד"ה חמר. רא"ש שם סי"ז. שו"ע שם. וראה גם לקמן סי' ערב ס"י לענין קידוש. סי' רצו ס"ח וס"י לענין הבדלה. סי' תעב סכ"ח לענין ד' כוסות.

כא) פסחים שם, לגירסת רבנו חננאל ורוב הספרים, לפירוש ראבי"ה ח"א סי' קמט. הובא בהגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ז אות ס. רמ"א ס"ב. וראה גם לקמן סי' ערב ס"י. וראה אהלי שם ח"ב ע' פב.

כב) ראה רמב"ם הל' שבת פכ"ט הי"ז. פסקי ריא"ז פסחים פ"י הלכה א אות כט. הובא בשלטי גבורים פסחים פ"י (כב, ב אות ב). וראה אהלי שם ח"ז ע' קעג.

כג) רא"ש והגהות מיימוניות שם. טור ושו"ע שם.

כד) רמ"א שם.

כה) רא"ש שם בשם יש מפרשין. טור סי' ערב. מ"א ס"ק ב. ראה גם לקמן סי' ערב ס"י.

כו) מ"א שם. ראה גם לקמן סי' תעב סכ"ח.

כז) ב"ח ד"ה כתוב בהגהת. מ"א שם. ראה גם לקמן סי' ערב ס"י. שם סי"א לענין קידוש. סי' רצו ס"ח לענין הבדלה.

כח) רמ"א שם.

כט) ראה לקמן סי' ערב קו"א ס"ק א, הטעם לשילוב דברי הפוסקים הנ"ל, ואשר זהו דין חמר מדינה גם לענין הבדלה וד' כוסות, ולדעה הא' שם גם לענין קידוש.

ל) רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' ערב סי"א. סי' רצו ס"ח. וראה תהלה לדוד ס"ק ג.

לא) ראה ב"ח ד"ה ואחר. מ"א ס"ק ה. ראה גם לקמן סי' ערב סי"א. סי' רצו ס"ח.

לב) מ"א שם.

לג) ס"ח. וראה שם סכ"א, ובקו"א שם ס"ק ו, שמטעם זה קידוש על היין קודם אף להבדלה עליו (כשיש שכר).

לד) ט"ז ס"ק א. אליה רבה ס"ק ה. ולקמן סי' תעב סכ"ט הוסיף: מי תפוחים (שקורין עפי"ל טראנ"ק) ומי זנגביל שקורין (אינגב"ר וואש"ר) ומי שורש שקורין (לאקרי"ץ) (שרגילין לשתות בפסח, כמבואר במ"א סוף ס"ק ב).

לה) שאין להם דין חמר מדינה. רשב"ם פסחים שם ד"ה חמר. רא"ש שם. משמעות כל בו סי' כה (כג, ד). שו"ע שם. מ"א ס"ק ג. וראה גם לקמן סי' רצו ס"ח לענין הבדלה. סי' תעב סכ"ט.

לו) שבזה רצה להתיר במ"א סוף ס"ק ב בשעת הדחק.

לז) ראה לקמן סי' רצו ס"ח: חוץ מן המים.

לח) שמטעם זה רצה לאסרו במ"א ס"ק ב. וראה משנה ברורה שעה"צ ס"ק ז.

לט) מי דבש. וכ"ה לקמן סי' תעב סכ"ח-ט - במקומות שרגילין לשתותו בפסח.

מ) ט"ז ס"ק א.

מא) ב"ח ד"ה כתב מהרש"ל. מ"א ס"ק ב.

מב) כדלעיל בסעי' הקודם וש"נ.

מג) עי' ט"ז שם. וראה תהלה לדוד ס"ק ב. משנה ברורה בשער הציון אות ז.

מד) ביצה כ, ב. ט"ז שם.

מה) ב"ח וט"ז ומ"א שם.

מו) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה לוח ברה"נ פ"ג ה"ו וש"נ.

מז) פסחים קו, א. טור ושו"ע ס"ג. וראה גם לקמן סי' קצ ס"ה. סי' רעא סי"ח.

מח) ראה מ"מ וציונים.

מט) ברכות נב, א. שו"ע שם.

נ) תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה טעמו. רא"ש ברכות פ"ח סי' ב. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' קצ ס"ה. סי' רעא ס"כ.

נא) ט"ז ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ז. וראה גם לקמן סי' קפג ס"ד.

נב) ט"ז שם. מ"א ס"ק ז.

נג) כדלקמן סי' רעא ס"כ. סי' תעב סי"ז.

נד) עי' מ"א סוף סי' זה.

נה) פסחים שם. טור ושו"ע שם.

נו) רשב"ם שם ד"ה אפילו. שו"ע שם.

נז) רבנו ירוחם נתיב טז ח"א (קמג, א).

נח) כנסת הגדולה הגב"י. מ"א ס"ק ח.

נט) כנסת הגדולה שם. אליה זוטא ס"ק ה ורבה ס"ק ט.

ס) ירושלמי ברכות פ"ז ה"ה. הובא בתוס' ברכות נב, א ד"ה טעמו. רא"ש שם פ"ח ס"ב ופסחים פ"י סי"ד. מרדכי ברכות רמז קפג. טור ושו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' קצ ס"ה. סי' רעא ס"כ וסכ"ט.

סא) מ"א ס"ק י, ושכן משמע מהב"ח ד"ה והר"ם, בשם מהר"מ מעיל צדק.

סב) ראה מדות פ"ג מ"ד.

סג) תשב"ץ סי' שיג. הובא בארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב. טור ושו"ע ס"ה.

סד) מ"א ס"ק ט.

סה) ראה שם סעי' ד.

סו) רא"ש שם בפסחים. תוס' ברכות שם. מרדכי ברכות שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה דרישה אות ד.

סז) מ"א ס"ק י"א.

סח) רא"ש ברכות שם. ט"ז ס"ק ז.

סט) מהרש"ל בהגהותיו לטור. דרישה ס"ק ד. עטרת זקנים ס"ק ד.

ע) ראה גם לקמן סי' רד ס"ט. סי' רעא ס"כ. סי' רצו ס"ט וסי"ג.

עא) ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב, בשם רב הילאי גאון. שו"ע ס"ג.

עב) כפי שיין פגום מתבטל ברוב יין כשר, כבסעי' הקודם.

עג) ליישב קושית הפרי מגדים (א"א ס"ק ח). והיינו דמטעם זה הוי מין בשאינו מינו (ראה ש"ך יו"ד סי' צח ס"ק ו). וראה תהלה לדוד ס"ק ד.

עד) רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושו"ע ס"ז.

עה) מ"א סי' רצו ס"ק ה. וראה גם לקמן שם ס"ט. וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק י.