קפג המברך האיך יתנהג בכוס של ברכת המזון ובו ט"ו סעיפים:

א

א עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו ומגביהו טפח ונותן עיניו בוא ויש אומרים אף משגרו במתנה דרך דורון וחשיבות לאנשי ביתו זו אשתוב ואפילו לא אכלה עמהםג כדי להניח ברכה לביתוד:

ב

ב הדחה ושטיפה הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץה כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ ואם הוא נקי מבית ומבחוץ ואין בו שיורי כוסותו דהיינו שיורי יין ששרה בו פתז או שקנחו יפה במפה דיו כיון שהוא יפה מבית ומבחוץח:

ג

ג חי יש אומריםט שיתן מהיין חי לתוך הכוס וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים שכל כוס של ברכה מצוה מן המובחר שיהא מזוגי כדי שיהא ערב ולמה בברכת הארץ להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגהיא ואע"פ שהמברך בחוץ לארץ מאחר שאינו מוזג עד ברכת הארץ מוכח הדבר ששבח ארץ ישראל הוא בא להראותיב מכל מקום אם אין היין חזק שהוא ערב בלא מזיגה א"צ למוזגו כלליג ובקצת מקומות נוהגין למזוג כל יין על פי הקבלהיד:

ד

ד ויש מפרשיםטו חי בלשון אשכנז פרי"ש שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה ובמדינות אלו שאין לנו יין הרבה א"צ אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו יין סמוך לברכה ולא מהחביתטז אלא א"כ שולח לחנוני לקנות אזי ישלח סמוך לברכה שיהיה חי מהחביתיז.

ויש מפרשיםיח חי שיהא הכוס שלם ששבירת הכלים זו היא מיתתןיט ואפילו נשבר בסיס של מטה פסול אלא א"כ בשעת הדחקכ וטוב לחוש לכל הפירושיםכא כשאפשרכב.

מלא כמשמעו שיהא מלא על כל גדותיוכג ומכל מקום אם חושש שאם יהא מלא הרבה ישפוך ויתבזהכד ומניח קצת ריקן למעלה אין לחוש שעדיין שם מלא עליוכה:

ה

ה עיטור יש מי שהיה מעטרהו בתלמידים שהיה מושיב תלמידיו סביבותיו בשעת הברכהכו ויש מי שהיה מעטרהו בכוסותכז שהיה מניח כוסות יפים סביביו להדרו בהםכח ואנו אין לנו עיטורכט:

ו

ו עיטוף יש מי שהיה מתעטף בטליתול ויש מי שהיה פורס סודרו על ראשולא ואנו אין לנו עיטוףלב ומכל מקום כל ירא שמים לא יברך במצנפת רק ישים הכובע על ראשולג ויש מדקדקין נוהגין ג"כ להתעטף בבגד העליוןלד ויש אומרים על פי הקבלה שאין עיטוף אלא בארץ ישראל מפני כבוד השכינהלה:

ז

ז מקבלו בשתי ידיולו להראות חביבות הכוס שהוא חושק לקבלו בכל כחולז וכשיתחיל לברך נוטלו בימינו לבדו ולא בב' ידיולח כדי שלא יהא נראה כמשאוי עליו והימין היא חשובה יותר לכבוד הכוסלט ולא יסייע כלל בשמאלמ אפילו לסמוך בה ימינו שאין השמאל נוגעת בכוס כללמא ויש מתיריםמב לתמוך הימין בשמאל ויש להחמיר אם לא לצורך כגון שהכוס גדולמג.

ואם המברך איטר אוחז הכוס בימין שלו שהוא שמאל כל אדם שהיא חשובה אצלומד.

ואין ליטול הכוס בבתי ידים רק יסירם קודםמה.

ויש מי שאומרמו שעל פי הקבלה יש להעמיד הכוס על הכף והאצבעות תהיינה זקופות סביב הכוס ולא לאחוז באצבעותיו ויש אומריםמז להעמיד על האצבעות ממש:

ח

ח מגביהו מן הקרקע טפחמח אם הוא יושב על גבי קרקע ואם הוא מיסב בשולחן מגביהו מעל השולחן טפחמט כדי שיהא נראה לכל המסובין ויסתכלו בונ:

ט

ט ונותן עיניו בו כדי שלא יסיח דעתו ממנונא ועל כן יש מי שפוסל כוס שפיו צר (שקורין קלו"ג גלא"ז) לברך עליו מפני שאינו יכול ליתן עיניו ביין שבתוכונב ואין זה נכון שלא הצריכו ליתן עיניו ביין אלא בכוסנג שלא יסיח דעתו ממנונד ומכל מקום לכתחלה יש לברך על כוס אחר (כדי שיוכל לשתות רביעית כאחת כמ"ש בסי' ק"צנה מה שאי אפשר לעשות כן בקל בכוס שפיו צר) אבל אם אין שם כוס אחר בקלות יברך על זה ואין בו חשש פסול כללנו:

י

י משיאחז הכוס בידו לברך לא ישיח המברךנז אפי שיחה קלה ב' וג' תיבותנח משום היסח הדעתנט ויש אומריםס שגם המסובין אין להם להסיחסא משנטל המברך הכוס בידו לברך וטוב לחוש לדבריהם לכתחלהסב.

ולדברי הכל משהתחיל המברך לברך לא ישיחו גם המסובין אצ"ל בשעה שהוא מברך שהם צריכים לשמוע ולהבין מה שאומר המברך אלא אפילו בין ברכה לברכה אין להם להשיח כמו שאין המברך רשאי להשיח שהשומע כמברך בעצמוסג ואם עברו ושחו בין ברכה לברכה בשעה שהמברך שותק מעט יצאוסד ואפילו אם שח המברך בעצמו יצאסה אבל אם שחו בשעה שהוא מברך לא יצאוסו.

ושערוריה זו מצויה בין ההמון שבשעה שהמברך בזימון מברך אין שומעין לו ומדברים דברים אחרים ועוברים על עשה של תורה בשאט נפש וטוב מאד היה שלא לברך כלל בזימון שאז היה כל אחד מברך לעצמו משא"כ עכשיו שטועים לומר שיוצאים בברכת המברך והם אינם שומעין מה הוא אומרסז וגם לכל אדם נכון שיאמר בלחש מלה במלה עם המברך כל ברכה וברכה ואפילו החתימות לפי שאין כל אדם יכול לכוין לשמוע כל תיבה ותיבה מפי המברךסח ואם באמצע יפנה לבבו ולא ישמע איזו תיבה המעכבתסט לא יצא ידי חובתו ובחתימות ימהר לסיים קודם שיסיים המברך כדי שיוכל לענות אמן אחריוע כמו שנתבאר בסי' נ"אעא ונ"טעב.

ואע"פ שאין מזמנין אלא כשמצטרפין לברך כולם ברכת המזון בבת אחת דהיינו שאחד מברך לכולם ולא כשכל אחד מברך לעצמו שאין כאן זימון כלל כמ"ש בסי' קצ"געג מכל מקום כיון שכל ברכת המזון עד החתימה אומרים כולם יחד מלה במלה עם המברך ברכת המזון ה"ז כאמירה אחת וגם החתימות הם חוזרים ושומעים מפי המברך ועונים אמן אחריו כמו כשאחד מברך לכולם ממשעד ואע"פ שברכת הזימון צריכים לשמוע מפי המברך דוקא כמו שיתבאר שם מכל מקום בברכת המזון מחמת חסרון כוונה יש לנהוג כןעה.

ויש חולקיןעו על זה ואומרים שאין מזמנים אלא א"כ אחד מברך לכולם והם שומעים ולכל הפחות צריכים לשתוק ולשמוע עד סיום ברכת הזןעז וכן עיקרעח ומסיום ברכת הזן ואילך יש לנהוג כסברא הראשונה מחמת דוחק חסרון כוונהעט אבל עד סיום ברכת הזן השמיעה מעכבת הזימון שאין יוצאים ידי זימון כלל בעניית ברוך שאכלנו לבד כמ"ש בסי' קצ"גפ:

יא

יא יש מי שאומרפא שלענין לשאול בברכת המזון מפני היראה או מפני הכבוד דינה כתפלה שאין מפסיקין בה אלא מפני חשש סכנהפב ולא כקריאת שמע וברכותיה שהקלו בהן מפני היראה והכבודפג (לפי שבקריאת שמע נאמרפד ודברת בם ודרשו חכמיםפה מכאן שיש לך רשות לדבר בם דבר אחר וא"צ לקרותה כולה בתכיפה אחת מן התורה אלא מדברי סופרים והם אמרו להקל מפני היראה והכבוד ולא ראו להחמיר בברכת קריאת שמע שעיקרן מדברי סופרים יותר מבקריאת שמע עצמה אבל ברכת המזון צריך להיות לכתחלה בתכיפה אחת מן התורהפו שכן הוא משמעות הפסוק וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך לברך על הארץ והמזון וירושליםפז בברכה אחת בלא הפסק בינתייםפח אלא אין זה מעכב בדיעבדפט הואיל ולא נאמר בברכת המזון יהיוצ בהויתן יהיו כמו שנאמר בקריאת שמע לענין קראה למפרע כמ"ש בסימן ס"דצא):

יב

יב צריך לישב בשעה שמברך בין אם היה מהלך בביתו כשאכל בין שאכלו מעומד או (מיסב) כשמגיע לברך צריך לישבצב כדי שיוכל לכוין יותרצג ולא יהא מיסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימהצד ולא המברך בלבד אלא כל המסובין לא ישבו בקלות ראש אלא באימהצה אך אם לא עשו כן אפילו בירך מהלך בדיעבד יצאצו.

וכל זה בביתו אבל המהלך בדרך ואוכל דרך הילוכו א"צ לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו אם ישב מפני שיקשה בעיניו איחור דרכו ולא יוכל לכוין יפהצז:

יג

יג לא החמירו לברך מיושב אלא בברכת המזון הואיל והיא מן התורהצח ויש אומריםצט שה"ה לברכה אחת מעין ג' אע"פ שהיא מדברי סופריםק הואיל והיא מעין ג' של תורה ויש לחוש לדבריהםקא:

יד

יד אסור לעשות מלאכה בעודו מברךקב מפני שנראה כמברך בדרך עראי ומקרהקג אפילו תשמיש קל אסור לעשות אע"פ שאינו מונעו מלכויןקד ואצ"ל שלא יעסוק בדבר שצריך לשום לבו אליו ואפילו היא דבר מצוה כגון עסק התורה שנמצא פונה לבבו מכונות הברכהקה וזה אינו נכון לכתחלה גם בשאר ברכותקו שכיון שכולם צריכים כונה לכתחילה לדברי הכלקז וכן בקריאת שמע אפילו מפרק שני ואילךקח משא"כ מלאכה בידים לא מנעו אלא בפרק א' של קריאת שמעקט:

טו

טו אין נותנים כוס של ברכהקי לברך אלא לטוב עיןקיא שהוא שונא בצע וגומל חסד בממונוקיב שנאמרקיג טוב עין הוא יבורך אל תקרא יבורך אלא יברךקיד:


א) ברכות נא, א. טור. וראה גם לקמן סי' רעא סי"ח וסי' רצו ס"ב - לענין קידוש והבדלה.

ב) גמ' ורש"י שם ד"ה במתנה וד"ה לאנשי (וראה גם ב"מ פז, א). טור ושו"ע ס"ד. וראה לקמן סי' קצ ס"ה שמצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו.

ג) מ"א ס"ק ח ממשמעות הגמ' שם ע"ב.

ד) רבנו יונה שם ד"ה ומשגרו.

ה) ברייתא שם ע"א. טור ושו"ע ס"א.

ו) תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.

ז) מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.

ח) מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.

ט) רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם פ"ז הט"ו. שו"ע ס"ב.

י) ברכות נ, ב. וראה גם לקמן סי' ערב ס"ו לענין קידוש. סי' תעב סי"ז לענין ד' כוסות.

יא) הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.

יב) ב"י ד"ה ואהא.

יג) טור ורמ"א. וכ"ה משמעות הרמב"ם שם. ולקמן סי' תעב סי"ז כ' "וסתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל". וראה לקמן סי' רד ס"י.

יד) ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, ע"פ מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.

טו) פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' קפב ס"ה.

טז) רמ"א שם.

יז) מ"א שם.

יח) פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, ובשבת עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ובבא בתרא צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה. וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.

יט) בבא קמא נד, א.

כ) מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.

כא) טור ולבוש ס"ב.

כב) אליה רבה ס"ק ה.

כג) גמרא שם. טור ורמ"א שם. וראה גם לקמן סי' רצו ס"ה. סי' תעב סכ"ד.

כד) עי' לקמן סי' רצו ס"ה לענין הבדלה.

כה) ט"ז סוף ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ד. וראה ט"ז סי' קפב ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' קפב ס"ד. וראה לקמן סי' רצו ס"ט שאם יש לו כוס יין שאינו מלא - הוא עדיף אף על כוס חמר מדינה מלא.

כו) רב יהודה שם וברש"י ד"ה מעטרהו. טור.

כז) רב חסדא שם, וברש"י ד"ה בנטלי.

כח) טור בשם ויש מפרשים. פירוש הרשב"ץ שם ד"ה בנטלי. שיטה מקובצת שם ד"ה רב חסדא.

כט) טור בשם התוס' (ראה ב"י ד"ה והתוס'). ורא"ש שם פ"ז סל"ה, וכר' יוחנן.

ל) רב פפא שם וברש"י ד"ה מעטף. טור.

לא) רב אשי שם. טור.

לב) טור בשם התוס'. ורא"ש שם.

לג) ב"ח ד"ה רב אשי. מ"א ס"ק ה.

לד) שם.

לה) עטרת זקנים בשם ספר יש שכר (דיני בהמ"ז אות ד). מ"א שם בשם המקובלים.

לו) גמרא שם לגירסת הרא"ש שם. טור ושו"ע ס"ד.

לז) ט"ז ס"ק ב.

לח) טור ושו"ע שם.

לט) ט"ז שם. וראה לבוש ס"ה. וראה לעיל מהדו"ב ומהדו"ק סי' ב ס"ד, שהימין היא חשובה בכל התורה. לעיל סי' קסז ס"ז שכל דבר שמברכין עליו צריך לאחוז בימין בשעת הברכה. לקמן סי' רעא סי"ח לענין קידוש. סי' רצו סט"ז לענין הבדלה.

מ) גמרא שם ריש ע"ב.

מא) טור. וכפי' ט"ז ס"ק ג. ומ"א ס"ק ו.

מב) שבלי הלקט סי' קנו. לפי' הב"י ד"ה ומ"ש אנן. רמ"א שם. לבוש שם.

מג) ט"ז ומ"א שם.

מד) שבלי הלקט שם (שלפנינו). הובא בב"י שם. שו"ע ס"ה. מ"א ס"ק ט. וראה גם לעיל סי' כז ס"ט לענין תפילין. לקמן סי' תרנא סי"ד לענין לולב.

מה) ברכות מהר"ם סוף סי' כג. מ"א ס"ק ו.

מו) של"ה שער האותיות אות ק ד"ה והכוס. הובא במ"א שם. וכ"ה לקמן סי' רעא סי"ח לענין קידוש. וראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 22: אוחזין הכוס על כף היד, מוגבה, והאצבעות זקופות, עד סוף בונה ברחמיו ירושלים אמן, ואז מעמידו על השלחן, וחוזר ונוטלו לברכת בפה"ג. וראה שם ע' 28 (לענין קידוש): לוקחו בימין ומוסרו לשמאלו, מעמידו דרך הורדה מלמעלמ"ט על כף ידו הימנית כשהיא כפופה קצת, כעין כלי קיבול, ד' אצבעותיו מוגבהות והגודל מושכב מן הצד.

מז) נגיד ומצוה עמ' צו. הובא בבאר היטב ס"ק ה. וראה שער המצות פר' עקב עמ' קו. אליה רבה ס"ק ז.

מח) גמרא שם.

מט) רש"י שם ד"ה מן הקרקע. ירושלמי ברכות פ"ז ה"ה. טור ושו"ע ס"ד. וראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 28 (למע' מג' טפחים מע"ג השלחן). לקו"ש חי"ט ע' 450.

נ) טור. לבוש ס"ה.

נא) גמ' שם ע"ב. טור ושו"ע ס"ד.

נב) דרכי משה סוף הסי', בטעם היש מדקדקים שהביא ר' אברהם מפראג בהגהותיו. רמ"א שם.

נג) ראה תוס' שבת עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, בשם בני נרבונא, דכל הני עשרה דברים הוו בכוס ולא ביין.

נד) ט"ז ס"ק ד. מ"א ס"ק ז.

נה) סעיף ו, שמצוה לגמוע גמיעות גסות משום חיבוב מצוה. וראה גם לקמן סי' תעב ס"כ שלכתחילה אין ליקח כוס שפיו צר מפני שלא יכול לשתות רביעית בבת אחת, וש"נ.

נו) ט"ז שם.

נז) מימרא דר' אסי שם ורש"י ד"ה אין מסיחין. טור ושו"ע ס"ו.

נח) מ"א סי' קסה ס"ק ד. וראה גם לעיל סי' קפא ס"ו.

נט) תוס' שם בשם רש"י. רש"י על הרי"ף שם. שלטי הגבורים על המרדכי ברכות רמז קפג אות ז.

ס) משמעות התוס' שם ד"ה אין. הרב רבנו יונה שם (לח, א ד"ה אין) בשם רבני צרפת (ראה חדושי אנשי שם אות ג, והגהות הב"ח שם אות ו). וראה רא"ש שם פ"ז סל"ה. רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד).

סא) אוצ"ל: להשיח.

סב) מ"א ס"ק י.

סג) כדלעיל סי' ח סי"א וש"נ.

סד) תוס' ורא"ש והרב רבנו יונה שם. טור ושו"ע שם.

סה) רמ"א ס"ו. וראה לקמן סי"א וסי' קפה ס"ה ובנסמן שם דהיינו אף בשח באמצע הברכה.

סו) תוס' שם. רמ"א שם.

סז) ט"ז ס"ק ו.

סח) שבלי הלקט סי' קנו. אורחות חיים הלכות בהמ"ז אות יא. כל בו ריש סי' כה, בשם ה"ר פרץ (הגהות תשב"ץ סי' שו). שו"ע ס"ז. ט"ז שם ובסי' קצג ס"ק ה. ולמדו זאת מהא דלעיל סי' נט ס"ד לענין ברכות ק"ש, וש"נ. וראה גם לקמן סי' קפה ס"ד. סי' רפד סי"א.

סט) ראה עולת תמיד ס"ק ה. אליה רבה ס"ק יד. ומה הן תיבות המעכבות, ראה לקמן סי' קפז ס"ד.

ע) רמ"א ס"ז.

עא) סעיף ג.

עב) סעיף ד.

עג) סיום סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' מ"א שם ס"ק ד. וראה גם לקמן סי' קצז ס"ח.

עד) עי' מ"א ס"ק יב.

עה) ט"ז שם.

עו) ב"ח ד"ה ומ"ש לא ובסי' קצג ד"ה ומיהו, שכן עשה מהר"ם מרוטנבורג (ראה אורחות חיים שם).

עז) הגהות תשב"ץ שם. אורחות חיים וכל בו שם.

עח) מ"א שם.

עט) מ"א שם. וראה לקמן סי' קצז ס"ח: עכשיו שכולם מברכים בלחש עם המזמן . . . אלא שכבר נת' בסי' קפג שאין לנהוג כן אלא ישמעו מפי המזמן לפחות עד סיום ברכת הזן.

פ) סיום סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם ובסי' קצג ס"ק ד. וראה לקמן סי' ר ס"א וש"נ. והיינו אפי' אינו יוצא י"ח בשמיעה זו, כדלקמן סי' ר ס"ג.

פא) אורחות חיים הל' בהמ"ז אות נג. אבודרהם (עמ' שכח). שו"ע ס"ח. וראה גם לקמן סי' קפה ס"ה.

פב) כדלעיל רס"י קד.

פג) כדלעיל רס"י ס"ו וש"נ.

פד) דברים ו, ז.

פה) ירושלמי ברכות פ"ב סוף ה"א. הובא ברא"ש שם פ"ב ס"ה. לבוש סי' סו ס"א.

פו) ראה מנחת פתים שיורי המנחה סי' קפג, ב. בדי השלחן סי' מד ס"ק יב. חקרי הלכות ח"ח יח, א. יגדיל תורה (נ.י.) ח"ל ע' רצג.

פז) כדלקמן רס"י קפז.

פח) ראה לקמן סי' קפח ס"ט, שג' ברכות של ברהמ"ז חשובות כברכה אחת, ולכך כל שטעה טעות שחוזר - חוזר לראש.

פט) דברי חמודות ברכות פ"ז אות קיג. שיורי כנסת הגדולה הגב"י אות ז. והיינו שאף שלענין להפסיק לכתחלה, בהמ"ז דינה כתפלה וחמור מק"ש, מכל מקום לענין הפסיק דיעבד דבור האסור במזיד קל הוא יותר (וראה לעיל סי' קד ס"ד לענין הפסיק דיעבד בברכות ק"ש). וראה גם לקמן סי' קפה ס"ה. ושם גם לענין אם שהה כדי לגמור את כולה באונס.

צ) בקוה"ש הגיה: והיו בהוייתן יהו (ברכות יג, א).

צא) סעיף א, דלא יצא. אף דגם בברהמ"ז יש סדר בברכות, כדלקמן רס"י קפז. ולענין אם ג' ברכות בהמ"ז מעכבות זא"ז, ראה לקמן סי' קצד ס"ג. וראה תהלה לדוד ס"ק ה-ו.

צב) ברכות נא, ב. טור ושו"ע ס"ט.

צג) טור ושו"ע שם. ועי' לעיל סי' סג ס"ג.

צד) טור ושו"ע שם.

צה) רמ"א שם.

צו) רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"א. מרדכי ברכות רמז קפד. רמ"א שם.

צז) רא"ש שם פ"ז סל"ו. טור ושו"ע סי"א. וראה עד"ז גם לעיל סי' צד ס"ה לענין תפלה.

צח) תוס' שם ד"ה והלכתא. וראה הרב רבנו יונה שם ד"ה אוכל.

צט) רמב"ם ומרדכי שם. הובאו בב"י ד"ה וצריך. שו"ע ס"י.

ק) ראה ב"י סי' קפד ד"ה אכל וסי' רט ד"ה כתב. שו"ע סי' רט ס"ג. וראה לעיל סי' קסח קו"א ס"ק א וש"נ.

קא) ראה שו"ע שם.

קב) ירושלמי ברכות פ"ב ה"ה. שו"ע סי"ב וסי' קצא ס"ג.

קג) ט"ז סי' קצא.

קד) מ"א סי' קצא ס"ק ב. באר היטב ס"ק יב וסי' קצא ס"ק ב.

קה) ט"ז שם. וראה לקמן רס"י קפה.

קו) ראה ט"ז שם. וראה תהלה לדוד סי' קצא.

קז) ראה לקמן סי' קפה ס"ב וש"נ.

קח) שהרי לכתחלה יש לכוין בכל הפרקים, כדלעיל רס"י סא וש"נ.

קט) ומטעם, שנראה כקורא דרך עראי, אף שיכול לכוין, כדלעיל סי' סג ס"ח. וראה תהלה לדוד סי' קצא ס"ק א.

קי) ראה בדי השלחן סי' מו ס"ק כג. מ"מ וציונים לסי' רא ס"ה.

קיא) ריב"ל סוטה לח, ב. רמ"א ס"ז. וראה לקמן סי' רא מי קודם לברך ברכת המזון לכולם.

קיב) רש"י שם ד"ה לטוב. הובא במ"א ס"ק יג.

קיג) משלי כב, ט.

קיד) גמ' שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ט.