קפו אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון ובו ד' סעיפים:

א

א נשים חייבות בברכת המזוןא וספק הוא אם חייבות מן התורהב מפני שהוא מצות עשה שאין הזמן גרמא או אינן חייבות אלא מדברי סופרים מפני שנאמרג על הארץ הטובה אשר נתן לך והארץ לא נתנה לנקבות להתחלק אלא לזכרים ובנות צלפחד חלק אביהם נטלו שהיה מיוצאי מצריםד.

אבל כהנים ולוים היו להם ערי מגרשה.

וכן גר שנכנס לדת ישראלו ונלוה עליהם ונטפל אליהם ונחשב כאחד מהם לכל המצות הנוהגות בהם ולהם ניתנה הארץ למורשה נתחייב גם הוא כאלו ניתנה גם לו שהוא והם עם אחד הוא לכל דברז משא"כ בנשים שהם עם בפני עצמוח וכן כהנים ולוים אם לא היה להם ערי מגרש לא היו מתחייבים במצוה זו מפני שניתנה הארץ לישראל לפי שהם שבט בפני עצמןט ואינם טפלים לישראל וגם הם חלוקים מהם במצות הרבהי.

ועבדים שאינם משוחררים אע"פ שהן זכרים אינם כגרים אלא כנשיםיא כמו שלמדו חכמים על עבדים בגזרה שוה לה לה מאשהיב שכל מצוה שהאשה פטורה גם העבד פטור כמ"ש בסי' מ"ויג:

ב

ב וספק של תורה להחמיר לענין שהן אינן מוציאות ידי חובה את האנשים החייבים מן התורה כי שמא הן פטורות מן התורהיד וכל מי שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתןטו.

אבל איש שאינו מחויב בדבר מן התורה כגון שלא אכל כדי שביעהטז יכול להוציא הנשים שאכלו כדי שביעה כמו שיכול להוציא את האנשים שאכלו כדי שביעה מטעם שיתבאר בסי' קצ"זיז:

ג

ג וכן אשה מוציאה את האיש שלא אכל כדי שביעהיח ואפילו היא ג"כ לא אכלה כדי שביעהיט שמכל מקום היא מחוייבת מדברי סופרים כמותו וכן מוציאה את הקטן שהוא חייב מדברי סופרים כדי לחנכו במצותכ.

אבל הקטן אינו מוציא את האשה שאכלה כדי שביעה שמא היא מחוייבת מן התורהכא אבל מוציא הוא את מי שלא אכל כדי שביעהכב אפילו הוא א[יש]כג כיון שאינו חייב מן התורה אלא מד"ס ואפילו אם הקטן גם כן לא אכל כדי שביעהכד שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו שברכת המזון אינה דומה למגילהכה והללכו וברכות קריאת שמעכז ושאר מצות שעיקרן מדברי סופריםכח שאין הקטן שהגיע לחינוך מוציא את הגדול לפי שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמריכט אלא שמחנכין אותול כדי שיהא רגיל במצוה זו ויהיה סריך כמנהגו כשיגדל לפיכך אינו בדין שיוציא את מי שהוא גדול כבר אע"פ שחיובו אינו אלא מדברי סופרים כיון שהקטן גם חיוב זה אינו חייב אלא משום להרגילו לכשיגדל שאז יתחייב חיוב זה של דברי סופרים אבל בברכת המזון מה שמחנכין את הקטן לברך אחר אכילתו לשובע כשיגדל שהוא חיוב מן התורה לפיכך כשם שהוא מוציא את הגדול שלא אכל כדי שביעה אם הוא אכל כדי שביעה כך מוציאו אם לא אכל כדי שביעה כיון שחינוכו כשלא אכל כדי שביעה מועיל לו להרגילו כמו כשאכל (ו)יותרלא:

ד

ד וכל זה שנשים וקטנים מוציאים אחרים ידי חובתן הוא כשאחר אינו יודע לברך בעצמולב אבל היודע לברך בעצמו אינו רשאי לצאת בשמיעה אפילו מהמחויב כמותולג אלא ע"י זימוןלד בשלשה ונשים וקטנים אין מזמנין עליהם כמ"ש בסי' קצ"גלה שהם אין מברכין בזימון:


א) משנה ברכות כ, ב.

ב) גמרא שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ה ה"א. רא"ש ברכות פ"ג סי"ג (שהיא בעיא דלא איפשטא). טור ושו"ע ס"א. ולענין שאר מצות עי' לעיל סי' ע ס"א וש"נ.

ג) דברים ח, י.

ד) רש"י שם ד"ה או דרבנן. ועי' לקמן סי' קפז ס"ז.

ה) רמב"ן ב"ב פא, א ד"ה והכתיב. מרדכי ברכות פ"ג רמז סב. מעדני יום טוב ברכות שם אות ק. כנסת הגדולה הגב"י. עולת תמיד ס"ק א. מ"א ס"ק א. והיינו כרבי יוסי במעשר שני פ"ה משנה יד, דכוותיה פסק הרמב"ם הל' מעשר שני פי"א הי"ז. הל' בכורים פ"ד ה"ג.

ו) עי' מרדכי פ"ג שם. כנסת הגדולה שם. וראה לקמן סי' קצט ס"ד, וכאן מיירי באמירת על הארץ הטובה אשר נתן לך. וראה תוס' רבנו יהודה שם ד"ה נשים בברכת המזון.

ז) רשב"א שם ד"ה בעא מיניה. תשב"ץ ח"א סי' קסט.

ח) שבת סב, א.

ט) ראה רש"י דברים לג, ג ד"ה אף, שכל שבט נקרא עם.

י) קידושין כא, ב.

יא) תשב"ץ שם. וראה גם רמב"ם הל' ברכות פ"ה ה"א. מאמר מרדכי ס"ק ב.

יב) חגיגה ד, א.

יג) סעיף ד.

יד) הרב רבינו יונה שם ד"ה תפלה (שאינה מוציאה לאיש כיון שחיובה מדרבנן). והרא"ש סי"ג. רמב"ם הל' ברכות פ"ה ה"א. טור ולבוש ס"א.

טו) ברכות כ, ב.

טז) כדלעיל סי' קפד ס"ב וש"נ.

יז) סעיף ו. וראה מ"מ וציונים.

יח) ברכות כ, ב. טור ושו"ע שם.

יט) משמעות תוס' מגילה כד, א סוף ד"ה מי. חדושי הרשב"א מגילה יט, ב ד"ה ר' יהודה מכשיר. וראה מ"מ וציונים.

כ) טור ושו"ע ס"ב. וכדלקמן סי' שמג ס"ב-ג וש"נ.

כא) מ"א ס"ק ג, וכמו שאינו מוציא את האיש שאכל כדי שביעה.

כב) גמרא שם כ, ב. טור ושו"ע ס"ב.

כג) בדפו"ר: אנוס. בלוח התיקון שם תוקן: אונן. ובתהל"ד ס"ק ב תמה ע"ז. ובקונטרס השלחן ובהתמים ע' 204 הגיהו: איש. וראה מ"מ וציונים.

כד) מ"א ממשמעות (התוס') [האגודה] ברכות פ"ז סי' קעו. חדושי הרשב"א שם. וראה אג"ק ח"ח ע' צב וע' צד. לקו"ש חי"ז ע' 234. חקרי הלכות ח"ח כ, א. יגדיל תורה (נ. י. ) ח"ח ע' יז. חט"ז ע' רט. חכ"ב ע' תריג-ט. העו"ב תתח ע' 45.

כה) משנה מגילה יט, ב כת"ק. טור ושו"ע סי' תרפט ס"ב.

כו) משנה סוכה לח, א. רמב"ם הל' חנוכה הי"ד. אגודה סוטה סי' כא. לקמן סי' תעט סוף ס"ו.

כז) כדלעיל סי' סט ס"ב וש"נ.

כח) ראה לעיל סי' נג סי"ג לענין תפלה וברכו. לקמן סי' רפב ס"ה לענין קריאת התורה.

כט) ראה גם לעיל סי' לט ס"א וש"נ.

ל) כדלקמן סי' קפז ס"ד.

לא) רשב"א שם. וראה לקו"ש שם. יגדיל תורה והעו"ב שם.

לב) רש"י ברכות שם ד"ה מברך.

לג) עי' סי' קצג ס"א. סי' קצז ס"ו. סי' ריג ס"ב. וראה גם לעיל סי' קפה ס"ד.

לד) כדלקמן רס"י קצב.

לה) אוצ"ל קצט, סעיפים ו-ט. וראה גם לעיל סי' קפה ס"ד.