קפז דיוקים בנוסח ברכת המזון ובו ט' סעיפים:

א

א סדר ברכת המזון ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הארץ שלישית בונה ירושליםא ושלשתן מן התורהב שנאמרג ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן שהיא על אכילה ושביעה על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו ירושלים כמ"שד ההר הטוב הזה והלבנון:

ב

ב מן התורה יכול לאומרה באיזה מטבע שירצה כל אחד כפי דעתו והרחבת לשונו ובאו משה ויהושע ודוד ושלמה ותקנו המטבע לכל ברכה וברכה בזמנם לפי מה שנתוסף טובה לישראלה:

ג

ג כיצד משה תקן מטבע ברכת הזן בשעה שירד המן לישראל יהושע תיקן מטבע ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץו שקודם כיבוש הארץ היו אומרים במטבע אחרתז ודוד ושלמה תקנו מטבע ברכת בונה ירושלים דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך (שקודם לכן היו מבקשים סתם על המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם) ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו ואנו אין אנו אומרים ברכת הארץ ובונה ירושלים באותו המטבע ממש כי הם היו מבקשים להמשיך שלות הארץ והמלכות והבית ואנו מבקשים להחזירם לנו בקרובח:

ד

ד כל המשנה ממטבע שטבעו (חכמים) לא יצא ידי חובתוט ומחזירין אותוי.

ועיקר המטבע המעכב בברכת הזן היא פתיחת הברכה וחתימתה לבדיא ובברכת הארץ צריך לומר בה הודאה תחלה וסוף וברית ותורה באמצעיב שע"י ברית ניתנה הארץ לאברהם בפרשת מילה ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו'יג ובזכות התורה והמצות ירשו את הארץ שנאמריד למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ וגו' ואומרטו ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו וגו' והפוחת לא יפחות מהודאה אחת וכל הפוחת מהודאה אחת ה"ז מגונהטז וצריך להזכיר שבחה של ארץ ישראל שהיא ארץ חמדה טובה ורחבהיז מפני שמצינו שנשתבחה בזה הלשוןיח שנאמריט אל ארץ טובה ורחבה וגו' ואומרכ ואתן לך ארץ חמדה וגו' ובבונה ירושלים צריך להזכיר מלכות בית דודכא מפני שע"י דוד נתקדשה ירושליםכב.

ואם חיסר אחד מכל אלה שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה או שלא הזכיר ברית או תורה בברכת הארץ או מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתוכג ומחזירים אותוכד לראש ברכת המזוןכה כמ"ש בסי' קפ"חכו (הואיל ושינה המטבע שטבעו הנביאיםכז אבל הודאה תחלה וסוף אינה מעכבתכח כיון שחתם בא"י על הארץ וכו').

ובברכת הזן אפי' אמר בריך רחמנאכט מלכא מאריה דהאי פיתאל בריך רחמנא דזן כולהלא יצא שכיון שפתח וחתם בברוךלב אע"פ שדילג כל השאר אין זה משנה ממטבע שטבעו חכמים לבד מהתיבות שהזכירו חכמים שיש בהם הקפדה כגון אלו שנתבארו וכמו שנתבאר בסי' ס"ולג וס"חלד.

ומכל מקום לכתחלה צריך לומר כל המטבע כתיקונה אם לא לקטנים פחותים משמנה שניםלה שמחנכין אותםלו בברכת המזון מעט מעט (מכל ברכהלז עד שידעו לברך כל ברכה כתיקונה) וכן בשעת הדחק שהוא נחפזלח ולא יוכל לברך בכוונה אם יצטרך לברך כל ברכה ארוכה כתיקונה יכול לקצר ולדלגלט בברכת הארץ ובבונה ירושלים מה שאינן מעניני הברכה ואצ"ל בברכה רביעית שההוספה שבה אינו אלא מנהג לבד ולא מטופס הברכהמ אבל בברכת הזן אין לדלג בהמא (הואיל וכולה מעין הברכה):

ה

ה יש נוהגים לומר ברוך משביע לרעבים בא"י אמ"ה הזן כו' ואין לאומרו שאינו ממטבע הברכה והמוסיף גורעמב ולא יאמר כי לעולם חסדו עמנו כי חסדיו הם עם כל חימג:

ו

ו בברכת הארץ לא יאמר על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחתמד ומה שאמרו שצריך להזכיר ברית ותורה לא התיבות ממש אלא העניןמה:

ז

ז יש אומרים שהנשים אין להם לומר על בריתך שחתמת בבשרינומו ונשים ועבדים אין להם לומר ועל תורתך שלמדתנומז שהרי אין מצווים על תלמוד תורהמח ועכשיו נהגו לומר הכל לפי שכיון שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה כמו שנאמרמט זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם הרי הזכר ונקבה הם גוף אחד לפיכך יכולות לומר על ברית הזכרים שחתמת בבשרנונ וכן תורתך שלמדתנו על למוד הזכריםנא ועוד שגם הנשים צריכות ללמוד מצות שלהן לידע האיך לעשותן והאיך ליזהר מכל לא תעשה שבתורה שהן מוזהרות בהן כאנשיםנב כמו שנתבאר בסי' מ"זנג:

ח

ח בחנוכה ופורים אומרים בברכת הארץ על הנסיםנד ואם לא אמרו אין מחזירין אותונה כמו שיתבאר בסי' תרפ"ג ותרצ"הנו ומכל מקום יכול לומר בתוך הרחמן שיאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאותנז כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן וכו' וכן יש לנהוגנח:

ט

ט יש נוהגים לומר לא חֽיסַר לנו ואל יְחַסֵר לנונט ויש נוהגיםס לומר לא חָסַר ואל יֶחְסַר.

בפי כל חי ולא בפה לפי שהוא סמוך לכל חיסא:


א) ברייתא ברכות מח ע"ב.

ב) ברייתא שם. וראה לעיל סי' קסח ס"ח אם די מן התורה בברכה א' מעין ג', וש"נ.

ג) דברים ח, י.

ד) דברים ג, כה.

ה) רשב"א שם ד"ה הא דאמרינן. רא"ש ברכות פ"ז סי' כב. טור רס"י קפח. וראה לקמן סי' קצא. סדר ברה"נ פ"ב הי"ב.

ו) רב נחמן שם.

ז) רשב"א וטור שם.

ח) רמב"ן בהשגותיו לס' המצות שורש א אות ט. רשב"א שם. טור סי' קפח.

ט) ברכות מ, ב. וראה גם לעיל סי' נט ס"א וש"נ.

י) תוספתא ברכות פ"ג הי"ג. ירושלמי ברכות פ"א ה"ו. טור ושו"ע ס"ג-ד. וראה גם לעיל סי' סו סי"ב וש"נ.

יא) רשב"א מ, ב ד"ה והא, וכדלקמן בנוסח בריך רחמנא שגם החתימה מעכבת. וראה פס"ד צמח צדק שמ, א. וראה גם לעיל סי' סח ס"א וש"נ.

יב) גמרא שם מח, ב - מט, א. טור ושו"ע ס"ג.

יג) בראשית יז, ח. רש"י שם מח, ב ד"ה צריך שיזכור בה ברית.

יד) דברים ח, א. רש"י שם ד"ה צריך שיזכור בה תורה.

טו) תהלים קה, מד-מה. ירושלמי שם. רבינו יונה שם ד"ה כל שלא. לבוש ס"ב.

טז) שם בגמרא מט, א.

יז) ברייתא שם מח, ב.

יח) הרב רבינו יונה שם.

יט) שמות ג, ח.

כ) ירמי' ג, יט.

כא) גמרא שם. טור ושו"ע ס"ד.

כב) רש"י שם ד"ה ומלכות.

כג) גמרא שם.

כד) כדלעיל בריש הסעיף וש"נ.

כה) רש"י מט, ב ד"ה והדר. רמב"ם הל' ברכות פ"ב הי"ב. רא"ש ברכות פ"ז סי' כג.

כו) סעיף ט.

כז) וכדלעיל סי' סו סי"ב, שלא אמרו כל המשנה כו' אלא כשמשנה בפתיחה וחתימה ובתיבות שפרטו חכמים, וש"נ.

כח) גמרא שם מט, א (הרי זה מגונה). מאירי שם ד"ה וצריך. מאמר מרדכי ס"ק ד. וראה תהלה לדוד ס"ק א. משנה ברורה ביאור הלכה ד"ה צריך.

כט) ובסדר ברה"נ פי"ג ס"ד הנוסח: רחמנא אלקנא מלכא דעלמא. ראה אג"ק ח"ג ע' קלז. לעיל סי' קסז סי"ג. לקמן סי' ריד ס"ב.

ל) גמרא ברכות מ, ב. טור ושו"ע ס"א.

לא) רשב"א ברכות שם ד"ה והא. י"א בשו"ע שם. ב"ח ד"ה ואם לא.

לב) רשב"א שם. מ"א ס"ק א.

לג) סעיף יב.

לד) סעיף א.

לה) ב"ח סי' קצב ד"ה כל המשנה. מ"א בריש הסימן. וראה לקמן סי' קצט ס"ט שעונת הפעוטות לזימון הוא כבן ט' או כבן י'.

לו) כדלעיל סי' קפו ס"ג.

לז) ראה משנה ברורה שער הציון ס"ק ז.

לח) סדר השלחן למה"ר נפתלי. אליה רבה ס"ק ב. ולענין פועלים ראה לקמן סי' קצא.

לט) נוסח הקצר שנתקן בהסכמת הרבה גדולי החכמים נדפס בסדר השלחן למה"ר נפתלי. ב"ח שם. מ"א ריש סי' קצב.

מ) כדלקמן סי' קפט ס"ב וש"נ. וראה מ"מ וציונים.

מא) סדר השלחן וב"ח ומ"א שם. וכדלקמן סי' קצא לענין פועלים.

מב) טור ושו"ע ס"א. וראה מרדכי ברכות רמז ריז בשם הפרדס לרש"י.

מג) טור. מ"א בריש הסימן.

מד) רש"י ברכות מח, ב ד"ה צריך שיקדים. תוס' שם ד"ה ברית. רא"ש הובא בטור ושו"ע ס"ב. רמ"א שם.

מה) מרדכי סוף ברכות רמז ריז.

מו) עי' לעיל רס"י קפו. לקמן סי' קפט ס"ד.

מז) תוס' כ, ב ד"ה נשים (לגבי נשים). ראב"ד הובא בכל בו סי' כה. ב"י ד"ה וכתב הכל בו. רמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג. וראה מ"מ וציונים.

מח) קידושין כט, ב. טור ושו"ע יו"ד סי' רמו ס"ו. וכ"ה לקמן בהל' תלמוד תורה פ"א הי"ד.

מט) בראשית ה, ב. יבמות סג, א.

נ) בדק הבית.

נא) ראה לקו"ש חל"א ע' 96 הערה 27.

נב) מ"א ס"ק ג.

נג) ס"י וש"נ. וראה גם הל' ת"ת פ"א הי"ד.

נד) שבת כד, א (לענין חנוכה). רמב"ם הל' ברכות פ"ב ה"ו. טור ורמ"א ס"ד. וראה לקמן סי' קפח סי"ד שאינו חובה, וש"נ.

נה) רמב"ם הל' ברכות פ"ב הי"ג. וסמ"ג עשין כז הל' ברכת המזון. טור ורמ"א שם.

נו) סימנים אלו בשוע"ר לא הגיעו לידינו, ועי' שו"ע סי' תרפב ס"א. סי' תרצה ס"ג ומ"א סק"ט. סידור סדר בהמ"ז. וראה אג"ק ח"ה ע' רנו בהערה.

נז) בסידור שם - רק נסים. וכ"ה ברמ"א שם.

נח) כל בו שם. ב"י ד"ה ומ"ש ואם שכח. רמ"א שם ובסי' תרפ"ב ס"א. וכ"ה בסידור שם. וראה בדי השלחן סי' מז ס"ק יח דהיינו קודם הרחמן יזכנו. וראה גם לקמן סי' קפח סי"ב.

נט) מ"א ס"ק ג.

ס) של"ה שער האותיות קדושה (פג, א) ד"ה כשחוזר. מ"א שם. וכ"ה בסדר השלחן מה"ר נפתלי. ובסידור הנוסח: לא חָסֵר, בציר"י תחת הסמ"ך. ובשעה"כ פל"ד ס"ו כ' שזוהי הג"ה בכתי"ק "חסר בצירי".

סא) סדר השלחן מה"ר נפתלי. מטה משה סי' שכב. מ"א שם. ועי' לעיל סי' נא ס"ב.