קפח נוסח ברכה ג' ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון ובו י"ז סעיפים:

א

א אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמוא מפני שהוא סיום הברכותב של תורהג ואף לפי מנהג מדינות אלו שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו אפילו בסיום ברכותד כאן צריך לענות כדי לחלקה בין ג' ברכות של תורהו לרביעית שהיא מדברי סופריםז:

ב

ב אמן זו יאמרנה בלחש כדי שלא ירגישו שברכה רביעית אינה מן התורה ויזלזלו בהח ובמדינות אלו המנהג לאומרו בקול רם ויש מישבין המנהגט לומר שלא חששו שיזלזלו בברכה רביעית אלא בימיהם שהיו הפועלים הולכים למלאכתם כששומעים אמן שאחר בונה ירושלים שלא חייבו חכמים בברכה רביעית מפני ביטול מלאכתו של בעל הביתי לכך היו עונין אמן בלחש כדי שלא ישמעו הפועלים (ויכירו שברכה רביעית אינה מן התורה) ויבואו לזלזל בה (אף שלא במקום ביטול מלאכת בעל הביתיא) אבל עכשיו שגם הפועלים מברכים ד' ברכות כמ"ש בסי' קצ"א אין לחוש לזה:

ג

ג בבונה ירושלים כיון שנזכר בה מלכות דודיב אין להזכיר בה מלכות שמים שאינו דרך כבוד להשוותן יחדיג והאומר מלכותך ומלכות בית דוד משיחך טועהיד וכן אין לומר בה אבינו מלכנוטו.

ויש אומריםטז שאין לומר ג"כ מלך חנון ורחום בסיום יעלה ויבא ולא נהגו כןיז כי לא חששו מלהזכיר מלכות שמים אצל מלכות דוד אלא בסמוך לה דהיינו באותו ענין שמבקש על מלכות בית דוד אין להזכיר מלכות שמים סמוך לו קצת (כל אותו ענין) על כן אין לומר אבינו מלכנו שהוא ג"כ סמוך לו כי ועל הבית כו' הוא ענין אחד עם מלכות בית דוד שזה תלוי בזה אבל יעלה ויבא הוא ענין בפני עצמו ואינו מענין זהיח:

ד

ד נוסח ברכה זו פותח רחם ה' אלהינויט או נחמנו ה' אלהינוכ וחותם בונה ירושליםכא או מנחם ציון בבנין ירושליםכב ואע"פ שפתח ברחם וחותם במנחם אין לחוש ולומר שהחתימה אינה מענין הפתיחה לפי שעיקר החתימה כפתיחתה ממש הכל ברחמיםכג.

ובין בשבת ובין בחול יש לומר נוסח אחדכד ולא כאותם שאומרים בחול בלשון רחמים ובשבת בלשון נחמה לפי שאין מבקשים רחמים ותחנונים בשבת וטעות הוא בידםכה שגם נחמנו הוא בקשת רחמים ותחנונים כמו רחםכו ואין לחוש שהרי אומרים פרנסנו וכלכלנו ואין חוששין לאיסור שאלת צרכיוכז לפי שטופס הברכה כך היאכח וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת אע"פ שאינן מטופס הברכה שתקנו חכמים שכיון שנהגו הכל לאמרם בכל פעם שמברכין ברכת המזון נעשה להם כטופס ברכה ואין בהם משום שאלת צרכיו בשבתכט:

ה

ה יש אומרים רעינו הרי"ש בשב"א שהוא לשון בקשהל וי"א רוענו בחולם שהוא שם התוארלא על שם ה' רועילב.

אבל זוננו לדברי הכל אומרים במלאפו"ם הזיי"ןלג שהוא לשון בקשה כמו שובנו אלהי ישענולד ולא בחול"ם זוננו בשם התוארלה:

ו

ו בשבת ויום טוב וחולו של מועד וראש חודש צריך להזכיר קדושת היום בברכת המזוןלו שגם ראש חודש יש בו קדושה שהרי יש בו קרבן מוסףלז ונוסח ההזכרה בשבת רצה והחליצנו וכו' וביום טוב ובחולו של מועד ובראש חודש יעלה ויבאלח.

ולפי שההזכרה היא בקשת רחמים קבעוה בברכת בונה ירושלים שהיא ג"כ בקשת רחמיםלט ולא בברכת הארץ כמו על הנסים בחנוכה ופורים שהיא הודאהמ ואם הזכיר בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולהזכיר בבונה ירושליםמא.

ואם חל יום טוב או חולו של מועד או ראש חודש בשבת אומרים תחלה רצה ואח"כ יעלה ויבאמב מפני שהשבת תדירמג ומקודש מהםמד.

ואינו מזכיר של יום טוב או חולו של מועד או ראש חודש ברצה והחליצנומה ולא של שבת ביעלה ויבאמו אף לדברי האומריםמז שבתפלה מזכיר של שבת ביעלה ויבא לפי שבתפלה לא נסתיים עדיין ענין של שבת קודם יעלה ויבא שהרי עתיד לחתום בשל שבת אבל בברכת המזון כבר נסתיים ענין של שבת ברצה והחליצנומח:

ז

ז טעה ולא הזכיר של שבת ונזכר אחר שחתם ברכת בונה ירושלים קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתןמט שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבתנ:

ח

ח ואם טעה ולא הזכיר של יום טוב אומרנא בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את יום חג פלונינב הזה בא"י מקדש ישראל והזמנים.

ומי שאינו יודע נוסח ברכה זו צריך לחזור לראש ברכת המזון כיון שאינו יודע לתקן מה שעיות אך אם יודע הפתיחה והחתימה אף שאינו יודע שאר הנוסח כראוי א"צ לחזור לראש בשביל זה כיון שהוא אומר עיקר הברכה שהוא להזכיר שבת או יום טוב בברכהנג בשם ומלכות בפתיחה ובשם לבד בחתימהנד.

ואם חל יום טוב בשבת כוללן יחד ואומר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה בא"י מקדש השבת וישראל והזמניםנה:

ט

ט וכל זה כשנזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיבנו שכיון שמזכיר קדושת היום מיד אחר סיום בונה ירושלים קודם שפתח בברכה שלאחריה הרי זה כאלו הזכיר קודם סיום ברוך בונה ירושלים שכל שלא פתח בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה לענין דברים שמחזירים אותו כמו שנתבאר בסימן קי"דנז אלא שבתוך בונה ירושלים די בהזכרה לבדה בלא ברכה כיון שמזכיר בתוך הברכה מה שאין כן כשמזכיר אחר החתימה צריך להזכיר בברכה בשםנח וגם במלכות מפני שאינה ברכה הסמוכה לחברתה שאינה קבועה וסמוכה לה לעולם אלא באקראי כשטעהנט.

אבל אם נזכר אחר שהתחיל הטוב והמטיב אפילו לא אמר אלא תיבת ברוך בלבדס אין לו תקנה בהזכרה כאן שהיא שלא במקומה וצריך לחזור לראש ברכת המזוןסא שג' ברכות של ברכת המזון חשובות כברכה אחתסב.

ובכל מקום שטעה בהן טעות שמחזירים אותוסג חוזר לראש ברכת המזון אבל ברכה רביעית שהיא מדברי סופריםסד היא ברכה בפני עצמה ואם טעה בה טעות שמחזירים אותו אינו חוזר אלא לראשהסה:

י

י וכל זה בשבת ויום טוב של שלש רגלים אבל בחולו של מועדסו וראש חודשסז וראש השנהסח אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר מפני שברכת המזון בימים אלו היא רשות שאם רוצה אוכל פירות וכיוצא בהם כדי שלא יתענהסט ובראש השנה יש מתירין אפי' להתענותע ואף שאין דבריהם עיקרעא מכל מקום יש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק ברכה לבטלה אם יחזור לראשעב.

משא"כ בשבתות וימים טובים של שלש רגלים שהוא חייב לאכולעג פת שמברכין עליו ברכת המזוןעד שבשבת נאמרעה וקראת לשבת עונג וביום טוב נאמרעו ושמחת בחגך ואין עונגעז ושמחהעח בלא אכילת לחם (שקובעים עליו סעודה) שהלחם הוא עיקר הסעודהעט שכל סעודה נקרא על שם הלחםפ (ומיני לחמים שאין קובעין עליהם סעודהפא צריך לאכול מהם כשיעור קביעות סעודהפב) ואז הוא חייב לברך ברכת המזון כמ"ש בסי' קס"חפג.

ומכל מקום אם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב בראש חודש אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולםפד שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרוןפה וספק הוא אם הוא חותם בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים אם לאופו וספק ברכה להקלפז ולא יחתוםפח ואפילו בלילה שבתפלה אינו חוזר אם לא אמר יעלה ויבא בעבודה אע"פ שנזכר קודם שהתחיל ברכה שלאחריהפט בברכת המזון צריך לומר בא"י אמ"ה שנתן וכו'צ לפי שבתפלה כיון שאף שלא נזכר עד שהתחיל מודים לא הצריכוהו לחזור לעבודה להזכיר של ראש חודש במקום שתקנו חכמים לפי שאין מקדשין החדש בלילהצא אין לו להזכיר ג"כ בין עבודה למודים משום הפסק בתפלה אבל בברכת המזון אחר שחתם בונה ירושלים נסתיימה ברכת המזון של תורה ואין לחוש להפסק אם יברך אשר נתן כו' קודם שיתחיל הטוב והמטיבצב ואף שאין מחזירים אותו משום הזכרת ראש חודש בלילה מכל מקום זו אינה חזרה אלא הוספת ברכה שתקנו להוסיף במקום שאין לחוש בה להפסקצג:

יא

יא וכן בחולו של מועדצד אומר בא"י אמ"ה אשר נתן מועדיםצה לעמו ישראל לששון ולשמחה את חג פלוני הזה ואינו חותםצו.

ובראש השנה אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזהצז ואינו חותם ואינו אומר לששון ולשמחהצח.

וחולה שאכל ביום הכיפורים אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים קדושים לעמו ישראל את יום הכיפורים הזה ואינו חותם ואם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר שהרי אין ברכת המזון חובה לו מחמת קדושת היום אלא מחמת חליוצט.

ויש אומריםק שבראש השנה ויום הכפורים חותם כמו בשבת ויום טוב בראש השנה אומר בא"י מקדש ישראל ויום הזכרון ולא מלך על כל הארץ ולא יאמר ודברך אמת וקיים לעד קודם החתימה כמו שאומר בהפטורה ובקידושקא שהרי ברכה זו אינה חובה משום קדושת היום אלא במקום הזכרה בעלמא שביעלה ויבאקב וביום הכפורים אומר בא"י מקדש ישראל ויום הכפוריםקג.

(ואף על פי שאין ברכת המזון חובה להם אין זה מונע החתימה כמו שאינו מונע הפתיחה מטעם שנתבארקד ולא מנעו החתימה בראש חודש אלא מפני שכיון שאין בו קדושה לאסור עשיית מלאכה וכן שאר מצות הנוהגות בכל מקרא קדשקה אינן נוהגות בו אלא קרבן מוסף בלבדקו יש לומר שאין לחתום בו מקדש ישראל וראשי חדשים אלא בתפלת מוסף בלבד אבל בברכת המזון די בהזכרתו לבד כמו בשאר תפלות משא"כ בראש השנה ויום הכיפורים שהם מקראי קדשקז ובכל התפלות חותמין בהן מקדש חותם גם כן בברכת המזון.

ואצ"ל בסעודה ג' או ד' של שבתקח שחותם אף על פי שאין חובה לאכול פת כמו שיתבאר.

ולענין הלכה אף על פי שספק ברכות להקל הסומך על סברא אחרונה וחותם לא הפסיד שאף בראש חודש יש אומריםקט לחתום ואין אומרים ספק ברכות להקל לפי שמן הסתם אין לשנותה מבשבת ויום טוב.

ובראש השנה י"ל שהכל מודים שאין לשנותה משאר יום טוב שלא חלקו חכמים בברכה אחת לומר פעם כולה ופעם מקצתה שמטעם זה פותחת ברכת הקידוש בברוך אע"פ שהיא סמוכה לברכת הייןקי לפי שלפעמים א"צ לברך על היין כגון שיושב בסעודה מבעוד יוםקיא לכך הצריכו לעולם לפתוח הקידוש בברכהקיב שלא לחלק בברכה אחת אבל בראש חודש אינו מברך אותה ברכה שמברך בשבת ויום טוב שהרי פותח אשר נתן ראשי חדשים כו'קיג משא"כ בראש השנה שפותח אשר נתן ימים טובים וכו' כבשאר יום טוב ושאר הנוסח אינו מעכב כלל כמו שנתבאר למעלה בסעיף [ח'] ואצ"ל בסעודה ג' או ד' של שבת ויום טוב שפותח באותו נוסח ממש שבסעודות ראשונות).

ויש אומריםקיד שחולה שאכל ביום הכיפורים אינו מזכיר כלל של יום כיפור בברכת המזון אפילו לכתחלה כמו שיתבאר בסי' תרי"חקטו ויש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק ברכה לבטלה ולא יברך כלל ברכת אשר נתן כו' אם שכח לומר יעלה ויבא:

יב

יב בראש חודש וחולו של מועד אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב שאינו חוזר אין נוהגין לומר יעלה ויבא בתוך הרחמן כמו שנוהגין בעל הנסיםקטז לפי שביעלה ויבא יש בו הזכרות שמות ולא רצו לאמרם שלא לצורךקיז אע"פ שאין איסור בדבר שהרי אומרים כל היום תחינות ובקשות שיש בהן הזכרות שמותקיח ולא אסרו אלא להזכיר השם לבטלה או בברכה שאינה צריכהקיט:

יג

יג ראש חודש שחל בשבת ולא הזכיר לא של שבת ולא של ראש חודש ונזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב כולל ראש חודש עם שבת ואומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרוןקכ וחותם בא"י מקדש השבת וישראל וראשי חדשים שהרי אף בראש חודש לבד ספק אם חותם אלא שספק ברכה להקל אבל כאן שמברך בשביל השבת כולל עמו גם ראש חודשקכא אבל אם לא שכח אלא של שבת לבד אומר ברוך שנתן שבתות כו' ואינו כולל של ראש חודשקכב:

יד

יד אם הזכיר של שבת ולא הזכיר של ראש חודש ולא נזכר עד אחר שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר לראש שאף שחייב לאכול פת אין חיוב זה אלא משום שבת אבל בראש חודש אין חיוב הזכרה לעולם שיתחייב לברך ברכת המזון ולהזכירקכג והרי זה דומה למפטיר בנביא בראש חודש שחל להיות בשבת שאין מזכיר של ראש חודש הואיל ואין הפטורה בראש חודש לעולםקכד.

ואם הזכיר של ראש חודש ולא של שבת כשחוזר לראש ברכת המזון צריך להזכיר גם של ראש חודש לכתחלה שבכל ברכת המזון צריך להזכיר של ראש חודש אף שאינו מברך בשביל ראש חודשקכה.

אבל בשבת חנוכה אם הזכיר של חנוכה ולא הזכיר של שבת וחוזר לראש א"צ להזכיר של חנוכה מפני שהזכרת חנוכה אינה חובה כלל בברכת המזוןקכו כמו שיתבאר בסי' תרפ"בקכז:

טו

טו סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש שאינו חוזר אם התחיל ברכת הטוב והמטיבקכח לפי שיש אומרים שסעודה ג' א"צ פתקכט ואף שאין דבריהם עיקר מכל מקום יש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק ברכה לבטלהקל ובסעודה ג' ביום טוב לדברי הכל אינו חוזר שהרי אינה אלא רשותקלא ומכל מקום אם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אפילו בסעודה רביעית בשבת ויום טוב אומר ברוך שנתן שבתות כו' או שנתן ימים טובים כו' כמו שאומר בראש חודשקלב אע"פ שא"צ פת כלל באותו יום וכל סעודותיו אפילו הראשונה אין לה עילוי יותר מסעודה הרביעית של שבת:

טז

טז שלשה שאכלו בשבתות ויו"ט וזימנו ושכחו להזכיר מעין המאורע והם צריכים לחזור לראש ברכת המזון יברכו כל אחד לעצמו כי מידי זימון כבר יצאוקלג:

יז

יז היה אוכל בשבת ונמשכה סעודתוקלד עד שחשיכה אפילו כמה שעות בלילהקלה מזכיר של שבת בברכת המזון לפי שהכל הולך אחר התחלת הסעודה שאז חל עליו חיוב הזכרה מעין המאורע ולא נפקע ממנו חיוב זה ביציאת היום.

וה"ה לראש חודש חנוכה ופוריםקלו ויש אומריםקלז שבראש חודש חנוכה ופורים הואיל ואין בהם תוספת מחול על הקדש אינו מזכיר מעין המאורע אחר שיצא היום ואין נוהגין כןקלח.

ומכל מקום אם נמשכה סעודתו בערב שבתקלט או בערב ראש חודשקמ תוך הלילה צריך להזכיר של שבת או של ראש חודש אם אכל כזיתקמא משחשיכה אע"פ שבתחלת הסעודה היה פטור מלהזכיר לפי שמכל מקום חל עליו חיוב ההזכרה באכילת כזית שמשחשיכה וה"ה לחנוכה ופוריםקמב.

ויש אומריםקמג שאפילו לא אכל כזית משחשיכה צריך להזכיר כיון שבשעה שמברך כבר קידש היום של שבת או יום טוב או ראש חודש חנוכה ופורים.

וכן אם נמשכה סעודתו בשבת או ראש חודש חנוכה ופורים עד הלילה אע"פ שגמרה מבעוד יום אלא שמברך בלילה אינו מזכיר מעין המאורע (של אותו היום) כיון שכבר פנה היוםקמד ונוהגין כסברא הראשונהקמה.

והוא שלא התפלל ערביתקמו אע"פ שהציבור התפללו כברקמז אבל אם התפלל ערבית אפילו מבעוד יוםקמח באמצע סעודתו שוב אינו מזכיר מעין המאורע של אותו היום אפילו מברך ג"כ מבעוד יוםקמט ואצ"ל מי שנמשכה סעודתו למוצאי שבת והתפלל ערבית שאינו מזכיר עוד של שבת בברכת המזון ואע"פ שלסברא ראשונה שהכל הולך אחר התחלת סעודה היה ראוי להזכיר גם אחר תפלת ערבית מכל מקום יהא נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה התפלל תפלת יום שלאחריו ואח"כ מזכיר יום העברקנ.

(מכל מקום אם לא התפלל ערבית ומוצאי שבת הוא ראש חודש מזכיר של שבת וגם של ראש חודש אם אכל כזית משחשיכה ואין כאן סתירה כיון שמזכיר של שבת תחלה ואח"כ של ראש חודשקנא ואע"פ שאי אפשר לומר שמקבל עליו ראש חודש עכשיו כשמזכירו אחר שהזכיר כבר שבת שהרי מקובל ועומד היא מששקעה החמה וגם אם היה מקבלו עכשיו לא חל עליו חיוב ההזכרה עכשיו אלא כשאכל כבר קודם שהזכיר של שבת אין לחוש לכל זה שאף שחל עליו ראש חודש כבר מזכיר הוא של שבת כמו שמזכיר מעין המאורע בכל מוצאי שבת ומוצאי ראש חודש אפילו כמה שעות בלילה שכבר חלף והלך לו יום שמזכיר הואיל והתחלת הסעודה היתה בו ואע"פ שנראה לכל העולם שהוא לילה אין זו סתירה כל שהוא לא עשה כבר דבר הסותר לזה וה"ה במוצאי שבת לראש חודש כשמזכיר של שבת לא עשה עדיין דבר הסותר לזה ואח"כ כשמזכיר של ראש חודש האמת הוא שהוא מזכיר).

ויש אומריםקנב שאעפ"כ זו סתירה היא ולכן מזכיר של ראש חודש שהיא חובה לדברי הכל ולא של שבת שהיא מחלוקת אבל במוצאי שבת של חנוכה ופורים מזכיר של שבת ולא של חנוכה ופורים לפי שכל יום שאין בו קרבן מוסף אין הזכרתו חובה בברכת המזון כמ"ש סי' תרפ"ב (עיין לעיל סי"[דקנג]) ותרצ"ה והעיקר כסברא הראשונהקנד.

ואם משחשיכה לא אכל כזית פת לדברי הכל מזכיר שבת לבדקנה כל שלא התפלל ערבית.

ואם הבדיל על שולחנו דינו כהתפלל ערבית ושוב אינו מזכיר של שבת בברכת המזון ואם אמר המבדיל בין קודש לחול בלבד בלא כוס כמ"ש בסי' רצ"טקנו יש להסתפק (ולפי מ"ש כאן אין כאן ספק דלא גרע מהזכרת ראש חודש) אם דינו כהתפלל ערביתקנז ולפיכך שב ואל תעשה עדיף שהרי יש אומרים שלעולם אינו מזכיר של שבת אחר שיצא היום:


א) ברכות מה, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) רש"י שם ד"ה הא בבונה.

ג) טור ושו"ע ס"א.

ד) כדלעיל רס"י נד וש"נ.

ה) רבינו יונה שם סוף ד"ה הא בשם אית דבעי מימר. אבודרהם בסדר ברכת המזון. לבוש סי' רטו ס"א. ט"ז שם ס"ק א. מ"א שם ס"ק ב.

ו) כדלעיל רס"י קפז.

ז) כדלקמן רס"י קפט.

ח) רב אשי שם, דכוותיה פסק בה"ג ברכות פ"ז. תוס' שם ד"ה רב אשי. טור ושו"ע ס"ב.

ט) דרכי משה אות ב. ב"ח ד"ה ואומר אמן. מ"א ס"ק א.

י) כדלקמן סי' קצא וש"נ.

יא) ב"ח שם.

יב) ברכות מח, ב. וכדלעיל סי' קפז ס"ד.

יג) הרב רבינו יונה שם ד"ה ואיידי. רא"ש ברכות פ"ז סי' כב. שו"ע ס"ג. וראה גם לקמן רס"י קפט.

יד) הרב רבינו יונה שם. רשב"א שם ד"ה ואיידי. טור ושו"ע שם.

טו) היינו: אבינו מלכנו רוענו כו'. רא"ש שם. מרדכי ברכות רמז קעו. טור ושו"ע שם.

טז) אבודרהם סדר ברכת המזון בשם ראב"[ד]. רמ"א ס"ג. וכ"ה בנוסח הסידור: כי אל חנון ורחום. אבל בס' המנהגים - חב"ד ע' 22: הנוסח: מלך חנון ורחום אתה. וראה הגהות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (סידור תורה אור ע' רמה, ב).

יז) רמ"א ס"ג.

יח) ט"ז ס"ק ב. וראה גם ערך לחם למהריק"ש.

יט) שם מח, ב ברש"י ד"ה ובשבת ותוס' ד"ה מתחיל. וכ"ה בגמ' מט, א. טור ושו"ע ס"ד. וכ"ה הנוסח בסידור.

כ) (גירסת) הרי"ף שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ב ה"ה. וראה רש"י ותוס' שם. טור ושו"ע שם.

כא) ברייתא מח, ב. גמרא מט, א. תוס' שם. הרב רבינו יונה שם ד"ה ובשבת. שו"ע שם. והנוסח בסידור: בונה ברחמיו ירושלים (כנוסח המרדכי סוף ברכות בשם מהר"ם. רמ"א ס"ד. עטרת זקנים ס"ק א).

כב) רא"ש בשם הרב רבינו יונה שם. טור ושו"ע שם.

כג) דברי חמודות ברכות פ"ז אות סד, ממשמעות הרמב"ם ורש"י. עי' בט"ז ס"ק ג, דלא הקפיד אלא אם משנה הנוסח בשבת.

כד) שו"ע שם.

כה) תוס' ורא"ש שם. ועי' לקמן סי' רפח ס"ט. סי' תקפד ס"ה.

כו) רבינו יונה שם. רשב"א שם ד"ה מתחיל.

כז) ראה גם לקמן סי' רפח ס"ח-ט. סי' רצד ס"א. סי' תקפד ס"ה.

כח) ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. הובא בתוס' ורבינו יונה ורא"ש שם.

כט) ב"י ד"ה כתוב בשבלי בשם שבלי לקט סי' צד. ודרכי משה ס"ק ד בשם אור זרוע ח"א סי' צה וסי' קצט. הגהת לבוש ס"ד. וראה לקמן סי' קפט ס"ז.

ל) ב"י ד"ה גרסינן בירושלמי לפי דעת הר"ד אבודרהם בסדר ברכת המזון. דרכי משה בשם אור זרוע שם.

לא) דרכי משה ס"ק ו בשם יש אומרים באור זרוע שם. מ"א ס"ק ג. ובסידור כ' "בשבת רוענו". ובשוע"ר כאן נדפס עה"ג: ובסידור כתב ע"פ קבלת האר"י [עי' שער הכולל פל"ו אות ב] לומר בחול רענו בשב"א תחת הרי"ש ובשבת רוענו בחולם. וכ"ה בשלטי הגבורים למרדכי סוף ברכות.

לב) תהלים כג, א.

לג) משמעות דרכי משה שם בשם אור זרוע שם.

לד) תהלים פה, ה.

לה) ב"י שם בשם הר"ד אבודרהם שם בשם הרב אבן עזרא קהלת ה, א. ובסידור הנוסח זוננו. ובשוע"ר כאן נדפס עה"ג: ובסידור כתב לומר דוקא זוננו בחול"ם (אפילו בחול) שהוא לשון בקשה ולא שם התואר.

לו) ברכות מט, א. שבת כד, א.

לז) שבת שם.

לח) רמב"ם הל' ברכות פ"ב ה"ה. טור ושו"ע ס"ה.

לט) תוס' שבת שם ד"ה בבונה.

מ) תוס' שם ד"ה מזכיר.

מא) ברכות מח, ב כחכמים. בה"ג ברכות פ"ז (י, א). מ"א ס"ק ה. אליה רבה ס"ק ה.

מב) תשובת הגאונים (אוצה"ג תשובות סי' שכ). רמב"ם הל' ברכות פ"ב ה"ו. טור ושו"ע שם.

מג) אוצה"ג שם. כל בו סי' כה. ב"י ד"ה וכתב הכל בו. לבוש ס"ה.

מד) ראה הוריות יב, ב. זבחים פט, א.

מה) סמ"ג עשין כז הל' ברכת המזון. טור ושו"ע שם.

מו) טור ושו"ע שם.

מז) לקמן סי' תפז ס"ה וש"נ.

מח) מ"א ס"ק ו. ולקמן שם מבואר טעם נוסף לחלק ביניהם.

מט) וכ"ה לקמן ס"י בר"ח, אבל לקמן ס"ח ביום טוב "אשר נתן". וכ"ה לקמן סי"א בחולו של מועד ובראש השנה. וכ"ה בסידור. וראה מ"מ וציונים.

נ) גמרא שם מט, א-ב. והזכרת שם ומלכות הוא עפ"י רבינו יונה שם ד"ה לאות. רשב"א שם ד"ה ברוך. טור ושו"ע ס"ו (וראה לקמן ס"ט). וכ"ה בסידור (סדר בהמ"ז).

נא) גמרא שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור. וראה מ"מ וציונים על דיוקי הנוסח.

נב) טור בשם הראב"ד. שו"ע שם.

נג) ט"ז ס"ק ד. ועי' לעיל סי' נט ס"א וש"נ.

נד) דברי חמודות ברכות פ"ז אות עב. אליה רבה ס"ק ו.

נה) תוס' שם ד"ה ברוך. ורא"ש ברכות פ"ז סי' כג. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

נו) גמרא שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

נז) ס"ז, לענין משיב הרוח ומוריד הגשם, וש"נ. וראה לקמן ס"י, שכאן אומרים כן גם בדברים שאין מחזירים אותו, מהטעם שיבואר לקמן שם.

נח) רשב"א שם ד"ה ברוך שנתן.

נט) תוס' שם ד"ה ברוך. רא"ש שם סי' כג. וראה גם לעיל סי' מז ס"ה וש"נ.

ס) וכ"ה בסידור. וכ"ה לעיל סי' קיד ס"ז (כשהתחיל אתה קדוש) ולקמן סי' תקצב ס"א (לאחר שהתחיל ברכה רביעית). וראה תהלה לדוד ס"ק ד. מ"מ וציונים.

סא) רש"י שם רע"ב ד"ה והדר. ורמב"ם הל' ברכות פ"ב הי"ב. ורא"ש שם סי' כג. טור ושו"ע שם.

סב) רא"ש שם. מ"א ס"ק ח. וראה עד"ז לעיל סי' קד ס"ד. ועי' לעיל סי' קפג סי"א. לקמן סי' קצד ס"ג.

סג) כעין אלו דלעיל סי' קפז ס"ד.

סד) כדלקמן סי' קפט.

סה) מ"א שם.

סו) רמב"ם שם הי"ג. סמ"ג עשין כז הל' ברכת המזון. כל בו סי' כה. שו"ע ס"ז.

סז) גמרא שם מט, ב. טור ושו"ע שם.

סח) מ"א ס"ק ז. ובסידור: וכן בר"ה ביום, אבל בליל ר"ה חוזר. וראה שער הכולל פל"ד סי"א. ודין יום הכפורים יתבאר לקמן סי"א.

סט) תוס' שם ד"ה אי. רבינו יונה שם ד"ה ברכת. רשב"א שם ד"ה תפלה. רא"ש שם סי' כג. טור ושו"ע שם.

ע) עי' בטור וב"י סי' תקצז.

עא) שו"ע שם. וכ"ה לקמן שם ס"א וש"נ.

עב) מ"א שם. וראה גם לקמן שם ס"ז.

עג) גמרא שם.

עד) תוס' ורשב"א ורא"ש שם. לבוש ס"ז. מ"א ס"ק ט. וראה גם לקמן סי' עדר ס"ה. סי' רצא ס"א. סי' תעה סל"ב. סי' תרלט סיז-יט. וראה הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה מצה, אם החיוב הוא מן התורה.

עה) ישעי' נח, יג.

עו) דברים טז, יד.

עז) רשב"א שם.

עח) רא"ש שם. מעדני יום טוב שם אות ז. לבוש שם. ועי' לקמן סי' תקכט ס"ו-ז שושמחת בחגך הוא גם בחול המועד. ושם ס"ג שחיוב הסעודות הוא ממקרא קודש ומעונג שנאמר בשבת. וראה גם לקמן סי' רמב ס"א. ובסי' עדר ס"א וס"ה שחיוב הסעודות בשבת לומדים גם מאכילת המן שנאמר בה לחם.

עט) רא"ש שם. וכ"ה לקמן סי' עדר ס"ה. סי' תקכט ס"ד.

פ) ראה רש"י קהלת י, יט. וראה הגהת מרדכי שבת רמז שצג בשם הרמ"א.

פא) שגם בהם יוצאים חובת סעודת יו"ט, כדלקמן סי' תעה סל"ב לענין מצה עשירה, וש"נ.

פב) ראה גם לעיל סי' קסח קו"א ס"ק ד. הגהת מהרי"ל על הגליון: שמעתי ממנו בסוף ימיו שחזר בו ולא הצריך לאכול כשיעור קביעות סעודה שהרי גם בברכת מעין ג' יש בה הזכרה של קדושת היום. ועי' פס"ד צמח צדק שנז, ג, דאין בזה ספק שבסעודת שחרית מחויב לאכול פת ולא סגי במיני מזונות. וראה לקו"ש חכ"א ע' 85 בהערה. דרכי החיים (אכילת חובה ח"ג ס"ק א). ס' הק"ן ע' 36. מחשבת חיים ע' פז-ח. מ"מ וציונים. קיצור הלכות שבת לסי' עדר (מילואים ע' ע).

פג) סעיף ח וש"נ.

פד) בשם ומלכות. רוקח סי' שלט. שבלי הלקט סי' קפב. אגודה ברכות פ"ז סי' קעח. לבוש ס"ז. אליה זוטא ס"ק יא ואליה רבה ס"ק י בשם הרבה פוסקים. ובמאמר מרדכי ס"ק יג - גם בדעת הטור ושו"ע שם.

פה) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

פו) גמרא שם. והטעם יתבאר לקמן סי"א במוסגר. ושם יתבאר גם שיש פוסקים לחתום אף בראש חדש.

פז) הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ב אות ז בשם ראבי"ה. מ"א ס"ק יד.

פח) רי"ף שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ב הי"ג. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

פט) וכן בהבדלה שבחונן הדעת, כדלעיל סי' קיד ס"ז ולקמן סי' רצד ס"ז וש"נ.

צ) רשב"א ברכות כט, א ד"ה כתב רבינו אלחנן. מרדכי ברכות רמז קעו בשם רבינו יוסף. טור ושו"ע שם.

צא) ברכות ל, ב. וראה גם לעיל סי' קח סי"ד.

צב) תוס' ברכות ל, ב ד"ה מסתברא. רשב"א שם. ארחות חיים הל' תפלה סי' קג. ט"ז סי' קיד ס"ק יב.

צג) טור לבוש ס"ז-ח.

צד) שו"ע ס"ז. וכ"ה בסידור.

צה) כמו בתפלת המוסף, שבחולו של מועד אומרים מועדים לשמחה כו' לששון (ולא יום טוב). וראה אליה זוטא ורבה ס"ק יד.

צו) מטעם שיתבאר לקמן במוסגר.

צז) ובסידור: לזכרון את יום הזכרון הזה.

צח) מ"א ס"ק ז. באר היטב ס"ק ג בשם בני חיי. וראה גם לקמן סי' תקפב ס"י וש"נ.

צט) מ"א שם. אליה רבה ס"ק ח. יד אהרן בהגהות הטור.

ק) משמעות שו"ת מהרי"ל סי' קמו. כנסת הגדולה הגהות הטור. אליה זוטא ס"ק ז. נהר שלום ס"ק ד. וכ"ה בסידור.

קא) כדלקמן סי' תקפב סי"א וש"נ.

קב) מ"א שם.

קג) כנסת הגדולה ואליה זוטא ונהר שלום שם.

קד) לעיל ס"י.

קה) שנתבארו לקמן סי' רמב ס"א. סי' תקכט ס"א-ה.

קו) שמטעם זה צריך להזכיר קדושת היום בברכת המזון, כדלעיל ס"ו.

קז) במדבר כט, א; ז. וכ"ה בנוסח התפלה.

קח) נהר שלום ס"ק ט. ובסידור: אפי' בסעודה שלישית אם הוא קודם שקיעת החמה. וראה בדי השלחן סי' מז ס"ק ט.

קט) בה"ג הל' קידוש והבדלה. רא"ש ברכות פ"ז סי' כג, בשם הר"י. הובא בטור. וראה נהר שלום שם ס"ק ד. חקרי הלכות ח"ח כא, א.

קי) ראה לעיל  וש"נ.

קיא) כדלקמן סי' רעא סי"א.

קיב) לבוש סי' רעא ס"י בהג"ה. וטעם זה הוא גם גבי הבדלה, כדלעיל סי' מז ס"ה וש"נ. וראה שם עוד טעם בזה לכמה פוסקים.

קיג) וכן בחולו של מועד שפותח אשר נתן מועדים, וכנ"ל.

קיד) שבלי הלקט סי' שיב בשם רבנו אביגדור כ"ץ, הובא במ"א סי' תריח ס"ק י. ט"ז סוף סי' תריח ס"ק י.

קטו) שם סי"ח פסק לומר יעלה ויבא ולא הזכיר ברכה זו כששכח כו'. ובסידור לא נזכר יוהכ"פ אף ביעלה ויבא. ועי' שעה"כ פל"ד ס"ט. פסקי הסדור אות קפה.

קטז) כדלעיל סי' קפז ס"ח וש"נ.

קיז) רמ"א ס"ז.

קיח) עי' מ"א ס"ק יא.

קיט) כדלקמן סי' רטו ס"ג.

קכ) תוס' ברכות מט, א ד"ה ברוך. ורא"ש שם. וטור שו"ע שם. וכ"ה בסידור.

קכא) דברי חמודות שם אות עו. מ"א ס"ק יד (ומה שהקשה באבן העוזר מסי' רח סי"ח, שלא לכלול על הספק שום תוספת בברכה מעין ג'. עי' שם בט"ז ס"ק יט, שבדיעבד יכול לכלול (וכ"ה בסדר ברה"נ פ"א ס"כ), וא"כ מובן דלא קשה מידי).

קכב) מ"א ס"ק יג ממשמעות הטור. וכן הגיה באר הגולה בשו"ע שם.

קכג) מרדכי ברכות רמז קעו בשם רבינו יוסף. טור ושו"ע שם.

קכד) הגהת מרדכי שבת רמז תנו (פרק במה מדליקין) בשם ר"ת. מ"א ס"ק יב. וכדלקמן סי' רפד ס"ו.

קכה) מ"א ס"ק יג.

קכו) מ"א שם.

קכז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שבת כד, א. ב"י סי' קפז ד"ה ובחנוכה. לעיל שם ס"ח. לקמן סי"ז.

קכח) טור בשם אחיו רבינו יחיאל ושו"ע ס"ח. וכ"ה בסידור.

קכט) עי' לקמן סי' רצא ס"ז.

קל) ב"ח ד"ה וכתב. ט"ז ס"ק ו. מ"א ס"ק טז.

קלא) מ"א ס"ק טו.

קלב) מ"א שם ס"ק טז. וראה לעיל סי"א שבסעודה ג' או ד' של שבת ויו"ט חותם בשם (דלא כראש חדש).

קלג) כל בו סי' כה. ארחות חיים הל' ברכת המזון סי' נ. שו"ע ס"ט.

קלד) שו"ת מהרי"ל סי' נו (אות ה). שו"ע ס"י.

קלה) שו"ת רמ"א סי' קלב (הרבה בלילה). מ"א ס"ק יח (לא רק שעה ורביעית).

קלו) הגהות מיימוניות הל' מגילה פ"ב הי"ד אות א בשם מהר"ם מרוטנברג. ארחות חיים הל' פורים סוף סי' לה בשם הר"י מקורביל. שו"ע שם. דעה הא' בשו"ע סי' תרצ"ה ס"ג.

קלז) תשובות רמ"א שם (שיש נוהגין כן). של"ה שער הקדושה הל' ברכת המזון (פב, ב) הג"ה ד"ה אמר לי מורי מהר"ש ז"ל מלובלין. עולת שבת ס"ק ה. הובאו במ"א ס"ק יח.

קלח) תשובות רמ"א שם. רמ"א סי' תרצה ס"ג. מ"א ס"ק יח.

קלט) תוספתא ברכות פ"ה ה"ד, לפירוש הא' ברא"ש פסחים פ"י ס"ז. מ"א סי' רעא ס"ק טו. וכ"ה לקמן שם סי"ג.

קמ) מ"א ס"ק יח. סי' תיט ס"ק א.

קמא) שיעור חיוב ברכת המזון, כדלעיל סי' קפד ס"ב.

קמב) משמעות מ"א ס"ק יח וסי' תיט ס"ק א.

קמג) תוספתא שם, לפירוש תשובות הרא"ש כלל כב ס"ו. מסקנת הרא"ש פסחים שם. טור ושו"ע סי' רעא ס"ו. ט"ז ס"ק ז. אליה רבה ס"ק כ.

קמד) תשובות הרא"ש שם. טור ודעה הב' בשו"ע סי' תרצה ס"ג.

קמה) הן בענין הא' - רמ"א סי' רעא ס"ו. והן בענין הב' - שו"ע ס"י. רמ"א סי' תרצה ס"ג. והיינו לגבי הזכרה בתחלה, אבל לענין חזרה כששכח כתב בסידור דהיינו רק אם הוא קודם שקיעת החמה.

קמו) שו"ת מהרי"ל שם (לענין שבת). מטה משה סי' תתריא בשם מהר"א טירנא (לענין פורים).

קמז) מ"א סי' תיט. וראה גם לעיל סי' ל ס"ה.

קמח) מ"א ס"ק יז. וראה גם לעיל סי' יח ס"ח.

קמט) ראה עד"ז לעיל שם ס"ה.

קנ) מ"א שם.

קנא) ט"ז שם. עטרת זקנים ס"ק ג.

קנב) של"ה שם בשם מהר"ש מלובלין. מ"א ס"ק יח. סי' תיט. אליה רבה שם.

קנג) בדפוס ראשון נשתבש כאן ציון הסעיפים (סי"ד שבדפוסים שלנו נסמן: יב, וגם כאן נסמן: סי"ב). וראה לעיל שם וש"נ.

קנד) ראה ס' השיחות תש"ד ע' 40, ואג"ק חי"ד ע' מג, דהיינו אפילו בסעודת יו"ט שחל בערב שבת, כשפורס מפה ומקדש, ואומרים תחלה רצה (לשבת שהתחיל זה עתה) ואח"כ יעלה ויבא (ליו"ט שכבר חלף).

קנה) עי' סי' רעא בהג"ה ס"ו, ובמ"א ס"ק טו, ובסי' תיט.

קנו) סעיף טז.

קנז) מ"א סוף סי' רסג.