קצא אם הפועלים מחוייבים לברך ובו סעיף אחד:

א

א פועלים שכירי יוםא העושים מלאכה אצל בעל הביתב מקצרין בברכת המזון כדי שלא לבטל ממלאכת בעל הביתג שבשעת ברכת המזון אי אפשר לעסוק במלאכה כמ"ש בסי' קפ"גד כיצד ברכה ראשונה כתיקונה שנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץה מפני שברכת הארץ ובונה ירושלים הן דומות לכן כוללן בברכה אחתו שמנין הברכות אינן מן התורהז כי בברכה אחת שכולל בה מעין שלשתן יוצא ידי חובתו מן התורהח כמו שנתבאר בסימן קס"חט אלא משה ויהושע ודוד ושלמה תקנו מטבע שלשתןי ומשום ביטול מלאכת בעל הבית הקילו וברכה רביעית שעיקרה מדברי סופריםיא אין הפועלים אומרים אותה כלליב בין שמברכין בין ששומעין מפי אחר המזמן ומברך ברכת המזון כתיקונה הרי הן עומדין למלאכתם כשחותם ברכת ירושליםיג.

במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתם מלבד סעודתן אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד מברכין כל הד' ברכות כתיקונן וכן אם בעל הבית מיסב עמהם בסעודה אף על פי שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד' ברכותיד.

ועכשיו לעולם מברכין כל ד' ברכות לפי שאין דרך בני אדם להקפיד בכך ומן הסתם על דעת כן שוכרים פועלים שיברכו כל הד' ברכותטו:


א) ולא קבלנים. ראה תוס' ב"מ עה, ב ד"ה השוכר.

ב) עי' לעיל סי' צ ס"ג וש"נ.

ג) ברכות טז, א. טור ושו"ע ס"א. ולענין שעת הדחק שהוא נחפז ראה לעיל סי' קפז ס"ד.

ד) סעיף יד.

ה) גמרא שם לגירסת התוס' שם ד"ה וחותם. טור ושו"ע שם.

ו) רש"י שם ד"ה וכוללין.

ז) ב"י ד"ה ואהא דאמרינן, לדעת הרמב"ם בס' המצות מצוה יט.

ח) מ"א ס"ק א.

ט) סעיף ח. ועי' במ"ש שם בגליון, ובסוף קו"א שם ס"ק א, בשם הסידור דאתי שפיר אף לפ"ד שאר פוסקים דמנין הברכות מן התורה וצ"ל כאן הטעם משום שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה כמ"ש התוס' ברכות טז, א ד"ה וחותם). ועי' סדר ברה"נ פ"ב הי"ב שהוא מד"ס אלא שראוי להחמיר בה כעין של תורה, כיון שנתקן ע"י משה.

י) כדלעיל סי' קפז ס"ב-ג וש"נ.

יא) כדלעיל סי' קפט ס"א וש"נ.

יב) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

יג) כדלעיל סי' קפח ס"ב וש"נ.

יד) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

טו) הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"א אות ט. שו"ע ס"ב. וראה גם לעיל סי' קפח ס"ב.