קצב ברכת זימון בשלשה או בעשרה ובו ז' סעיפים:

א

א כבר נתבאר בסי' קס"זא שברכת הנהנין אינה דומה לברכת המצות שאחד מוציא חבירו בברכתוב אבל בברכת הנהנין מי שנהנה הוא מברך בעצמו על הנאתו ואין חבירו פוטרו אלא א"כ נקבעו יחד בדבר שקביעות מועלת בו שדרכו בכך שקביעותם מצרפתם להיות נחשבים כגוף אחד וברכה אחת לכולם.

במה דברים אמוריםג בברכה ראשונה שדעתם להתחבר ולקבוע עצמן לאכול יחד אבל בברכה אחרונה כיון שכבר אכלו והם מתפרדים זה מזהד אינן מצטרפין זה עם זה להחשב כגוף אחד שיפטרו בברכה אחת מהם אלא א"כ הם משלשה ולמעלהה שיש שבח וקלוס יותר כשמצטרפין לברכה אחתו לפי שהם ראוים לזמן כלומר להזדמן יחד לצירוף ברכה בלשון רביםז.

ואומר אחד מהם נברך שאכלנו משלוח והשנים אומרים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינוט.

ואם הם ג' בלא המברך יכול לומר ברכו שאכלנו משלוי כיון שהם ראוים לברך בלשון רבים בלעדו ומכל מקום יותר טוב לומר נברך שלא להוציא עצמו מכלל המברכיםיא ואע"פ שאמר נברך צריך הוא לחזור ולהכניס עצמו לכלל המברכיםיב לגמור ולחזור ולומר אחריהם ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינויג ואח"כ מתחיל ברוך א"י אמ"ה וכו'.

ומי שאומר גם בראשונה ובטובו חיינו אין מוחין אותויד:

ב

ב יש נוהגיןטו להוסיף ברוך הוא וברוך שמו קודם שמתחילין בא"י אמ"ה הזן וכו' והוא תוספת על ברכת הזימון אבל כשמברך ביחיד אין מקום לאמרוטז (וגם בזימון אומרו המזמן לבדו ולא המסוביןיז).

(וגם כשהמזמן אומר בא"י אמ"ה כו' אין להם לומר ברוך הוא וברוך שמו אלא ישתקו וישמעויח כמ"ש בסי' קכ"דיט או יאמרו עמו מלה במלה כמ"ש בסי' קפ"גכ).

ויש אומריםכא שאחר שחזר המברך ברוך שאכלנו יענו המסובין אמן אחריו כי בכאן נשלמה ברכת הזימון.

ויש אומריםכב שלא אמרו לענות אחר ברוך שאכלנו אלא באחד מן השוק שנכנס אצל חבורה כשעונין ברוך שאכלנו והוא שומע מן המסובין ולא אחר ברוך שאכלנו של המברךכג וכן כשבא אצלם בשעה שאומר המברך נברך שאכלנו א"צ לענות אחר ברוך שאכלנו של המסובין אלא די במה שעונה ברוך ומבורך אחר נברך של המברךכד כמו שיתבאר בסי' קצ"חכה ואע"פ שהשומע ברכה אחת ב' פעמים חייב לענות ב' פעמים מכל מקום כיון שברוך שאכלנו היא ענייה על נברך והוא ענה כבר אחר נברך מה שראוי לו לענות שוב א"צ לענות אחר ענייתם אע"פ שלא ענה כענייתם וגם אינה ענייה גמורה על אמירת המברך שהוא אומר נברך שאכלנו וזה אינו עונה ברוך שאכלנו כל שכן שהמסובין שענו ברוך שאכלנו שאינם צריכים לחזור ולענות אחר המברך שחוזר ועונה כענייתם וכן המנהגכו.

ולדברי הכל המברך אינו עונה אמן אחר ברוך שאכלנו של המסוביןכז כיון שחוזר לומר בפיו אחריהם מיד מה שאמרו הם.

(וכן הדין בכל זה בעניית ברכו בבית הכנסתכח):

ג

ג אם הם עשרה חייבים להזכיר השם בברכת הזימון שהמברך אומר נברך אלהינו שאכלנו משלוכט והם עונין אחריו ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינול.

ואין לומר נברך לאלהינו כי לא מצינו במקרא למ"ד אלא אצל שיר והודאהלא כמו שירו לה'לב הודו לה'לג אבל בברכה נאמרלד במקהלות ברכו אלהים וגו' ברכו עמים אלהינו וגו'לה ורבים כמותם כולם בלא למ"ד.

ומעשרה ולמעלה אפי' הם אלף או ריבוא כך הם מברכיםלו:

ד

ד כל המשנה מזה הנוסחלז כגון שאומר נברך על המזון שאכלנו משלו או שאומר נברך למי שאכלנו משלו הרי זה בור שכשאומר נברך על המזון נראה כמברך למזוןלח וכשאומר למי שאכלנו משמע שמרובים הם זה זן את זה וזה את זה ולפי דבריו מברך את בעל הביתלט משא"כ שאכלנו משלו סתם משמע שהוא יחידי שהכל אוכלים משלו ומה שאומרים בהגדה למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו זהו לפי שבנסים אי אפשר לטעות שעושה נסים זולתי הקב"ה משא"כ בברכה אפשר לטעות שמברך את בעל הביתמ וכשהם עשרה כיון שמזכירין את השם אין מקום לטעות שמברכין המזון ויכול לומר נברך אלהינו על המזון שאכלנומא אבל לא למי שאכלנומב כי לא יהיה פירוש לדבריו כלל ואף אם יאמר מי שאכלנו הרי זה בורות כי מה סימן צריך לתתמג:

ה

ה וכן האומר במקום ובטובו חיינו ומטובו חיינו או ובטובו חיים ה"ז בורמד שמטובו משמע דבר מועט וממעט בתגמוליו של מקוםמה ומה שאומרים שבענו מטובךמו זהו בשאלהמז שהשואל שואל דבר מועט כעני בפתח שאינו מרים ראש לשאול שאלה גדולהמח ובטובו חיים משמע שאר העולם חיים ולא הואמט ומוציא עצמו מן הכללנ:

ו

ו אם טעה המזמן בעשרה והעונים ולא הזכירו את השם בברכת הזימון אינם יכולים לחזור ולזמן בשם כיון שכבר יצאו ידי חובת זימון אלא שבטלו מצות הזכרת השם ומעוות שלא יוכל לתקן הוא אבל אם עדיין לא ענו אחריו כיון שלא נתקיימה עדיין מצות זימון יחזור המברך ויזמן בשם ואחר כך יענו אחריונא:

ז

ז בזוהרנב הזהירו לומר בפיו קודם ברכת המזון תן לנו הכוס ונברךנג או באו ונברך לפי שכל דבר שבקדושה צריך הזמנה בפה עובר לעשייתו כדי להמשיך הקדושה ולהעביר מה שכנגדה ומזה נוהגים לומר בלשון אשכנז (רבותי מי"ר וועלי"ן בענטשי"ןנד) והם עונין יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולםנה:


א) סעיף יז וש"נ.

ב) כדלעיל סי' ח סי"א וש"נ.

ג) ברכות מה, ב לפירוש התוס' שם ע"א ד"ה אם רצו והרא"ש שם פ"ז ס"ו. טור ושו"ע סי' קצג ס"א.

ד) תוס' ורא"ש שם. ט"ז ומ"א סי' קצג ס"ק א. וכ"ה לעיל סי' קסז סי"ד. לקמן סי' ריג ס"ב.

ה) ואין צריך עשרה, כמו בתפלה ובברכות קריאת שמע ובברכות השחר, מטעם האמור לעיל סי' נט ס"ד וש"נ.

ו) ר"ן בפי' המשנה מגילה כג, ב ד"ה אבל הגאונים. והיינו דוקא בפת (מטעם האמור לקמן סי' ריג ס"ב וש"נ) ודוקא כשנקבעו בקביעות המועלת (כדלקמן סי' קצג ס"א-ב). וראה לעיל סי' קפג ס"י, דמכל מקום יברך כ"א לעצמו מלה במלה עם המברך - מסיום ברכת הזן ואילך.

ז) רש"י ברכות מה, א ד"ה שלשה. לבוש ס"א.

ח) ברכות נ, א. טור ושו"ע ס"א.

ט) טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור. ושם: המברך אומר ברשות מרנן ורבנן ורבותי נברך שאכלנו משלו ועונין המסובין ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו (וכדלעיל סי' קסז סוף סי"ט לענין ברכת המוציא: ומדת ענוה ... נוטל רשות מכל בני החבורה ואומר בתחלה ברשות כו').

י) משנה שם מט, ב.

יא) מימרא דשמואל שם. טור ושו"ע שם.

יב) לבוש שם.

יג) תוס' מו, ב ד"ה להיכן. רי"ף שם. רא"ש ברכות פ"ז סי"ב. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' נו ס"ג לענין ברכו.

יד) מ"א בריש הסימן.

טו) רוקח סי' רפג. טור. לבוש ס"א.

טז) פרישה ס"ק ב. מ"א בריש הסימן.

יז) אליה רבה ס"ק ב.

יח) שו"ת דבר שמואל סי' רצה.

יט) סעיף ב.

כ) סעיף י. וראה גם לעיל סי' קפה ס"ד. לקמן סי' תפד ס"ד.

כא) של"ה שער האותיות אות ק (פג, א) ד"ה כשחוזר ומשיב. הובא במ"א שם.

כב) לבוש סי' קצח. הובא במ"א שם. וכ"ה לקמן שם ס"א. סי' קצה ס"ד.

כג) ואם לא שמע גם מהמסובין, רק מהמברך, ראה לקמן סי' קצח ס"א. וראה תהלה לדוד ס"ק א. אג"ק חי"ח ע' תקנד. העו"ב תקנד ע' 14.

כד) דברי חמודות ברכות פ"ז סקי"ח. שיירי כנסת הגדולה סי' קצח אות א. אליה רבה שם ס"ק ב.

כה) סעיף א.

כו) מ"א ואליה רבה שם.

כז) לבוש סי' קצח.

כח) לענין עניית אמן המבואר כאן. אמנם לענין עניית ברוך ה' המבורך כשלא שמע ברכו מהש"ץ, ראה לקמן סי' קצח ס"א שיש חילוק ביניהם, וש"נ.

כט) משנה שם. טור ושו"ע ס"א.

ל) טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

לא) תוס' שם ד"ה נברך. רבינו יונה שם ד"ה כיצד. טור ושו"ע שם. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ג.

לב) שמות טו, כא ובכ"מ.

לג) תהלים לג, ב ובכ"מ.

לד) תהלים סח, כז.

לה) תהלים סו, ח.

לו) שם במשנה. טור ושו"ע שם.

לז) גמרא שם נ, א. טור ושו"ע שם.

לח) רשב"א שם ד"ה על. מ"א ס"ק ד.

לט) רש"י שם ד"ה למי. ט"ז ס"ק ד.

מ) גמרא שם. מ"א ס"ק ה.

מא) שם בגמרא. טור ושו"ע שם.

מב) דרכי משה ס"ק ג. ט"ז ס"ק ח.

מג) ט"ז שם.

מד) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

מה) רש"י שם ד"ה ומטובו. מ"א ס"ק ו.

מו) בתפלת שבת ויו"ט. מ"א שם.

מז) גמרא שם.

מח) רש"י שם ד"ה בשאלה. מ"א שם.

מט) ב"י ד"ה וטעמא.

נ) רש"י שם ד"ה חיים.

נא) ב"י בשם ארחות חיים. שו"ע ס"ב.

נב) זהר ואתחנן (בלק) קפו, ב. וראה מ"מ וציונים.

נג) ראה פסחים קג, ב. לעיל סי' קעט ס"ב וס"ה.

נד) ולענין קידוש והבדלה, וכן לענין ברכה באמצע הסעודה, ראה לעיל סי' קעד סי"א.

נה) סדר השלחן למה"ר נפתלי. מ"א ריש הסימן. וכ"ה בסידור.