קצה חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם ובו ד' סעיפים:

א

א ב' חבורות שאוכלות בבית אחדא או בב' בתיםב שאין דרך הרבים מפסקת ביניהםג אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון ואם לאו אינן מצטרפות אלא אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפןד אע"פ שלא אכל עמהםה:

ב

ב וכל זה כשנכנסו מתחילה לשם על דעת להצטרףו אבל בסתם אינן מצטרפות אפי' רואים אלו את אלו והם בבית אחד ושמש אחד לשתיהןז שהרי אינן מצטרפות לזימון אלא א"כ קבעו בשלחן אחד לאכול יחדח שאז נחשבים כגוף אחד וברכה אחת לכולםט וכאן כל חבורה היא לעצמה משא"כ כשנכנסו ונחלקו לב' חבורות על דעת להצטרף לברכה אחת ה"ז כאלו נכנסו ונתחברו בחבורה אחת שעיקר החיבור והצירוף הוא הכוונה להתחברי.

אבל אם נכנסו ונחלקו סתם שלא על דעת להצטרף אע"פ שבשעת ברכת המוציא היה בדעתם להצטרף שוב אין כוונתם מועלת לחברם ולצרפם אפי' לברכת המוציא עצמה כמ"ש בסי' קס"זיא כ"ש לברכת המזוןיב.

ואם נכנסו זו אחר זו אע"פ שהשנייה נכנסה על דעת להצטרף עם הראשונה אם הראשונה לא היה בדעתה כלל בשעת כניסתה על השנייה להצטרף עמה אלא נכנסה סתם אינן מצטרפותיג לפיכך בסעודות גדולות במקומות שנכנסים בזה אחר זה יזמנו כל חבורה לעצמה:

ג

ג אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על המפתן הוא מצרפןיד לפי שהוא יכול לראות אלו ואלו בהפיכת פניו לכאן ולכאן והרי זה כמקצתן רואים אלו את אלוטו שהוא נחשב מאלו ומאלו שהרי מוציא את כולם ידי חובתםטז:

ד

ד כל מקום שמצטרפות ב' חבורות צריך שישמעויז שתיהן כל ברכת המזוןיח בביאוריט מפי המברך ולפחות ברכת הזן כמ"ש בסי' קפ"גכ וקצ"גכא.

ומי שלא שמע ברכת הזימון שהוא נברך שאכלנוכב משלו בביאור אינו יכול לענות עמהם ברוך שאכלנו אלא עונה אחריהם אמןכג לדברי האומר כן בברכו שבבית הכנסתכד כמ"ש בסי' נ"זכה וכבר נתבאר שם שאין דבריו עיקרכו:


א) משנה ברכות נ, א. טור ושו"ע ס"א.

ב) ירושלמי ברכות פ"ז ה"ה. בה"ג ברכות פ"ז, ורבינו חננאל, הובאו ברא"ש ברכות פ"ז. טור ושו"ע שם.

ג) רבינו יונה שם ד"ה אם היה שמש. שו"ע שם. ט"ז ס"ק ב.

ד) גמרא שם ע"ב. טור ושו"ע שם.

ה) ראה מ"מ וציונים.

ו) ירושלמי שם. טור ושו"ע שם.

ז) רשב"א שם ד"ה הא דקתני בשם הראב"ד.

ח) כדלעיל סי' קצג ס"ב וש"נ.

ט) כדלעיל סי' קסז סי"ז וש"נ.

י) ב"ח ד"ה שתי חבורות. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ב.

יא) סעיף יז.

יב) אלא אם כן נקבעו אח"כ לאכול יחד בשלחן אחד, כמבואר בשו"ע סי' קצג ס"ב ומ"א שם ס"ק ח.

יג) אף שגם בזה מועיל כשנקבעו השניים בשלחן אחד, כמבואר בשו"ע ומ"א שם.

יד) טור מהירושלמי  שם. שו"ע ס"ב.

טו) מ"א ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' נה סי"ז.

טז) פרישה סי' נה ס"ק ז.

יז) תוס' נ, ב ד"ה שמש. רמב"ם הל' ברכות פ"ה הי"ב.

יח) מ"א ס"ק ד.

יט) רמב"ם שם.

כ) סוף סעיף י וש"נ.

כא) סיום סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה לקמן סי' ר ס"א וש"נ.

כב) ראה לעיל סי' קצד ס"ג "שהעיקר כהאומרים שנברך אינה ברכה בפני עצמה כלל", וראה מ"מ וציונים.

כג) מ"א ס"ק ה.

כד) מ"א סי' נז ס"ק א.

כה) סעיף ב.

כו) וא"כ גם כאן יענה עמהם ברוך שאכלנו כו' כיון שגם אכל. וכ"ה לקמן סי' קצח ס"ב. ואם לא אכל עונה אמן לכו"ע, כדלקמן שם ס"א.