קצט על מי מזמנין ועל מי אינן מזמנין ובו י"א סעיפים:

א

א השמש שאכל כזית מזמנים עליוא שאף שלא קבע עצמוב בשלחן עמהם אלא עומד ומשמש עליהםג ואכל מעומד וגם הולך ובאד באמצע אכילתו ואין לו קביעות כלל עמהם מצטרף עמהם לזימון שכיון שדרך אכילתו בכך זו היא קביעותוה משא"כ באיש אחרו כמ"ש בסי' קצ"גז:

ב

ב כותי בזמן הזה אינו מצטרף לזימוןח אפילו הוא חבר שכבר נמנו עליהם ועשאום כנכרים גמורים לכל דבריהםט (אבל צדוקי מזמנין עליו אם חבר הואי):

ג

ג עם הארץ אין מזמנים עליו ואפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמיםיא להקשות ולפרק להבין מתוכם טעמי המשניות על בורייםיב הרי זה עם הארץ לענין זהיג ועכשיו מזמנים אפילו על עם הארץיד גמורטו כדי שלא יהא כל אחד הולך ובונה במה לעצמוטז שאם היו פורשים מהם גם הם היו פורשים מן הצבור לגמרייז.

ומכל מקום מי שאינו קורא קריאת שמע שחרית וערבית אין מזמנים עליויח שכיון שרוב עמי הארץ קוראים לא שייך לומר שיהא כל אחד הולך ובונה במה לעצמו אם יפרשו מיחידים שאינם קוראיםיט ואצ"ל מי שהוא רשע ועובר עבירה בפרהסיא שאינו מעולה מעם הארץ בזמן התלמודכ (ואינו דומה לכותיים קודם שגזרו עליהם שהם היו מדקדקים במצות שהחזיקו בהםכא ובמצות שלא החזיקו אינן מורדים ופושעים אלא מעשה אבותיהם בידיהםכב):

ד

ד נכרי אין מזמנין עליוכג אפילו נתכוין לברך אלהינוכד ואפילו גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליוכה שאינו גר עד שימול ויטבול כראויכו.

וגר גמור יכול לברך אפילו בזימוןכז להוציא אחרים ידי חובתםכח ויכול לומר על שהנחלת לאבותינוכט לפי שלאברהם נתנה הארץ למורשה ואברהם נקרא אב המון גויםל:

ה

ה אונן בחוללא שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליולב ואפילו להאומריםלג שאם רצה להחמיר על עצמו לענות ולברך הרשות בידו מכל מקום כיון שהוא פטור אינו מצטרף:

ו

ו נשים האוכלות עם ג' אנשים שחייבים לזמן חייבות גם הם לזמן עמהםלד ואם הם שלש ורצו ליחלק לזמן לעצמן הרשות בידםלה (אם האנשים הם פחות מי' שאינם מזמנים בשםלו ואם צריכות להבין לשון הקודש נתבאר בסי' קצ"גלז).

אבל נשים האוכלות בפני עצמן פטורות לזמן ואם רצו לזמן הרשות בידם וה"ה לעבדיםלח ולא תהא חבורה של נשים ועבדים מזמנים יחדלט משום פריצות העבדים אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמןמ ובלבד שלא יזמנו בשםמא:

ז

ז וכן אם ט' אנשים בני חורין ואשה אחת או עבד אכלו יחד אינן מצטרפיןמב להשלים לעשרה לזמן בשםמג אע"פ שהם חייבים בזימון שכל דבר שבקדושה אינו אלא בעשרה אנשים בני חורין כמ"ש בסי' נ"המד ואין צריך לומר שאינן מצטרפין להשלים לזימון בג'מה כיון שאין עליהם חובת זימון כלל (אפילו אם) [אלא אם כן] אכלו עם אנשים שחייבים לזמן לעצמן.

ואפילו אם רצו לצרפן אינם רשאים מפני שנראה כפריצותמו כשניכר צירוף נשים עם אנשים בזימון שאומר המברך נברך בצירוף כולנומז ואפילו באשה עם בעלה ובנה אין חברתן נאה כשמצטרפין יחדמח וכן בעבדים שצירופן ניכר יש בזה משום פריצות שהעבדים הם שטופי זימה ופרוצים ביותרמט ואין לבני חורין לצרפם עמהם צירוף הנראה וניכר כשמזמנין עליהם משא"כ כשיש זימון בלא נשים ועבדים אף שהנשים והעבדים מצטרפין לצאת ידי חובתן בשמיעה מהמברך ולענות אחריו בברכת הזימון אין בזה משום פריצות כיון שאין צירופן ניכר כלל בברכת המברךנ.

אלא א"כ נשים ועבדים מזמנין יחד שלזה יש לחוש לפריצות העבדים בנשים אף שאין צירופן ניכרנא וה"ה עבדים עם קטנים אין מזמנים יחדנב משום פריצות העבדים במשכב זכור עם הקטניםנג:

ח

ח אנדרוגינוס אינו מזמן לא לאנשים ולא לנשיםנד לאנשים שמא הוא נקבה ואינו מוציאם ידי חובתם אם אכלו כדי שביעהנה כמ"ש בסימן קפ"טנו ולנשים שמא הוא זכרנז ויש בו משום פריצות אבל מזמן הוא למינו שאם הוא נקבה כולם נקיבות וכן להיפוך.

אבל טומטום אין מזמן אפילו למינונח כי שמא כשיקרע זה ימצא נקבה וכשיקרעו אלו ימצאו זכרים ואינו מוציאם ידי חובתןנט:

ט

ט יש אומריםס שקטן היודע למי מברכין מזמנין עליו והוא שיגיע לעונת הפעוטותסא שהוא כבן ט' או בן י'סב כל אחד לפי חריפותוסג ולכל הפחות גדול מבן ו'סד אם הוא חריף ויודע מעצמו בלי שילמדוהו למי מברכין אבל פחות מבן ו' אף על פי שהוא חריף ויודע מעצמו אינו כלום שהרי לא הגיע לעונת הפעוטות והרי הוא כמי שאינו בן דעתסה.

וקטן אחר שהגיע לעונת הפעוטות מצטרף אפילו לזמן בעשרה בשםסו אף להאומריםסז שאינו מצטרף לקדיש ולברכו ולקדושה שבברכת המזון הקילו בה הואיל וכל אחד ואחד יכול לפטור עצמו מחיוב ברכת הזימוןסח (שיכול לברך לעצמוסט) משא"כ בקדיש וברכו וקדושה שכל אחד ואחד לא היה יכול לפטור עצמו מחיובו בשום ענין צריך שיהיו כולם בני מצוהע אבל ב' קטנים אינן מצטרפיןעא.

אבל יש אומריםעב שבין לג' בין לעשרה אין הקטן מצטרף עד שיהיה בן י"ג שנה שלימותעג שאז אע"פ שהוא קטן פורחעד דהיינו שפרחו בו ב' שערות ולא נגמרו בשיעורן שהוא כדי לכוף ראשן לעיקרןעה הקילו בו לצרפן לזימון בין לג' בין לי' אף על פי שלכל המצות הוא קטן והוא שיודע למי מברכיםעו אבל אם נגמרו סימניו כשיעורן אין מדקדקין אחריו אם יודע למי מברכין ומזמנין עליו בכל ענין כיון שהגיע לכלל מצות.

ויש מחמיריןעז ואומרים שאפילו הוא בן י"ג שלימות ויודע למי מברכין אם ידוע שלא הביא ב' שערות ארוכות כשיעורן אין לצרפו לא לג' ולא לי' אבל בסתם מזמנין עליו שזימון הוא מדברי סופריםעח וסומכין על החזקה שמן הסתם הביא ב' שערות כשיעורן בתשלום י"ג שנה כדרך רוב בני אדםעט וכן נוהגין במדינות אלו שלא לזמן על קטן פחות מבן י"ג ויום אחד ואין לשנותפ.

וכל זה לענין זימון אבל להוציא אחרים ידי חובתם בברכתו לדברי הכל אינו מוציא עד שיהיה בן י"ג שנה ויום אחד וידוע שהביא ב' שערות כשיעורן ע"י בדיקה או שנתמלא זקנו שברכת המזון הוא מן התורהפא ובשל תורה אין סומכין על חזקה זופב:

י

י מי שבני אדם מחזיקין אותו לשוטה אם לא הגיע לכלל שוטה שדברו בו חכמים מזמנין עליופג אבל חרש ושוטה שדברו בהם חכמים בכל מקום שאינן בני דעת ופטורים מכל המצות דינם כקטן פחות מבן ו' שאין מזמנין עליו לדברי הכל ואין מצטרפין לא לג' ולא לעשרהפד.

וחרש שדברו בו חכמים בכל מקום הוא שאינו שומע ולא מדברפה אבל מדבר ואינו שומעפו (וכן אילם שאינו מדבר ושומעפז) (אפילו הם ב' ויותרפח) כיון שהם כפקחים לכל דבריהם מצטרפים לזימון אם הם מבינים ומכוונין לזה (אע"פ שאין החרש שומע ברכת הזימון והאלם אינו עונה).

במה דברים אמורים לזימון בעשרה שלדבר שבקדושה אין עניית המיעוט מעכבתם כמ"ש בסי' נ"הפט אבל לזימון בג' צריך שהב' ישמעו מפי המזמן עד סיום ברכת הזן וגם שיענו אחריו ברוך שאכלנו כו' ואם לאו אין כאן זימון כלל כמ"ש בסי' קצ"גצ:

יא

יא מי שנידוהו על דבר עבירה אין מצ(ט)רפין אותו לזימון לא לג' ולא לעשרה שזהו ענין נידוי שמרחיקים אותו ומבדילים אותו מאגודתםצא ואם נידוהו על עסקי ממון יתבאר ביו"ד סי' של"דצב:


א) משנה מה, א. טור ושו"ע ס"א.

ב) גמרא שם מז, ב.

ג) פסקי ריא"ז ברכות פ"ו הלכה ה אות א. שלטי גבורים פ"ז (לא, א) אות ב. וראה גם לעיל סי' קסז סט"ו וש"נ.

ד) רש"י שם ד"ה לא קבע. ט"ז ס"ק א. וראה גם לעיל סי' קעח ס"ח.

ה) רבינו יונה שם ד"ה שלשה. רא"ש ברכות פ"ז סי' א. לבוש ס"א. וראה חידושי צמח צדק טז, ב ד"ה והשמש.

ו) רבינו יונה ורא"ש שם.

ז) סעיף ב וש"נ.

ח) רי"ף ברכות מז, ב. ורא"ש שם סי' כ. טור ושו"ע ס"ב.

ט) חולין ו, א. וראה גם לקמן סי' רטו ס"ב. סי' שפה ס"ב.

י) שהצדוקים בזמן הזה כמו כותים באותו זמן קודם שגזרו עליהם (רמב"ם הל' עבדים פ"ו ה"ו. שו"ע יו"ד סי' רסז סמ"ז). וראה גם לקמן סי' שפה ס"א וס"ג. וראה פתח הדביר ס"ג.

יא) גמרא מז, ב.

יב) מ"א ס"ק א (עפ"י רש"י ברכות יא, ב ד"ה אף לגמרא). וראה גם הל' ת"ת פ"א ה"א ופ"ב ה"א-ב, ובהערות וציונים שם פ"ב ע' 87 וע' 102 וע' 168.

יג) ראה אהלי שם ח"ח ע' ריד. הערות וציונים שם ע' 102.

יד) תוס' שם.

טו) רא"ש שם, בשם פירוש ר"ח (אוצר הגאונים ע' 58). טור ושו"ע ס"ג.

טז) חגיגה כב, א.

יז) טור ומ"א שם.

יח) פסקי ריא"ז ברכות פ"ז הלכה ב אות ה. שלטי גבורים ברכות פ"ז (לה, א) סוף אות ד. מ"א שם. וראה חידושי צמח צדק טז, ב ד"ה והכותי.

יט) מ"א שם.

כ) מ"א ס"ק ב.

כא) ברכות שם.

כב) ראה גם לקמן סי' שפה ס"ג (לענין הצדוקים בזמן הזה), וש"נ.

כג) משנה מה, א.

כד) דבלאו הכי אסור לענות אמן אחר ברכותיו, כדלקמן סי' רטו ס"ב וש"נ.

כה) גמרא מז, ב. טור ושו"ע ס"ד.

כו) מ"א ס"ק ב.

כז) שו"ע שם.

כח) ב"י ד"ה ומ"ש רבינו בשם ר"ת. ב"ח שם ד"ה ומ"ש ור"ת.

כט) לענין אמירת על הארץ הטובה אשר נתן לך - ראה לעיל רס"י קפו. ולענין אבותינו - ראה גם לעיל סי' נג סכ"ב.

ל) בראשית יז, ה. ח. ר"י בתוס' ב"ב פא, א ד"ה למעוטי (כרבי יהודה בירושלמי בכורים פ"א ה"ד). ובב"י שם שכן הסכמת הפוסקים. שו"ע שם.

לא) משא"כ בשבת שאין אנינות נוהגת, כדלעיל סי' עא ס"ב וש"נ.

לב) גמרא יח, רע"א. טור ושו"ע ס"ה. יו"ד סי' שמא ס"א.

לג) רש"י שם. וראה לעיל שם וש"נ.

לד) רא"ש ברכות פ"ז סי' ד (שחייבות בכל אופן), ובשו"ת כלל ד סי' טז (שכשמסובין יחד יוצאות בזימון האנשים), וסמ"ג עשין כז הל' ברכת המזון בשם ר"י (שחייבות כשאוכלות עם אנשים). שו"ע ס"ז. אבל אין מצטרפין לג' (משנה מה, א).

לה) כי ששה נחלקים וישאר זימון לכל חבורה (משנה נ, א ובטור ושו"ע סי' קצג ס"א). וראה משנה ברורה שעה"צ ס"ק ט. וילקט יוסף שנה ו סי' כ ובהוספה לקונ' ז. מ"מ וציונים.

לו) שעשרה אין נחלקים דאתחייבו להם בזימון הזכרת השם (משנה וטור שו"ע שם).

לז) סעיף א. וסי' קפה ס"א.

לח) גמרא מה, ב (לפירוש הסמ"ג הנ"ל). שו"ע שם.

לט) משנה שם (לפירוש הדרישה ס"ק ה).

מ) גמרא שם. טור ושו"ע ס"ו.

מא) רמב"ם הל' ברכות פ"ה ה"ז. טור ושו"ע שם.

מב) טור בשם מהר"ם מרוטנבורג בשו"ת (פראג) סי' רכז, והרב רבינו יונה שם ד"ה נשים ועבדים בשם רש"י. וראה גם לעיל סי' קפה ס"ד. סי' קפו ס"ד.

מג) לענין אשה ראה אליה זוטא ס"ק ב ואליה רבה ס"ק ג. ולענין עבד - דלית הלכתא ככל הני שמעתתא (ברכות מז, ב ומח, רע"א). ולענין קטן ראה לקמן ס"ט וש"נ.

מד) סעיף ב. ושם סעיף ה הביא ב' דיעות וכתב שהעיקר כדעה האוסרת.

מה) שבזה יודו גם המתירים לצרף אשה לעשרה (ראה ב"ח ד"ה והר"מ).

מו) הרב רבינו יונה שם. ר"ן פ"ב דמגילה יט, ב ד"ה הכל כשרין.

מז) ר"ן שם. לבוש ס"ז.

מח) הרב רבינו יונה פ"ז דברכות שם. לבוש שם.

מט) רבינו יונה שם.

נ) ר"ן בפ"ב דמגילה שם.

נא) גמרא שם. מ"א ס"ק ד.

נב) משנה מה, א (לפירוש הדרישה ס"ק ה). טור ושו"ע ס"ו.

נג) רש"י בגמרא ע"ב ד"ה אם רצו.

נד) טור ושו"ע ס"ח, שלמדו כן מדין שופר (דלקמן סי' תקפח ס"ט וש"נ). וראה לעיל סי' יז ס"ב. לקמן סי' תרמ ס"ב.

נה) ראה תהלה לדוד.

נו) צ"ל: קפו (ס"א-ג). או תקפט (בטור ושו"ע ס"ד, ובשוע"ר סי' תקפח ס"ט).

נז) לבוש ס"ח.

נח) טור ושו"ע ס"ט.

נט) ב"י ד"ה ומ"ש דאנדרוגינוס. לבוש ס"ט.

ס) רב נחמן מח, א. לפירוש הרי"ף שם, ורבינו יונה שם ד"ה קטן, בשם רב האי גאון (אוצר הגאונים). שו"ע ס"י.

סא) שו"ת ריב"ש סי' תנא. שו"ע שם.

סב) רי"ף שם (שהיא עונה המאוחרת שבגיטין נט, א). רשב"א שם ד"ה ולית. שו"ת ריב"ש שם. מ"א ס"ק ו. וראה לעיל סי' קפז ס"ד שעונת חנוך לברכת המזון הוא משמנה שנים.

סג) גיטין שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ה ה"ז (שכתב כבן ז או ח). רבינו יונה שם ד"ה אבל נראה. מאירי ברכות שם.

סד) פסקי רי"ד ברכות שם. ריב"ש שם.

סה) ריב"ש שם. וראה גם לעיל סי' נה ס"ה וש"נ.

סו) רמב"ם שם. טור ושו"ע ס"י.

סז) לעיל סי' נה ס"ה.

סח) הרב רבינו יונה שם. מ"א ס"ק ו.

סט) במ"א שם: דאי בעי לא אכיל. וראה מ"מ וציונים.

ע) רבינו יונה שם. וכן נראה דעת הרי"ף והרמב"ם (ב"י ד"ה ולענין הלכה).

עא) מאירי שם. פסקי רי"ד שם. פסקי ריא"ז ברכות פ"ז ה"ב אות ו. שלטי גבורים ברכות פ"ז (לה, א) אות ה. מ"א שם.

עב) רא"ש ברכות פ"ז סי' כ בשם ר"ח. והגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ה אות ו, בשם ר"י בתוס' ברכות שם ד"ה ולית, והר[אבי"ה] ברכות סי' קכח.

עג) מהר"ם מרוטנרברג בשו"ת (פראג) סי' תקטו, ובתשב"ץ סי' שט (הובא בהגהות מיימוניות שם): עד שיהא בן י"ג ויום אחד. וכ"ה בהמנהיג סי' עה בשם שר שלום גאון. ואפשר יש לפרש כן גם מ"ש ברא"ש שם: כשנכנס בשנת י"ג ... כשהוא בן י"ג. ובהגהות מיימוניות שם: בשנת י"ג.

עד) רב יוחנן שם.

עה) נדה נב, ב. תוס' ברכות מז, ב ד"ה קטן. ב"י ד"ה ומשמע ששתי שערות.

עו) רא"ש שם וטור בדעת הר"ח. וראה ב"ח ד"ה ומ"ש וא"א הרא"ש.

עז) מהרי"[ק] סי' מט (בדעת הרא"ש והטור ושאר פוסקים). ב"ח שם.

עח) רשב"א ברכות נ, א ד"ה וליברכו. מאירי ברכות מה, א ד"ה והמשנה הראשונה. מח, ב ד"ה כבר ביארנו. וראה שדי חמד כללים מערכת ז כלל ט. בדי השלחן סי' מה ס"ק ט.

עט) כדלעיל סי' נה ס"ו וש"נ.

פ) רמ"א ס"י. וכ"ה לעיל סי' לט ס"א. לקמן סי' רעא ס"ז.

פא) ומן התורה אין הקטן (שאינו מחוייב בדבר מן התורה) יכול להוציא הגדול, כדלעיל סי' קצז ס"ו.

פב) מ"א ס"ק ז.

פג) מהרי"ל הל' סעודה ס"ו. רמ"א ס"י. וכ"ה לעיל סי' נה סי"א.

פד) לחם חמודות ברכות פ"ז אות נד. מ"א ס"ק ח.

פה) משנה תרומות פ"ק מ"ב. וראה גם לעיל שם וש"נ.

פו) שו"ת מהרי"ל סי' קו.

פז) שו"ת מהר"ם (פראג) סי' תקכט.

פח) מהרי"ל הל' סעודה ס"ו. דרכי משה ס"ק ד. וכ"ה לעיל שם.

פט) סעיף יא.

צ) סיום סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה לקמן סי' ר ס"א וש"נ.

צא) שו"ע סי"א, וכדלעיל סי' נה סי"ד וש"נ.

צב) לא הגיע לידינו בשוע"ר, וראה שו"ע שם ס"ב, וש"ך שם ס"ק ח.