רא מי הוא המברך ובו ה' סעיפים:

א

א גדולא בחכמהב שבכל המסובין הוא יברך ברכת המזון לכולם אפילו אם בא בסוף הסעודה ואם רוצה ליתן רשות לקטן לברך הרשות בידוג.

ואם הגדול מוציא ליחה (שקורין הוש"ט) יברך אחר כי זה אין נכון שיפסיק פעמים רבות ויהיה רוקק ואחרים ימתינוד:

ב

ב חכם ישראל קודם לכהן אפילוה שאינו חכם כמותו אע"פ שהוא ג"כ תלמיד חכם ומכל מקום טוב שימחול ישראל החכם על כבודו ויקדימו הכהן לברך ולא יברך לפניו כיון שהכהן ג"כ תלמיד חכםו והעושה כן מאריך ימיםז.

אבל לכהן עם הארץ אסור להקדיםח דרך חוק ומשפט כהונהט משום בזיון התורהי כי מעלתה גדולה ממעלת הכהונהיא אבל אם החכם נותן לו רשות לברך כך בלא חוק ומשפט כהונה מותריב ואפילו אם החכם הוא כהן והעם הארץ הוא ישראליג:

ג

ג כהן וישראליד שהם שוין בחכמהטו מצות עשה מן התורהטז להקדים הכהן שנאמר וקדשתויז ודרשו חכמים לכל דבר שבקדושה כלומר בכל דבר שיראה גדול הוא מקודשיח כגון לפתוח ראשון בקריאת התורהיט ולהיות ראש המדברים בכל קיבוץ עם לדבר ולדרוש תחילהכ וכן בישיבה ידבר בראשכא וכן בסעודה הוא קודם לברך המוציאכב וברכת המזוןכג וליתן לו מנה יפה בתחילהכד לכל המסוביןכה אלא א"כ יש ישראל גדול ממנו בחכמה אזי יתנו להחכם מנה היפה תחילה וצריך ליזהר בכל אלו שהם מן התורהכו אבל כשהכהן חולק איזה שותפות עם חבירו ישראל אין צריך ליתן לו החלק היפה שאין זה דרך כבוד שיטול חלק היפהכז שכל הנותן עיניו בחלק היפה אינו רואה סימן ברכה לעולםכח.

ובמקום שאין כהן טוב להקדים גם כן הלוי לישראל בכל אלו אם הם שוין בחכמהכט (והעושה כן מאריך ימיםל אבל אין חיוב בדבר שלא נאמרלא וקדשתו אלא בכהן כי את לחם אלהיך הוא מקריב וגו'):

ד

ד במה דברים אמורים שהחכם קודם לכהן וכהן ללוי ולוי לישראל לברך ברכת המזון כשכל המסובין הם בעלי בתים ואין שם אורח או שכולם אורחים ואין שם בעל הבית מיסב עמהם אבל אורח ובעל הבית אפילו בעל הבית הוא כהן וגדול בחכמהלב האורח מברך כדי שיברך לבעל הביתלג ומה ברכה מברכולד יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר ולא ישלוט שטן במעשי ידיו ואל יזדקר לפניו שום דבר חטא ועון מעתה ועד עולם.

ומכל מקום אם האורח אינו הגון בעיני בעל הבית רשאי להעביר ממנו הברכה וליתנו לאחד מבני ביתו אפילו לא יברכנולה כגון שהוא סמוך על שלחנו בשכר שאין צריך לברך לבעל הביתלו.

ואפילו הגון בעיניו ורוצה לוותר על ברכתו ולברך בעצמו הרשות בידולז:

ה

ה ואורח שנותנים לו לברךלח ואינו מברך מקצר ימיולט משום שנמנע לברך בעל הביתמ שהוא מזרע אברהם שנאמר בו ואברכה מברכיךמא ומכלל הן אתה שומע לאו.

וגם כל אדם יש לו לחזור שיתנו לו כוס של ברכה לברך ברכת המזון בזימון ולא לשמוע ולענות אמן שאף שהשומע כעונהמב ועונה אמן כמוציא ברכה מפיומג מכל מקום ממהרין ליתן שכר תחלה להמברךמד:


א) גמרא מ[ז], א. טור ושו"ע ס"א.

ב) רמב"ם הל' ברכות פ"ה ה"ט. וראה גם לקמן סי' קסז סי"ט.

ג) תוס' שם ד"ה והלכתא, ממשמעות הגמ' שם מו, ב. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קסז סי"ט לענין המוציא. ושם: ומדת ענוה היא שאף שהבוצע הוא הגדול נוטל רשות מכל בני החבורה ואומר בתחלה ברשות מורי ורבותי כאלו הם גדולים ממנו ולהם נאה לברך, וש"נ. וכ"ה הנוסח בסידור (בברכת הזימון, ולא בברכת המוציא): ברשות מרנן ורבנן ורבותי. ולענין רב אם יכול למחול על כבודו ראה לקמן סי' תעב סי"א. חיו"ד סי' יח סקכ"ו. הל' מציאה סל"ה.

ד) הגהת ברכות מהר"ם בשם ספר החסיד. מ"א ס"ק א.

ה) בדפוס יוזעפאף נשמטה תיבה זו. ויש דפוסים שבהם: לכהן אפילו לכהן כו'. וראה מ"מ וציונים.

ו) תוס' מגילה כח, א ד"ה כי קאמר. מרדכי שם רמז תתכח. רמ"א סי' קסז סי"ד. וראה גם לעיל שם סי"ט.

ז) מגילה כח, א. מ"א שם ס"ק לא.

ח) מגילה שם. שו"ע ס"ב. וכ"ה לעיל סי' קסז סי"ט לענין בציעת הפת.

ט) מרדכי שם. שו"ע שם.

י) מ"א ס"ק ג.

יא) כדלקמן הל' תלמוד תורה פ"ד ה"א וש"נ.

יב) מרדכי ושו"ע שם.

יג) לבוש ס"ב.

יד) גיטין נט, ב. טור ושו"ע ס"ב. וראה לעיל סי' קכח ס"ס שאסור להשתמש בו, ושם יתבאר גם אם מועלת מחילתו.

טו) מגילה כח, א. תוס' שם ד"ה כי קאמר. וראה גם לעיל סי' קסז סי"ט.

טז) גיטין שם. ס' המצוות להרמב"ם עשין לב. סמ"ג עשין קעא. מ"א ס"ק ד.

יז) ויקרא כא, ח.

יח) פירוש הרא"ש נדרים סב, א. ושם: גדול ומקודש.

יט) רש"י מו"ק כח, ב ד"ה לפתוח. נדרים סב, ב. הוריות יב, ב. ר"ן נדרים שם ד"ה לפתוח. פירוש הרא"ש שם ד"ה ולברך. מ"א ס"ק ד.

כ) רא"ש נדרים שם. מ"א שם.

כא) רש"י גיטין שם ד"ה לפתוח. מ"א שם.

כב) רש"י גיטין ונדרים שם, ובמגילה כח, א ד"ה ולא ברכתי. וכדלעיל סי' קסז סי"ט.

כג) רש"י מו"ק ונדרים והוריות שם. טור ושו"ע ס"ב. וראה לעיל סי' קסז סוף סי"ט: ונהגו ליטול רשות מכהן לברכת המזון וכן נכון שהרי מצוה להקדימו וא"כ אסור לברך בלא רשותו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ומכל מקום אין מועיל מה שאומר ברשות אם לא נתן לו הכהן רשות, וש"נ.

כד) גיטין שם.

כה) תוס' שם ד"ה וליטול. רא"ש גיטין פ"ה סי' כ. מ"א שם.

כו) מ"א שם.

כז) תוס' ורא"ש בגיטין שם. מ"א שם.

כח) פסחים נ, ב.

כט) טור. ב"ח ד"ה גרסינן בירושלמי. מ"א שם.

ל) כדלעיל ס"ב לגבי כהן, וש"נ.

לא) ויקרא כא, ח.

לב) רא"ש ברכות פ"ז סי"א. טור ושו"ע ס"א. וראה מ"מ וציונים.

לג) ברכות מו, א. טור ושו"ע שם.

לד) דיוקים בנוסח ראה במ"מ וציונים. ובסידור לא מוזכרת ברכה זו, אלא כולם אומרים בסוף בהמ"ז הרחמן ... בעל הבית הזה (ראה לקו"ש חכ"ד ע' 70 הערה 26, וש"נ).

לה) ב"י ד"ה וה"מ בשם אוהל מועד שער הברכות דרך ח נתיב ו בשם הראב"ד. רמ"א שם.

לו) מ"א ס"ק ב.

לז) רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

לח) ולהלן בסמוך "שיתנו לו כוס של ברכה לברך". וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק כג. מ"מ וציונים.

לט) ברכות נה, א. טור ושו"ע שם ס"ג.

מ) רש"י שם ד"ה ואברכה.

מא) בראשית יב, ג. ברכות שם. מ"א ס"ק ה. וראה לקו"ש ח"ה ע' 426.

מב) אף בלא עניית אמן, כדלקמן סי' ריג ס"ד וש"נ.

מג) ראה לקו"ש חל"ה ע' 219. וראה הלשון לקמן הל' שחיטה סי' א ס"ק נב.

מד) ברכות נג, ב לפירוש רש"י נג שם ד"ה חטוף. טור ושו"ע ס"ד. וראה גם לקמן סי' ריג ס"ו וש"נ.