י דיני כנפות הטלית ובו כ"ג סעיפים:

א

א טלית שאין לה ד' כנפות פטורה מן הציציתא שנאמרב על ארבע כנפות כסותך יש לה יותר מד' כנפות חייבת שנאמר אשר תכסה בה והאי קרא יתירה הוא אלא לרבות בעלת ה' כנפות או יותר שחייבת ומה ראית לרבות בעלת ה' ולמעט בעלת ג' מרבה אני בעלת ה' שיש בכלל ה' ד' ומוציא אני בעלת ג' שאין בכלל ג' ד':

ב

ב והואיל ולא נתרבו בעלת ה' כנפות או יותר אלא מחמת שיש בהם ד' כנפות מכאן אתה למד שבעלת ה' כנפות או יותר א"צ להטיל ציצית לכל כנפות הטלית אלא לד' [מהם] בלבדג ואם עבר והטיל לחמש כנפות עבר על בל תוסיףד:

ג

ג כשהוא מטיל לבעלת ה' או יותרה יטיל בד' כנפות המרוחקות זו מזו יותר משום שנאמר על ד' כנפות והמרוחקות זו מזו [הן יותר] ניכרים שהן כנפותו:

ד

ד טלית שהיה לה ד' כנפות וחתך קרן אחד באלכסון ועשהו ב' כנפותז הרי נעשית בעלת ה' כנפות ונשארה בחיובה וה"ה אם חתך ב' קרנות באלכסוןח הרי נעשית בעלת ו' כנפות:

ה

ה אע"פ שהלכה שבעלת ה' כנפות או יותר חייבת מכל מקום טוב ליזהר לכתחלה שלא לעשות בשום בגד יותר מד' כנפותט מפני שיש חולקיןי ופוטרין אותו מן הציצית:

ו

ו מי שהגביה כנפות טליתו ותפר הכפליםיא עד שנראה כאלו הכנפות מקוצעות בעיגוליב ולא נשאר שם כנףיג אעפ"כ לא נפטרה מציצית דכל כמה שלא חתכם לגמרי מן הטלית מכלל דעדיין הוא צריך להם וסופם לחזור לתחלתם ועדיין הם נחשבים מכלל הטלית והרי יש לה ד' כנפות וחייב להטיל ציצית על מקום כנף הראשוןיד אע"פ שהוא עכשיו תפור לבגד כיון שסופו לחזור לתחילתו ואם לא כפל הכנפות בעיגול רק כפלם בענין שנשאר עדיין שם קרן על מקום הכפל מטיל הציצית על מקום הכפלטו כיון שיש בה תואר כנף:

ז

ז מלבושים של עור פטורים מן הציציתטז שנאמריז על כנפי בגדיהם ואין נקרא בגד אלא שנארג:

ח

ח היה רוב הטלית מן העור ומיעוטה מן הבגדיח אף על פי שכנפיה הם ג"כ מהבגד פטורה. אבל אם רובה מן הבגד ומיעוטה מן העור אע"פ שכנפיה הם ג"כ מן העור חייבת לפי שהכל הולך אחר עיקר הבגד שנאמריט אשר תכסה בה משמע שחיוב ציצית תלוי באותו חלק מהבגד המכסה את עיקר הגוףכ:

ט

ט אם הטלית של עור ובגד תפור תחתיה פטורהכא אבל אם היא של בגד ועור תפור תחתיה חייבת לפי שהתחתון טפל לעיקר הבגד:

י

י היה בה שלש כנפות ועשה בה שלש ציצית ואחר כך עשה לה עוד כנף רביעי ועשה גם בו ציציתכב הרי השלש ציצית הראשונים פסולים וצריך להתירם ולחזור ולהטיל בטליתכג לפי שמתחלה כשהטיל הג' ציצית בבגד היתה עשייתן בפסול שעדיין לא היתה הטלית מחוייבת בציצית כלל שהרי לא היה בה עדיין ד' כנפות ואע"פ שאח"כ עשה בה גם הכנף הד' מכל מקום אין הג' ציצית הראשונים חוזרים להיות כשרים על ידי כך כיון שלא עשה בהם עצמן שום מעשה חדש להכשירן והתורה אמרהכד גדילים תעשה ולא מן העשוי כבר בפסולכה:

יא

יא וכן הדין אם אפילו לא עשה בה אלא ציצית אחתכו או אפילוכז אם לא כרך אלא חוליא אחתכח ואח"כ השלימה לד' כנפות ועשה בהן ציצית צריך להתיר החוליותכט או הציצית שנעשה בפסול ולחזור ולהטילם בטלית:

יב

יב אבל כל הציצית שנעשו בטלית אחר שכבר היתה בת ד' כנפות הרי הם כשריםל אע"פ שהיו תלוין בטלית בשעה שהיתה הטלית פסולה מחמת הציצית שנעשו בפיסול מכל מקום לא נפסלו על ידי כך הציצית כיון שהן עצמן נעשו בכשרות:

יג

יג טלית שהיתה ארוכה כשתים וכופלה לשתים ומתעטף בהלא יש אומריםלב שמטילין לה ציצית כשהיא כפולה דהיינו ב' ציצית במקום הכפללג אחד מכאן ואחד מכאן משום דזה המקום נקרא כנף בשעת העטיפהלד שהטלית היא כפולה וב' ציצית בקרנות הא' מן ראשי הטלית התלוין. ויש אומריםלה שצריך להטיל הציצית במקום הנקרא כנף כשהטלית היא פשוטה שהרי סתמא עשויה להתפשטלו וכמופשטת דמי כיון שלא תפרה לכן לא יטיל הב' ציצית במקום הכפל משום דכשתתפשט הטלית יהיו הציצית באמצע הטליתלז אלא יטיל בד' קרנותיה הפשוטיםלח ומאחר שלא נתברר לנו הלכה כדברי מי לכן יזהר כל אדם שלא להתלבש כלל בטלית כפולהלט אלא א"כ תפרה אחר שכפלהמ ואפילו לא תפרה אלא מרוח אחתמא מכל מקום כיון שאינה יכולה להתפשט עוד מכפילתהמב לכן לדברי הכל מטילין לה ב' ציצית במקום הכפל שהוא המקום הנקרא כנף כשהטלית כפולה:

יד

יד טלית שהטיל לה ב' ציצית בכנף א' הרי זו פסולהמג שהרי עבר על בל תוסיף ואם חתך ציצית א' מהםמד אפילו חתך את הראשונה והניח את השניה הרי היא כשרהמה ואע"פ שעשיית השניה היתה בפיסול שהרי בעשייתה עבר על בל תוסיף וכשחתך הראשונה לא עשה שום מעשה בהשניה שהרי היתה כבר עשויה והתורה אמרה גדילים תעשה ולא מן העשוי כבר בפיסולמו אפ"ה השניה כשרה משום דמה שהטיל השניה בעוד שהראשונה תלויה בטלית כיון שיש איסור דבל תוסיף בעשייה זו לכן אין עשיה זו נחשבת כלום וכאלו לא עשה כלל דמימז ואח"כ כשחותך את הראשונה ומכשיר את הטלית בהשניה חשיב יותר למעשה ונחשב לו אז חתיכת הראשונה כאלו עושה השניה ואין כאן תעשה ולא מן העשוי כבר שהרי לא היתה עשויה עדיין כיון שעשייתה היתה באיסור אין זו נחשבת עשייה כלל ועכשיו הוא שעושה אותה במה שחותך הראשונה:

טו

טו וכן הדין אם הטיל ה' ציצית בטלית שיש בה ה' כנפותמח ואח"כ חתך אחד מהן בין שחתך א' מהארבע ציצית שהטיל בתחלה בין שחתך את ציצית החמישית שהטיל באחרונה הרי הטלית כשירה מן הטעם שנתבאר:

טז

טז מלבושים שהם סתומים למעלה ופתוחים למטה ויש להם ד' כנפותמט כגון אלו המלבושין שפותחים אותם למטה משני צדדיהן אם רובם פתוח חייבים בציצית ואם רובם סתום ה"ז כאלו היה כולה סתוםנ ואין זה נקרא כנף ולכך הם פטורים מן הציצית ואם חציה פתוח וחציה סתום מטילין אותו לחומרא וחייבים בציציתנא אבל אין מברכין עליונב דספק ברכות להקל ואין יוצאין בו בשבתנג דשמא פטור מן הציציתנד והרי הם כמשאוי ואפילו לכרמלית שאין בו אלא איסור דרבנן אין יוצאין בונה ולא אמרו ספק דבריהם להקל אלא כשכבר נעשה הספק איסורנו אבל אסור לעשות ספק איסור דרבנן לכתחלה:

יז

יז מלבושים שהם פתוחים למטה משני צדדיהםנז כגון טליתות קטנים שלנו אם רובם פתוח והוא רוצה לפטרן מציצית על ידי שיקבע בו רצועה המחברת ב' כנפי המלבושים מחציו ולמטה כדי שיהיה רובו סתום ויפטר מן הציצית צריך שיזהר שיקבע את הרצועה למטה מן החגור דוקא כדי שיהא רוב הסתום רוב הנראה לעינים דאל"כ יהיה אסור מפני מראית עין ודוקא כשקובע רצועה המחברת אבל אם קובע הקרסים המחברים ב' כנפי המלבושנח אפילו אם קובע אותן למטה מן החגור אין מועיל כלום ליפטר מן הציצית כיון שהוא יכול לפתוח את הקרסים בקל אין זה חשוב חיבור כלל אם לא שהקרסים נכפפות מאד בענין שאי אפשר לפותחן אלא ע"י מעשה אזי הן חשובין חיבור ומועילין לפטור מן הציצית אם הם קבועין מהחגור ולמטה:

יח

יח ולכן צריך ליזהר בטליתות קטנים שלנו שמטילין בהם ציציתנט שיהיה רובו פתוח משני צדדיו רוב הנראה לעינים. וגם יזהר שלא לקבוע בו קרסים למטה מן החגור ואפילו אם הוא למעלה מן חציו כגון שהטלית קטן ארוך מאד מכל מקום אסור מפני מראית העין ואפילו אם אין הקרסים נכפפים מאוד באופן שאפשר לפתחם בנקל אפ"ה אסור מפני מראית העיןס:

יט

יט כנפות הטלית שמטילין בהם ציצית צריך להיות מרובעים דוקא ולא עגוליםסא שאין עיגול נקרא כנףסב:

כ

כ מצנפתסג אף על פי שיש לה ד' כנפות פטורה שנאמר כסותך אשר תכסה בה פרט למצנפת שאינה עשויה לכסות את הגוף אלא את הראש בלבד ואפילו מצנפת שבארצות המערב ששני ראשי המצנפת מושלכים על כתיפם וגופם אף על פי שמתכסה בה ראש[ו] ורוב[ו] פטורה כיון שעיקרה לכסות הראש עשויה:

כא

כא סודר שנותנין על צוואר במלכות ארץ ישראלסד שנקרא בלשון ערב"י שי"דסה פטור מן הציצית אע"פ שיש בו שיעור טלית שיתבאר לקמן סימן ט"זסו ואע"פ שנהנה בו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמיםסז מכל מקום כיון שעיקר הנחתם אינה להנאת כיסוי אלא להשתמש בהםסח לצרור בהם מעות ולקנח הזיעה לא מקרי כסות כלל:

כב

כב מלבושים של גלילות אשכנז וספרד שהם פתוחים מלפניהם למעלה ומלמטה ויש להם ד' כנפות ב' מלמעלה וב' מלמטה פטורים מן הציציתסט מפני שעיקר מצות ציצית הוא שיהיה ב' ציצית לפניו וב' ציצית לאחריו כמו שנתבאר בסימן ח'ע. אבל באלו המלבושים שכל הד' כנפות הם מלפניו ואי אפשר ללבשם בענין אחר יש לומר שלא חייבה אותן התורה כלל ולכן נהגו להקל. אבל כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות קרן אחת עגולה כדי שלא יהיה לו ד' כנפות מרובעיםעא:

כג

כג מלבושים שקורין רא"קעב שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונחת על כתיפו מאחוריו שקורין קאלנע"ר פטורין מן הציצית שהרי לצד מעלה אין לו כנפות רק כנפות הקאלנע"ר [ה]מונחים מאחוריו ואין זה כנפות הואיל ואין ב' הקרנות שמאחוריו מכוונות כנגד הכנפות שמלפניו ולכן אין נקראים כנפות כלל מפני שאינן קצה הבגד והרי זה דומה להתופר ב' כנפות באמצע הבגדעג שבודאי אינו צריך להטיל שם ציצית מפני שאין זה כנף האמור בתורה:


א) מנחות מג, ב. זבחים יח, ב. רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ג. טור ושו"ע ולבוש סעיף א.

ב) דברים כב, יב.

ג) רמב"ם שם. רא"ש הלכות ציצית סי' ג.

ד) מ"א ס"ק ב.

ה) שו"ע שם. רמב"ם שם.

ו) לחם חמודות הלכות ציצית ס"ק ז. ט"ז ס"ק ב.אלי' זוטא ס"ק א.

ז) רב שישא בריה דרב אידי מנחות לז, ב ופרש"י שם. טור ושו"ע ולבוש סעיף ב.

ח) מ"א ס"ק ג. עולת תמיד ס"ק ו. וראה מרדכי (סי' תתקמג) בשם תוספות שאנץ.

ט) מ"א ס"ק א. עטרת זקנים ס"ק א. ב"ח.

י) ספרי במדבר פיסקא קטו. זבחים שם. הגהות מיימוניות הל' ציצית פ"ג אות ב בשם ר' אליעזר ממיץ (בספר יראים סי' תא) ורבינו שמחה.

יא) רב דימי מנחות שם (עפ"י פירש"י שם לח, א בל"א ועיקר). טור ושו"ע ולבוש סעיף ג.

יב) עולת תמיד ס"ק ב.

יג) לבוש שם.

יד) לבוש שם.

טו) מ"א ס"ק ד. לבוש שם. וראה תוס' מנחות שם ד"ה האי מאן דחייטיה.

טז) לבוש סעיף ד.

יז) במדבר טו, לח.

יח) מנחות מ, ב. רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ד. רבינו מנוח שם (הובא בשו"ת מהרי"ק סי' קמו. ב"י. כ"מ שם). טור ושו"ע ולבוש סעיף ד ומ"א ס"ק ה.

יט) דברים כב, יב.

כ) ראה חקרי הלכות ח"ה יא, א.

כא) מ"א שם.

כב) מנחות שם. רמב"ם הלכות ציצית פ"א הט"ז. טור. שו"ע ולבוש סעיף ה.

כג) היינו גם ההטלה בנקב וקשר הראשון, ועי' לקמן סי' יא סכ"ג שבדיעבד כשר כשנעשה בפסול הקשר הראשון שלפני הכריכה.

כד) דברים שם.

כה) ראה גם לקמן סי"ד. סי' יא סט"ו וסכ"ג. סי' טו ס"ד וס"ט.

כו) מ"א ס"ק ו.

כז) ב"י סי' יא.

כח) ולקמן סי' יא סכ"ג "ואחר שקשר החוליא קשר אפי' קשר אחד". וראה מ"מ וציונים.

כט) בכת"י: החוליא.

ל) מ"א שם.

לא) רש"י מנחות מא, א ד"ה טלית כפולה.

לב) תנא קמא מנחות שם. טור בדעת הרא"ש הלכות ציצית סי' ח. רמ"א סעיף ו בשם יש אומרים. וראה יד שאול.

לג) רש"י שם ד"ה אפשיט.

לד) ראה מחנה יוסף ע' נ.

לה) ר' שמעון שם. רמב"ם הל' ציצית פ"א הי"ז. ב"י. שו"ע ורמ"א סעיף ו.

לו) לבוש סעיף ו. וראה ב"י.

לז) לבוש שם. רש"י שם ד"ה ורבי שמעון.

לח) ספר המאורות הלכות ציצית. ב"י. רמ"א שם.

לט) מ"א סק"ז.

מ) מנחות שם. רמב"ם שם. שו"ע שם. מ"א שם.

מא) רמב"ם שם. שו"ע שם.

מב) לבוש שם.

מג) מנחות מ, ב. שו"ע ולבוש סעיף ו.

מד) רש"י שם ד"ה הטיל. לבוש שם.

מה) טור בשם הרא"ש הלכות ציצית סי' יט. לבוש שם. מ"א ס"ק ט.

מו) כדלעיל ס"י וש"נ.

מז) רש"י שם ד"ה אמר רבא. תוס' שם ד"ה בבל תוסיף. לבוש שם.

מח) מ"א ס"ק ב וט"ז ס"ק ו.

מט) שו"ע ולבוש סעיף ז.

נ) לבוש שם. וראה מחנה יוסף ע' קכב.

נא) שו"ע שם.

נב) לבוש שם. מ"א ס"ק יא.

נג) שו"ע שם. וראה לקמן סי' יג.

נד) עולת תמיד ס"ק ח.

נה) מ"א שם.

נו) שבת לד, ב. ביצה ג, ב. וראה לקמן סי' תפט סי"ב.

נז) שו"ע סעיף ח. שו"ת מהרי"ק שורש קמט.

נח) מ"א ס"ק יב.

נט) לבוש סעיף ח. ובסדור ריש הל' ציצית כ "להיות פתוח לגמרי מב' צדדיו כו' ואין צריך לומר שלא לעשות בתי זרועות" וש"נ.

ס) מ"א שם.

סא) שו"ע סעיף ט.

סב) לבוש סעיף ט.

סג) שו"ע ולבוש סעיף י.

סד) שו"ע סעיף יא.

סה) שהוא לשון חיזוק ע"ש שמחזיקין בו בידיהם (ב"י).

סו) ס"א.

סז) ב"י.

סח) ב"י. מ"א ס"ק יג.

סט) רמ"א סעיף יב ומ"א ס"ק יג.

ע) סעיף יו"ד.

עא) וכ"ה בסדור ד"ה מלבושים.

עב) דרכי משה. הובא במ"א שם.

עג) לבוש סעיף י. וראה ציץ אליעזר ח"ו סוס"י א.