יב דברים הפוסלים בציצית ובו ז' סעיפים:

א

א אע"פ שכבר ביארנוא שבשעת הטלת הציצית בבגד יהיה אורך כל חוט מהח' חוטין י"ב גודלין מכל מקום אם לאחר שהטיל הציצית נפסקו כל הח' חוטיןב ולא נשתייר מכל חוט וחוט מד' חוטין הארוכין אלא כדי לעשות בו עניבה על כל חוט וחוט משאר חוטין הפסוקין מד' חוטין הארוכים על כל אחד ואחד בפני עצמוג דהיינו אם נפסקו כל הח' חוטין צריך להיות בחוט הנפסק מד' חוטין הארוכים ג' פעמים כדי עניבה על חוט אחדד ואפילו אם לא נפסקו אלא ז' חוטיןה צריך להיות בחוט הנפסק מד' חוטין הארוכים ג' פעמים כדי עניבה על חוט [אחד] ואם יש בו כשיעור הזה כשר ויש אומריםו שאפילו לא נשתייר בכל חוטים הפסוקים מד' חוטין הארוכים אלא כדי שיוכל לעשות מכל חוטין הפסוקים מד' חוטין הארוכים עניבה א' מכולם יחד כשר ויש להחמיר כסברא הראשונהז:

ב

ב במה דברים אמורים שצריך להיות בחוטין הפסוקין כדי עניבה כשנפסקו ה' חוטין מהשמונה או יותר אבל אם לא נפסקוח אלא ד' חוטין מהשמונהט אע"פ שלא נשתייר מהם כלום אם כל הד' חוטין שנפסקו הם מצד אחד של הקשר ודקדק בעת הטלת הציצית בבגד לתת סימן בד' ראשי החוטיןי בענין שלעולם ד' [ראשים] הללו הם מונחים מצד אחד של הקשר והד' ראשים האחרים הם מונחים מצד השני של הקשר כשר משום שהרי נשתייר מכל חוט וחוט שנפסק הראש השני שיש בו אפילו יותר מכדי עניבה ולא עוד אלא אפילו אם נפסקו כל הח' חוטין וד' מהם נפסקו לגמרי וד' חוטין אחרים שמצד הב' של הקשר לא נשתייר בהם אלא כדי עניבה כשריא כיון שנשתייר מכל חוט מד' חוטין הארוכים כדי עניבה אין צריך יותר.

במה דברים אמורים כשהיו כל החוטים הפסוקין מצד אחד של הקשר אבל אם היו מב' הצדדים אפילו לא נפסקו אלא ב' חוטין מהשמונהיב אחד מצד זה ואחד מצד זה ולא נשתייר בהם כדי עניבה או אפילו אם היו הב' חוטין הפסוקין מצד אחד של הקשריג אלא שלא דקדק בעת עשיית הציצית שיהיו הד' ראשים מונחים ביחד לעולם מצד אחד של הקשר א"כ יש לחוש שמא אלו ב' חוטין הפסוקים הם חוט א' מד' חוטין הארוכים א"כ הרי נפסק חוט אחד מד' חוטין הארוכים לגמרי ולא נשתייר ממנו כדי עניבה לכן הציצית פסולים מפני שחסר א' מהד' חוטין הצריכים להיות בציצית מן התורהיד ואם אין בכל אחד מב' החוטין מהשמונה הנפסקין לבדם כדי עניבה אבל אם נצרף מב' השיורים שנשתיירו בהם יהיה כדי עניבה אפ"ה יש לפסולטו אע"פ שמחוט הארוך שנפסק הרי נשתייר כדי עניבה מכל מקום כיון דבכל א' מראשי חוט זה שנפסק היוצא חוץ לקשר אין בהם כדי עניבה בכל אחד לבדו א"כ הרי הם כאילו לא היו כללטז דכל פחות מכדי עניבה הרי הוא כמו שאינו וא"כ הרי הוא כאלו לא נשתייר כלום מן החוט הארוך:

ג

ג ויש אומריםיז שלעולם אין מכשירין אפילו אם נשתייר כדי עניבה אלא אם כן נשתיירו ב' חוטין ארוכין שלמים דהיינו ד' ראשים שכל אחד יש בו י"ב גודלין מפני שזהו שיעור ומנין חוטי לבן בזמן שהיה תכלתיח ולכן אף עכשיו שאנו צריכים להשלים ב' חוטי לבן במקום ב' חוטי תכלת מכל מקום להשלמה זו די בחוטין הפסוקים שיש בהם כדי עניבה כיון דבשעת הטלת ציצית לבגד היו כל החוטין שלמים אבל ב' חוטין שהם עיקר המצוה והיו צריכין להיות אף בזמן שהיה התכלת אלו החוטין צריכים להיות לעולם בשלימות ואז מכשירים בשאר החוטין אם נפסקו ונשתיירו כדי עניבה בכל אחד מב' החוטין הארוכים הנפסקים לפיכך אם נפסקו ג' ראשים מהשמונה ראשים אפילו נשתייר בכל אחד מהם כדי עניבה פסול לפי שיש לחוש שמא אין ב' ראשים שנפסקו יוצאים מחוט א' ארוך אלא כל אחד ואחד מהם בפני עצמו הוא יוצא מחוט אחד ארוך וא"כ הרי לא נשתיירו ב' חוטין ארוכין שלמים.

אבל אם לא נפסקו אלא ב' ראשים אם נשתייר באחד מהם כדי שיוכל לעשות עניבה קטנה אפילו אינו יכול להכניס תוך העניבה חוטין אחרים אלא אותו החוט לבדו שבו עושה העניבה כשר שהרי אפילו אם אלו הב' חוטין שנפסקו הם יוצאין מחוט אחד ארוך אעפ"כ לא נפסק חוט הארוך לגמרייט שהרי נשתייר בו כדי עניבהכ אבל אם לא נשתייר בשום א' מהב' ראשים שנפסקו כדי עניבה קטנה אם אלו ב' ראשים אינם יוצאים מצד אחד של הקשר אלא אחד מהם מצד זה ואחד מהם מצד זה או אפילו אם שניהם יוצאים מצד זה אלא שלא דקדק בעת עשיית הציצית שיהיה ד' ראשים מונחים תמיד ביחד מצד אחד של הקשר פסול לפי שיש לחוש שמא אלו ב' הראשים אינן יוצאין משני חוטין ארוכים אלא שניהם יוצאים מחוט אחד ארוך וא"כ הרי נפסק חוט אחד מן הד' ארוכים ולא נשתייר ממנו אפילו כדי עניבה ואין כאן אלא ג' חוטין ארוכים ואין ציצית פחות מד' חוטין כמ"ש בסי' י"אכא. אבל אם אלו ב' הראשים יוצאים מצד אחד של הקשר ובעת עשיית הציצית דקדק לתת סימן בד' ראשים בענין שלעולם ד' ראשים הללו הם מונחים תמיד ביחד בצד אחד של הקשר אפילו נפסקו ב' הראשים לגמרי ולא נשתייר בשום אחד מהם כדי עניבה כשר משום דבודאי אלו הב' ראשים הם יוצאים מב' חוטים ארוכים וא"כ הרי נשתייר בכל אחד מב' חוטין ארוכים יותר מכדי עניבה דהיינו הראש השני השלם:

ד

ד מנהג העולם להחמיר כסברא האחרונהכב אבל בשעת הדחק כגון במקום שאין ציצית מצויים לתקן יש לסמוך על סברא הראשונה כי כן עיקרכג:

ה

ה כל מקום שצריך כדי עניבהכד ומחמת שהחוטין עבים אין יכול לענבן ואלו היו בינונים היה בהם כדי עניבהכה כשר כיון דאלו לא היו עבים כל כך היו כשריםכו מחמת שאז היה בהם כדי עניבה כ"ש שאין לפסלם עכשיו כשהם ג"כ עבים וניכרים יותר:

ו

ו כל מקום שצריך להשתייר כדי עניבהכז יש אומריםכח שצריך להשתייר כל הגדיל שלם ומן הענף ישתייר כדי עניבה וי"אכט שאפילו אם נפסקו במקום שהם כרוכים בגדיל ולא נשתייר בהם ממקום שנפסקו עד מקום שיוצאים מן הכנף דהיינו התחלת הגדיל אלא כדי עניבה כשר ולסברא הראשונה שבראש סעיף ב' אפילו נפסקו כל החוטין הכרוכין בגדיל ולא נשתייר מהם אלא כדי עניבה כשר ומכל מקום באותו מקצת גדיל שנשתייר יתיר ממנו קצת כריכותל כדי שיהיה בו ג"כ ענף מעט כגון אם נשתייר מן הגדיל ג' חוליות יתיר ממנו ב' חוליות ויניח חוליא אחת כדי שיהיה שליש גדיל ושני שלישי ענף ומנהג העולם להחמיר להצריך כדי עניבה מן הענף היוצא מן הגדיללא כסברא הראשונה שבסעיף זה אבל אם אי אפשר בענין אחר כגון במקום שאין ציצית מצוייםלב יש לסמוך על סברא האחרונהלג ומכל מקום לא יברך על ציצית אלולד דספק ברכה להקל וגם לא יצא בהם בשבת לרשות הרביםלה:

ז

ז כל חוט מח' חוטין שנתפרק משזירתולו לאחר שכבר הטיל את הציצית בבגדלז בין שנתפרק כל אורך החוט ונעשה ב' חוטין בין שלא נתפרק אלא מקצת החוט ומקצתו עומד עדיין בשזירתו כיון שהציצית פסולים אם אינם שזוריםלח לכן אנו רואים אותו החוט או מקצתו שנתפרק משזירתו כאלו היה אותו החוט או מקצתו נפסק לגמרי מן הציציתלט ודינו כדין נפסקו מקצת החוטין שנתבאר לעיל אלא שבכאן יש להקל יותרמ ויש לנהוג כסברא הראשונה דלעיל סעיף ב' שאפילו אם לא נשתייר שזור מכל אחד ואחד מד' חוטין הארוכים אלא כדי עניבה כשר מפני שיש מי שאומרמא שחוטי הציצית א"צ שזירה כלל לכן יש להקל כאן יותר משאלו היו פסוקים ממש:


א) לעיל סי' יא סעיף ה.

ב) מנחות לח, ב שו"ע סעיף א.

ג) מ"א ס"ק ב בפי' המרדכי הלכות ציצית (רמז תתקלט). עיין במחצית השקל.

ד) ראה חקרי הלכות ח"ה ע' 30 ואילך.

ה) עי' קובץ יגדי"ת (נ.י.) ח"א ע' מב.

ו) שו"ע שם.

ז) מ"א שם. וראה יד שאול.

ח) שו"ע ולבוש סעיף א.

ט) לחם רב אות ד בשם ב"י ומצאתי כתוב (וראה לבוש שם). עולת תמיד ס"ק ב. עטרת זקנים ס"ק ב (בשם ב"י). פרי צדיק סעיף א (ד"ה ולפי מה). מחצית השקל ס"ק ד.

י) ע' בדה"ש סי' ו ס"ק מט דהיינו ע"י עניבה.

יא) מ"א ס"ק ד. פרי צדיק שם (ד"ה ולר"ת).

יב) מ"א ס"ק ה. פרי צדיק שם.

יג) שו"ע שם.

יד) עי' לעיל סי' יא סעיף א. וראה יד שאול.

טו) לבוש סעיף א. מ"א ס"ק ג. ועי' פרי מגדים אשל אברהם שם. וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 32.

טז) ב"י. לבוש שם.

יז) שו"ע ולבוש שם.

יח) כדלעיל סי' יא סעיף א.

יט) ב"י.

כ) ראה יד שאול.

כא) סעיף א.

כב) רמ"א סעיף א. ובסדור הביא רק דעה האחרונה.

כג) שו"ע שם.

כד) גמרא מנחות לח, ב. שו"ע סעיף ב.

כה) רמ"א שם.

כו) גמרא שם (וראה רש"י שם ד"ה כל שכן).

כז) טור ושו"ע ולבוש סעיף ג.

כח) תוס' מנחות לח, ב (ד"ה כדי לענבם) מתוך שיטת רש"י.

כט) תוס' שם. רא"ש הל' ציצית סי' ז. טור בשם ר"י. ובסדור ד"ה אם נפסק כתב "אם נפסק אפילו חוט אחד מעיקרו דהיינו על הכנף או אפילו תוך הגדיל פסולה", והיינו אפילו במקום שא"צ כדי עניבה.

ל) באר היטב ס"ק ו בשם הלכות קטנות ח"ב סי' קיח. ועי' תהלה לדוד סק"ה. חקרי הלכות ח"ה כא, א. יגדי"ת (נ.י.) ח"א ע' מב.

לא) שו"ע שם.

לב) מ"א ס"ק ז.

לג) שו"ע שם.

לד) מ"א שם. ועי' חקרי הלכות שם יז, א ואילך.

לה) מטעם דלעיל סי' י סט"ז. לקמן סי' יג ס"א.

לו) שו"ע סי' יא סעיף ג. וכ"ה בסדור ד"ה אם נפסק.

לז) ראה מ"מ וציונים.

לח) נימוקי יוסף הלכות ציצית (הובא בב"י סי' יא). עולת תמיד סי' יא ס"ק ג. וראה לעיל סי' יא סעיף ב.

לט) ר"ן סוף פ"ק דביצה (ד"ה מדאורייתא) [הובא בב"י סי' יא]. שו"ע שם.

מ) מ"א שם ס"ק ד.

מא) רמב"ם הלכות ציצית פ"א ה"י. ובסדור שם לא חילק בזה בין נפסקו לנתפרקו משזירתן.