יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה ובו ט"ו סעיפים:

א

א נכריא שהטיל ציציתב בבגד פסול שנאמרג דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית וגו' בני ישראל יעשו ציצית על הכנף ולא נכריד:

ב

ב האשה כשרה להטיל ציצית בבגדה מפני שהיא בכלל בני ישראלו ויש מדמין ציצית לתפיליןז כמו שהנשים פסולות לכתוב [תפילין] מפני שאינ[ן] חייב[ות] בהנחתןח כמ"ש בסי' ל"טט כך הם פסולות להטיל ציצית בבגד מפני שאינן חייב[ות] במצות ציציתי. ולפי דבריהם אף קטן פסול להטיל ציצית בבגדיא (א) ואפילו אם הגדול עומד על גביו ואומר לו שיעשה לשם מצות ציצית אבל הטוויהיב והשזירה כשר בנשים וקטניםיג אפילו לכתחלה לדברי הכל והלכה כסברא הראשונהיד ומכל מקום טוב ליזהר לכתחלה כסברא האחרונהטו:

ג

ג אם הטיל ישראל ציצית בבגד שלא בכוונהטז פירוש שלא נתכוין לשם מצות ציציתיז יש מי שאומריח דכשרים הם מפני שאם אי אתה אומר כן למה הוצרך הכתוב לפסול את הנכרי שלא יטיל ציצית בבגדיט שהרי נכרי אינו מתכוין לשם מצות ציצית אבל יש אומריםכ שאם הטיל ישראל ציצית בבגד בלא כוונה פסולים (ב) ולא הוצרך הכתוב לפסול את הנכריכא אלא אם ישראל עומד על גביו ומסייע עמוכב ואומר לו שיעשה לשם ציצית אפ"ה פסולים וכן הלכהכג. ומכל מקום בשעת הדחקכד [כגון] שאין לו טלית אחרתכה מצוייצת (כהלכתה) וגם אי אפשר לו להתיר הציצית ולחזור ולהטילם בטלית בכוונהכו כגון שהוא שבת יש לסמוך על סברא הראשונהכז וילבש טלית זו אבל לא יברך עליה דברכות אינן מעכבותכח:

ד

ד השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצתכט פטור מלהטיל בה ציצית כל שלשים יום שנאמרל כסותך שלךלא אבל לא של אחריםלב אבל לאחר שלשים חייב להטיל בה ציצית מדרבנן מפני שנראה כשלו ואלו שלשים יום צריכים להיות רצופיםלג אבל אם החזירה להבעלים תוך ל' יום וחזר ושאלה ממנו אינו מצטרף אלא מונה הלמ"ד יום משאלה השניה:

ה

ה אם רוצה להטיל בה ציצית תוך שלשים יום ולברך עליולד הרשות בידו ואינה ברכה לבטלה ואע"פ שהוא פטור מן הדבר יכול לומר וצונו להתעטף כמו שהנשים מברכין על כל המצות שהן פטורות מהם מטעם שיתבאר בסי' י"זלה ע"ש:

ו

ו השואל מחבירו טלית מצוייצתלו חייב לברך עליו מיד משום דאדעתא דהכי השאילו לו שיברך עליולז וכיון שאי אפשר שיברך ברכה המחוייבת על טלית שאולה אנן סהדי דנתכוין המשאיל בלשון המועיללח ואם אי אפשר לו לברך עליו אלא א"כ היא שלו הרי היא שלו במתנה על מנת להחזירלט:

ז

ז במה דברים אמורים בטלית המיוחדת למצות ציציתמ כגון טלית גדול או מה שקורין ארבע כנפות דבזה ודאי לא מקנה לו אלא כדי לעשות המצוה ולברך עליו ולכן הוי כאלו נתנה לו במתנה על מנת להחזיר אבל המשאיל לחבירו מלבוש של ד' כנפות שאדם לובש אותו דרך מלבוש בעלמא ולא לשם מצות ציצית אלא שמטיל בו ציצית מפני שיש בו ד' כנפות אין השואל צריך לברך עליו משום דאין לנו בירור שהשאילו לשם מצוה שנאמר דהוה כאלו נתנה לו במתנה על מנת להחזיר דשמא למלבוש בעלמא השאילו אבל אם ירצה לברך הרשות בידומא כמו שנתבאר לעילמב:

ח

ח השואל מחבירו טלית מצוייצתמג (ג) כדי לעלות לדוכן או לעלות לקרות בספר תורה או לירד לפני התיבהמד אם המשאיל יודע שהשואל לובשו לשם מצות ציצית א"כ אדעתא דהכי השאילו שיברך עליומה והוי כאלו נתנה לו במתנה על מנת להחזיר ולכן מברך עליו השואל ברכה מחוייבת כאלו היתה שלו ממשמו אבל אם אין בדעת המשאיל שהשואל לובשה לשם מצות ציצית רק שהוא סובר שאינו לובשו אלא מפני כבוד הציבור א"כ אין עלינו לומר דהוי כאלו נתן לו במתנה על מנת להחזיר ולכן אין צריך השואל לברך עליה ברכה מחוייבת רק אם ירצה לברך הרשות בידומז כמו שנתבאר לעילמח:

ט

ט מותר להתעטף בטלית של חבירומט שלא מדעתונ ואינו כשואל שלא מדעת דנקרא גזלןנא כיון דליכא הכא חשש כילוי קרנאנב שאינו מתעטף בה אלא לפי שעה ומחזירה לו אחר כך וניחא ליה לאינש שיעשה מצוה בממונונג במקום שאין שם חסרון כיסנד אלא דאם מצא הטלית מקופלת צריך הוא גם כן לקפלה לאחר שיסירנה מעליונה דאם לא יקפלנה יקפיד בעל הטליתנו והוה שואל שלא מדעת דנקרא גזלן ואין צריך לקפלה כסדר [קיפולו] הראשון דוקאנז אלא אפילו אם מקפל בענין אחר די בכך ובשבת אין צריך לקפלו כלל ועיין סימן ש"בנח:

י

י לא התירו להתעטף בטלית של חבירו שלא מדעתו אלא באקראי בעלמאנט אבל בקביעות אסור שמא יקפיד בעל הטלית ואפילו באקראי לא התירו להתעטף אלא במקום שהניחו בעליםס אבל לא יוציאנה מאותו מקום למקום אחר כגון מבית הכנסת לביתו או מבית בעלים לבית הכנסת ואפילו יחזור ויניחנה במקום שנטלה משם אסור דלא ניחא ליה לאינש שיטלטלו חפציו במקום שאין מיוחדים לוסא:

יא

יא כשמתעטף בטליתו של חבירו שלא מדעתוסב אין צריך לברך עליו שהרי כאן לא שייך לומר דהוה כאלו נתן לו במתנה על מנת להחזיר כיון שאין בעל הטלית יודע מאומה אבל אם ירצה לברך הרשות בידו כמו שנתבאר לעיל סעיף ו' ח' ט'סג עיין שם:

יב

יב וכן מותר להתלבשסד באקראי בעלמאסה בתפילין של חבירו שלא מדעתו וצריך לברך עליהםסו מפני שהתפילין חובת הגוף הםסז ואין צריך שיהיו התפילין שלו דוקאסח רק יזהר לקפלם אם מצאן מקופליםסט ושלא יוציאן ממקום שהונחו שםע שמא יקפיד עליו בעל התפילין והוה מצוה הבאה בעבירהעא:

יג

יג ספרים של חבירו אסור ללמוד בהן שלא מדעתועב אפילו באקראי בעלמאעג משום דבעל הספרים חושש שמא יקרא בהן הרבה עד שיקרעו מרוב משמושםעד ובשביל כך לא ניחא ליה שילמוד בהם כלוםעה (ואם הפקיד ספרים אצל תלמיד חכם עיין בחו"מ סי' רצ"ב סעיף כ'עו עיין שם):

יד

יד כשם שטלית שאולה אינה בתורת חיוב ציצית כך ציצית שאולין אינן ציצית כללעז ואינן פוטרין את הבגד שנאמר ועשו להם משלהםעח ואינן נקראין שאולין אלא אם כן התנה עמו המשאיל שיחזיר לו אותן החוטין בעצמן ששאלם ממנו אבל אם אינו צריך להחזיר לו אותן החוטין בעצמן אין זה נקרא שאלה אלא הלוואה והרי הם כשלו ממש ולכן מותר להטיל אותם בבגד אפילו לכתחלהעט ואפילו אם התנה עם המשאיל שיחזיר לו אותן החוטין עצמן אפ"ה אינן פסולין אלא אם כן אין המשאיל יודע שהוא שואל אותם ממנו לשם ציצית רק שהוא סובר שרוצה לעשות בהם מלאכה אחרתפ אבל אם המשאיל יודע שהשואל רוצה להטיל החוטין בבגד לשם ציצית ואדעתא דהכי השאילם לו מותר השואל להטילם בבגד ואפילו לכתחילה דהוה כאלו נתנה לו במתנה על מנת להחזיר וכמ"ש לעיל גבי טלית שאולה בסעיף ז'פא:

טו

טו טלית של שותפין חייבת בציציתפב שנאמרפג על כנפי בגדיהם וגו' לשון רבים לרבות של שותפיןפד:


א) שו"ע סעיף א.

ב) מ"א ס"ק א. וראה לבוש סעיף א.

ג) במדבר טו, לח.

ד) מנחות מב, א.

ה) תוס' שם ד"ה מנין. רא"ש הלכות ציצית סי' יג. טור ושו"ע שם.

ו) לבוש סעיף א. וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 44.

ז) רמ"א סעיף א וט"ז ס"ק א בשם ר"ת בתוספות גיטין מה, ב ד"ה כל. וראה חקרי הלכות שם כג, א.

ח) כדלקמן סי' לח ס"ג.

ט) סעיף א.

י) כדלקמן סי' יז ס"א.

יא) מ"א ס"ק ג.

יב) לבוש שם. עולת תמיד ס"ק ג. ט"ז שם. הגהות מיימוניות הלכות ציצית פ"א אות ט בשם מהר"ם.

יג) מ"א שם. והיינו בגדול עע"ג, כדלעיל סי' יא סעיף ד ובקו"א ס"ק ב.

יד) דרכי משה. וראה חקרי הלכות ח"ט ע' 40 ואילך.

טו) דרכי משה. רמ"א סעיף א.

טז) שו"ע סעיף ב.

יז) לבוש סעיף א. וראה יד שאול.

יח) רמב"ם הלכות ציצית פ"א הי"ב.

יט) ב"י.

כ) רש"י סוכה ט, א ד"ה פסולה. רא"ש הלכות ציצית סי' יד.

כא) דרישה ס"ק א. ב"ח סי' יא וסי' יד.

כב) אלי' זוטא ס"ק ד. עי' בק"א.

כג) ב"י. וכן הוא משמעות השו"ע שם. וראה ב"ח.

כד) שו"ע שם.

כה) לבוש סעיף א.

כו) מ"א ס"ק ד.

כז) שו"ע שם.

כח) ירושלמי ברכות פ"ב ה"א. ראה לקמן סי' ס סעיף ב וסי' שסח סוף סעיף ד. וראה רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ה.

כט) מנחות מד, א. חולין קי, ב. רא"ש הלכות ציצית סי' ב. שו"ע סעיף ג.

ל) דברים כב, יב.

לא) חולין קלו, א. שו"ע שם.

לב) תוספות חולין קי, ב ד"ה טלית. רא"ש חולין פ"ח סי' כו. שו"ע שם.

לג) נימוקי יוסף הלכות ציצית בשם הריטב"א. רמ"א ולבוש סעיף ג.

לד) מ"א ס"ק ה. עולת תמיד ס"ק ז. נימוקי יוסף הלכות ציצית בשם הריטב"א.

לה) סעיף ג.

לו) רא"ש חולין פ"ח סי' כו. טור. שו"ע סעיף ד. ובסדור ד"ה השואל כ' שיבקש ממנו שיתן במתנה ע"מ להחזיר כדי שיוכל לברך עליו לד"ה. ולענין מצה בפסח ראה לקמן סי' תנד סי"ד.

לז) רא"ש חולין שם. ט"ז ס"ק ה.

לח) שו"ת הרא"ש כלל לה סי' ב. טור אה"ע סי' כח.

לט) רא"ש חולין שם. ט"ז שם. ולענין ציצית שאולים ראה לקמן סי"ד.

מ) ט"ז שם.

מא) ממשמעות המ"א ס"ק ח. וראה חקרי הלכות ח"ט כד, א.

מב) סעיף ה.

מג) רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' נג. ט"ז ס"ק ד.

מד) כדלקמן סי' יח ס"ד וש"נ.

מה) ראה מ"א ס"ק ו.

מו) ראה חקרי הלכות ח"ה כד, א.

מז) פסקי תוס' מנחות סי' קסא.

מח) סעיף ז וש"נ.

מט) הגהות סמ"ק סי' לא אות ה. רא"ש חולין שם. טור בשם יש אומרים. שו"ע סעיף ד.

נ) לבוש סעיף ד. ט"ז ס"ק ה.

נא) נימוקי יוסף הלכות ציצית בשם הריטב"א (וראה חידושי הריטב"א ב"ב פח, א (סוף ד"ה ואוקמיה), נעתק בנימוקי יוסף שם).

נב) נימוקי יוסף הלכות ציצית שם. לבוש שם בהג"ה.

נג) נימוקי יוסף שם. הגהות סמ"ק שם. רא"ש שם. טור. לבוש סעיף ד.

נד) מ"א סי' תלז ס"ק ו. וראה גם לקמן סי' תלז ס"ז. סי' תקפו ס"ה. סי' תרלז ס"ט. סי' תרמט ס"ג. חו"מ הל' מציאה ופקדון סכ"ז. הל' שאלה ושכירות ס"ד.

נה) רא"ש שם. רבינו ירוחם נתיב יט ח"ג. טור ושו"ע ולבוש שם. וראה גם לקמן סי' תלז ס"ז וקו"א שם סק"ז.

נו) רא"ש שם. רבינו ירוחם שם. לבוש שם.

נז) מ"א ס"ק ט.

נח) שוע"ר שם ס"ח. ועי' שם ס"ט.

נט) מ"א ס"ק ז בשם הב"ח. וראה ים של שלמה חולין פ"ח סוף סי' נג. וראה גם לקמן סי' תרלז ס"י.

ס) ים של שלמה שם. הובא בט"ז ס"ק ו ומ"א שם.

סא) ים של שלמה שם. ט"ז שם. עולת תמיד ס"ק י. וראה רמ"א חושן משפט סי' רצב סעיף ו.

סב) מ"א ס"ק ח.

סג) היינו לפי גירסת כתה"י שסעיף ד מחולק לשנים, ולגירסתינו צ"ל: ה' ז' ח'.

סד) ריטב"א ב"ב פח, א (בשם הרא"ה). הובא בנימוקי יוסף שם. רמ"א סעיף ד. ואף אם יצטרכו לשנות את הקשר למדת ראשם, ואין בזה חשש של קשר שאינו של קיימא. עי' אג"ק ח"י ע' שעח. ס' המנהגים - חב"ד ע' 5.

סה) ב"ח. פרי צדיק סעיף ד.

סו) שו"ע סי' כה סעיף יב ובאר היטב שם ס"ק יח מתשובת בנימין זאב סי' קצט.

סז) ועי' לקמן סי' כה סל"ה שלא כתב הטעם דחובת הגוף, וכתב רק "מותר לברך". ועי' לקמן סי' לח סי"א. סי' סו ס"ג וסי"א.

סח) עולת תמיד סי' כה ס"ק כא.

סט) תשובת בנימין זאב סי' קצט. הובא בכנסת הגדולה סי' כה (הגהות ב"י) ובאר היטב שם ס"ק יח.

ע) כדלעיל סעיף י. וש"נ.

עא) ראה מ"א סי' כה ס"ק כו.

עב) רמ"א ולבוש סעיף ד.

עג) מ"א ס"ק י. וראה לקמן חו"מ הל' מציאה ופקדון סכ"ז.

עד) נימוקי יוסף הלכות ציצית בשם הריטב"א.

עה) לבוש שם.

עו) בהגהת רמ"א. ובשוע"ר הל' מציאה ופקדון סכ"ו. הל' שאלה ושכירות ס"ד.

עז) עיטור הלכות ציצית שער הראשון ח"ב. שו"ע סי' יא סעיף ז וט"ז שם ס"ק ו ומ"א שם ס"ק יא.  וראה לעיל סי' יא קו"א סק"ג. וראה מחנה יוסף ע' מא.

עח) במדבר טו, לח. סוכה ט, א. כדלעיל סי' יא סעיף יא.

עט) נימוקי יוסף הלכות ציצית (הובא בב"י סי' יא). לבוש סי' יא סעיף ז.

פ) מ"א שם.

פא) ולגירסתינו צ"ל: ו.

פב) שו"ע סעיף ה.

פג) במדבר טו, לח.

פד) לבוש סעיף ה.