טו אם להתיר הציצית מבגד לבגד ודין נקרע הטלית ובו ט"ז סעיפים:

א

א מותר להתיר ציצית מבגד זה וליתנם בבגד אחרא ואין בזה משום ביזוי מצוה לבגד שמתירין ממנוב כיון שעושין מיד בבגד אחר:

ב

ב ואם נפסק חוט אחד מהח' חוטיןג אע"פ שנשתייר בו כדי עניבה אסור לכתחלה לעשותו בבגד אחר דקודם עשיית החוטין בבגד צריך להיות כל חוט מהח' חוטין ארוך י"ב גודלין כמו שנתבאר בסי' י"אד:

ג

ג ואם ירצה לקשור בחוט שנפסק עוד חוט אחר כדי להשלימה לי"ב גודלין הרשות בידוה ויכול לעשותה בבגד אחר אפילו לכתחלה משום דהקשירה חשובה חיבור גמור כאלו הן חוט אחד ממש:

ד

ד במה דברים אמורים שהקשירה מועלתו לעשותןז חוט אחד כשנקשרו קודם עשיית החוטין בבגדח אבל אם לאחר שהטיל החוטין בבגד נפסק חוט אחד מד' חוטין הארוכין ולא נשתייר בו כדי עניבה בענין שהציצית פסולה אין מועיל לו לתקנו ע"י שיקשור בו עוד חוט כיון שכבר נפסלה הציצית אין מועיל לו להכשירה אלא א"כ עושה מעשה בעיקר עשיית הציצית בבגד דהיינו שיתיר הציצית הפסולה מן הבגד ויקשור את החוט ויחזור ויטילה בבגד בכשרות אבל אם אינו עושה מעשה בעיקר עשיית הציצית בבגד אין קשירת החוט מועלת כלום שהרי אמרה תורה גדילים תעשה ולא מן העשוי כבר בפיסול כמו שנתבאר בסימן יו"דט עיין שם:

ה

ה אסור להתיר ציצית מבגד אם אין בדעתו להטילן בבגד אחרי מפני שהוא מבטל בחנם מצות בגד זה שמתיר אותם ממנהיא אבל אם אינו מבטל מצותה כגון שהוא רוצה לעשות מהבגד בגד אחר שלא יהיה לה ד' כנפותיב או שהוא רוצה למכרה לנכרי מותר להתיר הציצית ממנו כיון שאז אין הבגד בר חיובא אינו מבטל שום מצוה ממנו בהתרת הציצית (ולכן מותר להתיר הציצית מטלית של מתיםיג) (ועיין ביו"ד סי' שנ"איד) וכ"ש אם הוא מתיר הציצית ממנו כדי לעשות בו ציצית אחרים יותר יפיםטו או מפני שנפסק אחד מהראשיםטז והוא רוצה להטיל בו ציצית אחרים שלמים אע"פ שהציצית הראשונים כשרים מכל מקום רשאי להתירםיז ולהטיל ציצית אחרים תחתיהם:

ו

ו אין יכול ליקח הכנף כמו שהוא עם ציצית התלוים בה ולתפרה בבגד אחריח ואפילו אינו נוטל כנף הבגד לבדויט אלא חותך חתיכת בגד גדולה סביב הכנף ותופרה עם הכנף שבה שהציצית תלויה בו בבגד אחר שיש בו ג' כנפות אסור לעשות כן ואם עשה כן הרי הציצית הזאת שהובאה מבגד אחר פסולים שנאמרכ ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם שבשעת עשיית הציצית על כנף צריך שיהיה הכנף מחובר לעיקר הבגדכא ואז פוטרין הציצית את הבגד אבל זו הציצית שהובאה מבגד אחר כיון שבשעת עשייתה בהכנף לא היה הכנף מחובר להבגד זה לכן אינה פוטרת את הבגד הזה עד שיתיר אותה מן הכנף ויחזור ויטילנה בו לאחר שיהיה הכנף מחובר לבגד זה:

ז

ז במה דברים אמורים כשאין בחתיכה ההיא שמביא מבגד אחר שיעור טלית שחייבת בציציתכב שיתבאר בסי' ט"זכג אבל אם יש בה שיעור טלית שחייבת בציצית אין צריך להתיר הציצית ממנה (א) כשיתפרנו בבגד אחרכד שיש בו כבר ג' ציצית תלויםכה שהרי בשעת עשיית הציצית היה הכנף מחובר לעיקר הבגד דהיינו לחתיכה זו כיון שיש בה שיעור טלית אז היא נקראת עיקר הבגד ואין צריך לומר שאם אינו רוצה לתפור החתיכה ההיא שיש בה שיעור טלית בבגד אחרכו אלא רוצה להתעטף בה לבדה שא"צ להתיר ממנה הציצית הראשונה אלא מטיל בה עוד ג' ציצית ומתעטף בה:

ח

ח טלית מצוייצת כהלכתה שחלקוה לב' חלקים ובכל חלק יש בו שיעור טלית שחייבת בציצית ונשאר לכל חלק ציצית א' או ב' ונמלך לחזור ולתפרם כבראשונה א"צ להתיר הציצית ולחזור ולהטילם כשיתפרםכז שהרי לא נפסלו הציצית במה שחלקו הטלית לשתים כיון שהציצית נשארו תלויין בחתיכת בגד שיש בו שיעור טלית ויש בה ד' כנפות לכן עדיין שם ציצית כשרים עליהם אלא שנתפרדו הציצית זו מזו ואין הפרדה זו פוסלתןכח שהרי כל הציצית שבעולם מטילין אותן בבגד זו אחר זו:

ט

ט במה דברים אמורים שבכל חלק וחלק לבדו יש בו שיעור טלית שחייבת בציצית אבל אם בחלק אחד ממנה אין בו שיעור טלית אזי כשירצה לחזור ולתפרם צריך להתיר הציצית מהחלק שאין בו שיעור טלית ולחזור ולהטיל אחר שיתפרםכט שהרי הציצית הזאת כבר נפסלה בעת שנחלקה הטלית לשתים מפני שהיתה תלויה בחתיכה שאין בה שיעור טלית והיא פטורה מן הציצית לגמרי וכיון שכבר נפסלה הציצית שוב אינה מתכשרת ממילא ע"י מה שיתפור את ב' החלקים זה אל זה כיון שאינו עושה מעשה בגוף הציצית [ו]התורה אמרה גדילים תעשה ולא מן העשוי כבר בפיסולל:

י

י במה דברים אמורים כשחתך את הטלית לב' חלקים מופרדים או שנקרע לב' חלקים מופרדים אבל אם לא נתפרדו [החלקים] לגמרי אלא הם מחוברים זה לזה מעט אם יש בחיבור ההוא כרוחב ג' גודליןלא הרי הם כאלו הם מחוברים לגמרי ולא נחלקו כלל ולכן כשרוצה לחזור ולתפרם אין צריך להתיר הציצית אפילו מן החלק שאין בו שיעור טלית אבל אם אין בחיבור ההוא רוחב ג' גודלין הרי הם חשובין כנפרדים לגמרילב ולכן כשיתפרם צריך להתיר הציצית מהחלק שאין בו שיעור טלית ויחזור ויטילה לאחר התפירה:

יא

יא אבל יש אומריםלג שהציצית לא נפסלה כלל בשביל שהיא תלויה בחתיכת בגד שאין בה שיעור טלית כיון שהיא תלויה בכנף כדרך כל הציצית התלויות בכנף ולכן אם יש בקרן של חתיכה ההיא שנחתכה או נקרעה מן הטלית ג' גודלין על ג' גודלין שזה שיעור הראוי להיות נקרא כנף הרי הציצית התלויה באותה החתיכה עומדת בכשרותה ולא נפסלה כלל ולכן א"צ להתירה מן החתיכה ולחזור ולהטילה אחר שיתפרנה אבל אם אין בקרן של אותה החתיכה מקום שהציצית תלויה בו ג' גודלין על ג' גודלין אפילו לא נפרדה החתיכה לגמרי מן הטלית אלא עדיין נשארת מחוברת להטלית אם אין באורך מקום חיבורה כרוחב ג' גודלין הרי היא כמופרדת לגמרי מן הטלית ונפסלה הציצית התלויה בהלד מפני שהיא תלויה בדבר שאין נקרא כנף כלל ולכן כשירצה לתפור החתיכה עם הטלית צריך להתיר הציצית הפסולה התלויה בה ולחזור ולהטילה בה או שיעשה בה ציצית חדשה (ב) ולענין הלכה יש להחמיר כסברא הראשונה היכי דאפשרלה אבל אם אי אפשר בענין אחר כגון שאותה הציצית שנפסלה נפסק בה אחד מהחוטין ונשתייר בה כדי עניבה שאע"פ שהיא כשרה מכל מקום אי אפשר להתירה מן הבגד ולחזור ולהטילה כמ"ש בראש הסי'לו וציצית אחרים אינן מצויין כלל יש לסמוך על סברא האחרונה:

יב

יב אם נחתך או נקרע הכנף ונפרד לגמרי מן הטליתלז ואין בו במקום שהציצית תלויה בו ג' גודלין על ג' גודלין שיעור הראוי להיות נקרא בגד יש אומריםלח שאותו הכנף נפסל מלהטיל בה ציצית אפילו אם ירצה להתיר אותה הציצית התלויה בו ולהטיל בו ציצית אחרת חדשה אחר התפירה משום דאותו הכנף כיון שאין עליו שם בגד שהרי אין בו ג' על ג' גודלין לכן אין התפירה מועלת לו לחברו עם הטלית ואע"פ שהוא מחובר בו הרי הוא נחשב כמפורד ממנו ואינו נחשב בכלל הטליתלט והציצית התלויה בו אינה פוטרת את הטלית אפילו הטיל בו את הציצית לאחר שתפרו עם הטלית שהרי אין הציצית תלויה בטלית כלל והרי הכנף הזה נחשב לאחר התפירה כמו הגדיל (שקורין לייסט) שכתוב בסי' יאמ שאין מטילין בו ציצית מפני שאינו נחשב מכלל הטלית ואעפ"כ הוא עולה לשיעור ג' גודלין ולשיעור מלא קשר אגודל עיין שםמא ואע"פ שיש חולקין על סברא זומב מכל מקום במקום שאפשר יש להחמירמג:

יג

יג במה דברים אמורים שנפרד הכנף לגמרי מן הטלית אבל אם לא נפרד ממנו לגמרי אע"פ שאין באורך מקום חיבורם ג' גודלין מכל מקום כיון שנשאר מחובר מעטמד מועלת לו התפירה שיתפרנו בטלית שיהיה נחשב על ידי כן בכלל הטלית ולכן הציצית שיטיל בו אחר התפירה פוטרת הטלית הזה לדברי הכל:

יד

יד ונוהגין לתפור חתיכת בגד בכנפי הטליתמה משום דרוב בגדים אפילו חדשים יש בהן תפירה תוך ג' אגודלין לשפת הבגד ולסברא הראשונה שנתבאר בסמוךמו אין להיות שום חתיכת בגד תפורה תוך ג' גודלין לשפת הבגד במקום הטלת הציצית לכן נותנין במקום הטלת הציצית חתיכת בגד של ג' גודלין על ג' גודלין שאין בה שום תפירה כדי שיהיה הציצית תלויה על מקום הראוי להיות כנף ואפילו אם החתיכה ההיא שנותנין בכנפות הטלית היא של עור אין בכך כלוםמז שהרי הטלית של בגד וכנפיה של עור חייבת בציצית כמ"ש סי' יו"דמח:

טו

טו אם נקרע כנף הטלית מהנקב שהציצית תלויה בו ולמטה עד שפת הטליתמט אם קדמה הטלת ציצית בכנף להקרע שאותה הציצית היתה שם בשעת הקרע כשרה אע"פ שאין שם שיעור מלא קשר אגודלנ מפני ששיעור זה לא נאמר אלא בשעת עשיית הציצית בבגד כמו שכתוב סי' יאנא ואם נקרע ונשתייר כל שהוא ותפרה ואח"כ הטיל בו ציצית כשרהנב אע"פ שאין שם הרחקת שיעור מלא קשר אגודל לבד ממקום התפורנג מפני שהתפירה חשובה חיבור לענין שיהיה מקום התפור נחשב כשלם לגמרי אפילו לפי הסברא הראשונה שנתבאר בסמוךנד כיון שנשתייר כל שהוא שלא נקרע:

טז

טז אם נקרע הכנף במקום הראוי להטיל בו ציציתנה דהיינו תוך ג' גודלין לשפת הכנף ולמעלה ממלא קשר אגודל משפת הכנף יש אומריםנו שאפילו אין שם אלא קרע משהו לא יתפרנו בחוט הראוי לציצית כגון אם הטלית של פשתן לא יתפור את הקרע בחוטי פשתן רק בחוטי משי או שאר מינים ואם הטלית של משי לא יתפרנו בחוטי משי ואם הטלית של צמר לא יתפרנו בשל צמר אלא בשל משינז או בשאר מינים ואיסור זה הוא גזירת חכמים שמא ישתייר מחוט התפירה ויניחנו שם בכנף לשם ציצית ויוסיף עליו ז' חוטין דהיינו ג' חוטין ארוכין ויכפול כל א' לב' וחוט א' קצר יקשרנו בראש החוט שנשתייר מהתפירהנח וחוט זה הוא פסול מפני שלא נטווה לשם ציציתנט ולפי סברא זו אפילו אין שום קרע בכנף רק שתופר סביב הנקב שהציצית תלויה בו כדי שלא יתרחב הנקבס וכן התופר חתיכת בגד בכנפי הטלית אם הוא תופר בחוט שראוי לעשות ממנו ציצית לזו הטלית צריך ליזהר שלא תהא שום תפירה תוך ג' גודלין לשפת הכנף ולמעלה ממלא קשר אגודל משפת הכנף מטעם שנתבאר אע"פ שיש חולקים על סברא זו מכל מקום יש להחמיר במקום שאפשרסא ואפילו לסברא זו אין איסור אלא א"כ תופר בחוט לבןסב אבל בחוט צבוע אין לחוש שמא יצרפנו לשאר חוטי הציצית דעכשיו אין נוהגין כלל לעשות ציצית צבועיםסג:


א) מנחות מא, ב. רמב"ם הלכות ציצית פ"א הי"ג. טור ושו"ע סעיף א. וכ"ה בסידור ד"ה מותר להתיר.

ב) לבוש סעיף א. וראה רש"י מנחות שם ד"ה דילמא. ועי' העו"ב תקי ע' 26. תקיב ע' 20. תקיד ע' 21.

ג) מ"א ס"ק א. ט"ז סי' יב ס"ק ג.

ד) סעיף ה. וראה לעיל סי' יב סעיף א.

ה) מ"א שם.

ו) ט"ז סי' יב ס"ק ג. וראה ט"ז סי' טו ס"ק א.

ז) בכת"י: לעשותו.

ח) בכת"י: כשקושרו.

ט) סעיף י וש"נ.

י) תוס' שבת כב, א ד"ה רב. שו"ע  ולבוש סעיף א.

יא) מ"א ס"ק ב. וראה תוס' מנחות מא, ב ד"ה רב. ט"ז ס"ק ב.

יב) מ"א שם.

יג) תוס' שבת שם. רמ"א סעיף א.

יד) סעיף ב.

טו) לבוש סעיף א. ט"ז שם. עולת תמיד ס"ק ב. מ"א שם. וכ"ה בסדור ד"ה מותר להתיר. וראה חקרי הלכות ח"ה כה, א.

טז) מ"א שם. עולת תמיד שם.

יז) אבל לא לחתכם. וכ"ה בסידור "לא יפסקנה אלא יתירנה" וש"נ.

יח) מנחות מא, א ורש"י שם ד"ה ממקום. טור ושו"ע סעיף ב.

יט) מנחות שם. לבוש סעיף ב. עולת תמיד ס"ק ד.

כ) במדבר טו, לח.

כא) רש"י שם. רא"ש הלכות ציצית סי' יא. שו"ע ולבוש שם.

כב) ספר המאורות הלכות ציצית (ד"ה ולא יביא אפילו אמה על אמה). וראה לבושי שרד ס"ק ב ממשמעות מ"א ס"ק ג.  מ"א ס"ק ד ויד אפרים שם.

כג) סעיף א.

כד) ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ד.

כה) מ"א שם (עי' בקו"א ס"ק א). וראה פרי הארץ ח"א או"ח סי' ב (הובא בבאר היטב ס"ק ד).

כו) שו"ת רשב"א ח"א סי' ריז. שו"ע סעיף ג, לפי פי' הב"ח וט"ז שם סק"ג.

כז) שו"ת הרשב"א ושו"ע שם, לפי פי' דרכי משה סי' י. הובא בט"ז סק"ד ומ"א ס"ק ד.

כח) לבוש סעיף ג (לענין המטיל ציציות אחרות בחלק הטלית שרוצה להתעטף בה, שאינו צריך להתיר הציציות הראשונות). לחם חמודות הלכות ציצית ס"ק כז.

כט) עי' קו"א סק"א שמפרש כן בדברי התוספות מנחות מ, ב ד"ה שמא, ובדברי הנימוקי יוסף הלכות ציצית ד"ה ושוין - לפי' הט"ז ס"ק ד עיי"ש. עיין ב"י (ד"ה נקרעה שמפרש את דברי הנימוקי יוסף באופן אחר).

ל) כדלעיל סי' י סעיף י וש"נ.

לא) תוספות שם. נמוק"י שם לפי' הט"ז שם.

לב) ובסידור ד"ה וכן אם נקרע כתב דהיינו רק אם הקרע מפולש מצדו האחד עד השפה ועד בכלל אבל אם נשתייר כל שהוא שלם בשפת הטלית אפילו אם יש קרע ארוך מאד כשרה ואין צריך לתפור וש"נ.

לג) נימוקי יוסף שם - לפי' הב"י (ד"ה נקרעה) עיי"ש. פסקי רי"ד מנחות מא, א.

לד) תוספות שם (ועי' קו"א).

לה) ראה שו"ע ולבוש סוף סעיף ד. וכ"ה בסדור ד"ה ואם לא נקרע, אלא ששם הוסיף דעה אמצעית, דכשנפסקה לגמרי נפסלה, אבל סגי בחיבור משהו וש"נ.

לו) סעיף ב.

לז) שו"ע סעיף ד.

לח) עיטור הלכות ציצית שער ב ח"ב ורא"ש הלכות ציצית סי' יא בשם רב עמרם גאון. רבינו טוביה במדרש לקח טוב סוף פרשת שלח. שו"ע ס"ד.

לט) עי' חקרי הלכות ח"ט ע' כח.

מ) סעיף יט.

מא) סעיף כ. וראה שם סעיף כא.

מב) נימוקי יוסף הלכות ציצית ד"ה חוץ לשלש. פסקי הרי"ד מנחות מא, א. פסקי הריא"ז הלכות ציצית דין חוטי ציצית אות יד.

מג) וכ"ה בסדור ד"ה אבל להתיר.

מד) רבינו ירוחם נתיב יט ח"ג. שו"ע סעיף ד. מ"א ס"ק יא. ובסידור מבואר שהפוסלין אוסרים בכל מקום שהקרע מפולש מצדו האחד עד השפה, אפי' לא נפסק לגמרי (אם אורך הקרע הוא יותר מרוחב אצבע ומחצה שהוא רוב שיעור הכנף) וש"נ.

מה) מ"א ס"ק יד. ומנהג חב"ד שכנפות הטלית תפורים מתחת במשי (אג"ק ח"ב ע' לג).

מו) סעיף יב.

מז) ב"י סי' יא (ד"ה כתוב במרדכי). מרדכי הלכות ציצית (סי' תתקמב) בשם תוספות שאנץ.

מח) סעיף ח.

מט) שו"ע סעיף ה. וכ"ה בסדור ד"ה אם לאחר.

נ) מ"א ס"ק ט.

נא) סעיף יח.

נב) שו"ע ולבוש שם.

נג) ט"ז ס"ק ה.

נד) סעיף יב.

נה) שו"ע סעיף ד.

נו) רש"י מנחות מא, א. שו"ת הרא"ש כלל ב סי' יא.

נז) וכ"ה בסדור ד"ה אם לאחר.

נח) מ"א ס"ק א.

נט) מ"א ס"ק ה.

ס) שו"ע סעיף ו.

סא) שו"ע שם. וראה שו"ע סעיף ד.

סב) תרומת הדשן סי' מו. שו"ע סעיף ו. וראה מ"א ס"ק יג.

סג) כדלעיל סי' ט סוף סעיף ט.