יח זמן ציצית ובו ח' סעיפים:

א

א לילה לאו זמן ציצית הואא שנאמרב וראיתם אותו וגו' פרט לכסות לילהג אבל כסות סומא חייב בציציתד מפני שישנו בראיה אצל אחריםה ולכן אפילו ילבשנו הסומא חייב להטיל בו ציציתו:

ב

ב י"אז שלא מיעט הכתוב אלא כסות שאינו בראיה בשעת לבישה ולכן כל מה שלובש בלילה אפילו הוא כסות המיוחד ליום פטור אבל כל מה שלובש ביום אפילו הוא כסות המיוחד ללילה חייב להטיל בו ציצית קודם שילבשנו מפני שישנו בראיה בשעת לבישה. וי"אח שלא מיעט הכתוב אלא כסות המיוחד ללילה שאותו כסות הוא פטור אפילו אם לובשו ביום כיון שמתחלה לא נעשה אלא ללובשו בעת שאינו ראוי לראיה אבל כסות המיוחד ליום או המיוחד ליום ולילה חייב בציצית אף אם לובשו בלילה ויברך עליו כיון שנעשה ללובשו בעת שראוי לראיה ומאחר שלא נתברר לנו הלכה כדברי מיט יש להחמיר באיסורי תורה כחומרות ב' הסברות דהיינו להטיל ציצית בכסות המיוחד ליום או ליום ולילה אף אם לובשו בלילהי וכן יטיל ציצית אפילו לכסות המיוחד ללילה אם לובשו ביום אבל לענין הברכה כיון דספק ברכות להקל לכן לא יברך רק כשלובש ביום כסות המיוחד ליום או כסות המיוחד ליום ולילהיא:

ג

ג מי שהיה לבוש טלית גדול מבעוד יוםיב צריך לפושטו מעליו כשמתחילין ברכו מאחר דעכשיו אין לובשים את הטלית אלא לשם מצות ציצית ואם יהיה עליו הטלית בלילה יהיה נראה כאלו הוא סובר דלילה זמן ציצית הוא אבל בליל יום הכפורים הכל נוהגין להתעטף בטלית גדול ולברך עליו מבעוד יום ואין מסירין אותו בלילהיג מפני שהדבר ידוע שאין לובשים אותו לשם מצות ציצית אלא כדי להדמות למלאכים לובשים לבניםיד ומתעטפים לבניםטו:

ד

ד כל העובר לפני התיבה אפילו לומר סליחות ותחנוניםטז צריך להתעטף בטלית גדול מפני כבוד הציבוריז ואפילו לומר קדיש יתום יש מי שאומריח שצריך להתעטף ולכן מותרים להתעטף אפילו בלילה דהדבר ידוע שאין מתכוונים לשם מצות ציצית אלא מפני כבוד הציבור:

ה

ה סדיניםיט וכריםכ אע"פ שאדם ישן בהם לפעמים ביום כיון שעיקרם לא נעשה אלא בשביל הלילה לכן נקראים כסות לילה ופטורין מן הציצית ולדברי האומרים כסות לילה חייב בציצית אם לובשו ביום צריך להטיל הציצית לסדינים וכרים שהרי אדם ישן בהם בבוקרכא ואעפ"כ המנהג פשוט שלא להטיל בהם ציצית כלל בין שהם של צמר בין שהם של פשתןכב מפני שיש אומריםכג שלא חייבה תורה אלא אותן בגדים שאדם מתכסה בהן דרך לבישה שנאמר אשר תכסה בה אבל דרך הצעה כגון סדינים וכרים אינן נקראים כסות כלל ומכל מקום כיון שיש חולקין על סברא זוכד לכן אם הסדינים או הכר של צמר יעשה קרן אחת עגולהכה כדי לפטור מן הציצית לדברי הכל:

ו

ו מאימתי מברך על הציצית יש אומריםכו משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה שנאמר וראיתם אותו משעת ראיה והכרת התכלת מתחיל החיובכז. ויש אומריםכח דשעת ראיה נקרא משיעלה עמוד השחר שאז יכולים לראות את הציצית ואע"פ שאינו מכיר בין התכלת שבה ללבן שבה יכול לברך עליה דכבר חל עליה שעת החיוב וכן נוהגיןכט. ומכל מקום טוב ליזהר לכתחלה שלא ללבוש את הטלית בברכה עד שיכיר בין תכלת שבה ללבן שבהל:

ז

ז המתעטף בציצית קודם שיעלה עמוד השחר כגון בימי הסליחות לא יברך עליהןלא ולכשיאור היום ימשמש בציציותיו ויברך עליהן משום דהממשמש הוא כאלו לובשן עכשיולב ואם לא ימשמש בהן אין שייך לברך עכשיו על מה שלבש כברלג קודם שעלה עמוד השחר:

ח

ח אם מתעטף בציציתלד אחר שהתפלל תפלת ערביתלה לא יברך עליהן שהרי כבר עשה לאותה שעה לילה בתפלתולו אבל אם עדיין לא התפלל יכול לברך עליהןלז עד צאת הכוכביםלח:


א) טור. שו"ע סעיף א.

ב) במדבר טו, לט.

ג) מנחות מג, א.

ד) מנחות שם. לבוש סי' יז סעיף א.

ה) מנחות שם. ט"ז סי' יז ס"ק א.

ו) רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ז. טור ושו"ע סי' יז סעיף א. כיון שהוא חייב בכל המצות, כדלקמן סי' נג סי"ח וש"נ.

ז) טור ושו"ע ולבוש סעיף א (לשיטת הרמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ז - ה"ח).

ח) טור ושו"ע ולבוש שם (לשיטת הרא"ש הלכות ציצית סי' א).

ט) דרכי משה.  רמ"א ולבוש סעיף א. עולת תמיד ס"ק ב. אלי' זוטא (ואלי' רבה) ס"ק א.

י) ואין בו משום בל תוסיף מאחר שיש אומרים שכסות יום חייב בלילה (סדור ד"ה והמדקדקים).

יא) עולת תמיד ס"ק ג. שיירי כנסת הגדולה אות ב (ממשמעות הלבוש והרמ"א).

יב) ב"ח. מ"א ס"ק א.

יג) תשב"ץ סי' קלב (הובא בב"י). רמ"א סעיף א. ב"ח. מ"א ס"ק ב. ומנהג חב"ד שגם במוצאי יום הכיפורים מתפללים מעריב ומבדילין בטלית (על הכתפים). ס' המנהגים - חב"ד ע' 59.

יד) וראה גם לקמן סי' תרי ס"ט הטעמים שלובשים ביוה"כ בגדים לבנים וקיטל לבן.

טו) וגם הטלית והציצית הם לבנים כדלעיל סי' ט ס"ט.

טז) ראה לקמן ס"ז.

יז) מ"א ס"ק ב. וראה גם לעיל סי' יד ס"ח. ומנהג חב"ד שאין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה ומעריב. ראה אג"ק חי"ג ע' רכז. חט"ז ע' יב וע' צח-ט. ולענין בחור היורד לפני התיבה בשחרית עיי"ש ח"ט ע' ריד. חי"א ע' קי. חי"ט ע' רמט.

יח) לחם חמודות הלכות ציצית ס"ק ג.

יט) רא"ש הלכות ציצית סדר עשיית ציצית. טור ושו"ע ולבוש סעיף ב.

כ) מרדכי הלכות ציצית (סי' תתקמא) בשם תוספות רבינו שמשון משאנץ. דרכי משה.

כא) הגהות מיימוניות הלכות ציצית פ"ג אות ז (בשם ריצב"א). הובא בב"י. מ"א.

כב) ב"י.

כג) ראבי"ה סי' אלף וקנ"ב (הלכות ציצית). מרדכי שם (הובא במ"א ס"ק ג).

כד) תוספות מנחות מא, א (סוף ד"ה תכלת).

כה) מ"א (שם). ובסדור ד"ה מלבושים שלנו כתב "וכן המכסה (קאלדר"ע) שמתכסין בו כשישן ביום אף אם עיקרו מיוחד ללילה יש לעשות בו קרן אחת עגולה לפטרו מן הציצית לדברי הכל" ולא חילק בין צמר לשאר מינים. וראה העו"ב תשמח ע' 62.

כו) רמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ח. טור ושו"ע סעיף ג. וכ"ה בסדור ד"ה אין לברך. וראה גם לקמן סי' נח ס"ו. ובסדור שם הוסיף: "ויש אומרים שהוא כדי שיראה את חבירו הרגיל ואינו רגיל ברחוק ד' אמות ויכירנו" (משמע שהוא שיעור אחד), ולא הביא שם את דעה הב' דלקמן. ועי' חי' צ"צ ג, א שלפי דעת הרשב"א דלאו שיעור א' הוא עם שיכיר חבירו כו', זמן זה הוא אחר משיכיר חבירו כו' דלקמן רס"י ל ובסי' נח ס"ב. וראה קרן לדוד או"ח סי' ד.

כז) לבוש סעיף ג.

כח) מרדכי פרק ב דמגילה (רמז תתא).

כט) רמ"א סעיף ג.

ל) אלי' רבה ס"ק ה.

לא) תשב"ץ סי' קלב. רמ"א סעיף ג. וראה גם לקמן סי' ל ס"ג לענין תפילין.

לב) רש"י מנחות לו, א ד"ה ממשמש. תוספות שם ד"ה וכשיגיע. ב"י סי' ח. ראה גם לעיל סי' ח ס"כ וש"נ.

לג) ראה לעיל סי' ח סוף סעיף ו.

לד) תרומת הדשן ח"ב סי' קכא. רמ"א סעיף א.

לה) מבעוד יום. וראה לעיל ס"ג.

לו) ראה גם לקמן סי' ל ס"ה. סי' קח סי"ג. סי' קפח סי"ז. סי' רסא קו"א סק"ג. וראה פס"ד צ"צ סי' קצו ס"ג.

לז) מ"א ס"ק ד.

לח) ובביה"ש הוי ס"ס, ס' יום וס' כסות יום בלילה חייב בציצית. ובסדור ד"ה אין לברך כ' דלא יברך אחר תחלה השקיעה. ועי' שער הכולל פט"ז סק"ג. בדה"ש סי' ז סק"ג. פסקי הסדור אות מב. ולענין תפילין ראה לקמן סי' ל ס"ד וש"נ. וראה אהלי שם ז ע' רלח-ט.