כא כדת מה לעשות בציצית שנפסקו בטליתות ישנים ובו ה' סעיפים:

א

א ציצית תשמישי מצוה הןא כלומר שאין בעצמן שום קדושה רק שמשתמשין בהן לשם מצוה לפיכך אחר שנפסקו מן הטלית יכול לזורקן אפילו לאשפה אבל כל זמן שהן קבועין בטלית אסור להשתמש בהן שום תשמיש של חול כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה משום ביזוי מצוהב ויש אומריםג דאף לאחר שנפסקו אין לנהוג בהם מנהג בזיון לזרקן באשפה או לכל מקום מגונה (אבל יכול לזרקן שלא במקום מגונה) וא"צ לגונזן לפי שאין בהם קדושה ואע"פ שהלכה כסברא הראשונה מכל מקום המחמיר ומדקדק במצות תבא עליו ברכהד ויש בעלי הנפש שמחמירין לגונזןה או להניחן תוך ספר אחד לסימןו הואיל ונעשה בהם מצוה אחת יעשו בהן מצוה אחרת:

ב

ב טליתות של מצוה שבלו אדם בודל את עצמו מהןז ואינו מותר לקנח את עצמו בהן ולא להשתמש בהן שום תשמיש מגונה אלא זורקן והן כלין מאליהן:

ג

ג מותר ליכנס בטלית מצוייצת לבית הכסאח לפי שאין זה בזוי למצוה כל כךט במה דברים אמורים בבגד שעשוי למלבוש ואינו מיוחד להתפלל בוי אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן מיוחדים רק להתפלל בהן אין נכון שיכנס בהם לבית הכסא. וכן ההולך לפנות ביום הכיפורים צריך לפשוט את הקיט"ליא כיון שאינו מיוחד רק להתפלל:

ד

ד אבל מותר לישן אפילו בטליתות של מצוהיב לפי שאין זה גנאי כל כך. וכן מותר ליתנם לכובס אפילו הוא נכרייג:

ה

ה יש ליזהר שלא יהיו ציציותיו נגררים על גבי קרקעיד משום ביזוי מצוה:


א) שו"ע ולבוש סעיף א. החילוקים בזה בין קדושה, תשמישי קדושה ותשמישי מצוה, ראה לקמן סי' מב ס"ו וש"נ.

ב) ראה יד שאול.

ג) ארחות חיים הלכות ציצית סי' לד בשם הראב"ד. רמ"א סעיף א. וראה עד"ז לקמן סי' תרלח סי"ט לענין סכך. וראה חי' צ"צ עט, ד.

ד) רמ"א שם.

ה) מהרי"ל הלכות ציצית (הובא בדרכי משה ובט"ז ס"ק ב). רמ"א שם.

ו) שו"ת מהר"י ווייל סי' קצא וסי' קצג. מ"א ס"ק א. וראה גם לקמן סי' תמה סי"ב.

ז) שו"ע סעיף ב.

ח) רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ט. שו"ע ולבוש סעיף ג. נימוקי יוסף הל' ציצית בשם גאון.

ט) לבוש שם.

י) ט"ז ס"ק ג. אלי' זוטא ס"ק ג.

יא) שלובשים ביום הכפורים, כדלקמן סי' תרי ס"ט.

יב) ב"י. רמ"א סעיף ג. ולענין השינה בטלית קטן ראה סדור ד"ה והמדקדקים.

יג) ב"י. לחם חמודות הלכות ציצית ס"ק סד. אלי' זוטא ס"ק ג. וראה שער הכולל פ"ב ס"ג.

יד) שו"ע ולבוש סעיף ד. וראה חקרי הלכות ח"א ע' 10.