ח הלכות ציצית ועטיפתו ובו ל' סעיפים:

א

א כל הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמוא והואיל שכל אדם צריך להיות זהיר וזריז להקדים המצוה בכל מה דאפשרב לכן תיכף ומיד אחר נטילת ידיםג שידיו נקיות ויכול לברך יתעטף בציצית:

ב

ב וכשיתחיל להתעטףד קודם שיתעטף לגמרי יברך מעומדה להתעטף בציציתו (עיין בסי' כ"הז ותמצא טעם ע"ז) הב' של בציציתח תהא נקודה בפתח:

ג

ג כל ברכות המצות צריך להיות מעומדט חוץ מברכת השחיטה והפרשת חלהי שאינן מצוה כל כךיא שאינו עושה אלא לתקן מאכלו אבל עשיית המצות עצמן יש מהן שא"צ להיות מעומד ויש מהן שצריכין כאשר יתבאר כל אחד ואחד במקומויב בס"ד:

ד

ד העטיפה בציציתיג אמרו חז"ליד שצריך להיות דוקא מעומד ומצאו להם סמך ורמז מן התורה נאמר כאן בציציתטו והיה לכם ונאמר בעומרטז וספרתם לכם מה לכם האמור בעומר צריך להיות מעומד כמו שיתבאר לקמן בסימן תפ"טיז אף כאן מעומד:

ה

ה יש אומריםיח מדתקנו חז"ליט לברך להתעטף בציצית מכלל דהמצוה היא להתעטף דוקא וכל עטיפה שאינה כעטיפת הישמעאלים אינה נקראת עטיפה אלא לבישהכ ולכן צריך להתעטף בטליתו כעטיפת הישמעאלים דהיינו לכסות הראש עם הפנים עד גומות שבלחי למטה מפיוכא ולדבריהם טליתות קטנות שלנו שאין בהם עטיפת הראש פטורים מציצית לגמריכב:

ו

ו אבל יש אומריםכג שכל כסות של ד' כנפות אע"פ שאין בה עיטוף חייבת בציצית שהרי נאמר בתורהכד על כנפי בגדיהם וכל מלבוש ובגד במשמע והעיטוף אין לו אפילו רמז בתורה כללכה ומה שתקנו חכמים לברך להתעטף בציצית היינו לפי שהיה מנהגם לעטוף ראשם בטליתםכו ואף בימיהם לא היו מתעטפין כעטיפת הישמעאלים אלא כדרך בני אדם שמתעטפין בכסותם ועוסקין במלאכתםכז פעם בכיסוי הראש ופעם בגילוי הראש לכן אף אנחנו אף שאנו מברכין להתעטף בציצית אין אנו צריכין יותר והלכה כסברא הב'כח. ומכל מקום כדי לקיים מצות ציצית מן המובחרכט נכון הדבר להתעטף כעטיפת הישמעאלים בשעת ברכהל ויעמוד כך כדי הילוך ד' אמות ובזה יוצא אף לסברא הראשונה דעיקר הקפידא היא בשעת לבישהלא דהא אם היה רוצה היה מסירה ממנו לגמרי אחר כך:

ז

ז וכן יעשה בטליתות קטנים שלנו אע"פ דקיימא לן דיוצאין בה ידי חובת ציצית אע"פ שאין בהם עיטוף מכל מקום כדי לצאת לדברי הכל (א) אם רוצה לברך להתעטף בציצית טוב שיניח הטלית קטן על ראשו ורוחב הטלית יהיה לקומתולב שכן הוא דרך העיטוףלג ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות ואח"כ ימשכנו מעל ראשו וילבשנולד ודוקא בבגד שעושין כעין חתיכה אחת מרובעת ובית הצואר באמצעלה וא"כ כשמתעטף בארכו [סביב] ראשו ורוחב גופו כמו שנתבאר דזהו דוקא מיקרי עיטוף הוי ליה ב' ציצית מצד זה וב' ציצית מצד זה אבל אם הבגד תפור א"כ כשיתעטף בארכו סביב ראשו ורוחב גופו אזי יבאו כל הד' ציצית מצד אחד ולא נכון לעשות כן כמו שיתבאר לקמןלו לכן ילבשנו כדרכו ולא יתעטף בו כלל על ראשו ולא יברך עליו להתעטף בציצית אלא יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ציצית וכן אפילו על טלית קטן העשוי מחתיכה אחת מרובעת ואינו תפור אם לובשו כדרכו ואין מעטף בו ראשו מברך ג"כ על מצות ציציתלז:

ח

ח אותן שאין מתכסים בטליתם אלא הראש וסביב הצואר בלבדלח ואין מקפידין לכסות את הגוף צריך למחות בידם דעיקר העיטוף הוא בגוף לכולי עלמא ולא נחלקו בסעיף ה' אלא אם צריך ג"כ לכסות הראש בטליתו אבל כסוי הראש בלבד בלי כסוי הגוף לכולי עלמא לא נקרא כסות כלל (עיין סי' יו"דלט):

ט

ט נהגו לעשות עטרה לטליתמ מחתיכת משימא לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו ולא יורידן למטהמב שמעלין בקודש ואין מורידיןמג והאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זהמד. טוב ליזהר שבשעת עטיפה יזרוק כל הד' ציצית לצד שמאל כעטיפת הישמעאלים כדי הילוך ד' אמותמה:

י

י יחז[י]ר ב' ציציתמו לפניו וב' ציצית לאחריו כדי שיהא מסובב במצות יש נוהגיןמז לשום צד ימין על כתף שמאל כדי שיהיה מסובב במצות:

יא

יא אם כמה אנשים מתעטפים כל אחד בטליתו בבת אחתמח כל אחד מברך לעצמו ואם רצומט האחד מברך והאחרים שומעין ועונין אמןנ ויוצאין בזהנא דשומע כמדברנב. אבל אדם אחר שאינו מתעטף עכשיו בציציתנג אינו יכול לברך כדי לפטור את המתעטף כיון שהוא עצמו אין צריך לברך עכשיו ברכה ואם המתעטף הוא בור שאינו יודע לברך יכול לברך לו אחר אע"פ שאין צריך עכשיו לברכה זו כיון שכל ישראל ערבים זה בזהנד א"כ גם הוא צריך לברכה זו עכשיו (לכן נוהגין שהש"ץ מברך בקול רם כדי להוציא את מי שאינו בקינה) וכן הדין בכל ברכות המצותנו:

יב

יב התורהנז קראתןנח ציצית ואין לשון ציצית אלא חוטין נפרדין כמו שערות הנפרדין כמ"שנט ויקחני בציצית ראשי על כן צריך להפריד החוטין זה מזה קודם הברכהס ואם נשתהא לבא לבית הכנסת ובעוד שיפריד הציצית יתבטל מלהתפלל עם הציבור א"צ להפרידןסא:

יג

יג בכל יום ויום קודם שיברךסב צריך (ב) שיעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים שמא נפסקו מהם איזו חוטין וכן צריך לעיין באותו חלק של ציצית המונח על כנף הבגדסג שמא נפסק חוט א' ואע"פ שבדק הציצית אתמול צריך לחזור ולבדקם למחר ואין אומרים העמידן על חזקתן שהם עכשיו כמו [שהיו] תמול שלשום משום דאם לא יבדקם בשעת הברכה לא יבדקם לעולםסד ובודאי אי אפשר להעמידן לעולם בחזקת כשרות כיון שדרכן לפסוק ע"י דריסת הרגלים או מחמת סבות אחרות לכן תקנו חכמים שיבדוק בכל יום ויום אבל באותו היום שכבר בדקן פעם אחת שוב א"צ לבדקןסה אפילו אם הסיר טליתו מעליו והסיח דעתו מללבוש עוד ואח"כ באמצע היום נמלך ללבשו א"צ לבדקן ומותר לצאת בהן כך בלי בדיקה אפילו לרשות הרבים בשבת מפני שמעמידין אותן על חזקתן שהרי היו שלמים באותו היום כשבדקן בשחר:

יד

יד מי שלבש הרבה בגדים של ציצית זה על גבי זהסו אע"פ שבברכה אחת נפטרו כולם מכל מקום צריך לבדוק הציצית של כל אחד ואחד בפני עצמוסז שמא נפסק חוט א' מציצית של אחד מהם ונמצא לובש ד' כנפות בלא ציצית:

טו

טו מי שנשתהא לבא לבית הכנסתסח ובעוד שיתעסק בבדיקת הציצית יתבטל מלהתפלל עם הציבור וכן מי שבא לבית הכנסת וקראוהו לעלות לספר תורה ועדיין לא לבש טליתוסט כיון שהציבור ממתינין עליו לכן משום טורח הציבור רשאי ללבוש הטלית בלא בדיקת הציצית דכיון שהוא יודע שאתמול היו הציצית שלימות מעמידין אותן בחזקתןע:

טז

טז אם בדק טליתו והניחו במקום ידועעא ולמחר מצאו כמו שהניחו א"צ לבדוק דודאי לא נפסלו הציצית בינתיים:

יז

יז כשיתעטף בציצית יכוין שצונו הקב"ה להתעטף בציציתעב כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם שנאמרעג וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה':

יח

יח וכיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצותעד לפיכך הלובש טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות ואותן הלובשים אותו תחת הבגדיםעה יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד שע"י ראייתן יזכרו המצות תמיד:

יט

יט צריך שיהיו הציצית מבחוץעו שנאמר וראיתם אותו ודלא כאותן שתוחבין אותן בהכנפות ובשעת הדחק כגון שהולך בין העכו"ם וחושש שלא ילעיגו עליו יכול לתחבם בהכנפות. אך בשעת הברכה יהיו מגולין לפחות כדי הילוך ד' אמות:

כ

כ אם רוצה ללבוש הטלית קטן מיד בקומועז כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציציתעח והרי עדיין אין ידיו נקיות ולא יכול לברך יכול ללובשו בלא ברכה ולכשינקה ידיו ימשמש בציציותיו ויברךעט דהמשמוש הוא כאילו לובשו עכשיופ ואם בדעתו להתעטף בטלית אחרת מיד שינקה ידיו א"צ למשמש ב[זו] ולברך עליה רק יברך על הטלית שלובש אח"כ ויכוין במחשבתו לפטור גם את זאת שלבש כבר:

כא

כא אם יש לו כמה בגדים של ארבע כנפותפא כולם חייבים בציצית אפילו לובשן כולן כאחתפב שנאמרפג על כנפי בגדיהם הרבה בגדים במשמעפד. ואם לובשן כולם זה אחר זהפה בלי הפסק שיחה בנתייםפו והיה דעתו מתחלהפז בשעת הברכה ללבשם כולם מיד לא יברך אלא ברכה אחת לכולם אפילו אם פשט הראשון קודם שלבש השניפח (ג) אבל אם הפסיק ביניהםפט בשיחהצ או בדברים אחרים צריך לברך על כל אחד ואחד ודוקא כשהפסיק שלא לצורך לבישהצא אבל לצורך לבישה כגון שאמר תנו לי הבגד אין צריך לברך (ד) וכן אם לא היה בדעתו מתחלה בשעת ברכה ללבשם כולם מידצב אע"פ שנמלך אח"כ ולבשם כולם זה אחר זהצג מכל מקום כיון שמתחלה לא היה דעתו כן הוה כמפסיק וצריך לברך על כל מה שנמלך אחר שגמר ללבוש הבגדים שהיה דעתו עליהן בשעת הברכה אבל אם הביאו לו עוד בגדים ללבושצד כשעדיין היה מונח לפניו מאותן הבגדיםצה שהיה דעתו עליהן בשעת הברכה ולא לבשן עדיין בשעה שנמלך ללבוש גם אלו הבגדים שהביאו לו עכשיו אזי לא יחזור ויברך על אלו הבגדים שהביאו לו עכשיו כיון שלא גמר עדיין לבישת בגדים הראשונים שכבר בירך עליהם הרי זה דומה [למי] שלא גמר סעודתו והביאו לו עוד לאכול דא"צ לחזור ולברךצו:

כב

כב אם לובש טלית קטן בביתוצז אע"פ שבירך עליו להתעטף בציצית ועל דרך שנתבארצח מכל מקום אם אח"כ הולך לבית הכנסת ומתעטף בטלית גדול צריך לחזור ולברך עליו ג"כ להתעטף ואינו נפטר בברכה הראשונה משום (ה) דההליכה מביתו לבית הכנסת חשוב הפסקצט ואף אם לא הפסיק בשום שיחה בינתיים ואפילו היה ביתו סמוך לבית הכנסת ולא עוד אלא אם אפילו רוצה להתעטף בטלית גדול בביתו רק שקודם שמתעטף בטלית גדול יצא חוץ לפתח ביתו וחזרק הוי הפסק בין הברכה שבירך על הטלית קטן ללבישת הטלית גדול וצריך לחזור ולברך. אבל אם לא יצא מפתח ביתו בינתיים אפילו אם בירך על טלית קטן בחדר זה והולך להתעטף בטלית גדול בחדר אחר באותו הבית א"צ לחזור ולברך כיון ששני החדרים הם בבית אחד לא חשוב הפסק מה שהולך מזה לזה אם אינו מפסיק בשיחה או בדברים אחרים:

כג

כג הפושט טליתו ובשעה שפושט דעתו לחזור וללבוש מידקא א"צ לברך עליו כשיחזור וילבשנו מיד אפילו לא נשאר עליו טלית קטןקב אפילו פושט בבית זה וחוזר ולובשו בבית אחרקג לא הוי הפסק כיון שחוזר ולובש אותו הטלית בעצמו שכבר בירך עליו וגם לא הסיח דעתו כלל מלבישתוקד לכן נפטר בברכה שבירך עליו כשלבשו בפעם ראשונה אבל אם כשפשטו לא היה דעתו לחזור וללבושקה עד לאחר כמה שעותקו אזי אפילו אם אח"כ נמלך ללבשו תיכף ומיד צריך לחזור ולברך עליו אפילו נשאר עליו טלית קטן ואפילו אם לא יצא מפתח ביתו כלל בינתיים וחוזר ולובשו באותו החדר שפושטו:

כד

כד וכן אפילו אם כשפשטו היה דעתו לחזור וללבשו מיד אלא שאח"כ שכח או נמלך מללבוש עד לאחר כמה שעותקז אזי צריך לחזור ולברך עליו אפילו לא יצא מפתח ביתו כלל בינתיים וחוזר ולובשו באותו החדר שפושטו:

כה

כה הפושט טליתו סתםקח שלא היה בדעתו כלום לא שיחזור וילבשנו מיד ולא שלא יחזור וילבשנו מיד אם כשפשט הטלית נשאר עדיין עליו טלית קטן אם כן לא הסיח דעתו מהמצוה לכן כשיחזור וילבוש את הטלית שפשט מתחלה אין צריך לברך עליו אבל אם כשפשט הטלית לא נשאר עליו שום בגד שיש בו ציצית אם כן הסיח דעתו לגמרי מן המצוה לכן כשיחזור וילבוש את הטלית שפשט צריך לחזור ולברך עליו:

כו

כו מי שהיה לבוש טלית ונפלה ממנוקט כשיחזור ויתעטף בה צריך לחזור ולברך כיון שנפלה שלא מדעתו לכן אינו מועיל כלום מה שדעתו שיחזור וילבשנוקי. במה דברים אמורים שנפלה כולה מעל גופו אבל אם מקצתה נשאר על גופו אע"פ שנפלה רובה אין צריך לחזור ולברך כיון שנשאר עליו קצת מהמצוהקיא. ודוקא שאותו מקצת שלא נפל נשאר מונח על גופו אבל אם נשאר מונח על ידוקיב כיון שאין מצוה כלל בהנחתו על היד שהרי עיקר העיטוף הוא בגוף א"כ הרי לא נשאר עליו מהמצוה כלום ולכן כשחוזר ומתעטף בה צריך לחזור ולברך:

כז

כז כל בגד שיש בו ד' כנפות שהוא מיוחד להתלבש בו ביוםקיג אם לא פשטו בלילה רק שנשאר עליו עד הבקר אין צריך לברך עליו בבקר כיון דיש אומריםקיד שכסות יום חייב להטיל בו ציצית אף אם רוצה ללבשו בלילה א"כ לא היה כאן זמן פטור לבגד זהקטו ולכן אין הלילה מפסקת כלל וכיומא אריכתא דמי. ומכל מקום כיון דיש אומריםקטז (עיין סי' י"חקיז) שכסות יום פטורה מציצית אם רוצה להתלבש בה בלילה וא"כ הרי עבר זמן פטור לבגד זה והוי הפסק אף שהוא מלובש בהציצית כל הלילה מכל מקום כיון שהוא פטור מציצית בעת ההיא הרי זה דומה כמו שלא היו עליו הציצית כלל כל הלילה וצריך לחזור ולברך עליהן כשיגיע זמן חיובם בבקר לכן כדי לצאת לדברי הכל טוב שיברך על טלית אחר ויפטור גם את זה שלן בוקיח:

כח

כח אסור להתכסות בבגד שהוא חייב בציצית ולא הטיל בו ציציתקיט ואם לובשו עובר על מצות עשה שהרי ביטל מצות ציצית:

כט

כט מי שהיה מתפלל תפלת שמנה עשרה ונפל טליתו מעליוקכ והניחו אחרים עליו את הטליתקכא כשיסיים את תפילתו ימשמש בציצית ויברךקכב:

ל

ל הישן ביוםקכג טוב שלא יסיר מעליו הטלית קטן לגמרי רק שיתכסה בו בעת השינה וכשלובשו אח"כ א"צ ברכה כיון שלא הסיר ממנו לגמרי:


א) מ"א סי' כד ס"ק ג. זהר פ' שלח קעה, א. וראה גם לקמן רס"י כה לענין תפילין. ועי' לקמן סי' סו ס"ג וסי"א. סי' נח סוף ס"ד. וראה מה שדנו בזה בס' יד שאול. באר יעקב סי' כד סק"ד. מחנה יוסף (ציצית) ע' פא. פד. קטו. יגדי"ת (נ.י.) ל ע' רצו. עא ע' רכח. קובץ ד"ת (כפ"ח) חוב' ב-ג. אהלי שם ח ע' רכו. קובץ העו"ב תשעב ע' 60. תשעג ע' 50. תשעד ע' 61. תשעה ע' 86.

ב) ראה פסחים ד, א.

ג) טור ולבוש סעיף א. מ"א ס"ק א. וראה לקמן ס"כ הטעם ללבוש הט"ק קודם נט"י וש"נ. ובסידור כ' והמדקדקים נוהגין לישן בט"ק.

ד) לבוש שם. אלי' רבה ס"ק א. ובסידור כתב וקודם שיתחיל כו' - עי' רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ח. תוספות (ופסקי תוספות) יבמות צ, ב ד"ה כולהו. וראה גם שאגת ארי' סי' לב. ועי' שו"ת דברי נחמי' סי' ט. יד שאול. לחם שלמה או"ח סי' יד. קובץ כינוס תורה ח"ב ע' סא. מחנה יוסף ע' פו. ובס' המנהגים - חב"ד ע' 3: "לוקחים הטלית מן הכתף, פושטים אותו, מנשקים שפת הטלית, מחזיר אותו מכנגד פניו לאחוריו ומתחיל ברכת להתעטף בציצית. סיום הברכה סמוך לכריכת ב' כנפות ימין סביב צוארו לאחוריו בצד שמאל". וראה לקמן סי' כד ס"ה: טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך עליהם.

ה) שו"ע סעיף א. ובסידור: "לכתחלה". וראה פס"ד צ"צ תז, ג.

ו) תוספתא ברכות פ"ו, טו. ברכות ס, ב. מנחות מג, א. רמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ח. שו"ע סעיף ה.

ז) בכת"י נוסף: סעיף ט. וצ"ל: סעיף ח. והוא שם בשו"ע המחבר. וראה לקמן סי' כה סעיף יז.

ח) ב"ח סי' כד. הובא במ"א ס"ק ז. ובסידור נקוד בשב"א. ועי' שער הכולל פ"ב אות ה.

ט) ב"י. ירושלמי הובא בארחות חיים הלכות ציצית סי' כז. העיטור הלכות ציצית שער שלישי חלק השני בשם דודו.

י) מ"א ס"ק ב.

יא) עי' חקרי הלכות ח"ט יא, ב. מחנה יוסף (ציצית) ע' פח. קטז.

יב) עי' לקמן סי' כה סכ"ז (לענין תפילין). סי' קכח סכ"ג (נ"כ). סי' רעא סי"ט (קידוש). סי' רצו סט"ו (הבדלה). סי' תפט ס"ד (ספה"ע). סי' תקפה ס"א (תק"ש). סי' תרז ס"ז (וידוי).

יג) סמ"ק סי' צב בהג"ה. טור. ארחות חיים הלכות ציצית סי' כח בשם י"א. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ב.

יד) רבינו טוביה במדרש לקח טוב סוף פרשת שלח (בשם יש אומרים). הביאו העיטור שם. וכ"ה בסידור. וראה לקמן סי' תפט ס"ד דהיינו רק לכתחלה "לפי שדרשה זו אינה אלא אסמכתא". וכ"ה בסי' תקפה ס"א, ושם: ולפיכך לא יסמוך על שום דבר בענין שאם ינטל אותו דבר שסמך עליו היה נופל שאין זו עמידה אלא סמיכה. ועי' מחנה יוסף ע' צב. קיז.

טו) במדבר טו, לט.

טז) ויקרא כג, טו.

יז) סעיף ד.

יח) טור (והעיטור הלכות ציצית שער ב חלק השלישי) בשם הגאונים. ב"י.

יט) תוספתא ברכות פ"ו, טו. ברכות ס, ב. מנחות מג, א.

כ) מו"ק כד, א.

כא) רש"י שם ד"ה גובי דיקנא. ועי' בדה"ש סי' ז סקי"ד ופסקי הסדור סכ"ג, דהיינו שבחלק תחתון של הטלית יכסה עד גומות שבלחי. ובסידור "וא"צ לכסות ראשו עד פיו". ובס' המנהגים - חב"ד ע' 3 "אבל נוהגין לכסות בחלקו העליון של הט"ג גם העינים". וראה אג"ק חי"ג ע' רכה איך אפשר שעטיפת הישמעאלים תהי' באופן שהעינים מכוסות. וראה מחנה יוסף ע' קיח.

כב) נימוקי יוסף הלכות ציצית (ד"ה אמר רב ציצית אינה צריכה ברכה) בשם הריטב"א. ועי' יד שאול. מחנה יוסף ע' צה.

כג) נימוקי יוסף שם בשם הריטב"א.

כד) במדבר טו, לח.

כה) תרומת הדשן סי' מה. ט"ז ס"ק ד.

כו) נימוקי יוסף שם בשם הריטב"א. תרומת הדשן שם. לבוש סעיף ב.

כז) טור ובעל העיטור (שם).

כח) שו"ע סעיף ג.

כט) ראה נימוקי יוסף שם בשם הריטב"א. מרדכי הלכות ציצית.

ל) מ"א ס"ק ב בשם כתבים (פרי עץ חיים שער הציצית פ"א). ב"י בשם תרומת הדשן סי' מה.

לא) תרומת הדשן שם. מ"א ס"ק ה. ועי' מחנה יוסף ע' צז.

לב) שו"ע סעיף ג. וכ"ה בסדור. ובפס"ד צ"צ תז, ד "נראה שאף שיעשה כן עכ"ז לא יברך קודם עיטוף הראש כ"א אחר שיתעטף בו ראשו וקצת גופו יברך בעודו מעוטף ותיכף ילבישו על גופו כנהוג, כדי שיהיה חל הברכה גם על הלבישה שלזה הוא עשוי". וראה פסקי הסידור סכ"ד שהוכיח כן גם מכתבי האריז"ל. ובס' המנהגים - חב"ד ע' 3 "מברכים על מצות ציצית כיון שאין בט"ק שלנו שיעור עיטוף". וראה אג"ק חט"ז ע' רעא שאם אין בו שיעור הרצוי ועדיין אינו לובש טלית גדול ישמע מהמברך על ט"ג. ועי' מחנה יוסף ע' צח ואילך.

לג) בעל העיטור שם. טור.

לד) שו"ע שם.

לה) מ"א ס"ק ד.

לו) סי' י סכ"ב.

לז) רמ"א סעיף ו. נימוקי יוסף שם בשם הריטב"א. ארחות חיים הלכות ציצית סי' כג בשם רבינו יונה.

לח) לחם חמודות הלכות ציצית אות ע. מ"א ס"ק ב.

לט) בדפוס ראשון נוסף: סע"ו (ואוצ"ל: סעיף י'. והוא שם בשו"ע המחבר). וראה לקמן סי' י סעיף כ.

מ) ים של שלמה יבמות פ"א סי' ג. עמק הברכה ח"ב סי' יג. של"ה מסכת חולין. מ"א ס"ק ו.

מא) מ"א שם. וראה ים של שלמה שם.

מב) עמק הברכה שם. של"ה שם.

מג) מנחות לט, א. ים של שלמה שם. עטרת זקנים ס"ק ד.

מד) פרי עץ חיים שער הציצית פ"א. מ"א שם.

מה) פרי עץ חיים שם. יד אהרן בשם האריז"ל. באר היטב ס"ק ג. וראה שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תקעא בשם רב סעדיה גאון (בפירושו לפרשת בא). ובסדור מבאר בפרטיות אופן עטיפה זו.

מו) העיטור הלכות ציצית שער ב חלק השלישי. רוקח סוף סי' שסא. טור ושו"ע סעיף ד.

מז) מ"א ס"ק ו. עפ"י רמ"א סי' שא סעיף ל. וראה גם לקמן שם סל"ז. והוא עפ"י מדרש (אבכיר) שמות יד, כב הובא ברוקח שם ובילקוט שמעוני שמות שם. ראבי"ה סי' תרפג  (ואו"ז ח"ב סי' שיד) בשם ירושלמי. ארחות חיים הלכות שבת סי' רפה [בשם ספר המכתם שבת קמז, ב] בשם הראב"ד. ואף ששם צד ימין על כתף שמאל מ"מ נשארים ב' ציציות מלפניו כו' כמבואר בפרטיות בסדור ד"ה אמנם דרך הטוב וד"ה ויכסה. ושם: "ככה יהיה מעוטף כל שעת התפלה .. עטיפה גמורה כעטיפת הישמעאלים קצת". ואין מנהג חב"ד כן.

מח) שו"ע סעיף ה. וט"ז ס"ק ה. וראה ארחות חיים הלכות ציצית סי' כה בשם א' מן החכמים (הובא בב"י סי' כב).

מט) הטעם מבואר לקמן סי' ריג ס"ו, ושם מבאר מה עדיף. ועי' מחנה יוסף ע' צט.

נ) ובדיעבד אף בלא עניית אמן, כדלקמן סי' ריג ס"ה וש"נ.

נא) אף אם יודעים לברך בעצמם (לקמן סי' תפט ס"א). ושם (גבי ספה"ע) כ' הטעם: שעשרה שעושין מצוה בבת אחת יכול אחד מהן לברך בשביל כולם.

נב) סוכה לח, ב. רמב"ם פ"א מהל' ברכות הי"א. והחילוקים בין מהרהר, שומע, עונה אמן והמברך בעצמו, ראה לקמן סי' נו ס"ז. סי' סט ס"ד. סי' עה ס"י. סי' קכד ס"ב וס"ז. סי' קכח סל"ב. סי' רא ס"ה. סי' ריג ס"ו. סי' תפט ס"א וסי"ב. חיו"ד סי' א סקנ"ב. הל' ת"ת פ"ב הי"ב.

נג) מ"א ס"ק ח. וראה אור זרוע הלכות שחיטה סי' שסז. הג"א ריש פ"ק דחולין. ועי' קו"א סי' ערב סק"ב. מחנה יוסף ע' קד.

נד) רש"י ר"ה כט, א ד"ה אע"פ. וראה גם לקמן סי' קסז סכ"ג.

נה) דרכי משה. וראה מ"א ס"ק ט. וראה גם לקמן רס"י קכד וש"נ.

נו) ר"ה שם. שו"ע סי' תרצב סעיף ג. וראה גם לקמן סי' קכח סי"ז (לענין נשיאת כפים). סי' קסז סכ"ג. סי' ריג ס"ג וס"ה (ברה"נ). רס"י קצג. סי' קצז ס"ו (בהמ"ז). סי' רעג ס"ו (קידוש). סי' רצו סי"ז. סי' רצז ס"ז-ט (הבדלה). סי' תפד ס"א וס"ג (מצה). סי' תקפה ס"ה (תק"ש).

נז) מנחות מב, א. טור. שו"ע ולבוש סעיף ז.

נח) במדבר טו, לח.

נט) יחזקאל ח, ג.

ס) ולענין שבת, ראה לקט הערות וציונים ע' 97.

סא) מ"א ס"ק י. וכ"ה בסידור ד"ה בכל יום.

סב) טור. שו"ע סעיף ט. רא"ש סוף הלכות ציצית. נימוקי יוסף הלכות ציצית (ד"ה תניא בספרי יכול) [הובא בט"ז סוף ס"ק ח]. וכ"ה בסדור ד"ה בכל יום. ושם: "בשעת בדיקת הציצית יאמר זה: ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת. עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה". וראה אג"ק ח"ו ע' רב וח"ז ע' שמח שהבדיקה בכל יום היא גם בט"ק. וראה קו"א דהיינו אף בשבת.

סג) ט"ז סוף ס"ק ח, וסי' יב ס"ק ג. ועי' מנחות לט, א ופרש"י שם ד"ה מעיקרו. ובסדור ד"ה אם נפסק פסק דאפי' נפסק תוך הגדיל פסולה. ולכן הצריך לבדוק גם על הכנף והגדיל, וש"נ. ועי' לקמן סי' יב ס"ו.

סד) מ"א סי' יג ס"ק ה. וראה צ"צ אה"ע סי' ע. חקרי הלכות ח"ה ע' 16. ח"ט יד, א.

סה) מ"א שם. וראה לקמן סי' יג ס"ג.

סו) ט"ז ס"ק ח. וראה לקמן סכ"א.

סז) אלי' זוטא ס"ק ו (אלי' רבה ס"ק י).

סח) מ"א ס"ק יא. וכ"ה בסדור ד"ה בכל יום.

סט) ט"ז סי' יג ס"ק ג.

ע) מ"א שם. וראה יד שאול.

עא) ב"ח. מ"א שם.

עב) טור. שו"ע סעיף ח. לבוש סעיף ט. וכ"ה בסדור ד"ה בהתעטפו. ובתניא (פמ"א) בשם הזוהר (ח"ג קכ, ב) שיכוין להמשיך עליו מלכותו. וראה גם תורה אור (סא, ד). אג"ק ח"כ ע' קנט. חי"ד ע' שכט. ועי' לקמן סי' כה ס"ה וסי' סו ס"ג וסי"א שרק בתפילין יש קבלת מלכות שמים. ובכללות ענין הכוונה בעת עשיית המצוה, כן הוא גם בתפילין (לקמן סי' כה סי"א) ובסוכה (לקמן סי' תרכה). והחילוק ביניהם ראה אג"ק ח"ד ע' יד. לקו"ש חל"ג ע' 101 הע' 57.

עג) במדבר טו, לט.

עד) שו"ע סעיף יא. לבוש סעיף י. וראה טור סי' כד. נימוקי יוסף הלכות ציצית בשם הריטב"א.

עה) לבוש שם. וראה רבינו יונה בס' היראה. וראה גם לקמן סי' יא סל"ה. ועי' לקו"ש חל"ג ע' 95 ואילך. מחנה יוסף ע' קכ.

עו) מ"א ס"ק יג. וכ"ה בסדור ד"ה ובטלית קטן: ואותם התוחבים אותם בכנפות טועים הם.

עז) טור. שו"ע סעיף י. לבוש סעיף יא. וראה לעיל ס"א אודות עטיפה אחר נט"י. ובסדור כתב: והמדקדקים נוהגין לישן בט"ק. ועיי"ש הטעמים.

עח) היינו כשאינו נזהר בחומרת הזהר דלעיל סי' א ס"ז - שלא לילך ד"א ושלא ליגע במלבושיו קודם נט"י.

עט) תוספות ברכות יד, ב ד"ה ומנח. טור ושו"ע. לבוש שם. ובסדור לא כתב עצה זו, כ"א עצה הב' לברך על ט"ג ולפטור הט"ק. וראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 3: אם אסור לברך אזי קודם התפלה - אם אינו לובש ט"ג - ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז. וראה בנסמן לעיל סעיף ז.

פ) לבוש שם. וראה גם לקמן סכ"ט. סי' יח ס"ז וש"נ. וכ"ה לענין תפילין כדלקמן סי' כה סכ"ג וש"נ.

פא) טור ושו"ע ולבוש סעיף יב.

פב) עי' יד שאול.

פג) במדבר טו, לח.

פד) לבוש סעיף יב.

פה) רא"ש הלכות ציצית סי' כ. שו"ע ולבוש שם.

פו) ולענין הפסק שתיקה עי' לקמן סי' רו ס"ג וש"נ.

פז) שו"ת הרשב"א (דפוס רומא) רס"י תיז (הובא באגור סי' ז). שו"ע ולבוש שם.

פח) מ"א ס"ק טז. לבוש שם. ערך לחם סעיף יב.

פט) רא"ש שם. שו"ע ולבוש שם.

צ) מ"א ס"ק יד (בדעת הרא"ש והטור והשו"ע). ועי' בקונטרס אחרון.

צא) עולת תמיד ס"ק טו. הובא בבאר היטב ס"ק יב.

צב) שו"ת רשב"א שם. שו"ע ולבוש שם.

צג) לבוש שם. וראה ב"י.

צד) ט"ז ס"ק י.

צה) עי' תהלה לדוד סק"ח. אהלי שם ח"ז ע' קז.

צו) כדלקמן סי' רו ס"ט וש"נ.

צז) שו"ע ולבוש סעיף יג.

צח) בסעיף ז.

צט) כדלקמן רס"י קעח לענין בין ברכה לאכילה, ולקמן סי' תלב ס"ח לענין בין ברכה למצוה (וראה לקמן סי' רעג סעיף ב לענין קידוש במקום סעודה). וראה לקמן סי' קד ס"ב וסי' קסו וסי' קסז ס"ט - לענין הפסק הליכה כשאינו מבית לבית.

ק) מ"א ס"ק יז.

קא) טור. רמ"א סעיף יד. וכ"ה בסדור ד"ה הפושט.

קב) ט"ז ס"ק יג.

קג) מ"א ס"ק יח.

קד) עי' דרכי משה.

קה) מ"א שם. ובסדור פסק דגם אם נמלך מועיל מה שנשאר עליו ט"ק. וראה מ"ש בזה בפס"ד צ"צ ב, ג.

קו) ולקמן גבי תפילין (סי' כה סכ"ט) "ב' או ג' שעות". וגבי סוכה (סי' תרלט סי"ג) "שעה ושתים". ועי' אג"ק ח"ג ע' רי ואילך.

קז) וכ"ה בסדור שם.

קח) ב"ח. מ"א ס"ק יט. וראה גם לקמן סי' קסד ס"ב.

קט) שו"ע סעיף טו. ועי' לקמן סי' כה סל"א וסל"ג לענין תפילין בשעת התפלה. ועי' לקמן סי' קסד ס"ב. וראה העו"ב רכז ע' י.

קי) עי' תהלה לדוד סקי"ב. אמרי יושר סי' ט סק"ד.

קיא) ראה חקרי הלכות ח"ה י, א.

קיב) מ"א ס"ק כ.

קיג) טור. ב"ח. ט"ז ס"ק טו.

קיד) רא"ש הלכות ציצית סי' א.

קטו) ב"י. ב"ח. ט"ז שם. וראה רש"י מנחות מג, א ד"ה א"כ. רא"ש הלכות ציצית סי' כ.

קטז) רמב"ם הל' ציצית  פ"ג ה"ז.

קיז) סעיף ב.

קיח) מ"א ס"ק כא.

קיט) שו"ע ולבוש סעיף יז. רמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"י.

קכ) שיירי כנסת הגדולה הגהות ב"י סעיף י (הובא ביד אהרן).

קכא) אבל הוא עצמו אינו יכול לחזור ולהתעטף משום הפסק, כדלקמן סי' צז ס"ד.

קכב) כדלעיל ס"כ וש"נ. ועי' קובץ דברי תורה יד ע' לט.

קכג) שו"ת מהר"ם מינץ סי' עח. הובא בכנסת הגדולה ובבאר היטב ס"ק יט. ועי' אג"ק ח"ג ע' רכג.