כה דיני תפילין בפרטות ובו מ"ב סעיפים:

א

א ואחר שלבש טלית מצוייצת יניח תפיליןא מידב כדי שיהיו עליוג בשעת קריאת שמע ותפלהד שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר על עצמוה שהוא אומרו וקשרתם לאות וכו' ואינו מקייםז:

ב

ב המניחין הטלית וכיס התפילין לתוך כיס אחדח יזהרו לכתחלה שלא יניחו כיס התפילין למעלה מן הטלית כדי שלא יפגע בהתפילין קודם שיפגע בהטלית ויצטרך להעביר על המצות כדי להתעטף בהציצית קודם הנחת התפילין שהרי מצות ציצית היא תדירהט שנוהגת בין בחול בין בשבת ויום טוב ותפילין אינן נוהגין בשבת ויום טוב ותדיר קודם לשאינו תדירי:

ג

ג ואם לא נזהר בזה והניח כיס התפילין למעלה מן הטלית אעפ"כ יתעטף תחלה בהטלית קודם שיניח תפיליןיא ואין זה כמעביר על המצות כיון שהתפילין הם מכוסים ומונחים עדיין בתוך כיסם אבל אם התפילין הם בגלוי ומונחין בלא כיסן למעלה מן הטלית אסור להעביר על המצוה שנזדמנה לידו וצריך שיניח התפילין קודם עטיפת הטליתיב:

ד

ד וכן אם תפילין מזומנים בידויג ואין מזומן עדיין לפניו הטלית א"צ להמתין על הטלית כדי להקדימו להנחת תפילין אלא יניח תפילין מיד וכשיביאו לו טלית יתעטף בו מפני שאין משהין את המצוהיד אע"פ שיש לומר שיעשה אח"כ המצוה יותר מן המובחרטו מצוה בשעתה חביבהטז:

ה

ה ויש אומריםיז שהנחת תפילין צריך להקדים לעטיפת הציצית מפני שהתפילין יש בהם קדושה יתירהיח וקיבול עול מלכות שמיםיט:

ו

ו והרוצה לצאת ידי כולםכ ילבוש טלית קטן בביתו קודם הליכתו לבית הכנסת ואח"כ יניח התפילין מיד ג"כ בביתו קודם הליכתו לבית הכנסת ואז ילך לבית הכנסת לבוש בציצית ומוכתר בתפילין כמבואר הטעם בזוהרכא ושם בבית הכנסת יתעטף בטלית גדול ואף אם נזדמן לידו הטלית גדול בעודו בביתו קודם שהניח תפיליןכב א"צ להתעטף בו בביתו ואינו כמעביר על המצוה שנזדמנה לידו כיון שאין בדעתו כלל ללובשו כאןכג:

ז

ז והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול בביתו קודם הנחת התפיליןכד ואח"כ מניח תפילין והולך לבית הכנסת ובמקומות שנכריםכה מצויים ברחוב אין מתעטפים בטלית גדול עד בואו לחצר בית הכנסת:

ח

ח אע"פ שמדינאכו דגמראכז מותר לילך בתפילין מגולין במבואות המטונפותכח אפילו יש שם טינוף להדיא מכל מקום אם יודע בודאי שילך דרך מבואות המטונפות לא יניח תפילין עד בואו לחצר בית הכנסתכט ושם יניח תפילין קודם כניסתו לבית הכנסת לקיים דברי הזוהרל ויש נוהגיןלא להניח תפילין בבית ולכסותם בשעת הליכה במבואות המטונפותלב וכן נכוןלג:

ט

ט הרא"ש ז"ללד היה מברך ברכות השחר עד עוטר ישראל בתפארה והיה מניח תפילין ואח"כ מברך עוטר ישראל בתפארה כדי ליתן שבח והודיה בברכה זו גם על התפילין שהם נקראים פארלה שנאמרלו פארך חבוש עליךלז:

י

י אם אחד התקשר את עצמו בקנס לילך לאמירת תהלים קודם אור הבוקרלח ואח"כ רוצה לחזור בו מפני שאינו יכול לילך לבית הכנסת מלובש בציצית ותפילין הרשות בידו לחזור בו ופטור מקנס ומכל מקום צריך התרה לנדרו (עיין בי"ד סי' רל"בלט וסי' רי"גמ):

יא

יא יכוין בהנחת התפיליןמא שצונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלומב שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצריםמג ולהניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו וישעבד להקב"המד הנשמה שהיא במוחמה וגם תאות ומחשבות לבו לעבודתו יתברך וע"י הנחת תפילין יזכור את הבורא יתברך וימעיט הנאותיו:

יב

יב בתחילה יניח תפילין של ידמו ואח"כ תפילין של ראש ואם פגע בשל ראש תחילהמז יעבור על אותה מצוה ויניח של יד תחלהמח כיון שקדימת של יד לשל ראש הוא מן התורהמט שהרי בתחילה נאמרנ וקשרתם לאות על ידך ואח"כ והיו לטוטפות וגו' לפיכך אין משגיחין על העברת המצוה בזהנא:

יג

יג תפילין של יד ותפילין של ראש אינן מצוה אחת אלא הן ב' מצות שאין מעכבות זו את זו כמו שיתבאר בסימן כ"ו ולפיכך כל אחת ואחת טעונה ברכה בפני עצמהנב ומפני שאסור לברך ברכה שאינה צריכהנג אם אפשר לפטור את עצמו בברכה אחת אין לברך ב' ברכות ולפיכך תקנו חכמיםנד שיסמוך הנחת תפילין של ראש להנחת תפילין של יד בלי שום הפסק דיבור בינתייםנה כדי שתעלה הברכהנו שיברך על של יד גם לתפילין של ראשנז:

יד

יד ותקנו חכמיםנח לברך עוד ברכה אחרת על תפילין של ראש לפי שהיא חשובה והיא עיקר המצוהנט ויש בה יותר קדושהס שיש בה ד' בתים והשי"ןסא לכן מפני חשיבותה קבעה ברכה לעצמהסב:

טו

טו נוסח ברכת תפילין של ידסג: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּיןסד ונוסח ברכת תפילין של ראש אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין ויאמר לְהָנִיחַסה בקמץ הה"א ולא בפתח שהוא לשון עזיבהסו כמו שכתובסז אחיכם האחד הניחו אתי תְּפִלִּין הלמ"ד בדגשסח להורות על חסרון למ"ד השניהסט לפי שהתפילין הוא לשון פלילהע והוכחה שהתפילין הן עדות והוכחה שהשכינה שורה עלינו כמ"שעא וראו כל עמי הארץ כי שם הוי"ה נקרא עליך ודרשו חכמיםעב אלו תפילין שבראש:

טז

טז יאמר על מִצְוַת עג בפתח תחת הוא"ועד שהוא לשון יחיד ולא יאמר בחולם שהוא לשון רבים שהרי לא נתקנה ברכה זו אלא לתפילין של ראש בלבדעה כמו שיתבאר בסימן כ"ועו:

יז

יז כל ברכות המצות צריך לברך אותן קודם התחלת עשיית המצוהעז לפיכך על תפילין של יד יברך אחר הנחה על הקיבורת קודם הקשירהעח שקשירתה זו היא התחלת עשייתה ועל תפילין של ראש יברך אחר הנחה על הראש קודם שיהדקנה היטיב על ראשועט שההידוק הוא התחלת עשייתה אבל לא יברך קודם הנחה על הקיבורת או על הראשפ מפני שצריך לקרב הברכה לעשיית המצוה ולסומכן זו לזו בכל מה דאפשר:

יח

יח כבר ביארנופא שאסור להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראשפב ואם הפסיק אזי אין ברכת תפילין של יד עולה לתפילין של ראשפג וצריך לברך על תפילין של ראש ב' ברכות להניח תפילין ועל מצות תפיליןפד:

יט

יט במה דברים אמורים כשדיבר מענינים שאינם לצורך הנחת תפיליןפה אבל אם הפסיק בענינים שהם נצרכים לו להנחת התפילין אין זה הפסקפו וא"צ לברך על תפילין של ראש אלא על מצות תפילין בלבד:

כ

כ אבל לכתחלה אסור להפסיק בין ברכת תפילין של יד להנחת תפילין של ראשפז אפילו בדברים שהן לצורך הנחת תפיליןפח אלא א"כ אי אפשר בענין אחר ואפילו לקרוץ בעיניו ולרמוז באצבעותיו אסור בין תפילין של יד לתפילין של ראשפט:

כא

כא אם שמע קדישצ או ברכו או קדושה בין תפילין של יד לתפילין של ראש לא יפסיק לענות עם הצבורצא אלא שותק ושומע ומכוין למה שהציבור אומרים כמו שיתבאר הטעם בסימן (ק"ט) [ק"ד]צב ואם פסק וענהצג הוי הפסק בין ברכת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש וצריך לברך על תפילין של ראש ב' ברכותצד:

כב

כב אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראשצה אפילו במקום שאין גורם לברך ב' ברכות על תפילין של ראשצו כגון אותם המניחין תפילין בחול המועד בלא ברכהצז וכן המניחין תפילין דרבינו תםצח צריכים לתכוף ולסמוך תפילין של יד לתפילין של ראש בלי שום הפסק שיחה בינתיים שנאמרצט והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך ולא נאמר והיו לזכרון בין עיניך אלא משמע ששתיהם נחשבים להוי' ועשיה אחתק מחמת שצריך לתוכפן זו אחר זו בלא שום הפסק אבל מכל מקום מותרקא לענות קדיש וקדושה וברכו ואמן על כל הברכות בין תפילין של יד לתפילין של ראש בתפילין דרבינו תם או בחול המועד מי שאינו מברך עליהם כיון שאינו גורם לברך ברכה שאינה צריכה על תפילין של ראש:

כג

כג ויש אומריםקב שלעולם אין תפילין של ראש טעונה ב' ברכות כי אם ברכה אחת כשאר כל המצות ולא נתקנה ברכת על מצות תפילין לתפילין של ראש אלא אם כן הפסיק בדיבור בין ברכת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש אבל אם לא הפסיק בינתיים אזי עולה ברכת להניח תפילין שבירך על תפילין של יד גם לתפילין של ראש והמנהג באלו הארצותקג כסברא הראשונהקד ומכל מקום לרווחא דמלתאקה טוב לומר אחר ברכת על מצות תפילין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שכן צריך לומר אחר כל ברכה לבטלהקו כמו שיתבאר בסי' ר"וקז וכן אם הוא מברך ב' ברכות על תפילין של ראשקח כגון שהשיח בין תפילין של יד לתפילין של ראש יאמר אחר ברכה השניה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלפי סברא האחרונה שנתבאר בסמוך היתה ברכה ראשונה לבטלה ובעת שמברך ברכה ראשונה על תפילין של ראש שהיא ברכת להניח תפילין טוב למשמש בתפילין של יד בשעת ברכהקט משום שהמשמוש הוא חשוב כאלו מניחה עכשיוקי על הקיבורת ועל זה שייך לברך להניח תפילין:

כד

כד כבר ביארנוקיא דברכת להניח תפילין עולה ג"כ לשל ראשקיב על כן יש למעט ההפסק ביניהם בכל מה דאפשרקיג ולכן לא יכרוך הרצועה סביב הזרוע עד לאחר שיניח תפילין של ראשקיד כיון שכריכה זו אינה רק מנהג בעלמא ואינה בכלל המצוה על כן טוב לאחר אותה והאר"י ז"ל היה נוהגקטו לכרוך כריכה זו קודם הנחת תפילין של ראש מפני שהוא סובר שכריכה זו היא מכלל המצוהקטז ולפיכך אין זו הפסק כללקיז:

כה

כה יש מי שאומרקיח שאסור להוציא את התפילין של ראש מהתיק עד שתהא התפילין של יד מונחת כבר על הקיבורת מהטעם הידוע למשכילים:

כו

כו ואף אם שתיהן מונחות לפניו חוץ לתיקקיט לא יתקן לפתוח את התפילין של ראש עד אחר הנחת תפילין של יד דכשנוטל את התפילין של ראש בידו כדי לפתחה ואינה מניחה מיד הרי הוא מעביר על המצוהקכ:

כז

כז יש אומריםקכא שיניח התפילין של יד מיושבקכב ותפילין של ראש מעומד מטעם שנתבאר בזוהרקכג אבל במדינות אלו נוהגין להניח שתיהן מעומד (וירא שמים יוצא את כולםקכד) ולכתחילה טוב לנהוגקכה שתהא ההנחה על הקיבורת מיושב והברכה והקשירה על הקיבורת יהיה מעומדקכו כמו שנתבאר בסי' ח'קכז שכל ברכות המצות צריך לברך מעומד:

כח

כח כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקים עם הגמראקכח או הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא הלך אחר הגמרא או הפוסקים הנמשכים אחריהקכט ומכל מקום אם בעלי הקבלה מחמירים יש להחמיר ג"כ אבל אין אנו יכולים לכוף את הצבור להחמיר וכן כל דבר שלא הוזכר כלל בגמרא ופוסקים אע"פ שנזכר בקבלה אין אנו יכולים לכוף את הצבור לנהוג כן:

כט

כט מי שחלץ את תפיליו והיה בדעתו שלא יחזור להניחן עד לאחר זמן מרובהקל כמו ב' או ג' שעותקלא ואח"כ נמלך לחזור ולהניחן מיד צריך לחזור ולברך עליהם אבל אם בשעת חליצת התפילין היה דעתו לחזור ולהניחם מיד וחוזר ומניחן מיד א"צ לחזור ולברך עליהםקלב מפני שכבר נפטרו בברכה שבירך עליהם כשהניחן בפעם א':

ל

ל במה דברים אמורים שלא עשה צרכיו בין חליצת התפילין להנחתן פעם ב' אבל אם עשה צרכיו בינתייםקלג כיון שבעת ההיא לא היה יכול להניח תפיליןקלד א"כ אינו מועיל כלום מה שהיה בדעתו לחזור ולהניחן מיד ולכן צריך לחזור ולברך על הנחה שנייה כאלו לא היה בדעתו כלל בשעת חליצתן לחזור ולהניחן מידקלה:

לא

לא אם נשמטו התפילין ממקום הנחתןקלו שיתבאר בסי' כ"זקלז וממשמש בהן להחזירן למקומן צריך לחזור ולברך עליהן דכיון שנשמטו שלא מדעתו אינו מועיל כלום מה שבדעתו לחזור ולהניחן על מקומןקלח ואם אינו מחזיר אלא אחד מהןקלט מברך כמי שאינו מניח אלא תפלה אחת כמו שיתבאר בסי' כ"וקמ אבל אם הוא בעצמו הזיזן ממקומן והיה בדעתו לחזור ולהניחן על מקומן מיד ומחזירן על מקומן מיד א"צ לחזור ולברךקמא:

לב

לב עכשיו נהגו העולםקמב שאפילו אם נשמטו התפילין ממקומן שלא בכוונה ומחזירן למקומן אעפ"כ אין מברכין עליהם ויש שנתנו טעם למנהגםקמג שלא הצריכו לחזור ולברך אלא בלובש תפילין כל היום ונשמטו ממקומן שלא בשעת התפלה שלא היה דעתו עליהן כלל אבל אנו שאין לובשין אותם אלא בשעת התפלה ואז מסתמא אינו מסיח דעתו מהםקמד והוא מרגיש בשעה שנשמטין ממקומן והוי ליה כמזיזן בעצמו ממקומן על מנת להחזירן מיד למקומן שכבר נתבארקמה דאינו צריך לחזור ולברך:

לג

לג מי שהניח תפילין של יד על הקיבורת ובירך עליהקמו ואח"כ נפסק הקשר של תפילין של יד והוצרך לעשות קשר אחר אמנם לא הסיח דעתו מהנחת התפילין א"צ לחזור ולברך על תפילין של יד בין שנפסק הקשר קודם שהידק התפילין של יד על הקיבורת בין אחר ההידוק קודם שהידק את התפילין של ראש על ראשוקמז דכיון שהברכה שבירך על תפילין של יד עולה ג"כ לתפילין של ראש כמו שנתבארקמח וא"כ כל זמן שלא הניח תפילין של ראש עדיין הוא עסוק במצוה ששייכה לאותה ברכה ומה שעשה הקשר של יד הוא ג"כ מתיקון המצוה ששייכה לאותה ברכה כי אי אפשר לו להניח תפילין של ראש קודם תפילין של יד ועל כן הוא צריך לתקן התפילין של יד ואח"כ יניח שתיהן כראוי ונמצא דבשעה שנפסק הקשר עדיין לא נגמרה המצוה ששייכה לאותה הברכה שבירך על תפילין של יד לפיכך אינו דומה לנשמטו התפילין ממקומם דצריך לחזור ולברך כשמחזירן למקומן דשם קודם שנשמטו ממקומן כבר נגמרה המצוה השייכה לברכה שבירך עליהם בתחילה וכשמחזירן למקומן מקיים מצות תפילין פעם ב' ולכן צריך לחזור ולברך אבל כאן מה שמתקן הקשר וחוזר ומניח התפילין של יד כראוי אינו מקיים מצות תפילין פעם ב' אלא גומר את המצוה השייכה לברכה שבירך בתחילה:

לד

לד וכן הדין אם הותר ההידוק של תפילין של ידקמט ונשמט התפילין של יד ממקומהקנ קודם שהידק את התפילין של ראש אין צריך לחזור ולברך כשחוזר ומהדק את התפילין של יד על הקיבורת מטעם שנתבאר אבל אם לאחר שהידק את התפילין של ראש על ראשו נפסק הקשר של תפילין של ידקנא אע"פ שלא נשמטה התפילין של יד ממקומה או שהותר ההידוק של תפילין של יד אע"פ שלא נשמטה ממקומה צריך לחזור ולברך בשעה שמהדק את התפילין של יד על הקיבורת:

לה

לה מותר לברך על תפילין שאוליןקנב מפני שאדם יוצא ידי חובתו בתפילין של חבירוקנג ומן התורה אדם יוצא ידי חובתו אפילו בתפילין גזולין אפילו עדיין לא נתייאשו הבעלים מהםקנד שאין התפילין צריכין להיות משלו דוקאקנה אבל חכמים פסלו תפילין גזולין כל זמן שהם ברשות הגזלן אפילו כבר נתייאשו הבעלים מהם מפני שהיא מצוה הבאה על ידי עבירהקנו והיא מאוסה לפני הקב"ה ואם מניחן לא יברך עליהםקנז כיון שאין כאן מצוה כללקנח ועל ברכה זוקנט נאמרקס ובוצע ברך נאץ ה':

לו

לו במה דברים אמורים כשהן עדיין ברשות הגזלןקסא אבל אם מכר הגזלן את התפילין לאדם אחרקסב אם כבר נתייאשו הבעלים מהם מותר לברך עליהם כיון שכבר קנה אותם הלוקח על ידי יאוש ושינוי רשות והרי הן כשלו ממש לכל דבר כמו שנתבאר בח"מ סי' שנ"ג סעי' ג' ושנ"ו סעי' ג' א"כ לא נעשית המצוה ע"י עבירה שהרי קודם עשייתה כבר היו התפילין קנויין ללוקח ולא היה עליהן שם גזל:

לז

לז נהגו העולםקסג שלא לחלוץ התפילין עד לאחר שאמרו קדושת ובא לציון ויש מי שאומרקסד על דרך הקבלה שצ"ל בהן ג' קדישיםקסה ולכן אין לחולצם עד לאחר קדיש שלאחר קדושת ובא לציון והאר"י ז"לקסו לא היה חולץ עד לאחר על כן נקוה לך וישקסז שאין חולצים אותם עד לאחר קדיש יתוםקסח:

לח

לח ביום שיש בו מילה אין לחלוץ עד לאחר המילהקסט:

לט

לט ביום שיש בו קריאת התורהקע והוא מקום שמחזירין הספר תורה להיכל אחר קדושת ובא לציון נוהגין שלא לחולצן עד לאחר שהחזירו הספר תורה להיכל:

מ

מ בחול המועד חולצין אותן קודם קריאת הללקעא בעוד שהש"ץ מחזיר את התפלה והש"ץ חולץ אחר הלל ובחול המועד של סוכות שיש שהות קודם ההלל בשעה שמוכרין האתרוגקעב גם הש"ץ יחלוץ קודם הללקעג:

מא

מא בראש חודשקעד במקומות שאומרים במוסף קדושת כתרקעה חולצין קודם תפלת מוסף בלחש אחר קדושת ובא לציוןקעו לפי שאין ראוי להיות מוכתר בתפילין בשעה שאומר כתר יתנו לךקעז ואפילו במקומות שאין אומרים קדושת כתר במוסף אף על פי כן נוהגין לחלצן קודם תפלת מוסףקעח:

מב

מב החולץ תפיליו קודם שהחזירו הספר תורה להיכל לא יחלוץ בפני הספר תורהקעט אלא יהפך לצד אחר דלא יהיה כבוד הספר תורה גרוע מכבוד רבו שאין (תלמיד) חולץ תפילין בפניו מהטעם שיתבאר בסימן ל"ח סעיף י':


א) טור ושו"ע סעיף א. וכ"ה בסדור ד"ה אחר שלבש. וראה לקמן סעיפים ב, ה-ז.

ב) טור. ראה ב"ח. ובסדור שם לא כתב "מיד". ובסדור נדפס סדר הנחת תפילין לאחר ברכות השחר והתורה. ומנהג חב"ד להניח לפני אמירת "איזהו מקומן" (ראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 5).

ג) טור ושו"ע סעיף ד.

ד) וכ"ה בסדור ד"ה אחר שלבש. ונהגו שלא להניחם כל היום כדלקמן סעיף לב. סי' לז ס"ב.

ה) ברכות יד, ב. טור.

ו) תלמידי רבינו יונה ברכות שם (ד"ה כל הקורא). לבוש סעיף א.

ז) אף שאח"כ יניח תפילין. וראה גם לקמן סי' סו ס"ג. ועי' לקמן סי' לד ס"ה. סי' נח סוף ס"ד. ולענין ציצית ראה לעיל רס"י ח. ולענין ק"ש קטנה עי' אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"י ע' ב וש"נ. תורת מנחם ח"ו ע' 15 ואילך.

ח) שו"ע שם.

ט) נימוקי יוסף הל' ציצית בשם הריטב"א. ב"י.

י) ברכות כח, א. נא, ב. וש"נ. וראה גם לעיל סי' ז ס"ז. לקמן סי' קסה ס"ב. סי' רפו ס"ה. סי' תלא ס"ו. סי' תפג ס"א. סי' תפט סט"ז. ועי' חקרי הלכות ח"ה כח,א. העו"ב תרו ע' 35. תשפב ע' 70.

יא) מ"א ס"ק א. ועי' חקרי הלכות ח"א ו, א. ח"ב נא, א.

יב) שו"ע שם וט"ז ס"ק א.

יג) רמ"א סעיף א.

יד) יבמות לט, א. מ"א ס"ק ב.

טו) מ"א שם.

טז) עי' לקמן סי' צד ס"ה. וראה מ"ש בזה לקו"ש חי"ט ע' 76 בהערה. קובץ ד"ת ג ע' כט.

יז) נימוקי יוסף שם בשם הריטב"א. וראה שער הכוונות דרושי הציצית דרוש ב בשם קצת המקובלים ובשם אחרים.

יח) לבוש סוף סעיף א.

יט) כדלקמן סי' לח ס"ז. סי' סו ס"ג וסי"א. ועי' לעיל סי' ח סי"ז וש"נ.

כ) ב"י. שו"ע ולבוש סעיף ב. ובסידור (ד"ה אחר שלבש) פסק כמנהג העולם דלקמן סעיף ז. וכן הוא בשער הכוונות שם ובעולת תמיד ס"ק ג מלשון הזוהר סוף פרשת במדבר ופרשת ואתחנן.

כא) פ' ואתחנן רסה, א.

כב) מ"א ס"ק ד.

כג) ראה קובץ ד"ת יח ע' א.

כד) רמ"א סעיף ב. נגיד ומצוה עניני בית הכנסת הובא במ"א ס"ק ה.

כה) עולת תמיד ס"ק ג. מ"א ס"ק ה.

כו) מ"א סי' מג ס"ק יא.

כז) ברכות כד, א.

כח) כדלקמן סי' מג ס"ז.

כט) עולת תמיד ס"ק ג. אלי' זוטא ס"ק ג בשם כנסת הגדולה (הגהות טור ד"ה יש נוהגין). באר היטב סי' מג ס"ק י.

ל) עולת תמיד שם.

לא) עמק הברכה דיני תפילין סי' טו. הובא במ"א שם.

לב) וכ"ה בסדור ד"ה המהלך. ושם: והוא הדין לענין שאר ספרים.

לג) אלי' רבה ס"ק ו.

לד) טור. שו"ע סעיף ג.

לה) טור. לבוש סעיף ג. ט"ז ס"ק ג.

לו) יחזקאל כד, יז.

לז) ראה גם לקמן סי' לח ס"ה.

לח) מ"א ס"ק ג.

לט) סעיף י וט"ז ס"ק טז.

מ) סעיף א.

מא) טור. שו"ע סעיף ה. וראה אהלי שם ח"ו ע' קפח.

מב) כדלקמן רס"י לב. וראה שיחת י' שבט תשכ"ח סעיף ה. לקו"ש חי"ז ע' 188 בשוה"ג.

מג) וכ"ה בסדור ד"ה אחר שלבש עיי"ש. וראה העו"ב תשפב ע' 70.

מד) תלמידי רבינו יונה ברכות יד, ב (ד"ה הרוצה). שו"ע שם. וראה העו"ב רטז ע' כ. רכ ע' יב.

מה) ראה תניא פ"ט.

מו) מנחות לו, א. טור ושו"ע סעיף ה.

מז) שו"ע סעיף ו.

מח) ראה לקמן סי' כח ס"ח.

מט) לבוש סעיף א. ט"ז ס"ק ה.

נ) דברים ו, ח.

נא) ראה קובץ כינוס תורה ג ע' סא.

נב) לבוש סעיף ו.

נג) רא"ש הלכות תפילין סי' טו. עולת תמיד ס"ק יב בשם תוס' (מנחות לו, א ד"ה סח) ורבינו ירוחם נתיב יט ח"ה. מ"א ס"ק יד.

נד) מנחות לו, א.

נה) וראה לקמן סעיף יח וסעיף כד.

נו) רא"ש הלכות תפילין סי' יד-טו. שו"ת הרא"ש כלל ג סי' ב (הובא בב"י). ב"ח.

נז) ראה גם סדור ד"ה ואחר הנחת, ושם: ויכוין לפטור גם את של ראש.

נח) רא"ש שם הלכות תפילין סי' יד. רא"ש פ"ק דפסחים סי' י.

נט) תוס' ברכות דף ס ע"ב ד"ה אשר קדשנו.

ס) ראה גם לקמן סי' כח ס"ח. סי' לב ס"א. סי' מב ס"א.

סא) כדלקמן סי' לב סס"ד.

סב) ראה לקו"ש חל"ט ע' 27. שלחן המלך ח"א ע' ס-סב. העו"ב תקצה ע' 20.

סג) ברכות ס, ב. מנחות לו, א. טור.

סד) וכ"ה בסדור.

סה) שו"ע סעיף ז.

סו) לבוש סעיף ז.

סז) בראשית מב, לג.

סח) מ"א ס"ק ח. לחם חמודות הלכות תפילין אות נד.

סט) לחם חמודות שם (ועי' מחצית השקל שם).

ע) רא"ש הלכות תפילין סי' ב. טור.

עא) דברים כח, י.

עב) ברכות ו, א. וש"נ.

עג) מ"א ס"ק ט. לחם חמודות הלכות תפילין ס"ק נה.

עד) וכ"ה בסדור.

עה) עי' לעיל סעיף יד.

עו) סעיף ד.

עז) רמב"ם הלכות תפילין פ"ד ה"ז. שו"ע סעיף ח. וראה קובץ אהלי שם ט ע' צט.

עח) וכ"ה בסדור: ואחר הנחת התפלה של יד על הקיבורת קודם שמהדקה יברך כו'. ואח"כ יהדק הרצועה בתוך הקשר כדי לקיים מצות וקשרתם לאות על ידך שהוא מצות ההידוק על היד עצמו בקשר זה שהרי הידוק זה על היד נעשה עם הקשר. ואופן הקשירה עי' קצוה"ש סי' ח ס"ח.

עט) רמ"א ולבוש סעיף ח ומ"א ס"ק יג. עמק הברכה ח"ב סי' טו.

פ) מ"א ס"ק יב וס"ק יג. ט"ז ס"ק ז. ב"י.

פא) לעיל סעיף יג.

פב) שו"ע סעיף ט.

פג) שו"ע שם.

פד) רמ"א סעיף ט.

פה) שו"ע ולבוש סעיף י.

פו) וכ"ה בסדור ד"ה במה דברים אמורים.

פז) מ"א ס"ק טז.

פח) וכ"ה בסדור שם.

פט) באר היטב ס"ק ח בשם הלכות קטנות ח"א סי' נז.

צ) שו"ע סעיף י.

צא) כדי שלא יצטרך לברך על תש"ר ב' ברכות. ובסדור ד"ה ואם שח פסק שלא יצטרך לברך על תש"ר רק ברכה אחת, כיון שפסק כדעה השניה שבסעיף כג דלקמן. ועפי"ז פסק בד"ה אעפ"כ: "מותר להפסיק ולענות עם הצבור כו' לפי שי"א שמברכים לעולם על של ראש על מצות תפילין אף אם לא שח בינתים כו' כדאי הם לסמוך עליהם שלא לבטל מעניית דבר שבקדושה". ומשמע שחובה להפסיק ולענות (אג"ק חט"ו ע' קפה). ועי' אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חי"ג ע' רפט. וראה לקמן סי' רמט קו"א סק"ד בסופו. וראה אהלי שם ז ע' רלה. העו"ב תשלב ע' 42.

צב) סעיף ה.

צג) מ"א ס"ק יז. אלי' רבה ס"ק יד.

צד) כדלעיל סעיף יח.

צה) מ"א ס"ק יד. לבוש סעיף ט.

צו) וכ"ה בסדור ד"ה כל אשר.

צז) עי' לקמן סי' לא ס"ב וש"נ.

צח) כדלקמן סי' לד ס"ד-ה.

צט) שמות יג, יט.

ק) בעל המאור פ"ד דר"ה הובא בר"ן שם (ד"ה שאלו מקמי ריש מתיבתא). לבוש שם.

קא) מ"א ס"ק יז.

קב) ב"י. שו"ע סעיף ה וסעיף ט.

קג) רמ"א סעיף ה.

קד) אבל בסדור ד"ה ואם שח וד"ה אעפ"כ פסק כדעה השניה "דספק ברכות להקל". וכ"ה מנהג חב"ד (ראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 5).

קה) דרכי משה. רמ"א שם. לחם חמודות הלכות תפילין ס"ק נז.

קו) מ"א ס"ק י.

קז) סעיף יג.

קח) לחם חמודות שם. אלי' זוטא ס"ק ה. אלי' רבה ס"ק י.

קט) בעל המאור שם הובא בר"ן שם. ט"ז ס"ק ד ומ"א ס"ק טו.

קי) רש"י מנחות לו, א ד"ה ממשמש בהן. כדלקמן סי' ל ס"ג. סי' סו סי"א. וכ"ה לענין ציצית כדלעיל סי' ח ס"כ וש"נ.

קיא) לעיל סעיף יג.

קיב) שו"ת הרא"ש כלל ג סי' ב. ט"ז ס"ק ט.

קיג) טור בשם הרא"ש (הובא בט"ז שם). לבוש סעיף יא.

קיד) שו"ת הרא"ש שם. טור ושו"ע ולבוש סעיף יא.

קטו) שער הכוונות עניני תפילין דרוש ה. ט"ז שם ומ"א ס"ק יח (וראה מחצית השקל שם). אלי' זוטא ס"ק ט.

קטז) עי' לקמן סי' כז סי"ט.

קיז) וכ"ה בסדור ד"ה במה דברים אמורים. והיינו כריכת הרצועה סביב הזרוע, אמנם הכריכות שעל האצבע מבואר בסדור ד"ה אחר שהניח, שלא יכרוך עד אחר הנחת תש"ר. וראה אשכבתא דרבי הערה כא.

קיח) שו"ע סעיף יא. ב"י בשם תשובת ר"י גיקטיליא.

קיט) רמ"א סעיף יא.

קכ) מ"א ס"ק יט.

קכא) רמ"א שם.

קכב) וכ"ה בסדור ד"ה יש נוהגין. ולענין שאר מצוות ראה לעיל סי' ח ס"ג וש"נ.

קכג) ח"ג קכ, ב. וראה ח"א קלב, ב.

קכד) ראה חקרי הלכות ח"ה ל, ב.

קכה) מ"א ס"ק כ.

קכו) ובסדור שם: ומברכין ג"כ מיושב.

קכז) סעיף ג וש"נ.

קכח) מ"א שם בשם כנסת הגדולה (כללי הפוסקים אות א-ב).

קכט) וראה שער הכולל פ"א אות א, שיש בזה הפרש בין מהדו"ק למהדו"ב ולסידור, ששם הכריע כהמקובלים. ומביא שם מכ"מ שיש לפסוק כהסידור נגד השו"ע שלו. ראה גם לקו"ש חי"א ע' 246 וחל"ג ע' 98.

קל) מ"א ס"ק כג.

קלא) עי' לעיל סי' ח סכ"ג וש"נ.

קלב) רמ"א סעיף יב.

קלג) ט"ז ס"ק יא. לחם חמודות הלכות תפילין אות נט. דרכי משה סי' ח. ב"ח. עולת תמיד ס"ק יח. אלי' זוטא ס"ק יב. אלי' רבה ס"ק כ. וראה חקרי הלכות ח"א ו, א.

קלד) כדלקמן סי' מג. משא"כ בציצית דלעיל סי' כא ס"ג. ולענין ברכת התורה עי' לקמן סי' מז ס"ז. לקו"ש חי"ד ע' 150 ואילך.

קלה) עי' העו"ב תקה ע' 16.

קלו) רבינו יונה בספר היראה בשם ר' שמואל בר שניאור. שו"ע סעיף יב.

קלז) סעיף ב וסעיף יד.

קלח) ראה גם לעיל סי' ח סכ"ו לענין טלית וש"נ. וראה לקמן סל"ג.

קלט) רמ"א סעיף יב.

קמ) סעיף א.

קמא) רמ"א שם. כדלעיל סעיף כט.

קמב) מ"א ס"ק כא. ולענין תש"י עי' לקמן סל"ד.

קמג) של"ה מסכת חולין (קיג, א) (מהגהתו בעמק הברכה ח"ב סי' טו) בשם מהר"ש מלובלין.

קמד) מ"א שם. וראה יגדי"ת (נ.י.) ח"ו ע' נא.

קמה) לעיל סעיף לא.

קמו) שו"ע סעיף יב.

קמז) ט"ז ס"ק יב-יג.

קמח) לעיל סעיף יג.

קמט) ארחות חיים הלכות תפילין סי' טז בשם הראב"י (אב"ד נרבונה) בתשובה. שו"ע סעיף יב.

קנ) ממשמעות ט"ז שם.

קנא) ארחות חיים ושו"ע  שם. ט"ז שם.

קנב) שו"ע סעיף יב.

קנג) כדלעיל סי' יד סי"ב וש"נ.

קנד) ראה עולת תמיד ס"ק כא.

קנה) לבוש סעיף יב. עולת תמיד שם.

קנו) מ"א ס"ק כו.

קנז) ראה גם לעיל סי' יא סי"ב וש"נ. לקמן סי' קצו ס"ב.

קנח) עי' חקרי הלכות ח"ה לא, ב. שערי שלום סי' לא ס"ק יז.

קנט) ב"י (הובא בט"ז ס"ק יד). לבוש  סעיף יב.

קס) תהלים י, יג.

קסא) מ"א סי' יא ס"ק י (ובמחצית השקל שם). ב"י בשם ארחות חיים בשם בעל העיטור. לבוש סעיף יב.

קסב) ראה גם לעיל סי' יא סי"א ובקו"א שם סק"ג וש"נ. לקמן סי' קצו ס"ד.

קסג) שו"ע סעיף יג.

קסד) ספר המוסר פ"ד בהג"ה. נעתק במטה משה סימן כב ושל"ה מסכת חולין (קטז, א). עולת תמיד ס"ק כב. אלי' זוטא ס"ק טו. מ"א ס"ק כח (וראה רמ"א סעיף יג).

קסה) ראה אג"ק ח"ב ע' נא-ב דהיינו קדיש שלפני ברכו, שלאחר שמונה עשרה (ותחנונים) ושלאחר ובא לציון. ואין מונין קדיש שלאחר קריאת התורה כי אינו שייך לתפלה. וראה שם ע' נד צ"ע שאין מונין קדיש שלפני הודו.

קסו) שער הכוונות עניני תפילין סוף דרוש ה. מ"א שם. וראה בדה"ש סי' ח ס"ק נה.

קסז) רמ"א סעיף יג.

קסח) ומנהג חב"ד לחלוץ אחר "אך צדיקים" ואמירת תהלים של השיעור היומי (ראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 5).

קסט) מ"א ס"ק כח. ש"ך יו"ד סוף סי' רסה.

קע) שו"ע ורמ"א ולבוש סעיף יג.

קעא) מ"א ס"ק לא.

קעב) ראה גם לקמן סי' שו סי"ז.

קעג) ומנהג חב"ד שאין מניחין תפילין בחול המועד כלל (ראה לקמן סי' לא ס"ב).

קעד) ב"י. שו"ע ורמ"א סעיף יג.

קעה) וכ"ה הנוסח בסדור. וראה גם לקמן סי' תרכג ס"ז.

קעו) מ"א ס"ק ל. אלי' רבה ס"ק כה. ובסדור (אחר סדר הלל): "ומסירין התפילין בר"ח קודם הקדיש". וכן הוא באלי' רבה שם. ונשלם מספר הג' קדשים ע"י קדיש יתום שלאחר שיר של יום ו"ברכי נפשי". עי' אג"ק ח"ב ע' נא-ד. ועי' שלחן המלך ח"א ע' סה הערה 8. ומנהג חב"ד להניח גם תפילין דר"ת קודם מוסף (ס' המנהגים - חב"ד ע' 36). וכיון שעי"ז יש הפסק גדול בין "ובא לציון" לבין הקדיש שלאחריו, יש להנהיג שהש"ץ יאמר איזה מזמור לפני הקדיש של תפלת מוסף (אג"ק ח"כ ע' רפג).

קעז) ב"י. מ"א ס"ק לב.

קעח) רמ"א ולבוש סעיף יג.

קעט) מטה משה סי' כה בשם רש"ל. מ"א ס"ק כט.