מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ובו י"א סעיפים:

א

א ברכות השחרא תקנום חכמים על סדר העולם והנהגתוב מה שהבריות נהנין בכל יוםג שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זוד בכל יום ויום להשלים מנין המאה ברכותה שחייב כל אדם לברך בכל יום ויוםו מערב ועד בקרז כמו שתיקן דוד המלך עליו השלוםח ע"י מעשה שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל ולא היו יודעים על מה היו מתים עד שחקר והבין ברוח הקודש ותיקן מאה ברכות בכל יום ורמז לדבר נאום הגבר הוקם עלט על בגימטריא ק' וסמך לדבר מן התורהי ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אל תקרי מה אלא מאהיא.

והן מאה ברכות שהן ליראה את ה'יב ולאהבה אותו ולזכרו תמידיג על ידי הברכות שמברך תמיד ערב ובוקר וצהרים בג' תפלות וברכות השחר ושאר ברכות הקבועות בכל יום ובכל עת והן ק' ברכותיד אף ביום התעניתטו נ"ז בג' תפלותטז וב' לפני קריאת שמע של ערבית וג' לאחריהיז עם יראו עינינויח הרי ס"ב ובסעודת הלילה מברך ח' ברכות על נטילת ידיםיט והמוציאכ וד' של ברכת המזוןכא ועל כוס שבברכת המזון מברך לפניו ולאחריוכב הרי ע' ואח"כ ברכת המפיל כשהולך לישןכג ועל נטילת ידים בשחרכד ואשר יצר ואלהי נשמהכה הרי ע"ד וט"ו ברכות מהנותן לשכוי עד הגומל חסדים טוביםכו הרי פ"ט וג' ברכות התורהכז וב' של תפיליןכח וא' של ציציתכט וברוך שאמר וישתבחל ושתים לפני קריאת שמע ואחת לאחריהלא הרי ק'.

ובשבת חסרו מג' תפלות ל"ו ברכותלב וב' ברכות של תפיליןלג וברכת יראו עינינולד ונתוספו ז' של מוסףלה וט"ז של ב' סעודותלו וב' של קידוש הלילה כשמקדש על הכוסלז וא' של קידוש היוםלח הרי כ"ו חסרו י"ג צריך למלאותן בפירות ומיני בשמיםלט ואם אין לומ יכוין וישמע ברכות הקוראין בתורה והמפטירמא ויענה אחריהן אמן כמ"ש בסי' רפ"דמב אבל אם לא ישמע הברכה אע"פ שיודע איזה ברכה מברך ועונה אחריה אמן אינה עולה לו למנין ק' ברכותמג אבל מי שיש לו פירות אינו יוצא בשמיעת הברכות וביום הכפורים יכול להריח ולמלאות מנין ק' ברכותמד אך אי אפשר לברך על כל פעם אם לא בהיסח הדעתמה כמו שיתבאר בסי' רי"זמו והשאר יכוין בשמיעת הברכות בחזרת הש"ץמז וכן יעשה מי שמתענה מבעוד יום שחסרו לו ח' של סעודת הלילה:

ב

ב ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעה שנתחייב בהמח דהיינו כשיעור משנתומט יאמר אלהי נשמהנ וכששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה וכשלובש חלוקו והוא מושכבנא יברך מלביש ערומים וכשיניח ידו על עיניו דרך חלוקנב (אבל שלא דרך החלוק אסור להושיט יד לעין קודם נטילת ידים כמו שנתבאר בסי' ד'נג) יברך פוקח עורים וכשיושב יברך מתיר אסורים מפני שמניע עצמותיו שהיו כל הלילה כמו כפותיםנד וכשזוקף יברך זוקף כפופים שהיתה קומתו כפופה כל הלילה ועכשיו עמדה על מעמדהנה וכשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים וכשנועל מנעליונו יברך שעשה לי כל צרכי ואין לשנות הנוסח ולומר צרכי הכ"ף בקמץ שהוא לשון רביםנז מפני שברכה זו אינו אלא על נעילת מנעלים שהוא צורך האדם (ועל שאר צרכיו מברך עליהם בפני עצמו כשנהנה מהם) וכשהולך יברך המכין מצעדי גברנח ויש נוהגין לומר אשר הכיןנט וכשחוגר חגורוס או לובש האבנטסא המפסיק בינו לערוהסב יברך אוזר ישראל בגבורה וכשמשים כובעסג או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארהסד.

ולמה הוזכרו שם ישראל בב' ברכות אלו ולא באחרות לפי שהחגורהסה והכובע בישראל אינם כמו באומות שבאומות אינן אלא להנאת הגוף בלבד אבל בישראל הם ג"כ משום צניעות וקדושה החגורה להפסיק בין לבו לערוהסו והכובע שלא יהא בגלוי הראש ואף שאין איסור בזה מן הדין מכל מקום מדת צניעות וקדושה הואסז שעל ידי כך ממשיך מורא שמים על ראשוסח.

וכשנוטל ידיו יברך על נטילת ידיםסט וכשנוטל פניו יברך המעביר שינה מעיני וכו' ויהי רצון כו' עד בא"י גומלע חסדים טובים לעמו ישראל ואין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיני קודם ויהי רצוןעא מפני שהכל ברכה אחת ארוכה פותחת בברוך וחותמת בברוךעב ואע"פ שצריך לומר החתימה מעין הפתיחהעג י"ל שגומל חסדים טובים הוא החסד שעושה הקב"ה שמעביר חבלי שינה מעיניו:

ג

ג עכשיו מפני שאין הידים נקיותעד וגם מפני עמי הארצות שאינם יודעים אותן נהגו לסדרן בבית הכנסת והם עונין אחריהן אמן ויוצאים ידי חובתןעה שברכות אלו אינן דומין לברכות המצות שצריך לברך עובר לעשייתןעו לפי שמברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות אבל ברכות הללו שהן שבח והודאה יכול לברך אותן גם אחר כךעז ואפילו שמע קול תרנגול בחצות יכול לברך עליו בשחר כיון שלאחר מכן מברך לא נתנו בהם חכמים שיעור תכיפהעח:

ד

ד ועוד ג' ברכות שחייב אדם לברך בכל יום שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשהעט ואפילו השבוי יאמר שלא עשני עבדפ שאין הברכה על החירות מהעבדות אלא על שאין העבד חייב אלא במצות שהאשה חייבת בהםפא.

וגר יש אומרים שיאמר שעשני גרפב כי כשנעשה גר הוא כקטן שנולדפג ונעשה בריה ועשיה חדשה אבל לא יאמר שלא עשני גויפד שהרי היה גוי בתחלת עשייתו ואעפ"כ יאמר שלא עשני עבדפה ואע"פ שהיה נכרי וגרוע מעבד מכל מקום היה יכול להתגייר ולהתחייב בכל המצותפו אבל אם היה עבד לא היה יכול להשתחרר אלא א"כ שחררו רבו וי"אפז שאין לו לברך שעשני גר כי נתגייר ע"י בחירתו שבחר בדת ישראל ולפי דברי המקובליםפח שברכות אלו הן על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק בה נשמת גוי או עבד או אשה גם הגר יכול לברך כן.

והנשים נוהגות לברך שעשני כרצונופט והוא כמו שמצדיק עליו את הדין על הרעהצ:

ה

ה כשמסדרין אותן בבית הכנסת יש לסדרן כסדר שמתחייבין בהןצא כל מקום ומקום לפי מנהגוצב כגון במקומות שאין הולכין יחף כלל ונועלים מנעלים תחלה ואח"כ הולכין מברך תחלה העושהצג לי כל צרכי ואח"כ המכין מצעדי גברצד ובמקומות שהולכין קצת יחף בתוך הבית ואח"כ נועלין כשיוצאין לשוקצה מברכין המכין מצעדי גבר תחלהצו (וכן לענין פוקח עורים ומלביש ערומיםצז).

ואם טעה בסדר הברכות אין בכך כלום חוץ מברכת מתיר אסורים וזוקף כפופים שאם בירך זוקף כפופים לא יחזור ויברך מתיר אסוריםצח מפני שבכלל זקיפת הקומה הוא התרת האיברים ותנועתם ולמה יחזור לברך על זה שניתצט.

אבל אם בירך תחלה שלא עשני עבד יחזור לברך שלא עשני גויק אף שהגוי גרוע מהעבד לפי שיש מעלה בגוי שאינה בעבדקא שהעבד אין לו יחוס שאין זרעו מיוחס אחריו אלא אחרי האםקב כמו בבהמה שנאמרקג שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמורקד משא"כ בנכריקה וגם הנכרי יכול להתגייר מעצמו ולהיות כישראל גמור מה שאין כן בעבדקו.

וכן אם בירך תחלה שלא עשני אשה יחזור לברך שלא עשני גוי ועבדקז שהאשה אינה יכולה להתחייב בכל המצות כמו נכרי שיתגייר ועבד שישחררו רבו וצריך ליתן הודאה למקום ברוך הוא שלא שם חלקו כמעולה שבהםקח אלא זכה לעבוד ה' ולהיות קרוב אליו יותר מכולם:

ו

ו במדינות אלו נוהגין לברך הנותן ליעף כחקט ותקנוהו הגאונים אחר חתימת התלמוד מפני תשות כח שירדה לעולםקי ובכל יום מתחדש כחו של אדם וכמו שאמרוקיא חדשים לבקרים רבה אמונתךקיב בשר ודם מפקיד פקדון אצל חבירו והוא מחזירו בלוי ומקולקל וכל אדם מפקיד נשמתו אצל הקב"ה לעת ערב עיפה והוא מחזירה לו חדשה ורגועה וראו הגאונים לתקן ברכה על החסד הגדול הזה.

ויש מפקפקים לאמרהקיג מפני שאין כח ביד שום אדם לתקן ברכה אחר חתימת התלמודקיד ואין בזהקטו כדאי לדחות המנהג ותקנת הגאונים (אבל ברכה שלא תיקנוה הגאונים או שלא נתפשטה תקנתם ולא נהגו בה רוב הציבור אין לאמרה כלל לדברי הכל ולכן צריך למחות ביד המדפיסים שלא להדפיס בא"י בסוף כמה תחינות ובקשותקטז כי הן ברכות לבטלה לדברי הכל) וכן מה שיש נוהגין לברך בשחר ברכות אחרות נוספות כגון ברוך סומך נופליםקיז ברוך מגביה שפליםקיח טעות הוא בידםקיט ואין לאמרם כללקכ:

ז

ז כל ברכות השחר אם לא נתחייב באחד מהןקכא כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או שלא לבש או שלא חגר (או שהיה ניעור כל הלילהקכב ולא הוצרך להעביר חבלי שינה מעיניו) יש אומריםקכג שאותה ברכה שלא נתחייב בה לא יאמרנה ויש אומריםקכד שכל הברכות שהן על סידורו של עולם והנהגתו כגון הנותן לשכוי בינה ורוקע הארץ מברך אותן אע"פ שלא נתחייב בהן אבל הברכות שהן להנאתו כגון מלביש ערומים והמכין מצעדי גברקכה ואוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל אם לא נתחייב בהן כגון ששוכב על מטתו ערום לא יאמרן כלל ויש אומריםקכו שאפילו לא נתחייב בהן כלל יברך כולן כסדרן מפני שאין הברכות על הנאת עצמו בלבד אלא מברכין שהקב"ה ברא צרכי העולם ואם הוא אינו נהנה אחרים נהניןקכז וכן המנהג פשוט ואין לשנותקכח ויש מי שאומרקכט שאעפ"כ סומא לא יברך פוקח עורים כיון שהוא דבר החסר בגופו אבל חרש יברך הנותן לשכוי בינה כיון ששמיעת האוזן אינה מוזכרת בברכה.

ולכתחלה טוב להביא עצמו לידי חיוב כל הברכות אם אפשר לוקל (ואם אי אפשר בכולן עכ"פ יש לו לילך וללבוש ולחגור ולעטר קודם שיסדר ברכותיהן כדי לחוש לסברא שניה):

ח

ח יש מקומותקלא שנוהגין לסדר ברכות התורהקלב קודם פרשת תמידקלג ואע"פ שאומרים פסוקים הרבה קודם ברכות התורה אין חוששין לזהקלד הואיל ואומרים אותן דרך תחנונים ולא דרך לימוד וקריאה בתורהקלה אבל יותר נכון מנהג הנוהגין לברך מיד אחר אשר יצרקלו ואלהי נשמהקלז (או אחר גומלקלח חסדים טוביםקלט ויהי רצון כו') קודם שאומרים שום פסוק מן המקראקמ.

ובימי הסליחות יברך ברכת התורה קודם הסליחותקמא וידלגנה אח"כ וכן יש לנהוג בכל מקוםקמב ואם יש אחד שלא אמרה עדיין ירד לפני התיבה ויאמרנה אח"כ במקומות שנוהגין לאמרה לפני התיבה כדי להוציא את מי שאינו יודעקמג וכן יעשה בראש השנה ויום כפור:

ט

ט טוב לומר בשחרית אחר שמע ישראל וגו' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועדקמד כי לפעמים אומרים הצבור פיוטים ביוצרקמה ושוהין עד קריאת שמע לקרותה שלא בזמנה ויוצא בזה לדברי האומריםקמו שפסוק ראשון בלבד הוא מן התורה.

ומכל מקום אף על פי שאומר כן בכל יום לא יתכוון לצאת ידי חובתו בזה אלא כשירא שהצבור יעברו זמן קריאת שמעקמז אבל כשלא יעברו מוטב לצאת ידי קריאת שמע עם הצבור ולקרותה כדינה בברכותיהקמח ולסמוך גאולה לתפלהקמט וכשירא שהציבור יעברו זמן קריאת שמעקנ יש לו לקרות כל הפרשה ראשונהקנא כדי לצאת ידי חובתו להאומריםקנב שכל הפרשה הראשונה הוא מן התורה (ולהאומרים שגם פרשת והיה אם שמוע וגו' הוא מן התורה יש לקרותה גם כן ויכוון שאם יעברו הציבור זמן קריאת שמע יהיה יוצא בזה ואם לאו יהיה כקורא בתורהקנג).

אבל זכירת יציאת מצרים אף על פי שמצותה ג"כ בזמן קריאת שמעקנד מכל מקום יוכל לסמוך על זכירת יציאת מצרים שבפסוקי דזמרהקנה כגון אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצריםקנו:

י

י במדינות אלו שנוהגין לומר אתה הוא עד שלא נברא העולם כו'קנז אין לשנות הנוסחא ולומר אתה הוא עד שלא בראתקנח (אבל מה שנהגו לחתום בא"י מקדש כו'קנט מן הראוי היה שלא לחתום בשם כיון שלא הוזכרה ברכה זו בתלמוד שלנוקס (וגם בתלמוד ירושלמיקסא יש שאין גורסין בו הזכרת השם בחתימתהקסב וגם הגאונים לא מצינו שתקנו בה הזכרת השםקסג כמו שתקנו בהנותן ליעף כחקסד) אלא כיון שנהגו נהגו לפיכך הרוצה ליזהר שלא להכניס עצמו לספק ברכה לבטלה יפה הוא עושהקסה):

יא

יא על פי הסודקסו יש לומר פסוק ואני ברוב חסדךקסז קודם בואו לבית הכנסת ובכניסתו יאמר בבית אלהים נהלך ברגשקסח ויקבל עליוקסט מצות עשהקע של ואהבת לרעך כמוךקעא קודם תפלה ויש מי שקבלה בידו לומר פרשה שמע ישראל כשיוצא מביתו לבית הכנסתקעב:


א) ברכות ס, ב.

ב) טור. לבוש ס"א.

ג) לבוש שם. וראה לקו"ש חי"ד ע' 154.

ד) ראה ס' הפרדס לר' אשר ב"ר חיים שער ט פ"ד. וראה גם לעיל סי' ו ס"ח. לקמן סי' מז ס"ז. ולקמן ס"ב-ג יתבאר אם מברכין אותן מיד כשנהנה הנאה זו.

ה) טור. לבוש ס"א. וראה שו"ת מן השמים סי' יב.

ו) מנחות מג, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ד. טור ושו"ע ס"ג. וראה לקמן סי' רמט קו"א סק"ד בסופה.

ז) סדר היום (מאה ברכות): "להתחיל ולמנות מתפלה ערבית".

ח) ראבי"ה ברכות סי' קמו וטור בשם רב נטרונאי גאון. סדר רב עמרם גאון. לבוש ס"א. ט"ז ס"ק ג. וראה תנחומא פ' קרח. במדבר רבה פי"ח, כא.

ט) שמואל ב כג, א.

י) דברים י, יב. מנחות שם. ראבי"ה טור ולבוש שם.

יא) סדר רב עמרם סי' א. רש"י מנחות שם ד"ה מה. רי"ף ורא"ש סוף ברכות סי' כד.

יב) לבוש שם. וראה רמב"ם הל' ברכות פ"א ה"ד.

יג) רמב"ם שם ה"ג-ד.

יד) ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"ד-טו. ב"י. סדר היום שם. מ"א ס"ק ח. התוועדויות תנש"א ח"א ע' 226.

טו) מ"א ס"ק ח.

טז) כדלקמן רס"י פט.

יז) כדלקמן רס"י נט.

יח) תשובת רב נטרונאי (סי' ט, ובאוצה"ג ברכות חלק התשובות סי' שסט). סמ"ג עשין יט. וראה טור ושו"ע סי' רלו ס"ב. מ"א כאן סק"ח. בנוסח הסידור אין ברכה זו. עי' צ"צ או"ח סי' פה. פס"ד ח, ד. ועי' ס' האשכול ליקוטים מהל' ברכות. וראה גם סדר רב עמרם סי' ג. הובא בראבי"ה שם. ספר העיטור סוף הל' ציצית. ס' המאמרים מלוקט ח"ב ע' שכו הערה 11.

יט) כדלקמן רס"י קנח.

כ) כדלקמן רס"י קסז.

כא) כדלקמן רס"י קפז. ורס"י קפט.

כב) כדלקמן סי' קצ ס"א וס"ז.

כג) ראה טושו"ע סי' רלט ס"א.

כד) כדלעיל רס"י ד.

כה) כדלעיל סי' ו.

כו) כדלהלן ס"ב וס"ו.

כז) כדלהלן סי' מז ס"ד-ה.

כח) מ"א שם. כדלעיל סי' כה. וראה סדר ר' עמרם גאון הובא בראבי"ה שם. רוקח סי' שכ.  ולמנהג חב"ד (עי' לעיל סי' כה סכ"ג. סידור הל' תפילין) רק ברכה אחת. וראה גם רמב"ם שם.

כט) כדלעיל רס"י ח.

ל) כדלקמן רס"י נא.

לא) כדלקמן רס"י נט.

לב) כדלקמן סי' רסח ס"ב.

לג) כדלעיל רס"י לא.

לד) ראה טור סי' רסז.

לה) כדלקמן סי' רפו.

לו) כדלקמן סי' עדר.

לז) כדלקמן סי' רעא.

לח) כדלקמן סי' רפט ס"ב.

לט) מנחות שם. וראה גם לקמן סי' רצ ס"א וש"נ. ועי' לקמן סי' רמט סי"א שיש ליזהר שלא לגרום בזה ברכה שאינה צריכה. קו"א שם ס"ק ד. סי' רטו ס"ד-ה. סדר ברה"נ פ"ג הט"ו.

מ) המנהיג דיני תפילה סי' א. מ"א שם. וראה אליה רבה סי' רצ, לקמן סי' ריג ס"ו, שמברך בעצמו עדיף.

מא) שבלי הלקט סי' א בשם גאון. רא"ש ברכות פ"ט סי' כד. יראים סי' רנה. מ"א שם. אבל לא בשמיעת ברכות חזרת הש"ץ, רק בלית ברירה, כדלקמן לגבי יוהכ"פ. וראה לקמן סי' רטו ס"ה.

מב) סעיף ז וש"נ.

מג) מ"א שם. פרי חדש ס"ג. ועי' לקמן סי' קכד סי"א.

מד) סדר היום (מאה ברכות). מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תריב ס"ז.

מה) של"ה יומא סוף עמוד התשובה ד"ה אמנם מי שעייף.

מו) סי' זה לא הגיע לידינו בשוע"ר, וראה שו"ע שם ס"א.

מז) של"ה מסכת תמיד ענין ס"ת וענין ביהכנ"ס (ד"ה חייב אדם) ומסכת יומא שם. כנסת הגדולה בהגהות הטור.

מח) תשובת רב נטרונאי (סי' ט, ובאוצה"ג ברכות חלק התשובות סי' שסט). המנהיג דיני תפלה סי' א. טור.

מט) ברכות ס, ב (וכל הפרטים שבהמשך הסעיף) לפי גירסת הרא"ש שם פ"ט סי' כג. טור ושו"ע ס"א.

נ) רמב"ם הלכות תפלה פ"ז ה"ג. שו"ע שם. עיין לעיל סי' ו ס"ז.

נא) עמק הברכה סדר ברכות השחר אות ט. פרישה ס"ק ד. לבוש ס"ב. דברי חמודות ברכות פ"ט אות ע. וראה לעיל רס"י ב.

נב) עמק הברכה שם. מעדני יו"ט על הרא"ש שם אות ע. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק א. וראה גם רבינו מנוח הל' תפלה פ"ז ה"ד. ס' הפרדס לר' אשר ב"ר חיים שער ט פ"ד.

נג) מהדו"ק סעיף ה. וראה לעיל סי' א ס"ז שחכמי הזוהר החמירו שלא ליגע במלבושיו קודם נט"י. וראה חקרי הלכות ח"ו ו, א. העו"ב תשעו ע' 55. תשעז ע' 96. תשעח ע' 57. תשעט ע' 48.

נד) ב"י. וראה לבוש ס"א.

נה) ב"י.

נו) ובסידור: בת"ב וביום הכיפורים אין אומרים ברכה זו. ובס' המנהגים - חב"ד (ע' 59): עד למחר.

נז) מ"א ס"ק ב.

נח) וכ"ה הנוסח בסידור.

נט) ראבי"ה ברכות סי' קמו. אגודה ברכות סי' רי. מ"א ס"ק ג.

ס) רמב"ם פ"ז מהלכות תפלה ה"ו.

סא) רא"ה ברכות ס, ב. מובא בב"י. רמ"א ס"א. ועי' פרישה סק"ז בדעת רבינו מנוח (הל' תפלה פ"ז ה"ו) ואבודרהם בשם הראב"ד.

סב) ב"י בשם הרא"ה שם.

סג) תוספות ברכות ס, ב.

סד) עי' לעיל סי' כה ס"ט.

סה) לבוש ס"ב. ב"ח. ט"ז שם ס"ק ב.

סו) ב"י בשם הרא"ה שם. וכדלקמן רס"י עד.

סז) לבוש שם. מ"א סי' צא ס"ק ג. וראה גם לעיל במהדו"ק סי' ב ס"ז. לקמן סי' צא ס"ג (ממדת חסידות). מהדו"ב סי' ב ס"ו (משום צניעות ובחקותיהם). לקמן סי' רפב ס"ו. ועי' פס"ד צ"צ סי' ב. אג"ק חי"א ע' שכו.

סח) שבת קנו, ב.

סט) כדלעיל רס"י ד.

ע) כ"ה גם לקמן ס"ח אבל לעיל ס"א ולקמן סי' קי ס"ז ובנוסח הסידור: הגומל. וכ"ה בסדור האריז"ל (ר' שבתי ור' יעקב קאפיל).

עא) טור ושו"ע ס"א.

עב) משא"כ ברכה קצרה, כדלקמן סי' מז ס"ה וש"נ.

עג) תוספו' ברכות מו, א ד"ה כל. מ"א ס"ק ה. וראה גם לקמן סי' קפח ס"ד.

עד) שו"ת ר' נטרונאי ריש סי' ט. סדר רב עמרם גאון. רא"ש פ"ט דברכות סי' כג. טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לעיל מהדו"ק סי' ד ס"ג וש"נ.

עה) סדר רב עמרם. המנהיג דיני תפלה סי' א. טור ושו"ע שם. והיינו כשיש ט' שומעין ועונין אמן, כדלקמן סי' נט ס"ד. ולענין ברכות התורה ראה לקמן ס"ח. אבל ראה לעיל סי' ו' ס"ד וס"ט. ומנהג חב"ד לאמרם בבית (אג"ק חי"ט ע' שצ). ועי' אג"ק חי"ח ע' רעז-ח אם להנהיג כך במקום חשש.

עו) פסחים ז, ב. וראה גם לעיל סי' ו ס"ה. סי' כה סי"ז. לקמן סי' ס ס"ב. סי' קנח סט"ז. סי' קסז סי"א. סי' רסג ס"ח. סי' שסו סי"ח. סי' תלב ס"ה. סי' תרלט סט"ז. סי' תרמג ס"ב. סי' תרנא סי"ז.

עז) רא"ש שם. ב"י. לבוש ס"א. וראה רמב"ן ור"ן פסחים שם. שו"ת מן השמים סי' יב. לקמן סי' ס ס"ב. סדר ברה"נ פי"ג סי"ז. ועי' לקמן סי' עא סוף ס"א, שאם בשעה שקם ממטתו היה פטור א"צ להשלימן אח"כ.

עח) רמב"ן ור"ן שם. ב"י. וראה לקמן סי' מז ס"ט. ואם לא בירך עד אחר התפלה ראה לקמן סי' נב ס"א.

עט) מנחות מג, ב. טור ושו"ע ס"ד.

פ) תשובת הרמ"ה הובאה באבודרהם ובארחות חיים דין מאה ברכות סי' ח ובב"י.

פא) חגיגה ד, א וש"נ. וראה גם לעיל סי' יז ס"א. לקמן סי' קפו ס"א.

פב) דרכי משה. רמ"א ס"ד. ט"ז ס"ק ה.

פג) יבמות כב, א וש"נ.

פד) תשובת הרמ"ה שם. רמ"א שם.

פה) ב"ח.

פו) מ"א ס"ק י. וראה גם לקמן ס"ה.

פז) מ"א שם בשם של"ה. ב"ח.

פח) מ"א שם. מצת שמורים כוונת הברכות.

פט) טור ושו"ע שם. ורבינו לא הביאה בסידורו. וראה אג"ק ח"כ ע' סג וש"נ. יגדי"ת (נ.י.) לג ע' קח. לד ע' קעו. לה ע' רמח. לו ע' שיג.

צ) ראה ברכות נד, א. שו"ע רכב. לקמן סי' קיג ס"ט. סדר ברה"נ פי"ב ה"ח.

צא) המנהיג דיני תפלה סי' א בשם ר' נטרונאי (שו"ת ריש סי' ט). לבוש ס"ד.

צב) מ"א ס"ק ב.

צג) ובקונ' השלחן הגיה "שעשה" כבסעיף ב.

צד) רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ו. רא"ש פ"ט דברכות סי' כג. טור ושו"ע ס"א.

צה) ראה שבת קכט, א וברש"י שם ד"ה ויקח מנעלים. וראה פירוש התפלות והברכות לר' יהודה בן יקר.

צו) ברכות ס, ב. סמ"ג עשין כז. רוקח סי' שכ. ב"ח. וכ"ה בסידור.

צז) וכ"ה בסידור (דלא כדלעיל ס"ב). וראה ברכות שם. סדר ר' עמרם. פע"ח שער הברכות פ"ז. וראה חקרי הלכות ח"ו ו, ב.

צח) סדר רב עמרם גאון. הובא בטור. שו"ע ס"ה.

צט) ב"י.

ק) ט"ז ס"ק ו.

קא) ב"ק טו, א.

קב) ראה רש"י יבמות סב, א ד"ה חייס. קידושין סט, א ד"ה עבד.

קג) בראשית כב, ה.

קד) יבמות שם. וראה רמב"ם הל' אישות פט"ו ה"ו. והל' ממרים פ"ה הי"א.

קה) יבמות שם. רש"י שם ד"ה חייס. ולעיל "גוי" כלשון הברכה. ובכמה דפוסים שונה (ע"י הצנזור).

קו) מ"א ס"ק י. וראה גם סעיף הקודם.

קז) ט"ז שם.

קח) ראה ט"ז ס"ק ד. חקרי הלכות ח"ו ו, ב. גנזי חיים סק"ה.

קט) סמ"ג עשין כז. טור בשם סדורי אשכנז. רמ"א ס"ו. פע"ח שער הברכות פ"ז. שער הכונות ענין ברכת השחר.

קי) סדר היום (כונות ברכת השחר). וראה ט"ז ס"ק ז. לקמן סעיף י. שער הכולל פ"א סי"א.

קיא) מדרש תהלים כה, א. הובא בטור.

קיב) איכה ג, כא.

קיג) אגור סי' פז. ב"י. שו"ע ס"ו. שו"ת רש"ל סי' סד.

קיד) רא"ש בכורות פ"ח סי' ח. לבוש ס"ז בהג"ה. סדר היום שם. וראה גם לקמן סי' נא ס"ג.

קטו) ט"ז ס"ק ז.

קטז) של"ה מסכת חולין (עמק הברכה ברכות השחר). ולענין הזכרת השם בתחינות בלא ברכה ראה לקמן סי' קפח סי"ב.

קיז) עיטור הל' ציצית שער ג ח"ב. לבוש ס"ז בהג"ה. ט"ז שם.

קיח) הלכות גדולות סוף ברכות. עיטור שם. תשו' הגאונים החדשות סי' ל. שבלי הלקט סי' ד. ב"י.

קיט) עיטור שם. אגור הל' ברכות סי' פז. שו"ע ס"ז.

קכ) ט"ז שם.

קכא) שו"ע ס"ח.

קכב) האר"י בפע"ח שער הברכות ריש פ"ד. ועי' עטרת זקנים ס"ק ד (הועתק באלי' רבה ס"ק יב).

קכג) רמב"ם פ"ז מהלכות תפלה ה"ז-ט.

קכד) רא"ש פ"ט דברכות סי' כג. טור. וראה גם תוס' ברכות ס, ב ד"ה כי שמע וד"ה כי פריס. רבנו יונה בספר היראה. לבוש ס"ח.

קכה) עי' תהלה לדוד סק"ד.

קכו) רמב"ן פסחים ז, ב. הובא בר"ן שם. שו"ת מן השמים סי' יב. ס' האשכול הל' ברכות השחר. ס' המכתם ברכות ס, ב בשם רב נטרונאי ורב עמרם ושאר גאונים. רמ"א ולבוש שם.

קכז) לבוש שם.

קכח) רמ"א שם. וכ"פ בסידור. והוסיף "אלא שאם נעור כל הלילה ולא נתחייב בהן, אינו מברך אלא לאחר שיעלה עמוד השחר". וראה גם לקמן סי' מז סוס"ז. ולענין ברכת על נט"י ואלהי נשמה ראה סדור (סדר הנטילה ד"ה אם ניעור) וש"נ.

קכט) מ"א ס"ק יד.

קל) עמק הברכה (ברכות השחר אות ט). הובא במ"א שם.

קלא) תשובות רב נטרונאי גאון סי' ט (אוצה"ג ברכות חלק התשובות סי' שסט). טור. לבוש סוס"ח. וראה גם לקמן סי' מז ס"י וש"נ.

קלב) דלקמן רס"י מז וש"נ.

קלג) דלקמן רס"י מח וש"נ.

קלד) שו"ת מהרי"ל סי' קנ אות ט. הובא באגור סי' צב. וראה גם שבלי הלקט רס"י ה ואגור סי' א בשם מהר"ם. שו"ע ורמ"א ס"ט.

קלה) משא"כ פר' התמיד. ולענין ת"ת לאבל עי' לקמן סי' נ ס"ג. וראה שיח השדה סי' א.

קלו) שו"ע ורמ"א ס"ט. מ"א ס"ק טו.

קלז) טור שם. עי' לעיל סי' ו ס"ז.

קלח) ראה לעיל ס"ב.

קלט) כתבי האר"י ז"ל בפע"ח ריש פ"ד. של"ה מסכת חולין (עמק הברכה בסופו). וכ"ה הנוסח בסידור (אחרי יהי רצון הב'). וראה גם סדר רב עמרם.

קמ) אגור ושו"ת מהרי"ל שם (שכן המנהג). וראה גם אגור סי' א בשם הראב"ד. ושו"ת מהרי"ל החדשות סי' מה אות ב. ראה גם הל' ת"ת פ"ב הי"ב.

קמא) תשובת ראב"י אב"ד סוף סי' ג. שבלי הלקט סי' ה. ב"י סוף הסי' בשם ארחות חיים. מנהגי מהרי"ל הל' תפלה עמ' תמ. ושו"ת מהרי"ל סי' קנ ריש אות ט. לבוש סי' תקפא ס"א. מ"א ס"ק טו.

קמב) מ"א שם. וראה גם לעיל סי' ו ס"ד. לקמן סי' מז ס"ח.

קמג) כדעיל סעיף ג.

קמד) טור. רמ"א ס"ט. וראה לקמן סי' סא סי"ג.

קמה) ראה לקמן רס"י סח וש"נ.

קמו) שו"ת רשב"א ח"א סי' שכ. וראה לקמן רס"י נח וש"נ.

קמז) ב"ח. מ"א ס"ק טז.

קמח) כדלקמן רס"י נט וש"נ.

קמט) כדלקמן רס"י קיא וש"נ. ועי' לקמן נח, ה.

קנ) מ"א שם.

קנא) שו"ת רש"ל סי' סד הובא במ"א שם. וכ"ה הנוסח בסידור.

קנב) רבינו יונה ברכות טז, א ד"ה למימרא. וראה לקמן רס"י נח וש"נ.

קנג) פרי חדש ס"ט. וכדלקמן סי' נח ס"י. סי' סה ס"ג. סי' עח ס"ב. וראה ב"ח. חקרי הלכות ח"ו ז, ב. ח"ט לא, ב.

קנד) כדלקמן סי' נח ס"א. סי' קו ס"ד וש"נ. ועי' לקמן סי' ע ס"ד.

קנה) ראה גם לקמן סי' סז ס"א וש"נ. ומנהג חב"ד לקרות כל הג' פרשיות בק"ש קטנה במקום חשש, וגם לכפול ג' התיבות אני ה' אלקיכם (ס' המנהגים - חב"ד ע' 6).

קנו) תהלים פא, יא - שאומרים בהודו.

קנז) סדר רב עמרם גאון סי' ז. רמב"ם בסדר התפלה. ראבי"ה ברכות סי' קמו וטור בשם ירושלמי. והוא מתדא"ר פכ"א.

קנח) של"ה תולדות אדם (בית ה' בתחלתו) ובסידורו. ב"ח. ט"ז ס"ק ט. מ"א ס"ק טז. וכ"ה הנוסח בסידור.

קנט) סדר רב עמרם שם. תוס' פסחים קד, ב ד"ה כל. סמ"ג עשין כז. טור. ט"ז שם.

קס) סדר היום (כוונת ק"ש וקטרת). ט"ז שם. וראה לעיל ס"ו.

קסא) עי' ראבי"ה שם. טור. ילקוט שמעוני ואתחנן (רמז תתלז) בשם ירושלמי פרק הרואה.

קסב) רמב"ם בסדר התפלה.

קסג) ראה העו"ב תשעו ע' 61.

קסד) דלעיל ס"ו וש"נ.

קסה) עי' מ"א ס"ק [ח]. וכ"ה הנוסח בסידור: ברוך המקדש כו'. ועד"ז בכמה מקומות כשיש חשש ברכה לבטלה, כדלעיל סי' ו ס"ח. לקמן סי' קי ס"ח. רס"י קכז. סי' רצט סט"ז-יז. סי' תלב ס"ה. סדר ברה"נ פי"א הי"ג והט"ז. פי"ב ה"ו וה"ח. פי"ג ה"ב והי"ז. סדר נט"י לסעודה סי"ז. ס' המנהגים - חב"ד עמ' 15. ובשאר ס' ברכות אין מברכין כלל. ועי' לעיל סי' כה סכ"ג.

קסו) הקדמת הזהר יא, א. כתבי האר"י (שער הכונות ענין בית הכנסת). מ"א ריש הסי' וסי' צג ס"ק א. ובנוסח הסידור רק הפסוק ואני ברוב גו'. ולא נזכר שצ"ל קודם בואו לבהכנ"ס.

קסז) תהלים ה, ח.

קסח) תהלים נה, טו. ועי' מ"א שם בשם כתבי האריז"ל (שער הכונות ענין ביהכנ"ס. פע"ח ריש שער עולם העשיה) וצ"ע. וראה שערי תשובה ס"ק א. ואינו בנוסח הסידור.

קסט) מ"א שם. פע"ח שער עולם העשי' פ"א. ספר הכונות בתחלתו. וכ"ה בסידור. וראה לקו"ש חכ"ה ע' 374 וש"נ. התוועדויות תש"נ ח"ב ע' 103 הערה 29. יגדי"ת ירושלים ח"א ע' 167.

קע) ס' המצות להרמב"ם מ"ע רו.

קעא) קדושים יט, יח.

קעב) תשב"ץ סי' רמח (קבלה מר' יהודה חסיד). מטה משה סי' כז. מ"א סי' ו ס"ק ה. באר היטב שם ס"ק ד.