ז

ז וכשמברך ברכת התורה יש אומריםנא שאין צריך ללמוד מיד אחריה אלא אף על פי שהפסיק בין ברכה ללימודו דינו כאלו הפסיק באמצע לימודו ועל דרך שיתבאר ואינה דומהנב לברכת המצותנג ולברכת הנהניןנד שאם הפסיק בין ברכה להתחלת עשיה שעליה מברך צריך לחזור ולברך לפי שכיון שאם רצה שלא לעשותה עד לאחר שעה הרשות בידו ולפיכך כשמפסיק בין ברכה לעשיה נראה שאין אותה ברכה חוזרת על אותה עשיה אבל תלמוד תורה שחייב לעסוק בה תמידנה כשמפסיק בין ברכה ללימוד לא חשיב הפסק מאחר שבאותו זמן שמפסיק מחוייב הוא ללמוד ויש חולקים על זהנו ונכון לחוש לדבריהם וליזהר שלא להפסיק ביניהם כלל כמו בשאר מצותנז.

וכן נהגונח לומר ברכת כהנים סמוך לברכת התורה וכיון שאומרין אותה לשם לימוד (ולא משום זכר לנשיאת כפים) אומרין אותה אפילו קודם אור הבקרנט אע"פ שאין נשיאת כפים בלילהס.

ולדברי הכל אם התחיל ללמוד אחר ברכת התורה והפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו וחזר ללימודו א"צ לחזור ולברך אם הוא אדם שרגיל ללמוד תמידסא ואף כשיוצא להתעסק בפרנסתו ממהר לעשות צרכיו בכל מה דאפשר כדי לחזור וללמודסב שעסק זה אינו חשוב הפסק לענין ברכה כיון שבשעה שהוא מתעסק בו דעתו על לימודו וה"ה למרחץ ולבית הכסא שאינן חשובין הפסקסג לפי שאף בעודו במרחץ ובית הכסא אינו מסיח דעתו מללמוד אח"כסד וכן אם השכיב עצמו לישן ואינו יכול לישן אין זה הפסק לפי שבעודו ניעור דעתו על לימודו וכן אם ישן על אצילי ידיו שינת עראי אינה חשובה הפסקסה.

אבל ישן שינת קבע על מטתו חשובה הפסקסו וכן מי שאין דרכו ללמוד תמידסז ובירך ולמד שיעורוסח ויצא לעסקיו והסיח דעתו מללמוד עוד באותו היום ואח"כ נמלך לחזור וללמוד צריך לחזור ולברך ויש אומריםסט שברכת התורה היא כברכות השחר שלא תקנו אותן אלא פעם אחת ביוםע ולפיכך אפילו ישן שינת קבע על מטתו או שיצא לעסקיו והסיח דעתו א"צ לחזור ולברך וכן נהגועא.

וכשלומד בלילה כל זמן שלא ישן א"צ לברך לדברי הכלעב שהלילה הולך אחר היום וכשישן שינת קבע והשכים קודם עלות השחר צריך לברך לדברי הכלעג שאף לסברא אחרונה שהיא כברכות השחר הרי גם ברכות השחר זמנן הוא ג"כ קודם אור היוםעד מיד שניעור משנתו.

ואם היה ניעור כל הלילהעה לסברא הראשונה א"צ לברך כשיאור היום כל זמן שלא הסיח דעתו מללמוד ולסברא האחרונהעו צריך לברך כשיאור היוםעז כמו שאר ברכות השחר שנוהגין לברך אע"פ שלא נתחייב בהןעח והרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברכת התורה מאחר ויתכוין לצאת ידי חובתועט אם אפשר ואם לאו יברך בעצמו:


נא) תוס' יא, ב ד"ה שכבר ומרדכי ברכות רמז כז לפי' הב"י. וראה ט"ז ס"ק ו. שו"ע ס"ט. וראה תוס' רבינו יהודה שם.

נב) ב"י. לבוש ס"ט. מ"א ס"ק ז.

נג) כדלקמן סי' תלב ס"ו וש"נ.

נד) כדלקמן סי' קסז ס"ט וש"נ.

נה) כדלקמן סי' קנו ס"א וש"נ.

נו) רא"ש פ"ק דברכות סי' יג וטור לפי' הרש"ל בשו"ת סי' נו וב"ח. עי' מעדני מלך (מעדני יו"ט ברכות פ"א אות ל) וכן מ"ש ברשב"א ברכות שם. ועי' לקו"ש חי"ד ע' 153.

נז) שו"ע ס"ט.

נח) סדר רב עמרם (הובא בטור רס"י מח). תוס' שם. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"א. שו"ע שם. וכ"ה בנוסח הסידור. וראה גם לעיל סוס"ג.

נט) לחם חמודות (דברי חמודות ברכות פ"א אות עה). מ"א ס"ק ח. וראה גם מנהגי מהרי"ל הל' תפלה אות ו. ושו"ת מהרי"ל סי' קנ ריש אות ט. וראה התוועדויות תנש"א ח"א ע' 69. חקרי הלכות ח"ט לה, א. וראה לעיל סי' א מהדו"ב ס"ט לענין פר' הקרבנות.

ס) ירושלמי פ"ד דתענית ה"א. וראה לקמן סי' תרכג ס"ח וש"נ.

סא) רא"ש שם ובשו"ת כלל ד סי' ב. טור ושו"ע ס"י. וראה תוס' ר' יהודה שם.

סב) ראה לקמן סי' קנו ס"א וש"נ.

סג) הג"מ פ"ז מהל' תפלה אות ט. שו"ע ס"י. וראה לקו"ש שם ע' 151.

סד) מהר"ם (דפוס פראג סי' מג) הובא בהג"מ שם. ולענין תפילין ראה לעיל סי' כה ס"ל.

סה) הרא"ש בתשובות כלל ד סי' א. הובא בטור.

סו) תשובות מהר"ם ורא"ש שם. טור ושו"ע סי"א.

סז) תשובות הרא"ש שם סי' ב. מ"א ס"ק ט. וראה הרב רבינו יונה ברכות שם.

סח) דלקמן סי' קנה וש"נ.

סט) אגור הלכות תפלה סי' א. וראה גם שבלי הלקט סוף סי' ה.

ע) מ"א ס"ק יב. וכדלעיל רס"י מו וש"נ. ועי' תהלה לדוד סק"ח. לקו"ש חי"ד ע' 150.

עא) שו"ע סי"א. ועי' לקו"ש שם ע' 151 ואילך.

עב) רא"ש בפסקיו שם. טור ושו"ע סי"ב.

עג) תוס' ברכות יא, ב. ד"ה שכבר. רא"ש ברכות שם ובתשובה כלל ד' סי' א. שבלי הלקט ואגור שם. טור ושו"ע סי"ג. מ"א שם. וראה גם לקמן ס"ח. וכ"ה בסידור: ומי שישן בלילה מברך בקומו מחצות הלילה ואילך.

עד) כדלקמן סעיף ט וש"נ.

עה) מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תצד ס"ג.

עו) מ"א שם.

עז) כתבי האר"י שער הכוונות ברכות השחר. וכ"ה בסידור: ואם ניעור כל הלילה מברך כשיאור היום.

עח) כדלעיל סי' מו ס"ז.

עט) מ"א סי' תצד בתחלתו.