מז דיני ברכת התורה ובו י' סעיפים:

א

א ברכת התורה צריך ליזהר בה מאדא שלא חרבה הארץ אלא מפני שלא ברכו בתורה תחלהב לפי שלא היתה חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה לכך היו מזלזלים בברכתהג לכן לא הגינה עליהם תורתם אע"פ שעסקו בה הרבהד ולכך יראה כל אדם שתהיה כלי חמדתו של הקב"ה שהיה משתעשע בה בכל יוםה חשובה בעיניו לברך עליה בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולםו שזה מורה שעוסק בה לשמה ויזכה לשלשלת הנמשך לעוסק בה לשמהז שהוא לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו'ח שתעשה שאלתו ובקשתו שמבקש בברכתה ונהיה אנחנו וצאצאינוט ויש מדקדקים להוסיף וצאצאי צאצאינוי כי כל שהוא ובנו ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולםיא וא"צ לכך כי בכלל צאצאינו הם ג"כ בני בניםיב:

ב

ב צריך לברך בין למקרא לבד בין למשנה לבדה בין לתלמוד לבדו בין למדרשיג לבדויד שהכל תורה היאטו ונתנה למשה מסיניטז והמהרהר בדברי תורה א"צ לברךיז וה"ה שיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריויח שזהו ג"כ אינו אלא הרהוריט והרהור לאו כדיבור הואכ כמו ש[י]תבאר בסימן ס"בכא:

ג

ג יש מי שאומרכב שהכותב בדברי תורה אע"פ שאינו קורא צריך לברך והוא שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין מה שהוא כותבכג אבל סופר המעתיק ואינו מבקש להבין א"צ לברך וכן אם כותב איזה פסוק באגרת הרשות לדבר צחות אינו צריך לברך כיון שאינו מתכוין ללימוד ולענין מעשה אין לסמוך על דבריו לברך על כתיבה לבדה בשום עניןכד שהרי אינו רק מהרהר בדברי תורה אלא ראוי לכל כותב בדברי תורה שיוציא מפיו קצת תיבות להנצל מברכה לבטלה אם אינו אומר פסוקי ברכת כהנים או שאר דבר מן התורה אחר הברכה כמו שנוהגיןכה:

ד

ד ברכת התורה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורהכו ונוסח מדינות אלו לעסוק בדברי תורהכז והערב נא וכו'כח ואשר בחר בנו כו' וגר יכול לברךכט ג"כ אשר בחר בנו:

ה

ה יש אומריםל שצריך לומר והערב בוי"ו שברכה אחת היא עם אשר קדשנו במצותיו וצונו כו' שהוא מטבע ארוך פותחת בברוך וחותמת בברוךלא אתה ה' המלמד כו' שאם היה מטבע קצרלב והערב היא ברכה בפני עצמה היה לה לפתוח בברוך ואף על פי שהיא ברכה הסמוכה לחברתהלג אין זה מועיל כלום במקום שהברכה שלפניה היא מטבע קצר שהרי ברכת ההבדלה פותחת בברוך אף על פי שהיא סמוכה לברכת הנר והבשמים הואיל והן קצרות.

ויש אומריםלד שהערב היא ברכה בפני עצמה ואינה דומה לברכת ההבדלה לפי שברכת הבדלה אינה סמוכה לעולם לברכת הנר והבשמיםלה שאם רוצה מברך על הנר ובשמים בפני עצמם ואחר כך מבדיל על הכוס בלא נר ובשמיםלו ומטעם זה פותחת ברכת אשר בחר בנו בברוך לפי שבקריאת התורה בצבור מברך אותה בפני עצמהלז וכן נהגו לומר הערב בלא וא"ו אבל יותר טוב לומר בוא"ולח לפי שאף אם היא ברכה בפני עצמה ואומרה בתוספת וא"ו אין בכך כלוםלט אבל אם היא ברכה אחת ואומרה בלא וא"ו ה"ז מפסיק באמצע ברכהמ וכן על פי הסודמא היא ברכה בפני עצמה ויש לענות אמן בינתים ואעפ"כ יש לומר והערב בוא"ומב:

ו

ו ברכת אהבה רבה או אהבת עולםמג הואיל ויש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד כו' הרי זו פוטרת מלברך ברכת התורהמד אם למד אחר קריאת שמעמה ותפלהמו מיד בלי הפסק שאז נראית ברכה לשם עסק התורהמז כמו לקריאת שמע ואז לא יצטרך לברך כל אותו היום אפילו הפסיק ועמד וחזר ללימודו על דרך שיתבאר בברכת התורהמח אבל אם אינו לומד מיד אחר התפלה צריך לברך על מה שילמוד.

ויש אומריםמט שא"צ לברך אלא א"כ לא קרא קריאת שמע מיד אחר אהבה רבה או אהבת עולם אבל אם קרא מיד אחריה דיה בכך ופוטרת לימוד של כל היום על דרך שיתבאר בברכת התורה.

ויש לחוש לדברי שניהם וליזהר לברך ברכת התורה קודם התפלה ולא לסמוך על אהבה רבה או אהבת עולם אם לא ילמוד מיד אחר התפלהנ כסברא הראשונה וגם שלא לברך ברכת התורה על מה שילמוד אח"כ כסברא האחרונה:

ז

ז וכשמברך ברכת התורה יש אומריםנא שאין צריך ללמוד מיד אחריה אלא אף על פי שהפסיק בין ברכה ללימודו דינו כאלו הפסיק באמצע לימודו ועל דרך שיתבאר ואינה דומהנב לברכת המצותנג ולברכת הנהניןנד שאם הפסיק בין ברכה להתחלת עשיה שעליה מברך צריך לחזור ולברך לפי שכיון שאם רצה שלא לעשותה עד לאחר שעה הרשות בידו ולפיכך כשמפסיק בין ברכה לעשיה נראה שאין אותה ברכה חוזרת על אותה עשיה אבל תלמוד תורה שחייב לעסוק בה תמידנה כשמפסיק בין ברכה ללימוד לא חשיב הפסק מאחר שבאותו זמן שמפסיק מחוייב הוא ללמוד ויש חולקים על זהנו ונכון לחוש לדבריהם וליזהר שלא להפסיק ביניהם כלל כמו בשאר מצותנז.

וכן נהגונח לומר ברכת כהנים סמוך לברכת התורה וכיון שאומרין אותה לשם לימוד (ולא משום זכר לנשיאת כפים) אומרין אותה אפילו קודם אור הבקרנט אע"פ שאין נשיאת כפים בלילהס.

ולדברי הכל אם התחיל ללמוד אחר ברכת התורה והפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו וחזר ללימודו א"צ לחזור ולברך אם הוא אדם שרגיל ללמוד תמידסא ואף כשיוצא להתעסק בפרנסתו ממהר לעשות צרכיו בכל מה דאפשר כדי לחזור וללמודסב שעסק זה אינו חשוב הפסק לענין ברכה כיון שבשעה שהוא מתעסק בו דעתו על לימודו וה"ה למרחץ ולבית הכסא שאינן חשובין הפסקסג לפי שאף בעודו במרחץ ובית הכסא אינו מסיח דעתו מללמוד אח"כסד וכן אם השכיב עצמו לישן ואינו יכול לישן אין זה הפסק לפי שבעודו ניעור דעתו על לימודו וכן אם ישן על אצילי ידיו שינת עראי אינה חשובה הפסקסה.

אבל ישן שינת קבע על מטתו חשובה הפסקסו וכן מי שאין דרכו ללמוד תמידסז ובירך ולמד שיעורוסח ויצא לעסקיו והסיח דעתו מללמוד עוד באותו היום ואח"כ נמלך לחזור וללמוד צריך לחזור ולברך ויש אומריםסט שברכת התורה היא כברכות השחר שלא תקנו אותן אלא פעם אחת ביוםע ולפיכך אפילו ישן שינת קבע על מטתו או שיצא לעסקיו והסיח דעתו א"צ לחזור ולברך וכן נהגועא.

וכשלומד בלילה כל זמן שלא ישן א"צ לברך לדברי הכלעב שהלילה הולך אחר היום וכשישן שינת קבע והשכים קודם עלות השחר צריך לברך לדברי הכלעג שאף לסברא אחרונה שהיא כברכות השחר הרי גם ברכות השחר זמנן הוא ג"כ קודם אור היוםעד מיד שניעור משנתו.

ואם היה ניעור כל הלילהעה לסברא הראשונה א"צ לברך כשיאור היום כל זמן שלא הסיח דעתו מללמוד ולסברא האחרונהעו צריך לברך כשיאור היוםעז כמו שאר ברכות השחר שנוהגין לברך אע"פ שלא נתחייב בהןעח והרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברכת התורה מאחר ויתכוין לצאת ידי חובתועט אם אפשר ואם לאו יברך בעצמו:

ח

ח המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכת התורהפ וא"צ לחזור ולברך בבית הכנסתפא אפילו אם הוא ש"ץ ויורד לפני התיבה כמו שנתבאר בסימן מ"ופב וסימן ו'פג:

ט

ט המשכים קודם אור היוםפד יכול לברך כל סדר הברכותפה חוץ מברכת הנותן לשכוי בינהפו ופרשת התמיד עיין סי' א'פז שימתין מלאמרה עד שיאור היוםפח ואם שמע קול תרנגולפט יכול לברך הנותן לשכוי בינה מיד אחר חצות לילהצ.

ולכתחלה יטול ידיו קודם שיברך ללמודצא ואם אין לו מים יכול לברך וללמוד בלא נטילה רק שינקה ידיו בצרור או בעפר או בקורה כמו שנתבאר בסימן ד'צב:

י

י נשים מברכות ברכות התורהצג שהרי חייבות ללמוד מצות שלהןצד לידע היאך לעשותןצה והיאך ליזהר מכל לא תעשה שהן מוזהרות בהן כאנשיםצו והן חייבות בתפלה כמו אנשיםצז כמו שיתבאר בסימן ק"וצח (ועודצט שברכת התורה מברכין קודם פרשת התמידק ובקריאת פרשת התמיד הן שוות לאנשיםקא שהרי תפלה במקום תמיד תקנוהקב):


א) טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בסידור (ברכות השחר) ד"ה ברכת התורה. והחילוק בין חיוב ברכה זו לשאר ברכות המצוות עי' לקו"ש חי"ד ע' 148 ואילך. וראה שלחן המלך עמ' סז.

ב) נדרים פא, א. וראה גם הל' ת"ת פ"ד ה"ז.

ג) ר"ן נדרים שם ד"ה דבר בשם הרב רבינו יונה. וראה גם רש"י ב"מ פה, ב. ד"ה שלא.

ד) ט"ז ס"ק א.

ה) טור. ע"פ משלי ח, ל. שבת פט, א. וראה גם לבוש סוס"ו.  וראה לקו"ש חי"ד ע' 149 הערה 8 וש"נ.

ו) ראה לבוש ס"א. ועי' לקו"ש שם הערה *8.

ז) מהר"י אבוהב הובא בב"י. לבוש שם.

ח) ישעי' נט, כא.

ט) מפרש בנדרים שם ד"ה שאין מברכין. ב"ח.

י) ב"ח. המנהיג דיני תפלה סי' יט.

יא) ב"מ פה, א.

יב) מ"א ריש הסי'. וכ"ה בסידור. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 308.

יג) ראה לקמן סי' נ ס"א.

יד) רבא ברכות יא, ב. טור ושו"ע ורמ"א ס"ב. וראה גם סידור ד"ה ברכת התורה.

טו) לבוש ס"ב.

טז) ברכות ה, א. וראה גם הל' ת"ת פ"א ה"ד.

יז) אגור סי' ב בשם מהרי"ל (וראה שו"ת מהרי"ל סי' רא). שו"ע ס"ד. וכ"ה בסדור: ואסור לדבר ולהוציא דברי תורה מפיו עד שיברך. ולענין אם יוצא בזה י"ח מצות ת"ת, עי' לקמן סי' פד ס"א. סי' קפה ס"ג. הל' ת"ת פ"ב סי"ב. תניא ריש פל"ח (מט, ב).

יח) רמ"א שם. ועי' לקמן רס"י פד.

יט) ר"ן שבת י, א ד"ה מקום. ע"ז מד, ב ד"ה תנא כשיצא.

כ) ר"ן שבת שם. תוס' ברכות כ, ב ד"ה ורב חסדא. אגור שם. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ב.

כא) סעיף ג, לענין ק"ש שאינו יוצא בהרהור וש"נ.

כב) תשב"ץ סי' קצד ואגודה ברכות סי' כה בשם ר' יצחק מווינא (אור זרוע).  הרב דוד אבודרהם. שו"ע ס"ג.

כג) מ"א ס"ק א. ט"ז ס"ק ב.

כד) ט"ז שם. וראה גם מ"א שם. ועי' חקרי הלכות ח"ט לג, ב.

כה) כדלקמן ס"ז.

כו) רב פפא ברכות יא, ב (כגירסת הרי"ף והרא"ש פ"ק דברכות סי' יג). טור ושו"ע ס"ה. וכ"ה הנוסח בסידור.

כז) טור. וראה תוס' ברכות מו, א ד"ה כל. רא"ש שם. לבוש ס"ה. ב"ח. מ"א ס"ק ג.

כח) שו"ע שם.

כט) אגרות הרמב"ם (בתשו' לר' עובדי' הגר). מ"א שם.

ל) רבינו תם תוס' ברכות מו, א ד"ה כל. פסחים קד, ב ד"ה חוץ. כתובות ח, א ד"ה שהכל. רא"ש פ"ק דברכות סי' יג. טור ושו"ע ס"ו.

לא) ראה משנה ברכות יא, א. הרב רבינו יונה שם. וראה גם לעיל סי' מו ס"ב. לקמן סי' קפט ס"ב.

לב) שאם היה ברכת על דברי תורה מטבע קצר כברכת הפירות והמצות שפתיחתן היא חתימתן. ראה לקמן סי' סח ס"א. סי' קיד ס"ח. סי' קפט ס"ב. סי' רז ס"א.

לג) שאינה פותחת בברוך, כדלעיל סי' ו ס"ו וש"נ.

לד) רמב"ם פ"ז מהלכות תפלה הלכה י. ועי' בלח"מ שם. רז"ה בהמאור הקטן פ"ק דברכות (יא, ב) הובא ברשב"א שם. וראה שה"ג ברכות שם (אות ז) בדעת הרי"ף.

לה) ירושלמי פ"ק דברכות סוף ה"ה הובא בתוס' פסחים שם. וכן בקידוש, כדלקמן סי' קפח סי"א. וראה גם לקמן שם ס"ט. רס"י קפט.

לו) מ"א ס"ק ד. ועי' לקמן סי' רחצ ס"ג.

לז) רא"ה ותלמידי רבינו יונה פ"ק דברכות שם הובא בב"י. ט"ז ס"ק ה. וראה טור ושו"ע סי' קלט.

לח) רמ"א ס"ו.

לט) ב"י (וראה ט"ז שם).

מ) ב"י. ט"ז שם. מ"א ס"ק ה.

מא) האר"י בספר הכונות ושער הכונות ענין נוסח התפלה. פע"ח שער הברכות פ"ז. מ"א שם. באר היטב ס"ק ו. וראה לעיל סי' מו ס"א: וג' ברכות התורה.

מב) וכ"ה הנוסח בסידור.

מג) ראה לקמן סי' ס ס"א וש"נ.

מד) שמואל ברכות יא, ב. רש"י שם ד"ה שכבר. טור ושו"ע ולבוש ס"ז.

מה) ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. תשו' הר"י בתוס' רבינו יהודה ברכות שם ד"ה משקרא. תוס' ברכות שם ד"ה שכבר. רא"ש שם פ"א סי' יג. טור ושו"ע שם.

מו) לבוש ס"ח. ב"ח.

מז) תוס' רבינו יהודה שם. רא"ש שם.

מח) ראה בסעיף הבא.

מט) ראב"ד מובא ברשב"א ברכות שם. שבלי הלקט סי' ה בשם רבי בנימין. ב"י.

נ) שו"ע ס"ח.

נא) תוס' יא, ב ד"ה שכבר ומרדכי ברכות רמז כז לפי' הב"י. וראה ט"ז ס"ק ו. שו"ע ס"ט. וראה תוס' רבינו יהודה שם.

נב) ב"י. לבוש ס"ט. מ"א ס"ק ז.

נג) כדלקמן סי' תלב ס"ו וש"נ.

נד) כדלקמן סי' קסז ס"ט וש"נ.

נה) כדלקמן סי' קנו ס"א וש"נ.

נו) רא"ש פ"ק דברכות סי' יג וטור לפי' הרש"ל בשו"ת סי' נו וב"ח. עי' מעדני מלך (מעדני יו"ט ברכות פ"א אות ל) וכן מ"ש ברשב"א ברכות שם. ועי' לקו"ש חי"ד ע' 153.

נז) שו"ע ס"ט.

נח) סדר רב עמרם (הובא בטור רס"י מח). תוס' שם. רמב"ם הל' תפלה פ"ז הי"א. שו"ע שם. וכ"ה בנוסח הסידור. וראה גם לעיל סוס"ג.

נט) לחם חמודות (דברי חמודות ברכות פ"א אות עה). מ"א ס"ק ח. וראה גם מנהגי מהרי"ל הל' תפלה אות ו. ושו"ת מהרי"ל סי' קנ ריש אות ט. וראה התוועדויות תנש"א ח"א ע' 69. חקרי הלכות ח"ט לה, א. וראה לעיל סי' א מהדו"ב ס"ט לענין פר' הקרבנות.

ס) ירושלמי פ"ד דתענית ה"א. וראה לקמן סי' תרכג ס"ח וש"נ.

סא) רא"ש שם ובשו"ת כלל ד סי' ב. טור ושו"ע ס"י. וראה תוס' ר' יהודה שם.

סב) ראה לקמן סי' קנו ס"א וש"נ.

סג) הג"מ פ"ז מהל' תפלה אות ט. שו"ע ס"י. וראה לקו"ש שם ע' 151.

סד) מהר"ם (דפוס פראג סי' מג) הובא בהג"מ שם. ולענין תפילין ראה לעיל סי' כה ס"ל.

סה) הרא"ש בתשובות כלל ד סי' א. הובא בטור.

סו) תשובות מהר"ם ורא"ש שם. טור ושו"ע סי"א.

סז) תשובות הרא"ש שם סי' ב. מ"א ס"ק ט. וראה הרב רבינו יונה ברכות שם.

סח) דלקמן סי' קנה וש"נ.

סט) אגור הלכות תפלה סי' א. וראה גם שבלי הלקט סוף סי' ה.

ע) מ"א ס"ק יב. וכדלעיל רס"י מו וש"נ. ועי' תהלה לדוד סק"ח. לקו"ש חי"ד ע' 150.

עא) שו"ע סי"א. ועי' לקו"ש שם ע' 151 ואילך.

עב) רא"ש בפסקיו שם. טור ושו"ע סי"ב.

עג) תוס' ברכות יא, ב. ד"ה שכבר. רא"ש ברכות שם ובתשובה כלל ד' סי' א. שבלי הלקט ואגור שם. טור ושו"ע סי"ג. מ"א שם. וראה גם לקמן ס"ח. וכ"ה בסידור: ומי שישן בלילה מברך בקומו מחצות הלילה ואילך.

עד) כדלקמן סעיף ט וש"נ.

עה) מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תצד ס"ג.

עו) מ"א שם.

עז) כתבי האר"י שער הכוונות ברכות השחר. וכ"ה בסידור: ואם ניעור כל הלילה מברך כשיאור היום.

עח) כדלעיל סי' מו ס"ז.

עט) מ"א סי' תצד בתחלתו.

פ) כדלעיל סוף סעיף הקודם.

פא) רא"ש ברכות פ"ק סי' יג. ר"י בתוס' ר' יהודה ברכות שם, הובא ברשב"א ובהג"מ פ"ז מתפילה אות כ. טור ושו"ע סי"ג. ועי' תהלה לדוד ס"ק ז.

פב) סעיף ח.

פג) סעיף ד.

פד) מחזור ויטרי ריש סי' מו. רא"ש בתשובה כלל ד סי' א הובא בטור. שו"ע סי"ג.

פה) עיין סי' מו ס"ב ובב"י שם ד"ה ולפי בשם הר"ן סוף פרק קמא דפסחים. וכ"מ בתשו' מהרי"ל סימן ק[נ] אות ט. וראה לעיל שם ס"ג ולעיל סוס"ז.  ובסידור: אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן יכול לברך מיד שנתחייב בהן ובלבד שיהיה מחצות לילה ואילך.

פו) שאינו תלוי בשינה כ"א בשמיעת קול תרנגול. ובסידור לא הביא חילוק זה. וראה קצוה"ש סי' ה ס"ו ובדה"ש שם סקי"ד וסקט"ו. העו"ב תשעז ע' 88. תשעח ע' 57. תשעט ע' 48. תשפ ע' 48.

פז) מהדו"ק סי"ג ומהדו"ב ס"ט. וראה גם לקמן סי' מח ס"א.

פח) רא"ש שם. טור. שו"ע ורמ"א שם. וראה גם שבלי הלקט רס"י ה בשם מהר"ם.

פט) מ"א ס"ק יג. פר"ח סי"ג. ובסדור: ואם ניעור כל הלילה ושמע קול תרנגול מחצות ואילך יכול לברך הנותן לשכוי בינה.

צ) זהר ויקהל קצה, ב. וכתבי האר"י (שער הכונות ענין ברכת השחר). וראה לעיל סי' מו ס"ג.

צא) אגור סי' ג ורמ"א סי"ג.

צב) מהדו"ק ס"ג ומהדו"ב ס"א וש"נ.

צג) שו"ת מהרי"ל החדשות סי' מה. אגור סי' ב. שו"ע סי"ד.

צד) הקדמת סמ"ק. מהרי"ל ואגור שם. לבוש סי"ד בהגהה. ט"ז ס"ק י. מ"א ס"ק יד. וראה גם לקמן סי' קפז ס"ז. הל' ת"ת פ"א הי"ד.

צה) עי' לקו"ש חי"ד ע' 37 ואילך. שם ע' 149 ואילך. ח"ז ע' 49 הערה 11. חל"א ע' 96 בשוה"ג.

צו) משנה קידושין כט, א.

צז) ראה לבוש שם.

צח) סעיף ב.

צט) עי' ב"י ד"ה כתוב בתשובות בשם הרשב"א בתשו' (ח"ז סי' תקמ) דקריאה בציבור משום דתקנה היא מברכין לפניה וגם לאחריה (כמבואר בטושו"ע סי' קלט) משא"כ פ' תמיד (עי' רא"ש פ"ק דברכות סי"ג) שאינו חוב כ"כ לברך עליה וצ"ע.

ק) כדלעיל סי' מו ס"ח.

קא) עי' תהלה לדוד סק"ט. יגדי"ת (נ.י.) ו ע' נא.

קב) כדלקמן רס"י פט. סי' צח, ד.