ה

ה ושאילת שלום מברוך שאמר עד ישתבח דינה כמו בקריאת שמע וברכותיהע שבין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד כמו שיתבאר בסי' ס"ועא.

ואלו הן בין הפרקים בין ברוך שאמר להתחלת המזמורים ובין כל מזמור לחבירו ובין סוף המזמורים לישתבח ופסוקים המלוקטים שאינם מזמור שלםעב יש מי שאומרעג שכל שנים או שלשה פסוקים הנאמרים כאן כסדר שהם כתובים במקומם דינם כמזמור שלם וכשמפסיק בין אחד לחבירו דינו כמפסיק באמצע מזמור ובין סופם לתחלת פסוק אחר דינו כבין הפרקים כגון במדינות אלועד מהודו עד אמן והלל לה' הוא פרק אחד אע"פ שאינם מזמור שלם בדברי הימיםעה וכן ב' פסוקים תנו עז וגו' נורא אלהים וגו' עד ברוך אלהים הם ג"כ פרק אחד הואיל והם סמוכים זה לזה בתהליםעו וכן ב' פסוקים אל נקמות וגו' הנשא וגו' עד על גאיםעז וכן ג' פסוקים נפשנו חכתה וגו' כי בו וגו' יהי חסדך וגו'עח וכן ג' פסוקים יהי שם ה' וגו' ממזרח וגו' רם וגו'עט וכן ב' פסוקים ברוך ה' אלהים וגו' וברוך שם וגו'פ וכן מויברך דוד עד לשם תפארתךפא ומאתה הוא עד במים עזיםפב ומויושע עד סוף השירהפג אבל בין הפסוקים שאינם סמוכים זה לזה בתהלים דינם כבין הפרקים (אבל באמצע פסוק דינו כאמצע פסוק של קריאת שמע כמו שיתבאר בסי' ס"ופד).

וכל זה לענין שאילת שלום אבל לענין להפסיק לעניית אמןפה אין פסוקי דזמרה וברכותיה דומין לקריאת שמע וברכותיהפו ומותר לענות אמן על כל הברכותפז מברוך שאמר עד ישתבח אפילו באמצע המזמור ואצ"ל בין המזמורים לברכה שלפניהם או שלאחריהם (לפי שאמן הוא ג"כ שבח וכעין זמרה אינו חשוב הפסק בפסוקי דזמרהפח).

ויש מי שאומרפט שאפילו באמצע הברכה שלפניהם מותר לענות אמן אף על פי שהיא פותחת בברוך וחותמת בברוך אין לחוש במה שמפסיק בין פתיחה לחתימה בעניית אמן הואיל וברכה זו אינה מוזכרת בתלמודצ.

ואם הוא צריך להפסיק באמצע פסוקי דזמרה טוב שיאמר ברוך ה' לעולם עד ויברך דוד קודם שידברצא וכשיחזור למקום שפסק יאמר ג"כ אלו הפסוקים לפי שהם כמו ברכה:


ע) תשב"ץ סי' רד. ספר המחכים לר' נתן בר' יהודה. טור ושו"ע ס"ה.

עא) סעיף א וש"נ.

עב) ראה לקמן סי' נב ס"א.

עג) אלי' זוטא ס"ק ב.

עד) כדלעיל ס"א. משא"כ לנוסח סידור רבינו לאמרו לפני ברוך שאמר

עה) א. טז, ח ואילך.

עו) תהלים סח, לה-לו.

עז) תהלים צד, א-ב.

עח) תהלים לג, כ-כב.

עט) תהלים קיג, ב-ד.

פ) תהלים עב, יח-יט.

פא) דברי הימים א כט, י-יג.

פב) נחמיה ט, ה-יא.

פג) שמות יד, ל - טו, יט.

פד) סעיף ב.

פה) האר"י בשער הכונות ענין ברכת השחר. מ"א ס"ק ג.

פו) דלקמן סי' סו ס"ד-ה.

פז) וכ"ה בסידור ד"ה ועל ברכת ולענין קדושה ואמן של קדיש ועוד ראה אג"ק ח"ג ע' קמח. ס' המנהגים - חב"ד עמ' 9-10. וראה יגדי"ת (נ.י.) חל"ה ע' רמא-ג. ולענין ב"ה וב"ש ראה לקמן סי' קכד ס"ח. ולענין פסוק ראשון של ק"ש עם הצבור עי' לקמן סי' ס"ה ס"ב. ולענין לבישת וברכת טלית עי' לקמן סי' נג ס"ג. ולענין לבישת וברכת תפילין עי' קצוה"ש סי' יח ס"ו.

פח) ב"י. וראה גם לעיל ס"ג וש"נ.

פט) מ"א שם. וראה גם לעיל ס"ג ובהערה בשוה"ג.

צ) צ"ע הא עכ"פ היה מנהג פשוט גם בימיהם כמבואר בספר הזהר פ' תרומה [ויקהל רטו סע"ב] וכן בטור בשם ס' היכלות דר"י כה"ג וכן בתולעת יעקב [סוד פסוקי דזמרא] בשם אור זרוע [לר' משה די ליאון] שתיקנוה אנשי כנסת הגדולה והם תיקנו ג"כ כל הברכות [כדלקמן רס"י פט ורס"י רצד].

צא) תשב"ץ סי' רד. הרב דוד אבודרהם הובא בב"י. לבוש ס"ה. ב"ח. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ד.