נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח ובו י"ג סעיפים:

א

א תיקנו לומר פסוקי דזמרה בכל יוםא דהיינו מתהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל וגו'ב כדי לסדר שבחו של מקום ברוך הוא תחלה ואחר כך יתפללג כי כן עשה משה רבינו עליו השלום בתפלתוד שאמר תחלה אתה החילות להראות את עבדך את גדלך וגו'ה ואח"כ אעברה נא וגו'ו וכדי לעמוד בתפלה מתוך שמחה של מצוהז ולמה בחרו במזמורים אלוח לפיט שאמרוי כל האומר תהלה לדוד ג' פעמיםיא בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא ואגב אותו מזמור תקנו לומר עד סיום תהלים שיש שם י' פעמים הללויהיב כנגד עשרה הילולים שבספר תהליםיג ניצוח ניגון שיר וכו' ותקנו ברכה לפניהם ולאחריהםיד לפניהם ברוך שאמר ואחריהם ישתבח.

ויש מקומות שנוהגין להוסיף הודו לה' קראו בשמוטו כאשר הוא כתוב בספר דברי הימיםטז לפייז שדוד קבעו לאומרה בכל יום לפני הארוןיח.

ומזמור לתודהיט לפיכ שכל השירות עתידין להבטל חוץ ממזמור לתודהכא ולכן יש למשוך אותו בנגינהכב ונוהגין במדינות אלו שלא לאומרה בשבת ויום טובכג מפני שאין תודה קריבה בהןכד וכן בימי הפסחכה אין תודה קריבהכו משום חמץ שבה וכן בערב פסח כמו שיתבאר בסי' תכ"טכז וכן בערב יום כפור כמו שיתבאר בסי' תר"דכח אבל בט' באב אומרים אותוכט שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבין תודה גם בט' באב.

ויש שמוסיפין עוד פסוקים אחריםל וכל מקום ומקום לפי מנהגו ויש נוהגין לומר כל הפסוקים והמזמורים שמוסיפים קודם ברוך שאמרלא ובמדינות אלו נוהגין לאמרם אחר ברוך שאמר כדי שיהיה לכולם ברכה לפניהם ולאחריהםלב.

ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתךלג כאשר הוא בספר דברי הימיםלד ויברכו שם כבודך עד שירת היםלה כאשר הוא בספר נחמיהלו ושירת היםלז לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דודלח:

ב

ב יש לומר ברוך שאמר בניגוןלט ובנעימה כי הוא שיר נאה ונחמדמ ותקנוהו אנשי כנסת הגדולהמא ע"י אגרת שנפלה מן השמים ומצאוהו כתוב בו ויש בה פ"ז תיבותמב וסימנו ראשו כתם פ"זמג וקבלו לאמרו מעומד אפילו ביחידמד ועל פי הסודמה יש לומר בפה עמו ולא בפי עמומו בתשבחות בחיר"ק התי"ו ויאחוז בב' ציצית שבטלית שהן כנגד פניו בשעת אמירת ברוך שאמרמז:

ג

ג אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים הש"ץ עונה אחריו אמןמח ואין אמן זה חשוב הפסק בין פסוקי דזמרה לברכה שלפניהם לפי שגם אמן שבח הוא וכעין זמרהמט (אבל אם עדיין לא סיים הברכה לא יענה שאין מפסיקין באמצע שום ברכה אפילו בעניית אמן אלא באמן של האל הקדוש ושל שומע תפלה בלבדנ כמו שיתבאר בסימן ס"ונא) ויש מי שאומרנב שברכה זו של ברוך שאמר הואיל ואינה מוזכרת בתלמוד מפסיקין בה לכל אמן.

ואם סיים עם הש"ץ בבת אחת יש אומריםנג שלא יענה אמן מפני שהעונה אמן אחר ברכותיו ה"ז מגונהנד ואף שיש מקום לחלוק ולומר שאין זה עונה אמן אחר ברכותיו שעכ"פ הוא עונה אחר ברכת הש"ץנה אעפ"כ יש לחוש לדבריהם ומכל מקום אם סיים עם הש"ץ בבת אחת ברכת ישתבח וכיוצא בה מהברכות שיש מקומות נוהגין לענות בה אמן אפילו אחר ברכות עצמו כמו שיתבאר במקומןנו אף שבמדינות אלו אין נוהגין כןנז לענות אחר ברכת עצמו מכל מקום כשמסיים עם הש"ץ בבת אחת יכול לענות וה"ה אם הש"ץ סיים ברכה אחת והוא סיים ברכה אחרת יכול לענות אחר ברכת הש"ץ אפילו סיים הוא ברכה שאין עונין עליו אחר ברכת עצמו לדברי הכל:

ד

ד צריך ליזהר מלהפסיק בדיבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י"חנח לפינט שברוך שאמר היא ברכה שלפני פסוקי דזמרה וישתבח ברכה לאחריהםס ואסור להפסיק ביניהםסא אפילו לצורך מצוהסב כמו שאסור להפסיק בקריאת שמע וברכותיהסג ובין ישתבח ליוצר אור ג"כ אין להפסיקסד והמפסיק עבירה היא בידו וחוזר עליו מעורכי המלחמהסה לפי שפסוקי דזמרה נתקנו להסדיר שבחו של מקום ברוך הוא קודם התפלהסו וכיון שכן הוא אינו בדין לדבר בין סידור השבח והתפלהסז אלא א"כ לצורך מצוה כמו שיתבאר בסימן נ"דסח ובין ברכות קריאת שמע לתפלה אסור להפסיק אפילו לצורך מצוה מפני שצריך לסמוך גאולה לתפלהסט:

ה

ה ושאילת שלום מברוך שאמר עד ישתבח דינה כמו בקריאת שמע וברכותיהע שבין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד כמו שיתבאר בסי' ס"ועא.

ואלו הן בין הפרקים בין ברוך שאמר להתחלת המזמורים ובין כל מזמור לחבירו ובין סוף המזמורים לישתבח ופסוקים המלוקטים שאינם מזמור שלםעב יש מי שאומרעג שכל שנים או שלשה פסוקים הנאמרים כאן כסדר שהם כתובים במקומם דינם כמזמור שלם וכשמפסיק בין אחד לחבירו דינו כמפסיק באמצע מזמור ובין סופם לתחלת פסוק אחר דינו כבין הפרקים כגון במדינות אלועד מהודו עד אמן והלל לה' הוא פרק אחד אע"פ שאינם מזמור שלם בדברי הימיםעה וכן ב' פסוקים תנו עז וגו' נורא אלהים וגו' עד ברוך אלהים הם ג"כ פרק אחד הואיל והם סמוכים זה לזה בתהליםעו וכן ב' פסוקים אל נקמות וגו' הנשא וגו' עד על גאיםעז וכן ג' פסוקים נפשנו חכתה וגו' כי בו וגו' יהי חסדך וגו'עח וכן ג' פסוקים יהי שם ה' וגו' ממזרח וגו' רם וגו'עט וכן ב' פסוקים ברוך ה' אלהים וגו' וברוך שם וגו'פ וכן מויברך דוד עד לשם תפארתךפא ומאתה הוא עד במים עזיםפב ומויושע עד סוף השירהפג אבל בין הפסוקים שאינם סמוכים זה לזה בתהלים דינם כבין הפרקים (אבל באמצע פסוק דינו כאמצע פסוק של קריאת שמע כמו שיתבאר בסי' ס"ופד).

וכל זה לענין שאילת שלום אבל לענין להפסיק לעניית אמןפה אין פסוקי דזמרה וברכותיה דומין לקריאת שמע וברכותיהפו ומותר לענות אמן על כל הברכותפז מברוך שאמר עד ישתבח אפילו באמצע המזמור ואצ"ל בין המזמורים לברכה שלפניהם או שלאחריהם (לפי שאמן הוא ג"כ שבח וכעין זמרה אינו חשוב הפסק בפסוקי דזמרהפח).

ויש מי שאומרפט שאפילו באמצע הברכה שלפניהם מותר לענות אמן אף על פי שהיא פותחת בברוך וחותמת בברוך אין לחוש במה שמפסיק בין פתיחה לחתימה בעניית אמן הואיל וברכה זו אינה מוזכרת בתלמודצ.

ואם הוא צריך להפסיק באמצע פסוקי דזמרה טוב שיאמר ברוך ה' לעולם עד ויברך דוד קודם שידברצא וכשיחזור למקום שפסק יאמר ג"כ אלו הפסוקים לפי שהם כמו ברכה:

ו

ו אסור לומר פסוקצב מי ימלל גבורות ה'צג אחר ברוך שאמר קודם הודו מפני שנראה כאומר מי שרוצה למלל גבורות ה' ולהשמיע כל תהלתו יאמר הודו לה' וגו' והרי זה חירוףצד:

ז

ז צריך להפסיק מעט בין אלילים ובין וה' שמים עשהצה שלא יהא נראה כחוזר למעלה וגם בין כי לכל יש פסיקצו ולכן הכ"ף דגושה ובין העמים לאלילים ובין שמים לעשה צריך ג"כ להפסיק קצת שלא תבלע המ"ם וכן בכל מ"ם שבסוף תיבה ותיבה שלאחריה מתחלת באל"ף או בעי"ן צריך ליזהר כן כמו שיתבאר בסימן ס"אצז:

ח

ח צריך לכוין בפותח את ידך פירוש המלות המוציא בשפתיוצח ואם לא כיון צריך לחזור ולומר בכוונהצט לפי שעיקר מה שקבעו לומר תהלה לדוד בכל יוםק הוא מפני שבח שבפסוק זהקא שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנסקב ואף עכשיו שאין אנו חוזרין בשביל חסרון כוונהקג לפי שקרוב שאף כשיחזור לא יכוין כמו שיתבאר בסי' ק"אקד מכל מקום כיון שאינו אלא פסוק אחד חוזר שבקל יוכל לכוין כשירצהקה:

ט

ט נוהגין לומר פסוק ואנחנו נברך יה אחר תהלה לדודקו לסיים בהללויה כדי לשלשל הללויה אחר הללויה שכל המזמורות שלאחריה פותחות בהללויה ומסתיימות בהללויה ועוד לפיקז שכל האומר תהלה לדוד מובטח לו שהוא בן עולם הבאקח לכן אומרים אחריו ואנחנו נזכה לברך יה גם לעולם הבא ומטעם זה אומרים אותו גם במנחה אע"פ שאין אחריו מזמור הללויה:

י

י נוהגין לכפול כל הנשמה תהלל יהקט לפי שהוא סוף פסוקי דזמרה וכן פסוק ה' ימלוך לעולם ועדקי שהוא סוף השירה ויש מוסיפין פסוק כי בא סוס פרעה וגו'קיא שגם הוא מהשירה עיין בי"ד סי' ער"הקיב:

יא

יא כשמגיע לועתה אלהינו מודים אנחנו לך או לוכל קומה לפניך תשתחוהקיג אין לשחות ולהשתחוות שםקיד כמו שיתבאר בסי' קי"גקטו.

ונהגו לעמוד לויברך דוד עד תפארתךקטז ויש מוסיפין לעמוד עד שאומרים אתה הוא ה' האלהיםקיז שר"ת אהיה ואח"כ יושבין וכשאומרים ואתה מושל בכל נותנים צדקהקיח מעומד:

יב

יב מי כמכה נאדר וגו' הכ"ף דגושהקיט אבל מי כמכה באלים וכן כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך הכ"ף רפויה. ידמו כאבן הכ"ף דגושה עם זו גאלת הג' דגושה שכך הוא במסורות וכן בשאר דגוש ורפה צריך ליזהר ולקרות כמו שנמסר במסורות ולא ירפה החזק ולא יחזק הרפה כמו שיתבאר בסי' ס"אקכ:

יג

יג אין אומרים הזמירות במרוצה כי אם בנחתקכא מלה במלהקכב כדי לכוין בהם יפה ואותן שאומרים אותם במרוצהקכג (כשיש שם מניןקכד) לא יפה הם עושים שמקצרים בשבחו של מקום בשביל שאילת צרכם היש מושל שיתרצה בכך והוא הדין לאותם שמכוונים בתפלה בברכות שהן תחנה ובקשת צרכי הגוף ולא בברכות שהן שבח והודאה למקום ברוך הואקכה:


א) שבת קיח, ב. טור. לבוש ס"א.

ב) מס' סופרים פי"ז הי"א. רי"ף פ"ה דברכות (כג, א) ופט"ז דשבת (מד, א). רא"ש ברכות שם סי' ה. רמב"ם (ראה כס"מ) פ"ז מהל' תפלה הי"ב. טור. לבוש שם.

ג) שו"ת ר' נטרונאי סי' יב. טור. לבוש ס"א. ב"ח. וראה גם לקמן ס"ד. רס"י נב. ועי' סי' קיב ס"א.

ד) ר' שמלאי ברכות לב, א.

ה) דברים ג, כד.

ו) שם ג, כה.

ז) תוספו' ברכות לא, א ד"ה רבנן. רא"ש ברכות פ"ד סי' ב. טור סי' צג. וראה גם לקמן סי' צג ס"ב וש"נ.

ח) ב"ח בפירוש הטור. לבוש שם.

ט) סדר רב עמרם. הובא ברא"ש ברכות פ"ה סי' ו. וראה גם שם פ"א סי' ו. וראה הרב רבינו יונה ברכות לב, א ד"ה ותקינו.

י) ר' אבינא ברכות ד, ב. וראה גם לקמן ס"ח, ס"ט. סי' נב ס"א. סי' נה ס"א.

יא) כ"ה גם בסי' נה שם. ולקמן ס"ט השמיט "ג"פ". וראה לקו"ש חי"ח ע' 352 הערה 14. העו"ב נח ע' ז.

יב) כל בו סי' ד. ארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' ל. ב"י.

יג) פסחים קיז, א.

יד) סדור רס"ג עמ' לב ואילך. רי"ף ורא"ש ברכות פ"ה סי' ה.  רמב"ם הלכות תפלה פ"ז הי"ב. טור ושו"ע ס"א. וראה גם לקמן ס"ד. סי' נג ס"ב. סי' נד ס"א.

טו) מסכת סופרים פי"ז הי"א. סדר רב עמרם גאון (בתפלת שבת). סדור הר"ש מגרמייזא עמ' כב (בשבת). מחזור ויטרי עמ' 61.

טז) א. טז, ח ואילך.

יז) סדור הר"ש מגרמייזא. ספר האשכול הלכות פסוקי דזמרה. הובא בארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' יח. טור. לבוש ס"ה.

יח) סדר עולם רבא פי"ד.

יט) סדור רש"י סי' תיז. מחזור ויטרי עמ' 62. המנהיג דיני תפלה סי' כא. טור ושו"ע ס"ט. עי' לעיל סי' א מהדו"ק סי"ד שצ"ל מעומד.

כ) ר' נתן בר' יהודה בספר המחכים. ארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' כו. ב"י. שו"ע שם.

כא) ויק"ר ט, ז.

כב) ראה גם לקמן ס"ב. סי' רפא ס"ג-ד.

כג) שבלי הלקט סי' עו בשם רש"י בסדור רש"י סי' תיז וסי' תצד. מחזור ויטרי שם ובסי' קיח. טור. רמ"א ס"ט. וכ"ה בסידור. וראה גם לעיל סי' א מהדו"ק סי"ז. ועי' לקו"ש חי"ח ע' 29.

כד) תמורה יד, א. רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ד ה"ט (לענין שבת). ביצה יט, א-ב. רמב"ם הל' חגיגה פ"א ה"ח (לענין יו"ט).

כה) מנהגים הלכות ערב פסח.

כו) ביצה שם. פסחים יג, ב.

כז) סעיף י"ג וש"נ.

כח) סעיף ו וש"נ. וראה חי' צ"צ רח, ב. אג"ק ח"ג ע' עא-ב.

כט) רש"ל בתשובה סי' סד. מ"א ס"ק יא.

ל) טור.

לא) סדר רב עמרם (בתפלת שבת).

לב) טור. וכ"ה במחזור ויטרי. וראה על הכל סי' א בשם מהר"ם. וראה גם לקמן ס"ה. ובסי' נב ס"א. ובנוסח הסידור, הודו ועוד פסוקים לפני ברוך שאמר ומזמור לתודה ועוד פסוקים לאחריו. וכ"ה בכל בו סוף סי' ד. שער הכוונות ענין תפלת השחר.

לג) סדור רס"ג עמ' לג. רמב"ם סדר התפלה בתחילתו. מחזור ויטרי ע' 64. טור בשם תקון הגאונים. רמ"א ס"ז.

לד) א כט, י-יג.

לה) רוקח סי' שכ (לאחר מיכן תקנו).

לו) ט, ה-יא.

לז) מחזור ויטרי סי' רסה ומנהיג סי' כד בשם הגאונים ומנהג כל הקהלות. ראה גם לעיל רס"י מט.

לח) טור. לבוש סו"ס ט.

לט) ראה גם בסעיף הקודם וש"נ.

מ) טור. מנורת המאור כלל צג. לבוש ס"א.

מא) תולעת יעקב (סוד פסוקי דזמרה) בשם אור זרוע (לר' משה די ליאון). ב"ח סי' נג. ט"ז ס"ק א. וראה לקמן סוס"ה בהערה בשוה"ג.

מב) רוקח סי' שכ. תשב"ץ סי' ריח וטור ומנורת המאור שם בשם ס' היכלות. לבוש שם.

מג) שיר השירים ה, יא.

מד) תולעת יעקב שם בשם אור זרוע. הובא בב"ח שם. רמ"א ס"ז. מ"א ס"ק א. ט"ז שם. וראה מהר"ם מרוטנבורג ח"א סי' כט. וראה גם מ"א סי' נג ס"ק א.

מה) מ"א שם. האר"י. וכ"ה הנוסח בסידור.

מו) וראה לקמן סי' קפז ס"ט.

מז) ס' הכוונות (כב, א). שער הכוונות ענין תפלה השחר. מ"א שם. ובס' המנהגים - חב"ד ע' 9: אוחזים ב' הציצית שלפניו ביד שמאל, ובסיום הברכה מעבירים אותם על עיניו ואח"כ נושקים אותם. ועי' מנהגי מלך ע' 15.

מח) טור. שו"ע ס"ב.

מט) ב"י. לבוש ס"ב בהגהה. וכדלקמן סי' קכד ס"ט. ועי' דברי נחמי' סה, ב. וראה גם לקמן ס"ה.

נ) עי' הלכה ברורה סי' סו ס"ק ד דלא כמ"א שם ס"ק י"א וכ"מ בב"י סי' נ"ט. וראה גם קו"א שם סק"א.

נא) סוף ס"ט. ועי' בדי השולחן סי' יח סק"ה.

נב) מ"א ס"ק ג (ואם טעמו משום שאינו חובה כ"כ תפלה ערבית תוכיח (ראה לקמן סי' קד ס"ה) ואי משום שכל אמן לגבה כקדושה לגבי ברכות ק"ש (ראה לקמן סי' סו ס"ד) באמן דידה ל"ל הכי (ראה לקמן סי' סו סוף ס"ט ובקו"א שם סק"א) והמ"א לשטתו בסי' סו ס"ק יא אזל וצ"ע). וראה גם לקמן ס"ה ובהערה בשוה"ג. וכ"ז בברוך שאמר, משא"כ באמצע שאר ברכות הקצרות והארוכות ראה קצות השלחן סי' ה סי"א. לענין הפסק בברכת ישתבח ראה בדי השלחן סי' יח סק"ה. לענין עניית אמן באמצע בהמ"ז ראה לקו"ש חכ"ד ע' 380.

נג) רא"ש כלל ד סי' יט. טור סי' נ"ט וב"י שם ד"ה כתב א"א. לבוש ס"ב.

נד) ברכות מה, ב. רמב"ם פ"א מהל' ברכות ה' טז. וראה גם לקמן סי' נד ס"א וש"נ.

נה) מ"א ס"ק ב.

נו) לקמן שם וש"נ.

נז) כדלקמן שם וש"נ.

נח) רי"ף ורא"ש בפרק אין עומדין סי' ה. טור ושו"ע ס"ד. מ"א ס"ק ג. ולאחר תפלת י"ח - ראה להלן רס"י קלא.

נט) מ"א סק"ג.

ס) כדלעיל ס"א וש"נ.

סא) ראבי"ה ברכות סי' לב וסוף סי' קסח בשם הגאונים. תוס' ברכות מו, א ד"ה כל. הרב רבינו יונה ברכות לב, א סוד"ה ותקינו. שבלי הלקט סי' ז.

סב) ב"י ד"ה לכן צריך ממשמעות הכל בו סי' ד. רמ"א ס"ד. לבוש ס"ה. וראה לקמן סי' נג ס"ג.

סג) דלקמן סי' סו. וראה לקמן ס"ה. סי' נג ס"ג.

סד) כדלקמן סי' נד ס"ג וש"נ.

סה) ירושלמי הובא במנהיג סי' ד והגהות מיימוניות פ"ז מהלכות תפלה אות ע וטור. שו"ע סי' נד ס"ג.

סו) כדלעיל ס"א.

סז) ארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' כג בשם האשכול הלכות פסוקי דזמרה. כל בו סי' ד. ב"י סי' נד. וראה לבוש שם.

סח) סעיף ג.

סט) כדלקמן סי' סו ס"ט. רס"י קיא.

ע) תשב"ץ סי' רד. ספר המחכים לר' נתן בר' יהודה. טור ושו"ע ס"ה.

עא) סעיף א וש"נ.

עב) ראה לקמן סי' נב ס"א.

עג) אלי' זוטא ס"ק ב.

עד) כדלעיל ס"א. משא"כ לנוסח סידור רבינו לאמרו לפני ברוך שאמר

עה) א. טז, ח ואילך.

עו) תהלים סח, לה-לו.

עז) תהלים צד, א-ב.

עח) תהלים לג, כ-כב.

עט) תהלים קיג, ב-ד.

פ) תהלים עב, יח-יט.

פא) דברי הימים א כט, י-יג.

פב) נחמיה ט, ה-יא.

פג) שמות יד, ל - טו, יט.

פד) סעיף ב.

פה) האר"י בשער הכונות ענין ברכת השחר. מ"א ס"ק ג.

פו) דלקמן סי' סו ס"ד-ה.

פז) וכ"ה בסידור ד"ה ועל ברכת ולענין קדושה ואמן של קדיש ועוד ראה אג"ק ח"ג ע' קמח. ס' המנהגים - חב"ד עמ' 9-10. וראה יגדי"ת (נ.י.) חל"ה ע' רמא-ג. ולענין ב"ה וב"ש ראה לקמן סי' קכד ס"ח. ולענין פסוק ראשון של ק"ש עם הצבור עי' לקמן סי' ס"ה ס"ב. ולענין לבישת וברכת טלית עי' לקמן סי' נג ס"ג. ולענין לבישת וברכת תפילין עי' קצוה"ש סי' יח ס"ו.

פח) ב"י. וראה גם לעיל ס"ג וש"נ.

פט) מ"א שם. וראה גם לעיל ס"ג ובהערה בשוה"ג.

צ) צ"ע הא עכ"פ היה מנהג פשוט גם בימיהם כמבואר בספר הזהר פ' תרומה [ויקהל רטו סע"ב] וכן בטור בשם ס' היכלות דר"י כה"ג וכן בתולעת יעקב [סוד פסוקי דזמרא] בשם אור זרוע [לר' משה די ליאון] שתיקנוה אנשי כנסת הגדולה והם תיקנו ג"כ כל הברכות [כדלקמן רס"י פט ורס"י רצד].

צא) תשב"ץ סי' רד. הרב דוד אבודרהם הובא בב"י. לבוש ס"ה. ב"ח. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ד.

צב) רש"ל בשו"ת סי' סד הובא במ"א ס"ק ג. לבוש ס"ה הובא בט"ז ס"ק ב.

צג) תהלים קו, ב.

צד) לבוש שם. וראה גם לקמן סי' קיג ס"ח.

צה) תשב"ץ סי' רכ. טור ושו"ע ס"ו.

צו) של"ה עניני תפלה (רנג, א) ד"ה האומר. מ"א ס"ק ה.

צז) ס"כ-כא. וראה גם לקמן סי"ב. סי' קסז ס"ה.

צח) עי' טור.

צט) הרב רבינו יונה ברכות לב, א בשם הגאונים. טור. שו"ע ס"ז. ומנהג חב"ד למשמש בתש"י באמירת פותח גו' ובתש"ר באמירת ומשביע גו'. ראה ס' המנהגים - חב"ד עמ' 9.

ק) ראה לעיל ס"א

קא) עי' לקמן סי' צג ס"ב.

קב) טור. וראה ברכות ד, ב.

קג) מ"א ס"ק ו.

קד) סעיף א.

קה) וראה גם סי' קא שם.

קו) טור בשם רב עמרם גאון בסידורו. רמ"א ס"ז. לבוש ס"ט.

קז) ספר האשכול הלכות פסוקי דזמרה בשם ר' יצחק בן מרון לוי. הובא בארחות חיים הל' מאה ברכות סי' כט. כל בו סי' ד. לבוש שם. מ"א ס"ק ז. וראה לעיל ס"א.

קח) כדלעיל ס"א וש"נ.

קט) טור. רמ"א ס"ז.

קי) הרב דוד אבודרהם. הובא בב"י. רמ"א שם. לבוש ס"ט. וראה מחזור ויטרי עמ' 6. מנהגי מהרי"ל הל' תפלה עמ' תמג.

קיא) האר"י (שער הכונות נוסח תפלת שחרית). מ"א ס"ק ט.

קיב) ראה רמ"א שם ס"ו. וראה יגדיל תורה (ירות"ו) ח"ה ע' 2390.

קיג) בתפלת נשמת.

קיד) דרכי משה בשם הרב רבינו יונה ס"פ אין עומדין. רבינו ירוחם נתיב יא ח"ג. רמ"א ס"ז. שו"ע סי' קיג ס"ג.

קטו) סעיף ג. וראה גם לקמן סי' רפא ס"ה.

קטז) דרכי משה. רמ"א ס"ז. וראה שו"ת מהרי"ל החדשות סוף סי' יז (יש נוהגים).

קיז) האר"י בספר הכונות. שער הכונות סוף ענין תפלת השחר. מ"א ס"ק ט.

קיח) פרי עץ חיים שער הזמירות פ"ה. מ"א ס"ק ז. ועי' לקמן סי' צב ס"י. ולישב ביניהם עי' אג"ק חי"א ע' שכד. חי"ט ע' עב.

קיט) ארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' לב. ב"י. לבוש ס"ט. מ"א ס"ק ז.

קכ) סעיף כב. ועי' לעיל ס"ז.

קכא) ארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' לג בשם ס' המחכים. שו"ע ס"ח. וראה אור זרוע ח"ב סי' מב ס"ו הובא במטה משה ח"א סי' מו.

קכב) לבוש ס"ט.

קכג) ארחות חיים שם. לבוש שם.

קכד) עיין סי' נ"ב ס"א וצ"ע. ועי' בדי השלחן סי' יח ס"ק יב. חקרי הלכות ח"ו יב, ב. ח"ט לז, ב.

קכה) ראה סמ"ק ריש סי' יא.