נג דין הראוי לירד לפני התיבה ובו ל"ו סעיפים:

א

א עד ישתבח א"צ לש"ץ שירד לפני התיבה כלל אבל כשמגיעים לישתבח יש לו להש"ץ לעמוד לפני התיבה ולומר ישתבחא ולא ימתין מלירד לפני התיבה עד הקדיש שלאחר ישתבחב לפי שיש להסמיך הקדיש לישתבח בכל מה שאפשר ואסור להפסיק ביניהם כללג ולכן נהגו שהש"ץ עומד ג"כ כשאומר ישתבח שלא להפסיק מישיבה לעמידה בין ישתבח לקדיש שלאחריוד שהוא צריך לומר אותו בעמידה מן הדין מפני שהוא דבר שבקדושהה והוא הדין לברכו.

במה דברים אמורים בש"ץ שאומר גוף הקדיש וברכו אבל הצבור שעונין אחריו יש אומרים שאינם צריכים לעמוד כמו שיתבאר בסימן (נ"ה) [נ"ו]ו ואעפ"כ נוהגין לעמוד בשעת אמירת ישתבחז אפילו כשאומר אותו ביחידח:

ב

ב אע"פ שאין צריך הש"ץ לומר לפני התיבה אלא מישתבח ואילך מכל מקום צריך שיקרא לעצמו תחלה קצת פסוקי דזמרה וברוך שאמר לפניהם ואם לאו אינו יכול לומר ישתבחט שהרי היא ברכה אחרונה לפסוקי דזמרה כמו שנתבאר בסימן נ"אי ולכן צריך למחות ברבים שטועים כשהם בדרך ואין עת להאריך שמתחילין מישתבח ומברכין ברכה לבטלהיא אלא יאמרו ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה על דרך שנתבאר בסי' נ"ביב או יתחילו מיוצר אוריג:

ג

ג מי שלא היה לו טלית עד שהגיע לישתבח לא יברך על עטיפת ציציתיד בין פסוקי דזמרה לישתבחטו ואין צריך לומר באמצע פסוקי דזמרהטז מפני שאסור להפסיק מברוך שאמר עד סוף ישתבח אפילו לצורך מצוה כמו שנתבאר בסימן נ"איז אלא יברך בין ישתבח ליוצר שאז מותר להפסיק לצורך מצוה כמו שיתבאר בסימן נ"דיח.

במה דברים אמורים ביחיד אבל ש"ץ שלא הביאו לו טלית עד ישתבח יתעטףיט ויברךכ קודם שיתחיל ישתבח כדי שיאמר הקדיש מיד אחר ישתבח ולא יפסיק אלא א"כ הביאו לו אחר ישתבח כמו שיתבאר בסי' נ"דכא.

וכן אם אין מנין בבית הכנסת ימתין הש"ץ עם ישתבחכב וישתוק ולא ידבר כלום עד שיבא מנין ויאמר ישתבח וקדיש ויכול להמתין ולשהות אפילו חצי שעהכג שזהו שיעור כדי לגמור את כל פסוקי דזמרה מברוך שאמר עד סוף ישתבחכד ואף על פי כן אין צריך לחזור לראש הואיל ושהה ברצונו שלא מחמת אונס כמו שיתבאר בסי' ס"הכה ובדיעבד אפילו שהה מחמת אונסכו כגון שלא היה המקום נקי וכיוצא בזהכז בענין שבקריאת שמע כיוצא בזה יש שמצריכים לחזור לראשכח כמו שיתבאר שם מכל מקום בפסוקי דזמרה שהם מדברי סופריםכט יש לסמוך על דברי המקילין שםל:

ד

ד ש"ץ צריך שיהיה הגוןלא שנאמרלב נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה ואמרו חכמיםלג זה ש"ץ שאינו הגון ויורד לפני התיבה.

ואיזהו הגוןלד שיהיה ריקן מעבירותלה ושיהיה פרקו נאהלו דהיינו שלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו ושיהיה עניו ומרוצה לעם כדי שיסכימו לתפלתו ויש לו נעימה וקול ערב שמושך הלבלז ורגיל לקרות בתורה נביאים וכתובים כדי שיהיו הפסוקים של תפלה סדורים בפיולח:

ה

ה אם אין מוצאין מי שיהיו בו כל המדות הללו יבחרו הטוב שבצבור בחכמה ומעשים טוביםלט ואם היה כאן עם הארץ זקן וקולו נעים והעם חפצים בו ובן י"ג שנה המבין מה שהוא אומר ואין קולו נעים הוא קודם לעם הארץ הזקן כי יודע מה מתפללמ:

ו

ו מי שעבר עבירה בשוגגמא אפילו הרג נפש בשגגה וחזר בתשובה מותר להיות ש"ץ מפני שלא נקרא אין פרקו נאהמב אלא מי שמועד לעשות דברים שאינם מהוגנים אבל מי שבאה לידו שגגת מעשה ומתחרט הרי זה צדיק גמור לכל התורה כולה אבל אם עשה במזידמג (פעמים רבותמד) אע"פ שאח"כ עשה תשובה גמורהמה אין ממנין אותו ש"ץ שהרי מכל מקום יצא עליו שם רע קודם התשובה ולא היה פרקו נאה ומכל מקום אם עבר עבירה באונס אפילו המיר באונס ושב יכול להיות ש"ץ קבועמו.

וכל זה למנותו ש"ץ לכתחלה אבל אין מעבירין אותו מפני שם רע שיצא עליו בילדותומז או אפילו יצא עליו מקרוב וידוע ואם יוצא עליו שם רע עתה והוא קול שאינו פוסק (ואין לו אויבים המוציאים קולמח) אפילו יחיד יכול למחות להעבירומט.

וש"ץ שיצא פעמים רבות טריפה מתחת ידו מסלקין אותו מש"ץנ ואין מחזירין אותו אפילו אחר שיעשה תשובה המכשרתונא להיות שוחט ובודק כבתחלהנב כיון שכבר יצא עליו שם רע פעם אחת וסלקוהו שוב אין ממנין אותו לכתחלה:

ז

ז ראוי לש"ץ שיכנס לבית הכנסת ראשון ויצא אחרוןנג וטוב לחזור אחר ש"ץ בן צדיקנד כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק כו'נה ויש אומריםנו שצדיק בן רשע תפלתו על הצבור יותר נשמעת מתפלת בן צדיק לפי שמתוך שאין לו זכות אבות הוא שפל רוח בתפלתו שאין בוטח בתפלתו על מעשה אבותיו כמו בן צדיק כי אם על חסדו של הקדוש ברוך הואנז (ולענין מעשה הכל לפי ענין שפלות רוח של זה וצדקת אבותיו של זה):

ח

ח אין מומין פוסלין אלא בכהנים אבל לא בש"ץנח ואעפ"כ יש ליזהרנט במומין הגלויםס משום הקריבהו נא לפחתך הירצך וגו'סא:

ט

ט אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנוסב מפני כבוד הצבורסג ואפילו הצבור מוחלין על כבודם אסורסד במה דברים אמורים בש"ץ קבוע אבל באקראי יכול לירד לפני התיבהסה משהביא ב' שערותסו ובלבד שלא יתמנה מפי הציבור או מפי ש"ץ הממנה אותו להקל מעליו להתפלל בעדו לעתיםסז שזהו ג"כ קביעות לאותם העתים אבל אם מנוהו הצבור או הש"ץ שיהיה הוא מוכן להתפלל לפעמים כשלא יהיה ש"ץ בבית הכנסת אין זה נקרא קביעות כיון שאפשר שלא יבא לידי כך ולא אסרו אלא לעתים ידועים שלאותו עת הוא קבוע בודאיסח.

וכל זה בכל השנה אבל בתענית צריך להיות זקן ממש ש"ץ לכתחלהסט כמו שיתבאר בסי' תקע"טע או המופלג שבצבורעא והוא הדין בראש השנה ויום כפור טוב שיהיה אדם מופלג ש"ץ אם אפשרעב:

י

י אם אין שם מי שיודע להיות ש"ץ כי אם בן י"ג שנה ויום א' מוטב שיהיה הוא ש"ץ אף על פי שאין לו זקן משיתבטלו מלשמוע קדושה וקדישעג:

יא

יא מי שאינו בעל זקן כל שניכר בו שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאות זקנו ה"ז כאלו נתמלא זקנועד לפיכך בן כ' שנה אע"פ שאין לו זקן ממנין אותו וכן אם היה לו זקן אפילו מעט הרי זה כנתמלא זקנועה אם הוא מבן י"ח שנה ומעלהעו:

יב

יב סריס יש אומרים שמותר למנותו אם הוא בן עשריםעז שאז נעשה גדול והוא שנראו בו סימני סריסעח ואם לא נראה בו אינו נקרא גדול עד שיעברו רוב שנותיו כמו שיתבאר באה"ע סימן קע"בעט ויש מי שאומרפ שאף על פי כן אין זה כבוד הצבור למנות סריספא:

יג

יג יש ללמד זכות על מקומות שנוהגין שהקטנים יורדים לפני התיבה להתפלל ערבית במוצאי שבתותפב לפי שאין מוציאין את הרבים ידי חובתןפג שהרי אינן מחזירין את התפלה רק שאומרים ברכו וקדישפד ובמקומות שלא נהגו כן אין לקטן לעבור לפני התיבה אפילו בתפלת ערביתפה (משום ברכו שבהפו והוא הדין שלא יפרוס על שמעפז למי שלא שמע ברכו בשחריתפח ואין ברכו של תפלת שחרית וערבית דומה לברכו של קריאת התורה שקטן יכול לאמרהפט לפי שאינה חובה כל כך אלא על העולה לקרות בתורהצ אבל אלו הן חובה על כל צבור לשמען שחרית וערביתצא) וקטן שאינו חייב אינו מוציאם ידי חובתןצב.

ואפילו מי שמגיע לכלל י"ג שנה ביום השבת אין לו להתפלל ערבית של שבתצג במקומות שנוהגין להתפלל של שבת בערב שבת מבעוד יום משום תוספת שבתצד שהרי עדיין לא נשלמו לו י"ג שנה עד ליל שבת שתוספת שבת אינה מועיל לענין שנות ימי הנערצה אבל אם מתפלל בלילה ערבית מותר לירד לפני התיבהצו.

ומה שאמרוצז י"ג שנה ויום א' לא שצריך יום א' יותר על י"ג שנהצח אלא לומר שצריך י"ג שנה שלימות מיום אל יום ולא שיום א' בשנת י"ג נחשב שנה אבל מיד שהגיע תחילת כניסת היום שנולד בו וכלו בו י"ג שנה שלימות הרי מקצת כניסת היום זה נחשב כיום שלם והרי הוא בן י"ג ויום א'צט וא"צ י"ג שנה מעת לעת ואם צריך לבדוק אם הביא ב' שערות יתבאר בסימן נ"הק:

יד

יד ש"ץ שמאריך בתפלתו כדי שישמעו קולו הערבקא אם הוא מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה להקב"ה בנעימה תבא עליו ברכה והוא שיתפלל בכובד ראשקב ועומד באימה ויראהקג אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו ה"ז מגונה ועליו נאמרקד נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה ומכל מקום כל שמאריך בתפלתו לא טוב הוא עושה מפני טורח הצבורקה:

טו

טו מי שיש לו קול נעים ירנן להקדוש ברוך הוא ולא שאר רננותקו.

ואם רק יקנח ואחר כך יתפללקז:

טז

טז אין ממנין לעגי שפה שאינן יודעין לחתך האותיותקח כגון אלו שקורין לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ןקט וה"ה למי שקורא לחתי"ן ההי"ןקי ואם כולם מדברים כך מותר להיות שם ש"ץקיא ואין צריך להביא להם ש"ץ ממקום אחר:

יז

יז פוחח והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולין לא ירד לפני התיבהקיב מפני כבוד הצבורקיג וראוי לש"ץ שיהיה לו בגדים ארוכים שלא יראו רגליוקיד (אם הולך בלא אנפלאותקטו):

יח

יח סומא יורד לפני התיבהקטז מפני שחייב בכל המצותקיז ויכול להוציא את הרבים ידי חובתןקיח ואם יכול לעלות ולקרות בתורה יתבאר בסימן קמ"אקיט:

יט

יט ש"צ קבוע יורד לפני התיבה מעצמו ולא ימתין עד שיאמרו לוקכ לפי שנראה שאינו סומך על דיבור הצבור שמנוהו לכךקכא אבל מי שאינו ש"צ קבוע צריך לסרב מעט קודם שיורד לפני התיבהקכב ולא יסרב יותר מדאי אלא פעם ראשונה מסרב וממאן לגמרי כלומר איני כדאי לכךקכג וכשיאמרו לו פעם שנית מכין עצמו כמו שרוצה לעמוד ובפעם שלישי יעמוד ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול אינו מסרב לו כללקכד שאין מסרבין לגדולקכה אלא בדבר שיש בו גסות ושררהקכו כמו שיתבאר בסי' ק"עקכז:

כ

כ אם טעה הש"ץקכח וצריכין להעמיד אחר תחתיוקכט אותו שמעמידין תחתיו לא יסרב כלל מפני שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כךקל:

כא

כא האומר איני עובר לפני התיבה מפני שבגדי צבועים או מפני הסנדל שברגליקלא לא ירד באותו התפלה כללקלב לא בצבועים ולא בלבנים ולא בסנדל ולא יחףקלג מפני שדרך האפיקורסין להקפיד בכך וחוששין שמא אפיקורסות נזרקה בוקלד ואע"פ שנותן טעם לדבריו ומראה פנים שלכבוד המקום עושה כן ודרך ענוה הוא אוחז ללבוש לבניםקלה מכל מקום כיון שהצבור מבקשים ממנו להתפלל להם כך אין ראוי לו להיות סרבן מפני דברים אלו אם לא שאפיקורסות נזרקה בו:

כב

כב יש מונעים גר מלהיות ש"צקלו מפני שאינו יכול לומר אלהי אבותינו ונדחו דבריהםקלז שאף הגרים יכולים לומר אלהי אבותינו שנאמרקלח כי אב המון גוים נתתיך כלומר מכאן ואילך אתה אב לכל הגוים שיתגיירו:

כג

כג אפילו יחיד יכול לעכב ולומר איני רוצה שפלוני יהיה ש"צקלט אם לא שהסכים עליו מתחלה ורבים יכולים לחזור בהם אפילו אחר שהסכימוקמ וגם בכל המנויים יכול יחיד לעכבקמא ואפילו במרביץ תורהקמב והוא שרוצה לקבל ש"צ או רב אחרקמג ויש אחר לשכור בדמיו של זהקמד שרוב הצבור חפצים בו וכל מי שהעבירוהו ועמד כך ימים בהסכמת הקהל ואח"כ רוצים לחזור ולמנותו הרי זו כתחלת קבלהקמה ואפילו יחיד יכול לעכב והוא הדין אם מנוהו תחלה לזמן ואח"כ נשלם הזמןקמו.

ואין היחיד יכול לעכב בכל מקום אלא כשיש לו טעם הגון ויציע טעמו לפני טובי העירקמז ואם יראו שדבריו נכונים שראוי לו לעכב מטעם זה יחושו לדבריו ולא ימנוהו ואם הוא שונא להש"ץ יכול למחות שלא ימנוהו לש"צקמח אבל אם כבר הסכימו עליו ואח"כ נעשה שונאו אינו יכול למחות אלא הש"ץ מחוייב לומר בפיו שיסיר הקנאה מלבו ויוציאנו בתפלתו.

וכל זה בימים הראשונים שהיו הכל מתכוונים לשם שמיםקמט אבל עכשיו אם היו חוששין לדברי יחיד לעולם לא היו יכולין להשוות למנות שום מינוי כי כל אחד היה מטיל מום בקדשים וזה מוחה בשל זה וזה מוחה בשל זה לפיכך נוהגין לילך אחר רוב דיעות של פורעי שכר הש"ץ אפילו יש פסולי קורבה ביניהםקנ ויש מקומות ממנין י"א או י"ג אנשים על זה והכל שלא ירבו מחלוקת ואין משגיחין על המיעוטים:

כד

כד ש"צ צריך להיות אהוב לקהלקנא שאל"כ כשקורא התוכחה סכנה היא למי שאינו אוהבו ואם הוא שונאו לא יעלהקנב:

כה

כה יראו שלא יהיה ש"ץ טפש שיוכל להתעסק בצרכי צבור כראויקנג ואין הש"ץ צריך להחניף לצבור במילי דשמיא וצריך להוכיחןקנד:

כו

כו אם אחד אבל על אביוקנה ורוצה להתפלל כדרך האבליםקנו ואחד רוצה להתפלל בשביל אחר מי שירצה הקהל שיתפלל הוא יתפלל שקדיש בלבד הוא יכול לומר בשביל אביו שלא מדעת הקהל אבל לא יוכל להיות שליח הקהל להתפלל על כרחםקנז ולכן אע"פ שנוהגין שהמוהל דוחה האבל מלהתפללקנח מכל מקום אם הקהל רוצים שיתפלל האבל זכה האבלקנט ויום שמת בו אביו ואמו שקורין יאר ציי"ט קודם למוהל אם אין הקהל מקפידים בכך:

כז

כז אין למנות ש"צ על פי השר אע"פ שרוב הצבור חפצים בוקס כי חלילה לקבל עבודת בוראנו ע"י הנכריםקסא כי לא כצורינו וגו'קסב:

כח

כח ש"ץ יותר ראוי להיות בשכר מבנדבהקסג לפי שבמקום שהוא לוקח שכר ברור מן הקהל אין פרץ ואין צוחה שאין אחר שאינו הגון רשאי לפשוט רגלו להתפלל ואם היה בנדבה הרשות נתונה לכל ובפרוץ הדבר יעלה מי שאינו הגוןקסד וגם הש"ץ נזהר בתפלתו ותיקוניו כשהוא שכיר:

כט

כט אין לאדם להתפלל בלא רצון הקהלקסה וכל מי שמתפלל שלא ברשות מחמת אלמות וגיאות אין עונין אמן אחר ברכותיו שנאמרקסו ובוצע ברך נאץ ה' ואין להתקוטט בעבור שום מצוה כגון גלילת ספר תורה וכיוצא בו שהרי הצנועין מושכין ידיהם מלחם הפנים והגרגר[נ]ים חוטפיןקסז ואכילת לחם הפנים הוא מצות עשה של תורהקסח:

ל

ל שכר ש"ץ יש אומרים שפורעים מקופת הקהל שגובין לפי ממון כל איש כערכוקסט ואף על פי שהש"ץ מוציא את הדל כעשיר מכל מקום אין יד העני משגת כעשיר וכן כל מה שהיא תקנת הצבור ונעשה ע"י ממון נותנים לפי ממוןקע ויש אומריםקעא שגובין חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות כי יש סברא לומר שהעני צריך להש"ץ כמו העשירקעב ויש לפעמים שהעשירים מוסיפים בשכר להש"ץ שקולו ערב יותר ואין העניים חפצים בכך על כן עשו פשרה זאת וכן הוא מנהג קהלות במדינות הרבהקעג ובקצת מקומות דל ועשיר נותנים בשוה אך יש לו קצבה מכל נישואין וזה לפי ממוןקעד ובמקום שאין מנהג יש לגבות לפי ממוןקעה שברוב הפעמים העשירים מוסיפים בשכר לפי נעימת הקול ואין יד העניים משגת לתת עמהם:

לא

לא צבור שצריכים לשכור רב וש"ץ ואין בידם כדי סיפוק שניהםקעו אם הוא רב מובהק ובקי בהוראה הוא קודם לש"ץ שתלמוד תורה קודם לכלקעז ואם לאו ש"ץ קודם כדי להוציא הרבים ידי חובתן.

ואין מסלקין ש"ץ מאומנתו אלא א"כ נמצא בו פסולקעח בעדים אבל לא משום רנון בעלמאקעט כגון שיצא עליו שם שנתפס עם הנכרית או שמסר ממון ישראל ביד נכרי ומכל מקום יש להושיב בית דין על ככהקפ ואם יבואו עליו עדים בזה וכיוצא בזה מעבירין אותו ואין חוזרין ומקבלין אותו עד שישוב בתשובה שלימה בלי ערמהקפא ואפילו נשבע שלא ילך עוד בדרכים אלו אין זה כלום שהרי כבר מושבע ועומד הוא מהר סיניקפב:

לב

לב ש"ץ שהוא שוחט ובודק לא יתפלל בבגדים הצואין ומסריחיןקפג וטוב שיחלוף בגדיו כל היום כשמהלך בין הבריות שלא יהיה בכלל משנאי אהבו מותקפד ואם אינו רוצה להחליף בגדיו בשעת התפלה ולהתפלל מעבירין אותו וש"ץ המנבל פיו או שמרנן בתפלה בשירי הנכריםקפה שמנגנים בהם לעבודת אליליםקפו מוחין בידו שלא לעשות כן ואם אינו שומע מעבירים אותו:

לג

לג ש"ץ שהזקין ורוצה למנות בנו לסייעו לפרקים אע"פ שאין קול בנו ערבקפז כקולו אם ממלא מקומו בשאר דברים ואין קולו משונה אין הצבור יכולים למחות בידוקפח לפי שכל המתמנה לש"ץ מן הסתם על דעת כן נתמנה שאם לפעמים לא יוכל להתפלל שימנה אחר לסייעו וא"כ בנו קודם בסיוע לכל אדםקפט ואפילו אחר מותו בנו קודם לכל אדם כי כן הוא בכל המנויים שהבן שראוי לכך קודם אפילו לאחרים שגדולים ממנוקצ חוץ ממנויים של כתר תורהקצא כגון חכם הממונה להרביץ תורה או לדין שהתורה אינה ירושהקצב:

לד

לד במה דברים אמורים במקום שאין שם מנהגקצג אבל אם המנהג הוא שאין בנו קודם לאחר יעשו כמנהגם ואפילו אם נהגו למנות הש"ץ עצמו על זמן ידוע ובכלות הזמן מעבירין אותו וממנין אחר תחתיו יעשו כמנהגםקצד ואין בזה משום בזיון לו כיון שנהגו כך וה"ה לשאר מנויים הצריכים לצבור כגון קופה של צדקה וכיוצא בה משאר צרכי ציבור בין שנוטלין עליהם שכר בין שאין נוטלין אם נהגו למנות אנשים לזמן ובהגיע הזמן יצאו אלו ונכנסו אחרים תחתיהם אפילו לא קבעו להם זמן בפירוש כשמינו אותם סתמן כפירושן מאחר שנהגו כך:

לה

לה אין נכון להעביר ש"ץ (תוך זמנו) בשביל אחר שקולו ערב יותרקצה ואם הרוב חפצים באחר ישמשו שניהם כאחד:

לו

לו יש מי שאומרקצו שראוי לש"ץ שיתפלל מתוך הסידור המיוחד לצבור שבודאי נכתב לשם שמים ולא לשם התפארות אבל בהנדפסין אין חילוק בין של צבור לאחרקצז:


א) כל בו סי' כז וארחות חיים הלכות מאה ברכות סי' לז בשם רב עמרם גאון בסידורו. הגהת סמ"ק סי' סו. טור ושו"ע ס"א.

ב) לבוש ס"ב. ב"ח. ט"ז ס"ק א.

ג) הגהות מיימוניות הלכות תפלה פ"ז אות ע. רמ"א ס"ג לפירושו (בדרכי משה סק"א) בכל בו סי' ה. לבוש שם.

ד) ב"ח. וראה כל בו סי' כז.

ה) עי' ריש סי' קמ"א. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וראה טוש"ע שם ס"א. וסוף סי' קמ"ו. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וראה טוש"ע ורמ"א שם ס"ד.

ו) סעיף ה.

ז) רמ"א סי' נא ס"ז. אליה רבה ס"ק א.

ח) מ"א ס"ק א.

ט) מהר"י ן' חביב. מהר"י אבוהב. הובאו בב"י. ארחות חיים שם בשם ר' משה בר אברהם. שו"ע ס"ב ומ"א ס"ק ב.

י) סעיף א וש"נ.

יא) אלי' זוטא ס"ק א בשם נחלת צבי (עטרת צבי סק"א).

יב) סעיף א.

יג) כדלעיל שם לענין מצא צבור שהתחילו יוצר.

יד) דלעיל רס"י ח.

טו) שו"ע ס"ג. מ"א ס"ק ג. ולענין תפילין עי' קצוה"ש סי' יח ס"ו. ואם הגיעו לידיו בברכות ק"ש עי' לקמן סי' ס"ו ס"ג. ואם הגיעו לידיו בין ק"ש לתפלה עיי"ש סי"א.

טז) עי' בדי השלחן סי' יח סקכ"ג.

יז) סעיף ד.

יח) סעיף ג.

יט) רמ"א ס"ג לפי' (בדרכי משה סק"א)  בכל בו סי' ה. לבוש ס"ג.

כ) דרכי משה שם.

כא) סעיף ג.

כב) מהרי"ל הל' תפלה אות ז. רמ"א שם. מ"א ס"ק ה.

כג) מהרי"ל שם. שו"ת מהר"מ מינץ סי' ח. מ"א שם.

כד) עי' מ"א לקמן ריש סי' סה.

כה) סעיף א וש"נ.

כו) מ"א ס"ק ה.

כז) עי' מ"א סי' סה ס"ק ב.

כח) תוספות ברכות כב, ב ד"ה אלא. רא"ש ברכות פ"ג סי' כג.

כט) דרכי משה  ומ"א סי' תכב ס"ק ט. וראה גם לקמן סי' קפה ס"ה.

ל) רי"ף ברכות שם. רמב"ם הל' ק"ש פ"ב הי"ב.

לא) טור ושו"ע ס"ד.

לב) ירמיה יב, ח. וראה לבוש ס"ד. וראה גם לקמן סי"ד.

לג) רב תענית דף טז, ב.

לד) טור ושו"ע שם ממשנה שם טו, א וגמרא שם  (ברייתא שם טז, סע"א. ופרש"י שם. וגמרא טז, רע"ב. ופרש"י שם). לבוש ס"ד.

לה) כדלקמן בהמשך הסימן.

לו) ראה לקמן ס"ו.

לז) ראה לקמן סל"ג וסל"ה.

לח) רש"י שם ד"ה ורגיל. לבוש שם. ועי' בדי השלחן סי' יז סק"א.

לט) טור ושו"ע ס"ה.

מ) מרדכי סוף פרק קמא דחולין רמז תקצז ואור זרוע ח"א סי' קטז בשם רב יהודאי גאון וספר המקצועות. רמ"א ס"ה. וראה לקמן ס"י. סי' קא ס"ה.

מא) אור זרוע ח"א סי' קיב. רמ"א ס"ה ומ"א ס"ק ח.

מב) ראה לעיל ס"ד.

מג) רמ"א שם.

מד) מ"א שם.

מה) ולענין נשיאת כפים עי' לקמן סי' קכח ס"נ וסנ"א. ועי' תהלה לדוד סק"ו.

מו) מ"א שם. וראה שו"ת תורת אמת סי' קנז בשם רא"ם סי' פח. ועי' שו"ע סי' קכח סל"ז ולקמן סי' קכח סנ"א. ועי' חקרי הלכות ח"ו יג, א. ח"ט לט, ב.

מז) ראב"ח ח"ב מים עמוקים סי' מב. מ"א ס"ק ז.

מח) יבמות כה, א.  ועי' מים עמוקים שם.

מט) עי' לקמן סכ"ג. לעיל ס"ד שלא יהיה בעל עבירה

נ) משפט צדק ח"ב סי' עה. מ"א ס"ק ח.

נא) ראה לקמן הל' שחיטה סי' ב ס"ב וקו"א ס"ק ה.

נב) כ"מ מראב"ח שם ורשד"ם חלק או"ח סי' לג וחלק יו"ד סי' קיג שבמ"א ס"ק ז. וע' תהלה לדוד סק"ו בסופו. עי' לקמן סל"א.

נג) שו"ת ר"מ מינץ סי' פא. מ"א ס"ק ז. ועי' לקמן סי' צ סט"ו.

נד) ב"ח ומטה משה ח"א סי' ס בשם מהרש"ל (בהגהותיו לטור. ויש"ש חולין פ"א סי' מח). מ"א ס"ק ח.

נה) יבמות סד, א.

נו) ט"ז ס"ק ג. מטה משה שם בשם תשובות מהרש"ל סי' כ. אלי' זוטא ס"ק יא.

נז) ראה לקמן צח, ה.

נח) מהר"מ (שו"ת דפוס קרימונה סי' רמט), הובא בב"ח. רש"ל בים של שלמה פרק קמא דחולין סי' מט, הובא במ"א שם. ועי' לקמן סי' קכח סמ"ד.

נט) מ"א שם (ואין איסור גמור כמבואר משו"ע סי"ד ולקמן סי"ח). וראה גם שו"ת חוות יאיר סי' קעו. פרישה ס"ק יב.

ס) הלכה ברורה ס"ק ב.ולענין סומא ראה לקמן סי"ח.

סא) מלאכי א, ח. וראה גם לקמן סי' ערב ס"א. ועי' חקרי הלכות ח"ו יג, ב.

סב) ברייתא חולין כד, ב. טור ושו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' קכח סמ"ט.

סג) רמב"ם הל' תפלה פ"ח הי"א. רשב"א חולין שם. שו"ע שם. וראה גם לקמן סי"ב. סי"ז.

סד) ב"ח. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ט.

סה) תוס' חולין שם ד"ה נתמלא. מגילה כד, א ד"ה ואינו. רשב"א מגילה וחולין שם. רא"ש מגילה שם סי' טו ובתשובה כלל ד סי' יז וסי' כב. ר"ן מגילה וחולין שם. ספר המחכים. טור ושו"ע שם.

סו) עי' לקמן סי' נה ס"ו.

סז) שו"ת הרא"ש שם סי"ז. טור ושו"ע שם.

סח) ט"ז סק"ד.

סט) מ"א ס"ק ט.

ע) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו ועי' טושו"ע שם ס"א.

עא) אור זרוע ח"א סי' קטז. הובא בדרכי משה סק"ג.

עב) אור זרוע ודרכי משה שם.

עג) רב נטרונאי גאון בתשובה סי' יד. סדר רב עמרם. רשב"א חולין כד, ב. שו"ע ס"ז. ועי' לעיל ס"ה.

עד) ב"י ושו"ע ס"ח ממסכת סופרים פרק יד הי"ז. וראה גם לקמן סי' קכח סמ"ט.

עה) נימוקי יוסף מגילה כד, א ד"ה נתמלא בשם הגאונים. רמ"א שם.

עו) רמ"א שם ממסכת סופרים שם.

עז) מסכת סופרים שם. שו"ע ס"ז. וראה לקמן סי' נה ס"ו וש"נ.

עח) מ"א ס"ק יא.

עט) ראה בטושו"ע שם ס"ז.

פ) רש"ל בים של שלמה פרק קמא דחולין סי' מח הובא במ"א שם. וראה לבוש ס"ט.

פא) ראה גם לעיל ס"ט וש"נ.

פב) שו"ע ס"י.

פג) ב"י. מ"א ס"ק יב.

פד) עי' תהלה לדוד סי' נד סק"א.

פה) רמ"א שם.

פו) היינו למנהג שאין אומרים קדיש קודם ברכו בערבית, כדלקמן סי' נד ס"ד. וראה פרי חדש רס"י סט.

פז) משנה מגילה כד, א. תשו' רמ"ע סי' פז. אלי' זוטא סי' סט ס"ק א. ועי' לקמן סי' סט ס"א-ב.

פח) עי' תוס' מגילה כד, א ד"ה אבל כו'.

פט) כדלקמן סי' רפב ס"ה וש"נ. ועי' שו"ת צ"צ חאו"ח סי' לה ס"ז. חי' צ"צ עז, א-ב.

צ) כדלקמן סי' קכד סי"א וש"נ.

צא) ראה לקמן סי' נה סוף ס"א.

צב) משנה ר"ה כט, א. וראה לבוש ס"י. לקמן סי' קפו ס"ב-ג.

צג) מהרי"ל הלכות תפלה אות ח. רמ"א ס"י. מ"א ס"ק יג.

צד) כדלקמן סי' רסז ס"ב.

צה) מהרי"ל שם. עי' לקמן סי' רסז ס"ג. סי' תעב ס"ב.

צו) ב"ח. מ"א שם. ט"ז ס"ק ו.

צז) נדה מה, ב. לעיל סי' ס ס"ב. סי' לז, ס"ג. לעיל ס"י. לקמן סי' נה, ס"ו וסי"ב. סי' קצט ס"ט.

צח) ב"ח בסוף הסימן ובתשובות סי' קמה. מ"א שם (עי' במשנה רפ"ח דנדרים ס, א דקתני מיום ליום דלא שייך גבי יום ולא קתני מעת לעת משום דלא שייך גבי חדש שנה שבוע כו' וכן משמע בהדיא בפירוש הרמב"ם שם אבל בטור ושו"ע יו"ד סי' רכ ס"ג ס"ז וס"י איתא מעת לעת ומשמע שם דדוקא הוא ע"ש בש"ך סקי"א וסקי"ד וצ"ע). וראה גם תוס' נדה מז, ב ד"ה כולן.

צט) ראה גם לקמן סי' תרטז ס"ח.

ק) סעיף ו.

קא) שו"ת רשב"א ח"א סי' רטו. שו"ע סי"א. לבוש סי"א. ועי' לקמן סי' קא ס"ג. ס' רפא ס"ד.

קב) כדלקמן סי' צג ס"ב.

קג) כדלקמן סי' צה ס"ד.

קד) ירמי' יב, ח. ראה גם לעיל ס"ד.

קה) ולענין התפלה בשבת ויו"ט ראה לקמן רפא ס"ג. סי' תקכט ס"ח. סי' תקפד ס"ו. סי' תרכ ס"א.

קו) ספר חסידים סי' רנא. מ"א ס"ק יד.

קז) ס' חסידים ומ"א שם. עי' לקמן סי' צב ס"ט.

קח) טור ושו"ע ולבוש סי"ב. ועי' לקמן סי' קכח סמ"ח.

קט) ברייתא מגילה כד, ב.

קי) רדב"ז ח"א סי' שצד. כנסת הגדולה. מ"א ס"ק טו.

קיא) רדב"ז שם. מהרי"ט ח"ב אהע"ז סי' טז. הובאו בכנה"ג ובמ"א שם.

קיב) משנה מגילה כד, א לפי' רבינו חננאל (נעתק בערוך ערך פחה) הרי"ף ותוס' שם ד"ה פוחח. שו"ע סי"ג.

קיג) לבוש סי"ג.

קיד) מהר"מ מינץ סי' פא. מ"א ס"ק ז. לפי' רש"י שם במשנה ד"ה פוחח.

קטו) במקום שרגילין לילך בלא אנפלאות (עי' לעיל סי' ב מהדו"ב ס"ב וש"נ), שאז מותר להתפלל כן כשאינו ש"ץ, כדלקמן סי' צא ס"ה.

קטז) משנה מגילה שם. רמב"ם פ"ח מהל' תפלה הי"ב. טור ושו"ע סי"ד. ספר המקצועות בשם רב יהודאי גאון (מובא באור זרוע ח"א סי' קטז). שבלי הלקט סי' י בשם תשובות הגאונים. סדר רב עמרם גאון.

קיז) תשובת הרא"ש כלל ד סי' כא. מ"א ס"ק טז. כדלקמן סי' תעג סנ"ב. סי' תקפח ס"ח. ועי' גם לעיל סי' יח ס"א. לקמן סי' סט ס"ט. סי' רסג סי"ב. סי' רחצ סי"ט.

קיח) אור זרוע ח"א סי' קטז. לבוש סי"ד. ב"ח.

קיט) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה ט"ז שם ס"ק ג.

קכ) טור ב"י ושו"ע סט"ו.

קכא) ב"י. לבוש סט"ו.

קכב) ברייתא ברכות לד, א. טור ושו"ע סט"ז.

קכג) רש"י שם ד"ה ולא.

קכד) חידושי הרא"ה שם. שו"ע שם.

קכה) בבא מציעא פז, א. לבוש סט"ו. מ"א ס"ק יז.

קכו) תוס' פסחים פו, ב ד"ה אין. מ"א שם.

קכז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה מ"א שם ס"ק י.

קכח) משנה ברכות שם. טור ושו"ע סי"ז.

קכט) כדלקמן סי' קכו ס"ב.

קל) רש"י שם ד"ה ולא. וראה לבוש סי"ז.

קלא) משנה מגילה כד, ב. טור ושו"ע סי"ח.

קלב) רמב"ם הלכות תפלה פ"י ה"ה. טור ושו"ע סי"ח.

קלג) ט"ז ס"ק ח.

קלד) גמרא שם. שו"ע שם.

קלה) הרב רבינו יהונתן מגילה שם. הובא בב"י. רמ"א סי"ח ומ"א ס"ק יח.

קלו) ר"ת בתוס' ב"ב פא, א ד"ה למעוטי ומרדכי פרק קמא דמגילה רמז תשפו ממשנה פרק קמא דבכורים משנה ד. שו"ע ולבוש סי"ט וט"ז ס"ק ט. וראה אור זרוע ח"א סי' קז.

קלז) רבינו יואל במרדכי שם. ר"י בתוס' שם. רמב"ן ב"ב שם. רשב"א שם. ר"ן שם. מירושלמי שם ה"ד. שו"ע לבוש וט"ז שם ומ"א ס"ק יט. ועי' רמב"ם פ"ד מהל' בכורים ה"ג.

קלח) בראשית יז, ה. וראה לקמן סי' קפו ס"א. סי' קצט ס"ד.

קלט) רבינו שמחה באור זרוע ח"א סי' קיד ומהרי"ק שורש ל ענף ד. שו"ע סי"ט. וראה גם לעיל ס"ו.

קמ) כנסת הגדולה. מ"א ס"ק כא.

קמא) שו"ת ר' בצלאל אשכנזי סי' כה. הובא בכנסת הגדולה. מ"א ס"ק כ.

קמב) שו"ת רשד"מ חאו"ח סי' לו. כנסת הגדולה. מ"א שם.

קמג) מ"א שם.

קמד) רש"ל בים של שלמה פרק קמא דחולין. מ"א שם.

קמה) ראב"ח ח"ב מים עמוקים סי' מב. רשד"ם חאו"ח סי' לג וחיו"ד סי' קיג. כנסת הגדולה. מ"א ס"ק ז.

קמו) ט"ז ס"ק י.

קמז) מהרי"ו בפסקיו סי' ס בשם מהר"ח אור זרוע. רמ"א סי"ט. לבוש ס"כ. ראה חחו"מ הל' נזקי גו"נ סט"ו ואילך.

קמח) מהר"מ פדווא בתשובותיו סי' סד. דרכי משה. רמ"א סי"ט וט"ז ס"ק יא ומ"א ס"ק כב. עי' אלי' זוטא ס"ק טו.

קמט) לבוש ס"כ. ט"ז שם. מ"א ס"ק כ.

קנ) מ"א שם.

קנא) אור זרוע ח"א סי' קיד בשם ר' יהודה החסיד (ספר חסידים סי' תט - תי). רמ"א סי"ט. מ"א ס"ק כב.

קנב) ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 31, שהבעל קורא עולה מעצמו לתוכחה.

קנג) רש"ל בים של שלמה פרק קמא דחולין. מ"א ס"ק ח. באר היטב ס"ק ו.

קנד) אור זרוע ח"א סי' קיד. דרכי משה. מ"א ס"ק כב.

קנה) מהרי"ק שורש ל ענף ד. שו"ע ס"כ.

קנו) כמבואר ברמ"א יו"ד סי' שעו ס"ה.

קנז) מהרי"ק שם ענף ג. לבוש ס"כ. מ"א ס"ק כד. וראה גם לקמן סכ"ט.

קנח) הגהות לס' המנהגים לר' אייזיק טירנא מנהגי עשרה בטבת הגה"ה מ. ראה ש"ך יו"ד סי' רסה ס"ק כג.

קנט) מ"א שם.

קס) מהר"ם (בשו"ת דפוס קרימונה סי' קצ ודפוס פראג סי' קלז) הובא במרדכי פרק החובל רמז קז. שו"ע סכ"א.

קסא) מהר"ם שם. לבוש סכ"א.

קסב) דברים לב, לא.

קסג) תשובת רשב"א ח"א סי' תנ. שו"ע ולבוש סכ"ב ומ"א ס"ק כה.

קסד) עי' תניא קו"א ד"ה הוכח, שמטעם זה יבחרו אנשים ע"פ הגורל או בריצוי רוב המנין.

קסה) אגודה ברכות פרק כיצד מברכין הובא בתשובת בנימין זאב סי' קסג. רמ"א סכ"ב ומ"א ס"ק כו. וראה גם לעיל ס"ד וסכ"ו.

קסו) תהלים י, ג.

קסז) יומא לט, א.

קסח) ס' המצות להרמב"ם מ"ע פט. השגת הראב"ד למנין המצות שבראש ספר היד מ"ע כז. ועי' חקרי הלכות ח"ט מא, א.

קסט) תשובת רשב"א ח"ג סי' שפא. שו"ת מהרי"ל סי' סו. שו"ע סכ"ג ומ"א ס"ק כז. ועי' לקמן סי' נה סכ"ה.

קע) עי' הל' ת"ת פ"ד הי"ג.

קעא) תשובת מהר"ם בהגהות מיימוניות פי"א מהל' תפלה אות א והגהות מרדכי פ"ק דבבא בתרא. רמ"א סכ"ג. ועי' לקמן סי' נה סכ"ג.

קעב) לבוש סכ"ג. ט"ז ס"ק יד. וראה תשובת רב האי גאון ברבינו ירוחם ספר מישרים נתיב כ"ט ח"ג הובא בב"י.

קעג) מהר"ם פדואה בתשובה סי' מב. דרכי משה. רמ"א שם.

קעד) דרכי משה. מ"א ס"ק כז.

קעה) לבוש שם. מ"א שם.

קעו) רא"ש בתשובה כלל ו סי' א. טור יו"ד סי' רנא. שו"ע סכ"ד.

קעז) אפילו לפני התפלה בצבור, כדלקמן סי' צ סי"ז וש"נ.

קעח) שו"ת רשב"א ח"ה סי' רפג. שו"ע סכ"ה.

קעט) כל בו (בשו"ת שבסופו ד"ה במסכת עדיות). רמ"א סכ"ה.

קפ) מהרי"ט הכהן בתשובה הובא בכנסת הגדולה. מ"א ס"ק כט.

קפא) רשד"ם חלק א"ח סי' לג וחלק יו"ד סי' קיג הובא בכנה"ג. מ"א ס"ק כח. ועי' לעיל ס"ו.

קפב) נדרים ח, א.

קפג) כל בו שם. רמ"א סכ"ה ומ"א ס"ק ל. וראה לקמן סי' צח ס"ד.

קפד) ראה גם לעיל סי' ב מהדו"ב ס"ג. מהדו"ק שם ס"ב וש"נ.

קפה) כל בו שם בשם תשובת הרי"ף. רמ"א שם.

קפו) מ"א ס"ק לא בשם ספר חסידים סי' רלח.

קפז) וכדלעיל ס"ד שצריך שיהי' קולו ערב.

קפח) שו"ת רשב"א ח"א סי' ש. רמ"א שם ומ"א ס"ק לב.

קפט) עי' רשב"א שם. מ"א ס"ק לג.

קצ) ספרי שופטים פיסקא קסב. מ"א שם. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כא.

קצא) רשד"ם יו"ד סי' פה. עשרה מאמרות מאמר חיקור דין ח"ב פי"ט. מ"א ס"ק לג.

קצב) עי' הל' ת"ת פ"ד ה"א: שהיא ירושה לכל ישראל.

קצג) זהו כוונת הרשב"א שכתב ואם מנהג כו'. עי' שו"ת צ"צ או"ח סי' כא. חיו"ד סי' שמג. שדי חמד אסיפת דינים מע' חזקה במצות סי' ח סק"ה-ו. אבני נזר יו"ד סי' שיב סקל"ה. סקע"ט. עני בן פחמא או"ח סי' י.

קצד) שו"ת רשב"א ח"ה סי' רפג. שו"ע ולבוש סכ"ו.

קצה) שו"ת רלב"ח סי' עט. שו"ת לחם רב סי' ב. כנסת הגדולה. מ"א ס"ק לב. וראה לעיל ס"ד.

קצו) מהרי"ל הלכות תפלת שחרית דיום כפור בשם רוקח. רמ"א סכ"ו וט"ז ס"ק טו.

קצז) ט"ז שם.