נה דיני קדיש ובו כ"ו סעיפים:

א

א אומרים קדיש בכל מקום שיש הפסק בסדר התפלהא והם לא פחות מז' קדישים בכל יום על שםב שבע ביום הללתיךג ואלו הםד א' אחר פסוקי דזמרהה ששם הוא הפסק סדר הפסוקים. ב' אחר סיום תפלת י"חו שהיא מצוה בפני עצמה ואינה דבוקה למה שלאחריה. ג' אחר סדר קדושת ובא לציוןז שהוא ג"כ דבר שבקדושהח. ד' אחר אשרי למנחהט שהיא מצוה בפני עצמה שכל האומר תהלה לדוד בכל יום ג' פעמים מובטח לו שהוא בן עולם הבאי. ה' אחר סיום תפלת י"ח של מנחהיא שהיא מצוה בפני עצמה. ו' אחר ברכות של קריאת שמע של ערבית מטעם שיתבאר בסי' רל"ויב. ז' אחר תפלת ערביתיג שכבר נשלמה התפלה.

וז' אלו הן חובהיד כשמתפללין בצבור והשאר מנהגטו וראוי לכל אדם ליזהר שלא לפחות מלענות י' קדישים בכל יוםטז:

ב

ב כל דבר שבקדושה כגון קדיש וברכו וקדושהיז אין אומרים בפחות מעשרהיח שנאמריט ונקדשתי בתוך בני ישראל ולהלן נאמרכ הבדלו מתוך העדה וגו' ולמדין גזרה שוה תוך תוך מה תוך האמור להלן עדה אף תוך האמור כאן עדה ואין עדה פחותה מעשרהכא שנאמרכב עד מתי לעדה הרעה הזאת צא מהם יהושע וכלב נשארו עשרה.

ועדה זו צריך להיות כולה מזכרים בני חורין גדוליםכג שהביאו ב' שערות וכמו שהיתה עדה האמורה להלן אבל נשים ועבדים וקטנים אינן מצטרפיןכד:

ג

ג אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשרה ויצאו מקצתם גומרין אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחילכה והוא שנשתיירו רוב[ן] כו ומכל מקום עבירה היא לצאתכז ועליהם נאמרכח ועוזבי ה' יכלו אבל אם נשארו עשרה מותר לצאתכט:

ד

ד ולא שהתחיל הקדושה עצמה אלא אפילו התחיל ברכות אבות בקול רם ויצאו מקצתן גומרל אפילו קדושהלא וכל תפלת י"חלב וסדר קדושת ובא לציון וקדיש שלאחריה שלא בעשרה שכל זה מגמר תפלת י"ח הוא ולכך אין ש"ץ אומר קדיש שלם עד אחר סדר קדושה זו ואותו קדיש שלם חוזר על תפלת י"ח שהרי אומר תתקבל צלותהון וכו'לג.

ומכל מקום אם הוא יום הכניסה אין קורין בתורה אם הלכו מקצתן קודם שהתחילו לקרות שהקריאה אינה מגמר התפלה שהרי במנחה קורין קודם התפלהלד.

וכן אם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו יוצר לא יתחיל הש"ץ להתפלל התפלה בקול רם שתפלת י"ח וקדושה אין להם ענין עם קדיש וברכולה וכן כיוצא בזה בערבית לא יאמר הקדיש שלאחר תפלת י"ח אלא א"כ היו עשרה בתחלת תפלת י"ח ולא די במה שהיו עשרה בשעת קריאת שמע וברכותיהלו אבל קדיש שלפני תפלת י"ח יאמר כשהיו עשרה בתחלת ערבית אע"פ שיצאו מקצתן אח"כלז.

וקדיש שלאחר עלינו בין בשחרית בין בערביתלח לא יאמר אלא א"כ יש עשרה בשעת אמירת הקדיש ואפילו היו עשרה בשעת אמירת עלינו אין זה מועיל לקדיש שלאחריו הואיל ואינו אלא מנהג לומר קדיש אחר עלינו ולא מתקנת חכמים הואלט וה"ה בקדיש שאומרים אחר הלימודמ צריך שיהיו עשרה בשעת אמירת הקדישמא.

וה"ה אם היו עשרה באמירת פסוקי דזמרה או באמירת אשרי שלפני תפלת המנחה ואח"כ יצאו מקצתן קודם שהתחיל הקדיש לא יתחילנו בפחות מעשרהמב שאף שקדיש זה הוא מתקנת חכמים שסדרו התפלה מכל מקום כיון שלא יוכל לומר ברכו או תפלת י"ח אחר קדיש זה כמו שסדרו חכמים אין קדיש זה חובה כלל שתקנת חכמים היתה לומר קדיש וברכו סמוכים זה לזה ומטעם זה אסור להפסיק ביניהם בשום ענין כמו שנתבאר בסימן נ"דמג וכן במנחה תקנתם היתה לומר קדיש לפני תפלת י"ח שלעולם אין מתחילין תפלת י"ח כך בלא קדיש לפניה כמו שיתבאר בסי' רצ"במד:

ה

ה יש מתיריןמה לומר דבר שבקדושה בט' וצירוף עבד או אשהמו או קטןמז לפי שעל כל עשרה בני ברית השכינה שורהמח אלא שאינו כבוד שמים לומר דבר שבקדושה בפחות מט' בני מצותמט שט' נראים כעשרהנ ובלבד שיהיה הקטן יותר מבן ו' שנה ויודע למי מתפלליןנא שפחות מבן שש אע"פ שיודע אין דעתו כלום שהרי לא הגיע לעונת הפעוטותנב והרי הוא כמו שאינו בן דעת ויש אומריםנג שאין אשה ועבד או קטן מצטרפים בשום ענין אלא צריך שיהו כל עשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערותנד ובפחות מכן אין השכינה שורהנה ואין אומרים דבר שבקדושה ואפילו ע"י ספר תורה שביד הקטן אין לצרפונו וכן עיקרנז ואעפ"כ אין למחות באותן שנוהגין להקל בשעת הדחקנח לצרפו ע"י חומש שבידו או אפילו בלא חומשנט כיון שיש להם על מי שיסמכו ומכל מקום לא יאמרו אלא ברכו וקדיש שהוא חיוב אבל לא קדיש שאחר עלינו שאינו אלא מנהגס:

ו

ו אם לא הביא ב' שערותסא אפילו הוא גדול בשנים דינו כקטן עד שיצאו רוב שנותיוסב דהיינו ל"ו שנהסג שאז נתברר שהוא סריס ולא יביא שערות לעולם ואם נראה בו סימני סריס קודם לכן דינו כגדול מבן עשרים שנה ומעלהסד ומכל מקום א"צ לבדוק בשערות בכל שהגיע לכלל שנותיוסה דהיינו בן י"ג שנה ויום א'סו שכיון שתפלה מדברי סופריםסז סומכין על החזקה שמן הסתם הביא ב' שערותסח כיון שהגיע לכלל שנותיו שראוי להביא בהן ב' שערות:

ז

ז אם התחיל אחד מעשרה להתפלל תפלת י"ח לבדו ואינו יכול לענות עמהם אעפ"כ מצטרף עמהםסט וה"ה לב' או ג' או ד' כל שנשאר הרוב שעונין אמן אין עניית המיעוט מעכבתע שאין אמירת דבר שבקדושה בי' תלוי בענייתן רק שיהיו שםעא שנאמרעב ונקדשתי בתוך בני ישראל על כל עשרה שהם בני קדושה שכינה שורה עליהםעג ויכולים לומר דבר שבקדושה (כגון קדיש וברכו או אפילו קדושה אם הש"ץ לא התפלל עדיין בלחש לעצמועד אבל כשהש"ץ חוזר התפלה פעם ב' צריך ליזהר שיהיו ט' שומעין ועונין אמן אחריו שלא יהיה ברכותיו לבטלה כמ"ש סימן קכ"דעה):

ח

ח ויש אומריםעו שה"ה אם אחד מי' ישן מצטרף לדבר שבקדושה אע"פ שאינו עונה עמהם אבל יותר מאחדעז אין כבוד שמים לצרפם אם הם ישניםעח ויש אומריםעט שאין לדמות ישן למתפלל לפי שהישן נשמתו מסתלקת ממנו ואין קדושה שורה עליופ ואפשר שרוח הטומאה שורה עליו אפילו כשישן ביום כמו שנתבאר בסי' ד'פא ולענין מעשה אין להכניס את עצמו למחלוקת כיון שאפשר להקיצופב:

ט

ט כשאדם מתפלל לבדו אע"פ שיש עשרה בלעדו נכון שימתינו מלומר קדיש עד שיגמור כדי שיזכה גם הואפג אבל אם מתפלל עמהם ומאריך בתפלתו א"צ להמתין עליו כמ"ש סי' קכ"דפד:

י

י ומי שישן בשעה שהצבור מגיעין לדבר שבקדושה נכון שימתינו עד שיעוררוהו משנתופה ואם לא רצה לעמוד א"צ להמתין:

יא

יא חרש המדבר ואינו שומעפו או שומע ואינו מדברפז הן כפקחיםפח ומצטרפים לכל דבר שבקדושה אע"פ שאין עונין עמהם ואפילו הם ב' או יותרפט כל שהרוב הם פקחים שיכולים לענות אמן אין עניית המיעוט מעכבתצ כל שהם בני מצות והשכינה שורה עליהם אלא שאם הש"צ התפלל כבר בלחש לא יחזיר התפלה שניתצא אלא א"כ יש ט' השומעים ועונין אמן כמ"ש סי' קכ"דצב אבל מי שאינו שומע ולא מדבר הרי הוא כשוטה וקטן וזהו חרש שדברו בו חכמים בכל מקוםצג:

יב

יב לעולם הוא קטן עד שיביא ב' שערות אחר שיהיה בן י"ג שנה ויום אחדצד אבל קודם לכן אע"פ שהביא ב' שערות אינו אלא שומאצה:

יג

יג מי שנולד ביום ראשון של ראש חודש כסליו שהוא יום ל' של מרחשוון ובשנת י"ג חודש מרחשוון חסר וראש חודש כסליו אינו אלא יום א' אעפ"כ אינו נעשה בר מצוה עד ראש חודש כסליוצו שאע"פ שלחדשים ושנים מונין מיום ב' של ראש חודש שהוא עיקר ויום א' הוא מן חודש שלפניוצז מכל מקום עדיין לא מלאו י"ג שנים שלימות מיום אל יום עד שיעברו כ"ט יומין שלמים ממרחשוון כמו שנולד אחר שעברו כבר כ"ט יוםצח:

יד

יד עבריין שעבר על גזירת הצבור שגזרו בנידוי וחרםצט או שעבר עבירה שנתחייב עליה נידוי מצטרף למנין עשרה לכל דבר שבקדושה שנאמר בעכןק חטא ישראל אע"פ שחטא ישראל הואקא ובקדושתו הוא עומדקב ולא יצא מכלל ישראל אבל אם נדוהו מאצלם אינו מצטרף לכל דבר שבקדושהקג שאם מצטרף מה הועילו בתקנתם שהבדילוהו מאגודתם ומכל מקום מותר להתפלל בבית הכנסת שהוא שםקד כיון שיש עשרה בלעדו אלא א"כ פירשו להחמיר עליו בכך:

טו

טו צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהםקה אבל אם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר אינם מצטרפים אף על פי שהפתח פתוח ביניהם ואפילו אם הרוב עומדים בבית הכנסת והמיעוט בעזרה שלפני בית הכנסת אינם נגררים אחר הרוב להצטרף עמהםקו ואפילו העומדים על האסקופה בתוך הפתח מן האגף ולחוץ דהיינו כשסוגר הדלת ממקום שפה הפנימית של עובי הדלת ולחוץ כלחוץקז שהדלת מבדלת בין פנים לחוץקח ואף על פי שהיא פתוחה הרי מקומה כלחוץקט (ולא מקום עוביה בלבד אלא כל מקום חפיפתה שהיא חופפת על האסקופה עד מקום שהיא נוקשת בוקי כגון שהדלת קבועה באמצע עובי האסקופה וסובבת על צירה מצד פנים לצד חוץ עד כנגד הציר הרי כל עובי האסקופה משפה הפנימית עד מקום הנקישה שהוא כנגד הציר הכל כלחוץקיא):

טז

טז במה דברים אמורים כשהעומדים בחוץ אינם נראים להעומדים בפניםקיב אבל מי שמראה פניו להעומדים בבית הכנסת אפילו הוא עומד אחורי בית הכנסת ומראה להם פנים דרך חלון שביניהם אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ד' מצטרף עמהם לעשרהקיג אבל מי שאינו מראה פנים להם אפילו עומד על גביהן מלמעלה על גג בית הכנסת אינו מצטרף עמהםקיד בין שעומד על הגג ממש בין שעומד על עובי הכתלים של בית הכנסת שגם עובי הכתלים אינם נגררים אחר תוכם להיות נידון כלפנים אע"פקטו שאינו מראה פניו להםקטז:

יז

יז אם מקצתן מבפנים ומקצתן בחוץ וש"ץ על גבי האסקופה תוך הפתח הוא מצרפןקיז מפני שהוא רואה אלו ואלוקיח וה"ז כאילו מקצת העומדים בחוץ נראים למקצת העומדים בפנים שהם מצטרפין:

יח

יח חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה דהיינו שנפרצה קטנה במקום חיבורה לגדולה ונפל כל אותו כותל שהיה מפסיק ובגדולה נשארה משארית כותל זה פסין מכאן ומכאן הרי הגדולה כמופלגת מן הקטנה ע"י הפסין שמכאן ומכאן שהן מועילים לחלק הרשויותקיט (אם אין ביניהם יותר מעשר אמותקכ) שאפילו חצר אחת שהעמיד בה פס משהו מכאן ופס משהו מכאן באמצע כתלי ארכה נתחלקה לשתי רשויות לכל דברקכא כמו שיתבאר בסי' שס"גקכב והקטנה אינה מופלגת מן הגדולה שהרי אין לה פסין מכאן ומכאן והרי היא כקרן זויות של הגדולה לפיכך אם ט' בגדולה וא' בקטנה מצטרף עמהם שהקטנה נגררת אחר הגדולה וה"ז כאלו הוא בתוך הגדולה כיון שהרוב בגדולה אבל אם ט' בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרף עמהם שאין הגדולה נגררת אחר הקטנהקכג והם אינם נגררים אחריו כיון שהמה הרבים ואפילו היו מחצה על מחצה ה' בקטנה וה' בגדולה אינן מצטרפין שאין נגרר אלא המיעוט אחר הרובקכד:

יט

יט היה ש"צ בקטנה וציבור בגדולה מוציאן ידי חובתן שהוא נגרר אחריהםקכה אבל אם ש"צ בגדולה וציבור בקטנה אין מוציאן ידי חובתן שאין הרוב נגרר אחר היחיד:

כ

כ (וכל זה כשנכנסים כתלי אורך הקטנה לתוך הגדולה ומופלגים שם ג' טפחים מכותלי אורך הגדולהקכו שאל"כ גם הקטנה היא כמופלגת מן הגדולה ע"י פסי הגדולה משום נראה בחוץ ושוה מבפנים כמו שיתבאר בסי' ש"סקכז):

כא

כא במקומות שהש"ץ עומד בתיבה או בבימה אע"פ שהיא גבוה י' טפחים ורחבה ד' על ד' או יותר ויש לה מחיצות גבוהות י' טפחים או יותר מצטרף עמהם ומוציאם ידי חובתןקכח מפני שהיא בטלה לגבי בית הכנסת ואע"פ שהיא רשות בפני עצמה לענין עמידה בפני ספר תורהקכט כמו שיתבאר בי"ד סי' (רפ"ב) [רמ"ב]קל מכל מקום בטלה היא לגבי בית הכנסת לענין זה שמצטרפין הואיל והוא תשמיש בית הכנסת ורגלי בני בית הכנסת בתוכה ועוד כיון שרואין אלו את אלו מצטרפין כמו שנתבאר לעילקלא:

כב

כב וכל זה לענין צירוף או להוציא י"חקלב אבל אם היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש או קדושה יכול לענות עמהם כל השומע קולם אפילו הוא בבית אחר לגמרי ואפילו כמה בתים מפסיקים ביניהם מפני שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיםקלג ויש אומריםקלד שמכל מקום צריך שלא יהיה מפסיק טינוף או עבודה זרה שהיא חשובה כצואה לענין זה ויש לחוש לדבריהם.

וכן לענין להוציא י"ח לא אמרו שצריך שיהיה במקום אחד אלא הש"ץ עם הציבור אבל כשהם במקום אחד יכול לצאת כל השומע קול הש"ץ אף ע"פ שאינו עמהםקלה ועל דרך שנתבאר וכמו שיתבאר בסי' רע"גקלו ותר"צקלז:

כג

כג עיר שאין בה אלא עשרה ואחד מהם רוצה לצאת בימים נוראים כופין אותו לישאר או לשכור אחר במקומוקלח שכיון שמנהג הוא בכל תפוצת הגולה שאפילו אותם שאין להם מנין שלם כל השנה שוכרים להם אחד או שנים בימים נוראים או הולכים למקום מנין ה"ז דומה לספר תורה ובית הכנסת שבני העיר כופין זה את זהקלט אבל אם הם י"א יכול אחד לצאת ואין חוששין שמא יצטרך אחד לצאת לנקביו ויצטרכו להמתין שא"כ אין לדבר סוף ואם ב' רוצים לצאת שניהם שוכרים אחד בשותפות להשלים המנין במקומם ושניהם יפרעו בשוה אפילו אחד עני ואחד עשיר כיון שכל אחד חייב להשלים המנין עני כמו עשירקמ.

אבל אם אין דרין בישוב אלא ח' או ט' ושוכרים להם א' או ב' להשלים המנין פורעין חצי לפי ממון וחצי לפי נפשותקמא כי יש סברא לומר שהעני חייב בהשלמת המנין כמו העשיר ויש סברא לומר שהעני יכול לילך לעיר הסמוכה והעשיר אינו יכול לעזוב ביתו ורכושו על כן עשו פשרה זאתקמב משא"כ כשדרין כאן מנין שלם אין אחד מהם רשאי לבטל המנין אפילו ילך הוא לעיר שיש בה מנין:

כד

כד כל היוצאים בענין שצריכים לשכור אחר במקומן צריכין ג"כ ליתן לשכר ש"ץקמג כאלו לא יצאוקמד ואפילו מי שיוצא זמן ארוך לפני יום טוב צריך ליתן לשכר הש"ץ והשלמת המנין כמו שיוצא סמוך ליום טובקמה כיון שלא יחזור ביום טוב לביתו ומי שאינו יכול לחזור לביתו מחמת אונס שאינו רשאי לבא במדינה פטור אפילו הגיע זמן הרגלקמו והוא שהוא אנוס ממש אבל אם מחמת חוב ממון או פשיעה לא יכול לבוא לא יפסידו חבריו חלקם:

כה

כה אין כופין לשכור להשלים המנין אלא בימים נוראיםקמז וכגון שאין חסרים אלא א' או ב' אלא א"כ מנהג קבוע בעיר לכוף לשכור אפילו בחסרון ג' או ד' אבל אם יש מנין שלם מיושבי העיר כופין לשכור ש"ץ ואפילו כל השנה כדי להתפלל שם תמיד בעשרהקמח וכן מקום שאין מנין תמיד בבית הכנסת כופין זה את זה בקנסות שיבואו תמיד מנין לבית הכנסתקמט שלא יתבטל התמידקנ:

כו

כו ישובים שצריכים לשכור מנין וש"ץ ויש סביבות שרגילין לבא ג"כ שם עם בני ביתם א"צ ליתן כלום להישובקנא שאם היו רוצים היו הולכים לעיר אחרת שיש שם מנין בלעדם ולא היו צריכים ליתן כלום אפילו לשכירות הש"ץ כיון שגם בלעדם הם צריכים שם לש"ץ:


א) תשובת ראב"י אב"ד (תשו' הגאונים החדשות סי' לה). שבלי הלקט סי' ח בשם ראב"ד. אגור סי' צד.

ב) שבלי הלקט סוף סי' ח בשם הגאונים. אגור שם.

ג) תהלים קיט, קסד. וראה עד"ז גם לקמן רס"י נט.

ד) תשו' ראב"י אב"ד בשבלי הלקט שם (במקום אחר תפלת מנחה הוסיף אחרי משנה או אגדתא). אגור שם (כנ"ל). רוקח סי' שסב (כלפנינו).  לבוש ס"א (במקום אחר תפלת ערבית הוסיף אחרי עלינו שחרית). ראה פרישה סק"א.

ה) טור ושו"ע ס"א.

ו) סדר רב עמרם. טור סוף סי' קלא.

ז) סדר רב עמרם. טור סי' קלב. לבוש שם ס"ב. ראה גם לקמן ס"ד.

ח) ראה לקמן סי' נט ס"ב.

ט) סדר רב עמרם. טור ולבוש סי' רלד ס"א. ראה לקמן סוף ס"ד וש"נ.

י) ראה לעיל סי' נא ס"א וש"נ.

יא) סדר רב עמרם. טור ולבוש שם.

יב) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' טור ולבוש שם ס"ב.

יג) סדר רב עמרם. טור ולבוש סי' רלז. וראה גם לקמן ס"ד.

יד) עי' טור סי' רלה דלא כלבוש כאן סוף ס"א.

טו) ראה גם לקמן ס"ד-ה. רס"י קט. אג"ק ח"י ע' שב ואילך. ספר המנהגים - חב"ד ע' 6.

טז) זהר. ראה תקוני זהר לג, סע"א. ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב. אג"ק ח"י אגרת ג'רס. חי"ד אגרת ד'תתקמו. קובץ אור ישראל כג ע' קצט.

יז) ולענין קדושת יוצר ראה לקמן סי' נט ס"ב.

יח) משנה וגמרא מגילה כג, ב. טור ושו"ע  ס"א. וראה מסכת סופרים פ"י ה"ז. וראה גם לקמן רס"י סט.

יט) ויקרא כב, לב. וראה גם לקמן ס"ז.

כ) במדבר טז, כא.

כא) סנהדרין ב, א. רש"י מגילה שם ד"ה עדה. ב"ח.

כב) שם יד, כז. וראה לקו"ש חל"ג ע' 85.

כג) טור ושו"ע שם.

כד) ברכות מז, ב ומח, א. ולענין בהמ"ז עי' לקמן סי' קצט ס"ט.

כה) ירושלמי מגילה פ"ד ה"ד. הובא ברי"ף ורא"ש מגילה שם סי' ז. רמב"ם פ"ח מהלכות תפלה ה"ו. טור ושו"ע  ס"ב.

כו) ר"ן מגילה כג, ב ד"ה ירושלמי. שו"ע שם.

כז) ירושלמי שם. הובא ברי"ף מגילה שם. רמ"א  ס"ב. וראה גם תניא אגה"ק סוס"י כג.

כח) ישעיה א, כח.

כט) מרדכי פרק בתרא דמגילה רמז תתי. רמ"א שם.

ל) שו"ת רשב"א ח"א סי' צה. שבלי הלקט סוף סי' ט בשם רבינו נסים גאון במגלת סתרים. שו"ע ולבוש  ס"ג.

לא) אבל לא ברכת כהנים כדלקמן סי' קכח ס"א.

לב) לבוש שם. מ"א ס"ק א.

לג) תרומת הדשן סי' טו. רמ"א ולבוש שם. מ"א ס"ק ב. וראה גם לקמן סי' קכג ס"ז.

לד) שם.

לה) ר"ן מגילה כג, ב מירושלמי מגילה פ"ד ה"ד. וכ"ה בשבלי הלקט ותרומת הדשן ורמ"א שם.

לו) תרומת הדשן ורמ"א שם.

לז) לבוש שם. מ"א ס"ק ג. ט"ז ס"ק ג.

לח) משא"כ במנחה, להנוהגים שלא לאמר עלינו במנחה. עי' מ"א סי' קלב ס"ק א. אליה רבה שם סוף ס"ק ג. ובנוסח הסידור אומרים עלינו גם במנחה.

לט) לבוש שם. ט"ז שם. וכדלעיל ס"א.

מ) כדלעיל סוף סי' נד.

מא) ט"ז שם.

מב) ראה ט"ז שם. וראה תהלה לדוד סק"ב.

מג) סעיף ג.

מד) סעיף ד: חוץ מתפלת השחר מפני סמיכת גאולה לתפלה.

מה) ר"ת (תוס' ברכות מח, א ד"ה ולית. תשובתו שהובאה בתוס' רבינו יהודה שירליאון ברכות מז, ב. או"ז ח"א סי' קצו. רא"ש פ"ז דברכות סי' כ) ורז"ה (המאור הקטן ברכות שם) כריב"ל ברכות מז, ב. דעה הא' בשו"ע ס"ד.

מו) מרדכי ברכות רמז קעג בשם רבינו שמחה.

מז) ר"ת שם בשם רב האי גאון.

מח) סנהדרין לט, א. ר"ת שם. וראה גם לקמן ס"ז. תניא אגה"ק פכ"ג.

מט) ר"ת שם.

נ) רב הונא ברכות שם (לגבי צירוף ארון). ברכות מה, ב (לגבי התחילו לאכול בעשרה). ר"ת בס' הישר חלק התשובות סי' נד אות יב (לגבי התחילו בעשרה).

נא) שו"ת ריב"ש סי' תנא כרב נחמן שם מח, א. וראה גם מאירי ברכות שם. שו"ע שם. וראה לקמן סי' קנט ס"כ. סי' קצט ס"ט. הל' שחיטה סי' ב קו"א א.

נב) גיטין נט, א.

נג) שו"ת רב נטרונאי סי' טז (אוה"ג ברכות חלק התשובות סי' שטו-ז). ר"י (בתוס' רבינו יהודה שירליאון שם). רא"ש (שם). רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ד. שו"ת רשב"א ח"א סי' רלט וסי' תנג. הרב רבינו יונה ברכות שם. ראב"ד הובא בתשובת הרשב"א שם. ראבי"ה סי' קכח (הובא במרדכי פ"ז דברכות רמז קעב). וראה מס' סופרים סו"פ טז.

נד) טור ולבוש  ס"ד. וראה סעיף הבא.

נה) ראה תשובת מהר"ם בהג"מ פ"ח מהלכות תפלה אות ט. שו"ת מהרי"ל סי' קנ ס"ק ח. מ"א  ס"ק ח.

נו) ר"י בתוספות ברכות שם. רא"ש ומרדכי שם. רמ"א ס"ד.

נז) שו"ע ורמ"א  ס"ד. וראה אג"ק ח"ח ע' רעו. וראה לקמן סי' קצט ס"ט טעם החילוק בין כל דבר שבקדושה לזימון, לענין צירוף קטן. ושם ס"ז לענין צירוף אשה.

נח) רמ"א שם. וראה ארחות חיים הלכות תפלה סי' עג בשם הר"פ והראב"ד. אלי' רבה  ס"ק ה.

נט) מ"א ס"ק ה. ממשמעות הדרכי משה סק"ג.

ס) מ"א שם. וראה גם לעיל ס"א וס"ד.

סא) ראה לקמן סי' קצט ס"ט.

סב) נדה מז, ב. שו"ע  ס"ה. וראה גם לעיל סי' נג סי"ב.

סג) לבוש  ס"ה. נחלת צבי (בעטרת צבי) ס"ק י. מ"א ס"ק ו. טור אה"ע סי' קנה. סמ"ע ח"מ סי' לה ס"ק ז.

סד) עי' סי' נג ס"ט ולעיל שם סי"ב ובאה"ע סי' קעב ס"ז. וראה דברי נחמי' סו, א.

סה) מהרי"ק שורש מט בשם ספר המחכים. רמ"א  ס"ה.

סו) כדלעיל סי' נג סי"ג.

סז) מ"א  ס"ק ז. וכדלקמן רס"י קו וש"נ.

סח) רמ"א שם. וכ"ה לקמן סי' קצט סוף ס"ט. ועי' לקמן סי' קכח סוף סמ"ט. ולדברים שהם מה"ת ראה ב"ב קנו, א. לעיל רס"י לט וש"נ. ועי' שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' שנה אות א.

סט) שו"ת מהר"ם (דפוס פראג סי' תקכט ודפוס לבוב סי' רב). הגהות מיימוניות בפ"ח מהלכות תפלה אות ט. שו"ע ס"ו.

ע) שו"ת רלב"ח סי' טו הובא במ"א ס"ק ח. כנסת הגדולה הגהות ב"י. אלי' זוטא ס"ק ג. וראה לקמן סי"א בהערה שבשוה"ג דלא פליג המ"א אלא בישן, כדלקמן ס"ח.

עא) ראה מ"מ וציונים. תשובת מהר"ם בהג"מ שם. דברי נחמי' סו, א. תהלה לדוד סק"ו. אמרי יושר ח"ב סי' ט. שאלי ציון תנינא ס"י. יגדיל תורה (ירות"ו) ח"ד ע' 1757. ועי' לקמן סי' נו ס"ד.

עב) ויקרא כב, לב.

עג) תשובת מהר"ם בהג"מ שם. ב"י בשם מהר"י בי רב. לבוש ס"ו. ועי' לעיל ס"ב וס"ה. לקמן ס"ח.

עד) עי' רמ"א סי' קכד ס"ב ובמ"א שם ס"ק ו ואליה רבה שם ס"ק ה. וראה שאלי ציון תנינא סי' י. מחשבת חיים ע' מה.

עה) סעיף ו. וראה גם לקמן סי"א. לקו"ש חל"ט ע' 280.

עו) שו"ת מהרי"ל סי' קנ ס"ק ח. הובא באגור סי' רנב. ב"י בשם מהר"י בי רב. שו"ר ס"ו.

עז) מ"א ס"ק ח.

עח) עי' תשובת ר"ת שהובאה בתוס' רבינו יהודה ברכות מז, ב. וברא"ש פ"ז דברכות סי' כ. וראה גם לעיל ס"ה. לקמן סי"א בהערה בשוה"ג.

עט) ט"ז ס"ק ד.

פ) עי' לעיל סי' ד מהדו"ב ס"ב.

פא) מהדו"ק סעיף טו וש"נ.

פב) אליה רבה ס"ק ז. וראה ט"ז שם. פרי חדש ס"ו. ועי' דברי נחמי' סו, א.

פג) תשובת מהר"ם שם. הג"מ בפ"ח מהלכות תפלה שם. שו"ע ס"ז.

פד) סעיף ה.

פה) מ"א ס"ק ט.

פו) מהרי"ל בתשו' סוף סי' קו. שו"ע ס"ח.

פז) מהר"ם בתשו' (דפוס פראג סי' תקכט ודפוס לבוב סי' רב). שו"ע ס"ח.

פח) חגיגה ב, ב. רמב"ם הל' אישות פ"כ חכ"ו.

פט) מהרי"ל הלכות סעודה אות ו. דרכי משה סי' קצט. לקמן סי' קצט ס"י.

צ) שו"ת רלב"ח סי' טו. הובא במ"א ס"ק ח (והתם ה"ט דפליג עליו המ"א  (ראה לעיל ס"ה) משום יקרא דשמיא כמ"ש הרא"ש פ"ז דברכות סי' כ אפי' בעבד) לדעה הא' דלעיל ס"ה. וראה גם לעיל ס"ז.

צא) ט"ז סי' קכד ס"ק ב.

צב) סעיף ו. ועי' דברי נחמי' סו, א. יגדיל תורה (ירות"ו) ח"ד ע' 1757.

צג) משנה פ"ק דתרומות מ"ב. חגיגה ב, ב. רמב"ם הל' אישות פ"ב הכ"ו. ב"י. שו"ע ס"ח. ראה גם לקמן סי' קצט ס"י. רס"י תס. סי' תקפח ס"ז. חיו"ד סי' א ס"ק לה.

צד) שו"ע ס"ט.

צה) דרכי משה סק"ג. וראה נדה מה, ב. מו, א. רמב"ם הל' אישות פ"ב ה"י.

צו) מ"א ס"ק י.

צז) שו"ע אה"ע סי' קכו ס"ו.

צח) וצ"ע שהשמיט דין חודש העיבור שבשו"ע ס"ט-י. ראה  קונטרס השלחן. לקו"ש חי"א ע' 311 בשוה"ג. חט"ז ע' 603. התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' 538 הערה 11.

צט) המנהיג דיני תפלה סי' עט בשם רש"י (ספר האורה סי' קל. מחזור ויטרי סי' מה). שו"ת ריב"ש סי' קעב. שו"ע ולבוש סי"א.

ק) יהושע ז, יא.

קא) סנהדרין מד, א.

קב) רש"י סנהדרין שם.

קג) המנהיג שם. ועי' בתשובת רשב"א שהובא בב"י. שו"ת ריב"ש שם. שו"ע סי"ב. ולענין זימון עי' לקמן סי' קצט סי"א.

קד) תשובת ריב"ש סי' שעא. שו"ע סי"ב.

קה) פסחים פה, ב. טור ושו"ע סי"ג.

קו) (ריב"ש) [רבינו ירוחם] נתיב ג ח"ז. שו"ע ולבוש סי"ח.

קז) פסחים פה, ב. רבינו ירוחם שם. שו"ע סי"ג (והא דפי' רש"י פסחים שם ד"ה החלונות גבי חלונות היינו מ"ט קדשינהו בפי' כמ"ש התוס' שם ד"ה חלונות אבל מקדשי לא קדשי ממילא משום דלא הוה כלפנים כמ"ש הרמב"ם הל' קרבן פסח פ"ט ה"א (לגבי אגף עצמו) דלא כמ"א ס"ק יא).

קח) רמב"ם בפי' המשנה שם בפסחים פ"ז מי"ב.

קט) מ"א ס"ק יא לדעת הש"ע. ועי' חקרי הלכות ח"ו טז, ב.

קי) רש"י שם ד"ה מן האגף ולפנים כלפנים וד"ה אגף עצמו. פרישה ס"ק ו. אלי' רבה ס"ק יא.

קיא) כן צ"ל ברש"י (דס"ל דאגף היינו מקום הפיפת הדלת על האסקופה כשנפתחת לפנים עד מקום הנקישה) לפי מ"ש בשו"ע ורמב"ם (דמקום אגף כלחוץ) ודו"ק.

קיב) כ"מ במ"א ס"ק יב דמדמי לה לסימן קצה ס"ב מכלל דלא בעינן שיכניס פניו לבית הכנסת (וכ"מ בהדיא בשו"ע סט"ו ולקמן סי"ז עי' מ"א ס"ק יד ולקמן סוף סכ"א ובשו"ע סי' קצה ס"ק ג ולקמן שם ס"ג כמ"ש מהר"י אבוהב בב"י דסגי מה שעומד בחוץ ומכניס ראשו לחלון). וראה גם שו"ת הרשב"א ח"א סי' צו. פר"ח סי"ג.

קיג) ארחות חיים (הובא בב"י) בשם רב האי גאון. שו"ע סי"ד.

קיד) רבינו ירוחם נתיב ג חלק ז. רמ"א סי"ד.

קטו) כלומר, אין אומרים שנידון כלפנים גם כאשר אינו מראה פניו להם.

קטז) מ"א ס"ק יב. פר"ח סי"ג. וכדלעיל סט"ו בהערה שבשוה"ג בפי' רש"י ותוס' לגבי חלונות. וראה גם השגת הראב"ד בהל' בית הבחירה פ"ו ה"ט ובכסף משנה שם.

קיז) טור בשם הרא"ש. שו"ע סט"ו.

קיח) עי' מ"א סי' קצה ס"ק ג. לקמן שם ס"ג. פר"ח סי"ג.

קיט) עירובין צב, א-ב. טור ושו"ע סט"ז. רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ז. וראה גם לקמן סי' עט ס"ז.

קכ) עי' סימן שסה טור ושו"ע ס"א וביו"ד סימן רצ[ו] סמ"ו דפרצה יותר מי' מבטלת המחיצה בכ"מ ולא בשבת לחוד ועי' במ בסימן שסה.

קכא) עי' רא"ש פ"ה דעירובין סי' ט, ואין חילוק בין שבת לשאר דברים כמבואר מתוס' עירובין דף צב, א ד"ה גפנים ודו"ק.

קכב) סל"ח.

קכג) פרישה ס"ק ח.

קכד) תוס' עירובין שם ע"ב ד"ה תשעה. רא"ש בפ"ט דעירובין ס"ב. טור ושו"ע שם.

קכה) גמרא ורש"י שם ד"ה יוצאין וד"ה אין יוצאין. טור ושו"ע סי"ז.

קכו) תוס' עירובין שם ע"א ד"ה גפנים כו' (ומהשמטת הטור אין ראי' שגם בסי' שעד וראה לקמן שם ס"ג וש"נ ובסי' שס וראה לקמן שם ס"ז וש"נ השמיט זה משום שסמך על מ"ש בסי' (שסו) [שסג] וראה לקמן שם סי"א וש"נ אע"פ שהם ענינים חלוקים מאד ע"ש בב"י סי' שעד ד"ה ומ"ש דאין) ובהכי א"ש מ"ש אבן העוזר סי' נה סי"ג על המ"א סקי"ב ודו"ק. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רלח.

קכז) סעיף ז. וראה גם לקמן סי' עט ס"ז.

קכח) רשב"א בתשובה סי' צו. ובשו"ע סי"ט.

קכט) רשב"א שם הובא במ"א ס"ק יד. ומ"ש הסמ"ק סי' רפב בהגה ס"ק ה הובא בב"י, זה אינו עי' תוס' עירובין דף עט, א ד"ה ש"מ דהיינו דוקא במחיצות עראי דהיינו של יריעות כמ"ש התוס' שם דף עב, א ד"ה במחיצות.  וראה לקמן סי' שע ס"ה וש"נ. עי' צ"צ חאו"ח סי' ח ס"ו.

קל) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. ועי' י"ד סי' רמב סי"ח בהג"ה.

קלא) סעיפים טז-יז.

קלב) תוס' פסחים פה, ב ד"ה וכן. רשב"א בתשובה ח"ג סי' רפו בשם הראב"י אב"ד (סי' פח). אור זרוע ח"א סי' ה בשם תשובות הגאונים. טור ושו"ע ס"כ. וראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' סט ע' קכז.

קלג) ריב"ל פסחים שם. וראה גם לקמן סי' קכח סל"ז. סי' קלא ס"ג.

קלד) הלכות גדולות (מהדורת הילדסהיימר ע' טז) משמיה דרב יהודאי גאון בשם רב אחא משבחא. מהר"י אבוהב בשם ארחות חיים בשם רב אחאי גאון. שו"ע שם. מ"א ס"ק טו. באר היטב ס"ק יז.

קלה) משנה ר"ה כז, ב ע"ש בתוס' ד"ה ושמע. ותוס' סוטה לח, ב ד"ה מחיצה.

קלו) סעיף י.

קלז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו ועי' שו"ע שם סי"ד. וראה גם לקמן סי' קלא ס"ג. סי' ריג ס"א.

קלח) תשובת מהר"ם (דפוס פראג סי' תתרטז. הובא במרדכי פרק קמא דבבא בתרא רמז תעח-ט). הג"מ פי"א מהלכות תפלה אות א. שו"ע ולבוש סכ"א.

קלט) טור ושו"ע חו"מ סי' קסג ס"א. וראה גם הל' ת"ת פ"ד הי"ג.

קמ) הג"מ ומרדכי שם. מ"א ס"ק טז.

קמא) שלטי הגבורים למרדכי שם.

קמב) ט"ז ס"ק ו. מ"א שם. - ראה שו"ת צ"צ חיו"ד סי' קפח. ועי' לעיל סי' נג ס"ל.

קמג) שו"ת מהרי"ל סי' קיד.

קמד) מהר"ם (דפוס פראג סי' תתרטז). הג"מ ומרדכי שם. ועי' תהלה לדוד סק"ט.

קמה) מהרי"ל שם. רמ"א סכ"א.

קמו) מהרי"ל שם. מ"א ס"ק טז.

קמז) שו"ת מהרי"ק שורש קיג (וראה תרומת הדשן ח"ב סי' רמג). שו"ע סכ"ב.

קמח) תרומת הדשן ח"ב סי' רמג. שו"ע שם. ועי' לעיל סי' נג ס"ל.

קמט) תשובת ריב"ש סי' תקיח. רמ"א סכ"ב.

קנ) ראה לשון זה גם לקמן סי' שלט ס"ג.

קנא) שו"ת מהרי"ל החדשות סי' נט. מ"א ס"ק יז.