נח הלכות קריאת שמע וברכותיה ובו י"א סעיפים:

א

א קריאת שמע שחרית וערבית היא מן התורהא שנאמרב בשכבך ובקומך.

יש אומריםג שפרשה ראשונה בלבד היא מן התורה ומה שנאמר בפרשה שנייהד ובשכבך ובקומך בדברי תורה הכתוב מדברה ויש אומריםו שגם פרשה ב' היא מן התורה ויש אומריםז שפסוק ראשון בלבד שהוא שמע ישראל הוא מן התורה ומה שנאמרח ודברת בם כו' ובשכבך ובקומך הוא מוסב על פסוק ראשון בלבדט אבל פרשת ציצית שתקנוה משום זכירת יציאת מצריםי לדברי הכל היא מדברי סופרים כשמזכיר יציאת מצרים בפני עצמויא כמ"ש בסימן ס"זיב (ובעל נפש יחמיר לעצמו בשל תורה בכל מה שנוגע למעשה בחילוקי סברות אלויג כמו שיתבאר לפנינו):

ב

ב (זמן קריאת שמע של שחרית) מן התורהיד הוא משעלה עמוד השחר שאז מקצת בני אדםטו רגילים לקום ממטתם ואע"פ שהם מועטיםטז הרי אמרה תורה ובקומךיז לשון יחידיח לומר שהולכין אף אחר המיעוט אבל הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו מן התורה שאף שמקצת בני אדם קמים גם כן קודם עלות השחר מקרה הואיט ואין הולכין אחריו.

וחכמים עשו הרחקה וגדר ותקנו שלא יקרא לכתחלה עד שעה שדרכן של רוב בני אדםכ לקום ממטתם דהיינו שיאיר היום כל כך עד שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנוכא והוא שרגיל עמו קצת שאם רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק הרבה ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב אלא כמו אכסניא שרגיל לבא לקץ עתיםכב:

ג

ג ונמשך זמנהכג עד סוףכד ג' שעות מעלות השחרכה שהוא תחלת זמנה מן התורה לפי שיש קצת בני אדם שרגילים לקום ממטתם בסוף ג' שעותכו על היום כגון בני מלכים וכיוצא בהםכז.

ושעות אלוכח הם זמניות שכל יום בין ארוך בין קצר נחלק לי"ב שעות ונמצא לעולם רביע היום הוא זמן קריאת שמע בין ביום ארוך בין ביום קצר ולכן צריך ליזהרכט בימות החורף למהר לקרוא קריאת שמע מאחר שהיום קצר ורביע היום קצר הוא:

ד

ד ומצוה מן המובחרל שלא לקרותה מיד שהאיר היום כשיעור שנתבארלא אלא כוותיקיןלב שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיימו קריאת שמע וברכותיה דהיינו גאל ישראללג עם הנץ החמה שאז הוא זמן תפלה לכתחלה כמו שיתבאר בסימן פ"טלד ויתפללו מיד כדי לסמוך גאולה לתפלהלה ומי שיוכל לכוין ולעשות כן שכרו מרובה מאדלו ומובטח לו שהוא בן עולם הבאלז.

(ומי שאינו יכול לכוין לעשות כן אין להקדים לקרות קריאת שמע ולהתפלל קודם הנץ החמה אלא אחר הנץ החמה מפני שזמן התפלה לכתחלה הוא אחר הנץ החמה וזמן קריאת שמע נמשך עד רביע היום לכתחלה שהוותיקין שהיו מקדימין לקרות קודם נץ החמה מעט לא היו מקדימין משום חובת קריאת שמעלח אלא כדי לכוין להתפלל בדמדומי חמהלט דהיינו בתחלת יציאתה כמו שיתבאר בסימן פ"טמ.

ויש אומריםמא שגם משום חובת קריאת שמע היו מקדימין לקרותה קודם נץ החמה לפי שלכתחלה יש לקרותה בשעה שהוא שעת קימה לרוב בני אדם כמו שנתבארמב ועד נץ החמה קמים רוב בני אדם שאין ישנים אחר נץ החמה אלא בני מלכים וכיוצא בהםמג לפיכך מי שאינו יכול לכוין לעשות כוותיקיןמד אי אפשר לו לסמוך גאולה לתפלה לכתחלה אלא א"כ יוכל לכוין שיקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה וודאי ויתפלל אחר נץ החמה וודאי אע"פ שלא יתפלל בדמדומי חמהמה ואם גם זה לא יוכל לכוין יקרא קריאת שמע וברכותיה קודם נץ החמה לכתחלה ויתפלל אחר הנץ החמה ולא יסמוך גאולה לתפלהמו.

והעיקרמז כסברא הראשונה ואעפ"כ נכון לחושמח לסברא האחרונה ולקרא לפחות פרשה ראשונה קודם נץ החמה אף על פי שעדיין לא לבש ציצית ותפיליןמט ואחר נץ החמה יקראנה כולה עם ברכותיהנ ויסמוך גאולה לתפלה):

ה

ה אם לא קרא אותה קודם נץ החמה יש לו להקדים לקרותה במהרה כל מה שיוכלנא אם יש לו ציצית ותפיליןנב (וציבור להתפלל עמהם ולסמוך גאולה לתפלהנג):

ו

ו מי שהוא אנוס כגון שהיה משכים לצאת לדרך מיד שעלה עמוד השחרנד למקום גדודי חיה ולסטים שיצטרך ללכת במהרה ולא יוכל לעמוד על מקום אחד כשיגיע זמן קריאת שמע ולא לכוין בקריאתהנה אפילו בפסוק ראשון בלבדנו או שבני השיירא הולכים במהרה ולא ימתינו כלל בדרךנז כשיגיע זמן קריאת שמע שי[וכ]ל לעמוד ולכוין יכול לקרותה בביתו מיד שעלה עמוד השחר ויסמוך גאולה לתפלה ויתפללנח כמ"ש בסוף סימן פ"טנט לפי שבמקום אונס העמידו על דברי תורה שמשעלה עמוד השחר זמנה הואס ויש מי שאומרסא שהוא הדין כשיש קבורת מת בעיר או מילה או יום ערבה שמרבים בתחנונים אחר התפלה וצריכים למהר להתפלל יכולים לקרות קריאת שמע משעלה עמוד השחר.

מכל מקום אין להקדים לומר יוצר אור כל כך בהשכמה עד שיכיר עכ"פ בין תכלת ללבןסב:

ז

ז אבל מי שמשכים לצאת בדרך שלא במקום גדודי חיה ולסטים וגם אין בני השיירא נחפזים כל כך בדרך בענין שיוכל לעמוד ולכויןסג אפילו בפסוק ראשון בלבדסד כשיגיע זמן קריאת שמע לא יקרא בביתו אעפ"י שעלה עמוד השחר אלא בדרך כשיגיע זמן קריאת שמע (והיאך ינהג עם התפלה יתבאר בסוף סימן פ"טסה):

ח

ח אם קראה מיד שעלה עמוד השחר אע"פ שלא היה אנוס יצאסו שבדיעבד העמידוהו על דברי תורה בכל עניןסז.

ואם קרא בלא ברכותיה יחזור לקרותה בזמנה בברכותיהסח שאף שכבר יצא ידי חובת קריאת שמע לא הפסיד ברכותיה כמו שנתבאר בסימן ס'סט:

ט

ט מי שהיה אנוס ולא קרא ק"ש ערבית בלילה שהוא קוראה אחר שעלה עמוד השחר כמ"ש בסי' רל"הע והוא משכים ג"כ לצאת לדרך למקום גדודי חיה ולסטים בענין שיוכל לקרוא קריאת שמע של שחרית מיד שעלה עמוד השחרעא אי אפשר לקרא ק"ש ב' פעמים אחת בשביל לילה ואחת בשביל יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה א"א לחזור ולעשותה יוםעב (א) אלא יקרא בשביל ק"ש של לילהעג שזמנה עובר שאחר נץ החמה אי אפשר לקרותה כלל כמו שיתבאר שם ושל שחרית ימתין אולי יזדמן לו לקרותה בזמנה כהלכתהעד:

י

י אע"פ שזמנה נמשך עד סוף שעה ג'עה אם עברה שעה ג' ולא קראה קוראה בברכותיהעו כל שעה ד'עז שהוא שליש היום כדין תפלת השחר שהיא עד שליש היוםעח ואין לו שכר על קריאתה אלא כקורא בתורהעט אבל לא כמי שקוראה בזמנהפ שאז שכרו גדול מהעוסק בתורהפא כל היום אפילו שלא בשעת קריאת שמע ותפלהפב ואם עברה שעה ד' ולא קראה שוב אינו יכול לקרותה עם ברכותיהפג אבל בלא ברכותיה יכול לקרותה כל היוםפד וטוב שיקראנהפה כדי לקבל עליו עול מלכות שמיםפו (ויש אומריםפז שיכול לקרותה כל היום בברכותיהפח והעיקר כסברא הראשונהפט):

יא

יא אם לא קראה ביום יש אומריםצ שיש לה תשלומין בערבית שיקרא תחלה של ערבית ואח"כ של שחריתצא וכן אם לא קרא קריאת שמע של ערבית יש לה תשלומין בשחרית כמו בתפלה שאם לא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתיםצב ויש אומריםצג שאינה דומה לתפלה שהיא בקשת רחמים ויכול לבקש בכל עת ובכל שעהצד אבל קריאת שמע תלה הכתוב זו בזמן שכיבה וזו בזמן קימה ואיך יקרא של שכיבה בזמן קימה או של קימה בזמן שכיבהצה ועל זה נאמרצו מעוות לא יוכל לתקן כו' (וכן עיקרצז).

וכל זה בקריאת שמע בלבדה אבל ברכותיה לדברי הכל אי אפשר לאמרן אלא בזמנןצח (כי היאך יאמר יוצר אור בערב ואשר בדברו מעריב ערבים בבקרצט וברכות האחרונות הן סמוכות לראשונותק):


א) ר' אלעזר ברכות כא, א.

ב) דברים ו, ז.

ג) רש"י ברכות ב, א ד"ה עד סוף. הרב רבינו יונה ברכות טז, א ד"ה למימרא. ראה גם לעיל סי' מו ס"ט. לקמן סי' ס ס"ה. רס"י סז. סי' קכח סמ"ב.

ד) דברים יא, יט.

ה) מנחת כהן מבוא השמש מאמר שני פי"ג ד"ה הדעת השנית. ע' ברכות יג, ב. שם כא, א.

ו) רמב"ם פ"א מהל' ק"ש ה"א-ב. תוס' ברכות ב, א ד"ה מאימתי. מנחת כהן שם ד"ה הדעת השלישית. וראה גם פרי חדש סי' סז.

ז) רשב"א בשו"ת ח"א סי' שכ ובחי' לברכות כא, א. ב"י בסוף סי' סג. מ"א ריש סי' סז.

ח) דברים ו, ז.

ט) מנחת כהן שם ד"ה השנית.

י) ברכות יב, ב.

יא) מנחת כהן שם ד"ה ונ"ל. מ"א סוף סי' סז. פרי חדש שם.

יב) סעיף א.

יג) עי' העו"ב (ירות"ו) ח, יח.

יד) רשב"א ברכות בדף ט ד"ה הכי גרסינן לעולם ליליא הוא. וראה גם לקמן ס"ו.

טו) ברכות ח, ב.

טז) רמב"ן במלחמות ריש פרק קמא דברכות.

יז) דברים ו, ז. ברכות י, ב. וראה גם לקמן רס"י סג.

יח) רמב"ן שם. מ"א ס"ק ו.

יט) רשב"א שם.

כ) רמב"ן במלחמות שם. רשב"א שם. וראה גם לקמן ס"ד. וראה העו"ב (ירות"ו) ח, כ.

כא) אביי כאחרים ברכות ט, ב לפי' הרב רבינו יונה בברכות שם ד"ה תניא. טור ושו"ע סעיף א. וראה גם לעיל סי' ל ס"א. ועי' חי' צמח צדק ג, א שלפי דעת הרשב"א דלאו שיעור א' הוא עם משיכיר בין תכלת ללבן כו' דלעיל סי' יח ס"ו, זמן זה הוא לפני משיכיר בין תכלת כו'. ועי' לקמן ס"ו. ובסדור סוף הל' ציצית הביא י"א שהם זמן אחד וש"נ. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, כא.

כב) ירושלמי פ"א דברכות הלכה ב (הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים. רא"ש פ"ק דברכות סי' י). טור ושו"ע שם.

כג) משנה שם. טור ושו"ע סעיף א.

כד) רמב"ם הל' ק"ש פ"א הי"א. הג"מ שם אות ט. טור ושו"ע שם. וראה חי' צמח צדק (ג, ב) על המשנה.

כה) מ"א ס"ק א. ועד"ז לקמן ריש סי' פט לגבי זמן תפלה. אבל בסידור ד"ה זמן ק"ש פסק שג' שעות הן מנץ החמה. ולענין סוף זמן חמץ בערב פסח עי' לקמן סי' תמג ס"ד. ועי' חי' צמח צדק ג, ג ד"ה כתב. אג"ק ח"י ע' רצד. וראה העו"ב תשפא ע' 38. הזמנים בהלכה ע' קכ הע' 23.

כו) פי' המשניות לרמב"ם פ"א דברכות מ"ד. וראה ב"ח. פרי חדש ס"א ד"ה עד סוף.

כז) הרב רבינו יונה שם ד"ה ר' יהושע אומר. אליה רבה ס"ק ב.

כח) רמב"ם בפי' המשניות שם. פרי חדש סוף ס"א. וראה גם לקמן סי' סי' פט ס"א. סי' רסא ס"ה. סי' תמג שם. הל' נדה סי' קפד קו"א סק"ג.

כט) מהר"י אבוהב. ב"י. ט"ז ס"ק א. וראה סידור ד"ה זמן ק"ש.

ל) תוס' ברכות ט, ב ד"ה לק"ש. רא"ש בברכות פ"א סי' י. רמב"ן במלחמות שם. טור ושו"ע סי' נח ס"א. וראה רמב"ם הלכות ק"ש פ"א הי"א. דרכי משה ס"ק א. צרור החיים הדרך הראשון משפט א סי' ח. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, כג.

לא) הרב רבינו יונה ט, ב ד"ה תניא. הובא בב"י ד"ה ומ"ש ומצוה.

לב) ברייתא שם.

לג) הרב רבינו יונה שם ד"ה תניא וד"ה וכתב. לבוש ס"א.

לד) סעיף א.

לה) כדלקמן סי' קיא ס"א וש"נ.

לו) גמרא שם. טור ושו"ע ס"א. וראה תוס' שם ד"ה כל הסומך.

לז) טור (עפ"י ר' יוחנן ברכות ט, א). לבוש ס"א.

לח) רשב"א שם ד"ה ולענין פסק. תוס' יומא לז, ב ד"ה אמר אביי. רא"ש ברכות שם.

לט) ברכות כט, ב. וראה תוס' יומא שם.

מ) סעיף א וש"נ.

מא) רמב"ן במלחמות שם. הרב רבינו יונה שם. וראה גם הל' ת"ת פ"ד קו"א סק"ב. חי' צמח צדק ד, א ד"ה ואם (הא').

מב) לעיל ס"ב.

מג) כדלעיל ס"ג.

מד) רי"ף ברכות שם.

מה) הרב רבינו יונה שם ד"ה וכתב הרי"ף בפירוש דברי הרי"ף.

מו) ראה רבינו יונה ורמב"ן שם.

מז) כן משמע בב"י והאחרונים. ע' מ"א ס"ק ג וריש סי' פט.

מח) ב"י סוף סי' מו.

מט) לבוש ס"ב (אף גבי לאחר הנץ, ובזה חלקו עליו בסעיף הבא). וראה לקמן סי' סו סי"א וש"נ. וראה חי' צמח צדק ד, א שהוכיח כעין זה מהמשנה ברכות כב, ב ירד לטבול כו'.

נ) ראה לקמן סי' ס ס"ב וש"נ.

נא) הרב רבינו יונה שם ד"ה ומצינו. שו"ע ס"ב.

נב) עולת תמיד ס"ק א. אליה רבה ס"ק ה. ועי' לעיל סי' ח ס"א. סי' כה ס"א. לקמן סי' סו סי"א.

נג) כדלעיל סי' מו ס"ט וש"נ.

נד) רי"ף ברכות (ב, ב). רמב"ם פ"א מהלכות קריאת שמע הי"ב. מברייתא ברכות ח, ב. טור ושו"ע ס"ג. וראה לקמן ס"ט.

נה) רשב"א שם ט, א ד"ה ולענין פסק. שו"ע ולבוש ס"ג. וראה לקמן סי' ס ס"ה. סי' סג ס"ד.

נו) לבוש שם (ומ"ש המ"א ס"ק ד צ"ע עי' סוף סי' פט ס"ח בהגהת הרמ"א). ולקמן שם ס"ט.

נז) הרב רבינו יונה ברכות (ב, ב) ד"ה אי נמי. שו"ע שם.

נח) אלי' רבה סי' נח ס"ק ו. ועי' תהל"ד סק"ג-ה.

נט) סעיף ט.

ס) כדלעיל ס"ב.

סא) כסף משנה פ"א מהל' ק"ש הי"ב בשם רבינו מנוח. מ"א ס"ק ג.

סב) ברכות יב, רע"א. רמב"ן במלחמות ה' ריש פ"ק דברכות (הובא במ"א ס"ק ו). רשב"א ט, א ד"ה ולענין פסק. מ"א ס"ק ה. וראה לעיל ס"ב וש"נ. וראה לקמן סי' נט סוף ס"א שיוכל לאמרה אחר תפלה י"ח.

סג) ברייתא ברכות ל, א. רשב"א ברכות ט, א ד"ה ולענין פסק. הרב רבינו יונה ברכות (ב, ב) ד"ה אי נמי. שו"ע ס"ג.

סד) רמ"א סוף סי' פט.

סה) סעיף ט.

סו) רי"ף שם. רמב"ם פ"א מה' ק"ש הי"ב. טור ושו"ע ס"ד.

סז) ראה תהל"ד ס"ק ו.

סח) רמ"א שם. וע' דרכי משה ס"ק ג.

סט) סעיף ב. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, לו.

ע) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' שו"ע שם ס"ד.

עא) כדלעיל ס"ו.

עב) רא"ש פ"ק דברכות סי' ט. שו"ע ס"ה.

עג) עיין בקונטרס אחרון. טור ברמזים פרק קמא דברכות סי' ט.

עד) ב"י. לבוש ס"ה. ועי' חקרי הלכות ח"ו יט, א. העו"ב (ירות"ו) ח, מד.

עה) כדלעיל ס"ג.

עו) ברייתא ברכות י, ב. טור ושו"ע סעיף ו.

עז) רבינו האי הובא ברא"ש פ"ק דברכות סוף סי' י וברשב"א ברכות י, ב ד"ה הקורא.

עח) כדלקמן סי' פט ס"א. רשב"א ורא"ש שם בשם הר"י בן גיאת.

עט) משנה שם ט, א. רש"י שם י, ב ד"ה הקורא. רמב"ם פ"א מהל' ק"ש הי"ג.

פ) טור ושו"ע שם.

פא) ר' מני שם י, ב.

פב) ע' תוספות שם ד"ה גדול.

פג) הרא"ש והרשב"א שם לדעת רב האי. טור ושו"ע שם. ועי' חקרי הלכות ח"ט מד, ב.

פד) לבוש שם.

פה) ממשמעות השו"ע שם. וראה תהל"ד ס"ק ז. העו"ב (ירות"ו) ח, פג.

פו) כדלקמן סי' ס ס"ה.

פז) רמב"ם הלכות ק"ש פ"א הי"ג, וכסף משנה שם בשם רבינו מנוח. ורשב"א שם בשם התוס' שנסתפקו, ובתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' קצב (לענין ברכות ק"ש של ערבית קודם זמנה). פר"ח ס"ו.

פח) ע' חי' צמח צדק ג, ג ד"ה לא.

פט) שו"ע שם.

צ) השלמה ומאורות ברכות כו, א בשם ר' אשר ב"ר משולם מלוניל. המכתם שם בשם ר"ח. ארחות חיים הלכות ק"ש סי' כג . כל בו סי' י בשם רבינו חיים. שו"ע ס"ז.

צא) מ"א שם ס"ק ח.

צב) כדלקמן סי' קח וש"נ, וראה שם ס"ד.

צג) השלמה ומאורות שם. המכתם שם. ארחות חיים וכל בו שם.

צד) ברכות כו, א. השלמה ומאורות שם. לבוש סי' קח ס"ב. פר"ח ס"ו. וראה גם לקמן סי' נט ס"ד וש"נ.

צה) לבוש ס"ז וסי' קח שם.

צו) קהלת א, טו. ברכות שם.

צז) לבוש סי' קח שם. וכ"מ בגמרא דף כו, א לפי הס"ד [ולהמסקנא הא דקתני בברייתא בטל דמשמע טעה לא, משום תפלה הוא דקאמר הכי, אבל לק"ש הוא הדין לטעה - השלמה ומאורות שם] וגם בדברי סופרים [ראה פר"ח שם] הלך אחר המקיל שאצ"ל.

צח) סמ"ק סי' יא הגהה אות מד הובא בב"י סי' קח. פרי חדש סעיף ז.

צט) ראה המכתם שם. ארחות חיים שם.

ק) כדלעיל סי' נד ס"א. לקמן סי' ס ס"ג. ועי' תהל"ד סק"ט. העו"ב (ירות"ו) ח, נא-ג.