נט דין ברכה ראשונה ביוצר ובו ו' סעיפים:

א

א שבע ברכות תקנו חכמים לקריאת שמע בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב שתים לפניה ושתים לאחריהא וסמכו אותןב על פסוקג שבע ביום הללתיך וגו'.

ברכה ראשונה פותחת בברוךד בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חשךה ותקנו להזכיר מדת לילה ביוםו להוציא מלב המינים שאומרים שמי שברא אור לא ברא חשךז וחותמת בברוך בא"י יוצר המאורותח.

ואם טעה ואמר בא"י אמ"ה אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור עד סיום הברכהט וחתם ביוצר המאורות יצאי אבל אם אמר אשר בדברו מעריב ערבים ולא אמר (מיד)יא יוצר אור אע"פ שחתם ביוצר המאורות לא יצא שהרי כל פתיחת הברכה לא היתה כתיקונהיב (שלא בירך כלל על יצירת האור משא"כ כשנזכר מיד ואמר יוצר אור תיקן טעותו ובירך על יצירת האור) ואם אמר בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חשך אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח כו'יג אפילו עד סיום הברכה וחתם ביוצר המאורות יצא שכיון שפתיחת הברכה וחתימתה כתיקונה אע"פ שבאמצע שינה ממטבע שטבעו חכמים יצא בדיעבדיד אבל אם חתם המעריב ערביםטו אעפ"י שפתח ביוצר אור בלבדטז ואמר כל הברכה כתיקונה עד החתימהיז לא יצא שכל הברכהיח צריכה להיות פתיחתה וחתימתה כתיקונה אפילו בדיעבדיט.

וכל מקום שלא יצא אם לא נזכר שטעה עד שגמר אהבה רבה או אהבת עולםכ לא יפסיק לחזור ליוצר אור בינה לקריאת שמע אלא יאמר יוצר אור אחר תפלת י"חכא ואעפ"י שמקדים קריאת שמע לברכת יוצר שתקנו לפניה אין זה מעכב בדיעבדכב כמו שיתבאר בסי' ס'כג:

ב

ב יש אומריםכד שהקדושה שביוצר יכול היחיד לאמרה שאינה דומה לקדושה שבתפלה שאומרים נקדישך או נקדשכה שאנחנו מקדישים אותו ואין רשאי להקדיש בפחות מעשרהכו אבל קדושה של יוצר שאין אנו מקדישין אותו אלא מזכירין הקדושה שאומרים לו משרתיו מותר ביחיד שאינה אלא כמו סיפור דברים וכן קדושת ובא לציון כיון שאינה אלא קריאת פסוקים בעלמא אין בכך כלוםכז ויש אומריםכח שאין היחיד אומר לא קדושת יוצר ולא קדושת ובא לציון אלא כשמגיע לקדושה שביוצר יאמר ואומרים ביראה קדוש והאופנים כו' ואומרים ברוךכט וטוב לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורהל אבל המנהג כסברא הראשונהלא.

וכשעונין קדושה זולב בצבורלג יש לענות בקול רםלד ויש לומר אותה מיושבלה ולא שישב אם היה עומד אלא שאם היה יושב אין לו לעמוד לקדושה זו כמו לקדושה שבתפלהלו:

ג

ג יש לומר מעריצים ומקדישים וממליכים הכל במ"ם ולא בנו"ןלז כי כל נוסח הברכה הוא לשון מקרא ולשון מקרא הוא במ"ם ולא בנו"ן (ויש נוהגין מטעם הידוע להם לומר בנו"ןלח):

ד

ד ברכות אלו של קריאת שמע הש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתןלט אפילו מי שהוא בקימ ואינן דומות לתפלהמא שאין הש"ץ מוציא אלא מי שאינו בקימב לפי שהתפלה בקשת רחמים היא וצריך כל אחד לבקש רחמים על עצמומג אם יודע משא"כ בברכות אלו וכיוצא בהן.

ומכל מקום אינו מוציא אלא ש"ץ את הצבור דהיינו כשיש שם ט' השומעים ועונין אמןמד אבל כשאין ט' שומעין יחיד הוא ואין יחיד מוציא את היחידמה אפילו מי שאינו בקימו אלא בברכת הנהניןמז וברכת המצותמח וכיוצא בהן משאר כל הברכותמט חוץ מברכת קריאת שמענ וכל ברכת השחרנא שהן ברכות שבח והודאהנב ונתקנו לאמרם בפיו או שישמע אותן ברוב עםנג שהיא הדרת מלךנד כשט' שומעין מאחד ועונין אחריו אמן וברכת המזוןנה אע"פ שהוא ג"כ ברכת הודאה על העבר מכל מקום כיון שהוא ברכת הנהניןנו הקלו בהןנז.

ומכל מקום הואיל וברכות קריאת שמע הן ארוכות אין לסמוך על שמיעתן מהש"ץ אפילו בציבור כי שמא יפנה לבבו באמצע הברכה לדברים אחרים ולא ישמע מהש"ץ לכן יש לומר כל הברכה בנחת עם הש"ץ ואז אע"פ שיפנה לבבו (ויקרא מקצתה בלא כוונה) יצאנח (שהכוונה אינה מעכבת בדיעבדנט אלא בפסוק ראשון של קריאת שמעס ובברכה ראשונה של תפלת י"חסא).

ויזהר למהר לסיים הברכה קודם שיסיים הש"ץ כדי שיענה אמן אחריוסב כמ"ש בסי' נ"אסג ויש אומריםסד שאחר סיום ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה לא יענה אמן שלא להפסיק בין קריאת שמע לברכה שלפניה כמו שאסור להפסיק בין כל דבר מצוהסה או דבר הנאהסו שמברכין עליו להברכה שלפניוסז ויש אומריםסח שעונין אמן גם אחר ברכה זו ואין חשש במה שמפסיק בינה לקריאת שמע לפי שברכות קריאת שמעסט אינן דומות לשאר ברכות המצות שהרי אין מברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות קריאת שמע אלא ברכות בפני עצמן הן ותיקנו לברך אותן קודם קריאת שמעע וכן המנהג פשוט במדינות אלועא כמו שיתבאר בסימן ס"אעב:

ה

ה אם טעה הש"ץ בברכת יוצר בענין שצריך לעמוד אחר תחתיו אם טעה קודם קדושה הרי זה העומד תחתיו צריך לחזור לראש הברכה כמו בטועה בברכת התפלה וכמ"ש בסי' קכ"ועג ואם טעה לאחר שענו הציבור קדוש כו' לא יתחיל מראש הברכה מפני שעניית קדוש חשובה כסיום ברכה לענין זה ומוהאופנים הוא כמו ראש ברכה אחרתעד וכן עניית ברוך כבוד כו' הוא כמו סיום ברכה לענין זה ולאל ברוך הוא כמו ראש ברכה אחרת לפיכך אם טעה באופנים יחזור ויתחיל זה שתחתיו מוהאופנים ואם טעה מלאל ברוך נעימות ואילך יחזור ויתחיל לאל ברוך כו'עה:

ו

ו יש אומריםעו שאין לומר אור חדש כו' לפי שצריך לומר מעין פתיחה וחתימה סמוך לחתימהעז וזה אינו מעין פתיחה וחתימה לפי שחכמים סדרו הברכה על אור המתחדש בכל יום ולא על אור העתיד להתחדש ויש מישביםעח המנהג לומר שהיא מעין פתיחה וחתימה לפי שיוצר אור זהו האור שברא הקב"ה בו' ימי בראשית וגנזו לצדיקים לעתיד לבואעט ועל אור זה נאמרפ והלכו גוים לאורך וזהו שאומר אור חדש שחדש בו' ימי בראשית עתיד הקב"ה לחדש לנו:


א) משנה ברכות יא, א. רמב"ם פ"א מהל' ק"ש ה"ה. טור רס"י נח.

ב) ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. רש"י ברכות יא, א ד"ה בשחר. טור שם ורס"י רלו. ט"ז שם ס"ק א.

ג) תהלים קיט, קסד. וראה גם לקמן רס"י נה.

ד) רמב"ם שם ה"ז. וראה לעיל סי' ו ס"ו וש"נ. לקמן רס"י ס.

ה) ברכות יא, ב. טור ושו"ע ס"א.

ו) רבא שם.

ז) הרב רבינו יונה שם ד"ה מדת בשם רבי אליהו הצרפתי. שו"ע שם.

ח) גמרא שם יב, א. טור. לבוש ס"א.

ט) ראה העו"ב (ירות"ו) ח, נה.

י) ברייתא שם לפי' הרא"ש ברכות פ"א סי' יד. טור ושו"ע ס"ב.

יא) ראה ב"ח. פרישה סוף ס"ק ג. מ"מ וציונים. חקרי הלכות ח"ו כ, ב. העו"ב (ירות"ו) ח, נו.

יב) פירוש הא' בב"י בדעת הטור. דרכי משה. שו"ע שם.

יג) טור ושו"ע שם.

יד) ט"ז סוף ס"ק א. והיינו אף דלכתחלה צ"ל מעין חתימה סמוך לחתימה, כדלקמן ס"ו וש"נ. וראה גם לקמן סי' סו סי"ב. סי' סח ס"א. סי' קיד ס"ח. סי' קסז סי"ג. סי' קפז ס"ד. סי' קפח ס"ח. מלבד התיבות שפרטו חכמים, כדלקמן סי' סו סי"ב וש"נ. וראה גם לקמן סי' קכד ס"ב. סי' תפז ס"א וס"ג. ועי' סי' קיט ס"א. ואם שינה בפתיחת ברכה הסמוכה לחברתה שאינה פותחת בברוך ראה לקמן סי' קיד סוף ס"ח.

טו) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

טז) רמ"א סעיף ב.

יז) ט"ז שם.

יח) אוצ"ל: ברכה.

יט) עי' דרכי משה.

כ) כדלקמן סי' ס ס"א וש"נ.

כא) ראה גם לעיל סי' נח סוף ס"ו.

כב) מ"א ס"ק א.

כג) סעיף ב.

כד) הרב רבינו יונה ברכות כא, ב. רא"ש שם פ"ג סוף סי' יח ומגילה פ"ג סוף סי' ז. תשובות הרמב"ם (מהדורת בלאו) סי' שיג. טור ודעה הא' שבשו"ע ס"ג.

כה) כדלקמן רס"י קכה. ובסידור הנוסח: נקדישך.

כו) כדלעיל סי' נה ס"ב וש"נ.

כז) וראה גם לקמן סי' קט ס"ה.

כח) תשובת רב נטרונאי גאון (אוצר הגאונים ברכות, חלק התשובות סי' קל-קלו) הובאה בטור. רמב"ם פ"ז מהל' תפלה הי"ז. שו"ת רשב"א ח"א סי' ז. וראה גם לקמן סי' קכה ס"א.

כט) שבלי הלקט סי' יג בשם ר' ברוך. אגור סי' קב. מ"א ס"ק ג.

ל) תשובת רב צמח גאון. הובאה בסדר רב עמרם גאון. המנהיג דיני תפלה סי' עו. מחזור ויטרי סי' מו. הפרדס סי' סא. שו"ת רשב"א שם. תרומת הדשן סי' ח. שו"ע סעיף ג. לבוש סעיף ג.

לא) רמ"א סעיף ג.

לב) ראבי"ה ברכות סי' סו ע"פ תוספתא ברכות פ"א הי"א. הגהות מיימוניות סדר תפלות כל השנה אות ג. רמ"א שם.

לג) לבוש סעיף ג.

לד) ראה עד"ז לעיל סי' נו ס"ב. לקמן סי' סא ס"ה.

לה) ספר הקנה. מ"א ס"ק ב.

לו) תשובת רמ"ע סי' קב. הובא בבאר היטב ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ה.

לז) דיני מהר"י ווייל סי' לד. מ"א ס"ק ב. וכ"ה בנוסח הסידור.

לח) עטרת זקנים.

לט) מגילה כג, ב לפירוש הר"ן ד"ה אבל בשם הגאונים. ריטב"א שם ד"ה ואין עוברין (בשם הרמב"ן). הרב רבינו יונה ברכות כא, ב ד"ה ויש. רמ"א סעיף ד. עי' ב"י ריש סי' סט. לקמן שם ס"ב וש"נ. וראה יגדי"ת (נ.י.) ו, נב. ולענין ק"ש עצמה ראה לקמן סי' סא סכ"ה וש"נ.

מ) ב"י ד"ה כתב א"א ז"ל. רמ"א ס"ד. וראה רוקח סי' ריח. ריטב"א ר"ה כט, א. הובא בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' י. ועי' לקמן סי' סט ס"ב וס"ד (אם כו' הוא בקי).

מא) ב"י שם. לבוש סעיף ד. וראה רוקח שם.

מב) כדלקמן ריש סי' קכד וש"נ. ועיי"ש סי"ד וסי' רסח סי"ח וסי' תקצא ס"ב שלפעמים מוציא אף את הבקי.

מג) ראה עד"ז לעיל סוף סי' נח. לקמן סי' קו ס"ב. סי' קח ס"ג וסי"א. סי' תקצד.

מד) ר"ן שם בשם הגאונים. הרב רבינו יונה וריטב"א ורמ"א שם. מ"א ס"ק ה.

מה) רא"ש בתשובה כלל ד סי' יט. ב"י סי' קכד. לקמן שם ס"ו וש"נ.

מו) מ"א שם. והיינו אף בתפלה, כדלקמן רס"י קכד. ואף כשהש"ץ עדיין לא התפלל לעצמו כדלקמן סי' תקצד.

מז) כסף משנה פ"ח מהלכות תפלה ה"ה. וכדלקמן סי' קסז סי"ז. ושם מבוארים גם החילוקים בין ברה"נ לברכת המצוות בזה.

מח) ע' שו"ע סי' ח ס"ה. לעיל שם סי"א. לקמן סי' קסז סי"ז. סי' ריג ס"ו.

מט) מ"א ס"ק ה.

נ) וכ"ה בק"ש עצמה, כדלקמן סי' סא סכ"ה.

נא) לבוש סי' ו סעיף ד. מ"א שם ס"ק י. ועי' לעיל סי' מו ס"ג. ולמעשה עי' לעיל סי' ו ס"ד.

נב) לבוש סוף ס"ד. ב"י סו"ס מו. וראה גם לקמן סי' ס ס"ב. ולענין ברכות השחר ראה לעיל סי' מו ס"ג.

נג) ראה לקמן סי' ריג ס"ו.

נד) משלי יד, כח.

נה) ראה ברכות מה, ב. ועי' לקמן רס"י קצב ורס"י קצג.

נו) ראה לקמן סי' קצז ס"ו וש"נ.

נז) כסף משנה פ"ח מהלכות תפלה ה"ה. הובא במ"א ס"ק י.

נח) רא"ש שם הובא בטור. שו"ע סעיף ד. וראה לבוש ס"ד. וראה גם לקמן סי' קפג ס"י לענין ברכת המזון. סי' רפד סי"א לענין קריאת ההפטרה. סי' תקצא ס"ד לענין חזרת הש"ץ בר"ה.

נט) עבמ"ש לקמן בסי' קפה סעיף ב.

ס) כדלקמן סי' סג ס"ה וש"נ.

סא) כדלקמן ריש סי' קא וש"נ.

סב) רא"ש שם. רמ"א שם.

סג) סעיף ג. וראה גם לקמן סי' קפג ס"י, לענין בהמ"ז בזימון.

סד) רמב"ם הל' ברכות פ"א הי"ז. רמב"ן בליקוטים ריש ברכות. רמ"ה. הובאו בפי' תלמידי רבינו יונה ברכות מה, ב. שו"ע שם. וראה ארחות חיים דין קדושה מיושב סי' ד.

סה) כדלקמן סי' תלב ס"ו וש"נ.

סו) כדלקמן סי' קסז ס"ט וש"נ.

סז) ראה העו"ב קעו ע' יח. קעז ע' ז.

סח) רא"ש שם. רמ"ה הובא בטור סי' סא.

סט) ב"י שם. לבוש ס"ד. כדלקמן סי' ס ס"ב.

ע) ראה גם לקמן סי' ס ס"ב. תניא פמ"ט (סט, ב). ועי' חקרי הלכות ח"א ח, א.

עא) רמ"א סי' סא סעיף ג. ומנהג חב"ד שהש"ץ מסיים הבוחר בעמו ישראל באהבה בלחש ואין עונים אמן (ס' המנהגים - חב"ד ע' 11). וראה גם לקמן סי' סא סוף ס"ד.

עב) סעיף ד.

עג) סעיף ב.

עד) ירושלמי ברכות פ"ה ה"ג. הובא בתוס' ברכות לד, א ד"ה מהיכן ורא"ש ברכות פ"ה סי' יח. טור ושו"ע ורמ"א סעיף ה. מ"א ס"ק ו.

עה) רבינו יונה ברכות לד, ב ד"ה ומהיכן. לבוש שם. מ"א ס"ק ז.

עו) רש"י הובא בטור סי' נט ובהגהות מיימוניות סדר תפלות כל השנה אות ד בשם תשובת הגאונים. המנהיג הל' תפלה סי' לא בשם רס"ג ורב נטרונאי גאון (אוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סי' סג-ו). ובסידור רבנו לא הובא. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקפב.

עז) פסחים קד, א. וראה גם לקמן סי' סו סי"ב. סי' תעג ס"ט. סי' תפז ס"א וס"ג. וראה לעיל ס"א ולקמן סי' קיד ס"ח אם מעכב גם בדיעבד.

עח) רוקח סי' שיט רא"ש בתשובה כלל ד סי' כ הובא בטור שם. שבה"ל סי' יג בשם ר' בנימין. לבוש ס"ג.

עט) חגיגה יב, א.

פ) ישעי' ס, ג.