סא דין כמה צריך לדקדק ולכוין בקריאת שמע ובו כ"ה סעיפים:

א

א לכתחלה צריך להזהר ולקרות כל הג' פרשיות של קריאת שמע בכוונה באימה וביראה ברתת ובזיעהא כדרך שבני המדינה קורין פרוטגמא שמשגר להם המלך דהיינו כתב המלך עלב בני מדינתו שהם עומדים על רגליהם וקורין אותן באימה וביראה וברתת ובזיעה וקריאת שמע היא פרוטגמא של הקב"ה לעמו ישראל ולא הטריח עלינו הקב"ה לקרותה מעומדג אלא בלכתך בדרך אך צריך עכ"פ לקרותה באימה וביראהד:

ב

ב וצריך שתהיה בעיניו כפרוטגמא חדשה שלא שמעהה מעולםו וזהו שאמר הכתובז אשר אנכי מצוך היום כלומר בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא כמו שכבר שמע דבר אחד הרבה פעמים ששוב אינו חביב אצלו כבתחלה:

ג

ג בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וחסרו ג' תיבות להשלים רמ"חח כנגד אבריו של אדםט שכל הקורא קריאת שמע כתיקונה כל אבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בה לכן נוהגין שהש"ץ חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת בקול רםי ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של ש"ץ ג' תיבות אלויא.

וכל הצבור כשקורין לעצמן בלחש אומרים אני ה' אלקיכם אמת וממתינים על הש"ץ ואח"כ מתחילין ויציב ואינן חוזרין ואומרין אמתיב שכל האומר אמת אמת בלי הפסק תיבה אחרת בינתיים כאלו אומר שמע שמע שמשתיקין אותו אם לא שהה כלליג בינתיים כמו שיתבאריד ואף אם שהה קצת אין לכפול לכתחלה בלי הפסק תיבה אחרת בינתייםטו אבל אם רוצה כל יחיד לחזור עם הש"ץ ה' אלהיכם אמת אין איסור בדבר מאחר שמפסיק בין אמת לאמת בתיבת ה' אלהיכםטז.

והש"ץ יש נוהגין שלא לומר אמת כשקורא בלחש לעצמו שאם יאמר בלחש אמת וחוזר ואומר אמת בקול רם יהיה רמ"ט תיבותיז ויש נוהגין לומר אמת גם בלחש שלא להפריד בין ה' אלקיכם לאמת ואמת השני אינו מן המנין אלא נוסח ברכת אמת ויציב הואיח:

ד

ד ומי שאינו קורא קריאת שמע בצבור עליו נאמריט וחסרון לא יוכל להמנות אלו ג' תיבות שחסרו לו ממנין רמ"חכ.

ואעפ"כ יש לו קצת תקנה לכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב יש מפרשיםכא כוונה זו שט"ו ווי"ן עולין צ' והן כנגד ג' שמות הוי"ה שכל אחד עולה כ"ו וד' אותיותיו הן ל' ויש מפרשיםכב שט"ו ווי"ן עולין צ' ועם הקריאה הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו וכאלו אמר ה' אדנ"י אמת.

ויש אומרים תקנה אחרתכג לקורא ביחידכד שיאמר אל מלך נאמן שמע וגו' וג' תיבות אלו משלימין מנין רמ"ח והן במקום אמן שיש לענות אחר הבוחר בעמו ישראל באהבהכה כי אמן ר"ת אל מלך נאמןכו ומכל מקום כשקורא בצבור לא יאמר אל מלך נאמן רק יאמר אמן אחר הש"ץ כשמסיים הברכה וכן נוהגין במדינות אלוכז:

ה

ה נוהגין לקרות פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונהכח ונוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכויןכט:

ו

ו כל המאריך בדלי"ת של אחד מאריכין לו ימיו ושנותיול וגם לא יחטוף בחי"תלא אלא יאריך בה קצת כדי שימליך הקב"ה בשמים ובארץלב שז' רקיעים והארץ כמנין חי"תלג ולזה רמז החטוטרת שבאמצע הגג של חי"תלד כלומר חי הוא ברומו של עולםלה אבל בדלי"ת צריך להאריך יותר כדי שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולםלו וא"צ להאריך יותר מכשיעור זהלז ויש נוהגין להטות הראש כפי המחשבה מעלה ומטה ולד' רוחותלח:

ז

ז צריך להדגיש בדלי"תלט שלא תהיה כרי"שמ ולא שיקראנה בדגש שהרי אין בה דגש אלא שיטעימנה בפה יפהמא וכל שכן שלא יפה עושים המדגישין ומאריכין יותר מדאי ונראה כאלו הד' נקודה בשו"אמב ומה שאמרו להאריך בד' של אחד לא אמרו להאריך ולמשוך בקריאת הד' שהרי כל אות שבסוף התיבה ואין נקודה תחתיה היא נחטפת לגמרי אלא יאריך במחשבתו להמליכו בד' רוחות בקריאת הד' ואחריה בטרם שיתחיל ברוך שםמג.

ואף מי שאינו מאריך בד' של אחד יש לו להפסיק מעט בין אחד לברוךמד כי עיקר קיבול מלכות שמים הוא בפסוק ראשוןמה ויש לו להפסיק בינו לבין שאר דברים:

ח

ח האומר שמע שמע משתקין אותומו מפני שנראה כמקבל עליו שתי רשויותמז והוא שאומר כל הפסוק וחוזר ואומרו שנית אבל אם כופל כל תיבה מגונה הוא אבל אין משתקין אותו שאין זה דומה למקבל עליו שתי רשויות אלא כמתלוצץמח ויש אומריםמט להיפך שכשכופל כל תיבה משתיקין אותו וכשאומר כל הפסוק ושונה אותו אין משתיקין אותו אבל מגונה הוא ולדברי הכל אין משתיקין אותו אלא כשאומר בצבור ובקול רםנ אבל לכתחלה אסור בכל עניןנא אפילו לקרות כל הפרשה ולחזור ולשנותה מידנב אלא א"כ כשקורא קריאת שמע על מטתו שמותר לו לקרות קריאת שמע כמה פעמים כדי להשתקע בשינה מתוך קריאת שמענג ויש מי שאומרנד שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון ב' פעמים וראוי לחוש לדבריונה אבל מה שיש נוהגין לומר שמע בכל פעם שאומרים ויעבור בסליחות אין בזה שום חשש שכיון שמפסיק הרבה בינתיים לא נראה כמקבל ב' רשויותנו:

ט

ט האומרים באשמורת בסליחות וביום הכפורים בתפלת נעילהנז ב' פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדן שלא יאמרו שהרי לדברי הכל עכ"פ מגונה הוא ויש אומרים גם כן שמשתיקיןנח:

י

י ה' הוא האלקים שאומרים בתפלת נעילה ז' פעמים מנהג כשר הוא שמשבחים אותו שדר למעלה מז' רקיעיםנט ואין לחוש בכופלתו לב' רשויות שהרי מצינו שהוכפל במקרא גבי אליהוס ויאמרו (כל העם) ה' הוא האלקים וגו'סא:

יא

יא יש אומריםסב שיש ליזהר שלא לענות אמן אמן משום ב' רשויות ויש אומריםסג שאין חשש שהרי דוד אמר אמן ואמןסד ואין לחלק בין אומר בוא"ו לאומר בלא וא"ו וכן עיקרסה:

יב

יב מה שנוהגיןסו לומר ג' פעמים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בסיום תפלת נעילהסז אין לחוש משום ב' רשויות שלא חששו אלא בשמע ישראל שהיא עיקר קבלת מלכות שמים אבל כשאמרו שמע ישראל פעם אחת אין לחוש בכפילת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לב' רשויות שהרי עונין אותו על ה' אחד שבשמע ישראל:

יג

יג אחר פסוק ראשון צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בחשאי לפי שבשעה שביקש יעקב לגלות הקץ לבניו נסתלקה ממנו שכינה אמר שמא יש בכם אחד שאינו הגון פתחו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כלומר שמע ממנו אתה ישראל אבינו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד מיד פתח הזקן ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועדסח אמרו חכמים היאך נעשה נאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לא כתבו משה בתורה לא נאמר אמרו יעקב התקינו לומר בחשאיסט ואם לא אמרו כל עיקר מחזירין אותוע:

יד

יד צריך להפסיק מעט בין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לואהבת כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצות כי שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא לשון קבלה שאנחנו מקבלים אלהותו ומלכותו ואהבת הוא לשון צוואהעא.

ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה' ובין אלהינו לה' הב' כדי שיהיה נשמע שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחדעב:

טו

טו צריך להפסיק בין היום לעל לבבך ובין היום ללאהבה שלא יהיה נראה היום על לבבך ולא למחרעג:

טז

טז צריך להפסיק בין נשבע לה'עד כדי להטעים יפה העי"ן שלא תהא נראית כה'עה וכאלו אומר נשבה ה' ח"ועו.

צריך להתיז זיי"ן של תזכרועז ושל וזכרתםעח שלא תדמה קריאתה לסמ"ך כי כל ז' הסמוכה לכ"ף שלאחריה דומה קריאתה לסמ"ך אם לא מתיזין אותהעט:

יז

יז צריך להדגישפ יו"ד של שמע ישראל שלא תבלע ולא תראה אל"ף וכאלו אומר אשראל וכן יו"ד של והיו שלא יהיה נשמע כאלו אומר והאו:

יח

יח צריך ליתן ריוח בין וחרה לאף שלא יהיה נראה כאלו אומר וחרףפא:

יט

יט צריך ליתן ריוח בין תיבה שאות שבתחלתה כאות שבסוף תיבה שלפניה שלא תבלע אות אחת מהןפב כגון על לבבך על לבבכם ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ וכן בכל לבבך בכל לבבכםפג אלא שבהן צריך שלא יפסיק הרבה שהרי יש מקף בינתיים וצריך להסמיכן ואעפ"כ יתן ריוח והבדל בל' שיהיה נשמע שקורא ב' למדי"ןפד:

כ

כ כל תיבה שתחלתה אל"ף וסוף תיבה שלפניה מ"ם צריך להפסיק מעט ביניהם שלא תבלע האל"ףפה כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם וראיתם אותו ושמתם את וזכרתם את ועשיתם את שלא יהיה נראה כקורא מותם מותו מתפו:

כא

כא ולא בקריאת שמעפז בלבד אלא אף בפסוקי דזמרהפח ובתפלה צריך לדקדק בכל זה והוא הדין הקורא בתורה או בנביאים או בכתובים יש לו ליזהר בכל זהפט ומה שהזהירו בקריאת שמע הוא מפני שכל ישראל קורין אותה פעמים ביום חכמים ועמי הארץ לפיכך הוצרכו להזהיר מפני עמי הארץ שאינם בקיאים בקריאהצ:

כב

כב צריך ליזהר שלא ידגיש הרפה ולא ירפה הדגש ולא יניח שו"א הנע ולא יניע שו"א הנחצא ואיזה שו"א נע ואיזה שוא נח ידוע להמדקדקים וכל דקדוקים אלו הם לכתחלה כמו שיתבאר בסי' ס"בצב:

כג

כג יש מי שאומרצג שצריך לקרות קריאת שמע בטעמים כמו שהם בתורה וראוי לחוש לדבריוצד אבל לא נהגו כן במדינות אלוצה וקשה לשנות המנהג בזה כי הקריאה בטעמים מפסדת הכוונה למי שלא הורגל בה מעודו לכווין בנגינה ובפירוש המלות כראוי אבל הרוצה להחמיר על עצמו ויודע שיוכל לכוין בשתיהן יחמיר ותבא עליו ברכהצו:

כד

כד מנהג יפה הוא למשמש בתפילין ובציצית כשמזכיר מצוותן בקריאת שמעצז דהיינו שימשמש בתפילין של יד כשאומר וקשרתם לאות כו' ובתפילין של ראש כשאומר והיו לטוטפת כו' וכשהוא אומר וראיתם אותו ימשמש בב' ציצית שלפניוצח ויסתכל בהן כמו שנתבאר בסי' כ"דצט:

כה

כה יש נוהגין לקרות קריאת שמע בקול רםק מלבד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועדקא ויש נוהגין לקרותה בלחש מלבד פסוק ראשוןקב מפני חשש שמא יבטח אחר על השמיעה ולא יקרא בעצמו ובאמת אינו יוצא בשמיעה אלא כשט' שומעין מאחד המכווין להוציאםקג כמו שנתבאר בסי' נ"טקד:


א) טור ושו"ע סעיף א. ועי' לקו"ש חכ"ה עמ' 71.

ב) אוצ"ל: אל (לקו"ש שם).

ג) כדלקמן רס"י סג.

ד) מדרש ויקרא רבה כז, ו. טור שם.

ה) טור בשם רב עמרם גאון.

ו) לבוש ס"א. וראה ברכות סג, ב. פרי חדש ס"ב.

ז) דברים ו, ו. ספרי שם הובא בפרש"י שם. שו"ע סעיף ב.

ח) כמבואר במדרש תנחומא קדושים ס"ו.

ט) אהלות פ"א מ"ח.

י) מדרש הנעלם (זהר חדש רות ל, ג) הובא בב"י ד"ה יש נוהגים. שו"ע סעיף ג. וכ"ה בסדור ד"ה בק"ש.

יא) מהר"י אבוהב. הובא בב"י. רמ"א שם. והיינו אפילו אלו שעדיין לא סיימו ק"ש (סדר היום. אג"ק חי"ט ע' תנ).

יב) רבינו ירוחם נתיב ג ח"ב. הובא בדרכי משה ס"ק ב.

יג) מ"א ס"ק ב.

יד) לקמן סעיף ח.

טו) כדלקמן סי' סו ס"ח וש"נ.

טז) דרכי משה שם. רמ"א שם. שלכן לא חוששים לזה גם בש"ץ (ב"י שם ד"ה ויש מקשים).

יז) מהרמ"ע בספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי סי' יז הובא במ"א ס"ק א.

יח) שו"ת ר"מ אלש[קר] סי' סו. הובא במ"א שם. ושו"ע סעיף ג. וראה גם לקמן סי' סו ס"ז וש"נ. וראה העו"ב (ירות"ו) ח, סג. העו"ב תלד ע' ט.

יט) קהלת א, טו.

כ) מדרש הנעלם (זהר חדש רות ל, ג). הובא בב"י ד"ה יש נוהגים. לבוש ס"ה. ובסידור ד"ה בק"ש: יחיד המתפלל לעצמו יחזיר תיבות אני ה' אלהיכם. ועי' שער הכולל פ"ב אות ט ופל"ו אות ד. בדי השלחן סי' יט ס"ק סב. ועי' אג"ק חט"ז ע' רצד לענין ק"ש שעל המטה, ק"ש דתפילין דר"ת ושמו"ר, ושאומרים בבוקר קודם התפלה (בזמנה).

כא) ב"י ד"ה יש נוהגים. שו"ע ס"ג.

כב) דרכי משה ס"ק א. רמ"א שם.

כג) תיקוני זהר תיקון י (הובא בב"י שם). רוקח סי' שכ. שבלי הלקט סי' טו בשם רב דניאל גאון וטעמי ר' יהודה החסיד. מנהיג דיני תפלה סי' לג. רמ"א שם.

כד) אגור סי' קז. שו"ת מהרי"ק שרש לא. רמ"א שם.

כה) ראה לעיל סי' נד ס"א מתי צריך לענות אחרי ברכת עצמו.

כו) כדלקמן סי' קכד סי"ב וש"נ.

כז) רמ"א שם. ומנהג חב"ד שהש"ץ מסיים הבוחר בעמו ישראל באהבה בלחש ואין עונים אמן (ס' המנהגים - חב"ד ע' 11). וראה לעיל סי' נט סוף ס"ד.

כח) טור ושו"ע סעיף ד. וראה גם לקמן סכ"ה.

כט) גמרא ברכות יג, ב (גבי רבי), לפי' הרא"ש שם פ"ב סימן ג וראבי"ה סי' מו. טור ושו"ע סעיף ה. וראה אגה"ק סי' ט "בעינים סגורות".

ל) ברייתא וגמרא ברכות יג, ב. ב"י ד"ה וצריך להאריך.

לא) רב אשי שם.

לב) הרב רבינו יונה שם ד"ה ובלבד. טור ושו"ע ס"ו.

לג) סמ"ק סי' ב. הובא בב"י שם.

לד) כדלעיל סי' לו אות ח.

לה) מנחות כט, ב. טור ושו"ע שם.

לו) רש"י ברכות שם ד"ה ובדלי"ת.

לז) ר' חייא בר אבא ברכות שם. טור ושו"ע שם.

לח) טור בשם הרא"ש ושו"ע סעיף ו. וראה הרב רבינו יונה שם. רא"ש ברכות פ"ב סי' ג בשם י"א.

לט) גירסת הראבי"ה סי' מו (הובא בטור) בירושלמי ברכות פ"ב ה"א.

מ) טור ושו"ע סעיף ז.

מא) מ"א ס"ק ו בשם ר' יוסף קלמנקש.

מב) של"ה במסכת תמיד עניני תפלה ד"ה ז"ל אבא מורי, בשם מהר"ש מלובלין. הובא במ"א שם.

מג) תרומת הדשן סי' כז. מ"א סי' קכח ס"ק עג.

מד) ירושלמי פסחים פ"ד ה"ט. סדר רב עמרם. תוס' מנחות עא, א ד"ה וכורכין. רוקח סי' שכ. רמ"א סעיף יד.

מה) רש"י סוף פרק ד דפסחים נו, א ד"ה ולא. הרב רבינו יונה ברכות טו, ב ד"ה רבא. ב"י ד"ה וצריך להפסיק. וראה לקמן סי"ד.

מו) משנה ברכות לג, ב. ר' זירא שם. וראה ירושלמי ברכות פ"ה ה"ג. וראה גם לעיל ס"ג. לקמן סי' קכא ס"ב.

מז) גמרא שם. רש"י שם ד"ה מילתא. טור. לבוש ס"ט.

מח) גמרא שם לפירש"י ותוס' לד, ב ד"ה אמר פסוקא.

מט) שם לפר"ח וה"ג הובא בתוס' שם. ורי"ף שם ורמב"ם פ"ב מה' ק"ש הי"א.

נ) ירושלמי ברכות פ"ה ה"ג. סמ"ג עשין יח. הגהות מיימוניות דפוס קושטא הלכות ק"ש פ"ב הי"א הובא בב"י. ספר חסידים סוף סימן יח. ט"ז ס"ק ג. ב"ח. מ"א סי' סג ס"ק ו. דלא כטור סי' ס סא וסמ"ק סי' קד. וראה גם לקמן סי' סג ס"ה.

נא) שו"ע סעיף ט.

נב) מ"א ס"ק ח.

נג) ירושלמי ברכות פ"א ה"א. הלכות גדולות הובא בארחות חיים הלכות ק"ש סי' כז. סמ"ג עשין יח. הגהות מימוניות שם. שו"ע סעיף י. מ"א שם.

נד) מהר"י אבוהב הובא בב"י ד"ה ואם כופל. שו"ע ורמ"א סעיף י.

נה) ב"י שם.

נו) של"ה עניני תפלה. מ"א ס"ק ז.

נז) כדלקמן סי' תרכג ס"י.

נח) תוס' ברכות לד, א ד"ה אמר. רא"ש פ"ה דברכות סי' טז. טור ושו"ע סעיף יא.

נט) ולקמן סי' תרכג ס"י: ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים.

ס) תוס' ורא"ש שם. שו"ע ולבוש סעיף יב. ט"ז ס"ק ד. וראה גם לקמן סי' תרכג ס"י.

סא) מלכים א יח, לט.

סב) אהל מועד שער קריאת שמע דרך א נתיב ז. רמ"א סעיף יב. וראה ירושלמי מגילה פ"ד ה"י.

סג) ב"י ד"ה כתוב באהל מועד.

סד) מא, יד. עב, יד. פט. נג.

סה) כן משמע במ"א ס"ק י. וראה רבינו בחיי שמות יד, לא.

סו) ט"ז ס"ק ד.

סז) כדלקמן סי' תרכג ס"י.

סח) פסחים נו, א. רמב"ם פ"א מהל' ק"ש ה"ד. טור ושו"ע ולבוש סי"ג. ט"ז ס"ק ה. וראה גם לעיל סי' מו ס"ט.

סט) ראה גם לקמן סכ"ה. והיינו מלבד ביוהכ"פ כדלקמן סי' תריט ס"ט. עיי"ש שמביא טעם אחר לאמירת ברוך שם.

ע) מ"א ס"ק יא. וראה לבוש סי' סג ס"ה. ועי' פס"ד צמח צדק שלט, ד. וראה בדה"ש סי"ט סקל"ח, אם חוזר לשמע או לברוך שם.

עא) פסחים שם כר' מאיר. רש"י שם ד"ה ולא. טור ושו"ע סעיף יד. ט"ז ס"ק ו. וראה לעיל סוף ס"ז. לקמן סי' סג ס"ה.

עב) רוקח סי' שכ. על הכל סי' ב בשם מהר"ם מאיברא. רמ"א סעיף יד.

עג) רבא בפסחים שם. טור ושו"ע סעיף טו. וראה ספר האשכול הלכות קרית שמע וברכותיה.

עד) ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.

עה) המנהיג דיני תפלה סי' לח. טור ושו"ע סעיף טז.

עו) ערוגת הבושם (לר' אברהם ב"ר עזריאל) ח"ב ע' 28. לבוש סעיף טז.

עז) ירושלמי שם. הובא ברי"ף ותוס' ברכות טו, ב ד"ה בין. ורא"ש פ"ב דברכות סי' יב. טור ושו"ע סי"ז.

עח) טור בשם הראב"ד. שו"ע שם.

עט) רד"ק במכלול שער דקדוק הפעלים. הובא בב"י ד"ה ומ"ש וצריך להתיז.

פ) ראב"ד הל' ק"ש פ"ב ה"ט. טור ושו"ע סי"ח.

פא) רא"ש פ"ב דברכות סי' יב בשם ירושלמי. שבלי הלקט סי' טו בשם גאונים. תוס' ברכות טו, ב בשם רב אלפס. טור ושו"ע סי"ט.

פב) ברייתא ברכות טו, ב. רש"י שם ד"ה בין.

פג) רבא שם. טור ושו"ע סעיף כ. ראה גם לקמן סי' קסז ס"ה.

פד) רד"ק במכלול שער דקדוק הפעלים. הובא בב"י ומ"א ס"ק יב. ועי' יגדי"ת (נ.י.) ח, מט.

פה) הרב רבינו יונה בספר היראה. טור ושו"ע סכ"א.

פו) ראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' לב ע' סא.

פז) הרב רבינו יונה שם. טור ושו"ע סכ"ב.

פח) כדלעיל סי' נא ס"ז.

פט) רד"ק במכלול שם הובא בב"י. רמ"א סכ"ב.

צ) רד"ק שם. לבוש סכ"ב.

צא) רמב"ם הל' ק"ש פ"ב ה"ט. טור ושו"ע סכ"ג. ועי' לעיל סי' נא סי"ב.

צב) סעיף א.

צג) הרב רבינו יונה ברכות טו, ב לפירושו בפסחים שם נו, א. טור ושו"ע סכ"ד.

צד) ב"י ד"ה כתב ה"ר יונה.

צה) רמ"א סעיף כד.

צו) דרכי משה ס"ק ח. וראה רמ"א שם ומ"א ס"ק יד.

צז) ריב"ש סי' תפו הובא בב"י סי' כד ד"ה והריב"ש.

צח) הרב רבינו יונה בספר היראה. טור ושו"ע סכ"ה. מ"א ס"ק טו. וראה גם לעיל סי' כח ס"ב וש"נ.

צט) סעיף ו. וראה שם סעיף ז וש"נ. ומנהג חב"ד ע' ס' המנהגים - חב"ד ע' 10-11.

ק) הרב רבינו יונה ברכות טו, ב. שו"ת רשב"א ח"א סי' תנב. תשובת רב האי גאון (שערי תשובה סי' שמג) הובא בתשובת ר"מ אלשקר סי' י. שו"ע ורמ"א סעיף כו.

קא) כדלעיל סעיף יג.

קב) כדלעיל סעיף ה.

קג) הרב רבינו יונה ברכות כא, ב ד"ה ויש שמקשים. הובא בב"י סי' סט. מ"א סי' נט ס"ק ה.

קד) סעיף ד (לענין ברכות ק"ש. וראה לקמן סי' סט ס"ב). וראה פרי חדש סי' סב ס"א. אליה רבה שם ס"ק ב.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן