סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק ובו י"ג סעיפים:

א

א אע"פ שאסור לספר בברכות קריאת שמע אפילו בדברי תורהא ואפילו בלשון הקודשב התירו שאילת שלום מפני היראה ומפני הכבוד ומפני דרכי שלוםג.

כיצדד בין פרק לפרק שואל בשלום אדם נכבד מפני כבודוה ומשיב שלום לכל אדם מפני דרכי שלוםו ומותר לשאול בשלום הקורא אע"פ שיודע שיצטרך להשיב לוז ומי שלא ראינו שיקפיד על חבירו כלל לא יפסיק אפילו בין הפרקיםח (בין להשיב בין לשאול מפני הכבוד) ובאמצע הפרק שואל בשלום אדם מי שהוא ירא ממנו כגון אביוט שנאמר בוי איש אמו ואביו תיראו או רבו שאמרו בויא מורא רבך כמורא שמים ומשיב שלום לכל אדם נכבד.

וכל תלמיד חכם שהוא מופלג בדורו אע"פ שאינו רבו הוא ג"כ בכלל מוראיב ואם אינו מופלג בדורו רק שהוא גדול ממנו בחכמה אינו בכלל מורא אלא בכלל כבוד אבל אם הקורא גדול ממנו אין מפסיק לו אלא כמו לשאר כל אדם אע"פ שהוא תלמיד חכםיג:

ב

ב כל מקום שמותר להפסיק באמצע הפרק מותר אפילו באמצע הפסוקיד חוץ מפסוק שמע ישראל שלא יפסיק בו כללטו אם לאטז מפני מי שירא ממנו שמא יהרגנו והוא הדין לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שגם הוא בכלל היחוד ומטעם זה אין להפסיק גם כן בין שמע ישראל לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועדיז.

ויש אומריםיח שאפילו באמצע שאר הפסוקים לא יפסיק אלא בסיום ענין אבל לא באמצע הענין כגון פסוק ושמתם וגו' יכול להפסיק בין נפשכם לוקשרתם שהוא ענין אחר אבל עד נפשכם לא יפסיק בין תיבה לתיבה שהוא באמצע הענין ואם פסק חוזר לתחלת הפסוק (שהאיך יתחיל מאמצע הענין שלא יהיה פירוש כלל לדבריו)יט.

ולענין מעשהכ כשמפסיק לעניית קדיש ולקדושה ולברכו כמו שיתבארכא יכול להפסיק אפילו באמצע הענין ולסמוך על בעלי סברא הראשונהכב שלא חלקו בכך והתירו בכל ענין וכדאי הם לסמוך עליהם לצורך מצוה רבה כזו אם אי אפשר למהר להגיע לסיום ענין ולענות עם הצבור אבל כשחוזר למקום שפסק יש לחוש לסברא האחרונה לחזור לתחלת הפסוק:

ג

ג אם שכח להניח ציצית ותפילין יש אומריםכג שיכול להפסיק בין הפרקים להניחן ולברך עליהןכד ויש אומריםכה שתפילין מפני שחובה לקרות ולהתפלל בהן כדי לקבל מלכות שמים שלימהכו מפסיק להניחן ויברך ג"ככז אבל ציצית אינה חובת הגוףכח שאם אין עליו טלית פטור מציצית ויכול לקרות ואינו כמעיד עדות שקרכט כיון שאין עליו טלית החייבת בציצית לפיכך אסור להפסיק בברכתן אפילו בין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה אלא לובשן בלא ברכהל ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברךלא וכן יש לנהוג הלכה למעשהלב:

ד

ד לעניית קדיש וקדושה וברכולג ומודיםלד מפסיק אפילו באמצע הפרק ואפילו באמצע הפסוקלה שאם מפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד של בשר ודם ק"ו לכבוד של הקדוש ברוך הואלו ומטעם זה הוא הדין אם שמע קול רעמים יפסיק ויברךלז:

ה

ה כשמפסיק למודים ישחה ויאמר מודים אנחנו לך ולא יותרלח שבזה די שלא יהיה נראה ככופר במי שחביריו משתחוים ומודים לולט.

וכשמפסיק לברכו לא יאמר רק ברוך ה' המבורך לעולם ועד ולא נוסח יתברך וישתבח כו'מ שאינו אלא מנהגמא ואפילו בפסוקי דזמרה אין מפסיקין לאמרומב.

וכשמפסיקים לקדיש יאמר אמן יהא שמיה רבא עד יתברךמג ועד בכלל וישמע מהש"ץ עד ואמרו אמן ויענה אמןמד כי יש מחלוקת אם חייב לומר כל הנוסח מיתברך ואילך כמ"ש בסי' (נ"ה) [נ"ו]מה לכן אין להפסיק באמירתו במקום שאסור להפסיקמו ומכל מקום תיבת יתברך צריך לומר מטעם שנתבאר שם ומתתקבל ואילך לא יענה אמן כי אינה אלא מנהגמז וכ"ש הנוהגין לומר ועתה יגדל נא וגו' קודם שמתחיל הש"ץ יתגדלמח שאין מפסיקין לאמרו בכל מקום שאסור להפסיקמט.

ובקדושה יאמר רק קדוש וברוך ולא ימלוך שימלוך אין אומרים המלאכים ואינו מעיקר הקדושהנ ויש מי שאומרנא שגם ימלוך הוא מעיקר הקדושה והעיקר כסברא הראשונהנב ולדברי הכל נוסח שמוסיפין בשבת אינו מנוסח הקדושהנג ואין אומרים אותו במקום שאסור להפסיקנד.

ועל ברכת התורה יענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד וגם אמן אחר נותן התורהנה מפני שברכה זו היא ג"כ כמו דבר שבקדושה שהרי אינה נאמרת על קריאת ספר תורה אלא כשקורין בעשרהנו.

אבל אחר שאר ברכות אין עונין אמן בקריאת שמע וברכותיה אפילו בין הפרקים חוץ מן אמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואמן שאחר שומע תפלהנז שיש להם דין דבר שבקדושהנח עונין אותן אפילו באמצע הפסוק:

ו

ו כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות בתורה יש אומריםנט שאינו מפסיק שלא אמרוס להקדימו אלא משום כבוד כהונתו ואם היה פנוי ומקדימין אחר לפניו נמצא מקילין לכבוד כהונתו אבל זה שאינו יכול לקרות משום קריאת שמע אין בכאן זלזול לכבוד כהונתו במה שעולה ישראל במקומו ויש אומריםסא שאפילו ישראל שקורא קריאת שמע וקראוהו לעלות לספר תורה מפסיק אפילו באמצע הפרק ק"ו מכבוד הבריות ויראתם וכן נוהגין במדינות אלוסב ואין לשנות המנהג מפני המחלוקתסג.

ומכל מקום לא יקרא עם החזן כלל ויסמוך על דברי האומריםסד שיכול לברך על שמיעה מהחזןסה כמו שיתבאר בסי' קמ"אסו ומכל שכן שלא יפסיק ויאמר להחזן שיאמר מי שבירךסז.

ואחר כך חוזר למקום שפסק בקריאת שמע ואין צריך לחזור לראש אפילו שהה כדי לגמור את כולה כיון ששהה ברצונו שזה אינו נקרא אונס כללסח ובלא אונס כלל הכל מודים כמו שנתבאר בסימן ס"הסט:

ז

ז ואלו הן בין הפרקיםע בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמע בין והיה אם שמע לויאמר אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק בשום עניןעא שלא להפסיק בין ה' אלקיכם לאמתעב משום שנאמרעג וה' אלקים אמת אלא יאמרעד אני ה' אלקיכם אמת ואז יפסיק כדין הפסק באמצע הפרק ויש ליזהר לומר גם ויציב לפי שויציב הוא ג"כ לשון אמת על כן אין להפסיק בי[נו] לה' אלקיכם בדיבור אחר אלא במלת אמת בלבדהעה:

ח

ח אם פסק מפני היראה או הכבודעו אחר שאמר אמת וכן אם סיים ה' אלהיכם אמת קודם הש"ץ וממתין על הש"ץ שיאמר עמו ברכת אמת ויציבעז אינו חוזר ואומר אמתעח אלא מתחיל מויציב או ממקום שפסק:

ט

ט צריך לסמוך גאולה לתפלהעט מטעם שיתבאר בסימן קי"אפ ולא יפסיק אחר שסיים גאל ישראל אפילו כמו באמצע הפרקפא.

ולכן יש אומריםפב שאין עונין אמן אחר גאל ישראל לא אחר ברכת עצמו אפילו במקום שנוהגין לענות אחר ברכות עצמו בסיום ב' או ג' ברכותפג ולא אחר הש"ץ ויש אומריםפד שעניית אמן אינה חשובה הפסק כיון שהיא צורך הברכה וסיומה וכן נוהגין במדינות אלו לענות אמן בין גאולה לתפלה אחר שמסיים הש"ץ ברכה זו אבל לא אחר ברכת עצמופה כמו שנתבאר בסימן נ"דפו.

ומי שרוצה לצאת לדברי הכל יוכל לכוין לסיים עם הש"ץ ואז אינו מחוייב לענות אמן אחר הש"ץ לפי מנהגינו שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו אפילו אחר ישתבח וכיוצא בו ממקומות שמותר לענות אמן אחר הש"ץפז כמו שנתבאר שם ובסי' נ"אפח.

ויש מדקדקים להמתין בצור ישראלפט כדי לענות אמן אחר הש"ץצ (א) ויש אומרים שאסור להפסיק באמצע הברכה בעניית אמן אפילו אמן שאחר ברכה זו בעצמהצא אלא באמן שהוא כמו דבר שבקדושה בלבד כמו שנתבאר למעלהצב (ולפיכך אין לזוז בזה מהמנהג או יעשה בענין שיוצא לדברי הכל):

י

י אין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלהצג כמו שאין מפסיקין בתפלה עצמהצד שמסיום הגאולה הוא התחלת התפלהצה וכיצד הוא עושה ממתין בשירה חדשה כדי לענותצו ואפילו אם שוהה כדי לגמור את כולה אין בכך כלום כמו שנתבאר בסי' ס"הצז:

יא

יא מי שאין לו תפילין והצבור מתפללים מוטב שיתעכב עד אחר תפלת הצבור לשאול לו תפילין מחבירו כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין ויקבל עליו מלכות שמים שלימהצח ממה שיתפלל עם הצבור בלא תפילין ויעיד עדות שקר בעצמוצט.

אבל מי שמתיירא שמא יעבור זמן קריאת שמע עד שימצא תפילין קורא קריאת שמע בלא תפילין ואם מתיירא שמא יעבור גם זמן תפלה מתפלל גם כן וכשיבואו תפילין לידו אחר כך יניחן במנחה או יניחן באמצע היום ויאמר בהם איזה מזמורק.

ואם באו לידו בין קריאת שמע לתפלהקא (ב) יש אומריםקב שאין מפסיקין לברך עליהן אלא בין הפרקים אבל לא באמצע הפרק לפיכך מויאמר ואילך יניחן בלא ברכה ואחר התפלה ימשמש בהם ויברךקג (ג) ויש אומריםקד אפילו באמצע הפרק יכול לברך עליהן אבל לא בין גאולה לתפלהקה שהרי דינו כמו באמצע התפלה ממש אפילו לענות קדיש או קדושה שהיא מצוה עוברת וכל שכן בברכת התפילין שיכול לברך אחר כך וכן יש לנהוגקו.

וכל זה בתפילין שהן חובה לתפלה כדי לקבל מלכות שמים שלימה אבל ציצית שאין חובת הגוף אלא כשיש עליו טלית החייבת בציצית לא יפסיק להתעטף בה בין גאולה לתפלהקז אפילו בלא ברכהקח שהעיטוף חשוב ג"כ הפסק בתפלה עצמהקט כמו שיתבאר בסי' (צ"ג) [צ"ז]קי והוא הדין בין גאולה לתפלה כיון שאין בו צורך כל כך לתפלה אבל קודם שסיים גאל ישראל יכול להתעטף בלא ברכה אפילו באמצע הפרק שהרי אפילו לעסוק במלאכתו מותר בעוד שהוא קורא קריאת שמע חוץ מבפרשה ראשונה כמו שנתבאר בסימן ס"גקיא:

יב

יב כל מי שלא אמר ברכת אמת ויציב שחריתקיב (כמו שתקנוהוקיג) ואמת ואמונה ערבית אע"פ שיצא ידי קריאת שמע שהברכות אינן מעכבות את קריאת שמעקיד (אפי' לא אמרן כלל) לא יצא ידי חובת המצוה כתיקונהקטו שנאמרקטז להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות וברכת אמת ויציב כולה הוא על חסד שעשה עם אבותינו שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם וברכת אמת ואמונה מדבר בה גם על העתידות שאנו מצפים שיקיים לנו הבטחתו ואמונתו לגאלנו מיד מלכים ומיד עריצים ולשום נפשנו בחיים ולהדריכנו על במות אויבינו כל אלה הניסים התדירים תמידקיז.

ובסוף ברכה חוזר לגאולת מצרים כדי לסמוך לגאל ישראלקיח שהוא לשון עברקיט ומה שנוהגים לסיים במערביתקכ מלך צור ישראל וגואלו אין למחות מפני שלשון זה כולל ג"כ לשון עבר שלשון גואל כולל עבר והוה ועתידקכא (כמו מוציא לחם שכולל גם עבר כמו שיתבאר בסי' קס"זקכב).

וצריך להזכיר יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכות בכורות באמת ויציבקכג וכן באמת ואמונהקכד ואם לא הזכיר אחת מהן לא יצא ידי חובתו (ומחזירין אותוקכה).

אבל שאר הנוסח אם שינה אותו ולא אמר אותו לשון אלא בנוסח אחרקכו ואפילו אם דילג הרבה יצאקכז וכן הוא בנוסח שאר כל הברכות הארוכות ולא אמרוקכח שהמשנה ממטבע שטבעו חכמים לא יצא אלא כשמשנה בפתיחתן או בחתימתן אבל שאר הנוסח אינו מעכב אלא התיבות שפרטו חכמים שהן מעכבותקכט כגון אלו שאמרנו (וכגון ברית ותורה ומלכות בברכת המזוןקל וגשמים בתפלהקלא וכל כיוצא בהן):

יג

יג אם אין פנאי לאדם להתפלל בעונת קריאת שמע ולסמוך גאולה לתפלהקלב יקרא קריאת שמע בעונתה בלא ברכותיהקלג ואח"כ יקראנה בברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה (ד) ויש אומריםקלד שיכול ג"כ לומר ברכות שלפניה ולשייר ברכת אמת ויציב ואח"כ לסמוך גאולה לתפלה:


א) עיין סי' סח.

ב) תוס' ברכות יג, א. על הכל סי' ג בשם רבינו שמעיה. מ"א בריש הסימן.

ג) והטעם להיתר זה עי' לקמן סי' קפג סי"א. ועיי"ש לענין בהמ"ז. ולענין תפלה עי' לקמן רס"י קד. ולענין פסוד"ז עי' לעיל סי' נא ס"ה. ולענין בין ברכה לאכילה עי' לקמן סי' רו ס"ג. סדר ברה"נ רפ"ט.

ד) משנה ברכות יג, א. ופירש"י שם. טור ושו"ע ס"א.

ה) טור. לבוש ס"א.

ו) לבוש שם.

ז) מ"א ס"ק ב.

ח) ספר החינוך מצוה תכ. אליה רבה ס"ק ב.

ט) רשב"א ברכות שם (וארחות חיים הלכות קריאת שמע סי' כו) בשם הגאונים. רא"ש ברכות פ"ב סי' ה. טור ושו"ע שם.

י) ויקרא יט, ג.

יא) אבות פ"ד מי"ב.

יב) תרומת הדשן סי' קלח. מ"א סק"ב.

יג) מ"א שם. ועי' דרכי החיים ברכות ח"ג סק"א.

יד) ירושלמי פ"ב דברכות סוף ה"א. הובא בתוס' וברא"ש שם. טור ושו"ע ס"א.

טו) ב"י ד"ה ומ"ש ואפילו. כסף משנה פ"ב מהלכות קריאת שמע הט"ו בשם הרמ"ך. שו"ע שם.

טז) שו"ע שם. וראה רא"ש שם.

יז) ב"י שם. וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין. ועי' מסגרת השלחן סט"ז סק"ז.

יח) כסף משנה שם בשם רבינו מנוח. מ"א ס"ק ג.

יט) עי' תהל"ד סק"א.

כ) וכ"ה בסידור ד"ה ומכל מקום.

כא) לקמן סעיף ד.

כב) עי' דרכי החיים הל' ק"ש ח"ב סק"א.

כג) שבלי הלקט סי' טו.

כד) בדק הבית. שו"ע סעיף ב.

כה) הרב רבינו יונה ברכות טו, א ד"ה והורה (שכותב חילוק זה גבי בין ק"ש לתפלה, כדלקמן סי"א, ומלשונו משמע שכ"ה בכל ברכות ק"ש, גם קודם ק"ש. וכ"מ בתוס' ברכות יד, ב ד"ה ומנח, ובהגהות מיימוניות פ"ג מהל' ק"ש אות ב, שחילוק זה הוא גם קודם ק"ש). רא"ש ברכות פ"ב סי' י (שמבאר טעמי החילוק, אף דמיירי בין ק"ש לתפלה) ובתשו' כלל ד סי' א (לברך על התפילין בין אהבה לק"ש, כדלקמן סי' פ ס"ג). ארחות חיים הלכות תפילין סי' יא בשם גאון (כנ"ל). דרכי משה ס"ק א בשם מוהר"א מפראג ובסי' נד ס"ק א בשם אור זרוע (כת"י) בשם תשובת הגאונים (שלא לברך על הציצית בברכות ראשונות של ק"ש).

כו) כדלעיל סי' לח סעיף ז. לקמן סעיף יא וש"נ.

כז) ארחות חיים שם בשם גאון. שו"ת רא"ש שם. ועי' יגדי"ת (נ.י.) חוב' ו ע' נא. חוב' עא ע' רכט. אהלי שם ח"ח ע' ר.

כח) כדלעיל סי' יז ס"ג. סי' כד ס"א. משא"כ תפילין, כדלעיל סי' יד סי"ב. סי' לח סי"א.

כט) עי' לעיל רס"י ח וש"נ. ולענין תפילין, עי' לעיל סי' כה ס"א. סי' לד ס"ה. סי' לח ס"ז.

ל) דרכי משה שם בשם מוהר"א מפראג ובשם אור זרוע בשם הגאונים. תשב"ץ (המובא במ"א סק"ד) בשם מהר"מ (שו"ת פראג סי' רעג).

לא) ב"י. תוס' ברכות שם ד"ה ומנח תפילין (בשם הר"מ מקוצי). לבוש שם סעיף ב. וראה גם לעיל סי' ח ס"כ.

לב) רמ"א ס"ב, לפירוש המ"א שם. ואם הגיעו לידיו באמצע פסוד"ז עי' לעיל סי' נג ס"ג. ואם הגיעו לידיו בין ק"ש לתפלה עי' לקמן סי"א.

לג) ראבי"ה סי' מז. שבלי הלקט סי' טו. רא"ש ברכות פ"ב סי' ה. המאורות ברכות יד, א בשם בעל ההשלמה ור' יצחק אבן גיאת.

לד) המאורות שם. הרב רבינו יונה ברכות יד, א ד"ה ר' יהודה אומר באמצע כו'.

לה) על הכל סי' ג. שו"ע סעיף ג [ועי' לחם חמודות ברכות פ"ב אות כד. מירושלמי דלעיל סעיף ב]. והיינו אפילו באמצע ענין כדלעיל ס"ב וש"נ. וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין.

לו) ראבי"ה ושבלי הלקט שם. מ"א ס"ק ה. ועי' דרכי החיים הל' ק"ש ח"ב סק"א. יגדי"ת (נ.י.) ח, נ.

לז) מ"א שם.

לח) לבוש סעיף ג. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ו בשם מהר"ם בהקדמת סמ"ק (מהדורת קראקא שנ"ו). וראה רבינו יונה שם. וכ"ה בסידור ד"ה כשמפסיק.

לט) כדלקמן סי' קכז סעיף א. ועי' ברכות כא, ב. רש"י שם ד"ה רב הונא סבר. ותוס' שם ד"ה עד. טור סי' קט.

מ) דרכי משה. רמ"א שם סעיף ג.

מא) כדלעיל סי' נז סעיף ד וש"נ. וראה גם לקמן סי' קכד ס"ח.

מב) דיני ההפסקות בפסוד"ז - לעיל סי' נא ס"ג-ה וש"נ.

מג) באר היטב ס"ק ז.

מד) לחם חמודות ברכות פ"ב אות כג. הובא במ"א ס"ק ו.

מה) סעיף ז.

מו) מ"א שם.

מז) לחם חמודות ומ"א שם. וכמבואר ברמב"ם בסדר תפלות כל השנה נוסח הקדיש.

מח) כדלעיל סי' נו סעיף ד וש"נ.

מט) של"ה דין ק"ש של ערבית וב"ח סי' רלו בשם רש"ל בהגהות הטור. מ"א סי' נו ס"ק ז.

נ) לחם חמודות שם.

נא) הגהת יש נוחלין אזהרת התפלה אות יב.

נב) מ"א ס"ק ו. ובסידור ד"ה כשמפסיק פסק כסברא השניה. וראה גם לקמן סי' קט ס"ג.

נג) הגהות יש נוחלין אזהרת התפלה ריש אות יד. מ"א סי' קכה ס"ק א.

נד) לחם חמודות שם. עטרת זקנים ס"ק ב. וראה גם לקמן סי' קכד סי"א. יגדי"ת (נ.י.) חוב' לה ע' רמא.

נה) לחם חמודות שם. מ"א ס"ק ו. וכ"ה בסידור ד"ה ועל ברכות.

נו) לחם חמודות שם. ועי' תהל"ד סק"ג.

נז) ירושלמי ברכות פ"ד ה"ו. סמ"ק סי' קד הובא בטור. על הכל סי' ג בשם מורו הר"ם מאייוורא. תרומת הדשן סי' יא. רמ"א סעיף ג.

נח) דרכי משה. רמ"א שם וסי' קט סעיף א.

נט) שו"ת רשב"א ח"א סי' קפה. הובא בב"י סי' קלה. דעה הב' בשו"ע ס"ד.

ס) גטין נט, ב.

סא) טור בשם ספר המנהיג. דעה הא' בשו"ע שם.

סב) לבוש סעיף ד.

סג) מ"א ס"ק ח.

סד) זהר ח"ב רו, א.

סה) לחם חמודות פ"ב דברכות סוף אות כג. הובא במ"א שם.

סו) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וע"ש בט"ז ס"ק ג.

סז) מ"א שם.

סח) מ"א שם.

סט) סעיף א.

ע) משנה ברכות יג, א. וגמרא שם יד סע"א. טור ושו"ע סעיף ה.

עא) תלמידי רבינו יונה ברכות שם ד"ה אלו הן בשם רבני צרפת. רא"ש פ"ב דברכות סי' ח. טור בשם ר"י ושו"ע שם.

עב) גמרא שם יד סע"א ורע"ב. ורש"י שם.

עג) ירמי' י, י.

עד) רא"ש שם. תלמידי רבינו יונה שם. טור ושו"ע סעיף ה.

עה) ב"י ד"ה וכתב הרמב"ם לדעת הרא"ש. מ"א ס"ק ט.

עו) ראה יגדי"ת (נ.י.) ח, נ.

עז) הרב רבינו יונה ברכות יד, ב.

עח) רבא שם. טור ושו"ע ס"ו.

עט) ברייתא ברכות ט, ב.

פ) סעיף ב.

פא) ע' שו"ע סעיף ט. ולקמן ס"י וסי"א וקו"א ס"ק ג. ועי' פסקי ר' ישעי' אחרון ז"ל פ"ב דברכות הלכה ב אות ב הובא בשלטי הגבורים שם ומ"א ס"ק י.

פב) ב"י ד"ה וגומר, על פי הזוהר ח"א רה, ב. וכן הביא באליה רבא ס"ק י בשם מגיד מישרים שאמר המגיד לבית יוסף.

פג) כדלעיל סי' נד סעיף א וש"נ.

פד) רא"ש ברכות פ"ז סי' י. וראה שבלי הלקט סי' טז. הרב רבינו יונה ברכות מה, ב.

פה) רמ"א סעיף ז.

פו) סעיף א.

פז) מ"א ס"ק יא. וכ"ה בסידור ד"ה ועל ברכות. וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 11.

פח) סעיף ג. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, עח.

פט) אינו בנוסח סידור רבינו, ולנוסח שלנו היינו להמתין בשירה חדשה.

צ) מ"א שם.

צא) הלכה ברורה ס"ק ד. אליה רבה ס"ק יג. ע' קונטרס אחרון. וראה לעיל סי' נא סוף ס"ה.

צב) סוף סעיף ה.

צג) מהרי"ק שורש לא הא' ענף ב מהתוספות ברכות יג, ב ד"ה שואל בשם ר"ת. על הכל סי' ג וארחות חיים הל' ק"ש סי' כז בשם רבינו יצחק. שו"ע ס"ט. וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין להפסיק.

צד) כדלקמן סי' קד ס"ה.

צה) תרומת הדשן סי' יב.

צו) וכ"ה בסידור ד"ה וכן אין להפסיק.

צז) סעיף א.

צח) גמרא ברכות יד, סע"ב וטו רע"א. הרב רבינו יונה שם ד"ה הרוצה. וראה גם לעיל ס"ג. סי' לח ס"ז.

צט) מ"א ס"ק יב. וכ"ה בסידור ד"ה מי שאין לו.

ק) לבוש סי' נח סעיף ב. מ"א שם. וכ"ה בסדור ד"ה אבל מי. וראה לעיל סי' לד ס"ה. עי' חקרי הלכות ח"ו לח, ב.

קא) אם באו לידו קודם ק"ש עי' לעיל ס"ג.

קב) ר"מ מקוצי בתוס' ברכות יד, ב ד"ה מנח. ב"י ד"ה ומ"ש רק אם. עי' קונטרס אחרון.

קג) כדלעיל סי' ל ס"ג.

קד) (טור. הגהות מיימוניות הל' ק"ש פ"ג אות ב) עי' קונטרס אחרון (סוף ס"ק ב, שמבוארת שיטה זו שמברך על התפילין).

קה) דרכי משה ס"ק ה שפירש שב' הדיעות הנ"ל מיירי קודם גאל ישראל. ועי' קונטרס אחרון סק"ב-ג, שמוכיח כדבריו.

קו) רמ"א סעיף ח. וכ"פ בסידור ד"ה מי שאין לו. ועי' אהלי שם ח, רא.

קז) תוס' שם. הרב רבינו יונה שם ד"ה והורה (שבברכות ק"ש לא יברך על ציצית). רא"ש פ"ב דברכות סי' י (שלא יפסיק בעטיפת ציצית, והיינו בין גאולה לתפלה). וראה לעיל ס"ג די"א דחילוק זה הוא גם קודם ק"ש.

קח) ב"י שם. שו"ע סעיף ח.

קט) מ"א ס"ק יג.

קי) סעיף ד.

קיא) סעיף ח.

קיב) רב ברכות יב, א.

קיג) רש"י שם ד"ה כל מי.

קיד) כדלעיל סי' ס ס"ב.

קטו) טור ושו"ע סעיף י.

קטז) תהלים צב, ג.

קיז) רש"י שם ד"ה שנאמר להגיד.

קיח) וכדלעיל סי' נט ס"ו שצ"ל מעין פתיחה וחתימה סמוך לחתימה.

קיט) תוס' שם ד"ה להגיד (דלא כמ"א ריש סי' רלו).

קכ) שיש נוהגין לאמרו בליל יו"ט (ראה לקמן סי' תפט סכ"ח. סי' תרמב ס"ב), ואינו בסידור רבינו. וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקפב.

קכא) ט"ז ס"ק ו.

קכב) סעיף ה.

קכג) ירושלמי פ"א דברכות ה"ו. תוספתא ברכות פ"ב ה"א. טור.

קכד) עי' סי' סז.

קכה) כ"מ ברשב"א ברכות בדף יא, א ד"ה אחת ארוכה דדמי לברית ותורה בסוף סי' קפז. ועי' ירושלמי שם.

קכו) כסף משנה הל' ברכות פ"א ה"ו. מ"א סוף סי' סד. עי' סי' נט בט"ז סוף ס"ק א. ולעיל שם ס"א וש"נ.

קכז) רשב"א שם.

קכח) ברכות מ, ב.

קכט) מ"א שם. רשב"א שם. וראה גם לעיל סי' נט ס"א.

קל) כדלקמן סי' קפז ס"ד.

קלא) כדלקמן סי' קיד.

קלב) מ"א ס"ק טו.

קלג) ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. ב"י סי' מו. ולעיל שם ס"ט.

קלד) רמ"א סעיף י. ע' קונטרס אחרון.