עד שלא לברך כשאבריו רואים את הערוה ובו ז' סעיפים:

א

א כתוב בתורהא ושבת וכסית וכו' כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו' והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וגו' מכאן למדו חכמיםב שבכל מקום שה' אלהינו מתהלך עמנו דהיינו כשאנו עוסקים בקריאת שמעג ובתפלהד או בדברי תורהה צריך להיות המחנה קדוש שלא תהא צואה מגולה שםו ושלא יראה ה' בנו ערות דבר דהיינו שלא יהיה דבר ערוה כנגד פניו של אדםז הקורא או מתפלל כמלא עיניוח מפני שעיקר מחנהו של אדם הוא כנגד פניוט וצריך שיהיה מחנה זה קדוש שלא יראה בו ה' ערות דבר ואיסור זה הוא מן התורהי.

והחכמים הוסיפו שהמקומות אשר ה' שוכן בהם בקרבנו שהם ראשו ולבו של אדם הקורא או מתפלל צריך ג"כ שלא יהיו רואים את הערוה דהיינו שלא יהיה עם הערוה תחת מכסה אחד בלי הפסק וחציצה ביניהםיא (אע"פ שמן התורה אין בזה משום ולא יראה בך כו' כיון שערותו מכוסה נגד בני אדםיב) לפיכך אם היה ישן ערום ומתכסה בטליתו אע"פ שהוציא ראשו חוץ לטליתו שלא יהיה עם ערותו תחת מכסה אחד הרי זה לא יקרא עד שיחוץ בטליתו על לבו להפסיק בין לבו לערוה שלבו רואה את הערוה אסוריג והוא הדין אם לבו רואה את ערות חבירויד דהיינו שאין הפסק בין לבו לערות חבירוטו כגון ששניהם שוכבים ערומים ומתכסים בטלית אחד והם רחוקים זה מזה שאין בשרם נוגע אלא שפניהם זה כנגד זהטז:

ב

ב אפילו אם לבו מכוסה בבגד להפסיק בינו לערוה צריך שתהא ערותו גם כן מכוסה ואם הוא מגולה אסור לקרות מן התורה אפילו אם החזיר פניו ממנה שלא יראנה או שעצם עיניויז שהרי לא נאמר לא תראה ערות דבר אלא לא יראה בך כלומר שתהא מכוסה בענין שלא תהא נראה לאחר העומד אצלויח לפיכך העומד בבית ערום והוציא ראשו חוץ לחלון שלא יראה ערותויט אף על פי שכיסה לבו בבגד הרי זה לא יקרא כיון שערותו מגולה ונראית בביתכ.

אבל הישן ערום בכילה שאינו גבוה י' טפחים והוציא ראשו חוצה להכא וגם כיסה בבגד על לבוכב אע"פ שערותו מגולה בכילה ה"ז כמכוסה בטליתכג שכיון שאין הכילה גבוה י' טפחים שם כסוי עליה ואינה דומה לבית שהוא חלוק רשות לעצמו וכיון שהערוה נראית בתוכו אסור:

ג

ג מים אפילו הן צלולין חשובים כסוי לערוהכד ובלבד שיוציא ראשו ולבו חוץ למיםכה שלא יהיה עם ערותו תחת מכסה אחד כמ"ש סעיף א' ואם לבו תוך המים אם הם צלולים אסור משום לבו רואה את הערוה ואם הן עכורים שאין איבריו נראים בהם מותר לקרות בתוכםכו והוא מפני שהם חשובים הפסק בין לבו לערוה והוא שלא יהיה ריחם רעכז שאז צריך להרחיק מהם ד' אמות כמ"ש לקמןכח ומים צלולים שעל גבי קרקע עוכרן ברגליו ומותרכט והרוחץ במים צלולים שבכלי שאי אפשר לעכרן ורוצה לשתות אם לבו תוך המים יכסה בבגד ממטה ללבו ויברךל.

אבל אם כסהו בידו אינו חשוב כיסוי שהלב והיד גוף אחד הן ואין הגוף יכול לכסות את עצמולא והוא הדין אם מכסה את ראשו בידיו אינו חשוב כיסוי שיוכל לברך כך בגילוי הראשלב כמ"ש לקמן בסי' צ"אלג:

ד

ד אם האדם מחבק גופו בזרועותיו ה"ז חשובה הפסקה בין לבו לערוהלד שאף שהיד אינה חשובה כיסוי חשובה הפסקה כיון שמכל מקום אין לבו רואה את הערוהלה:

ה

ה יש אומריםלו שהנשים יכולות לברך ולהתפלל כשהן לבושות החלוק אע"פ שאינן מפסיקות למטה מלבן לפי שערותן למטה מאד ואין לבם רואה את הערוה ומכל מקום אם הן ערומות כיון שערותן מגולה ונראית לאחרים אסורלז משום ולא יראה בך ערות דבר וגו' ואם היא יושבת שאז אין פניה של מטה נראית מותרת לברך אע"פ שהיא ערומה כמ"ש בסי' ר"ולח:

ו

ו שאר איבריו רואים את הערוה מותרלט אבל אם איזה מאיבריו נוגע בערותו או בערות חבירו אסור לקרותמ או להתפללמא ויריכותיו שהערוה שוכבת עליהן צריך להפסיקן בבגדמב או להרחיקן בענין שלא יגע הגיד בהן אבל בכיס אין לחוש אם נוגע בהןמג לפי שלא אסרו אבריו נוגעים בערותו אלא משום גזירה אטו ידומד נוגעת בערותו שאז יבא לידי הרהור לפיכך בכיס שאין לחוש בו משום הרהור אף אם היתה נוגעת בו אין לגזור בו משום אבריו רואים את הערוה אעפ"י שהוא ערוה גמורהמה לענין שאם הוא מגולה אסור לקרות כנגדו משום ולא יראה בך וגו'מו:

ז

ז היתה טליתו חגורה לו על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה אע"פ שממתניו ולמעלה הוא ערום מותר לקרות קריאת שמע כיון שערותו מכוסה וגם הטלית מפסקת בין לבו לערוהמז אבל להתפלל אסור עד שיכסה לבומח לפי שבתפלה צריך לראות את עצמו כעומד לפני המלך ומדבר עמו שצריך לעמוד באימה אבל בקריאת שמע אינו מדבר עם המלךמט:


א) דברים כג, יד-טו.

ב) רבא בברכות כה, ב.

ג) ברכות כד, א. כה, א-ב.

ד) רמב"ם הל' תפלה פ"ד ה"ח. רבינו ירוחם נתיב ג ח"ד. טור ושו"ע סי' צ סעיף כו. וראה גם לקמן סי' עה ס"א וס"ו.

ה) מרדכי פרק ג דברכות (רמז פ) בשם רא"ם (בספר יראים סי' שצב). הרב רבינו יונה שם ד"ה אבל צלולין. וראה גם לעיל סי' עג ס"א וקו"א ס"ק א. לקמן סי' עה ס"ו. ולענין תפילין מגולים עי' לעיל סי' מג ס"ו. ולענין ספרים מגולים עי' סידור (הל' תפילין). ולענין ברכות עי' לקמן סי' צא ס"ב. סי' רו ס"ו. ובחיו"ד סי' א ס"ק נב.

ו) ראה ברכות כה, א-ב. וכדלקמן סי' עו-פג.

ז) שם כה, ב.

ח) שם כו, א.

ט) עי' ב"ח ומ"א סוף סי' עה.

י) ט"ז בי"ד סי' ר ס"ק ג. וכ"מ בגמרא שבת קנ, א.

יא) ברייתא ברכות כד, ב.

יב) מדשרי תנא קמא.

יג) ברייתא שם כיש אומרים. שו"ע סעיף א.

יד) תוספות רבינו יהודה ברכות כד, א ד"ה היכא דאתמר. טור ורמ"א סעיף א. עי' עטרת זקנים ס"ק א.

טו) מ"א ס"ק א.

טז) תוספות רבינו יהודה שם. עטרת זקנים שם.

יז) מ"א ס"ק ח.

יח) ראב"ד הובא ברשב"א ברכות כד, א ד"ה והא איכא.

יט) ברייתא סוכה דף י ע"ב. עי' מ"א ס"ק ח וריש הסי'.

כ) מ"א שם.

כא) שמואל סוכה שם.

כב) ראה מ"מ וציונים.

כג) רש"י שם ד"ה וקורא. מ"א שם.

כד) משנה ברכות כב, ב. ט"ז יו"ד סי' ר ס"ק ג וש"ך שם.

כה) רמ"א סעיף ב. ועי' תהל"ד סק"א.

כו) גמרא ברכות כה, ב.

כז) משנה שם. טור ושו"ע סעיף ב.

כח) סימן פו וש"נ.

כט) גמרא ברכות שם. מ"א ס"ק ד.

ל) ר"ת בתוס' רבינו יהודה ברכות שם ורא"ש ברכות פ"ג סי' לו.

לא) תשובת אור זרוע נעתק בתרומת הדשן סי' י. שו"ע ס"ב.

לב) רמ"א ס"ב.

לג) סעיף ד. ולענין כיסוי הראש בלא ברכה מהני כדלעיל סי' ב מהדו"ב ס"ו. ולענין נפילת אפים ראה לקמן סי' קלא ס"א.

לד) הרב רבינו יונה ברכות שם אבל בשם רבני צרפת.

לה) ב"י ד"ה וכתב ה"ר יונה.

לו) ארחות חיים הובא בב"י כאן. רא"ש בטור יו"ד סי' ר. עי' ש"ך שם וט"ז שם ס"ק ג.

לז) ט"ז ס"ק ג. ש"ך יו"ד שם.

לח) סעיף ו. וראה גם לקמן סי' עה ס"ב.

לט) גמרא ברכות כה, ב. טור ושו"ע סעיף ה.

מ) הרב רבינו יונה שם. רא"ש ברכות פ"ג סי' נ. ספר המכתם ברכות שם וטור בשם הראב"ד. שו"ע שם.

מא) רבינו ירוחם נתיב ג ח"ד. שו"ע שם.

מב) ארחות חיים הלכות קריאת שמע סי' לז בשם הראב"ד. שו"ע שם.

מג) ב"י ד"ה ושאר אבריו. לבוש ס"ה.

מד) תוספות שם ד"ה והלכתא.

מה) רש"י ברכות כד, א ד"ה אבל לא האיש.

מו) רש"י שם. רע"ב פ"ב דחלה מ"ג.

מז) רב הונא ברכות כד, ב ופירש"י שם. טור ושו"ע סעיף ו.

מח) ברייתא שם כה, א. וכן בשאר גופו, כדלקמן סי' צא ס"ה.

מט) רש"י שם ד"ה אבל. ועי' לעיל רס"י סא.