רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת ובו י"ד סעיפים:

א

א אין מפליגים בספינהא בימים המלוחיםב פחות מג' ימים מעת לעת קודם השבת דהיינו מיום ד' ואילך ויום ד' בכלל האיסורג לפי שכל המפליגים בימים המלוחיםד יש להם בכל ג' ימים הראשונים צער ובלבול ושינוי וסת וגופם משתבר מנענוע הספינהה ואין רוחם חוזרת עד לאחר שלשה ימים מעת לעתו ואם יפליג פחות מג' ימים קודם השבת לא יהיה לו עונג בשבת.

במה דברים אמורים כשמפליג לדבר הרשותז אבל לדבר מצוה מותר להפליג אפילו בערב שבתח אע"פ שלא יהיה לו עונג בשבת לפי שהעוסק במצוה פטור ממצוה אחרתט.

ומכל מקום לכתחלה יפסוק עם הנכרי המוליך הספינה שישבות ולא יוליכנה בשבת ואם אח"כ אינו שובת אין בכך כלוםי (א) ואם אי אפשר לו לפסוק עמו שגם עכשיו אומר שלא ישבות בשבת יש אומריםיא שאסור לו להפליג עד לאחר השבת (ומכל מקום אם יש חשש שתתבטל המצוה שהולך אליה מחמת איחור דרכו יש להקל וכן אם אי אפשר בקל למצוא ספינה לאחר השבת להפליג בה יש להקל בשעת הדחקיב):

ב

ב ואם הוא דרך מועט כגון מצור לצידוןיג שאין שם אלא מהלך יום אחדיד כשהרוח טובטו מותר להפליג אפילו לדבר הרשות בערב שבת בבוקר לפי שאפשר שיהיה רוח טוב ויגיעו לשם קודם הלילהטז ובמקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל אפילו דרך מועט אסור להם לשנות מהמנהגיז ע"ד שיתבאר בסימן תס"חיח וביו"ד סימן רי"דיט:

ג

ג וכל זה בימים אבל בנהרות כיון שאין שום צער להמפליגין בהןכ מותר להפליג בהם אפילו בערב שבת בכל ענין אם הספינה הולכת בשביל נכריםכא.

ואע"פ שהולך בשבת כמה פרסאות אין בזה משום איסור תחומיןכב אפילו להאומרים דתחום י"ב מיל הוא מן התורהכג שנאמרכד אל יצא איש ממקומו דהיינו ממחנה ישראל שהיתה י"ב מיל מכל מקום כשמהלך על פני המים אין בזה איסור מן התורהכה כיון שאינו דומה למחנה ישראל שהיתה ביבשהכו ואע"פ שעל כל פנים יש איסור תחומין במים מדברי סופריםכז מכל מקום אם הספינה מהלכת למעלה מי' טפחים מקרקע הנהר אין בזה איסור אפילו מדברי סופרים לפי שיש ספק אם יש איסור תחומין למעלה מי' טפחים אפילו בי"ב מיל ביבשה כמ"ש בסי' ת"דכח וכיון שעל פני המים אין איסור תחומין אפילו י"ב מיל אלא מדברי סופרים לדברי הכל אם כן הרי זה ספק דברי סופרים שהולכין בו להקל בכל מקוםכט.

אבל אם הספינה מהלכת למטה מי' טפחיםל דהיינו שאין י' טפחים מים מתחת שולי הספינה עד קרקעית הנהר אסור לילך בה בשבת חוץ לתחוםלא אפילו נכנס לספינה שלשה ימים קודם השבתלב דהיינו מליל רביעי בשבת ואילך ואפילו אם הספינה משוקעת הרבה במים בענין שאצל דופניה יש במים עומק י' טפחים ותחת שוליה אין שם י' טפחים הרי זה אסור אפילו אם הוא יושב למעלה בענין שממקום ישיבתו יש יותר מי' טפחיםלג (ב) ויש מתיריןלד כשהוא יושב למעלה מי' טפחים ואין רגליו תלויות לתוך מטה מי' טפחים אם הספינה מהלכת למעלה מג' טפחים ואין איסור אלא כשיושב על שולי הספינה ואין מעל שוליה עד הקרקע י' טפחים או שיושב על דבר אחר ואין מעל אותו דבר עד הקרקע י' טפחים ויש לסמוך על דבריהם כשצריך לכךלה:

ד

ד ואם הוא מסופק אם היא מהלכת למעלה מי' טפחים או למטה מי' טפחים הרי זה מותר שכל שיש ספק בדברי סופרים הולכין להקל ואין צריך להחמיר אלא כשידוע בבירור שיש איסור מדברי סופריםלו:

ה

ה ואם נכנס לספינה קודם ג' ימים לפני השבת דהיינו בשלישי בשבת או קודם לכן מותר לילך בה בשבת חוץ לתחום אף אם ידוע לו שמהלכת למטה מי' טפחיםלז או אפילו למטה מג' טפחיםלח דכיון שאיסור תחומין אינו אלא מדבריהם (ג) לא רצו להחמיר כל כך לאסור כשנכנס לספינה קודם ג' ימים כיון שהוא אינו עושה כלום והספינה היא שמוליכה אותו מחוץ לתחוםלט.

ואפילו אם הוא בענין שאפשר שיצטרך הישראל לחלל שבת בהולכת הספינהמ אפילו במלאכה האסורה מן התורה מפני פיקוח נפש אעפ"כ מותר לו ליכנס בתוכה קודם ג' ימים שהרי עכשיו הוא נכנס בהיתר וכשיגיע השבת ויצטרך לעשות מלאכה מפני פיקוח נפש מותר הוא ואין כאן חילולמא.

אבל תוך ג' ימים קודם שבת אסור ליכנס לתוכהמב אפילו אם היא מהלכת למעלה מי' טפחים אם יודע שיצטרך לחלל שבת מפני פיקוח נפש אפילו בדבר שאינו אסור אלא מדברי סופריםמג לפי שנראה כנכנס בכוונה למקום סכנה כדי שיחלל שבת אח"כמד.

ומה שאין חוששים לכך קודם ג' ימים הוא לפי שג' ימים הראשונים שבשבוע הן נקראים ימים שאחר השבת העבר ואינם מתייחסים לשבת הבאהמה לפיכך אינו מחוייב ליזהר בהם שלא לעשות בהם דבר שיודע שיצטרך אח"כ לחלל שבת הבאה שכשיגיע שבת ויצטרך לחללו מפני פיקוח נפש מותר הוא ואין כאן חילולמו משא"כ בג' ימים האחרונים שבשבוע שנקראים ימים שלפני השבת ומתייחסים לשבת הבאה מחויב הוא מדברי סופריםמז להזהר בהם שלא לעשות בהם דבר שיודע שיצטרך אח"כ לחלל השבת שלא יהא נראה כאלו מתכוין בעשייתו כדי לחלל השבת אח"כמח:

ו

ו ואפילו אם ידוע לו שלא יצטרך לחלל השבת כלל שהנכרים עושים הכל מכל מקום אם עיקר ההליכה של הספינה הוא בשביל ישראל כגון שרובה ישראלמט אסור ליכנס בתוכה בתוך ג' ימים שלפני השבת אפילו אם היא מהלכת למעלה מי' טפחים לפי שמה שהנכרים עוסקים בהולכת הספינה בשבת יש בזה איסור גמורנ (אע"פ שהם עוסקים מעצמם בלא אמירת ישראל והם מתכוונים לטובתם לקבל השכר שקצצו להם בעד שיוליכו אותם למחוז חפצם והרי הם קבלנים לכך ומותר להניח לקבלן שיעשה מלאכתו בשבתנא מכל מקום כאן) שהישראל נהנה בשבת עצמה מגוף המלאכה שעושה הנכרי בשבילו בשבת (הרי כל המלאכה נקראת על שם הישראל שאף על פי שהנכרי מתכוין כדי שיגיע לו טובה מזה מכל מקום כיון שעכשיו בשעת עשיית המלאכה יש לישראל הנאה ממנה הרי היא נעשית בשבילו יותר מבשביל הנכרי שהנכרי ג"כ מתכוין בשביל הישראל אלא שעושה כן בעד השכר שיתן לונב ואינו דומה לקבלן המתקן כלים לישראל בשבת שאין הישראל נהנה בשבת עצמה מגוף מלאכה זו אלא לאחר השבתנג כשיגמרם וישתמש בהם) ולפיכך אין היתר לעולם לילך בשבת בספינה המהלכת בשביל ישראל אלא שמפני הסכנה מותר הוא כיון שכבר נכנסו לתוכה ואם לא ילכו בשבת יסתכנו א"כ אין ליכנס לתוכה אלא קודם ג' ימים שלפני השבת מטעם שנתבאר:

ז

ז וכל זה כשהולך לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר להפליג אפילו בערב שבתנד אפילו בספינה המהלכת למטה מי' טפחים אפילו הוא בענין שכשיגיע קרוב לעיר אפשר שיצטרך לילך חוץ לתחום מפני הסכנה ואפילו הספינה הולכת בשביל ישראל ואפילו יצטרך לעשות מלאכות גמורות האסורות מן התורה דכיון שעכשיו מפליג בהיתר לא גזרו חכמים כשהולך לדבר מצוה אף שיצטרך אח"כ לחלל שבת מפני פיקוח נפש.

ומכל מקום לכתחלה יפסוק עם הנכרי שישבות ולא ילך בשבת כשלא יהיה אז חשש סכנה בדבר ואם אח"כ לא ישבות וילך אף שאין חשש סכנה בדבר אין בכך כלוםנה:

ח

ח אבל לחלל שבת לצורך מצוה אפילו בדבר שאין בו אלא איסור שבות מדברי סופרים לא התירו אלא אם כן הוא שבות דשבות כמ"ש בסימן ש"זנו לפיכך אם אין שם חשש סכנה כשיצא מהספינה ולא ילך עמהם חוץ לתחום בשבת אסור לו להפליג בה לילך עמהם גם בשבתנז אם היא מהלכת למטה מי' טפחים אע"פ שהולך לדבר מצוהנח אלא א"כ נכנס לתוכה קודם ג' ימים שלפני השבתנט:

ט

ט וכן אסור לו ליכנס בספינה בשבת עצמהס אע"פ שהולך לדבר מצוהסא אפילו מהלכת למעלה מי' טפחים ואפילו לילך לתוך התחוםסב ואפילו היא מהלכת בשביל נכריםסג לפי שאסרו ליכנס כלל בספינה בשבת אפילו אינה מהלכת כלל אלא צפה על פני המים כמו שיתבאר בסי' של"טסד לפי שנראה כאילו הוא עצמו צף ושט על פני המיםסה ואסור לשוט בשבת משום גזירה שמא יעשה חבית של שייטיןסו שמלמדין את עצמן לשוט במים על חביתסז.

אבל כשנכנס לספינה מערב שבת אע"פ שהולכת גם בשבת ונראה כשט לא גזרו חכמיםסח כיון שהוא אינו עושה כלום בשבתסט שמאליו הוא שט ע"י כניסתו לתוכה מערב שבת שהיא שעת היתר אפילו לעשות חבית של שייטיןע ולפיכך אפילו אם היא מפלגת מהיבשה בשבת עצמו אין בכך כלום כיון שנכנס לתוכה מערב שבתעא ומכל מקום אם (ד) יצא ממנה ליבשה אסור לו לחזור לתוכה בשבתעב לפי שבכניסה זו שבשבת יש בה איסור משום שטעג.

ויש מתיריןעד ליכנס בתוכה ולהפליג בשבת אם קנה בה שביתה מערב שבת דהיינו שהיה בתוכה מתחלת בין השמשות עד שחשכהעה דכיון שבתחלת כניסת השבת היתה שביתתו בתוכה נעשית היא כביתועו ואף שיצא ממנה אח"כ ושהה הרבה ביבשה ואפילו לן שםעז לא הפסיד בזה שביתתו שבספינה רק שיזהר לחזור לאותה ספינה שקנה בה שביתה ולא יכנס לספינה אחרתעח וכן נתפשט המנהג בקצת מקומותעט ואין למחות בידםפ אף שהעיקר כסברא הראשונה כיון שיש להם על מי שיסמכו.

ומכל מקום לאחר שהפליגה חוץ לתחום אסורים לצאת ליבשה אפילו נכנסה לתוך עיר המוקפת חומה לדירה כמ"ש בסי' ת"הפא.

ויש נוהגין עוד לסדר שלחן בספינה ולהדליק שם נרותפב ולעשות קידושפג כדי שיתפרסם לכל שקנו בה שביתהפד ולא יחשדו אותם כשיפליגו בה למחר ביום.

ומכל מקום צריכים להזהר שישבו שם בספינה כל בין השמשות עד שתחשך ולא יצאו ממנה כלל באמצע בין השמשותפה שבכל רגע ורגע שבבין השמשות יש ספק שמא הוא תחלת הלילהפו וברגע של תחלת הלילה צריך להיות בספינה כמו שנתבאר:

י

י ואפילו אם חל יו"ט בערב שבת יכול לקנות בו שביתהפז ואין בזה משום הכנה ואף אם קנה שביתה בערב יו"ט אינה מועלת לשבת שלאחריו וכן אם קנה שביתה בערב שבת אינה מועלת ליו"ט שאחר השבת וצריך לחזור ולקנות שביתה בבין השמשות של מוצאי שבת ליו"ט וכן הדין בב' ימים טובים של גליות אבל בב' ימים טובים של ראש השנה די בשביתה שקנה בערב יו"ט הראשון אף ליו"ט השני כמו שיתבאר כל זה בסי' תט"זפח:

יא

יא וכל זה כשמפליג בנהר והספינה הולכת בשביל נכרים ומהלכת למעלה מי' טפחיםפט.

ואף אם מוליכים אותה ע"י בהמות המהלכים בשפת הנהר אין בכך כלוםצ ואינו דומה לקרון שמוליכים אותו בהמות שאסור להלך בו אפילו בתוך התחום גזרה שמא יחתוך זמורה להנהיג בה הבהמות כמ"ש בסי' ש"הצא לפי שהיושב בקרון קרוב הוא אצל הבהמות ודרך הוא שלפעמים הוא מנהיג הבהמות אבל היושב בספינה רחוק הוא מבהמות המהלכות בשפת הנהר ומוליכים את הספינה ע"י חבלים ארוכים ואין דרכו לעולם להנהיג אותןצב:

יב

יב ובמקום שנהגו להפליג אף בימים המלוחים (מערב שבת (ה) או אפילו בשבת ע"י קניית שביתה מערב שבתצג) אם אינם הולכים לטיול אלא לסחורה או לראות פני חביריהם אין למחות בידםצד לפי שיש מי שאומרצה שכל מה שהאדם הולך לסחורה אפילו יש לו מזונות והולך לסחורה להרוחהצו או שהולך לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה לענין זה שמותר לו להפליג בתוך ג' ימים לפני השבת אע"פ שיתבטל מעונג שבת וגם אף שאפשר שיצטרך לעשות מלאכה גמורה בעצמו מפני פקוח נפש ואינו חשוב דבר הרשות אלא מי שהולך (ו) לטייל בלבדצז:

יג

יג היוצאים בשיירא במדבר והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת כי מפני הסכנה לא יוכלו לעכב לבדם במדבר בשבת אסורים לצאת תוך ג' ימים לפני השבתצח מטעם שנתבאר למעלהצט אלא א"כ הולכים לדבר מצוה כגון לעלות לארץ ישראל שאז אם נזדמנה להם שיירא אפילו בערב שבת מותרים לצאתק ולכתחלה יפסקו עמהם לשבות בשבתקא ואם אח"כ כשיהיו במדבר לא ירצו לשבות יכולים ללכת עמהם חוץ לתחום אפילו יותר מי"ב מיל אם מתייראים מפני חיות רעות או אפילו אם מתיירא מפני לסטים שלא יגזלו ממנו בהמה ולא יוכל ללכת ברגליו או אם יקחו ממונו ולא יוכל לחיות עוד במדבר או אם יקחו מלבושיו בזמן הקור כמעט ימות בקרירות כל אחד מאלו נקרא פיקוח נפש ומותר לו לילך עמהםקב.

ויש אומריםקג כיון שיודע בבירור גמור שבודאי יצטרך לחלל שבת אסור לצאת אפילו ביום ראשון אפילו לדבר מצוה ולא התירו לדבר מצוה או קודם ג' ימים שלפני השבת אלא להפליג בספינה שאין שם ודאי גמור שיצטרך לחלל שבת שאפשר כשיגיע השבת יגיעו לנמל אחר ויעמדו שם כל השבת ואזי לא יחללו בעשיית מלאכה (ז) ולא בתחומין אע"פ שאין במים עומק י' טפחים אע"פ שקרוב לודאי הוא שיצטרך לחללוקד הקילו חכמים קודם ג' ימים או לדבר מצוה אפילו בתוך ג' ימים אבל כשהוא ודאי גמור שיצטרך לחללו לא הקילו כלל בשום ענין.

ויש להחמיר כדבריהם אבל אין למחות ביד המקילין הואיל ויש להם על מי שיסמכוקה.

ואפילו מי שהולך (ח) לארץ ישראל לסחורה ולא כדי להתיישב בה אין למחות בידו לפי שיש מי שאומר שזהו ג"כ דבר מצוה שהרי אמרו חכמיםקו כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבאקז.

ומכל מקום אם הולך בתוך ג' ימים לסחורה או לראות פני חבירו יש למחות בידו הואיל ורבו האוסרים שאין זה חשוב דבר מצוה כללקח:

יד

יד וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שכבר יצא בשיירא אפילו בערב שבת ואפילו לטייל והגיע למקום שיש לו חשש סכנה להפרד מהשיירא יכול ללכת עמהם בשבת עד שיגיע למקום שאין לו חשש סכנה להפרד מהם ושם ישבות ולא ילך עמהם ואפילו הוא סמוך לעיר לא יכנס לתוכה לפי שאין לו שם אלא ד' אמות כדין היוצא חוץ לתחוםקט.

ואף אם היה לו חשש סכנה עד שנכנס לעיר אינו רשאי להלך בה יותר מד' אמות אף אם היא מוקפת מחיצות לדירה כיון שיצא שלא ברשות חכמיםקי שאסרו לצאת בשיירא תוך ג' ימים לדבר הרשות ואפילו אם יצא לסחורה או לראות פני חבירו הרי זה כיוצא לדבר הרשות ממש לענין זהקיא כמו שנתבארקיב.

ומכל מקום אם יצא מחמת שלא היה בקי בהלכה והיה סבור שמותר לצאת אף לדבר הרשות מותר לו להלך בכל העיר ואלפים אמה לכל רוח סביבותיהקיג כיון שבתחלת יציאתו לא יצא באיסור במתכוין ואח"כ כשהגיע השבת היה במקום סכנה ומה שהלך בשבת חוץ לתחום דינו כיוצא חוץ לתחום כדי להציל נפשות שיש לו שם אלפים אמה לכל רוח כמו שיתבאר בסי' ת"זקיד לפיכך אף אם קודם שהגיע לעיר לא היה לו שם חשש סכנה רשאי ליכנס לעיר אם הוא בתוך אלפים לעירקטו ואין צריך לומר אם יצא בהיתר כגון לדבר מצוה ממשקטז או קודם ג' ימיםקיז שיש לו אלפים אמה לכל רוח משהגיע למקום שאין בו חשש סכנה להפרד מהשיירא:


א) ברייתא שבת יט, א. טור ושו”ע ס"א.

ב) תשובות הרמב"ם סי' שח. מ"מ פ"ל הי"ג. שו"ע ס"ב.

ג) ב"י ריש הסי'. מ"א סק"ב. וראה מ”מ וציונים. וראה לקמן ס"ג דהיינו מליל ד'.

ד) תשובת הרמב"ם מ"מ ושו"ע שם.

ה) רי"ף שבת דף יט, א. רא"ש פ"א סי' ל"ח. טור ושו"ע ס"ב.

ו) טור שם בשם הרי"ף. לבוש ס"א. וראה מ”מ וציונים.

ז) שם בברייתא. טור ושו"ע ס"א.

ח) ראה לקמן סי"ב מה נקרא דבר מצוה. ולענין שבת עצמה ראה לקמן קו"א ס"ק ה.

ט) רי"ף ורא"ש שם. לבוש שם. מ"א סק"ו. וכדלעיל סי' לח ס"ז וש"נ.

י) שם בברייתא וכרבי וכן פסק רמב"ם פכ"ד ה"ו ופ"ל הי"ג. שו"ע שם.

יא) מ"א סק"א ובסי' תריג ס"ק ח. וראה תוספת שבת סק"א.

יב) ראה קו"א סק"א.

יג) שם בברייתא. טור ושו”ע שם.

יד) רש"י שם ד"ה ומצור לצידון. טור ושו”ע שם.

טו) ב"י ד"ה ומ"ש ודרך מועט בשם ספר התרומה סי' רכה. סמ"ג ל"ת סה. מ"א סק"ה.

טז) ב"י שם. מ"א שם.

יז) רמב"ם פ"ל הי"ג. ובמ"מ שמקורו מגמרא פ"ד דפסחים נ, ב. הובא בב"י ד"ה וכתב הרמב"ם. שו"ע סוס"א.

יח) סעיף ט.

יט) סימן זה לא הגיע לידינו בשוע"ר, וראה שו"ע שם ס"ב.

כ) תשובת הרמב"ם שם. טור ושו"ע ס"ב.

כא) כדלקמן ס"ו. וראה מ”מ וציונים.

כב) תשובת הרמב"ם שם ובסי' שי. וראה גם לקמן סי' תד ס"ג. ואם הפליגה הספינה בשבת (שקנה שביתה בעיר) ראה לקמן סי' תה ס"ז.

כג) ראה לקמן סי' שצו ס"א.

כד) שמות טז, כט.

כה) רמב"ם שם. לבוש ס"ב.

כו) ראה גם לקמן סי' שמה סי"ט, שמטעם זה לא הוו ימים ונחלים רה"ר.

כז) רמב"ם שם. לבוש שם.

כח) ס"א.

כט) שו"ת הרמב"ם שם. עולת שבת סק"א. תוספת שבת סק"ח.

ל) רמב"ם שם. שו"ע ס"ב.

לא) רמ"א ס"ב.

לב) ר"ח שבת יט, א הובא בטור בשם י"מ.

לג) מ"א סק"ז.

לד) רא"ם ביראים (השלם סי' עדר קמז, ב). הובא בב"ח ד"ה ור"י אסר. מ"א שם. וראה לקמן סי' רסו ס"ז, כשיושב על החמור או יושב בקרון ורגליו למעלה מי'. וראה קו"א ס"ק ב טעם החילוק ביניהם.

לה) ראה קו"א שם. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 126 הערה 15.

לו) רמב"ם בתשובה שם. הובא בב"י. שו"ע ס"ב. וכ"ה לקמן סי' תד ס"ג. וראה מ”מ וציונים.

לז) רבינו חננאל שבת יט, א. ס' התרומה סי' רכה. מהרי"ק שורש מה. רמ"א ס"א.

לח) מהרי"ק שם. וכדלעיל סוף ס"ג.

לט) רשב"ם בתוס' עירובין מג, א ד"ה הלכה (אף בנכנס בערב שבת. אלא שבזה לא קיי"ל כוותיה, כמבואר בקונטרס אחרון ס"ק ב). מהרי"ק שם. וראה לקמן ס"ט, שמטעם זה אם נכנס בערב שבת יורדת גזירת לשוט בשבת. ולקמן סי' תה ס"ז, שמטעם זה אם נכנס בערב שבת אינו נקרא יצא לדעת.

מ) רז"ה בהמאור שבת יט, א. שו"ת הריב"ש סי' יז, יח, קא, קנב. רמ"א ס"א. שו"ע ס"ד.  וראה שו"ת צ"צ חיו"ד סי' צב. אג"ק חי"ג ע' שעב. לקו"ש חט"ז ע' 518. קיצור הלכות הערה 13-14.

מא) ט"ז סק"ג. וראה בזה עוד לקמן סי"ג. וראה חקרי הלכות ח"ד ע' לד, א.

מב) רז"ה וריב"ש שם. רמ"א ס"ב.

מג) ריב"ש סי' יח. מ"א ס"ק יג. תוספת שבת סק"י.

מד) רז"ה וריב"ש שם.

מה) ריב"ש סי' קא. ט"ז סק"ג. וכדלקמן סי' רצט ס"ח וש"נ.

מו) ריב"ש וט"ז שם.

מז) ראה תוספת שבת סק"ד וסק"ה.

מח) רז"ה וריב"ש שם.

מט) ראה לקמן סי' רעו ס"ז לענין מחצה על מחצה. וראה זכרון יוסף סי' קג. מ”מ וציונים.

נ) רמב"ן הובא בר"ן שבת יט, א ד"ה תנו רבנן. רבינו ירוחם נתיב יב חי"ח (קא, סע"א). שו"ת ריב"ש סי' יז וסי' קנב. ב"י ד"ה והוי יודע.

נא) כדלעיל סי' רמד ס"א וש"נ.

נב) כדלקמן סי' רנב ס"י. סי' רעו ס"א. וראה חקרי הלכות ח"ד ע' לה, ב.

נג) ריב"ש סי' יח. וראה לקמן סי' רנב סי"א. וראה תהלה לדוד סק"א. מנורה הטהורה סק"א ד"ה ומשמע בהר"ן.

נד) ברייתא שבת יט, א (לפירוש ר"ח וסיעתו לענין תחומין, לפירוש רז"ה וסיעתו לענין שיצטרך לעשות מלאכות, ולפירוש הרמב"ן וסיעתו לענין מלאכת הנכרי. וכדלעיל ס"א לפירוש הרי"ף וסיעתו לענין עונג שבת). ריב"ש סי' יז, קא. הובא בב"י שם. אליהו רבה ס"ק ג. וכדלעיל ס"א לענין עונג שבת. וראה לקמן סי"ב וקו"א ס"ק ה, כי אפשר שבמקום מצוה יורדות חששות אלו גם כשנכנס בספינה בשבת. והחשש בשבת הוא רק מחמת גזירת שט דלקמן ס"ט.

נה) ברייתא שבת יט כרבי (לכל הפירושים הנ"ל). וכדלעיל ס"א לענין עונג שבת.

נו) סעיף יב.

נז) ראה ר"י בתוס' עירובין מג, א סד"ה הלכה, לענין קרון (כיון דאפשר לו לירד אסור). ועד"ז בספינה כשאפשר לירד בלי סכנה. וראה עולת שבת ס"ק ב. אליה זוטא ס"ק ה. תהלה לדוד ס"ק ב. מ"מ וציונים.

נח) רי"ף שבת יט, א. רא"ש שם פ"א סי' לח (ולא נתבאר שם החילוק אם יש חשש סכנה כו').

נט) מהרי"ק שרש מה, שבזה גם הרי"ף יודה. ונתבאר לעיל בקו"א סוף ס"ק ג.

ס) שבת קלט, ב. ר"י וריצב"א בתוס' עירובין מג, א ד"ה הלכה. רא"ש שם פ"ד ס"ג. טור סוף סי' שלט.

סא) בה"ג הל' יוה"כ סוד"ה ברחיצה מנלן. הובא בטור סי' תריג. שו"ע שם ס"ו. מ"א סי' תרי[ג] סק"ח. לקמן שם ס"י.

סב) תוספות שבת יט, א ד"ה אין מפליגין. תוס' ורא"ש עירובין שם.

סג) דבזה מיירי בגמרא שבת קלט, ב. ובתוס' ורא"ש עירובין שם.

סד) סעיף י.

סה) ריצב"א בתוס' עירובין שם. רא"ש שם. טור כאן ובסי' שלט. ב"ח ד"ה ור"י אסר.

סו) ביצה לו, ב. וכדלקמן סי' שלט ס"א.

סז) רש"י שם ד"ה חבית. וכדלקמן שם.

סח) רא"ש שם לפירוש ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ור"י אסר.

סט) רשב"ם בתוס' עירובין מג, א ד"ה הלכה (שמטעם זה מותר לילך בה בשבת חוץ לתחום, אלא שבזה לא קיי"ל כוותיה, כדלעיל ס"ה וש"נ). וראה מ”מ וציונים.

ע) ראה עני בן פחמא סי' יד.

עא) שו"ת הרא"ש כלל כב סי' יב. שו"ע ס"ג.

עב) ר"י בתוס' ורא"ש בעירובין שם. שו"ת הרא"ש שם. שו"ע שם.

עג) מ"א סק"י.

עד) בה"ג הל' שבת פ"א. הובא בטור. רמ"א ס"ג.

עה) כדלקמן בסוף הסעיף וש"נ.

עו) מ"א ס"ק יא.

עז) הגהות אשרי שם.

עח) מ"א סי' שלט ס"ק יג. וראה קונטרס אחרון ס"ק ד.

עט) הובא בתוס' וברא"ש עירובין שם. ר"ן שבת שם ד"ה ולפיכך נוהגין. ריב"ש סי' קנב (לענין תחומים. ומזה למדו גם לדינו של בה"ג).

פ) רמ"א ס"ג.

פא) סעיף ז וש"נ.

פב) תוס' ורא"ש עירובין שם. ר"ן וריב"ש שם.

פג) רמ"א שם.

פד) ב"י שם. מ"א ס"ק יב.

פה) הגהות אשרי עירובין פ"ד ס"ג ד"ה אי אפשר. הובא בב"י ד"ה ומ"ש רבינו בשם בה"ג. מ"א ס"ק יב. וראה לקמן סי' תה ס"ז.

פו) ראה שבת לד, ב. תוס' שם ד"ה ספק בשם ר"ת. לקמן סי' שצג ס"ג. וראה מ”מ וציונים.

פז) מ"א סוס"ק יא. והיינו באופן שיתבאר לקמן סי' שלט ס"י.

פח) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א. מ"א שם ס"ק א. לקמן סי' תד ס"ד.

פט) דבלאו הכי אסור תוך ג' ימים, כדלעיל ס"ה.

צ) מהרי"ק שורש מה. רמ"א ס"ב.

צא) סעיף כג.

צב) מהרי"ק שם. מ"א סק"ט. תוספת שבת ס"ק יא. וראה גם לקמן שם סוף סכ"ג.

צג) כדלעיל ס"ט, לענין גזירת שט. ולענין שאר הגזירות הנ"ל ראה קו"א ס"ק ה.

צד) ב"י סוף ד"ה והוי יודע שהרמב"ן. רמ"א ס"ד.

צה) ר"ת. הובא במרדכי פ"א רמז רנח. הגהות מיימוניות דפוס קושטא סו"פ ל. ראבי"ה סי' קצח. טור בסוף הסי'. רמ"א שם. וראה טור ושו"ע סי' תקנד סי"ב וסי"ג.

צו) מ"א ס"ק יט.

צז) ר"ת שם. רמ"א שם.

צח) רז"ה בהמאור שבת דף יט, א. ריב"ש סי' יז, יח, קא, קנב. שו"ע ס"ד.

צט) סעיף ה.

ק) ריב"ש סי' קא. תשב"ץ ח"א סי' כא. שו"ע שם.

קא) ברייתא יט, א. תשב"ץ שם. שו"ע שם.

קב) מ"א ס"ק טז בשם תשובות ר"מ גאלאנטי סי' קי.

קג) מהריב"ל ח"ב סי' נג. רדב"ז ח"ד סי' עז, א'קמט. כנה"ג הגב"י. מ"א ס"ק יד וסק"כ.

קד) מהריב"ל שם. וראה צ"צ יו"ד סי' צב אות ב.

קה) רמ"א שם. וראה קו"א ס"ק ז דאין למחות בידם אפילו אם הולכים יותר מי"ב מיל.

קו) כתובות קיא, א.

קז) ריב"ש שם. כנה"ג שם. הובא במ"א ס"ק טו.

קח) מ"א ס"ק כ. אליה רבה ס"ק יז.

קט) דלקמן סי' תה ס"א.

קי) וכדלקמן סי' תה ס"ו.

קיא) מ"א ס"ק יז.

קיב) סוף סעיף יג.

קיג) מ"א ס"ק יח.

קיד) סעיף א.

קטו) כדלקמן שם ס"א וס"ב שהבלעת תחומין מועלת בזה.

קטז) תשב"ץ ח"א סוס"י כא. שו"ע ס"ד.

קיז) מ"א ס"ק יח.