רמט דינים השייכים לערב שבת ובו י"ג סעיפים:

א

א אסור לאדם שיהלך בערב שבת יותר מג' פרסאותא מתחלת היוםב כדי שיגיע למקום שביתתו בעוד היום גדול ויוכל להכין שם צרכי שבתג ואפילו אם הוא בענין שאם ילך יותר יגיע לביתו ובני ביתו אפשר ששמו אל לבם שמא יבא היום והכינו גם בשבילוד אעפ"כ אסור שמא לא שמו אל לבם כלל מביאתו ולא הכינו לו כלוםה אבל אם ידוע להם בודאי שיבא היוםו כגון ששלח להם שליח להודיעםז או שהודיעם קודם נסיעתו מביתוח מותר לו לילך כל היוםט:

ב

ב וכל זה כשהוא במקום שיוכל להכין שם צרכי שבת או שאחרים יכינו לו אבל אם הוא במקום שאי אפשר להכין צרכי שבת וגם אחרים לא יכינו לו מוטב שילך אפילו כמה פרסאותי אולי יגיע למקום שיוכל להכין שם צרכי שבת או שאחרים יכינו לו משישאר שם שבודאי לא יוכל להכיןיא ואפילו אם יש עמו צידה כדי צרכי שבת מכל מקום אם הוא במקום שאינו ישוב בטוח מותר לו לילך משם אפילו כמה פרסאות עד שיגיע למקום ישוב בטוחיב שכשאינו במקום ישוב בטוח אין לו עונג שבת כלליג:

ג

ג וכל זה כשהולך ברגליו אבל אם רוכב על סוס או הולך בקרון יכול לילך כמה פרסאות ואעפ"כ יוכל להגיע למקום שביתתו בעוד היום גדוליד (ומכל מקום לא יהלך יותר מכדי שיעור שהוא מהלך ג' פרסאות של אדם בינוני המהלך ברגליוטו דהיינו ד' שעות וד' חומשיםטז משעות בינונית שהן כ"ד למעת לעת עיין סי' תנ"טיז):

ד

ד ובמדינות אלו רוב בני אדם מכינים צרכי שבת בריוח לכן אין נזהרים כלל מלילך יותר מג' פרסאותיח בכל ענין כשהולך לביתו או להתארח בבית אחריםיט:

ה

ה אסור לקבוע בערב שבת סעודהכ גדולה של משתהכא שאינו רגיל בה בימי החולכב מפני כבוד השבתכג שע"י שמרבה באכילה ושתיה בערב שבת אפילו בבוקר יותר מדרכו בשאר ימות החול לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה כראויכד:

ו

ו במה דברים אמורים בסעודת הרשות או אפילו סעודת מצוה אלא שאין זמנה בערב שבת שיכול לדחותה ליום אחר ולעשות הסעודה באותו יוםכה אבל אם זמנה היוםכו כגון סעודת מילה וסעודת אירוסין ונשואיןכז שאין לו לדחות האירוסין שמא יקדמנו אחר לארסה וכן הנשואין אין לו לדחותכח שלא להבטל מפריה ורביה וכן המילה אף אם אינה בשמיני ללידתו אי אפשר לדחותה ליום אחר שאסור להניחו ערל אפילו יום אחדכט לפיכך מותר לעשות הסעודה ג"כ בו ביום ואם אח"כ לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה אין בכך כלוםל כיון שזוהי גם כן סעודת מצוה ויאכל למחר ביום שלש סעודות כמ"ש בסי' רע"דלא:

ז

ז ומכל מקום מצוה להתחיל הסעודה לכתחלה קודם שעה עשיריתלב שהרי משעה עשירית ואילך מצוה להמנע מלקבוע אפילו סעודה קטנה שרגיל בה בחול אם היא סעודת הרשות כמו שיתבארלג אם כן גם בסעודת מצוה כיון שאפשר להקדימה קודם שעה עשירית יש לו להקדימה לכתחלה.

וטוב שלא לאכול בסעודה זו אלא מנין מצומצם לבד (א) מן השייכים לסעודהלד כגון הקרובים והשושבינים בסעודת נשואין והקרובים ובעלי הברית דהיינו המוהל והסנדק בסעודת מילהלה:

ח

ח סעודת פדיון הבןלו בזמנו דהיינו ביום ל"א ללידתולז דינה כסעודת מילה אבל אם אירע איזה אונס שלא פדאו ביום ל"א אין לפדותו בערב שבת ולעשות אז סעודה של משתהלח דכיון שכבר נדחית המצוה מזמנה ידחנהלט ג"כ מערב שבת מפני כבוד השבת (אלא יפדנו בלא סעודה של משתהמ) וכן מי שאירס קודם ערב שבת ואירעו אונס שלא היה יכול לעשות הסעודה ביום האירוסין לא יעשנה בערב שבתמא דכיון שכבר נדחית מזמנה דהיינו יום האירוסין ידחנה ג"כ מפני כבוד השבת (אבל בנשואין נמשכת מצות הסעודה (ג') [ז'] ימים אחר החופה כמו שיתבאר בסי' תר"ממב):

ט

ט סעודה שרגיל בה בימות החולמג דהיינו סעודה קטנהמד שאינה של משתהמה מן הדין מותר לאכלה בכל היוםמו אפילו סמוך לחשכהמז אבל מצוה להמנעמח מלקובעה מתחלת שעה עשירית ואילךמט כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכולנ ויאכל סעודת שבת לתיאבוןנא.

אבל לאכול ולשתות (ב) בלי קביעות סעודה אינו נמנע בערב שבת ובערב יו"ט עד שחשיכהנב דהיינו עד בין השמשות כמו שיתבאר בסי' רע"[אנג] חוץ מערב פסח כמו שיתבאר בסי' תע"אנד:

י

י אבל לאחר שחשכהנה או (ג) לאחר שקיבל עליו שבת אפילו מבעוד יוםנו (אם דעתו להתחיל סעודת שבת קודם שחשיכה[)] מצוה להמנע מלאכול שום דבר אפילו בלא קביעות סעודה אפילו לאחר שקידש על הכוס קודם אכילת עיקר סעודת שבת דהיינו מלחם שמברכים עליו המוציא שהוא עיקר סעודת שבת שמבלעדו אינו יוצא ידי חובת ג' סעודות כמו שיתבאר בסי' רע"דנז לפי שאם יאכל ממאכל אחר קודם אכילת הלחם לא יאכל הלחם לתיאבוןנח (ומכל מקום (ד) אין למחות ביד המקיליןנט כיון שמן הדין אין חיוב גמור לאכול סעודת שבת לתיאבון כמו שנתבארס):

יא

יא במה דברים אמורים כשאוכל אותו מאכל קודם הסעודה מחמת שחפץ ומתאוה לאוכלו קודם הסעודה ולא בתוך הסעודהסא אבל אם מה שאוכלו קודם הסעודה הוא מחמת שרוצה להשלים מאה ברכות ע"י שמברך עליו גם ברכה אחרונה כשאוכלו קודם הסעודה שאינו נפטר בברכת המזון שלאחר הסעודה יש בזה (איסור גמור מן הדין שאסור לגרום חיוב ברכה כשאפשר לפוטרה בברכה אחרת כמו שנתבאר בסי' [ר]ט"וסב ועוד יש) איסור במה שמקדים ברכת אותו מאכל לברכת הלחם שברכת הלחם קודמת לכל הברכותסג כמו שנתבאר בסי' רי"אסד משא"כ כשאוכלו קודם הסעודה מחמת שאינו חפץ ומתאוה לאכלו כלל בתוך הסעודה אלא קודם הסעודה אזי אינו צריך כלל להקדים לפניו ברכת הלחם עיין סי' רי"אסה:

יב

יב אין קובעים תענית לכתחלה בערב שבתסו אלא אם כן שיטעום מעט קודם קבלת שבתסז כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונהסח אלא אם כן הוא איסטניס שכשאוכל ביום אפילו מעט לא יאכל בלילה לתיאבוןסט.

במה דברים אמורים בתענית יחיד שאין קבוע לו זמן שאפשר לו להתענות אותו תענית ביום אחר אבל אם זמנו הוא בערב שבתע כגון המתענה תעניות של ימי מיתת הצדיקיםעא שיתבאר בסי' תק"פעב וכן המתענה בערב ראש חודש אינו צריך לדחות התענית ליום אחר אם אירע בערב שבתעג (וכן המתענה בכל ימות השבוע שבאותו יום מתענה הוא ג"כעד) ואע"פ שכל התעניות אלו שבערב שבת אינם חובה כלל אין צריך לדחותו מפני כבוד השבת לפי שאיסור זה שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה איסור קל הוא (ה) ולא חששו לו אלא שלא לקבוע בו התענית לכתחלה כשאפשר לקובעו ביום אחר אבל מי שאי אפשר לו לקובעו ביום אחר אין לו לדחות התענית לגמרי בשביל כך.

ורשאי להשלים התענית בערב שבתעה עד צאת הכוכבים ואם קיבל עליו התענית במנחהעו חייב הוא להשלימועז כמו המקבל עליו תענית בשאר ימות השבוע שחייב הוא להשלימו עד צאת הכוכביםעח ויש אומריםעט שאם השלים תפלת ערבית של שבת מבעוד יום צריך לאכול מיד ואינו רשאי להתענות עד צאת הכוכבים דכיון שקיבל עליו שבת בתפלה אסור לו להתענות עודפ שאין מתענין בשבת אפילו שעה אחת כשמתכוין לשם תענית כמו שיתבאר בסי' רפ"חפא ואף אם קיבל התענית במנחה שחייב הוא להשלימו אעפ"כ יאכל מיד לאחר השלמת (הצבור את) התפלה לפי שהוא מתענה עד אחר קבלת שבת זהו ג"כ השלמהפב שכבר נשלם יום החול וחל עליו השבת.

ולענין הלכה יש לנהוג כסברא האחרונה בתענית יחידפג שאין חיוב ההשלמה בו אלא מחמת קבלתו אותו וכיון שמתענה עד אחר קבלת שבת יוצא ידי חובתו ומכל מקום לכתחלה יפרש בשעת קבלת התענית שאינו מקבלו אלא עד לאחר יציאה מבית הכנסתפד אבל בתענית צבורפה שההשלמה בו הוא חובה צריך להשלים גם בערב שבת כסברא הראשונה ואפילו אם התנה מאתמול שלא יתענה אלא עד לאחר יציאה מבית הכנסת אין תנאו מועיל כלום שאין התענית תלוי כלל בתנאו שהרי הוא תענית צבורפו.

ואם הוא תענית חלום לדברי הכל ישלים עד צאת הכוכביםפז שהרי אף בשבת עצמה מתענין תענית חלוםפח:

יג

יג המתענה בכל ערב חודש או בכל עשרת ימי תשובה או בכ' סיוןפט או במיתת הצדיקים או ביום שמת בו אביו ואמו אם בפעם הראשון שאירע התענית בערב שבת השלימו עד צאת הכוכבים צריך לנהוג כן לעולםצ בכל פעם שיארע בערב שבת משום שהוא כמו נדרצא וצריך שיתירו לו שלשה והוא שבשעה שהשלים בפעם הראשון היה בדעתו לנהוג כן לעולםצב או שהשלים ג' פעמים בערב שבת ולא התנה שיהא בלי נדרצג אבל מחמת שהשלים כמה פעמים כשאירע בחול אינו חשוב כנדר לענין שיצטרך להשלים כשאירע בערב שבת.

ויש חולקין בזהצד ואומרים שבתענית יום שמת בו אביו ואמו כשחל בחול בשנה הראשונה והשלים אז התענית בודאי היה בדעתו לנהוג כן לעולם לפי שלא עלה על דעתו לחשוב היאך יתנהג להבא כשיארע בערב שבת לפיכך הרי זה כנדר וצריך להשלים לעולם אף כשיארע בערב שבתצה וכן בתענית ימי מיתת הצדיקים וערב ראש חודש אם כשהתענה פעם הראשון בחול והשלימו היה בדעתו לנהוג כן לעולם או שהתענה והשלים ג' פעמים בחול ולא התנה שיהא בלי נדר הרי זה כנדר וצריך להשלים אף כשיארע בערב שבת וכן נהגו העולם (ואף על פי כן המיקל לעת הצורך כסברא הראשונה לא הפסידצו):


א) ר' אלעזר ב"ר צדוק סוכה מד, ב. טור ושו”ע ס"א.

ב) רמב"ם פ"ל הי"א.

ג) רמב"ם שם. טור ושו”ע שם.

ד) עובדא דרב כהנא סוכה שם. לפירוש הר"ן שבת יט, א ד"ה גרסינן בפרק לולב.

ה) ר"ן שם.

ו) משמעות רמב"ם שם. וראה ב"י סוד"ה אין הולכין.

ז) רבינו ירוחם ני"ב ריש ח"א. שו"ע שם.

ח) רבינו ירוחם שם.

ט) ראה מ”מ וציונים.

י) ב"י שם. שו"ע ס"א.

יא) ב"י שם. לבוש ס"א.

יב) ב"י שם. שו"ע שם. וראה לקו"ש חי"א ע' 64 הע' 15 ובשוה"ג. שלחן המלך ע' קעח.

יג) לבוש ס"א. וראה תהלה לדוד ס"ק א. בדי השלחן סי' סט סק"ד. קובץ דברי תורה חו' ז ע' נג.

יד) ב"ח סוף ס"ב. מ"א סק"א.

טו) משמעות מ"א שם. וראה שו"ת בית יעקב סי' לה. קיצור הלכות הערה 3.

טז) 48 דקות.

יז) סעיף י (שהעיקר כדעה הב' שם, שמהלך מיל הוא שני חומשי שעה, שהם כ"ד דקות, ושיש להחמיר כסברא הא' כשאין הפסד מרובה. וראה לעיל סי' קפד ס"ג. סידור – סדר הכנסת שבת).

יח) אגודה סוף סוכה סי' לט. מ"א סק"ב.

יט) וראה בדי השלחן סי' סט ס"ק ה.

כ) גיטין לח, ב. רמב"ם פ"ל ה"ד. טור ושו"ע ס"ב.

כא) לבוש ס"ב.

כב) מ"מ שם. שו"ע שם.

כג) רמב"ם וטור ושו"ע שם.

כד) ראה בדי השלחן סי' סט סק"ו. קיצור הלכות מילואים ע' כב.

כה) ב"ח סוד"ה אין קובעין. הובא במ"א סק"ג.

כו) רמ"א ס"ב.

כז) ראה לקמן סי' תמד סט"ו.

כח) מ"א סק"ג.

כט) מ"א ס"ק ה. ובסי' תקסח סק"י. וראה לעיל סי' רמח קו"א סוף ס"ק א. לקמן סי' שלא ס"ד.

ל) לבוש ס"ב. מ"א סק"ו.

לא) סעיף ח.

לב) ב"ח שם. מ"א סק"ו. אליה זוטא סק"ב.

לג) סעיף ט.

לד) של"ה ריש מס' שבת (קלא, א ד"ה במס' גיטין) בדעת רבו. הובא בא"ז שם ומ"א שם. וראה קו"א סק"א.

לה) רמ"א סי' תקנט ס"ח.

לו) רמ"א ס"ב.

לז) ראה מ"א סי' שלט סק"ח. ובשוע"ר סעיף ו.

לח) מ"א סק"ה, ממשמעות תוס' מו"ק ח, ב ד"ה מפני ביטול.

לט) מ"א סי' תקסח ס"ק י, ממשמעות התוס' שם. וראה פסקי הסדור דיני פדיון הבן "מכאן ואילך עובר בעשה". וראה מ”מ וציונים. קובץ דברי תורה ח"ג ע' ל. יגדיל תורה (נ. י.) ז ע' לז. ח ע' צו. יז ע' עדר.

מ) ראה מ”מ וציונים, שיש רוצים לגרוס: ולא יפדנו כו'.

מא) מ"א סק"ג. ובסי' תמד סק"ט.

מב) שו"ע המחבר שם ס"ו, ולקמן סי' תרלט ס"י. וראה בדי השלחן סי' סט סק"ז. קונ' השלחן. מ”מ וציונים. פסקי אדה"ז ע' 195.

מג) מ"מ פ"ל ה"ד בדעת הרמב"ם. שו"ע סוס"ב.

מד) מגדל עוז שם בדעת הרמב"ם.

מה) לבוש ס"ב.

מו) פסחים צט, ב כדעת ר' יוסי. מ"מ שם. שו"ע שם. וראה מ”מ וציונים.

מז) רמב"ם שם. וראה פסחים צט, ב.

מח) לשון מצוה להמנע ראה לקמן סי' רנ קו"א ס"ק ב. סי' שא קו"א ס"ק ב.

מט) רמב"ם שם. שו"ע שם.

נ) רמב"ם שם.

נא) לבוש שם. וראה לקמן סי' תקכט ס"ב (ביו"ט). סי' רצא ס"ד (בסעודה שלישית בערב יו"ט).

נב) מ"מ ושו"ע שם.

נג) סעיף ט.

נד) סעיף א, שאסור לאכול אז פת של מצה עשירה (ולענין מיני מזונות, ראה קו"א ס"ק ג). ולענין ערב סוכות ראה לקמן סי' תרלט ס"כ.

נה) דרכי משה סק"ד, בשם אור זרוע הל' ער"ש סי' כא, בשם הרא"ם. ומ"א סוף ס"ק ו. וראה לקמן סי' רעא ס"ט, שעד שיקדש אפילו טעימה אסור, מטעם שיבואר שם.

נו) ראה מ”מ וציונים.

נז) סעיף ה. אבל ראה לעיל סי' קפח ס"י בשוה"ג מ"ש מהרי"ל בשם רבינו שיוצא גם במיני מזונות. וראה תהלה לדוד ס"ק ג.

נח) אור זרוע בשם הרא"ם שם. וראה לקמן סי' רעג ס"ז שיכול לאכול מיני מזונות אחר קידוש ואח"כ יאכל הסעודה מיד או לאחר זמן. וראה קו"א ס"ק ג שהביא הא דקיי"ל שמיני מזונות פותחים בני המעיים, ומתרץ בכמה אופנים, שהחילוק הוא בין קודם הסעודה ממש או זמן מה קודם, או שהחילוק הוא בין סתם מיני מזונות לפת הבאה בכסנין שפותח בני המעיים. וראה לקמן סי' רעא ס"ב. סי' עדר ס"ח.

נט) דרכי משה בשם האור זרוע שם, ובשם רבינו קלונימוס בפרדס רש"י ע' קפט.

ס) סעיף ט.

סא) שאז חייב לברך עליו תחלה וסוף, כמבואר בסדר ברה"נ פ"א הי"ז. פ"ד הי"ג.

סב) סעיף ד. אבל ראה קו"א ס"ק ד, שיש כמה דיעות שמתירים בזה מכמה טעמים גם כשאינו מתאוה לאכלו קודם הסעודה וכו', וראה במצויין שם שכוותייהו פסק רבינו לעיל סי' ריב ס"ח וסי' רטו ס"ה. אבל ראה לקמן סי' רעא סוף סי"ב וקו"א ס"ק ד, שכשאין בזה צורך הוי ברכה שאינה צריכה. וראה פתחי הלכה פ"א הע' 26. העו"ב חו' תשכב ע' 57. תשכג ע' 63. תשכה ע' 40.

סג) מ"א סוף ס"ק ו, שכ"כ לסתו[ר] דעת רבי קלונימוס (בפרדס רש"י ע' קפט ובאור זרוע ודרכי משה שם) לבד ודו"ק.

סד) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה רמ"א שם ס"ה. מ"א סק"ט. סדבה"נ פ"י הי"ד. וראה מ”מ וציונים.

סה) ראה רמ"א שם. שוע"ר סי' קסח ס"ב.

סו) רוקח סי' לו, ותשב"ץ סי' קו, ומרדכי הל' תענית רמז תרלא, בשם מגילת תענית פי"א. הובא בב"ח ס"ד ובסו"ס תרפו. מ"א סק"ז ובסי' תרפו ס"ק ג.

סז) תוספת שבת סק"ז.

סח) ב"ח ומ"א שם.

סט) ירושלמי תענית פ"ב הי"ב (הובא בב"י ד"ה ויראה שדרך), לפירוש המ"א ס"ק ז.

ע) מ"מ הל' תענית פ"ה ה"ה בשם הגאונים. ב"ח סוס"י תרפו. פר"ח שם ס"ק ב. מ"א סק"ח (לענין שצריך להשלים, כדלקמן).

עא) מ"א שם.

עב) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב.

עג) ב"ח ומ"א שם.

עד) משמעות פר"ח שם, שהביא ממר בריה דרבינא (פסחים סח, ב). וראה קו"א ס"ק ה.

עה) תוס' עירובין מא, ב ד"ה והלכתא. רא"ש תענית פ"ב סי' כה. טור.

עו) ראה שו"ע סי' תקסב ס"ו.

עז) רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ד. סי' תקסב ס"ג.

עח) ראה שו"ע סי' תקסב ס"א.

עט) מהר"ם מרוטנבורג בתשב"ץ בתחלתו. הובא במרדכי סופ"ג דעירובין סי' תצד. הגהות מיימוניות פ"א מהל' תענית אות ג. טור ורמ"א ס"ד.

פ) ראה תהלה לדוד סק"ד. מ”מ וציונים.

פא) סעיף א.

פב) שו"ת מהרי"ל סי' לג. מ"א סק"ח.

פג) מהרי"ל שם וסי' קנז ס"ג. רמ"א שם.

פד) רמ"א שם.

פה) כמו תענית עשרה בטבת שחל בערב שבת.

פו) מ"א שם.

פז) תשב"ץ בתחלתו. הגהות מיימוניות שם. טור ושו"ע שם. מ"א שם.

פח) תשב"ץ הגהות מיימוניות וטור שם.

פט) ראה מ"א סוס"י תקפ.

צ) רמ"א יו"ד סו"ס תב. מ"א סק"ח.

צא) ב"ח סוף הסימן.

צב) ט"ז סק"ג, עפ"י שו"ע יו"ד סי' ריד ס"א. שו"ת נחלת שבעה סי' נח.

צג) עפ"י שו"ע יו"ד שם. וראה שער הכולל פמ"א אות ג.

צד) שו"ת רש"ל ס"ט. הובא בט"ז סק"ג. ב"ח סוף הסי'.

צה) תוספת שבת סק"ח.

צו) ט"ז שם.