רנג דין כירה ותנור ליתן עליה הקדרות בערב שבת ובו כ"ט סעיפים:

א

א כירהא שהיא עשויה כעין קדירהב גדולה ומסיקין אותה בתוכה על שוליה ושופתין על פיה קדרה למעלהג והיא ארוכה וקצרהד ויש בה למעלה מקום שפיתת ב' קדרותה אם הוסקה בגפתו שהוא פסולת של זיתיםז או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבעוד יום להשהותו עליהח לצורך הלילהט או עד למחרי אם כשמגיע הלילהיא אין התבשיל מבושל עדיין כמאכל בן דרוסאייב (פירוש שם אדם ליסטיםיג שהיה אוכל תבשילו אף שעדיין לא נתבשל כל צרכויד) שמא יחתהטו (פירוש ינערטז) ויהפך הגחלים במחתהיז בשבתיח לגמור בישולויט אלא אם כן הכירה היא גרופהכ דהיינו שגרף ממנה כל הגחלים לחוץכא או שהיא קטומהכב דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומםכג ואין צריך לקטום עד שלא יהיה ניכר שם אש כלל אלא די בקטימה כל שהואכד ואפילו הובערו הגחלים אח"כ מאליהם אין בכך כלוםכה דכיון שגילה דעתו מבעוד יום שאינו צריך להגחלים שוב אין לחוש שמא יחתה בשבתכו והגחלים שעממו הרי הן כקטומהכז:

ב

ב ואם הוסקה בקש ובגבבא מותר להשהותו עליה אע"פ שאינה גרופה ולא קטומהכח לפי שאין בגחלי הקש והגבבא ממשות כלל ואין לחוש בהם שמא יחתהכט:

ג

ג ואפילו הוסקה בגפת ועצים מותר לסמוך לה קדרהל בסמוך חוצה להלא מבעוד יוםלב להשהותה שם לצורך הלילה או עד למחר אע"פ שכשמגיע הלילה לא נתבשלה עדיין כמאכל בן דרוסאילג ואין חוששים שמא יחתה בגחלים שבתוך הכירה כדי למהר בישול הקדרה שחוצה לה שאין חיתוי זה מועיל לה כל כך.

ושתי כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס מפסיק ביניהם האחת גרופה או קטומה והשנייה אינה גרופה ולא קטומה מותר להשהות על גבי הגרופה וקטומה אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומהלד לפי שזהו כסומך חוצה לה לשאינה גרופה וקטומהלה.

ד

ד ותנורלו שהוא עשוי כעין קדירה גדולהלז רחב למטה וצר למעלה ומתוך כך נקלט חומו לתוכו יותר מבכירהלח אסור אפילו לסמוך לולט אם היד סולדת שםמ אפילו הוא גרוף וקטוםמא ואפילו הוסק בקש או בגבבאמב ואין צריך לומר להשהות על גביו או בתוכומג דמתוך שהבלו חם ביותר אינו מסיח דעתו וחוששים שמא יחתה בזו האש המעוטה אע"פ שהיא אש קש וגבבא ומכוסה באפרמד:

ה

ה ולמה אסרו בתנור הגרוף מפני שהגורף אינו גורף אלא רוב האש ועצמהמה ואי אפשר לגרוף כל האש עד שלא תשאר ניצוץ אחד ומפני שהבלו חם ביותר יש לחוש שמא יחתה להבעיר הנצוצות הנשארות בתנורמו.

ואם נתקרר <(א)> הבלו עד שאין היד סולדת שם מותר להשהות שם בתוכומז וכל שכן שמותר להשהות על גביו או לסמוך חוצה לו אם אין היד סולדת במקום שמשהה ואפילו בשבת עצמה מותר להשהות שםמח (אבל בתוך התנורמט ממש או בתוך הכירה אסור ליתן שם בשבת אפילו תבשיל שבישל כל צרכו אע"פ שהן גרופים וקטומים וגם אין היד סולדת בהם כלל) כמו שיתבארנ:

ו

ו וכופחנא שהוא עשוי ככירהנב אלא שאין בו למעלה רק מקום שפיתת קדרה אחתנג ומתוך כך חומו גדול מחום הכירה אבל פחות הוא מן חום התנורנד אם הוסק בקש או בגבבא דינו ככירהנה שהוסקה בקש וגבבאנו ואם הוסקה בגפת ועצים דינו כתנורנז לכל דברנח:

ז

ז והתנורים שלנונט שפתחם מן הצדס אין הבלם (מרובה) חם כל כך כהבל התנור שבימיהםסא ולא כהבל הכופח הואיל והן רחבים יותר משפיתת קדרה אחתסב ולפיכך הרי דינם שוה לכירה לכל דבר.

ח

ח וכל זה כשכבר התחיל להתבשל מבעוד יום אלא שעדיין לא נתבשל כמאכל בן דרוסאי אבל אם הוא חי לגמרי מותר ליתנוסג אפילו בתוך התנור שהוסק בגפת ועצים ואינו גרוף וקטוםסד ואין חוששים שמא יחתה בשבת דכיון שעכשיו הוא חי הוא מסיח דעתו ממנו עד למחר שבלילה לא יהיה ראוי עדיין אף אם יחתה בגחלים ובכל הלילה עד למחר יוכל להתבשל אף בלא חיתוי כללסה.

ומכל מקום צריך שיתננו שם סמוך לחשכה ממשסו שאם נתנו שם מבעוד יום כבר נתבשל קצת קודם כניסת שבת וצריך לסלקו משחשכהסז אלא א"כ נתבשל כבר כמאכל בן דרוסאי קודם כניסת השבתסח שאז אין לחוש לחיתוי שאף בלא חיתוי יכולה להתבשל כל צרכה לצורך הלילהסט כיון שנתבשלה כבר חצי בישולהע מבעוד יום וגם היא ראויה כבר להאכל ע"י הדחקעא בבישול זה שמבעוד יוםעב.

ואפילו אם לא נתן אלא חתיכה אחת חיה בקדרה שהתחילה כבר להתבשל מותרעג כאלו היתה כולה חיהעד לפי שע"י אותה חתיכה מסיח דעתו מכל הקדרה עד למחרעה.

וכל זה בבשר חיעו שאי אפשר לו להתבשל עוד לצורך הלילה אבל ירק חי וכיוצא בועז אסור להשהותועח אלא אם כן נתבשל כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום לפי שאף שהוא חי עכשיו יכול הוא להתבשל לצורך הלילה ואינו מסיח דעתו ממנו עד למחרעט:

ט

ט ויש אומריםפ שאפילו תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי או אפילו נתבשל כל צרכו אלא שהוא מצטמק ויפה לו דהיינו שיפה לו לאדם ושמח במה שהתבשיל מצטמקפא חוששין שמא יחתה בשבת למהר בישולופב או כדי שיהא מצטמק ולפיכך דינו שוה לכל דבר לאילו התחיל להתבשל ולא נתבשל עדיין כמאכל בן דרוסאיפג שנתבאר למעלהפד.

וכבר נתפשט המנהג להקל כסברא הראשונהפה:

י

י וכל זה כשאין הקדירה נוגעת בגחליםפו כגון שיושבת על גבי כסא של ברזל או על גבי אבניםפז בתוך הכירה או התנור אבל אם היא עומדת על גבי גחלים אף שהן עוממות וקטומותפח אסורפט בכל ענין אף אם הוא מצטמק ורע לו דהיינו שרע לו לאדם ועצב הוא בזה שהתבשיל מצטמקצ או שהוא חי לגמרי לפי שזה נקרא הטמנה שמטמין על גבי הגחלים והגחלים הם מוסיפים הבל בקדרה ואסור להטמין על גבי דבר המוסיף הבלצא אפילו מצטמק ורע לו או חי לגמריצב כמו שיתבאר בסימן רנ"זצג עיין שם הטעם.

ויש חולקין על זהצד ואומרים שלא אסרו להטמין על גבי דבר המוסיף הבל אלא כשמדביק דבר המיטלטל סביב הקדרהצה שהקדרה כולה טמונה באותה דברצו ואף שאותו דבר אינו מוסיף הבל אלא שהעמיד הקדרה על גבי דבר המוסיף הבל הרי זה אסור כאלו היתה כולה טמונה בדבר המוסיף הבלצז אבל כאן אף שדופני הכירה או התנור מקיפים סביב דופני הקדרה ואף אם פיהם סתום למעלה מכל מקום כיון שאין שום דבר המיטלטל דבוק סביב דופני הקדרה אין זה נקרא הטמנהצח מטעם שיתבאר בסי' רנ"זצט ואין שום איסור במה שהיא עומדת על גבי דבר המוסיף הבל וכן המנהגק.

ואפילו אם גחלים בוערותקא מקיפות ודבוקות סביב דופני הקדרהקב אין זה הטמנה כיון שהוא מגולה למעלהקג.

אלא שאז אסור לישראל ליטול הקדרה משם בשבתקד לפי שעל ידי נטילת הקדרה הוא מחתה את הגחלים העליונות ונופלות על התחתונות ומכבות אותן והעליונות הן נבערות מאליהן על ידי חיתוי זהקה ואף שהוא אינו מתכוין לחתות מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הואקו שאי אפשר ליטול הקדרה שלא יחתה הגחלים ומכל מקום מותר לומר לנכרי ליטלהקז ואף שכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לנכרי לעשותוקח מכל מקום כאן שהאיסור נעשה מאליו בלא מתכוין והישראל אינו אומר לו כלל לעשותו אלא שולחו לעשות דבר המותרקט אם כן אף שמאליו נעשה האיסור הרי לא נעשה בשליחות הישראל שהישראל לא צוהו על ככה והנכרי אינו מוזהר כלל על השבת אלא שאסור לנו לשלחו לעשות איסורקי:

יא

יא ואם הגחלים אינן סביב הקדרה אלא תחתיה מן הדין מותר אפילו לישראל ליטלהקיא שאף אם ינענע קצת הגחלים ע"י נטילת הקדרה לא יובערו על ידי כך ולא יוכבו ואף שהן מוקצות ואסור לטלטל המוקצה אפילו בנענוע כל שהואקיב מכל מקום כיון שאינו מנענען בידו אלא ע"י הקדרה הרי זה נקרא טלטול מן הצד ואין בו איסור כללקיג.

אלא שמכל מקום לכתחלה לא יטלנה הישראל בעצמו אלא ע"י נכרי ואם אין שם נכרי יטלנה בעצמוקיד ויזהר ליטלה בנחת שלא יחתה הגחלים וגם שלא ינענען כללקטו (אם אפשר לו) לפי שיש אומריםקטז שאפילו ע"י נענוע בלבד הן מתבערות קצת וכיון שהוא נוטלה בנחת בענין שיוכל להיות שלא ינענען כלל אין כאן פסיק רישיה ולא ימות אף אם אף על פי כן הן מתנענעות אין בכך כלום שדבר שאינו מתכוין הואקיז:

יב

יב כל מקום שנתבאר שאסור להשהות תבשיל שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאיקיח אם עבר ושההקיט אפילו בשוגג ששכחה שםקכ או שהיה סבור שהוא מותרקכא אסורקכב בין לו בין לאחריםקכג עד שימתינו במוצאי שבת בכדי שיעשוקכד:

יג

יג שיעור מאכל בן דרוסאי יש אומריםקכה שהוא כמו שליש בישול הראוי לכל אדם ויש אומריםקכו שהוא כמו חצי בישולו ולענין הלכה אע"פ שבדברי סופרים הלך אחר המיקלקכז מכל מקום משום חומר שבת צריך ליזהר לכתחלה שיתבשל חצי בישולו מבעוד יוםקכח אם אין שם אחד מדרכי ההיתרקכט <(ב)> אבל בדיעבד יש להתיר התבשיל בכל ענין אם נתבשל שליש בישולו מבעוד יוםקל:

יד

יד כירה שהסיקוה בקש וגבבא או אפילו בגפת ועצים אלא שהיא גרופה וקטומהקלא ונטל הקדרה מעליה בין מבעוד יום בין משחשכהקלב ובא להחזירה עליה בשבתקלג אם עודה בידוקלד שלא הסירה מידוקלה כשנטלה מעל הכירה עד שעה שרוצה להחזירהקלו ולא פינה ממנה התבשיל לקדרה אחרתקלז אלא רוצה להחזירו כשהוא באותה קדרה שהיתה על הכירהקלח מותר לו להחזירו (בשבת) אם בתחלה כשנטל הקדרה מעל הכירה היה בדעתו שיחזירנה אח"כקלט שנמצא שלא בטלה עדיין שהייה הראשונה שהשהה אותה שם על הכירה מבעוד יום כיון שבשעת סילוקה מהכירה אין דעתו לעוקרה ממנה לגמרי אלא להחזירנה לה אח"כ.

אבל אם בתחלה כשנטלה לא היה דעתו להחזירה להקמ וכן אם הסירה מידו פעם אחת או שפינה התבשיל לקדרה אחרת כבר בטלה לה שהייה הראשונה וכשרוצה להחזירה הרי זה כמושיבה בשבת בתחלהקמא וחכמים לא התירו אלא חזרהקמב אבל לא להושיב קדרה בתחלה בשבת על הכירה אע"פ שהיא בענין שאין בה משום איסור בישולקמג כגון שהיא מבושלת כבר כל צרכהקמד שאין בישול אחר בישולקמה ומותר לסומכה אצל המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בוקמו מכל מקום כשמעמידה על הכירה שהוא מקום שדרך לבשל שם הרי זה נראה כמבשל לכתחלה בשבתקמז.

ומכל מקום כשהיה דעתו להחזירה ועודה בידו מותר להחזירה אפילו לכירה אחרת אע"פ שהבלה מרובה מהראשונהקמח.

אבל אם בתחלה היתה טמונה בדרך שיתבאר בסי' רנ"זקמט ובשבת בא לעוקרה מהטמנה זו ולהושיבה לכירה אסורקנ שהרי זה כמושיב בתחלה וכן אם היתה בכירה ובשבת בא ליטלה מהכירה ולהטמינהקנא אפילו בכרים וכסתותקנב או בשאר בגדים שאין מוסיפים הבל אלא מעמידין ההבל אסור שהרי זה כמטמין בתחלה בשבתקנג שאסור אפילו בדבר שאינו מוסיף הבלקנד אלא על דרך שיתבאר בסי' רנ"זקנה ומכל מקום אם אין הכרים והכסתות כרוכים אלא סביב דופני הקדרה אבל פיה מגולה למעלה הרי זה מותר שאין זה דרך הטמנהקנו:

טו

טו תנורקנז שהסיקוהו אפילו בקש וגבבאקנח ואפילו הוא גרוף וקטוםקנט שהשהה עליו על פי אחד מדרכי ההיתר שנתבארו למעלהקס אסור להחזיר לו הקדרה בשבתקסא אף על פי שעודה בידו והיה דעתו להחזירה ואפילו הוא מצטמק ורע לוקסב והוא הדין לכופח שהסיקוהו בגפת ועציםקסג לפי שדינם ככירה שהוסקה בגפת ועצים ואינה גרופה וקטומהקסד שאסור להחזיר לה בשבת בכל עניןקסה גזירה שמא יחתה בגחליםקסו ואף שלהשהות מערב שבת לא חששו לחיתוי במצטמק ורע לוקסז מכל מקום לענין חזרה בשבת עצמה החמירו יותר:

טז

טז וכל זה כשמחזיר הקדרה על גבי פי הכירה מלמעלהקסח שדופני הקדרה בולטין קצת למעלה מדופני הכירהקסט אבל להחזירה לתוך הכירה ממשקע והוא הדין לתוך התנורים שלנוקעא אסור בכל ענין אע"פ שהוסקו בקש וגבבא ונגרפו ונקטמוקעב ואותה הקדרה עודה בידו והיה דעתו להחזירהקעג:

יז

יז ואותן כירות שאין להן תוך וחלל אלא הן פשוטות ותוכן וגבן אחד מותר להחזיר להןקעד:

יח

יח ואפילו על גבי הכירה אין היתר אלא כשכבר נתבשל המאכל כל צרכוקעה אע"פ שהוא מצטמק ויפה לו אבל אם עדיין לא נתבשל כל צרכו אע"פ שכבר נתבשל יותר מכמאכל בן דרוסאי אסור להחזירו בשבת מן התורה מפני שהוא מבשל ממשקעו ואפילו אם נתבשל כל צרכו אלא שכבר נצטנן לגמרי אסור להחזירוקעז בכל ענין אפילו אם הוא בענין שאין בו משום איסור בישול כגון שהוא תבשיל יבש שאין בו מרק כלל שכשהוא מבושל כל צרכו אין בו משום איסור בישול לדברי הכל אף שנצטנן לגמרי כמו שיתבאר בסי' שי"חקעח מכל מקום על גבי הכירה אסור להחזירו דכיון שנצטנן לגמרי בטלה לה שהיה הראשונה והרי זה כמושיב בשבת לכתחלהקעט:

יט

יט אבל אם הוא חם קצת אף על פי שאין היד סולדת בו מותר להחזירוקפ אם הוא בענין שאין בו משום איסור בישול כגון שהוא יבש שאין בו מרק שלדברי הכל אין בו משום בישול אף אם היה צונן לגמריקפא ואפילו אם יש בו מרק שיש בו משום בישול אם נצטנן לגמרי מכל מקום כשלא נצטנן לגמרי נוהגים להקל לענין לסומכו כנגד המדורה כמו שיתבאר שםקפב אם כן הוא הדין שיש להתיר לפי זה להחזירו על גבי הכירה הגרופה או קטומה או שהוסקה בקש או גבבא והקדרה עודה בידו והיה דעתו להחזירה.

אבל המנהג להקל עוד אפילו להחזיר תוך תנורים שלנו שדינם כתוך הכירהקפג ומחזירים גם לאחר שהסיר הקדרה מידו והניחה על גבי קרקעקפד ושהתה שם הרבהקפה וגם לא היה דעתו בתחלה להחזירה ואפילוקפו פינה התבשיל לקדרה אחרת ואין למחות בידם לפי שיש אומריםקפז שלא הצריכו חכמים שיהיה דעתו להחזירה ועודה בידו אלא בשנטלה מהכירה מבעוד יום ובא להחזירה בשבת שאז אם לא היה דעתו להחזירה או שכבר הסירה מידו הרי זה כמושיבה בשבת לכתחלהקפח כיון שבתחלה כניסת השבת לא היתה שם כלל על הכירה אבל כשנטלה מהכירה משחשכה כיון שבתחלת כניסת שבת היה תבשיל זה על הכירה אינו נראה כמושיבו בשבת בתחלה אף אם לא היתה דעתו להחזירה וגם כבר הסירה מידו ופינהו לקדרה אחרת ולכן מותר להחזירה אם הוסקה בקש וגבבא או שהיא גרופה או קטומהקפט והתבשיל נתבשל כל צרכו ולא נצטנן לגמריקצ.

ועל זה סומכים העולם להקל יותר ולומר שאף מה שאסרו חכמים להחזיר לתוכה לא אסרו אלא כשנטלה ממנה מבעוד יום והיתה בידו עד לאחר שחשכהקצא ומכל מקום כל אדם יש לו להחמיר לעצמו שלא להחזיר לתוך הכירה והתנור אף שנטלה משםקצב לאחר שחשכה אף על פי שהיתה דעתו להחזירה ועודה בידו לפי שאין טעם מספיק לחלק בין נטלה משחשכה ובין נטלה מבעוד יום לענין חזרה לתוכהקצג.

ואפילו לענין להחזיר על גבי הכירה אם לא היה בדעתו להחזירה או שכבר הסירה מידו או שפינהו לקדרה אחרת טוב להחמירקצד לפי שרבו האומריםקצה שאף לענין זה אין חילוק בין נטלה מבעוד יום לנטלה משחשכהקצו.

ויש נוהגים להקל עודקצז להחזיר למחר ביום לתוך התנור שאפו בו מבעוד יום אף על פי שלא גרפוהו אם לא חממו עוד התנור אחר האפיה להטמין בו החמין של סעודת שחרית אלא הטמינו בתנור אחר לפי שהגחלים שנשארו מן החימום שחממוהו לצורך האפיה כבר כהו ועממו והרי הן כגרופותקצח (ומכל מקום אם היד סולדת שם אסורקצט) כמו שנתבאר למעלהר.

ויש מקילין עודרא דאפילו הטמינו בו החמין מכל מקום אחר סעודת שחרית בודאי עממו כל גחליו ומותר להחזיר לתוכו לפי המנהג (אם אין היד סולדת שם):

כ

כ וכל זה להחזיר על גבה או לתוכה אבל מותר לסמוך אצלהרב חוצה לה בשבתרג וכן אצל התנור שלנורד אף אם גוף התבשיל נוגע בדופן התנור מן הצדרה ואפילו הוסק בגפת ועצים ואינו גרוף וקטוםרו שאין לחוש לחיתוי בסומך חוצה לו כמו שנתבאר למעלהרז ואפילו כבר סילק תבשיל זה מהתנור מבעוד יום והניחו על גבי קרקערח ולא היה דעתו להחזירו לתוכו ולא אפילו לסמכו אצלו ואפילו הוא <(ג)> תבשיל ישן ונצטנן לגמרי אלא שהוא בענין שאין בו משום בישול כגון שהוא יבשרט הרי זה מותר לסמוך לפי שאינו נראה כמבשל בשבת לכתחלהרי שאין דרך לבשל חוץ להתנור והכירה והרי דינו כסומך כנגד המדורה שיתבאר בסי' שי"[ח]ריא.

ויש אוסריםריב לסמוך אצל כירה או תנור שלנו שאינן גרופים וקטומיםריג והוסקו בגפת ועצים אף שהיתה דעתו להחזירה או לסמכה ועודה בידו משום גזרה שמא יחתה שאף שלענין לסמוך שם מבעוד יום לא חששו לחיתויריד מכל מקום לענין לסמוך בשבת החמירו יותר.

והמנהג כסברא הראשונהרטו ומכל מקום במקום שאין שם צורך כל כך טוב לחוש לדבריהםרטז:

כא

כא וכל זה כשמחזיר בשבת למקום שהיד סולדת שם <(ד)> (דהיינו שאם תבשיל זה שמחזיר היה צונןריז היה יכול להתחמם שם כל כך עד שהיד סולדת בוריח) אבל אם אין היד סולדת שם לדברי הכל מותר לסמוך שםריט אפילו בתנור שבימיהםרכ אע"פ שאינו גרוף וקטוםרכא.

ואפילו על גבי הכירה <(ה)> הגרופה או קטומה מותר להחזיר אם אין היד סולדת שםרכב אע"פ שכבר סילק תבשיל זה מבעוד יום והניחו על גבי קרקע ולא היה בדעתו להחזירו כלל ואפילו פינהו לקדרה אחרת ואפילו הוא תבשיל ישן ונצטנן לגמרי ואפילו יש בו מרק לפי שכשאין שם חום כל כך שהיד סולדת בו אינו נראה כמבשל שם לכתחלה.

(אבל לענין להחזיר לתוך הכירה או לתוך התנור אפילו שלנו אין חילוק בין היד סולדת בו לאין היד סולדת בורכג):

כב

כב וכל זה להחזיר בשבת עצמה אבל אם עקר הקדרה מעל גבי הכירה מבעוד יום ונמלך להחזירה סמוך לחשכה קודם קבלת שבתרכד אע"פ שכבר הניחה על גבי קרקע ואפילו נצטננה לגמרי ואפילו פינהו לקדרה אחרת יכול להחזירהרכה אפילו לתוכה או אפילו לתוך התנור שבימיהם אע"פ שאינו גרוף וקטוםרכו.

ויש אומריםרכז שכל שהוא סמוך לחשכה כל כך שאם היתה הקדרה צוננת לא היה אפשר להרתיחה מבעוד יום אסור להחזירה לכירה זו ולא לכירה אחרתרכח אף שעכשיו היא רותחת אלא על דרך שמותר להחזיר בשבת עצמה משום גזרה שמא יבאו להחזיר אף בשבת עצמהרכט אבל אם היה יכול להרתיחה מבעוד יום אלא שאין שהות להרתיחה קודם קבלת שבת אין בכך כלוםרל.

והמנהג להקל לגמרי כסברא הראשונהרלא ומכל מקום במקום שאין שם צורך כל כך טוב להחמיררלב <(ו)> ולכן טוב ליזהר שלא ליטול הקדרה מהכירה או התנור שנתבשלה שם וליתנה סמוך לחשכה על גבי תנור בית החורף שהוא אינו גרוף וקטוםרלג אם היד סולדת שם אלא אם כן מניח שם שום דבר תחת הקדירהרלד כמו שצריך להניח בשבת עצמה כמו שיתבאררלה:

כג

כג אבל לסמוך אצל תנור שאינו גרוף וקטום סמוך לחשכה אע"פ שהיד סולדת שם מותר <(ז)> לדברי הכלרלו אע"פ שיש אוסרים בשבת עצמהרלז וכל שכן לסמוך כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו שאפילו בשבת עצמה מותר אם הוא בענין שאין בו משום בישול כמ"ש בסי' שי"חרלח וסמוך לחשכה מותר אף אם הוא בענין שיש בו משום בישול כגון שיש בו מרק ונצטנן לגמרירלט או אפילו עדיין לא נתבשל כמאכל בן דרוסאירמ ואם הוא חי לגמרי מותר אפילו להחזירו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה סמוך לחשכה ממש <(ח)> לדברי הכלרמא שבחי אין לחוש כלל לחיתוי כמו שנתבאר למעלהרמב:

כד

כד אם עבר <(ט)> והחזיררמג בשבת למקום שאסור להחזיר (שם לדברי הכלרמד) בין בשוגגרמה בין במזיד אסור עד מוצאי שבת בכדי שיעשורמו במה דברים אמורים במצטמק ויפה לו אבל אם מצטמק ורע לו מותר אפילו בו ביום שהרי לא נהנה מן האיסוררמז.

ויש מסתפקיןרמח אפילו במצטמק ויפה לו אם יש לאסור כלל בדיעבד אם היה שוגג בדבר מאחר שהיה מבושל כבר כל צרכו ויש לסמוך על זה להתיר לאחרים שלא הוחזר בשבילםרמט ומכל מקום לבני ביתו אין להתיר שגם בשבילם הוחזררנ:

כה

כה וכל זה כשהחזיר הישראל בעצמו אבל אם החזיר על ידי נכרירנא אפילו במזיד מותררנב אפילו מצטמק ויפה לורנג אם היה מבושל כל צרכו שאינו נהנה ממנו כל כךרנד כיון שכבר היה ראוי לאכולרנה.

במה דברים אמורים כשהיה חם קצת מתחלה שהיה ראוי לאכולרנו אבל אם היה צונן לגמרי שלא היה ראוי לאכול וחממו הנכרי אפילו מעצמו בשבת בשביל ישראל במקום שאסור להחזיר שם בשבת (לדברי הכל) והישראל בעל התבשיל ראה ושתק כיון שהועילו מעשה הנכרי אסור לכל אדם לאכלו אפילו לאחר שיצטנןרנז עד שימתינו במוצאי שבת בכדי שיעשו.

אבל אם הישראל בעל התבשיל לא ידע כשהחזירו הנכרי שהוא צונן לגמרי או שלא ראהו כלל כשהחזירו הרי זה מותר שמן הסתם אין הישראל רוצה כלל שיחמם הנכרי את תבשילו לאחר שנצטנן לגמרי ולא כל הימנו שיאסור את התבשיל של ישראל בעל כרחורנח.

(ואפילו אם צוה את הנכרי להחזיר) אם החזיר (אפילו הישראל בעצמורנט) למקום שיש מתירים אפילו לכתחלה כגון שסמך אצל תנור שאינו גרוף וקטוםרס או כנגד המדורהרסא תבשיל שנתבשל כל צרכו ויש בו מרק ונצטנן לגמרי ונתחמם שם עד שהיד סולדת בו שאע"פ שיש בה חיוב חטאת (לישראל) מכל מקום כיון שיש מתירים אפילו לכתחלה כמ"ש בסי' שי"חרסב יש לסמוך על דבריהם בדיעבד (שלא לאסור מעשה הנכרי אפילו צוהו ישראל) רסג:

כו

כו המשכים בבקר וראה שהקדיחה תבשילו שבקדרה שעל פי הכירה שאינה גרופה וקטומה שהשהה עליה באחד מדרכי ההיתר שנתבארו למעלהרסד ומתיירא פן יקדיח יותר יכול להסיר הקדרה מהכירהרסה ולהניח קדרה ישנה ריקנית על פי הכירהרסו [אבל לא קדרה] חדשהרסז מטעם שיתבאר בסי' תק"ברסח ואז ישים הקדרה שהתבשיל בתוכה על גבי הקדרה הריקניתרסט ואין כאן איסור במה שמחזיר בשבת לכירה שאינה גרופה וקטומה דכיון שהקדרה הריקנית סותמת פי הכירה תחת הקדרה שהתבשיל בתוכה הרי זה כגרופה וקטומהער.

וכן מותר ליתן תבשיל בשבת על פי קדרתרעא חמיןערב הטמונה על גבי האשרעג (שבכירה) ע"ד שיתבאר בסי' רנ"זעדר אף על פי שהיד סולדת שםערה ואין חוששין לחיתוי בגחליםרעו כיון שהקדרה מפסקתרעז בין תבשיל זה להגחלים.

ואפילו אם הסיר תבשיל זה מהכירה מבעוד יוםרעח ולא היה בדעתו להחזירו והניחו על גבי קרקע ואפילו פינהו מקדרה לקדרה ואפילו הוא תבשיל ישן ונצטנן לגמרי אלא שהוא בענין שאין בו משום בישול כגון שאין בו מרקרעט שאף שבכל אחד מאלו אסור להחזירו בשבת אפילו על גבי כירה הגרופה וקטומה מפני שנראה כמבשל לכתחלה בשבתרפ מכל מקום כשמניחו על גבי הקדרה שעל גבי הגחלים (שבכירה) אינו נראה כמבשל לכתחלה לפי שאין דרך בישול בכךרפא.

ולפי זה יש לומר בתנור שלנו שיש עליו מעזיבה שאף אם אינו גרוף וקטום וכן תנור בית החורף שאינו גרוף וקטום ואפילו האש בתוכו מותר ליתן על גביו בשבתרפב אף על פי שהיד סולדת שםרפג כל <(י)> מה שמותר ליתן על פי קדרה הטמונה על גבי הגחלים כיון שהמעזיבה מפסקת בין האש להקדרה שהתבשיל בתוכהרפד.

ויש אומריםרפה שאע"פ שאין היד סולדת שםרפו צריך שיניח עתה שום דבר תחת הקדרה להפסיק בינה להגחלים שבתנור כדי שיהיה לו היכר בזהרפז ולא יבא לחתות אבל המעזיבה שהיא עשויה מכבר אינה חשובה הפסק והיכר למונעו מלחתות וכן עיקררפח.

ומכל מקום קודם שהוסק התנור נהגו להקל ליתן על גביו בלא הפסקרפט אע"פ שיתחמם אח"כ כשיוסק ואז יהיה חשש שמא יחתה אעפ"כ אין למחות בידם כיון שיש להם על מי שיסמוכורצ:

כז

כז אבל לסמוך אצל תנור בית החורף שאינו גרוף וקטום ואפילו האש בתוכו מותררצא בכל ענין לפי מנהגינו כמו שנתבאר למעלהרצב רק שיהיה התבשיל חם קצת אם יש בו מרק והיד סולדת במקום שסומך לתנור אבל אם אין היד סולדת שם אצל התנור אף על פי שנצטנן התבשיל לגמרי מותר לסמוך בכל ענין כמו שנתבאר למעלהרצג.

ומכל מקום אם יודע שהנכרי יסיק אח"כ את התנור לחמם את הבית שזהו מותר בשבת על דרך שיתבאר בסי' רע"ורצד וכשיתחמם התנור מאד יתחמם גם כן התבשיל שאצלו עד שהיד סולדת בו אסור להניחו שםרצה אלא יטלנו משם קודם שיסיק הנכרי לפי שזהו כאחד מניח את הקדרה ואחד נותן את האור שתחתיה שהראשון פטוררצו אבל אסור מדברי סופריםרצז:

כח

כח אבל מותר לומר לנכריחצר שיניח שם את התבשיל ואח"כ יסיק התנור לחמם הבית ונרתח התבשיל מאליורצט לפי שעיקר כוונת הנכרי בהסיקו אינה בשביל התבשיל אלא בשביל חימום הבית שהוא דבר המותר והתבשיל נרתח מאליוש ואף שהוא פסיק רישיה ולא ימותשא אין בזה איסור באמירה לנכרישב מטעם שנתבאר למעלהשג ויש מי שאוסר בזהדש כיון שהנכרי מתכוין בהסיקו גם בשביל התבשיל שהרי הניחו על גבי התנור או אצלו אף שעיקר כוונתו בשביל הבית אין זה מועיל כלום והמנהג כסברא הראשונהשה ומכל מקום כל בעל נפש יחמיר לעצמושו במקום שאין שם צורך כל כךשז:

כט

כט אבל אם נתן נכרי מים לתוך הקדרה הקבועה בתנור כדי שלא תבקע כשיסיק התנור ואח"כ הסיק התנור ונרתחו המים מותר ליהנות הישראל מהם בשבתשח <(יא)> ואפילו לכתחלה מותר לומר לו שיתן מים בקדרה קודם שיסיק התנור לדברי הכלשט שהרי אין כוונתו כלל לחמם המים אלא לחמם הבית שאין נותנים מים בקדרה אלא כדי שלא תבקע הקדרהשי.

(ומכל מקום אם הישראל חפץ באותן המים שיתחממו להדיח בהם כלים אסור לומר לנכרי שיתנם לקדרה דכיון שהישראל בעצמו אסור לו ליתנם שם אפילו סמוך לחשכה אם חפץ בהם להדחת כלים) משום גזירה שמא יחתה בגחלים לאחר שיוסק התנור כמו שיתבאר בסי' רנ"דשיא אסור לומר לנכרי ליתנם שם שכל דבר מדברים אלו שנתבארו בסימן זה שאסור לעשותו משום גזירה שמא יחתה או משום שנראה כמבשל בתחלה אסור לומר לנכרי לעשותושיב ואפילו אם אין לו חפץ כלל במים שיתחממו אסור לו ליתן המים בעצמו אפילו קודם שהוסק התנורשיג:

ולפי המנהג שנהגו כסברא הראשונה (דסעיף כ"ח) אף אם כוונתו בנתינת המים כדי לחממם מותר כיון שעיקר כוונתו בהסיקו הוא בשביל הביתשיד ואם נתן המים בקדרה לאחר שהסיק התנור אע"פ שהיתה הקדרה צוננת עדיין כשנתן בה המים אם ידוע בבירור שנתנן כדי לחממם הרי הם אסורים עד מוצאי שבת בכדי שיעשו לדברי הכל כדין נכרי שעשה מלאכה גמורה בשביל ישראלשטו אבל מן הסתם לא נתנן אלא כדי שלא תבקע הקדרהשטז:


א) משנה לו, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב) רש"י שם ד"ה כירה. טור ושו"ע שם.

ג) טור ושו"ע שם.

ד) ארוכה באורך וקצרה ברוחב - גמ' לח, ב (ממשנה כלים פ"ז מ"ג).

ה) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

ו) משנה לו, ב. טור ושו”ע שם.

ז) גמ' מז, ב. טור ושו”ע שם. וראה גם לקמן סי' רנז ס"ה.

ח) רי"ף (טז, א). רמב"ם פ"ג ה"ג. טור ושו"ע שם.

ט) טור ולבוש ס"א.

י) משמעות ספר התרומה סי' רלא סוד"ה פסק. ב"י ד"ה ומ"ש וכ"ז. ב"ח ד"ה ומ"ש וכל זה. מ"א סי' רנ[ד] סק"כ. וראה לקמן שם סי"א. וראה שבת כהלכה פ"ח הערה טז.

יא) מ"א סוס"י רנט בדיני שהיה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' ד. שבת כהלכה פ"ח הערה מו.

יב) כחנניה בברייתא שם לו, ב ורב ששת בגמ' לז, ב. רש"י שם ד"ה ורב ששת. תוס' שם ד"ה אמר בשם ר"ח. רא"ש פ"ג ס"י א. טור בשמם. דעה הב' בשו"ע שם. וראה ט"ז סק"א. וראה גם לקמן ס"ח גבי תנור. לקמן סי' רנד קו"א סק"א.

יג) רש"י כ, א ד"ה בן דרוסאי.

יד) רמ"א ס"א. וראה לקמן סי"ג.

טו) גמ' יח, ב. טור ושו”ע שם. ויתחייב משום מבעיר (ראה לקמן סי' רנז ס"ב. וראה לקמן ס"י. סי' רסה ס"ז).

טז) ראה רמב"ם שם פ"ג ה"ו מהדורת פרנקל בשינויי הנוסחאות. וראה שו"ע סי' רנב ס"א בהגהה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' פה-פו.

יז) שו"ע סי' רנב ס"א בהגהה.

יח) שיש לחוש שמא ישכח שהוא שבת (לקמן סי' רנד ס"א).

יט) רמב"ם שם ה"ד. וראה לשון רש"י יח, ב ד"ה יחתה. וראה לשון רבנו לקמן ס"ט. סי' רנד ס"א.

כ) משנה שם לו, ב. טור ושו”ע ס"א.

כא) טור ושו”ע שם מרמב"ם שם ה"ו.

כב) משנה שם. טור ושו”ע שם.

כג) טור ושו”ע שם. וראה לשון רש"י שם ד"ה או.

כד) ר"ן (טו, ב) ד"ה עד. ב"י ד"ה ומ"ש אא"כ. מ"א סק"ג.

כה) ר' הושיעא לז, סוע"א. מ"א שם.

כו) מ"א שם. וראה כסף משנה שם פ"ג ה"ד.

כז) ברייתא שם. רמב"ם שם פ"ג ה"ד. ב"י שם. וראה גם לקמן סוף סי"ט. ושם: הרי הן כגרופות.

כח) משנה לו, ב. טור ושו”ע ס"א.

כט) ראה ר"ן (יד, ב) ד"ה כירה. רמב"ם פ"ג ה"ד. לבוש ס"א.

ל) ברייתא לז, סוע"א. טור ושו"ע ס"א.

לא) טור ושו"ע שם.

לב) רמב"ם פ"ג ה"ז. הובא במ"א סק"ה. וראה לקמן ס"כ.

לג) ראה תוס' שם ד"ה מהו.

לד) ברייתא שם. רמ"א ס"א.

לה) ראה ט"ז סק"ד.

לו) משנה לח, ב. טור ושו”ע ס"א. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' ד ואילך.

לז) ראה גם לקמן סי' תקז ס"ט, ושם "עשוים כקדרה".

לח) רש"י שם ד"ה תנור. ב"ח ריש הסי'.

לט) ברייתא שם. טור ושו”ע שם.

מ) הגהות מרדכי פ"ג (פ, א). רמ"א ס"א. וראה שבת כהלכה פ"י בביאורים אות ז.

מא) משמעות הגמ' שם. רמב"ם פ"ג ה"ה. רמב"ן שם ד"ה אלא. רשב"א שם ד"ה הא. ר"ן (יז, ב) סוד"ה ונמצאו. טור ושו”ע שם.

מב) ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

מג) משנה שם. טור ושו"ע שם.

מד) רמב"ם שם. הובא בב"י ד"ה ומ"ש אפילו. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' ד.

מה) מלשון עוצם וחוזק.

מו) רמב"ם פ"ג ה"ו. הובא בב"י ד"ה ומ"ש אפילו. וראה גם לקמן סי' רנז ס"ב (ויתחייב משום מבעיר), וש"נ.

מז) הגהות מרדכי שם (פ, א). מ"א סק"ט.

מח) מ"א שם.

מט) מ"א שם. וראה גם קו"א סק"א.

נ) לקמן סעיף כא.

נא) משנה שם לח, ב. טור ושו”ע ס"א.

נב) רש"י שם ד"ה כופח.

נג) גמ' שם. טור ושו”ע שם.

נד) גמ' שם. רמב"ם פ"ג ה"ז.

נה) משנה שם. טור ושו"ע שם.

נו) רי"ף (יז, ב). רא"ש פ"ג סי' ג (ראה ט"ז סוף סק"ו וראה אליה רבה סק"ז). רמב"ם שם. ב"י ד"ה וכופח. ט"ז סק"ו.

נז) משנה שם. טור ושו"ע שם.

נח) ראה רמב"ם שם.

נט) כל בו סי' לא (לא, ד). רמ"א ס"א.

ס) ב"י שם. לבוש ס"א. ב"ח ריש הסי'. ט"ז סקט"ז.

סא) לבוש שם.

סב) כל בו שם. מ"א סק"י.

סג) גמ' יח, ב. טור ושו”ע ס"א.

סד) ב"י סוד"ה כירה בשם הגהות מרדכי פ' כירה (פ, א) בשם מור"ם. וכ"ה לכאורה משמעות הגמ' שם. וראה גם לקמן סי' רנד רס"א. וראה מ"מ וציונים.

סה) גמ' ורש"י שם ד"ה האי קדרה. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' רנז ס"א ושם הוסיף: ואם יוכל להתקרר אח"כ אף אם יחתה מעט לא יועיל כלום כיון שהוא מגולה.

סו) מ"א סק"ב. וראה גם לקמן הל' שהיה והטמנה בקצרה ד"ה כלל. וראה שבת כהלכה פ"ח בביאורים אות יט.

סז) מ"א שם. וראה גם מ"מ פ"ג ה"ח.

סח) כדלעיל ס"א גבי כירה וש"נ, וכאן מיירי בתוך התנור, והוא מהגהות מרדכי שם. וכ"ה להדיא ברז"ה שם טז, א. וראה גם מ"מ שם. ר"ן (יז, ב) ד"ה ונמצאו. רמ"א ס"א (אלא שהרמ"א כתב "על גבי התנור").

סט) רא"ש פ"ג סי' א בשם תשובת גאון. וראה לקמן סי' רנז ס"א שהוסיף: ואפילו אם משהה אותה עד למחר אין לחוש לחיתוי שאין מעט חיתוי מועיל לה לשמור חומה עד למחר כיון שהיא מגולה. וראה תהלה לדוד ס"ק י. שבת כהלכה פ"ח בתוספת ביאור אות ו.

ע) ראה לקמן סי"ג וש"נ.

עא) אור זרוע ח"ב סי' ח בשם ה"ר יוסף. וראה לשון רבנו לקמן סי' רנד ס"ג. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' ח ואילך.

עב) ראה שבת כהלכה פ"ח בביאורים אות יא, ובתוספת ביאור אות ז.

עג) גמ' יח, ב. טור ושו”ע ס"א.

עד) רמב"ם שם ה"ח. טור ושו”ע שם.

עה) ראה רי"ף (ו, ב). רש"י יח, ב ד"ה שדא. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה אבל) הטעם שאין בזה איסור משום הטמנה (והיינו הטמנת חתיכת בשר חי בתוך תבשיל רותח אם כולה מתכסה שם).

עו) ראה שבת כהלכה פ"ח הערה עח.

עז) ולקמן הל' שהיה והטמנה בקצרה השמיט ירקות. וראה לקמן סי' רנד סעי' ד-ה גבי פירות הראויים להאכל חיים.

עח) ב"י ד"ה ומ"ש ואם נתן, ממשמעות הגמ' והפוסקים. ט"ז סק"ב, ממשמעות הרמב"ם שם. מ"א סק"ד. וראה מ”מ וציונים.

עט) ראה גם לקמן סי' רנד ס"ו וסוף סי"ג. סי' רנז סי"א.

פ) רי"ף ר"פ כירה. רמב"ם פ"ג ה"ד וה"ח. רמב"ן במלחמות ר"פ כירה. רא"ש רפ"ג בשם הרב רבינו יונה והשאלתות (פ' שלח לך סי' קכח, וראה העמק שאלה שם) והברצלוני (ספר העיתים סי' יט). דעה הא' בטור ושו”ע שם.

פא) רמב"ן שם (בסופו) בשם תשובת הגאונים. מ"א סק"א. וראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות ב ד"ה וראה.

פב) רש"י יח, ב ד"ה יחתה. וראה לשון הרמב"ם שם ה"ד. וראה הלשון לעיל ס"א.

פג) אלא אם כן נתבשל מבעוד יום עד שהוא מצטמק ורע לו (לקמן סי' רנד ס"ב).

פד) סעיף ח.

פה) רא"ש שם סוס"י א. רמ"א סוף ס"א. וראה גם לקמן סי' רנד ס"ב. שם סי"ג. שם סי"ד. וראה לשון רבנו לקמן סי' רנד קו"א סק"א "הרוצה לחוש לדברי הרי"ף וסיעתו כו'". וראה שבת כהלכה ע' שלט בביאורים סק"ח.

פו) ראה שבת כהלכה פי"א הערה כח.

פז) ר"ח לז, סוע"א וגאונים, הובאו בהמאור רפ"ג. רא"ש פ"ג סוס"י א. רשב"א מז, ב ד"ה גמרא קופה. ר"ן רפ"ג. טור ושו”ע סוף ס"א. וראה מהדו"ב לסי' רנט (בתחלתה) ביאור שיטה זו. ושם (ד"ה על כן, ואילך) נתבאר דהיינו דוקא כשהאוכל טמון כולו בקדרה והקדרה ע"ג גחלים.

פח) ר"ן שם.

פט) ר"ח שם. רז"ה שם. רא"ש שם. ר"ן שם. טור ושו"ע שם.

צ) מלחמות ה' להרמב"ן שם טז, סוע"א בשם הגאונים. וראה לשון רבנו לקמן סי' רנד סי"ד גבי מים (והוא מלשון הרמב"ן שם) "מצטמקין ורע להן" משמע דקאי על המים.

צא) ר"ח שם. רז"ה רפ"ג. רא"ש שם. ר"ן שם. טור.

צב) תוס' מז, ב ד"ה במה בשם ר"ת. מרדכי רפ"ד רמז שכ.

צג) ס"א וס"י. וראה שם קו"א סק"ב.

צד) ראבי"ה סי' קצז (ע' 254). אור זרוע ח"ב סי' ח. מרדכי רמז רצט. רמ"א סוף ס"א בשם ויש אומרים. וראה גם לקמן שם סוף ס"י וקו"א ס"ק ג. ביאור שיטה זו ראה מהדו"ב לסי' רנט (ומיהו בספר). וראה עוד שם (ד"ה וכן משמע וד"ה וגם) ביאור דעת ס' התרומה סי' רלא ורבינו יונה (שהובא ברשב"א ור"ן שם), שאסור גם כשעיקר ההטמנה היא בדבר המוסיף (אף שאין פיה מכוסה, דלא כאור זרוע). וראה גם סי' רנז קו"א ס"ק ב (ד"ה וכן משמע בהדיא בב"י, במוסגר) שדעת ס' התרומה וסמ"ג היא דעה שלישית.

צה) הגהות מרדכי שם (פ, א). מ"א סקי"ז. וראה גם תוס' מח, א ד"ה דזיתים. מרדכי שם רמז שכ. וראה גם לקמן שם ובקו"א סק"ג.

צו) ראה לקמן קו"א שם. וראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות ה.

צז) כדלקמן שם ס"י וש"נ.

צח) הגהות מרדכי שם. מ"א שם. וראה גם מחה"ש שם.

צט) סוף ס"י.

ק) רמ"א שם.

קא) מרדכי שם רמז רצט, בשם אור זרוע שם.

קב) משמעות הגהות מרדכי שם. ושארית יוסף וגידולי מרדכי הובאו בחדושי אנשי שם אות ז על המרדכי שם. וראה גם לקמן סי' רנז קו"א סק"ג.

קג) רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' רנז סוף ס"י.

קד) מרדכי רמז שכג, בשם ראבי"ה ח"א סי' קצז. הובא במ"א ס"ק יח.

קה) מרדכי שם. מ"א שם. והוא ע"פ רש"י עירובין עז, א ד"ה וחררה. אבל בכריתות כ, א "מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות". וראה רש"י שם ד"ה החותה וד"ה מכבה. וראה גם לקמן סי' רנז ס"ב (ויתחייב משום מבעיר), וש"נ.

קו) שחייב, כדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.

קז) הגהות מיימוניות פ"ו אות כ. מ"א ס"ק יח. וכ"כ לקמן בהל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה ואם. וראה גם לקמן סכ"ח. סי' רנט ס"ז. סי' רעז ס"ה. סי' שלא סי"ב.

קח) כדלעיל סי' רמג ס"א וש"נ. לקמן סי' שז ס"ו.

קט) הגהמ"י שם. מ"א שם.

קי) ראה מ"מ וציונים. וכ"ה לקמן סכ"ח, וסי' רנט ס"ז. וראה שבת כהלכה עמ' ע ביאורים אות כד*.

קיא) רמב"ם פכ"ה הט"ו. ב"י סוס"י שיא. דרכי משה כאן אות ב. מ"א ס"ק יח.

קיב) כדלקמן סי' שח סי"ד וש"נ.

קיג) ב"י שם. וראה גם לקמן סי' שיא סי"ד. סי' רנט קו"א ס"ק ג.

קיד) ראה גם לקמן הל' שהיה והטמנה בקצרה ד"ה ואם, ושם הוסיף במוסגר: והוא הדין בקדרות שלצורך הלילה אם העמידן על הגחלים ובא ליטלן בשבת מעל הגחלים.

קטו) רמ"א סוף ס"א.

קטז) משמעות המרדכי רמז רצט.

קיז) רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' שב ס"ד. וראה לקמן סי' רעז קו"א סק"א.

קיח) כדלעיל ס"א וס"ח.

קיט) גמ' לח, א ותוס' ד"ה עבר. שו”ע ס"א לדעת ויש אומרים.

קכ) רב נחמן בר יצחק בגמ' שם, ותוס' ד"ה שכח. מ"מ פ"ג סוף ה"ט. שו"ע שם.

קכא) ראב"ד בהשגות פ"ג ה"ט. מ"מ שם. ב"י סוד"ה כל דבר.

קכב) וראה לקמן סי' רנד ס"ח.

קכג) טור. מ"א ס"ק יא. וראה גם לקמן סי' רנד ס"ג. וראה לקמן סי' שיח סוף ס"א. סי' שלט ס"ז. וראה תהלה לדוד סק"ה. העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' טז-יז.

קכד) רמב"ם שם. הגהות אשרי שם סי' ג. רמ"א ס"א. וראה הטעם לקמן סי' שיח ס"א. וראה העו"ב שם ע' יג ואילך.

קכה) רש"י כ, א ד"ה בן דרוסאי. ר"ן שם (ח, א) ד"ה כמאכל. רשב"א בתורת הבית הקצר שער שביעי. מ"מ פ"ג ה"ח. טור. וראה גם טור ושו"ע יו"ד סי' קיג ס"ח. וראה עוד קו"א סק"ב.

קכו) רמב"ם שם פ"ט ה"ה. ראב"ד שם. שו"ע סי' רנד ס"ב.

קכז) ראה עבודה זרה ז, א. רמב"ם הל' ממרים פ"א ה"ה.

קכח) מ"א סי' רנד סק"ח. וראה גם לעיל ס"ח.

קכט) ראה לעיל ס"ח.

קל) עולת שבת סק"א ד"ה ומ"ש וי"א. וראה קו"א סק"ב.

קלא) בית הלל במשנה לו, ב. טור ושו"ע ס"ב. ואם אינה גרופה וקטומה – אסור להחזיר לה בכל ענין (לקמן סוף סט"ו).

קלב) ב"י סוד"ה ומ"ש ואפילו, בדעת התוס' שם ד"ה וב"ה, והרא"ש פ"ג סי' ב.

קלג) רבי אושעיא ורב ששת שם לח, רע"ב. טור ושו”ע שם.

קלד) אמוראי בשם רבי אלעזר שם. טור ורמ"א שם.

קלה) ירושלמי שבת פ"ג סוף ה"א. וראה קיצור הלכות סי' רנג-ד הע' 36. שבת כהלכה עמ' שס בביאורים.

קלו) ראה מ"א סק"כ.

קלז) רב אשי שם ולחומרא. טור. מ"א שם בדעת רמ"א. וראה שבת כהלכה פ"ט הערה מג.

קלח) ראה מ"א סי' רנז סקי"ד.

קלט) חזקיה בשמו של אביי ללישנא קמא שם. רי"ף שם (יז, ב). רא"ש שם. מ"מ פ"ג ה"י בשם הגאונים. טור. רמ"א שם.

קמ) ראה שבת כהלכה פ"ט הערה יב, והערה כג.

קמא) ראה רש"י שם סוד"ה מחזירין וד"ה אבל הניח. ר"ן שם (יז, ב) ד"ה לא שנו. ט"ז ס"ק יא. מ"א סי' רנז שם.

קמב) ראה רמ"א ס"ה. מ"א ס"ק לו. מ"א סי' רנז שם.

קמג) ראה מ"א סקל"ו. וראה ר"ן שם. ט"ז סוף ס"ק יג. וראה תהלה לדוד ס"ק יא. שבת כהלכה פ"ט בביאורים אות ב.

קמד) ט"ז שם. וראה מהדו"ב לסי' רנט ד"ה הילכך, שכן הוא גם בדבר יבש שנתבשל (דמיחזי כמבשל מתחלה ולא נתבשל עדיין כל צרכו), משא"כ בדבר שאין בו משום בישול (כמו שמן למ"ד שמן אין בו משום בישול).

קמה) כדלקמן סי' שיח ס"ט וש"נ.

קמו) כדלקמן שם וסכ"ד. וראה שבת כהלכה פ"י בביאורים אות ז.

קמז) ר"ן שם ד"ה לא שנו וד"ה בעי. רז"ה שם טז, ב. רשב"א שם לח, ב ד"ה מכלל. וראה גם לקמן קו"א סוף סק"י. וראה שבת כהלכה פ"ט הערה יא.

קמח) ירושלמי שבת סופ"ד. רמב"ם שם פ"ג הי"א. רמ"א ס"ב ומ"א סקכ"ג.

קמט) ס"א וס"ט.

קנ) ירושלמי שם. רמב"ם שם. מ"א שם.

קנא) ירושלמי שם. רמב"ם שם. מ"א שם.

קנב) הגהות מיימוניות שם פ"ד אות א בשם מהר"ם. רמ"א ס"ב בשם ויש אומרים.

קנג) דרכי משה סוף הסי'. מ"א ס"ק כה.

קנד) כדלקמן סי' רנז ס"ב. וראה גם לקמן סי' שיח סוף סי"ד.

קנה) סעיף ט.

קנו) ט"ז ס"ק יד. וראה הטעם במהדו"ב לסי' רנט (ד"ה והנכון) שהטמנה באופן זה אינה מועילה, וגם אם מועילה קצת אין דרך בני אדם לעשות כן ובטלה דעתו אצל כל אדם. וראה לקמן סי' רנז ס"ד ובהנסמן שם. וראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות יט ד"ה ולכאורה.

קנז) משנה לח, ב ותוס' שם ד"ה תנור. טור ושו"ע ס"ב.

קנח) משנה שם. משמעות השו"ע שם. וכ"ה להרמב"ם פ"ג ה"י, לגירסת הב"י ד"ה ומ"ש רבנו ובתנור.

קנט) רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

קס) סעיף ח.

קסא) ראה ב"ח סוף הסי'.

קסב) ר"ן (יז, ב) ד"ה ולענין חזרה. מ"מ שם. ב"י שם.

קסג) משנה שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

קסד) ראה ר"ן שם.

קסה) ראה ר"ן שם ד"ה ומהא וד"ה ולענין. וראה תהלה לדוד ס"ק יא. שבת כהלכה פ"ט בביאורים אות ב.

קסו) ראה אגלי טל מלאכת אופה ס"ק מח אותיות ג-ד. העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' כ. פעמי יעקב כב ע' צו.

קסז) אף לדעת היש אומרים לעיל ס"ט.

קסח) רב לז, א. טור ושו”ע ס"ב.

קסט) ב"ח ד"ה ודוקא. מ"א ס"ק כב.

קע) ראה שבת כהלכה עמ' שפט בביאורים.

קעא) אבל ראה לקמן סי"ט המנהג בזה.

קעב) ואין היד סולדת שם (לעיל סוף ס"ה. לקמן סוף סי"ט).

קעג) בטעם האיסור ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' כב.

קעד) פסקי ריא"ז פ"ג ה"א אות ב. הובא בשלטי הגבורים יז, ב אות א. מ"א סוף ס"ק כב.

קעה) ב"י ד"ה ומ"ש רבנו כל זמן. רמ"א ס"ב ומ"א סק"י.

קעו) ב"י שם לדעת הטור סי' שיח. וראה גם לקמן סי' שיח ס"י וש"נ.

קעז) ב"י שם. מ"א סקי"ט.

קעח) סעיף ט וש"נ.

קעט) מ"א סקל"ו. וראה גם לקמן קו"א סק"י. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' כד ואילך.

קפ) מ"א ס"ק יט. וראה העו"ב הנ"ל ע' כח.

קפא) כדלקמן סי' שיח ס"ט וש"נ.

קפב) סי' שיח ס"ט וסכ"ד.

קפג) רמב"ם [אבל ראה ב"י סוד"ה ומ"ש ודוקא. ואוצ"ל: רמ"א ס"ב]. אליה זוטא סק"ג.

קפד) רמ"א שם. אליה זוטא שם.

קפה) אלא שלא נצטנן לגמרי (כדלקמן בהמשך הסעיף. קו"א סק"י). וראה קיצור הלכות סי' רנג-ד הע' 47.

קפו) ראה גם לקמן סכ"א-כב; כו (אפילו – לענין פינה לכלי אחר). וראה שבת כהלכה עמ' שסו בביאורים.

קפז) ר"ן (יז, ב) ד"ה ומיהו, בשם הירושלמי שבת פ"ג סוף ה"א. רמ"א ס"ב בשם ויש אומרים. וכן המנהג (לקמן קו"א סק"ח), אבל טוב להחמיר (לקמן בהמשך הסעיף).

קפח) מ"א ס"ק כד. ט"ז ס"ק יא.

קפט) ב"י סוף הסי'.

קצ) ב"י שם. רמ"א שם. היינו גם בתבשיל יבש "כיון שנצטנן לגמרי הרי זה כמושיב בתחלה" (לקמן קו"א סק"י). וראה קיצור הלכות שם.

קצא) דרכי משה הארוך ס"ק ד, והקצר סק"ח. מ"א ס"ק לה.

קצב) ראה שבת כהלכה פ"ט הערה עא.

קצג) מ"א שם.

קצד) רמ"א ס"ב.

קצה) ב"י ד"ה ואפילו, בדעת התוס' לו, ב ד"ה וב"ה, ורא"ש פ"ג סי' ב, ורמב"ם פ"ג ה"י.

קצו) ט"ז ס"ק יב.

קצז) כל בו סי' לא (לא, ד). מ"א [אוצ"ל: רמ"א ס"ה]. וראה העו"ב הנ"ל ע' מ ואילך.

קצח) כל בו שם. וראה רמ"א שם.

קצט) רמ"א שם. וראה העו"ב הנ"ל ע' מה-מו. שבת כהלכה פ"י בביאורים אות ז.

ר) סוף ס"א, ושם "הרי הן כקטומה". וראה לשון הלבוש שבציון הבא.

רא) לבוש ס"ה בהג"ה. הובא במ"א סוף ס"ק לה.

רב) גמרא לז, א.

רג) מ"א סק"ה, לדעה הב' בשו"ע ס"א (דלעיל ס"א). רמ"א סוף הסי'. וראה קו"א סק"ג. וראה תהלה לדוד סק"ב. הערות בשו"ע אדה"ז ע' 76. העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' נא ואילך.

רד) כדלעיל ס"ז.

רה) ראה מ"א סו"ס רנט בדיני שהיה והטמנה בקצרה, הובא גם לקמן הל' שהיה והטמנה בקצרה ד"ה ומותר "ואפילו על הלבזבז שסביב התנור".

רו) גמ' שם.

רז) סעיף ג.

רח) ראה קו"א סק"ג.

רט) מ"א סו"ס רנט שם. וראה גם קו"א שם.

רי) ראה מנחת כהן משמרת השבת סופ"ה.

ריא) סעיף כד.

ריב) רמב"ן במלחמות רפ"ג (טו, ב). רא"ש רפ"ג בשם הרב רבינו יונה. רי"ף רפ"ג (טז, א). רמב"ם פ"ג ה"י. מ"א סק"ה לדעה הא' בשו"ע ס"א (דלעיל ס"ט). וראה שבת כהלכה פ"י בביאורים אות טו.

ריג) ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו עמ' נו הע' בשוה"ג 1. שבת כהלכה פ"י ביאורים אות יד, ותוספת ביאור אות ו.

ריד) כדלעיל ס"ג.

רטו) רמ"א סוף ס"ה.

רטז) ראה שבת כהלכה ח"א עמ' שלט בביאורים אות ח, ועמ' תלב אות ו.

ריז) כלומר, אף אם מדובר בתבשיל שהוא חם קצת משערים בו כאילו היה צונן, והוא שיעור גדול יותר. וראה קו"א סק"ד.

ריח) ב"י סי' שיח ד"ה מותר ליתן. מ"א סוס"י רנ[ט] בדיני שהיה והטמנה בקיצור. וראה קו"א סק"ד שחזר בו.

ריט) הגהות מרדכי פ, א. ב"י סוף הסי' בדעת הרמב"ם. רמ"א סוף ס"ב. מ"א סק"ט.

רכ) הגהות מרדכי שם. ט"ז סקט"ז.

רכא) ראה מ"א שם.

רכב) משמעות מ"א סי' רנט שם. וראה קו"א סק"ה.

רכג) מ"א סק"ט. וראה גם לעיל סי' רנג סוף ס"ה.

רכד) ר"ן (טו, ב) ד"ה בית שמאי. ב"י ד"ה ומ"ש לא מיבעיא. רמ"א ס"ב בשם ויש מקילין.

רכה) משמעות הר"ן שם וב"י שם. וראה תהלה לדוד ס"ק טז.

רכו) ר"ן שם.

רכז) תוס' לו, ב ד"ה וב"ה. רא"ש פ"ג סי' ב. טור. רמ"א שם בשם יש אומרים.

רכח) ראה הגהת מרדכי פ"ג (עט, ב. עט, ד).

רכט) משמעות הרא"ש שם. ב"י ד"ה ומ"ש רבנו דהא, בשם התוס' בפרק במה טומנין [בתוס' שלפנינו ליתא]. מ"א סקכ"ו.

רל) מ"א שם.

רלא) ב"י סוד"ה ומ"ש לא מיבעיא. רמ"א שם.

רלב) רמ"א שם.

רלג) מ"א סקכ"ח. וראה קו"א סק"ו.

רלד) מ"א סוס"י רנט בדיני שהיה והטמנה בקצרה. וראה קו"א שם.

רלה) סוף סכ"ו.

רלו) הגהות מרדכי פ"ג עט, סוע"ד. הגהות מיימוניות פ"ג אות ב. רמ"א סוף ס"ב.

רלז) לעיל ס"כ.

רלח) סעיף כד.

רלט) מ"א סקכ"ט.

רמ) ראה לעיל ס"ג.

רמא) מ"א סוף סקכ"ז. וראה העו"ב ח"ו (ירות"ו) ע' סב ואילך.

רמב) ס"ח. וראה קו"א סק"ח. וראה שבת כהלכה עמ' שפ בביאורים.

רמג) הגהות מרדכי פ"ג עט, ד. הובא ב"י סוף הסי'. רמ"א ס"א.

רמד) ראה העו"ב הנ"ל ח"ו ע' סח-סט.

רמה) מ"א סקי"ד. וכ"ה משמעות הגהות מרדכי שם וב"י שם.

רמו) וראה לקמן סי' שיח ס"א. וראה העו"ב הנ"ל ע' סט.

רמז) ב"י שם. רמ"א שם. וראה גם לקמן סי' רנז ס"א.

רמח) הגהות אשרי פ"ג סי' ב. הובא ב"י שם ומ"א סקי"ד. וראה לקמן סי' תה ס"ט בהג"ה שבשוה"ג.

רמט) מ"א שם.

רנ) מ"א סקי"א. וראה לקמן סי' תקג סי"ב, וקו"א ס"ק ב.

רנא) הגהות מרדכי פ"ג עט, ב. הגהות אשרי שם פ"ג סי' ב. רמ"א ס"א.

רנב) ראה מנחת פתים סי' רנג. לחם שלמה סי' נ ס"ק ב. תשורת ש"י סי' שכח.

רנג) ט"ז סק"ח. וראה הגהות מרדכי שם.

רנד) הגהות אשרי שם. ט"ז שם. מ"א סקי"ג.

רנה) מ"א שם.

רנו) רמ"א ס"ה.

רנז) ב"י סוף הסי', בשם הרשב"א בתשובה. רמ"א שם. וראה תהלה לדוד סק"ט וסק"כ. מנחת פתים שם. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 81. העו"ב (ירות"ו) ח"ד ע' קב, קה.

רנח) אור זרוע הל' ערב שבת סי' ח בסופו. ד"מ אות ז. מ"א סקל"ח. וראה אמרי יושר ח"א סי' קכט. ברכת שלום ע' צח. העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' עב.

רנט) אבל ראה לקמן סי' שיח ס"ט שבנצטנן לגמרי נוהגין לאסור אפילו בדיעבד. וראה קובץ אהלי שם ע' קכז ואילך. קיצור הלכות במילואים ע' לד ואילך. וראה בדי השלחן סי' קכד סק"ג.

רס) כדלעיל סכ"א.

רסא) כדלקמן סי' שיח סכ"ד.

רסב) סעיף ט וש"נ.

רסג) מ"א סקל"ז. וראה קו"א סק"ט. קיצור הלכות במילואים ע' מז ואילך.

רסד) סעיף ח.

רסה) ראה שבת כהלכה עמ' תז בביאורים.

רסו) הגהות מרדכי פ"ג (פ, רע"א). שו"ע ס"ג. ראה קיצור הלכות סי' רנג-ד הע' 55. בדה"ש סי' קלד ע' מב-ג. אג"ק ח"י ע' שלו.

רסז) הגהות מרדכי שם. מ"א סק"ל.

רסח) סעיף ט.

רסט) הגהות מרדכי שם. שו"ע שם.

ער) הגהות מרדכי שם. מ"א סקל"א. ולענין אם זה מועיל גם לענין שלא יצטרכו תנאי חזרה – ראה קו"א סק"י. וראה קיצור הלכות שם הע' 59 ובמילואים שם ע' כג ואילך.

רעא) רשב"א מ, ב סוד"ה מביא. ר"ן שם (יט, א) סוד"ה תנו רבנן מביא. מ"מ פכ"ב סוף ה"ד. רבנו ירוחם ני"ב ח"ג (סט, ג) בשם הרא"ש. שו"ע ס"ה.

ערב) ר"ן שם. שו"ע שם.

רעג) רשב"א ור"ן ומ"מ שם. שו"ע סי' שיח ס"ז בשם יש מפרשים. מ"א שם סקכ"ו. לקמן שם סט"ז.

עדר) סעיף י.

ערה) רשב"א ור"ן ומ"מ שם.

רעו) מ"א סקל"ג.

רעז) מ"מ שם. מ"א שם.

רעח) משמעות הרשב"א ור"ן ומ"מ ושו"ע שם.

רעט) מ"א סקל"ג. וראה גם לקמן סי' שיח סוף סט"ו וסט"ז.

רפ) כדלעיל סי"ד.

רפא) רשב"א ור"ן שם. שו"ע שם. וראה קו"א סוף סק"י.

רפב) מ"א סקל"א וסקמ"ג.

רפג) ראה בדי השלחן סי' קכד סקמ"ח.

רפד) מ"א סקל"א. וראה קו"א סוף סק"י.

רפה) תשב"ץ סי' כז. אגודה פרק כירה סי' נג. מהרי"ל מנהגים הל' שבת סי' טז. רמ"א סוף הסי'. הובאו במ"א סקל"א.

רפו) מ"א בהל' שהייה והטמנה שבסוף סי' רנט.

רפז) מ"א סקל"א בדעת הפוסקים הנ"ל. מ"א הל' שהייה והטמנה שם.

רפח) ראה גם לקמן הל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה ומותר וד"ה ואם. וראה שבת כהלכה עמ' תלא בביאורים.

רפט) וראה גם לקמן שם: אע"פ שרוצה להסיקו מיד.

רצ) מ"א סקמ"ג.

רצא) רמ"א סוף ס"ה.

רצב) ס"כ. וראה העו"ב (ירות"ו) ע' פה-פו.

רצג) סכ"א. וראה לקמן הל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה ואם.

רצד) סעיף טו.

רצה) תרומת הדשן סי' סו. ב"י סוף הסי'. רמ"א ס"ה. וראה גם לקמן הל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה אבל.

רצו) ביצה לד, א.

רצז) תרומת הדשן שם. ב"י שם. מ"א סקמ"א. וראה גם לקמן סי' שיח סוף ס"ט.

חצר) מ"א סקמ"א.

רצט) תרומת הדשן סי' סו. ב"י סוף הסי'. רמ"א ס"ה.

ש) תרומת הדשן שם. ב"י שם. מ"א שם. וראה ארץ צבי סי' סח. זכרון יוסף סי' לז. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 92. שבת כהלכה עמ' תלא בביאורים.

שא) תרומת הדשן שם. ב"י שם. מ"א שם.

שב) מ"א שם.

שג) סעיף י.

דש) ט"ז סקי"ח.

שה) רמ"א שם.

שו) ט"ז שם בסופו.

שז) אבל ראה לקמן הל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה אבל, שהתיר בפשיטות ע"י נכרי ואפילו על גביו.

שח) מ"א סקמ"א. וראה גם לקמן הל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה וליתן.

שט) משמעות מ"א שם. וראה גם לקמן שם. וראה קו"א סקי"א.

שי) מ"א שם.

שיא) סעיף טו וש"נ.

שיב) ראה רמ"א ס"ה.

שיג) מ"א שם.

שיד) ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' פח. שבת כהלכה פ"א בביאורים עמ' עא ואילך.

שטו) ראה לקמן סי' שכה ס"ט. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' צג-צד.

שטז) ומותר - מ"א שם. וראה העו"ב שם ע' צא ואילך.