רנו ו' תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת ובו סעיף אחד:

א

א כשהיו ישראל בישובןא תיקנו חכמים לתקוע שש תקיעותב במקום גבוהג להבדיל העם מן המלאכהד ועכשיו נהגו בקהלות הקדושות שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעהה או שעה שמכריז שליח צבור להכין עצמן לשבתו שצריך להוסיף מחול על הקודשז כמו שיתבאר בסי' רס"אח וכן ראוי לנהוג בכל מקוםט (שמאחרים תפלת ערבית).

ועל כל פנים צריך לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתם מן המנחה ולמעלה דהיינו שתי שעות ומחצה קודם הלילהי ע"ד שנתבאר בסי' רנ"איא וגם פרקמטיא אף שהיא מותרת אחר המנחה כמ"ש שםיב מכל מקום ראוי לשלוח איש לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילהיג כי פעמים רבות יוצא מהן מכשלה גדולה שלפעמים בא שר אחד ונמשך המשא ומתן עד הלילה ממשיד והקולר תלוי בצואר ראשי העם כמו שדרשו חכמיםטו ממה שנאמרטז ואשימם בראשיכםיז.

וגם צריך להזהיר רוב העםיח שיש להם היתר שכל עוד שלא אמרו ברכו עושין כל הצריך להם לשבת אע"פ שהוא לילה ממש ולכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא לבית הכנסת כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו והחכם עיניו בראשויט:


א) (טור ו)שו"ע ס"א. וראה לשון הרמב"ם פ"ה הי"ח.

ב) ברייתא לה ע"ב. טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' רנא בקו"א שביאר ד' שיטות בזה: א) תקיעה א' במנחה גדולה להבטיל ממלאכה שבשדות וממלאכה גמורה (דלעיל שם ס"ג, וכדעה הא' דלעיל שם ס"ב) ותקיעה ב' במנחה קטנה להבטיל עיר ממלאכה המותרת (דלעיל שם ס"ג) ולסגירת חנויות. ב) תקיעה ב' חצי שעה לפני קבלת שבת (שהיא חצי שעה לפני צאה"כ) לסגירת החנויות ולבטל ממלאכות המותרות. ג) תקיעה א' לפני מנחה קטנה גדולה להבטיל ממלאכה שבשדות ותקיעה ב' במנחה קטנה לסגירת חנויות ולהבטיל ממלאכה גמורה שבעיר (כדעה ב' דלעיל שם ס"ב). ד) תקיעה א' במנחה קטנה להבטיל ממלאכה גמורה (כדעה ב' דלעיל שם) ושניה חצי שעה לפני קבלת שבת לסגור חנויות. וזהו שמסיים כאן, שעכ"פ לבטל מלאכה גמורה במנחה קטנה, ועכ"פ לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה.

ג) תוספתא סוכה פ"ד ה"ו (לראש הגג גבוה שבעיר). שבת לה, ב (בראש גגו). רש"י שם ד"ה להוליך. רמב"ם שם. טור.

ד) ברייתא שם. שו"ע שם.

ה) ראה לעיל סי' רנא בקו"א, דהיינו שבין השמשות הוא כמו שליש או רביע שעה, וזמן קבלת שבת הוא לכל הפחות חצי שעה קודם צאה"כ. וראה גם לקמן סי' רסא ס"ג (וזמן סגירת חנויות דלקמן - לכל הפחות חצי שעה לפני כן).

ו) רמ"א ס"א.

ז) ראה לקו"ש חי"ט עמ' 58 והע' 23. שלחן המלך ח"א ע' קפ.

ח) סעיף ד.

ט) רמ"א שם.

י) מ"א סק"א. והיינו לשיטתו ששעות זמניות משערים מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, וכדלעיל סי' נח ס"ג וש"נ. אמנם ראה בנסמן שם לסידור הל' ק"ש, שמשערים מנץ החמה עד השקיעה, ושיעור שעתיים ומחצה הוא קודם השקיעה. וראה גם להלן סי' רסא ס"ה.

יא) ס"ב. וראה לעיל שם בקו"א באריכות.

יב) סעיף ג.

יג) ראה קו"א שם. וראה בדי השלחן סי' עג ס"ק יד.

יד) מ"א שם. וראה קו"א שם: אבל שאר פרקמטיא שהיא בענין שאין לחוש בה לאמשוכי מותרת, כל שיכול לגומרה קודם קבלת שבת.

טו) ספרי דברים פי"ג ד"ה דבר אחר. דברים רבה פ"א אות י. רש"י דברים א, יג.

טז) דברים שם.

יז) מ"א שם.

יח) פרטי דיני התוכחה בזה נתבארו בסדר הכנסת שבת.

יט) מ"א שם.