רנט כמה דיני הטמנה וטלטולם ובו ח' סעיפים:

א

א מוכין שטמן בהם הקדרה מבעוד יום דרך מקרה שלא יחדן לכך אסור לטלטלם בשבתא לפי שהם מוקצים שמן הסתם הם עומדים לעשות מהם לבדיםב ולא להטמין בהם קדרות או שאר תשמיש המותר בשבת ואין עליהם תורת כלי כללג אבל אם יחדם להטמנהד דהיינו שגמר בדעתו להטמין בהם לעולםה מותר לטלטלם דכיון שהם ראוים להטמנה והוא יחדם לכך הרי יש עליהם תורת כליו מאחר שהן ראויים לתשמיש המיוחד להם.

אבל אם טמן בגיזי צמר אע"פ שלא יחדן לכך מותר לטלטלןז שאין הגיזין חשובין כל כךח וכשמטמין בהם פעם אחת מן הסתם עומדות הן להטמנהט אבל הגיזין שנתנו לאוצר לסחורהי (והוא <(א)> מקפיד עליהןיא להשתמש בהן שום תשמיש אלא) שטמן בהן דרך מקרה אסור לטלטלם בשבת אלא אם כן יחדם לכך לעולם:

ב

ב כשטמן בדבר שאסור לטלטלו ובא ליטול מהם הקדרה בשבת כיצד הוא עושהיב אם כיסוי הקדרה מגולה מקצתו מההטמנה אוחז במקצת המגולה <(ב)> ומסירויג ואף שההטמנה המוקצה מונחת עליו אינו נעשה בסיס לדבר האסור לפי שאין הכיסוי משמש כלל לההטמנה אלא לקדרהיד ואוחז בראשי דופני הקדרה שנתגלו מתחת הכיסוי ומוציא את הקדרה כולה מההטמנהטו ואם אין הכיסוי מגולה כלל אם יכול לתחוב כושטז או סכין <(ג)> בתוך הכיסוי ולהגביהויז ולהסירו מהקדרה הרי זה מותר ואף שמטלטל ההטמנה ע"י הכיסוי אין בכך כלום שטלטול מן הצד הוא ואינו טלטול כמו שיתבאר בסי' שי"איח:

ג

ג במה דברים אמורים בכיסוי קדרה שיש תורת כלי עליויט ואינו מוקצה אבל אם גם הכיסוי הוא דבר המוקצה אם מקצת דופני הקדרה מגוליםכ כל כך מההטמנת המוקצה עד שיכול לאחוז שם בידיוכא הרי זה אוחז שם ומגביה הקדרה ומוציאה משם וההטמנה נופלת מעליה מאליה ואח"כ מנערה עד שיפול מעליה הכיסוי המוקצה שהקדרה לא נעשית בסיס להכיסוי ולההטמנה לפי שהכיסוי וההטמנה הם משמשים להקדרה לחממה ואין הקדרה משמשת להןכב:

ד

ד הטומן בקופה מלאה מוכין שאסור לטלטלם והוציא משם הקדרה על דרך שנתבארכג כל זמן שלא נתקלקלה הגומא יכול להחזירה לשםכד אבל אם נתקלקלה הגומא אסור להחזירהכה לפי שמטלטל המוכין המוקצין ע"י החזרת הקדרהכו ואינו דומה לטלטול ההטמנה ע"י הכיסויכז שההטמנה מיטלטלת מאליה ע"י הכיסוי והוא אינו מתכוין אלא לטילטול הכיסוי בלבד אלא שאי אפשר לו לטלטל הכיסוי בלבדו שלא תהא ההטמנה מיטלטלת עמו אבל כאן הוא מטלטל ההטמנה בידים ע"י הקדרה שצריך לסלק ההטמנה אילך ואילך כדי להרחיב הגומא מקום מושב הקדרהכח אבל לכתחלה יכול להוציא הקדרה על דעת להחזירה אחר כך אם לא תתקלקל הגומא ואין חוששין שמא יבא להחזירה אף אם תתקלקלכט:

ה

ה הנותנים אבנים ולבנים סביב הכירהל צריך שייחדם לכךלא לעולםלב כדי שיהא מותר לטלטלם בשבת וכן עצים העומדים להסקה שסותמים בהם פי התנור בשבתלג צריך שייחדם לכך לעולם שהרי כל זמן שלא ייחדן לכך אינן חשובים לו ומשליכן ולפיכך אסור לטלטלם אם לא שמצניען ומייחדן לכךלד ומכל מקום אותן האבנים המונחים על גבי הכירה אין צריך ייחוד בפירוש שמן הסתם הם מיוחדים לתשמישלה:

ו

ו יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור להטמין חמין לשבת באבניםלו שאסור לצדד אבנים ביו"טלז מפני שדומה לבניןלח ומכל מקום אם אין לו במה להטמין כי אם באבניםלט <(ד)> יש להתיר להטמין בהםמ מפני שאין כאן בנין קבוע אלא בנין עראי ואינו אסור אלא מדברי סופריםמא ומשום כבוד שבת לא גזרומב כיון שאי אפשר לו להטמין בענין אחרמג:

ז

ז תנור שמניחים בו החמין לשבת וסותמין פיו בדף ושורקים אותו בטיט מותר לסתור אותה סתימה בשבת כדי להוציא החמיןמד ואע"פ שהתנור מחובר לקרקעמה ואסור לסתור בנין המחובר לקרקעמו מכל מקום הואיל ומן התורה אין איסור אלא כשסותר גוף הבנין אבל לא כשסותר פתחו אלא שחכמים הוא שגזרו שלא לסתור דלתות של בנין המחובר לקרקעמז ולא גזרו אלא כשהדלת נעשה שם לקיום לאיזה זמן שלא היה בדעתו על מנת לסתרו בשבת והרי זה נראה כסותר אבל שריקת התנור שלא נעשית כלל לקיום אלא לשמור החום לפי שעה ולסותרה למחר לא גזרו עליהמח.

ויש מחמיריםמט שלא יסתור אותה ע"י ישראל אם אפשר ע"י נכרי וכן אם אפשר ע"י קטן אין לסותרה ע"י גדול ואם אי אפשר יסתור גדול ע"י שינוי קצת וכן נוהגיםנ.

ומכל מקום אם ידוע שיש בתנור גחלים לוחשות אסור לפותחו ע"י ישראלנא מפני שהרוח נכנס בו ומבעיר הגחליםנב ואף שאינו מתכוין להבעיר מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הואנג אבל ע"י נכרי מותרנד שכל פסיק רישיה אין בו איסור אמירה לנכרי כמו שנתבאר בסי' רנ"גנה.

וכן אם רוצה לחזור ולסתום התנור בדף ויש בתוכו גחלים לוחשות אסור לסותמו ע"י ישראלנו מפני שהרוח מפיח דרך סדק קטן ודומה למפיח ומבעיר הגחלים יותר מאילו היה התנור פתוחנז אבל ע"י נכרי מותרנח ואף לישראל מותר לסותמו כל שאינו סותמו לגמרינט ובלבד שיניח הרבה פתוח אבל אם מניח מעט פתוח כל שכן שהרוח מפיח ואסורס:

ח

ח אפילו אין בו גחלים (לוחשות)סא אין היתר לחזור ולסותמו בשבת אלא א"כ ידוע בבירורסב שכבר נתבשלו הקדרות כל צרכן אבל אם יש להסתפק שמא לא נתבשלו עדיין כל צרכן כגון בלילה סמוך להטמנתןסג אסור לסתום התנור אפילו ע"י נכרי מפני שגורם למהר בישולםסד ואפילו בדיעבד אסור התבשילסה ומכל מקום אם עשה ע"י נכרי יש להתיר בדיעבד מאחר שאף אם לא היה סותם (התבשיל) [התנור] היה התבשיל ג"כ מתבשל כל צרכוסו נמצא שאינו נהנה כל כך מן האיסור.

ולכתחלה טוב ליזהר שלא לומר לנכרי לסתום התנור אחר קבלת שבת אפילו קודם חשכה אם הקדרות לא נתבשלו עדיין כל צרכן ואע"פ שמן הדין מותרסז (עיין לקמןסח)סט:

הלכות שהייה והטמנה בקצרה לפי מנהג מדינות אלו:

כלל הדבר עכשיוע שאנו מניחים הקדרות בתוך התנור מגולות ואין אנו עושים שום הטמנה סביב דופנותיהן ועל פיהן אם כן אין להם רק דין שהייה ולא דין הטמנהעא ולפיכך אם נתבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר להשהותן אע"פ שאין התנור גרוף ולא קטוםעב ובשר אם נותנו חי בקדרה סמוך לחשכה ממש הרי זה מותרעג.

אבל במיני בצקעד בין מבושליםעה בין נאפיםעו ובמיני קטניותעז ובמיםעח ובצליעט הנצלה בשפוד אין מועיל חי וצריך שיהיו כמאכל בן דרוסאי קודם שבת ובתנור טוח בטיט הכל מותרפ בכל ענין ואם יש בו גחלים לוחשות אין לפותחו כי אם ע"י נכריפא.

ואם הגחלים סביב הקדרה לא יטול ישראל הקדרה מתוכו כי אם נכריפב ואם הקדרה עומדת על הגחלים מותר אם אי אפשר ע"י נכריפג (והוא הדין בקדרות שלצורך הלילה אם העמידן על הגחלים ובא ליטלן בשבת מעל הגחליםפד רק שיזהר שלא יכסה אותן בבגדים מלמעלה כשמעמידן על הגחלים אפילו הן עוממותפה).

ומותר לסמוך תבשיל חם שנתבשל כל צרכו אצל התנור שהוסק כבר והאש בתוכופו ואפילו על הלבזבז שסביב התנורפז אבל על התנור צריך ליתן לבינה או דבר אחר תחת הקדרה על התנור שהוסק כברפח ויש גחלים לוחשות בתוכו אע"פ שאין היד סולדת שם עליו מלמעלהפט אבל כשלא הוסק עדיין נהגו להקלצ אע"פ שרוצה להסיקו מיד.

אבל תבשיל צונן אפילו קודם שהוסק אסור אפילו לסמוך אצלוצא כי אם ע"י נכרי קודם שהוסקצב ואז מותר אפילו על גביוצג אבל לאחר שהוסק אסור אפילו ע"י נכריצד כי אם לצורך חולה או קטן שאין לו מה לאכולצה.

ותבשיל שאין בו רוטב אפילו הוא קר דינו כחםצו ואם עדיין לא נצטנן לגמרי אף על פי שיש בו רוטב נהגו להקלצז כאלו הוא חם לגמרי.

ואם סומך אצל התנור במקום שאין יכול להתחמם עד שהיד סולדת בו מותר אפילו נצטנן לגמריצח אבל על התנור צריך דבר המפסיק אף שאין היד סולדת שםצט ואף אם התבשיל חם לגמרי והוא הדין לתוך הקכלי"ן צריך דבר המפסיקק.

ופירות חייםקא וכן מיני משקיןקב דינם כתבשיל שיש בו רוטב ונצטנן לגמרי בין לאיסורקג בין להיתר.

וליתן על גבי קדרה הקבועה בתנור דינה כאצל התנורקד אבל אסור ליתן קנקן עם משקין לתוך המים שבקדרה ההיאקה ואסור ליתן המים לקדרה ההיא אפילו קודם שהוסק התנורקו כי אם על ידי נכריקז ומותר ליהנות מהמים בשבת אם נתנם נכרי קודם שהוסק התנורקח אבל אם נתנם ישראל אסור ליהנות מהם עד מוצאי שבת בכדי שיעשוקט ואפילו נתנם בערב שבת סמוך לחשכה אחר שהוסק התנור אסור ליהנות מהם עד למוצאי שבת בכדי שיעשוקי.

ואסור לכרוך בשבת קדרה עם תבשיל (חם) בכרים וכסתות או בשאר בגדים אם כולה טמונה בהםקיא ואם פינה התבשיל לקדרה אחרת מותר לכורכו שםקיב:

סליק קיצור הלכות שהיה והטמנה:


א) אביי מח, א. טור ושו"ע ס"א.

ב) רש"י שם ד"ה מוכין. לבוש ס"א.

ג) משמעות רש"י שם.

ד) רש"י שם. טור ושו"ע שם.

ה) רש"י נ, רע"א ד"ה יחדן. מ"א סק"ב. וכ"ה לקמן סי' שח ס"ג וסנ"ג. וראה מ"מ וציונים.

ו) רש"י מח, א ד"ה מוכין.

ז) רבא מט, סוע"ב. טור ושו"ע שם.

ח) רא"ש פ"ד סוף סי' ז. ר"ן שם (כב, ב) ד"ה אמר (לפי תירוץ הא'). ב"י ריש הסי' בדעת רש"י. לבוש שם.

ט) וראה לקמן סי' שח ס"ג (שיש עליהן תורת כלי מחמת שראויין להסמך ולשבת עליהם). וסנ"ו-ז (בצמר מנופץ, שמועיל כשהניחם על מכתו או על ראשו דרך מקרה).

י) ברייתא שם נ, א. רבינא בגמ' שם. טור ושו"ע שם.

יא) מ"א סק"ד. וראה קו"א ס"ק א. וראה לקמן סי' שח סוף ס"ג, שהצריך ליחדו לעולם אף כשהכניסן לאוצר ואינו מקפיד. והיינו כשלא טמן.

יב) משנה מט, סוע"א. טור ושו"ע ס"א.

יג) טור ושו"ע. מ"א ס"ק ה.

יד) רש"י שם ד"ה נוטל. וראה גם שו"ע סוף ס"א. מ"א סק"ו. וכ"ה לקמן סי' שעב סי"ד.

טו) כחכמים במשנה שם. ר"ן שם (כב, ב) ד"ה מתני'.

טז) מ"א סק"ה.

יז) פסקי ריא"ז פ"ד ה"ב אות ג. שלטי הגבורים (כג, סוע"א). וכדלקמן סי' שיא סי"ד. וראה קו"א סק"ג.

יח) סי"ד. וראה גם לקמן ס"ד.

יט) רש"י מט, א ד"ה נוטל. שו"ע סוף ס"א.

כ) ברייתא נא, סוע"א. טור ושו"ע ס"ה.

כא) רש"י שם ד"ה הרי זה.

כב) רז"ה שם (כג, ב) ד"ה והא. ר"ן שם ד"ה וכן. מ"א סק"ט. וראה גם קו"א סק"ב. אבל ראה לקמן סי' שט ס"ז גבי אבן שע"פ החבית שהחבית נעשה בסיס לאבן, אף אם הניח האבן לכיסוי החבית כמבואר שם ס"ו. וראה תהלה לדוד סק"ה. בדה"ש סי' קיב סק"ב. זכרון יוסף סי' מז. קובץ דברי תורה ח"ג ע' לז. העו"ב חו' שצז ע' כח. מ"מ וציונים שם ס"ו. פסקי אדה"ז ע' 198.

כג) סעיף ב.

כד) משנה מט, סוע"א וגמ' נ, ב. טור ושו"ע ס"ג. וראה תהלה לדוד ס"ק ב. שבת כהלכה פי"א הערה פו.

כה) רבי אבא נ, ב. טור ושו"ע שם.

כו) רש"י שם ד"ה שאסור.

כז) לעיל סוף ס"ב.

כח) תוס' שם ד"ה הכל. מ"א סק"ח.

כט) כחכמים במשנה מט, סוע"ב וכפירוש הגמ' נ, ב. טור ושו"ע שם.

ל) בקונטרס השלחן מגיה: הקדרה.

לא) טור ושו"ע ס"ב.

לב) ב"י ד"ה ומ"ש ואותן בדעת הטור. שו"ע שם. וראה לקמן סי' שח סנ"ג.

לג) מ"א סק"ז.

לד) טור ושו"ע שם.

לה) מ"א שם.

לו) שבלי הלקט סי' נז בשם ריב"ן. שו"ע ס"ו.

לז) ביצה לב, סוע"ב. שבלי הלקט שם.

לח) שבלי הלקט שם. שו"ע שם.

לט) ראה מ"א סק"י.

מ) שבלי הלקט שם בשם ה"ר בנימין. שו"ע שם בשם ויש מתירים (ראה קו"א סק"ד). מרדכי שם רמז תטז. אגור סי' שנו. דרכי משה סק"ב.

מא) ביצה שם. שבלי הלקט שם. וראה גם לקמן סי' שיב סט"ו.

מב) שבלי הלקט שם. מ"א שם. וראה גם לעיל סי' רסא קו"א סק"א.

מג) מ"א שם. וראה לעיל שם שתבשילים יתרים אין זה צורך שבת.

מד) מרדכי רמז שכב. שו"ע ס"ז. וראה גם שו"ע סי' שיד ס"י. לקמן שם סוף סי"ט.

מה) תרומת הדשן סי' סה. מרדכי שם רמז תלח בשם ה"ר אביגדור.

מו) ראה לקמן סי' שיד סי"ז וש"נ.

מז) אור זרוע ח"ב סי' עח, בשם רש"י עירובין לה, א ד"ה ובעי. הובא בב"י סי' רנד ד"ה ושבקרקע.

מח) אור זרוע שם. וראה גם מרדכי שם. וראה גם לקמן סי' שיד סוף סט"ו.

מט) שו"ת מהרי"ל סי' ס. תרומת הדשן שם. רמ"א ס"ז.

נ) רמ"א שם.

נא) ראה גם לקמן הל' שהייה והטמנה בקצרה ד"ה אבל.

נב) משמעות תרומת הדשן סי' נט. מ"א סקי"א. וראה גם לקמן סי' רעז ס"ד.

נג) ראה מ"א שם. וכדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.

נד) ראה שו"ת מהרי"ל שם ושו"ע סוף ס"ז. מ"א הל' שהייה והטמנה בקצרה. לקמן שם.

נה) סוף ס"י וש"נ.

נו) מהרי"ל שם. אגור סי' שנד. משמעות שו"ע שם. מ"א שם.

נז) תרומת הדשן שם בדעת האוסרים. מ"א שם.

נח) מהרי"ל שם. אגור שם. שו"ע שם.

נט) מהרי"ל שם. אגור שם.

ס) מ"א שם.

סא) עולת שבת סק"ה.

סב) ראה שבת כהלכה פ"ה ביאורים אות ט.

סג) ראה שבת כהלכה עמ' רלד ד"ה ולהעיר.

סד) רמ"א ס"ז.

סה) שו"ת רמ"א סי' קב. מ"א סקי"ב.

סו) מ"א שם.

סז) של"ה מס' שבת פרק נר מצוה ד"ה שכשאשה. מ"א שם. וראה לעיל סי' רנג סכ"ח.

סח) סי' רסא ס"ג.

סט) עיין במהדורא בתרא פלפול ארוך מדיני הטמנה.

ע) מ"א הל' שהיה והטמנה בקצרה.

עא) מ"א שם. לעיל סי' רנג ס"י. סי' רנז סוף ס"י.

עב) מ"א שם. לעיל שם ס"ח וסוף ס"ט. וראה שבת כהלכה פ"ט הערות סו-סט.

עג) מ"א שם. לעיל שם.

עד) ראה מ"א שם.

עה) לעיל סי' רנז סי"א.

עו) לעיל סי' רנד סוף ס"ו.

עז) לעיל סי' רנד סוף סי"ג. וראה שם וכן בסי' רנג סוף ס"ח שהוסיף גם מיני ירקות חיין. וראה סי' רנד ס"ד וס"ה. וראה שבת כהלכה פ"ח הערה עט.

עח) לעיל סי' רנד סי"ד וסט"ו.

עט) מ"א שם. לעיל סי' רנד ס"א.

פ) מ"א שם. לעיל שם (לענין שהיה). סי' רנז סי"ב (לענין הטמנה).

פא) מ"א שם. לעיל סי' רנט ס"ז.

פב) מ"א שם. לעיל סי' רנג סוף ס"י.

פג) מ"א שם. לעיל שם סי"א, ושם: ויזהר ליטלה בנחת שלא יחתה הגחלים וגם שלא ינענען (אם אפשר לו).

פד) ראה מ"א שם.

פה) לעיל סי' רנז ס"י. וראה תהלה לדוד ס"ק יב. מ"מ וציונים.

פו) ראה מ"א שם. לעיל סי' רנג ס"כ ושם מביא ב' דעות ומסיים "והמנהג כסברא הראשונה" להקל, "ומ"מ במקום שאין שם צורך כ"כ טוב לחוש" להחמיר. לעיל שם סכ"ז גבי תנור בית החורף.

פז) מ"א שם. וראה גם לעיל סי' רנג ס"כ ושם: אף אם גוף התבשיל נוגע בדופן התנור מן הצד.

פח) מ"א שם. לעיל שם סוף סכ"ו.

פט) לעיל שם.

צ) מ"א שם. לעיל שם.

צא) מ"א שם. לעיל שם סכ"ז. וראה גם לקמן סי' שיח סוף ס"ט.

צב) מ"א שם. לעיל שם סכ"ח. ושם מביא ב' דעות, ומסיים: והמנהג כסברא הראשונה ומ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו במקום שאין שם צורך כל כך.

צג) מ"א שם.

צד) וראה לעיל סי' רנג סוף סכ"ה לענין בדיעבד.

צה) מ"א שם. וראה גם לקמן סי' שכח סכ"ב.

צו) מ"א שם. לעיל סי' רנג סי"ח. והיינו לענין בישול, אבל מצד דיני חזרה דינם שונה כמבואר שם. וראה שבת כהלכה עמ' קעה בביאורים.

צז) מ"א שם. לקמן סי' שיח ס"ט.

צח) מ"א שם. לעיל סי' רנג סכ"ז.

צט) מ"א שם. ראה גם לעיל ד"ה ומותר. סי' רנג סוף סכ"ו.

ק) מ"א שם. וראה לעיל שם קו"א סקי"א.

קא) מ"א שם. לעיל סי' רנד ס"ד.

קב) מ"א שם.

קג) ראה גם לקמן סי' שיח סכ"ד.

קד) ראה מ"א שם. וראה לעיל קו"א סקי"א וסי' רנד סט"ו במוסגר שאם הקדרה בולטת על הגחלים אין לזה דין סמיכה. וראה מ"מ וציונים. העו"ב (ירות"ו) ח"ו ע' צט.

קה) מ"א שם.

קו) מ"א שם. וראה גם לעיל סי' רנד סט"ו, ושם מיירי אפילו סמוך לחשכה.

קז) לעיל סי' רנג סכ"ט ובקו"א סקי"א.

קח) מ"א שם. לעיל שם.

קט) ראה לעיל סי' רנג סכ"ד. וראה מ"מ וציונים.

קי) מ"א שם. לעיל סי' רנד סט"ו.

קיא) ראה גם לעיל סי' רנז ס"ד במוסגר ובהנסמן שם. וראה שבת כהלכה פי"א בביאורים אות יט ד"ה ולכאורה.

קיב) מ"א שם. לעיל סי' רנז ס"ט. וראה שם קו"א סק"א.