רסד דיני הפתילה והשמן ובו ט"ז סעיפים:

א

א אסור לעשות פתילה לנרות של שבת מדבר שהאור אינו נאחז בוא ונכנס בתוכו אלא נסרך סביביוב והשלהבת קופצתג כגון צמר ושערד ופשתן שאינו נפוץ ופסולת של משיה וכיוצא בהם דכיון שאינן דולקים יפה חוששים שמא יטה הנר כדי שיתקרב מאוד השמן שבתוכו אל הפתילה וידלק יפהו ונמצא מבעיר בשבתז אבל עושים מצמר גפןח וקנבוסט וכיוצא בהם מדברים שהאור נאחז בהם ונכנס בתוכם ופשתה נפוצה יותר טובה מכולםי:

ב

ב ואם הדליק בדברים האסורים אסור להשתמש לאורןיא שום תשמיש בעולם אפילו תשמיש שאין צריך עיון כלליב שאין צריך להתקרב אצל הנר בשבילו דכיון שאינן מאירים יפה חוששים שמא יטה הנר אע"פ שמשתמש מרחוק ואין חילוק בזה בין נרות שעל השלחן לשאר הנרות שבבית או שבשאר כל החדרים שכולן צריכים להיות מדברים המותריםיג.

ויש אומריםיד שאם יש במקום אחד נר כשר שעשוי מדבר המותר אע"פ ששאר כל הנרות עשויים מדבר האסור אין בכך כלום אפילו אם נר הכשר דולק בחדר בפני עצמו דכיון שהצריכוהו נר כשר במקום אחד יש לו היכר וזכרון בזה ולא יבא להטותטו ולצורך שבת יש לסמוך על דבריהם בדיעבדטז ומותר להשתמש לאורן ואם יש במקום אחד נר אחד כשר ועומד אצלו נר פסול מותר להשתמש שםיז לדברי הכליח בכל ענין שהרי אף אם לא היה שם אלא נר הכשר בלבד היה יכול להשתמש שם ומה מפסידו אור נר הפסול:

ג

ג יש אומריםיט שכל דבר שאפשר לעשותו בלא נר כגון למשוך יין מן המרתף וכיוצא בזה מותר לעשותו לאור נר הפסול אע"פ שאין לו שום נר כשר בשום מקום לפי שאין לחוש בזה שמא יטה כיון שאפשר לעשות זה בלא נר כלל ולצורך שבת יש לסמוך על זה בדיעבדכ:

ד

ד אם כרך דבר שמותר להדליק על דבר שאסור להדליק בו ועשאן פתילה אחתכא אם נתכוין בזה להעבות הפתילה כדי להוסיף אורהכב אסור להדליקה לנר של שבת גזרה שמא יבא להדליק בדבר האסור בלבדוכג ואם נתכוין להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת ולא תרד למטה מותר להדליקה אע"פ שגם דבר האסור דולק בה.

ואם דבר האסור הוא דבר שאינו ראוי לפתילה בלבדו כגון קש וגמי וכיוצא בהם מותר לכרוך עליהם דבר המותר ולהדליקןכד אפילו אם מתכוין להעבות הפתילה כדי להוסיף אורה לפי שאין לחוש שמא יבא להדליק בדבר האסור בלבדו כיון שאין ראוי לפתילה כלל בלבדוכה:

ה

ה מותר ליתן גרגיר של מלח וגריס של פול על פי הנר בערב שבת כדי שיהא דולק יפה בשבתכו שהמלח והגריס צוללין את השמן ונמשך יפה אחר הפתילהכז ואין בזה איסור במה שגורם קצת הבערה בשבתכח:

ו

ו אסור להדליק נר לשבת בין נר שעל השלחן בין כל נר שבבית או שבשאר חדרים משמנים שאינם נמשכים אחר הפתילהכט ואלו הם זפת ושעוהל ושמן העשוי מצמר גפןלא (שומן) אליה (ושאר שומן) וחלביםלב שאינן מבושליםלג וקרבי דגים שלא נימוחולד דכיון שאינן דולקים יפה חוששים שמא יטה הנרלה ושאר כל השמנים נמשכים אחר הפתילה ומדליקין בכולםלו חוץ מן העטרןלז מפני שריחו רע וגזרה שמא יניחנו ויצאלח וחובה לאכול אצל הנר בשבתלט וחוץ מן הצרימ מפני שריחו נודף גזרה שמא יסתפק ממנומא והמסתפק מהנר הדולק יש בו משום מכבהמב ועוד מפני שהוא עףמג ונדבק האור בכותלי הביתמד ושמא יהא בהול על ממונו ויבא לכבותמה.

ומטעם זה צריך ליזהר שלא לסתום התנור שיש בו אש בעץמו:

ז

ז שמנים שאינם נמשכים אחר הפתילה שנתן לתוכן שמן זית כל שהואמז ואז הם נמשכים אחר הפתילהמח אעפ"כ אסור להדליק בהן גזרה שמא יבא להדליק בהן בלא תערובת שמןמט:

ח

ח וחלב שהתיכו וכן קרבי דגים שנימוחונ שהם נמשכים אחר הפתילהנא מותר להדליקם ע"י שיתן לתוכם שמן כל שהוא משאר (א) כל השמנים שמדליקין בהם אבל בלא תערובת שאר שמן אין מדליקין בהם גזרה שמא יבא להדליק בהם כשעדיין לא ניתוכו ונמוחונב ואז אינם נמשכים ויש חשש הטיית הנר משא"כ כשמדליקם ע"י תערובת שאר שמן כל שהוא אף אם יבא להדליקם ע"י תערובות זה כשעדיין לא נתוכו ונימוחו לא יהיה שם חשש הטייה לפי שהם נמשכים אחר הפתילה ע"י השמן כל שהוא:

ט

ט שמרי שמן אפילו של שמן זית אין מדליקים בהם מפני שאינן נמשכים אחר הפתילהנג:

י

י אם עבר והדליק בשמנים שאסור להדליק בהם דינו כהדליק בפתילות שאין מדליקין בהםנד וכמו שנתבאר למעלהנה:

יא

יא לא אסרו להדליק בשמנים שאינם נמשכים אלא כשהשמן אינו כרוך סביב הפתילה כמו נרות שלנו אלא מונח כולו בכלי שהוא הנר ותוחב פתילה בתוכו שאז הוא אינו נמשך אחר הפתילה אבל אם כרך אותו סביב הפתילה כגון שכרך זפת או שעוה אפילו שאינו מהותך סביב הפתילה הרי הוא נמשך אחריה ומותר להדליק בונו ומכל מקום אם עשה פתילה מדברים האסורים וכרך סביבה את השעוה או את החלב (ב) אפילו המהותך אסור להדליק בהנז שאף שהשמן נמשך אחר הפתילה מכל מקום הפתילה מחמת עצמה אינה דולקת יפה וחוששים שמא יטה:

יב

יב אע"פ שכל השמנים חוץ מאלו שמנו חכמים כשרים להדליק בהם לכתחלהנח מצוה מן המובחר להדר אחר שמן זיתנט כמו לנר חנוכה כמו שיתבאר בסי' תרע"גס ואם אין שמן זית מצוי מצוה יותר בשאר (ג) שמנים שאורן זך וצלול מבנרות של חלב ושל שעוה הכרוכיםסא לפי שיש אוסריםסב אותן שאינם מחלקים בין השמן הפסול המונח בכלי לכרוך סביב הפתילה.

ואם צריך ללמוד בלילה לאור הנר ידליק נר כרוך ולא שאינו כרוך לפי שאצל הכרוך יש היתר ללמודסג כמו שיתבאר בסימן ער"הסד ומצוה יותר בנר של שעוה מבשל חלב לפי שאורו צלול יותרסה:

יג

יג המדליק צריך שידליק כל כך עד שיאחז האור ברוב אותה חתיכת פתילה היוצאת מן הנרסו וכן בנר הכרוך צריך שיאחוז האור ברוב היוצא מהכרוךסז:

יד

יד מן הדין אין צריך להבהב הפתילהסח על השלהבת קודם שידליקנה כדי שתהיה מחורכת ותדליק יפהסט אבל נהגו הנשים להדליק הפתילה ולכבותהע כדי שתהיה מחורכת קודם שתדליקנה לשם מצוה כדי שתאחז בה האור יפה בין בנר של שמן בין בנר הכרוךעא ומנהג יפה הוא:

טו

טו סמרטוטיןעב דהיינו בלאי בגדי פשתן הגסיםעג אין עושים אותם פתילה לנר אפילו הם מחורכיםעד לפי שאינם דולקים יפה אבל בגדי פשתןעה הדקיםעו מדליקים בהם (אפילו הם חדשיםעז) אע"פ שאינן מחורכים.

ואם חל יו"ט בערב שבת אסור להדליק בחתיכת בגד שהיא ג' אצבעות מצומצמותעח לא פחות ולא יותר לפי שקודם שמתחיל להדליקה תורת כלי עליה לענין קבלת טומאה לפי שנקראת בגד ומיד שהתחיל להדליקה קודם שהדליק רוב היוצא ממנה חוץ לנר נתבטלה מתורת כלי שכיון שנפחתה מג' אצבעות אינה מקבלת טומאהעט שאין שם בגד עליה והרי נעשית שבר כלי ביו"ט וזהו הנקרא נולדפ שנולד ביו"ט וכל נולד אסור להשתמש בו ביו"טפא א"כ מה שהוא מתעסק להדליק רוב היוצא ממנה חוץ לנר אחר שהתחיל להדליקה הוא עושה איסור בזה שמשתמש בנולד ביו"טפב.

במה דברים אמורים כשמניחם בנר כך כמות שהיא שלא קיפלה כדרך שגודלין פתילות אבל אם קפלה וגדל ממנה פתילה מערב יו"ט מותר להדליק בה לפי שכבר נתבטלה מתורת בגדפג לענין טומאה מערב יו"ט ואין כאן נולד:

טז

טז אין להדליק בנר ישן של חרס על השלחן ששם עיקר מצות נר שבתפד כמו שאין מדליקים בו בחנוכהפה כמו שיתבאר בסי' תרע"גפו ע"ש:


א) רבה כ[א], א. טור ושו”ע ס"א.

ב) רש"י שם ד"ה מסכסכת (פירוש הב'). ור"ן שם ד"ה לפי שהאור.

ג) פירוש הא' ברש"י שם. טור ושו”ע שם.

ד) ברייתא כ, ב. טור ושו”ע שם.

ה) גמרא שם בפירוש המשנה שם חוסן וכלך. טור.

ו) רמב"ם פ"ה ה"ח. ט"ז סק"א. מ"א ס"ק א.

ז) רש"י יא, א ד"ה ולא יקרא.

ח) רמב"ם פ"ה ה"ה. ר"ת בתוס' כז, ב ד"ה כל היוצא. רא"ש פ"ב סי' א בשם הגאונים (עתים סי' יב). טור ושו"ע ס"א.

ט) רא"ש ותוס' שם. טור ושו”ע שם.

י) הגהות מיימוניות פ"ה אות ו. דרכי משה סק"א.

יא) שו"ת רשב"א ח"א סי' קעא. רמ"א ס"א.

יב) מ"א סק"א.

יג) ספר התרומה סי' רכח. סמ"ג ל"ת סה (טז, ב). טור ושו”ע רס"א.

יד) תוספות ישנים כא, א ד"ה מפני בשם מהר"א. מהר"ם בהגהות מרדכי סי' רסג. רמ"א שם.

טו) מהר"ם שם. מ"א סק"ב.

טז) רמ"א שם.

יז) מ"א סק"ד.

יח) ראה מ”מ וציונים.

יט) ר"ש מקוצי בהגהת מרדכי שם. רמ"א ס"א.

כ) רמ"א שם.

כא) ברייתא כ[א], א.

כב) רי"ף שם. רמב"ם פ"ה ה"ו. רא"ש פ"ב סי' ב. טור ושו"ע ס"ב.

כג) רא"ש שם ובטור.

כד) רשב"א שבת שם ד"ה מאי לאו. הובא בר"ן ד"ה אבל להקפות. טור ושו"ע שם.

כה) מ"א סק"ו.

כו) תוספתא פ"ב ה"ו. וגמרא סז, ב. רמב"ם פ"ה ה"ז. טור ורמ"א ס"ב.

כז) רש"י דף סז, ב ד"ה בול (לגבי מלח).

כח) ראה מ”מ וציונים.

כט) רבה כ[א], א. טור ושו”ע ס"ג.

ל) משנה כ(א), ב. טור ושו"ע שם.

לא) משנה שם, לפירוש ר' יצחק בריה דרב יהודה כא, א, כפירש"י ד"ה משחא דקאזא. טור ושו”ע שם.

לב) משנה שם. טור ושו"ע שם.

לג) מ"א ס"ק יא. ודין המבושל ומהותך יתבאר לקמן ס"ח.

לד) גמרא שם. וראה לקמן ס"ח.

לה) רש"י שם ד"ה שאינן נמשכין.

לו) משנה כד, ב כחכמים. טור ושו”ע ס"ו.

לז) משנה שם. טור ושו"ע ס"ג.

לח) גמרא כה, ב. טור ושו"ע שם.

לט) גמרא שם. תוס' שם ד"ה הדלקת. מ"א סק"ט. וכדלעיל סי' רסג ס"א.

מ) ברייתא שם.

מא) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

מב) רש"י שם ד"ה שמא יסתפק. שו"ע שם. וכדלקמן סי' רסה ס"א.

מג) גמרא כו, א. רמב"ם פ"ה ה"י.

מד) רש"י שם ד"ה שהוא עף.

מה) תוס' שם ד"ה ולימא. מ"א ס"ק ט. וכדלקמן סי' שלד ס"ב.

מו) מ"א שם.

מז) גמרא כ[א], א. טור ושו"ע ס"ד.

מח) רש"י ד"ה שמן כל שהוא. טור ושו”ע שם.

מט) רש"י ד"ה לפי שאין. טור. ט"ז סק"ג. מ"א סק"י.

נ) רב שם כא, א. טור ושו”ע ס"ה.

נא) גמרא שם. רש"י שם ד"ה הני מימשכי. ט"ז ס"ק ד.

נב) גמרא שם. לבוש ס"ו. ט"ז סק"ד. וראה מ”מ וציונים.

נג) פסקי ריא"ז שבת פ"ב ה"א סק"ג. הובא בשלטי הגבורים (ח, ב אות ג). מ"א סק"ז.

נד) רשב"א ח"א סי' קעא. הובא בב"י ריש הסי'.

נה) סעיף ב.

נו) גמרא כ(א), ב לפ"ד רש"י ד"ה שעוה. ורא"ש פ"ב סי' א. ותוס' ד"ה עד כאן. טור ושו”ע ס"ז. ט"ז סק"ה.

נז) ר"ת הובא ברא"ש שם ובס' התרומה סי' רכז. טור ומ"א סקי"ג.

נח) כחכמים במשנה כד, ב. טור ושו”ע ס"ו.

נט) ר' יהושע בן לוי כג, א. תוס' שם ד"ה מריש. שו"ע שם. וראה לקו"ש חכ"א ע' 382 (שלא ראה מנהג זה בבית אדמו"ר).

ס) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א ס"א.

סא) של"ה. מטה משה סי' תכ. הובא במ"א סקי"ב.

סב) העתים סי' יב בשם תשובת הגאונים סי' רלב וסי' רלה (הובא ברא"ש שם). ורמב"ן במלחמות רפ"ב. מ"א שם.

סג) מ"א שם.

סד) סעיף א.

סה) מ"א שם. וראה רמ"א ריש סי' תרעג.

סו) עולא כ, ב. כח, ב. טור ושו”ע ס"ח.

סז) שלטי הגבורים על המרדכי סוף פ"א. מ"א סקי"ד.

סח) ר' עקיבא משנה כח, ב. תוס' כט, א ד"ה רבא. טור ושו”ע ס"ט.

סט) רש"י במשנה שם ד"ה הבהבה.

ע) רא"ש פ"ב סוס"י יח. טור ורמ"א ס"ט.

עא) מ"א סקט"ו. וראה רשימות חוב' קנו ע' 9 (שאין אנו נוהגים כן).

עב) רבא כט, א.

עג) מ"א סקט"ז.

עד) תוספתא פ"ב ה"א. הובא בתוס' כט, א ד"ה ולא בסמרטוטין. רא"ש פ"ב סוף סי"ח. רבינו ירוחם ח"ב סז, א. שו"ע ס"י.

עה) גמרא כ[א], א.

עו) מ"א סקט"ז.

עז) ראה תהלה לדוד סק"ד.

עח) גמרא כח, ב. מ"א סקי"ד.

עט) ראה רמב"ם הל' כלים פכ"ב ה"א. וראה מ”מ וציונים.

פ) ולענין מוקצה ראה לקמן סי' שח סמ"א.

פא) כדלקמן סי' תצה סי"ג.

פב) ראה לקמן סי' שח סוף סי"ד. תקא סי"א. סי' תקט סט"ז וקו"א סק"ג.

פג) ר' עקיבא במשנה שם ובגמרא שם. מ"א סקי"ד. וראה ארץ צבי סי' קו. חקרי הלכות ח"א טו, א.

פד) כדלעיל סי' רסג ס"א.

פה) שו"ת רש"ל סי' פה. הובא במ"א סוף הסי'.

פו) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג. וראה לקמן סי' תרלט ס"ג.