רסז דין התפלה בערב שבת ובו ו' סעיפים:

א

א נוהגין שלא ליפול על פניהם אחר תפלת מנחה בערב שבתא:

ב

ב ונוהגים להקדים תפלת ערבית יותר מבימות החולב ונכון הוא כדי להקדים קבלת שבת בכל מה שאפשרג רק שיהא מפלג המנחה ולמעלה כמו שנתבאר בסי' רס"אד ורס"גה.

ואף המתפללין ערבית בזמנה בצאת הכוכבים כל ימות החולו יכול הוא להקדים בערב שבת להתפלל מפלג המנחה ולמעלהז כדברי רבי יהודהח שאומר שמפלג המנחה ואילך הוא לילה לענין תפלהט ואף שלפעמים בשאר ימים מתפלל מנחה בזמן ההוא והרי הן שתי קולות הסותרות זו את זו כמ"ש בסי' רל"[ג]י אין חוששים לזה בתפילת ערבית של שבתיא שיש מצוה כשמתפלל אותה מבעוד יום שמוסיף מחול על הקודש אלא שצריך הוא ליזהר שלא להתפלל מנחה בו ביום עצמו אחר פלג המנחה שלא יעשה ב' קולות הסותרות זו את זו בזמן אחדיב.

וגם צריך ליזהר לקרות קריאת שמעיג כמ"ש בסי' רל"היד ויכול הוא ג"כ לקרותה בלילה עם ברכותיה ומבעוד יום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת שמע וברכותיה ואף שאינו סומך גאולה לתפלה אין בכך כלום כיון שמתכוין למצוה להוסיף מחול על הקדשטו.

ומכל מקום אם רוצה להתפלל גם התפלה של שבת בלילה הרשות בידוטז ויוסיף מחול על הקדש בלא תפלהיז ואף המתפלל ערבית מבעוד יום יכול לקבל תוספת שבת קודם תפלהיח:

ג

ג כשם שאמרו לענין תפלה כך אמרו לענין קידוש היום שיכול לקדשיט ולאכולכ מפלג המנחה ולמעלה אפילו אם לא התפלל ערבית עדיין ובאכילה זו שמבעוד יום יוצא ידי חובת סעודה אחת מג' סעודות שחייב לאכול בשבתכא (כיון שכבר קיבל עליו תוספת שבת נעשה אצלו כשבת עצמה לכל דברכב) ויש מחמירים שימשיך סעודתו בלילה עצמוכג שיאכל כזיתכד לפחות אחר צאת הכוכבים כדי שיקיים ג' סעודות בשבת עצמה דכיון שג' סעודות אלו למדום חכמים ממה שנאמר ג' פעמים היום אצל אכילת המן בשבתכה לפיכך צריך לאכלן בעיצומה של יום ולא בתוספתוכו וטוב לחוש לדבריהםכז:

ד

ד (המתפלל (א) ערבית בזמנה כל ימות החול ובערב שבת מתפלל מבעוד יוםכח) (אע"פ שקרא גם קריאת שמע) אסור לו להתחיל לאכול כחצי שעה סמוך לצאת הכוכביםכט (אלא א"כ הוא שעת הדחק) (שיכבו הנרות עד הלילה) כמ"ש בסי' רל"הל (שהרי הוא לא יצא ידי חובתו כלל בקריאת שמע שקרא מבעוד יוםלא):

ה

ה בברכת השכיבנו לא יחתום שומר עמו ישראל כמו בחול שאין ישראל צריכין שמירה בשבת שהשבת מגינה עלינולב אלא כיון שהגיע לובצל כנפיך תסתירנו יאמר ופרוס סוכת כו'לג ברוך אתה ה' הפורס כו' ובמדינות אלו נוהגין לומר ג"כ כי אל שומרינו כו' ושמור צאתנו כו' כמו בחוללד וחותמים ופרוס כו' בא"י הפורס כו' לפי שהרבים הם שאינם צריכין שמירה בשבת אבל היחיד צריך שמירה לפיכך אין חותמים שומרלה עמו ישראל שכללות עם ישראל אינם צריכין שמירה בשבת אבל כשאומרים ושמור צאתינו מבקשים בזה על כל יחיד ויחידלו:

ו

ו הנוהגין לומר ושמרו בני ישראל את השבתלז כו' יש להם על מה שיסמוכו ואין זה הפסק בין גאולה לתפלה לפי שאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאליןלח והרי זה מעין גאולה גם כןלט:


א) רמב"ם פ"ה מהל' תפלה הט"ו. טור ושו"ע ס"א. וראה מ"א סי' רצב ס"ק ד. לקמן סי' תרב ס"ב. לקו"ש חכ"ח ע' 19. ולענין ערב ר"ח וכו' לקמן סי' רצב ס"ז וש"נ.

ב) טור ושו"ע ס"ב. וראה לעיל סי' נג סי"ג (בקטן שמלאו שנותיו בשבת). סי' רנו בסופו (טעם נוסף להקדים). לקמן סי' תפט סי"ב (לענין ספירת העומר). סי' תקכז ס"ח (טעם נוסף להקדים תפלת ערבית בשבת שאחר יו"ט).

ג) ראה ב"ח ריש הסי'. מ”מ וציונים.

ד) סעיף ה.

ה) סעיף ו.

ו) ראה שו"ת אדה"ז סוס"י ז.

ז) תוס' ברכות כז, א ד"ה דרב צלי. ורא"ש שם פ"ד ס"ו. ותלמידי רבינו יונה שם ד"ה רב צלי. מרב דצלי של שבת בע"ש בברכות כז, ב. טור ושו"ע שם.

ח) משנה ברכות רפ"ד.

ט) משא"כ לשאר דברים (ראה לקמן סי' תפט סוף סי"ב).

י) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

יא) מ"א ס"ק א.

יב) מרדכי מו"ק רמז תתקכג. מ"א שם. וראה גם סי' רלג ס"ק ה.

יג) ראה לקמן סי' רצג ס"ב, וקו"א שם ס"ק א, דהיינו לקרותה בברכותיה בעת שמתפלל, ואח"כ יחזור ויקרא בצאת הכוכבים.

יד) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

טו) רא"ש ותלמידי רבינו יונה שם. מ"א ס"ק ב. וראה מ"א סו"ס תקפד. וכ"ה לקמן סי' רצג ס"ב.

טז) ברכות כז, [א] לרבנן ודעבד כמר עביד. שלטי הגבורים ברכות (יח, ב אות א). וראה מ"א סק"א בשם האריז"ל. וראה בדי השלחן סי' עז ס"ק טו, ובהערות שבסוף ח"ג, שכן נהגו בליובאוויטש שלא להקדים.

יז) ראה לעיל סי' רסא ס"ד.

יח) ב"ח ריש הסי'. הובא במ"א שם.

יט) שם בגמרא ע"ב כשמואל. מרדכי מגילה רמז תשצח. רשב"א ברכות כז, ב ד"ה הא דאמר שמואל. מגיד משנה פכ"ט הי"א. ב"י ריש סי' רעא.

כ) תוס' פסחים צט, ב ד"ה עד שתחשך. רא"ש שם פ"י סי' ב. שו"ע ס"ב. מ"א סוף סק"א. וראה גם לקמן סי' רעא ס"ב וסי"ג. סי' תעב ס"ב.

כא) מ"א שם. ט"ז סי' רצא ס"ק ו. וראה לקמן סי' רעא סי"ג שצריך להזכיר של שבת בברכת המזון אף כשמברך מבעוד יום.

כב) ט"ז שם. וראה לעיל סי' רמט סי"ב. סי' רסא קו"א סק"ג. לקמן סי' תצא ס"ג. וראה מ”מ וציונים. קובץ כינוס תורה חו' טו ע' ע ואילך. שלחן המלך ע' קפח-ט.

כג) ספר חסידים סי' רסט. ב"ח ריש סי' תעב בשם מהר"ל מפראג (גבורות ה' פ' מח). של"ה מס' שבת נר מצוה (קלג, ב בהג"ה ד"ה וכן מצאתי). הובאו במ"א שם.

כד) מ"א שם. וראה לקמן סי' רצא ס"ב (גבי סעודה שלישית שהתחיל קודם זמנה) שצריך כביצה או יותר. וראה שם ס"א הדיעות בזה.

כה) כדלקמן סי' עדר ס"א.

כו) אליה רבה סק"ב. וראה לקו"ש חט"ז ע' 235. חי"ט ע' 58-59. שלחן המלך ע' קפח.

כז) מ"א שם.

כח) כן הכריח בקו"א סק"א דמיירי מ"א סוף ס"ק ב דוקא כה"ג.

כט) מ"א שם.

ל) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב.

לא) ראה לקמן סי' תפט סו"ס יב.

לב) זח"א מח, א. זח"ב רה, א. טור בשם המדרש. הובא בט"ז ס"ק א.

לג) ס' המנהיג הל' שבת סי' ד. ראבי"ה סוס"י קצו בשם הירושלמי. טור ושו"ע שם. ובסידור רבינו: והושיענו מהרה למען שמך ופרוש עלינו סוכת שלומך ברוך כו'. וראה שער הכולל פי"ז אות כא-ב. ואומרים זאת בעמידה (ס' המנהגים – חב"ד ע' 27).

לד) ט"ז סק"א. מ"א סק"ג. ב"ח סק"ג.

לה) בסידור: שומר את עמו ישראל.

לו) מ"א מזוהר שם.

לז) שמות לא, טז.

לח) גמרא קיח, ב.

לט) טור ולבוש ס"ג. ובסידור כתב אשר הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק גם בשבת אין להפסיק בפסוקים. וראה פס"ד צ"צ ט, א. שעה"כ שם אות כד. פסקי הסידור אות קכח. אג"ק חי"ז ע' רכא. חי"ח ע' ר.