רסח דין הטועה בתפלת השבת ובו י"ח סעיפים:

א

א צריך לומר פרשת ויכלו בתפלת ערביתא וכל המתפלל ואומר ויכלו מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמרב ויכלו אל תקרי ויכולו אלא ויכלוג כלומר הקב"ה והואד:

ב

ב אם טעה והתחיל ברכות אמצעיות של חול אם נזכר באמצע ברכה צריך לגמור כל אותה ברכה ואח"כ מתחיל ברכה אמצעית של שבתה בין שנזכר בברכה ראשונה של אמצעיות של חול שהיא אתה חונן ובין שנזכר בשאר ברכות אמצעיות של חולו וכן ביו"טז לפי שמן הדין היה ראוי לתקן גם בשבת ויו"ט כל ברכות האמצעיות כמו בחולח ולהזכיר קדושת היום בעבודה כמו בראש חודש וחולו של מועדט אלא שמפני כבוד שבת ויו"ט לא הטריחוהו חכמיםי ותיקנו ברכה אחת אמצעית לקדושת היום א"כ זה שהתחיל ברכות אמצעיות של חול יש לו לגמור אותה ברכה שהתחיל כיון שהיא ראויה לאמרה עתה מן הדין:

ג

ג במה דברים אמורים בתפלת ערבית או שחרית או מנחה אבל במוסף אם התחיל ברכות אמצעיות של חול צריך לפסוק באמצע הברכה שנזכר בהיא ולהתחיל אמצעית של תפלת מוסף לפי שבתפלת מוסף לא היה ראוי כלל מן הדין להתפלל כל האמצעיות של חוליב אלא ברכה אחת של מוסף בלבדה שהרי אף בראש חודש וחולו של מועד שהטריחו להתפלל י"ח ערבית שחרית ומנחה ואעפ"כ במוסף אין מתפללין אלא ז' ברכות א"כ אין הטעם מפני הטורחיג אלא מפני שאין צריך יותר ויש חולקין על זהיד וספק ברכות להקלטו:

ד

ד אפילו אם לא התחיל אלא תיבה אחת מהברכות אמצעיות של חול שנזכר בה צריך לגמור את כולה במה דברים אמורים בשאר כל הברכות האמצעיות חוץ מברכת אתה חונן שאם לא אמר אלא תיבת אתה בלבדה אע"פ שהיה מתכוין לומר אתה חונן שהיה סבור שהוא חול ונזכר קודם שאמר חונן לא יגמור אותה ברכה אלא יאמר מיד קדשת את יום השביעי כו' אם הוא בערבית וכן אם הוא במנחה יאמר מיד אחד ושמך אחד כו' לפי שלא התחיל עדיין תפלת חול בפיו שתיבת אתה היא ג"כ בתפלת שבת ואף שהיתה מחשבתו על תפלת החול אין בכך כלום שאין הברכה נפסדת בשביל כוונה אחרתטז כמו שנתבאר בסי' ר"טיז אבל אם הוא בתפלת שחרית שאין תיבת אתה באותה תפלה א"כ זה שאמר אתה שהיה סבור שהוא חול הרי התחיל בתפלת החול וצריך לגמור אותה ברכה ואח"כ יתחיל ישמח משה.

אבל אם היה יודע שהוא שבת אלא שנכשל בלשונו מחמת הרגלו כל ימות החול ואמר תיבת אתה ונזכר קודם שאמר חונן לא יגמור אותה ברכה אלא חוזר לתפלת שבתיח לפי שהרי זה כהחליף תפלה של שבת זו בזו כיון שיודע שהוא שבת ולא אמר אלא תיבת אתה שישנה ג"כ בתפלות השבת כגון אתה קדשת או אתה אחד ואם היה רוצה היה יכול לומר קדשת או אחד אחר תיבת אתה שאמר א"כ לא התחיל עדיין של חול ומכל מקום אין צריך לומר קדשת או אחד אלא יאמר מיד ישמח משה ויהיה פירוש דבריו אתה הקב"ה ישמח משה במתנת חלקויט:

ה

ה מי שטעה והתחיל תפלה של חול בשבת סימן רע לו ויפשפש במעשיו ויהרהר בתשובהכ:

ו

ו יש נוהגים מטעם הידוע להם לומר בערבית וינוחו בה ובשחרית ומוסף וינוחו בו ובמנחה שבתות קדשך וינוחו בםכא:

ז

ז מי שטעה להתפלל כל התפלה של חול בשבת ולא הזכיר כלל ענין קדושה של שבת בתפלתו לא יצא ידי חובתוכב וצריך לחזור ולהתפלל תפלה של שבת אבל אם הזכיר של שבת בתוך י"ח אע"פ (א) שלא קבע לשבת ברכה בפני עצמה יצא ידי חובתוכג ובמוסף אם התפלל י"ח ולא אמר רק ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף באחת מהברכות יצאכד:

ח

ח טעה והתפלל של חול בשבת ולא הזכיר של שבת אם עקר רגליו צריך לחזור לראש בכל עניןכה ואם לא עקר רגליו עדיין אע"פ שסיים תפלתו אלא שלא אמר עדיין התחנונים שהוא רגיל לומר אחר תפלתוכו כגון אלהי נצור אינו חוזר אלא לתחלת ברכה של שבת וגומר אחריה ג' ברכות האחרונות אבל אם כבר סיים תחנונים צריך לחזור לראש אף על פי שעדיין לא עקר רגליוכז:

ט

ט ואם הוא מסופק אם הזכיר של שבת בתפלת י"ח שהתפלל צריך לחזור ולהתפלל שמן הסתם לא הזכיר כיון שאין כן הרגלו של אדם אבל אם הוא מסופק אם התפלל תפלת י"ח של חול או אם התפלל ז' ברכות של שבת יש להסתפק אם צריך לחזור ולהתפללכח:

י

י הטועה בברכה אמצעית של תפלות השבת והחליף של תפלה זו בשל תפלה האחרת של שבת אם נזכר קודם שסיים ברכה זו של תפלה האחרת צריך לפסוק ולחזור לראש ברכה זו מתפלה של עכשיוכט ואם סיים ברכה זו אינו חוזרל לפי שעיקר ברכה האמצעית הוא רצה נא במנוחתנו שהוא שוה בכל התפלותלא:

יא

יא במה דברים אמורים בתפלת ערבית שחרית ומנחה אבל בתפלת מוסף אם התפלל במקומה אחת משאר התפלות לא יצאלב הואיל ולא הזכיר קרבן מוסףלג וכן אם התפלל מוסף בערבית או שחרית או מנחה לא יצאלד הואיל והזכיר קרבן מוסף בתוך תפלתו ואמר שקר לפני המקוםלה:

יב

יב אחר תפלת לחש בערבית נוהגין לחזור ולומר ויכולו משום יו"ט שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתוך התפלה וצריך לאמרו אז אחר התפלה וכדי שלא לחלק בין שבת לשבת נהגו לאמרו בכל השבתותלו וגם כדי להוציא את מי שאינו יודע לאמרולז ונוהגין לאמרו (ב) כולם יחדלח בקול רם ומעומדלט לפי שבזה אנו מעידים להקב"ה במעשה בראשית והעדים צריכים להעיד מעומדמ ואם שכח לאמרו בבית הכנסת טוב שיאמר אותו שבקידוש מעומדמא:

יג

יג תקנו חכמים שאחר תפלת לחש יאמר השליח צבור ברכה אחת מעין שבעמב ולמה תקנו בליל שבת יותר משאר לילות שלא תקנו חזרת ש"ץ אחר תפלת ערבית כמו שנתבאר הטעם בסי' רל"זמג לפי שבתי כנסיות שבימיהם היו בשדות ששם מצוים מזיקים וכל שאר לילות היו עסוקין במלאכתן ובגמרם מלאכתם מתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת בלילה אבל ליל שבת היו באים לבית הכנסת וחששו שיש שאינן ממהרים לבוא ושוהין לאחר תפלת הצבור וישארו יחידים בבית הכנסת ויסתכנו לכך האריכו תפלת הצבורמד כדי שיהיה פנאי ליחיד לגמור תפלתו בעוד שהש"ץ אומר ברכה זומה לפיכך לא תיקנוה אלא על הש"ץ בלבדמו ואם ירצו הצבור לאומרה עם הש"ץ צריך שיאמרו בלא פתיחה ובלא חתימהמז כדי שלא יברכו לבטלהמח וכן המנהג במדינות אלו לומר עם הש"ץ מגן אבות עד זכר למעשה בראשיתמט ואף המתפלל ביחיד שרוצה לומר כן הרשות בידונ:

יד

יד יו"ט שחל להיות בשבת אינו מזכיר יו"ט בברכה מעין שבענא לפי שאלמלא שבת אין ברכות מעין שבע ביו"ט מפני שברכה זו לא נתקנה בשבת בגלל חובת היום אלא מפני המזיקיןנב (ובליל יו"ט לא היו באים ג"כ לבית הכנסת מפני שהיו טרודים במלאכת אוכל נפשנג) ואינו דומה לנעילה שביום הכיפורים שחל להיות בשבת שצריך להזכיר גם של שבת בנעילה אע"פ שאין נעילה בשבת לפי שמכל מקום יום זה הוא נתחייב בארבע תפלותנד דהיינו שחרית מוסף מנחה נעילה וצריך להזכיר ענין היום שהוא שבת בכל אחת מהן אבל כאן לא נתקנה הברכה בשביל חובת היום אלא בשביל סכנת המזיקיןנה:

טו

טו אין אומרים ברכה מעין ז' אלא בבית הכנסת קבוע דהיינו בכל מקום שמתפללין בו בעשרה בקביעות אבל מקום שמתפללין בו בעשרה באקראי בעלמא כגון אותן שעושים לפרקים מנין בביתםנו וכן בבית חתנים ואבלים שעושים מנין בביתם אין לומר שם ברכת מעין ז' דכיון שאין שם מנין קבוע לא שייך הטעם בשביל שיסיימו תפלתם המאחרים לבאנז ואף על פי שעכשיו שבתי כנסיות שלנו בישוב לא שייך כלל טעם זה אלא שתקנת חכמים לא בטלה אע"פ שבטל הטעם שבגללו תקנונח מכל מקום בכל מקום שאין שם מנין קבוע לא תקנו בו חכמים מעולםנט ואם קובעים מקום להתפלל בו בעשרה איזה זמן כגון בירידין שרגילים לקבוע מקום על כמה שבועות יש מי שהורה לאמרה שםס שגם שם יש המאחרין לבוא ובמקום שנהגו לאמרה אף במנין שהוא באקראי בעלמא אין למחות בידםסא (כיון שלא נזכר דבר זה בגמרא ובדברי הגאונים):

טז

טז אף בשבת שאחר יו"ט אומרים ברכה מעין ז' אע"פ שאז אינו מצוי כל כך המאחרים לבאסב כמו בשאר ערבי שבתות שהם יום חול ומתעסקין בהם במלאכה עד הערבסג:

יז

יז מעשה בחסיד אחד שראה בחלומו חסיד אחר ופניו מוריקות אמר לו למה פניך מוריקות אמר לו מפני שהייתי מדבר בשעה שהצבור היו אומרים ויכולו ולא אמרתי עמהם ביחד וגם מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ברכה מעין ז' ובשעה שהיה אומר יתגדל עד אמן יהא שמה רבא ולא הטיתי אזני לשמוע ממנו בכוונהסד על כן יש ליזהרסה:

יח

יח אם טעה והתפלל תפלה של חול בליל שבתסו או אפילו לא התפלל כללסז אם שמע ברכה מעין ז' מהש"ץ מראש ועד סוף יצא ידי חובתו ואע"פ שבשאר תפלות אין הש"ץ מוציא אלא את מי שאינו בקי אבל לא את הבקיסח מכל מקום בתפלת ערבית שהיא רשותסט הקלו בהע ולכך יוצא ג"כ במעין ז' במקום ז'.

וטוב שיאמרנה עם הש"ץ כשיוצא בה ידי חובתועא אבל אם כבר אמרה ש"ץ אסור ליחיד לאמרה כדי לצאת בה ידי חובתו לפי שלא נתקנה אלא בצבורעב ומכל מקום אם עבר ואמרה ביחיד יצא ידי חובתועג הואיל ותפלת ערבית רשותעד:


א) רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי קיט, ב. טור ושו”ע ס"א.

ב) בראשית ב, א.

ג) כ"ף פתוחה.

ד) רב המנונא שם. הובא בטור. ט"ז ס"ק א.

ה) רב נחמן ברכות כא, א. טור ושו”ע ס"ב.

ו) רבינו יונה שם ד"ה אמר ליה. רא"ש שם פ"ג סי"ז. טור ושו”ע שם.

ז) אליה רבא סק"ג. וכדלקמן סי' תפז ס"ב.

ח) וכ"ה לקמן סי' תפז ס"ב. וראה לעיל סי' קפח ס"ד הטעם שאין חוששין לאיסור בקשת צרכיו בשבת, וש"נ. אבל ראה לקמן סי' רצד ס"א וש"נ.

ט) כדלקמן סי' תצ ס"ג.

י) גמרא שם. ט"ז ס"ק ב. וראה גם לקמן סי' תפז ס"ב.

יא) רמב"ם פ"י מהל' תפלה ה"ז. סמ"ג עשה יט. רבינו יונה שם. דעה הב' בשו"ע ס"ב.

יב) רבינו יונה שם. מ"א סק"א.

יג) ט"ז ס"ק ג. וראה רא"ש ברכות פ"ג סי' יח.

יד) רא"ש שם סי יז בשם הראב"ד. טור ודעה הא' בשו"ע שם.

טו) ב"ח סק"ג.

טז) מ"א ס"ק ג.

יז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א. מ"א שם סק"א. לקמן סי' תפט ס"כ.

יח) תרומת הדשן סי' יד. שו"ע ס"ג.

יט) דברי חמודות ברכות פ"ג ס"ק מו.

כ) של"ה מס' שבת נר מצוה (קלג, א סוד"ה כתב אבא מורי).

כא) משנת חסידים מסכת ערבית דשבת פ"ה ס"ה. שחרית דשבת פ"ח ס"ז. שארית יום השבת פ"ג סי"ב. שיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ב. עולת שבת סק"א. מ"א ס"ק ג. וכ"ה בסידור. וראה לקו"ש חי"ד ע' 19 והערה 46.

כב) רמב"ם פ"י מהל' תפלה ה"ז. שו"ע ס"ד. וכ"ה לקמן סי' תפז סוף ס"ב.

כג) ב"י ד"ה ומכאן יהי' פשוט. שו"ע שם. וראה גם לקמן סי' תפז ס"ב.

כד) ב"י סו"ס רפו בשם הרא"ש ברכות פ"ג סי"ז. רמ"א ס"ד. וראה לבוש ס"ד. עולת שבת סק"ג. אליה זוטא סק"ה. אליה רבא סק"ח.

כה) סמ"ק סי' יא. הגהות מיימוניות (קושטא) ריש פ"י מהל' תפלה. שו"ע ס"ה. ואם נזכר לאחר תפילת מוסף ראה לעיל סי' קכו ס"ג.

כו) מ"א סק"ו.

כז) ראה מ"א סי' תכב סק"ב. לעיל סי' קיז ס"ה. לקמן סי' רצד ס"ה.

כח) ראה מ"א סק"ה בשם הכל בו ובסי' תכב סק"ד. וראה קצות השלחן סי' עח ס"ג ובבדי השלחן שם סקי"א.

כט) תרומת הדשן סי' יד. מ"א סק"ז.

ל) שבלי הלקט סי' קכח בשם אחיו ר' בנימין. שו"ע ס"ו.

לא) שבלי הלקט שם. מ"א שם.

לב) שבלי הלקט שם. שו"ע שם בשם י"א .

לג) מ"א ס"ק ט.

לד) שו"ע שם.

לה) מ"א שם. וראה בדי השלחן סי' עח ס"ק טו.

לו) תוס' פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. רא"ש שם פ"י סי' טו. טור ושו”ע ס"ז.

לז) המנהיג הל' שבת ס"ה. טור ולבוש ס"ז.

לח) טור. ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק י.

לט) טור ושו”ע שם.

מ) טור. ט"ז שם. וראה טור ושו”ע חו"מ סי' כח ס"ה.

מא) מ"א סק"י בשם מטה משה סי' תכט, בשם הרוקח בשם דודו רבי קלונימוס. וראה לקמן סי' רעא סי"ט.

מב) גמרא שבת כד, ב. טור ושו”ע ס"ח. וראה לעיל סי' ריד ס"א הטעם שאין מזכירים בה מלכות.

מג) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור שם בשם הרמב"ם הטעם לפי שאינה חובה.

מד) רש"י שם ד"ה משום סכנת. טור וט"ז ס"ק ו.

מה) רמב"ם הל' תפלה פ"ט הי"א. טור וט"ז שם. וראה גם לקמן סי' תפז ס"ד.

מו) ראבי"ה רס"י קצו. מרדכי רמז רפד. הגהות מיימוניות פ"ט מהל' תפלה אות ה. טור ושו"ע שם.

מז) אבודרהם (מעריב של שבת ופירושה) בשם הרי"ף. כל בו (סוס"י יא ט, א). רמ"א ס"ח.

מח) סמ"ג עשין יט (קב, א) בשם רבינו יהודה בשם רבינו יצחק. מרדכי והגהות מיימוניות שם בשם הראבי"ה. לבוש ס"ח.

מט) כל בו ורמ"א שם. מ"א ס"ק יא.

נ) רמ"א שם.

נא) גמרא שם. טור ושו”ע ס"ט. וראה לקמן סי' תפז ס"ד שבליל פסח אין צריך לאמרו כלל. ובסי' תקפב ס"ד שבעשי"ת אומר המלך הקדוש (וכ"ה בסידור).

נב) כדלעיל סי"ג.

נג) מלבושי יו"ט סק"ד. וראה מ”מ וציונים.

נד) כדלקמן סי' תרכג ס"ו.

נה) גמרא שם.

נו) ט"ז ס"ק ח.

נז) מהר"י אבוהב בשם ספר המנהגות. שו"ת ריב"ש סי' מ. שו"ע ס"י.

נח) ביצה ה, א-ב. וכדלעיל סי' קכד ס"ד וש"נ. וראה גם לעיל סי' רסט ס"ב.

נט) ט"ז שם. וראה עד"ז לקמן סי' תפז ס"ז.

ס) ט"ז שם.

סא) שו"ת מהרלב"ח סי' קכב. מ"א ס"ק יד.

סב) כדלקמן סי' ער ס"א. וראה גם לקמן סי' תקכז ס"ח.

סג) המנהיג הל' שבת סי' ז. ריב"ש שם. מרדכי פסחים פ"י (לז, ב). שו"ע סי"א.

סד) ראה לעיל סי' נו ס"ד וס"ז. וראה מ”מ וציונים.

סה) ספר חסידים סי' נח. טור וט"ז סק"ט. וראה שו"ע סי"ב.

סו) סדר רב עמרם גאון (תפלת שבת) בשם רב משה גאון. טור ושו"ע סי"ג.

סז) סדר רב עמרם גאון שם בשם רב נטרונאי גאון. טור ושו"ע שם.

סח) כדלעיל סי' קכד ס"א. וראה טור כאן.

סט) כדלעיל סי' פט ס"א וש"נ.

ע) ב"י ד"ה כתב רב עמרם. מ"א ס"ק טו.

עא) שבלי הלקט סי' סו. תניא סו"ס יג (הובא באליה רבה ס"ק יח). דברי חמודות ברכות פ"ד אות לא. מ"א שם.

עב) כדלעיל סי"ג.

עג) דברי חמודות ומ"א שם.

עד) מ"א שם.