רעא דיני קידוש שעל היין ובו ל' סעיפים:

א

א מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדבריםא שנאמרב זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו זכירות שבח וקידושג.

וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלהד ויש אומריםה שהבדלה אינה אלא מדברי סופרים ומן התורה אין צריך לזכרהו אלא בכניסתו בלבד ויתבאר בסי' רצ"וו:

ב

ב ותקנו חכמיםז שתהא זכירה זו על כוס של ייןח בין בכניסתו בין ביציאתוט.

ומצוה מן המובחר לקדש סמוך לתחלת כניסתו בכל מה שאפשרי ואף אם יצא מבית הכנסתיא מבעוד יום יש לו לקדש מידיב דכיון שהוסיף מחול על הקדש הרי זה אצלו כניסת השבתיג ויש לו לקדש מיד סמוך לכניסתו ואחר הקידוש צריך לאכול ג"כ מידיד כדי שיהיה הקידוש במקום סעודהטו ואם אינו תאב לאכול מיד יכול להמתין מלקדש תוך הלילה כמה שירצה כדי שיאכל לתיאבוןטז ויוכל לסמוך על מה שכבר זכרו בתחלת כניסתו בתפלת ערבית שכבר יצא בזה מן התורה שהרי מן התורה אין צריך אלא זכירה בדברים בלבד בלא ייןיז והרי זכרו בתפלהיח:

ג

ג יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילהיט (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היוםכ עיין סי' תכ"חכא) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבארכב שלכתחלה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום:

ד

ד הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופריםכג ואעפ"כ יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דברכד אלא שאם אין לו אלא כוס אחד (א) וחל יו"ט בערב שבת הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"טכה כיון שעיקר הקידוש בשבת הוא מן התורה אע"פ שעל הכוס הוא מדברי סופריםכו:

ה

ה נשים חייבות בקידוש היום בשבת מן התורהכז וביו"ט מדברי סופריםכח ואע"פ שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנהכט בקידוש היום חייבות שנאמרל זכור את יום וגו' ונאמרלא שמור את יום וגו' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והואיל והנשים מוזהרות בשמירתו להשמר בו מעשיית מלאכה שהיא מצות לא תעשה כל מלאכה וגו'לב וכל מצות לא תעשה אף שהזמן גרמא נשים מוזהרות בהלג הרי הן מוזהרות ג"כ בזכירתו דהיינו קידוש היוםלד:

ו

ו וכיון שהנשים חייבות בקידוש היום מן התורה כמו האנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובתםלה אלא שלכתחלה אין להורות כן לשואל הלכה למעשהלו (שלא יבאו לזלזל במצותלז):

ז

ז וקטן אפילו הוא בן י"ג שנה אם אינו ידוע שהביא ב' שערות אינו מוציא את האשה כיון שהיא מחוייבת מן התורה בודאי והוא אינו מחוייב אלא מספק כי שמא לא הביא ב' שערות עדיין והוא פטור מכל המצות מן התורהלח לכן תקדש האשה בעצמה ואם אינה יודעת תאמר עם הקטן מלה במלהלט ואפילו אם שומעת הקידוש מגדול מכל מקום אם אינה מבינה לשון הקודש תאמר עמו מלה במלה כמו שנתבאר בסי' קצ"גמ:

ח

ח מי שאין ידו משגת לקנות יין לקידוש שבלילה ולהכין צרכי סעודה לכבוד הלילה ולכבוד היום ויין לקידוש שביום הרי קידוש הלילה קודם לכלמא לפי שהוא מן התורה אע"פ שיכול לקדש על הפת וגם על היין אינו אלא מדברי סופריםמב מכל מקום כיון שעיקר קידוש זה הוא מן התורה גם היין שלו קודם לכלמג חוץ מן הפתמד שאם אין לו פת (ב) לחם משנה היא קודמת ליין של קידוש הלילה ויקדש על הפתמה לפי שהפת הוא עיקר מצות סעודת השבת שאי אפשר לקיימן כלל בלא פת כמ"ש בסי' רע"דמו.

ואם יש לו פת ויין לקידוש הלילה וצריך (לקנות יין לקידוש שביום) ולהכין צרכי סעודה לכבוד לילה ולכבוד יום הרי צרכי סעודה שלכבוד היום קודמין (לקידוש היוםמז) ולצרכי סעודה שלכבוד הלילה שכבוד יום קודם לכבוד לילהמח וכן מי שיש לו מעט מיני מגדים יניחם עד היוםמט ולא יאכלם בלילה שכבוד היום קודם (וכן קידוש שביום קודם לצרכי סעודה שלכבוד הלילהנ):

ט

ט אסרו חכמים לטעום כלוםנא אפילו מיםנב משהגיע זמן הקידוש עד שיקדש דהיינו משהגיע בין השמשותנג שנתקדש היום מספק או אפילו מבעוד יום אם התפלל ערבית מבעוד יוםנד.

ואע"פ שכל מצות הקבוע להם זמן לא אסרו אלא לקבוע סעודה משהגיע זמנן משום גזרה שמא ימשך בסעודהנה ויעבור הזמן אבל טעימה בעלמא מותרנו שאין לחוש בה שמא ימשך ויעבור הזמן מכל מקום בקידוש וכן בהבדלהנז החמירו יותר לפי שעיקר מצותן הוא בתחלת זמנם דהיינו סמוך לכניסת השבתנח וסמוך ליציאתונט.

ואפילו אם התחיל לאכול ולשתות מבעוד יום צריך להפסיקס (ג) כשיגיע בין השמשותסא ואע"פ שבשאר כל המצות אפילו של תורה אם התחיל בהיתר דהיינו קודם שהגיע המצוה אין צריך להפסיקסב ומטעם זה ג"כ אין צריך להפסיק לקריאת שמעסג ולתפלהסד כשיגיע זמנן מכל מקום בקידוש היום לא התירו לו לגמור סעודתו ולקדש אח"כ לפי שעיקר הקידוש נתקן במקום סעודה של שבתסה וקודם לה ולא לאחריהסו שנאמרסז וקראת לשבת עונג ודרשו חכמיםסח במקום עונג דהיינו במקום שיתענג שם בסעודת שבת שם תהא קריאת הקידוש מלפניה.

ומכל מקום אין לו להפסיק סעודתו לגמרי ולברך ברכת המזון מטעם שיתבארסט אלא יקדש מיד ויגמור סעודתו כדי שיהא הקידוש במקום סעודה שלאחריוע:

י

י וצריך לפרוס מפה על השלחן לכסות הפת קודם שיקדשעא ואח"כ יסירנה כדי שתתראה הפת כאלו הובאה עתה על השלחן לכבוד שבת שהזכיר בקידושעב:

יא

יא ואין צריך לברך בורא פרי הגפן על כוס של קידוש זה אם כבר בירך על היין בסעודה זו שגם יין זה של קידוש נפטר באותה ברכהעג וגם על היין ששותה בתוך המזון שלאחר הקידוש אין צריך לברך מטעם זהעד וכן אם מקדש על הפת אין צריך לברך עליה המוציא אלא יתחיל מברכת הקידושעה אבל אם קידש על הכוס צריך לברך המוציא על פת שיאכל אחר הקידושעו הואיל ובשעת אמירת הקידוש אי אפשר לו לטעום כלום שאי אפשר לו לאכול ולדבר כאחדעז.

ואינו דומה למתפלל באמצע סעודתועח שאין תפלתו חשובה הפסק להטעינו לחזור ולברך המוציא על פת שיאכל אח"כעט לפי שעדיין לא נגמרה סעודתו כיון שלא היה אסור באכילה בשעה שהתפלל ואם היה רוצה היה אוכל בשעה שהתפלל והיה מתפלל אח"כ ואפילו אם לא היה שהות ביום לגמור סעודתו ולהתפלל אח"כ שחייב הוא להפסיק סעודתו ולהתפלל ואסור לו לאכול עוד מכל מקום לא נאסר עליו אלא אכילת קבע שמא ימשך בהפ ויעבור זמן התפלה אבל טעימה בעלמא היתה מותרת לופא בשעה שהתפלל ולפיכך אין תפלתו חשובה הפסק בסעודהפב (ועוד שלא נאסרה עליו אכילה אלא מפני שהגיע זמן התפלה ואחר כך חוזר לקביעותו הראשונה אבל כאן נאסרה עליו האכילה כדי שיהא הקידוש לפני האכילה ולא לאחריה כמו שנתבארפג א"כ הרי הקידוש מחלק שתי האכילות שכשאוכל אחר כך היא נחשבת סעודה אחרתפד) מידפה שהגיע זמן הקידוש נאסר עליו אפילו טעימה בעלמאפו ונעשה כאלו נגמרה כבר סעודתו לכך חשובה אמירת הקידוש הפסק כיון שבשעת אמירתו לא היה יכול לאכול כלום והוא אמרו אחר גמר סעודתו.

אבל היין של קידוש אע"פ ששותהו אחר קידוש אין צריך לברך עליו כיון שזמן ברכתו הוא קודם אמירת הקידוש ואז עדיין אין שם אמירה מפסקתפז ואף להאומרים שתקנת חכמים הוא בקידוש וכל דבר הטעון כוס שיברכו עליו ברכת היין תחלה כמו שנתבאר בסי' ק"צפח מועלת ברכה הראשונה לקידוש כמו שמועלת לברכת הנהנין שאין צריך לחזור ולברך הואיל ובשעה שהיא חשובה גמר וסילוק סעודה מפני איסור הטעימה קודם קידוש לא היתה עדיין אמירה המפסקת ולא נסתלקה עדיין ברכה הראשונה ובשעת אמירת הקידוש הרי דעתו על הכוס שבידו לשתותו מיד ואמירת הקידוש היא לצורך השתיה ואינה חשובה הפסק לזה כמו שאינה חשובה הפסק לכל מקדש על הכוספט משא"כ בפת שאוכל לאחר שקידש על הכוס שבשעת אמירת הקידוש הוא כקודם אמירתו שהיתה שעת גמר וסילוק סעודהצ.

ויש חולקין על זהצא ואומרים שמה שנאסר עליו האכילה משהגיע זמן הקידוש אין זה נחשב גמר הסעודה כיון שבדעתו לאכול אח"כ וגם עכשיו היה אוכל מדעתו אלא שחיוב הקידוש מונע אותו וכשיסור המונע דהיינו אחר שיקדש יחזור לאכילתוצב לפיכך אין אמירת הקידוש מפסקת כמו שאין התפלה מפסקת ואין צריך לחזור ולברך המוציא.

וספק ברכות להקלצג ומכל מקום כל בעל נפש יש לו ליזהר לכתחלה שלא לבא לידי כךצד ויפסיק סעודתו ויברך ברכת המזון קודם שיגיע זמן קידוש היום:

יב

יב וכל זה כשלא אמר עדיין תנו לנו הכוס ונברך ברכת המזון אבל אם אמר כן כבר בין שאמר כן קודם זמן הקידוש בין אחר שהגיע זמנו צריך הוא לברך בורא פרי הגפן על כוס של קידושצה שהרי הסיח דעתו משתיה מחמת ברכת המזון.

אבל אם מקדש על הפת אין צריך לברך עליה המוציא וכן אפילו אם קידש על הכוס אין צריך לברך המוציא על הפת שאוכל אחר הקידוש לפי שאמירת תנו לנו ונברך אינה חשובה היסח הדעת לענין אכילה אלא לענין שתיה בלבד כמו שנתבאר בסי' קע"טצו.

אבל אם נטל כבר ידיו במים אחרונים צריך לברך המוציא אפילו על הפת שמקדש עליה וכל שכן שאם קידש על הכוס שצריך לברך המוציא על הפת שאוכל אח"כ שנטילת מים אחרונים חשובה היסח הדעת גם לענין אכילה כמ"ש שםצז ואף שלכתחלה טוב שלא לאכול ולשתות כלל אחר נטילת מים אחרונים אע"פ שמברך על אכילתו ושתייתו ואח"כ קודם ברכת המזון יחזור ויטול מים אחרוניםצח כמ"ש שםצט מכל מקום כאן יותר טוב שיקדש מיד ויאכל מעט אחריו כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו ממה שיברך בהמ"ז מיד ויקדש אח"כ מפני שאם יעשה כן יכנס במחלוקות רבותק.

שיש אומריםקא שיברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון ויטעמנוקב ולא יברך שוב בורא פרי הגפן על כוס של קידושקג שכבר נפטר בברכה זו ויש אומריםקד שלא יטעום כלום מכוס של ברכת המזון שהרי לא קידש עדיין ולפיכך לא יברך עליו בורא פרי הגפן אלא יניחנו עד לאחר שיטעום מכוס של קידוש ואז יטעום ג"כ ממנוקה ואי אפשר לו לצאת ידי שניהם שיקדש אותו על אותו כוס עצמו שבירך עליו ברכת המזון לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמה והקידוש הוא מצוה בפני עצמו ואין אומרים ב' קדושות על כוס אחת שאין עושין מצות חבילות חבילותקו.

ואף אם הוא מיסב יחידי ומברך ברכת המזון בלא כוסקז מכל מקום אם יקדש מיד אחר ברכת המזון יש אומריםקח שאינו יוצא ידי חובתו אלא אם כן יחזור ויאכל מיד שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו וא"כ מה שבירך ברכת המזון היא (ד) ברכה שאינה צריכהקט שהרי היה יכול ליפטר בברכת המזון שיברך אחר אכילה השניהקי ואף שיש אומריםקיא שאין צריך לחזור ולאכול לפי שבדיעבד יוכל לסמוך על סעודה שאכל כבר שכשיקדש אחריה מיד הרי זה קידוש במקום סעודה אע"פ שהיא סעודת החולקיב מכל מקום כדי לחוש לסברא הראשונה צריך ליזהר שלא לבא לידי כך.

אלא אע"פ שנטל מים אחרונים יפרוס מפה ויקדש ויחזור ויאכל מעטקיג כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו ואח"כ יחזור ויטול מים אחרונים ויברך ברכת המזון וכל שכן אם לא נטל ידיו עדיין שצריך לעשות כןקיד אע"פ שכבר גמר סעודתו מבעוד יום אלא שלא הספיק לברך ברכת המזון עד שהגיע זמן הקידוש:

יג

יג ואם עבר והתחיל לברך אחר שהגיע זמן הקידוש אפילו התחיל לברך משחשכה לא יזכיר של שבת בברכת המזוןקטו דכיון שמברך על הסעודה שגמר בחול מבעוד יום האיך יזכיר בה של שבת אבל אם משך סעודתו עד תוך הלילה אע"פ שאינו רשאי צריך להזכיר של שבת בברכת המזוןקטז אע"פ שעדיין לא קידש שכבר חלה עליו קדושת שבת מאליה.

(ואין צריך לומר שאם פירס מפה וקידש וגמר סעודתו שצריך להזכיר של שבת בברכת המזון אפילו אם החמיר ופירס מפה וקידש מבעוד יום קודם שהגיע זמן הקידושקיז וגם מברך ברכת המזון מבעוד יום דכיון שקידש חלה עליו קדושת שבת):

יד

יד שנים שהיו (ה) שותיןקיח אחר גמר הסעודהקיט מבעוד יוםקכ ואמרו בא ונקדש קידוש היום אע"פ שלא הגיע עדיין זמן הקידוש נאסר עליהם לשתותקכא עד שיקדשו ואם רוצים לחזור ולשתות אע"פ שאינם רשאים צריכים הם לחזור ולברך בורא פרי הגפן שכיון שאמרו לקדש הסיחו דעתם משתיה עד שיקדשו אבל אם מקדשים מיד אינם צריכים לברך על כוס של קידוש כמו שנתבאר למעלהקכב שהרי באמירה זו לא הסיחו דעתם מכוס של קידושקכג:

טו

טו אע"פ שאסור לטעום קודם קידושקכד אם שכח או עבר וטעםקכה אפילו אכלקכו סעודה גמורה צריך לקדש מיד שנזכרקכז ואסור לו לטעום כלום משנזכר עד שיקדשקכח ולא יברך בורא פרי הגפן על כוס של קידוש אם בירך כבר על יין וכן אם מקדש על הפת אין צריך לברך המוציא אם בירך כבר ואף אם מקדש על הכוס אין צריך לברך המוציא על הפת שאוכל אח"כקכט כמו שנתבאר למעלהקל (ואם נזכר אחר שגמר סעודתו אין צריך לאכול עוד אחר הקידוש כדי שיהא הקידוש במקום סעודת שבת שלאחריו דכיון שאכל הסעודה משחשכה אחר שנכנס השבת הרי היא נקראת סעודת שבת וכשמקדש אחריה הרי קידש במקום סעודת שבתקלא).

ואם נזכר אחר שבירך המוציא קודם שטעם פרוסת המוציא לא יקדש על היין ויצטרך לטעום מהפת קודם קידוש כדי שלא תהא ברכת המוציא לבטלהקלב אלא יקדש על הפתקלג ואף אם אין לפניו לחם משנהקלד וצריך להמתין עד שיביאו לפניו אין זה הפסקקלה ואף אם יצטרך לדבר ולומר להם שיביאו לו אין זה הפסק כלל כיון שהוא לצורך הסעודה וכמו שנתבאר בסימן קס"זקלו:

טז

טז אע"פ שמצוה מן המובחר לקדש סמוך לכניסת השבתקלז מכל מקום נמשך עיקר מצותו כל הלילהקלח ואם שכח או עבר ולא קידש בלילה יש לו תשלומין למחר כל היוםקלט ויאמר כל הקידוש של לילה מלבד פרשת ויכולוקמ שאינו ענין לאמרה ביום לפי שבלילה היתה גמר מלאכתו של הקב"הקמא:

יז

יז אע"פ שהשלחן צריך להיות ערוך ומסודר מבעוד יום כמו שנתבאר בסימן ר[ס]"בקמב מכל מקום אין מביאים אותו למקום הסעודה עד אחר הקידושקמג כדי שיהא ניכר שבא לכבוד שבתקמד ואם הביאו קודם קידוש צריך לפרוס עליו מפה לכסותוקמה כאילו אינו כאן עד אחר קידוש כדי שיתראה כאלו הובא עתה לכבוד שבתקמו.

במה דברים אמורים בימיהם שהיו להם שלחנות קטנים כל אחד שלחנו לפניוקמז ולא היה להם טורח להפסיק ולהביאם אחר קידוש אבל עכשיו ששלחנות שלנו גדולים וטורח להביאו אחר הקידוש ולהפסיק בין קידוש לסעודה נוהגין להביאו לכתחלה קודם קידוש ולפרוס מפה לכסות הפתקמח עד אחר הקידושקמט בין שמקדש על היין בין שמקדש על הפתקנ וצריך שתהא גם מפה תחת הפת על השלחןקנא כדי שתהא הפת בין שתי מפות זכר למן שהיה עליו טל מלמעלה וטל מלמטהקנב:

יח

יח כוס של קידושקנג בין של לילה בין של יום ובין של הבדלהקנד טעון כל הדברים שטעון כוס של ברכת המזון שיהיה שלםקנה ושישטפנו מבחוץ וידיחנו מבפניםקנו ויהיה מלא יין על כל גדותיוקנז ולא יהיה היין פגוםקנח ויקבלנו בשתי ידיו ויאחזנו בימינו לבדוקנט ויגביהנו מעל השלחן טפחקס ויתן עיניו בוקסא שלא יסיח דעתו ממנוקסב כמו שנתבאר בסימן קפ"ג:

יט

יט אע"פ שאמר ויכולו בבית הכנסת צריך לחזור ולאמרו על הכוס קודם קידוש כדי להוציא בניו ובני ביתו הקטניםקסג שלא אמרוהו עדיין ואח"כ יברך בורא פרי הגפןקסד וברכת קידוש ואם שכח לאמרו קודם קידוש אומרו בתוך הסעודה על הכוסקסה.

וטוב לעמוד בשעת אמירת ויכולו מטעם שנתבאר בסימן רס"חקסו אבל בשעת ברכת הקידוש יותר טוב לישב (מטעם שנתבאר בסי' רצ"וקסז) אבל במדינות אלו נתפשט המנהג לישב אף בשעת אמירת פרשת ויכולוקסח כי מאחר שאמרוה כבר בבית הכנסת מעומד אין מקפידין כל כך לעמוד בשעה שאומרה להוציא בניו ובני ביתו ומכל מקום עומדים קצת כשמתחילין י"ום ה"ששי ו"יכולו ה"שמים שנרמז השם בראשי תיבותקסט.

וכשמתחילין טוב ליתן עיניו בנרותקע כי ב' פעמים נר עולה ת"ק והיא רפואה לפסיעה גסהקעא שנוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדםקעב אבל בשעת ברכת הקידוש צריך ליתן עיניו בכוסקעג כמו שנתבאר למעלהקעד:

כ

כ מי שאין לו יין לקידוש של לילה ושל יום אלא כוס אחת ואם יחלקנו לב' כוסות לא יהיו מלאים (או אפילו אם כוס זה אינו מלא אלא שאם יחלקנו לב' כוסות לא יהיה רביעית יין בכל אחת) יניחנו כולו בכוס אחת ויקדש עליו בלילה וכדי שלא יהיה כולו פגום כשיטעם בו עכשיו מכולו ישפוך ממנו מעט לכלי אחר קודם שיטעמנוקעה ויהא נזהר שיהא נשאר בכוס זה רביעית כדי שיטעום מרביעית שאין כוס של ברכה פחות מרביעיתקעו ואח"כ יחזיר לתוכו מה שבכלי האחר ובזה הוא מתוקן מפגימתו כמו שנתבאר בסי' קפ"בקעז.

(ואם כוס זה אינו מלא גם עכשיו אלא שאם יחלקנו לב' כוסות לא יהיה רביעית שלמה בכל אחת ישפוך ממנו מעט קודם קידוש ואחר שיטעמנו יחזירנו לתוכו ולא ישפוך ממנו אחר הקידוש קודם הטעימה (מפני שהוא בזיון הברכה (עיין סי' רצ"וקעח) כמו שנתבאר בסי' ר"וקעט) וגם שלא להפסיק בין ברכה לטעימה בחנםקפ כיון שלא יהיה הכוס מלא אף אם לא ישפוך ממנו כלום קודם הקידוש.

ואם אין לו אלא רביעית יין בצמצום יין שאינו מזוג או אפילו יותר משהו אלא שאין לו כשני רוב רביעית מרווחיםקפא וכשהוא שותה בלילה נחסר לו למחר הרבה ימזגנו למחר במיםקפב עד שיעמוד על רביעית והוא שיהא ראוי לשתיה במזיגה זו בענין שיהא ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן כמו ש[נ]תבאר בסי' ר"דקפג:

כא

כא וכל זה כשיש לו כוס אחר להבדלה שאם לא כן מוטב שיניחנו להבדלה ויקדש על הפת ממה שיקדש עליו ולא יהיה לו על מה להבדיל שאין מבדילים על הפתקפד ומכל מקום אם יש לו שכר להבדיל עליו במקום שהשכר הוא חמר מדינה לא יניחנו להבדלהקפה ואפילו קידוש של יום קודם להבדלה כשאפשר להבדיל על השכר שהוא חמר מדינהקפו לפי שבקידוש אפילו של יום יש אומרים שאין מקדשין על השכר אע"פ שהוא חמר מדינה כמו שיתבאר בסי' ער"בקפז ובהבדלה הכל מודים שמבדילים עליו.

במה דברים אמורים ביחיד בביתו אבל (ו) בבית הכנסת הבדלה קודמת לקידושקפח לפי שבקידוש שבבית הכנסת אינו מוציא שום אדם ידי חובתו וגם יש חולקים ומערערים על קידוש זה כמ"ש בסי' רס"טקפט אבל הבדלה היא מצוה לדברי הכל להוציא מי שאין לו יין כמ"ש בסי' רצ"[ה]קצ:

כב

כב שלשה מנוחלי העולם הבא ואחד מהם המשייר יין מקידוש להבדלהקצא דהיינו שיש לו מעט יין ומונע שתייתו בשביל הבדלהקצב ויש אומריםקצג דהיינו שמקדש בלילה על כוס גדול שישתייר באותו כוס לקידוש של יום ולהבדלה ויתקן אותו מפגימתוקצד כמ"ש למעלהקצה ובתוך הסעודה שותה יין אחרקצו וטוב לנהוג כן:

כג

כג אחר שקידש על הכוס יטול ידיו לסעודה ויברך על נטילת ידיםקצז ואם שכח ונטל ידיו קודם קידוש לא יקדש על היין אלא על הפתקצח לפי שבנטילה זו גילה דעתו שהפת חביבה לו מיין וצריך לקדש על החביבקצט ויש חולקין על זהר ואומרים שאפילו לכתחלה יכול ליטול ידיו קודם הקידוש ואין הקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה כיון שהוא לצורך הסעודהרא והעיקר כסברא (הראשונה) [האחרונה]רב וכן המנהג פשוט במדינות אלו לבד מליל פסחרג כמו שיתבאר בסי' תע"גרד ומכל מקום מי שרוצה להחמיר על עצמו שלא ליטול עד אחר הקידוש יפה הוא עושה ואין מוחין בידו על שעובר על המנהג כי יכול לומר אעשה כדברי הכלרה.

ולדברי הכל אסור למזוג הכוס בחמין אחר נטילת ידיםרו כי צריך דקדוק גדול שלא יחסר ולא יותיר והרי זה הפסק והיסח הדעתרז ולכתחלה טוב ליזהר שאפילו השפיכה בלבדה מהקנקן לכוס תהיה קודם נטילת ידיםרח:

כד

כד המקדש צריך שיטעום מהכוס כמלא לוגמיורט ולא מלא לוגמיו ממש אלא כל שאילו מסלקו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו והוא רובו של רביעיתרי באדם בינוני והגדול לפי גדלוריא צריך שיהיה כמלא לוגמיו שלו ומכל מקום אין צריך יותר מרביעית אע"פ שעדיין אינו כמלא לוגמיוריב:

כה

כה אם לא טעם המקדש וטעם אחד מהמסובין אם טעם כמלא לוגמיו ממש יצאו כולם ידי חובתןריג אבל אין שתיית שנים מצטרפת למלא לוגמאריד לפי שצריך שיהנה אחד מהם משתיית כוס של ברכה ובפחות ממלא לוגמיו אינה נקראת שתייה של הנאהרטו.

ומכל מקום מצוה מן המובחר שיטעמו כולם מכוס של ברכהרטז אבל אין צריך מלא לוגמיו לכולםריז אך מי שיש לו יין מעט מוטב שיטעום אחד בלבד כשיעור ויניח השאר למחר לקידוש או להבדלהריח.

והגאונים סוברים שאם לא טעם המקדש עצמו כמלא לוגמיו לא יצאריט אע"פ שטעמו המסובין כל אחד כמלא לוגמיו וראוי לחוש לדבריהם לכתחלהרכ במה דברים אמורים בקידוש אבל בהבדלהרכא ובשאר כל הדברים הטעונים כוס מודים הגאונים שאפילו לכתחלה די בטעימת אחד מהמסוביןרכב כמלא לוגמיורכג:

כו

כו קידש על הכוס וקודם שטעם הפסיק בדבור חוזר ומברך בורא פרי הגפןרכד ואינו צריך לחזור ולקדשרכה אבל אם הסיח דעתו משתיית כוס זהרכו (ז) (או) שיצא מחדר זה לחדר אחררכז אע"פ שחזר למקומורכח צריך לחזור ולקדש ואינו יוצא ידי חובתו בקידוש הראשון כיון שהפסיק בינו לטעימת הכוס בהיסח הדעת (או) בעקירת מקום מחדר לחדררכט:

כז

כז וכן אם נשפך כוס שקידש עליו יביאו לו כוס אחר ויברך עליו בורא פרי הגפןרל אם לא היה בדעתו לשתות עוד יין אחר הקידושרלא ואין צריך לחזור ולקדש אם לא הסיח דעתו ולא הפסיק בעקירת מקום בינתיים.

ואם קידש בשחרית על השכר ונשפך הכוס (כיון שנפשו של אדם קצה בשכר בשחריתרלב) יש להקל שאין צריך להביא כוס אחר לברך עליו שהרי יש אומרים שאפילורלג יוצא ידי חובתו במה שמברך המוציא על הפתרלד כמו שיתבאר בסימן רע"[ב]רלה:

כח

כח אבל אם קידש על כוס מלא מים כסבור שהוא יין צריך לחזור ולקדש על הייןרלו אף אם הוא בענין שאין צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפןרלז כגון שהיה בדעתו לשתות עוד יין אחר הקידוש וכמו שנתבאר בסימן ר"טרלח דכיון שתקנו חכמים לומר הקידוש על היין וזה אמרו על המים צריך לחזור ולקדשרלט.

ומכל מקום אם בשעה שקידש על המים היה לפניו רביעית יין בכלי אחד על השלחן או על הספסל אצלו (ח) מוכן לשתות אזי אינו צריך לא לברכת בורא פרי הגפן ולא לחזור ולקדש אלא ישתה מיד מן המוכן שלפניורמ שהרי זה כאילו קידש על היין ההוא שאף שכוס של קידוש צריך שיאחזנו בידורמא מכל מקום אין זה מעכב בדיעבדרמב:

כט

כט אין צריך לשפוך מכוס המקדש לכוסות יין שלפני המסובין היוצאים ידי חובתן בשמיעה אלא אם כן היו פגומין שאז הוא צריך לשפוך לכל כוס וכוס קודם שיטעום הוא כדי שישתו כולם מכוסות שאינן פגומיןרמג שזהו מצוה מן המובחררמד:

ל

ל לא יטעמו המסובים קודם שיטעום המקדש אם הם זקוקים לכוסו ששופך ממנו לכוסות שבידם ריקנים או פגומיםרמה אבל אם היו להם כוסות יין שאינן פגומים רשאים לשתות קודם שישתה המקדשרמו כמו שנתבאר כל זה בסי' ק"צרמז:


א) רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א ס"ק א.

ב) שמות כ, ח. פסחים שם.

ג) רמב"ם שם.

ד) רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם רש"י נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).

ה) תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מ"מ שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.

ו) סעיף יט.

ז) רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סק"א.

ח) פסחים שם. וראה גם לעיל סי' קצ ס"ד (במוסגר). לקמן סי' רצז סוף ס"ז.

ט) גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. מ"מ שם. וכדלקמן סי' רצו ס"א.

י) טור ושו”ע ס"א. מ"א סק"א. וראה גם לעיל סי' ער ס"ב. לקמן ס"ט וסט"ז.

יא) כדלעיל סי' רסז ס"ב. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קסט.

יב) ט"ז ס"ק א. וראה לעיל סי' רסז ס"ג שיכול לקדש מבעוד יום אפילו לא התפלל עדיין. וראה העו"ב שם ע' קעד.

יג) רא"ש ברכות פ"ד סי' ו. ובריש פ' ערבי פסחים סי' ב. ב"י בראש הסימן. וראה תורת מנחם חי"ט ע' 32.

יד) ט"ז שם. וראה לעיל שם.

טו) כדלקמן סי' רעג ס"א ואילך. וראה לעיל שם אם גם יוצא באכילה זו חובת סעודת שבת.

טז) ראה לקמן סי' רפח סי"ג.

יז) כדלעיל ס"א וש"נ.

יח) שו"ת רמ"ע מפאנו סי' ב. מ"א סק"א. וראה גם לקמן סי' רפט סוף ס"ג. וראה תהלה לדוד סק"א. בדי השלחן סי' עט סק"א.

יט) תקוני שבת. שו"ת מהרי"ל סי' קסג. מ"א סק"א. וראה אהלי שם ח"ז ע' רה.

כ) שעה שביעית מהשעות השוות אחר חצות האמצעי. ראה אג"ק חי"ב ע' רכו. חי"ג ע' קכ. יגד"ת (נ. י.) חו' כז ע' ע; קכא. חו' לג ע' קז. חו' לד ע' קעא. קיצור הלכות הערה 12.

כא) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו.

כב) בסעיף הקודם.

כג) מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.

כד) מ"א שם.

כה) מ"א שם. וראה מ”מ וציונים.

כו) ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קעט.

כז) ברכות כ, ב. טור ושו”ע ס"ב.

כח) ראה חקרי הלכות ח"א טז, א.

כט) קידושין כט, א. ברכות שם.

ל) שמות כ, ח.

לא) דברים ה, יב.

לב) שמות כ, י. וראה מ”מ וציונים.

לג) קידושין שם. רש"י ברכות שם ד"ה והני נשי.

לד) וראה לקמן סי' רצא ס"ח. סי' רצו סי"ט.

לה) כל בו סי' לא. שו"ע ס"ב.

לו) אגודה שבועות ס"ט. מ"א סק"ב. וראה לעיל סי' ל ס"ב. לקמן סי' תקט ס"א וקו"א שם ס"ק א. כללי הפוסקים וההוראה כלל סב.

לז) ראה רש"י יב, ב ד"ה ואין מורין. ביצה כח, ב ד"ה הלכה. וראה מ"א שם בשם התוס'.

לח) מ"א שם. וכדלעיל סי' נה ס"ו שבדאורייתא אין סומכין בזה על החזקה. וראה לעיל רס"י לט וש"נ.

לט) מ"א סי' קצג סק"ב.

מ) ראה שם סוף ס"א שמציין לסי' קפה. וראה לעיל סי' קפה ס"א (ובשוה"ג שם, שהסיק שאין חילוק באינה מבינה בין שומעת למברכת בעצמה) וס"ד (לומר עמו מלה במלה לפי שאי אפשר לכוין ולשמוע). וראה העו"ב תשס ע' 64.

מא) ברייתא פסחים קה סוע"א לגירסת הרא"ש, ולפירוש הרשב"ם שם רע"ב. טור ושו”ע ס"ג.

מב) כדלעיל ס"ב. וראה לעיל סי' רסג ס"ד.

מג) ראה לקמן סי' רצו קו"א ס"ק א, הטעם שיין קידוש קודם לכוס ברכת המזון. וראה מ”מ וציונים.

מד) עולת שבת סק"ג. מ"א סק"ג. וכדלעיל סי' רסג ס"ג (שקודם אפילו לנר, שקודם לקידוש על היין). וראה העו"ב שם ע' קפג.

מה) מ"א שם.

מו) סעיף ה. וראה לעיל סי' קפח ס"י וש"נ.

מז) ראה ט"ז ומ"א סק"ג. וראה העו"ב שם ע' קפו וע' קפח.

מח) ברייתא פסחים קה, א. שו"ע ס"ג. וכדלקמן סי' רפט ס"ב.

מט) רש"י ורשב"ם שם ד"ה כבוד יום.

נ) שגם קידוש היום הוא משום כבוד היום, כדלקמן שם.

נא) משמעות הגמרא בפסחים קו, סע"ב (ראה ב"י ד"ה ואסור). טור ושו”ע ס"ד.

נב) הגהות מיימוניות פכ"ט אות ה בשם מהר"ם. מ"מ שם ה"ה בשם שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רסד. טור ושו”ע שם.

נג) מ"א סי' רצט ס"ק א וס"ק ג (אפילו לענין הבדלה), וכדלקמן בסמוך (אפילו לענין להפסיק). וראה גם לעיל סי' רמט ס"ט. וראה לקמן סי' רצט ס"ב לענין הבדלה – ב' דיעות. וראה קו"א סוף ס"ק ג הטעם שכאן לא הביא דעת המקילים בבין השמשות.

נד) ב"ח ס"ד. מ"א ס"ה (קבל שבת). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קצ.

נה) שבת ט, ב. וראה מ”מ וציונים. העו"ב שם ע' קצג.

נו) ברכות כח, ב. טור ושו"ע סי' רלב ס"ג.

נז) כדלקמן סי' רצט ס"א.

נח) כדלעיל ס"ב וש"נ.

נט) מ"א סי' רלה ס"ק ד. וראה גם לקמן סי' רצט קו"א ס"ק ב (שמטעם זה אפילו התחיל באיסור צריך להפסיק). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קצח. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 152.

ס) פסחים ק, א כרב יהודה אמר שמואל. טור ושו”ע שם.

סא) מ"א ס"ק י. וראה קו"א ס"ק ג.

סב) ראה רמ"א סי' תרנב ס"ב.

סג) כדלעיל סי' ע ס"ה.

סד) לענין שחרית ראה לעיל שם וסי' פט ס"ו. ולענין מנחה ראה שו"ע סי' רלב ס"ב שאין צריך להפסיק אפילו התחיל באיסור. ולענין ערבית ראה שו"ע סי' רלה ס"ב.

סה) כדלקמן סי' רעג ס"א ואילך.

סו) ר"ן שבת ד, א ד"ה ומיהו. ובסוכה יט, א בתחלתו. מ"א סק"ו. וראה לקמן סי"ב וסט"ו (במוסגר). וראה לקמן סי' רצט קו"א סוף ס"ק ב, הטעם דלא סגי בטעם הקודם (שעיקר מצותן בתחלת זמנם), כי בהבדלה א"צ להפסיק בהתחיל בהיתר (אף שיש גם בו הטעם הקודם). וראה זכרון יוסף אות נז. העו"ב שם ע' ר.

סז) ישעי' נח, יג.

סח) רי"ף פסחים קא, א. ר"ן שם ד"ה אף ידי קידוש בשם רב אחאי גאון. רשב"ם ותוס' פסחים שם ד"ה אף ידי קידוש (בשם המדרש). ט"ז ריש סי' רסט ורעג. וראה גם לקמן סי' רעג ס"א. וראה מ”מ וציונים.

סט) סעיף יב. וראה שם קו"א ס"ק ד.

ע) רב יהודה אמר שמואל שם. טור ושו”ע שם.

עא) רב יהודה אמר שמואל שם. טור ושו"ע שם.

עב) שאילתות דרב אחאי שאילתא נד. הגהות מיימוניות פכ"ט אות ק. מ"א סק"ז. וכ"ה לקמן סי"ז. ושם גם טעם נוסף. טעם נוסף בסי' רצט סי"ד לענין הבדלה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רב. אהלי שם ח"ח ע' רד.

עג) ירושלמי ברכות פ"א סוף ה"ה. רא"ש פסחים פ"י סוס"ב. טור ושו”ע ס"ד.

עד) מ"א סק"ח. וראה לעיל סי' קעד ס"ה.

עה) טור ממשמעות הרא"ש שם. ובשם הרי"ץ גיאות. שו"ע שם.

עו) רי"ף בפסחים ק, א. דעה הא' בטור ושו”ע שם.

עז) ב"י ד"ה וי"א שמקדש. וכמבואר בחולין פז, רע"א. וכדלעיל סי' קצ ס"א (אלא ששם הוי הפסק לכו"ע, כיון שהוא גם סילוק והיסח הדעת למה שלפניה, משא"כ כאן לדעה הב').

עח) רא"ש פסחים שם בשם רבינו יונה.

עט) כדלעיל סי' קעח ס"ז וש"נ.

פ) שבת ט, ב.

פא) ברכות כח, ב. טור ושו"ע סי' רלב ס"ג.

פב) מ"א סק"ט-י. ט"ז ס"ק ד. וראה לעיל שם שרק מטעם זה אין התפלה חשובה הפסק (אפילו כשאין שהות עוד ביום ומוכרח להפסיק ולהתפלל), ורק בברכת המזון הוי הפסק כיון שהוא גם סילוק והיסח הדעת (שם ובסי' קצ ס"א). וראה לקמן (במוסגר ובסוף ביאור דעה זו) שלדעה זו יש גם כאן גמר וסילוק הסעודה.

פג) ראה לעיל ס"ט. מ”מ וציונים.

פד) רא"ש פסחים פ"י סוס"י ב בשם רבינו יונה. כביאור הפרישה סק"ו. וראה לקמן בהמשך, שמטעם זה הוה גמר וסילוק הסעודה (כמו בברכת המזון דלעיל שם). וראה העו"ב שם ע' רכ.

פה) נמשך למ"ש (באמצע המוסגר): אבל כאן מיד כו' (ובקונטרס השלחן הגיה כן בפירוש). והיינו שמבאר כאן בכמה אופנים החילוק שבין תפלה לקידוש (לדעה הא'), ובמוסגר הוסיף עוד טעם לחלק.

פו) מ"א שם. וכדלעיל ס"ט.

פז) ב"י שם.

פח) סעיף ד. וראה גם לקמן סי' ערב קו"א ס"ק ב. וראה ארץ צבי סי' קג בהערה. מ”מ וציונים. העו"ב שם ע' ריז.

פט) ראה לעיל סי' קצ ס"א, דמטעם זה הוי ברכת המזון הפסק אפילו לגבי כוס ברכת המזון. וראה העו"ב שם ע' רכב.

צ) ט"ז שם.

צא) הרז"ה בהמאור ריש פ' ערבי פסחים. הובא ברא"ש שם. מ"מ פכ"ט הי"ב בדעת הרמב"ם. טור ושו”ע ס"ד בשם י"א. ב"ח ד"ה אלא דלפ"ז.

צב) ט"ז סק"ד.

צג) ב"ח וט"ז שם.

צד) מ"א סק"י.

צה) מ"א סקי"ג. וכדלעיל סי' קעט ס"ב.

צו) ס"א וס"ד, שיש בזה ב' דיעות וספק ברכות להקל.

צז) סעיף ה.

צח) ב"ח ומ"א סי' קעט סק"ב.

צט) בסעיף ה שם: אא"כ רוצה לחזור וליטול מים אחרונים אח"כ סמוך לברכת המזון. וראה במצויין בשוה"ג שם.

ק) רמ"א סוס"ו. וראה תהלה לדוד ס"ק יב. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רלב. וכן נהגו בחב"ד (בהתוועדות יום טוב שחל בערב שבת), שאחד פרס מפה וקידש להוציא הקהל (ס' המנהגים – חב"ד ע' 57), ואילו אדמו"ר לא אכל יותר, ולא שתה כוס ברכת המזון (ראה לקמן סי' רצט ס"ו), ואחרי תפלת ערבית של שבת קידש לפני סעודת שבת (ראה קו"א ס"ק ד, שכשרוצה לקדש ולאכול אח"כ אין איסור). אח"כ (משנת תשד"מ ואילך) הונהג כן גם לכל הקהל (ראה אוצר מנהגי חב"ד, ר"ה, ע' קמט).

קא) רי"ף פסחים קב, ב. רמב"ם פכ"ט הי"ג. דעה הא' בטור ושו"ע ס"ו.

קב) דרכי משה ס"ק ה (ממשמעות הרא"ש פ"י ס"ז בדעת הרי"ף). ולענין הבדלה ראה לקמן סי' רצט ס"ו.

קג) מ"א ס"ק טז.

קד) פסקי רי"ד פסחים קב, א ד"ה ת"ר בני חבורה. הובא ברא"ש שם ובטור.

קה) ארחות חיים הל' קדוש היום אות כ. הובא בב"י ד"ה ואם גמר סעודותו. מ"א שם. וראה לקמן סי' רצו קו"א ס"ק ב, שכן יסבור גם הרמב"ם, לדעתו (הל' ברכות פ"ז הט"ו) שבהמ"ז אינה צריכה כוס.

קו) פסחים שם. טור. וראה גם לקמן סי' רצט ס"ז. סי' תעז ס"ט.

קז) כדלעיל סי' קפב ס"א.

קח) רא"ש פסחים פ"י ס"ז. הובא ברמ"א שם.

קט) ראה קו"א ס"ק ד. וראה לקמן סי' רצא ס"ג וס"ה שאם עושה כן לכבוד השבת לא הוי ברכה שאינה צריכה, ונתבאר לעיל סי' רמט קו"א סק"ד. וראה תהלה לדוד ס"ק יב. העו"ב שם ע' רלז.

קי) רא"ש שם. וכדלעיל סי' ז ס"ג. סי' קפד ס"א וש"נ.

קיא) רי"ף ורמב"ם שם. ר"ן פסחים שם ד"ה כוס ראשון.

קיב) ראה לקמן סט"ו (במוסגר), שאם אכל משחשיכה סגי בזה לדברי הכל.

קיג) טור ושו"ע שם. וראה העו"ב שם ע' רמ.

קיד) מ"א ס"ק יג.

קטו) רא"ש פסחים פ"י סי' ז (באופן הא'). רמ"א ס"ו. וראה לעיל סי' קפח סי"ז (שמביא ב' הדיעות ומסיים שנוהגים כסברא הראשונה). וראה מ”מ וציונים. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רמג.

קטז) מ"א ס"ק טו.

קיז) כדלעיל סי' רסז ס"ג. וראה מ”מ וציונים.

קיח) רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ח. שו"ע ס"ה.

קיט) ההוכחה לזה נתבארה בקו"א סוף ס"ק ה.

קכ) מ"א סק"י. וראה קו"א שם.

קכא) וראה קו"א סוף ס"ק ה, דכמו כן אסור לטעום כלום (ומבואר שם שכן כתב גם בפנים).

קכב) סעיף יא.

קכג) מ"א שם. דלא כעולת שבת ס"ק ה וט"ז ס"ק ו. וראה העו"ב שם ע' רמד.

קכד) כדלעיל סעיף ט.

קכה) פסחים קז, א. טור ושו”ע ס"ז.

קכו) רמב"ם פכ"ט ה"ה.

קכז) ט"ז סק"י. מ"א ס"ק יט.

קכח) ראה ב"י ריש הסי' ד"ה ואסור לטעום. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' שנח.

קכט) ט"ז סק"ז.

קל) סעיף יא.

קלא) משא"כ כשלא אכל הסעודה משחשיכה, ראה לעיל סי"ב ב' דיעות אי סגי בקידוש שלאחריו, וש"נ.

קלב) כדלעיל סי' קסז ס"ט.

קלג) שלטי הגבורים על המרדכי ברכות רמז קמג אות טו בשם תשובת הגאונים. רמ"א ס"ה. ולענין הבדלה ראה לקמן סי' רצט ס"ב.

קלד) כדלקמן סי' עדר ס"ב שצריך לחם משנה.

קלה) מ"א ס"ק יא. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רנה.

קלו) סעיף ט.

קלז) כדלעיל ס"ב וש"נ.

קלח) פסחים קו, א. רמב"ם פכ"ט ה"ד. וראה גם לקמן סי' רצט ס"ח לענין הבדלה.

קלט) פסחים קז, א (ומי שלא קידש). רמב"ם שם (בין בשוגג בין במזיד) טור ושו"ע ס"ח. וכ"ה לקמן סי' תעג ס"ג.

קמ) ארחות חיים הל' קידוש אות ג בשם תוס'. רמ"א ס"ח.

קמא) או"ח שם. ט"ז ס"ק יא.

קמב) סעיף א.

קמג) ברייתא פסחים ק, ב. תוס' שם ד"ה שאין ובשבת קיט, ב ד"ה ומצא. רא"ש שם פ"י ס"ג. טור.

קמד) שאילתות יתרו פ' נד. רשב"ם שם ד"ה ה"ג רבה. תוס' שם. טור.

קמה) ברייתא שם. טור.

קמו) שאילתות שם. רשב"ם ותוס' שם. וכ"ה לעיל ס"י. טעם נוסף (לענין הבדלה) מבואר לקמן סי' רצט סי"ד.

קמז) ראה גם לעיל סי' קסז סט"ו. סי' קעז ס"ו. סי' קפ ס"ד. סי' ריג ס"א. לקמן סי' תעג סל"ח.

קמח) תוס' ורא"ש שם. טור. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רנז.

קמט) מ"א סק"כ.

קנ) ראה ט"ז ס"ק יב (מטעם שיבואר בסמוך).

קנא) טור ושו”ע ס"ט. וראה לעיל סי' רסב ס"א.

קנב) תוס' פסחים שם. ס' התרומה סי' רמו. הגהות מיימוניות פכ"ט אות ק. טור וט"ז ס"ק יב. וראה לקו"ש חט"ז ע' 174 הערה 14.

קנג) רי"ף פסחים שם (כב, ב. לענין פגום). רמב"ם פכ"ט ה"ז. שו"ע ס"י.

קנד) רי"ף שם (לענין פגום). טור ושו"ע רס"י רצו (לענין פגום). לבוש ס"י. וכ"ה לקמן שם ס"ב.

קנה) ראה לעיל סי' קפג ס"ד וש"נ.

קנו) ראה שם ס"ב.

קנז) ראה שם ס"ד. וראה גם סי' קפב ס"ד.

קנח) ראה סי' קפב ס"ד-ו.

קנט) ראה סי' קפג ס"ז. מנהג חב"ד: מוזגין הכוס, לוקחו בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו - דרך הורדה מלמעלה למטה - על כף ידו הימנית כשהיא כפופה קצת כעין בית קיבול ד' אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד (ס' המנהגים - חב"ד ע' 28).

קס) ראה שם ס"ח. ומנהג חב"ד - ג' טפחים (שם).

קסא) ראה לעיל סי' קפג ס"ט. וכדלקמן סי"ט וש"נ.

קסב) ראה סי' קפג ס"ט.

קסג) תוס' פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. רא"ש שם פ"י סט"ו. טור ולבוש ס"י. וכ"ה לקמן סי' תעג ס"ה. וראה חקרי הלכות ח"ג כה, א. קיצור הלכות הערה 53.

קסד) והמנהג לומר סברי מרנן, כדלעיל סי' קעד סי"א וש"נ. וכ"ה בסידור.

קסה) מ"א ס"ק כא בשם מטה משה סי' תכט, בשם הרוקח בשם דודו רבי קלונימוס.

קסו) סעיף יב.

קסז) ראה ב"י שם ד"ה כתוב בכל בו. שו"ע שם ס"ו. ט"ז שם סק"ה. וראה לקמן שם סט"ו להבדיל מעומד (ללוות את המלך) ולשתות מיושב. ולקמן סי' תעג ס"ח, שכשחל יו"ט במוצש"ק אומרים מיושב בגלל הקידוש. וראה לעיל סי' ריג ס"א.

קסח) רמ"א ס"י. וראה פסקי הסידור. ומנהג חב"ד לקדש מעומד בליל שבת ויו"ט (הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה קדש. כ"ה בפרי עץ חיים שי"ח פי"ד ושכ"א פ"ו. סי' האריז"ל משנת חסידים. עולת שבת סי' ש בשם ס' המוסר פ"ד בהג"ה).

קסט) ד"מ אות ח. רמ"א שם.

קע) מהרי"ל הל' שבת סי' ב בשם שכל טוב. רמ"א שם. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 283.

קעא) מהרי"ל שם. מ"א ס"ק כג.

קעב) ברכות מג, ב. שבת קיג, ב. וראה גם לעיל סי' צ סי"ג. לקמן רס"י שא (מהדו"ק).

קעג) ראה דרכי משה סק"ח. רמ"א שם. מ"א שם.

קעד) סעיף יח.

קעה) רבינו ירוחם ח"א נתיב יב (סו, ג). שו"ע סי"א.

קעו) מ"א בשם התוס' פסחים קה, ב ד"ה ש"מ טעמו פגמו. האגודה סי' פד. ומשמעות הרא"ש פ"ח דברכות ס"ב. וראה גם לקמן סי' תעב סי"ז. שיעורו - ראה שם סי"ח. תיקוני מקוואות ע' צב. קיצור הלכות הערה 51.

קעז) סעיף ה.

קעח) לקמן שם ס"ה וש"נ.

קעט) סעיף טו.

קפ) ראה לעיל סי' קצ ס"ה. וראה מ”מ וציונים.

קפא) ראה תהלה לדוד ס"ק יד.

קפב) ירושלמי פ"ז דברכות ה"ה וכפי' הרא"ש שם. רבינו ירוחם שם. שו"ע סי"א. וראה לעיל סי' קפב ס"ו שגם במים מתוקן היין שלא יהיה פגום.

קפג) סעיף ט.

קפד) טור סוס"י רצו. שו"ע סי"א. וראה לקמן סי' רצו ס"ז וש"נ.

קפה) מ"א ס"ק כה.

קפו) מ"א שם. וראה לעיל ס"ח שקידוש הלילה קודם לקידוש היום.

קפז) סעיף יא.

קפח) מ"א שם.

קפט) סעיף ב.

קצ) סעיף ד.

קצא) ר' יוחנן פסחים קיג, א.

קצב) רשב"ם ותוס' שם ד"ה דמשייר.

קצג) פרישה סי' רצו ס"ק טו-טז. שיירי כנה"ג הגה"ט אות ד. עולת שבת סק"ו. מ"א סוף ס"ק כה.

קצד) עו"ש שם. וראה פרישה שם.

קצה) סעיף כ.

קצו) שכנה"ג. עו"ש שם.

קצז) סידור רב עמרם (ח"ב סי' יז). רמב"ם פכ"ט ה"ז. הובא בטור. שו"ע סי"ב.

קצח) רב ברונא פסחים קו, ב. רב עמרם ורמב"ם וטור ושו”ע שם.

קצט) ר"ן פסחים שם ד"ה נטל ידיו לדעת הרי"ף והרמב"ם. לבוש סי"ב. וראה גם לקמן סי' רצו ס"י לענין הבדלה.

ר) ר"ת ור"י בתוס' שם ד"ה מקדש. מנהג הרא"ש הובא בטור. שו"ת הרשב"א ח"א סי' קפח וסי' תשנב וסי' תתכו. מרדכי פסחים שם. הגהות מיימוניות פח"ט אות ק. רמ"א סי"ב.

רא) מ"א ס"ק כז.

רב) ראה לקו"ש חכ"א ע' 385.

רג) רמ"א שם.

רד) סעיף ד.

רה) ט"ז סוס"ק יד. וכ"ה מנהג חב"ד. וראה פסקי הסידור.

רו) כב"ה במשנה ברכות נא, ב לפירוש התוס' פסחים שם ד"ה זימנין. מ"א ס"ק כז. וכדלעיל סי' קסו לדברי הכל.

רז) תוס' שם. לעיל שם.

רח) מ"א שם, לדעה הב' דלעיל שם.

רט) רב הונא פסחים קז, א. טור ושו”ע סי"ג.

רי) תוס' שם ד"ה אם טעם. רא"ש שם סי"ח. ר"ן שם מיומא פ, א. טור ושו”ע שם. וראה לעיל סי' קפג סוף ס"ט, ולקמן סי' תעב ס"כ, שלכתחלה צריך לשתותו בבת אחת, ובדיעבד עד כדי אכילת פרס, או עד כדי שתיית רביעית (ראה גם סדר ברה"נ פ"ח ה"ו).

ריא) תוס' שם וביומא שם ד"ה הכי נמי. מ"א ס"ק כט. וכ"ה לעיל סי' קצ ס"ד. לקמן סי' תריב סי"ב.

ריב) ר"ן שם. ב"ח סי"ב. מ"א שם.

ריג) תוס' פסחים ק, ב ד"ה ידי קידוש. רשב"ם שם קז, א ד"ה וטעם מלא לוגמא. רא"ש פ"י סי"ח מעירובין מ, ב. טור ושו”ע סי"ד. וכ"ה לקמן סי' ערב סי"ב. וראה מ”מ וציונים. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רעא.

ריד) רא"ש שם. טור ושו”ע שם.

רטו) רא"ש שם. טור ולבוש סי"ד. וראה לעיל סי' קצ ס"ב.

רטז) תוס' שם. רא"ש שם סט"ז. טור ושו”ע שם. וראה גם לעיל סי' קצ ס"ה.

ריז) מגיד משנה פכ"ט ה"ז בשם הגאונים. הובא בב"י ד"ה ומ"ש ומכל מקום. ט"ז ס"ק יז.

ריח) מ"א סק"ל.

ריט) בה"ג הל' קידוש והבדלה (יג, ג). רא"ש שם סט"ז בשם רב עמרם ורב צמח גאון. טור ושו”ע שם בשמם. וראה לעיל סי' קצ ס"ד שזהו בקידוש שבבית. וראה לעיל סי' רסט ס"ג. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רעג.

רכ) ואם אינו יכול לשתות בעצמו, ראה לקמן סי' ערב סי"ב.

רכא) ראה לקמן סי' רצה ס"ד. רמ"א סי' תקנא ס"י. מ”מ וציונים.

רכב) טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' רצה ס"ד.

רכג) ראה דעה הא' דלעיל סי' קצ ס"ד.

רכד) כדלעיל סי' קסז ס"ט.

רכה) בה"ג הל' קידוש והבדלה (יג, ג). טור ושו"ע סט"ו. וראה תהלה לדוד ס"ק טו.

רכו) מ"א ס"ק לב.

רכז) ארחות חיים סוף הל' קידוש היום. מ"א שם. וראה קו"א. לעיל סי' קעח ס"א. לקמן סי' רעג ס"ב. מ”מ וציונים.

רכח) ראה סי' קעח ס"א. מ”מ וציונים.

רכט) ראה גם לעיל סי' קצ ס"ב.

רל) בה"ג הל' קידוש והבדלה (יג, ג לגבי שתה אותו אחר). ארחות חיים הל' קידוש היום סכ"א. ב"י ד"ה ונראה לי. שו"ע סט"ו.

רלא) מ"א ס"ק לב. כדעה הב' דלעיל סי' רו סי"א, דכוותה פסק בסדר ברה"נ פ"ט ה"ח.

רלב) ראה מ"א ס"ק כה.

רלג) בקונטרס השלחן הגיה: שאפילו לכתחלה.

רלד) מ"א ס"ק לב. וראה בדי השלחן סי' עט ס"ק כה.

רלה) סעיף יא (שבשכר ופת יוצא לדברי הכל).

רלו) תרומת הדשן ח"ב סי' קטו. ט"ז ס"ק יט. מ"א סוף ס"ק לב.

רלז) משמעות מ"א שם.

רלח) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וראה רמ"א שם ס"ב. וראה קו"א ס"ק ח שאפשר הכוונה אפילו לא היה היין לפניו.

רלט) ראה ט"ז סו"ס יט.

רמ) ט"ז שם. וראה קו"א ס"ק ח שאפשר גם המ"א יודה לזה.

רמא) כדלעיל סי"ח. וראה גם לעיל סי' קסז ס"ז. סי' רו ס"ח. מ”מ וציונים.

רמב) ראה לעיל סי' קפב ס"א. סי' קצ ס"ג. סי' רו ס"ט.

רמג) תוס' ברכות מז, א ד"ה אין. פסחים קו, א ד"ה הוה גחין. רא"ש ברכות פ"ז סי' טו. פסחים פ"י סי' טז. טור ושו"ע סי"ז. וראה לעיל סי' קצ ס"ה וש"נ. בדי השלחן סי' מו ס"ק לא.

רמד) כדלעיל סי' קצ ס"ה. וראה מ”מ וציונים.

רמה) תוס' שם. רא"ש פ"י סי' טז בשם הירושלמי. שו"ע סט"ז.

רמו) מעובדא דההוא סבא פסחים שם. תוס' ורא"ש שם. שו"ע שם.

רמז) סעיף ה.