ערב על איזה יין מקדשין ובו י"ד סעיפים:

א

א אין מקדשים על היין שריחו רעא אע"פ שלא נשתנה לחמיצות כללב אלא ריחו וטעמו יין שמברכים עליו בורא פרי הגפןג רק שמסריח קצת מחמת שהיה בכלי מאוסד אף על פי כן הקריבהו נא לפחתךה הירצך או הישא פניךו.

וכן אין מקדשין על היין שנתגלהז אף על פי שעכשיו אין נזהרים בגילויח לפי שאין נחשים מצויים בינינו אף על פי כן הקריבהו נא לפחתך וגו'ט ומכל מקום אם לא עמד מגולה אלא שעה מועטת אין להקפיד כל כך בפרט במדינות אלו שאין היין מצוי כל כך לפי שגם הפחות והסגנים אין מקפידים על כך בדיעבד אלא אם כן נמר ריחו וטעמוי:

ב

ב יין מגתו מקדשין עליויא וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היוםיב ומכל מקום מצוה מן המובחר ביין ישןיג שהוא משובח יותריד:

ג

ג מקדשים על יין שבפי חביתטו אע"פ שיש בו קמחיןטז ובלבד שיסננו תחלה להעביר הקמחיןיז אם אפשר לויח.

ומכל מקום אם יש עליו קרום לבן אין מקדשים עליויט לפי שמן הסתם כבר פג בו טעמו ונעשה חומץכ ויין שטעמו חומץ אע"פ שריחו יין אין מקדשים עליוכא ואפילו בורא פרי הגפן אין מברכים עליו כמו שנתבאר בסי' ר"דכב אבל אם ידוע שטעמו יין אע"פ שריחו חומץ מברכים עליו בורא פרי הגפן ומקדשים עליוכג שהכל הולך אחר הטעםכד ומכל מקום מצוה מן המובחר לברור יין טוב לקדש עליוכה ולא ליקח אפילו מסתם יין שבמרתףכו כי שמא יהיה ריחו חומץ:

ד

ד יין לבן מקדשים עליוכז כמו שיתבאר בסי' תע"בכח :

ה

ה ומקדשים על יין שבשולי החבית אף על פי שיש בו שמרים ועל יין שחור ועל יין מתוקכט ומכל מקום מצוה מן המובחר לברור היין המשובח ביותר לקדש עליול:

ו

ו יין חי אפילו אם הוא חזק כל כך שראוי להמזג בשלשה חלקים מים וחלק אחד יין מקדשים עליו אפילו בלא מזיגה כלללא ומכל מקום יותר טוב למזגו ובלבד שיהא מזוג כראוילב (עי' סי' ר"דלג) ויינות שלנו שאינם חזקים הם יותר טובים בלא מזיגהלד:

ז

ז יין צמוקיםלה דהיינו שכותשים ענבים יבשים ונותנים עליהם מים ושורים אותם בהם ג' ימים ותוסס ונעשה ייןלו מקדשים עליו בין שנכמשו בעודם בגפניהם בין שנצטמקו ונתייבשו בחמה או ע"י תולדת האורלז והוא שיוצא מהם קצת לחלוחית בלא שרייה כשמעצרים אותםלח (שאותו הלחלוחית הוא שנכנס במים ע"י שרייה ומהפכם לייןלט) אבל אם אינו יוצא מהם שום לחלוחית אף אם ידרכום ברגל או יעצרום בקורה אלא ע"י שרייה בלבד אין מקדשים עליו ואפילו בורא פרי הגפן אין מברכים עליומ:

ח

ח שמרי ייןמא או חרצניםמב שנתן עליהם מים ונעשה יין מקדשים עליו אם ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן כמו שנתבאר בסי' ר"דמג:

ט

ט יש אומרים שאין מקדשים על יין מבושלמד ועל יין שיש בו דבשמה שאין מקדשים אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבחמו ויש אומריםמז שלא מיעטו אלא יין שאינו ראוי לנסך מפני גריעות שבו כגון מגולה ושריחו רע אבל המבושל אין פסולו למזבח אלא מפני שנשתנה מברייתו אבל לא נשתנה לגריעות אלא לעילוי כמ"ש בסי' ר"דמח לפיכך מקדשים עליו ואין צריך לומר יין שיש בו דבשמט שאין פיסולו למזבח מחמת עצמו אלא מחמת הדבשנ שנאמרנא כי כל שאור וכל דבש וגו' וכן עיקר וכן נוהגים לקדש עליהם אפילו יש לו יין אחר אלא שאינו טוב כמותםנב:

י

י מדינה או עיר שרוב יינם שכרנג או שאר משקיםנד דהיינו שדרך רוב אנשי העיר לקבוע סעודותיהםנה על השכר או שאר משקים כמו שהוא דרך לקבוע על היין במקום שהיין מצוי הרי משקין אלו בעיר זו כמו יין ונקראים שם חמר מדינה לענין כל הדברים הטעונים כוס וכל שאין יין הרבה גדל סביבות העיר כמהלך יוםנו שאף שמצוי הרבה יין אצל החנוני (א) מן הסתם אין דרך רוב אנשי עיר זו לקנות יין תמיד מן החנווני אלא קובעים רוב סעודותיהם על שאר משקים והרי הם חמר מדינהנז ואף במקומות שהיין גדל שם ובשנה אחת לקה היין ואינו מצוי כל כך ורוב העיר קובעים רוב סעודותיהם בשנה ההיא על שאר משקים הרי משקים אלו חמר מדינה בשנה ההיאנח.

ויש חולקין על כל זהנט ואומרים שאינו נקרא חמר מדינה אלא אם כן רוב השנהס אין היין מצוי כלל בכל העיר אפילו אצל החנוני אבל אם רוב השנה הוא מצוי אצל החנוני אף שהוא ביוקר אין שום משקה נקרא חמר מדינה לענין כל הדברים הטעונים כוס (חוץ מברכת המזון מטעם שנתבאר בסי' קפ"בסא) אף בשעה שאין היין מצוי כלל בעיר.

ומנהג העולם כסברא הראשונהסב:

יא

יא יש אומרים שלא הוזכר חמר מדינה אלא לענין הבדלהסג וברכת המזוןסד ושאר דברים הטעונים כוססה חוץ מקידוש שאין מקדשין לעולם אלא על היין ולא על שאר משקים שהם חמר מדינה אף אם אי אפשר למצוא יין כלל בכל המדינהסו אלא יקדש על הפת וביום יוצא ידי חובתו במה שמברך המוציא על הפתסז ויש אומריםסח שאפילו מי שיש לו יין יכול לקדש על חמר מדינה מן הדין אלא שאין זה הידור מצוה וצריך לקדש על היין לכתחלה אבל אם אין יין בביתו אף שישנו אצל חנוני אין צריך לקדש עליו אלא אם כן רוצה לעשות מצוה מן המובחרסט.

ולענין מעשה אם אין יין בעיר יקדש בלילה על הפתע לחוש לסברא הראשונה וביום יקדש על המשקה שהוא חמר מדינהעא שאם לא יברך אלא על הפת איזה היכר יהיה לקידוש זה שאף בלא מצות קידוש זה היה מברך על הפתעב אבל אם יש יין בעיר אין לקדש על הפתעג אלא על היין בין בלילה בין ביום לפיעד שיש אומריםעה שלא תקנו כלל קידוש על הפת אלא על הכוס.

ומכל מקום במדינות אלו שהיין ביוקר יש להקל בקידוש של יום לקדש על המשקה שהוא חמר מדינה אף אם יש לו יין בביתו דכיון שמברך בתחלה על כוס חמר מדינה ואח"כ על הפת יוצא בזה לדברי הכלעו ואף שיש מי שאומרעז שלא תקנו שום קידוש אלא על היין בלבד ולא על הפת ולא על חמר מדינה מכל מקום אין להחמיר כל כך בקידוש של יום שאינו חיוב כל כך כמו של לילהעח כיון שהיין ביוקר במדינות אלועט.

ומכל מקום מצוה מן המובחר לקדש לעולם על הייןפ:

יב

יב מי שאינו שותה יין מחמת נדר יכול לקדש עליו (ב) וישתו אחרים המסובין עמופא ואם אין עמו אחרים יקדש על הפת ולא על היין או ישמע קידוש מאחרים שמקדשים על הייןפב אבל מי שאינו שותה יין מחמת ששונאו יש לו לדחוק את עצמו לשתות ממנופג בקידוש של לילה ולא יקדש על הפת מטעם שנתבארפד או ישמע מאחרים המקדשים על הייןפה:

יג

יג אין צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של קידושפו בין של לילה בין של יום (בין שהוא יין בין שאר משקהפז) לפי שהקידוש הוא מצרכי הסעודהפח והרי כוס זה טפל לסעודה ונפטר בברכת המזון שלאחר הסעודה כאלו שתהו בתוך הסעודה (עיין סי' קע"דפט) (ואם שתה עוד קודם הסעודה מלבד כוס הקידוש אם הוא יין אין צריך לברך אחריו מטעם שנתבאר בסי' קע"דצ ואם הוא שאר משקה צריך לברך אחריוצא אלא אם כן יברך ברכה אחרונה אחר כוס ברכת המזון כמו שנתבאר שםצב[)]:

יד

יד אין צריך לברך על היין שבתוך הסעודה לפי שנפטר בברכת בורא פרי הגפן שבקידושצג (עיין סי' קע"דצד):


א) רב זעירא בר טוביא ב"ב צז, א לאוקימתא דגמרא שם ע"ב. טור ושו”ע ס"א.

ב) ב"י ריש הסי'.

ג) רשב"ם שם ד"ה אלא. טור. ויתבאר לקמן ס"ג.

ד) רשב"ם שם. אליה רבה ס"ק א.

ה) לשר ומושל שלך.

ו) מלאכי א, ח. גמרא שם.

ז) גמרא שם. טור ושו”ע שם.

ח) טור בשם רי"ץ גיאות. שו"ע שם.

ט) גמרא שם. מ"א סק"א.

י) מ"א שם.

יא) גמרא שם ע"א תאני רב חייא. טור ושו”ע ס"ב.

יב) רבא שם ע"ב. טור ושו”ע שם.

יג) מ"א סק"ג. ובסי' תר סק"א. וכ"ה לקמן שם ס"ו.

יד) ראה גם סדר ברה"נ פי"ב הי"ד.

טו) גמרא שם מדרבי חייא. טור ושו”ע ס"ג.

טז) טור ושו"ע שם.

יז) הגהות מרדכי ב"ב רמז תקסז. ארחות חיים הל' קידוש אות כב. רמ"א ס"ג. ולענין לסננו בשבת ראה לקמן סי' שיט סי"ג.

יח) ראה אליה רבה ס"ק ה.

יט) ב"ח ד"ה ס"ו. מ"א סק"ד.

כ) ב"ח שם.

כא) רמב"ם פכ"ט הט"ו.

כב) סעיף ו.

כג) רמב"ם שם הי"ז כר"י ב"ב צו, א. רשב"ם ורא"ש שם. טור ושו”ע שם.

כד) סי' רד שם וש"נ.

כה) שו"ע שם.

כו) ט"ז סק"ה.

כז) טור סי' תעב. ב"י ד"ה גרסינן ממשמעות כמה פוסקים. שו"ע ס"ד.

כח) סעיף כו.

כט) גמרא שם צז, ב. טור ושו”ע ס"ג.

ל) טור ושו”ע שם.

לא) בה"ג סוף הל' קידוש והבדלה (יד, ד). טור ושו"ע ס"ה.

לב) טור ושו”ע שם.

לג) סעיף ט.

לד) טור ורמ"א ס"ה. וראה גם לעיל סי' קפג ס"ג. לקמן סי' תעב סוף סי"ז. וראה קיצור הלכות הערה 13.

לה) ב"ב צז, ב. טור ושו”ע ס"ו. וראה גם לעיל סי' רב ריש סי"ב. לקמן סי' תסב סי"א. סי' תעב סכ"ז.

לו) שו"ת מהרלב"ח סי' מא. הובא בט"ז יו"ד סי' קכג ס"ק יג. ובאו"ח סי' רב סק"י. מ"א שם ס"ק כז. וראה מסגרת השלחן סי' נג סק"ז.

לז) טור.

לח) רי"ף פ' ערבי פסחים (כב, ב). רא"ש ב"ב פ"ו ס"י. רמב"ם פכ"ט הי"ז. שו"ת ריב"ש סי' ט. טור ורמ"א ס"ו. מ"א סק"ה. וכ"ה לקמן סי' תעב סכ"ז. ולענין שיעור היין והצמוקים, ושמועה בזה בשם רבינו, ראה שו"ת צ"צ חאו"ח סי' כח וסי' פב. בדי השלחן סי' פ ס"ק ג.

לט) רשב"ץ ח"א סי' נז. וכ"ה לקמן סי' תסב סי"א. וראה מ”מ וציונים. וראה שו"ת צ"צ חיו"ד סי' קסז אות ב (צט, א).

מ) שו"ע סי' רב סי"א.

מא) ברייתא צו, ב. גמרא צז, ב. טור ושו”ע ס"ז.

מב) רא"ש שם ס"ט. טור ושו”ע שם.

מג) סעיף י-יא.

מד) טור בשם רב האי גאון ורש"י (ראה תשובות רש"י סי' פח) ורמב"ם פכ"ט הי"ד וכמה פוסקים. דעה הב' בשו”ע ס"ח.

מה) דעה הא' ברמב"ם שם. טור בשם הרי"ץ גיאת. דעה הא' בשו"ע שם.

מו) רב ב"ב שם. פסול מבושל למזבח ראה מנחות פז, א. רמב"ם הל' אסורי מזבח פ"ו ה"א. פסול דבש ראה ויקרא ב, יא. מנחות נז, ב. רמב"ם פ"ה ה"א.

מז) תוס' ב"ב צז, א ד"ה אילימא. פסחים קט, ב ד"ה ארבעה בשם הירושלמי פסחים פ"י ה"א. רא"ש פסחים פ"ו ס"י. טור וב"י ד"ה ועל יין בשם כמה פוסקים. דעה הא' בשו"ע שם.

מח) סעיף ז.

מט) רמב"ם שם בשם מי שמתיר. השגת הראב"ד שם בשם הירושלמי שם. טור וב"י ד"ה ולענין מה שהביא בשם כמה פוסקים. דעה הא' בשו"ע שם.

נ) מגיד משנה שם בשם גאונים.

נא) ויקרא ב, יא.

נב) אגור סי' שפא. רמ"א ס"ח. וכ"ה לקמן סי' תעב סכ"ז.

נג) רמב"ם פכ"ט הי"ז.

נד) טור ושו”ע ס"ט. וראה ב"י ד"ה במקום שאין. וראה לעיל סי' קפב ס"ג, ולקמן סי' תעב סכ"ט, דהיינו משקים חשובים כשכר. ולענין חלב ראה אג"ק ח"ט ע' סג. ולענין קפה או תה ראה קיצור הלכות מילואים ע' סו ואילך.

נה) ברייתא פסחים קז, א לגירסת רבינו חננאל (לענין כוס בהמ"ז), וכדלעיל סי' קפב ס"ב וש"נ. פסקי ריא"ז פסחים פ"י הלכה א אות כט (אף לענין קידוש). שלטי הגבורים שם (כב, ב אות ב). וראה אליה רבה ס"ק יג.

נו) רא"ש פסחים פ"י סי"ז בשם יש מפרשים. טור. מ"א סק"ו. וראה מ"א סי' קפב ס"ק ב (דאם גדל מעט יין סמוך לעיר אין בכך כלום). וכ"ה לעיל שם ס"ב. לקמן סי' תעב סכ"ח.

נז) ב"ח סי' קפב ד"ה כתוב בהגהת. מ"א שם. וכ"ה לעיל שם.

נח) מרדכי פסחים שם (לז, ג) בשם רש"י. מ"א סק"ו.

נט) רשב"ם שם ד"ה חמר וד"ה ה"מ דלא קבע. ראבי"ה סי' תקטז. הגהות מיימוניות פכ"ט אות ד. וראה קו"א סק"א.

ס) מ"א סק"ו, ממשמעות הגמרא שם.

סא) סעיף ב. מראבי"ה סי' קמט. הובא בהגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ז אות ס. רמ"א שם ס"ב. מ"א שם ס"ק ד. אליה רבא כאן ס"ק יג.

סב) ראה קיצור הלכות משו"ע אדה"ז מילואים ע' סג ואילך.

סג) רמב"ם פכ"ט הי"ז. מגיד משנה שם בשם ר' יצחק אבן גיאת בשערי שמחה ח"א הל' קידוש (ע' ה). הגהות מיימוניות שם אות ג בשם הגאונים וכמה פוסקים. דעה הב' בטור ושו"ע ס"ט.

סד) כדלעיל סי' קפב ס"ב וש"נ.

סה) ראה שו"ע אבן העזר סי' סב ס"א לענין ברכת חתנים.

סו) ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ומדברי הרמב"ם, ממשמעות הרמב"ם.

סז) ראב"ד פכ"ט ה"י. הובא גם לעיל סי' רעא סוף סכ"ז. לקמן סי' רפט סוף ס"ב.

סח) רא"ש ערבי פסחים סי' יז בשם ר"י וראב"ן פ' ערבי פסחים (קסד, ד) וגאונים. דעה הא' בטור ושו"ע שם.

סט) מ"א סוף ס"ק ט. וכדלעיל סי' קפב ס"ב. לקמן סי' רצו ס"ב.

ע) ראה גם לקמן סי' תעב סכ"ח.

עא) ראה לקמן סי' רפט סוף ס"ב.

עב) רא"ש שם. מ"מ פכ"ט ה"י. טור ושו"ע שם.

עג) רמ"א ס"ט.

עד) מ"א ס"ק ח.

עה) ר"ת בתוס' פסחים קו, ב ד"ה מקדש. וברא"ש שם ובטור.

עו) מ"א סק"ט. וראה לעיל סי' רעא סכ"ז.

עז) ראה מ”מ וציונים.

עח) ראה לקמן סי' רפט ס"ב.

עט) ט"ז סק"ו.

פ) מ"א סוף ס"ק ט.

פא) דרכי משה ס"ק ג. רמ"א ס"ט (וכדעה הא' דלעיל סי' רעא סכ"ה). וראה קו"א ס"ק א הטעם שיכול להוציאו בברכת היין אף שיודע לברך בעצמו. וראה תהלה לדוד סי' קצ סק"א. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 157.

פב) רמ"א שם. וראה לקמן סי' תעב (יקח יין צמוקים).

פג) מ"א ס"ק ט. וראה לקמן סי' תעב סכ"א.

פד) סעיף יא.

פה) ראה סי' תעב סכ"ב.

פו) רא"ש שם סוס"ד. טור ושו”ע ס"י. וכ"ה לעיל סי' קעד ס"ח וש"נ.

פז) וכ"ה לעיל שם. לקמן סי' תעג ס"י.

פח) טור סוף הסי', וסי' רצט. מ"א שם ס"ק יא.

פט) סעיף ח וש"נ.

צ) סעיף ו. וראה מ”מ וציונים.

צא) כדלעיל שם. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רעז-ח.

צב) סעיף ז.

צג) טור ושו”ע ס"י.

צד) סעיף ה.