רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה ובו י"ב סעיפים:

א

א אין קידוש אלא במקום סעודהא שאם קידש בבית זה ואכל בבית אחר בין שהיה דעתו מתחלה לאכול בבית האחרב בין שקידש על דעת לאכול בבית זה ואח"כ נמלך לאכול בבית אחרג לא יצא ידי חובתו בקידוש הראשון וצריך לחזור ולקדש קודם שיאכל בבית האחר בין בקידוש של לילה ובין בקידוש של יוםד שנאמרה וקראת לשבת עונג ודרשו חכמיםו במקום עונג סעודת שבת שם תהא קריאת הקידוש ואין צריך לומר שאם קידש ולא סעד אחריו כלל שלא יצא ידי חובת קידושז:

ב

ב ואפילו בבית אחד מחדר לחדר שקידש בחדר אחד על דעת לאכול בחדר זה ואח"כ נמלך לאכול בחדר אחר וכן מבית לעליה או מעליה לבית צריך לחזור ולקדשח במה דברים אמורים בנמלך אבל אם כשקידש היה דעתו לאכול בחדר אחר אין צריך לחזור ולקדש אם שני החדרים הם בבית אחד וכן מבית לעליה או מעליה לביתט (ומכל מקום לכתחלה טוב שלא לעשות כן שיש חולקים על זהי) אבל מבית לביתיא או מבית לחצריב אינו מועיל מה שהיה בדעתו מתחלה על כך וצריך לחזור ולקדש כמו שנתבאר.

ומכל מקום אם בשעת אכילתו שם יכול הוא לראות משם את מקומו שקידש בויג אפילו דרך חלון ואפילו מקצת מקומויד יש אומרים שזה נקרא קידוש במקום סעודה ששני מקומות אלו כמקום אחד לענין קידוש כמו שהן כמקום אחד לענין צירוף לזימוןטו כמ"ש בסי' קצ"הטז ויש לסמוך על דבריהם בשעת הדחק:

ג

ג מפנה לפנה בבית אחד שקידש בזוית זו על דעת לאכול כאן ואח"כ נמלך לאכול בזוית אחרת באותו בית ואותו חדר ואפילו הוא טרקלין גדול אין צריך לחזור ולקדשיז שכל החדר נחשב מקום אחד ומכל מקום לכתחלה טוב שלא לעשות כןיח שיש חולקים על זהיט:

ד

ד וסוכה שהיא בתוך הבית אף על פי שמחיצות הסוכה מפסיקות בין חלל הסוכה לחלל הבית אינה כחדר בפני עצמו כיון שאין מחיצות עשויות לתשמיש אלא לשם מצות סוכהכ ולפיכך אם קידש בביתכא ואחר כך נמלך לאכול בסוכה או להפך אין צריך לחזור ולקדש שהרי זה כמו מפנה לפנהכב אבל אם מחיצות הבית מפסיקותכג בין חלל הבית לחלל הסוכה אף על פי שפתח הבית פתוח לסוכה הרי זה כמחדר לחדר (ואם אין הסוכה סמוכה לבית אלא אויר החצר מפסיק ביניהם הרי זה כמבית לבית או מבית לחצרכד):

ה

ה צריך לאכול במקום הקידוש לאלתר אחר הקידוש אבל אם לא אכל עד לאחר זמן לא יצא ידי חובתוכה וצריך לחזור ולקדש קודם שיאכל ואין חילוק בין זמן קצר לזמן ארוךכו.

במה דברים אמורים כשמתחלה כשקידש לא היה בדעתו לאכול מיד אבל אם היה בדעתו לאכול מיד אלא שאירעו אונס שלא אכל עד לאחר זמן יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולקדש כשאוכל במקום הקידושכז והוא שלא יצא ממקום זה משקידש עד שיאכל אבל אם יצא בינתיים צריך לחזור ולקדשכח.

ואם מתחלה כשקידש היה בדעתו שלא לאכול עד לאחר זמן ואפילו היה בדעתו ג"כ שלא יאכל בבית זה אלא בבית אחר ואח"כ נמלך ואכל מיד במקום הקידוש אינו צריך לחזור ולקדשכט:

ו

ו יכול אדם לקדש לאחרים אע"פ שאינו אוכל עמהם ואין בזה משום קידוש שלא במקום סעודה כיון שלהשומעים היוצאים ידי חובתן הוא מקום סעודהל ומכל מקום כיון שהוא אינו יוצא ידי חובתו בקידוש זה וכן אם כבר קידש לעצמו במקום סעודתו כיון שהוא אינו צריך לקידוש זה אין לו לקדש לאחרים לכתחלהלא אלא אם כן הם אינם יודעים לקדש בעצמםלב.

וכשעדיין לא קידש לעצמו צריך ליזהר שלא יטעום כלום מכוס של קידוש זה שאסור לו לטעום עד שיקדש במקום סעודתולג ואעפ"כ יכול לברך להם בורא פרי הגפן שבקידוש זהלד אף על פי שברכת הנהנין אין מי שאינו נהנה יכול להוציא אחרים אע"פ שאינן יודעים לברך מכל מקום ברכת בורא פרי הגפן של קידוש בין של לילה בין של יוםלה וכן ברכת המוציא כשמקדש על הפתלו אינן דומות לשאר ברכת הנהנין הואיל והן חובה וכמו שנתבאר בסי' קס"זלז:

ז

ז הורו הגאונים שזה שאמרו חכמים אין קידוש אלא במקום סעודה אין צריך שיגמור שם כל סעודתולח אלא אפילו אם אכל כזיתלט או אפילו כזית מחמשת המיניםמ שמברכים עליהם בורא מיני מזונות או ששתה רביעית ייןמא מלבד כוס הקידושמב יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה ויכול לאכול אח"כ הסעודה במקום אחר בין מיד בין לאחר זמןמג ואינו צריך לברך על הכוס קודם אותה סעודהמד בין בלילה בין ביום שכיון שכבר יצא ידי קידוש במקום סעודה הרי סעודה זו האחרת דומה לסעודה שלישית של שבתמה שאין צריך לברך על הכוס לפניהמו:

ח

ח אבל אם אכל פירותמז אפילו הרבה וכן אם שתה שאר משקים אע"פ שהם חמר מדינה אינו יוצא ידי קידוש במקום סעודהמח לפי שהיין סועד הלבמט וחמשת המינים נקראים מזוןנ לכך הם ראוים להקרא עליהם שם סעודהנא משא"כ בשאר משקים ופירות:

ט

ט יש אומריםנב שאפילו שתה רביעית יין מכוס הקידוש יוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה ולא הצריכו סעודה במקום קידוש אלא כשלא שתה רביעית שלמה אלא רוב רביעית ויש לסמוך על דבריהם לעת הצורך כגון בקידוש שבבית הכנסת או מילה ואין שם קטן להשקותו מכוס של ברכה ישתה גדול רביעית שלמה ויתכוין לצאת ידי חובתו כמו שנתבאר בסימן רס"טנג (ומכל מקום אם אפשר טוב שישתה עוד רביעית שלמהנד מלבד רוב רביעית שיוצא בו ידי חובת קידוש כדי לצאת לדברי הכל):

י

י אם קידש בתוך ביתו ושמע שכנו הקידוש ממנו כשהוא בתוך בית שלו ושלחנו ערוך לפניו לאכול מיד באותו מקום יוצא בו ידי חובתונה שהרי הוא שומע במקום סעודתו ואע"פ שהמקדש הוא במקום אחר אין בכך כלום והוא שיתכוין המקדש להוציאו ידי חובתונו ויתכוין הוא לצאת בשמיעה זו ואפילו לכתחלה יכול אדם לקדש בביתו כדי שישמעו שכניו ויצאו ידי חובתן ואפילו אם הוא אינו אוכל עדיין ואינו יוצא בקידוש זהנז אלא שמקדש בשביל שכניו שאינן יודעים לקדשנח:

יא

יא מי שביתו סמוך לבית הכנסת ושמע הקידוש בתוך ביתו מהשליח ציבור שמקדש בבית הכנסת אף על פי שמתכוין לצאת בו לא יצאנט לפי שבזמן הזה שאין לנו אורחים השובתים אצל בית הכנסת אין השליח ציבור מתכוין כלל להוציא שום אדם בקידוש זה ואינו מקדש אלא מחמת המנהגס:

יב

יב לכתחלה צריך לאכול סעודת הלילה במקום שהנרות דולקותסא ואף אם אוכלה מבעוד יום אין לו לאכול בחצר אף אם נהנה שם יותר מפני האויר או מפני הזבוביםסב אבל אם הוא מצטער הרבהסג בבית מפני השרב או מפני הזבובים יכול לקדש ולאכול בחצר אף על פי שאינו רואה הנרותסד שהנרות לעונג נצטוו ולא לצערסה רק שיזהר שיהיו הנרות ארוכים שידלקו עד הלילה כמו שנתבאר בסימן רס"גסו עי"ש:


א) שמואל פסחים קא, א. טור ושו”ע ס"א.

ב) תוס' שם ק, ב ד"ה ידי קידוש. רא"ש שם פ"י ס"ה. טור ושו"ע ס"א.

ג) עובדא דרב הונא שם קא, א. ר"ן שם ד"ה ושמעינן. ב"י סוף הסי'. שו"ע ס"ב.

ד) רמב"ם פכ"ט ה"י. טור ושו”ע סי' רפט ס"א. וכ"ה לקמן שם ס"ב.

ה) ישעי' נח, יג.

ו) ט"ז ס"ק א. וכדלעיל סי' רעא ס"ט וש"נ. וראה מ”מ וציונים.

ז) עובדא דאביי שם. רש"י שם ד"ה אין קידוש. ר"ן שם ד"ה ושמעינן. ב"י סוף הסי'. שו"ע ס"ג.

ח) רב ענן בר תחליפא פסחים שם.

ט) תוס' שם ק, ב ד"ה ידי קידוש. רא"ש שם בדעת הירושלמי. טור ושו”ע ס"א.

י) ר"ן שם סוד"ה סבור.

יא) תוס' שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.

יב) משמעות הטור בשם רב שר שלום ושו"ע שם בשם יש אומרים. וכ"ה בסי' קעח ס"א (לענין הפסק באכילה).

יג) טור בשם רב שר שלום. מגיד משנה פכ"ט ה"ח בשם גאונים. שו"ע ס"א. וכ"ה לעיל שם (לענין הפסק באכילה) וש"נ.

יד) מ"א סק"ג. וכ"ה לעיל שם.

טו) משמעות הר"ן שם.

טז) סעיף א. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רפז.

יז) רמב"ם פכ"ט ה"ח. וראה מגיד משנה שם. תוס' שם קא, א ד"ה אבל. רא"ש שם. טור ושו”ע ס"א. וראה לעיל סי' קעח ס"ט דהיינו אפילו יש מקום גבוה באמצע שאינו יכול לראות משם מקומו הראשון.

יח) מ"א סק"א.

יט) גירסת הרי"ף שם. וראה ר"ן שם ד"ה סבור. שלטי הגבורים שם (כ, א) אות א. ב"י ד"ה ובחדר א'.

כ) מרדכי פסחים שם בדעת הירושלמי. מ"א סק"ב. וראה לעיל סי' נה סכ"א.

כא) ראה העו"ב שם ע' רצ.

כב) רמ"א ס"א.

כג) מ"א שם.

כד) ראה מ”מ וציונים. העו"ב שם.

כה) אגור סי' שפז בשם מהרי"ל (שו"ת החדשות סי' לב). רמ"א ס"ג.

כו) מהרי"ל שם (שלומד זאת מעובדא דאביי פסחים שם, אף שיאכל שם למחר. ומזה לומד גם לזמן קצר, שאוכל שם לאחר זמן באותו לילה). וראה בדי השלחן סי' פא ס"ק י.

כז) מהרי"ל ואגור ורמ"א שם. מ"א סק"ה ממשמעות עובדא דרב הונא פסחים קא, א.

כח) מ"א שם. וראה מ”מ וציונים לסי' רעא סכ"ו. קיצור הלכות הערה 12.

כט) ב"י סוף הסי'. רמ"א ס"ג. מ"א ס"ק ו. ט"ז סק"ב מעובדא דאביי קא, א.

ל) רא"ש ריש ערבי פסחים סי' ה (מהא דמקדשין בבית הכנסת להוציא אורחים השובתים בחדרים הסמוכים, וכדלעיל סי' רסט ס"א וס"ג). טור ושו”ע ס"ד.

לא) ראה סי' ערב קו"א סוף ס"ק ב, דהיינו כיון שיש כמה פוסקים המתירים. אבל ראה לעיל סי' ח סי"א וש"נ.

לב) טור בשם בה"ג הל' קידוש (יג, ד). כל בו סי' לא בשם הרי"ץ גיאת (שערי שמחה הל' ר"ה ע' לב). שו"ע שם. וכ"ה לעיל סי' ח סי"א. וראה קו"א סי' רעב סק"ב, דהיינו אף שיודעים לברך בורא פרי הגפן. וראה גם סידור (ברכת אירוסין ונשואין) שמברך גם ברכת היין וישתה החתן והכלה (אף שהם יודעים). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רצב. ולענין הבדלה ראה לקמן סי' רצו סי"ז.

לג) רא"ש שם. טור ושו”ע שם. וכדלעיל סי' רסט ס"ג.

לד) רב אשי ר"ה כט, ב. טור ושו”ע שם.

לה) רבינו ירוחם נתיב יב ח"א (סו, א). רמ"א ס"ד. שו"ע סי' קסז ס"כ.

לו) לבוש ס"ד בהג"ה. ט"ז סק"ג. מ"א ס"ק יג.

לז) סעיף כג וש"נ.

לח) טור בשמם. שו"ע ס"ה.

לט) דרישה סק"ג. מ"א סק"י.

מ) מ"א ס"ק יא. וראה גם לקמן סי' עדר ס"ח. וראה לעיל סי' קפח ס"י ובשוה"ג שם אם יוצא בזה גם הסעודה.

מא) טור ושו”ע שם. מ"א סק"ח.

מב) לבוש ס"ה. ב"ח ס"ג. ט"ז סק"ד. וראה בדי השלחן סי' פא ס"ק ב. קיצור הלכות הערה 13.

מג) ראה לעיל סי' רמט ס"י וקו"א שם ס"ק ג.

מד) מ"א סק"ט.

מה) מ"א שם.

מו) כדלקמן סי' רצא ס"ו.

מז) טור ושו”ע סוס"ה.

מח) מ"א ס"ק יא.

מט) ברכות לה, ב. שו"ע ולבוש סי' רח סי"ז. סדר ברה"נ פ"א הי"ז (אף לגבי תמרים). וראה מ”מ וציונים.

נ) ראה ברכות שם. עירובין ל, א. באר הגולה סי' רח סי"ז. סדר ברה"נ שם. מ”מ וציונים.

נא) ראה מ”מ וציונים.

נב) משמעות ב"י ד"ה כתוב בהגהות, ורמ"א ס"ה. ראה ב"ח ד"ה כתבו הגאונים. ט"ז ס"ק ד ומ"א ס"ק ח. אבן העוזר.

נג) סעיף ג.

נד) ראה בדי השלחן סי' פא סק"ג.

נה) סמ"ק סי' רפ (ע' רעט). הגה"מ פכ"ט (דפוס קושטא) ה"ח. רבינו ירוחם נתיב יב ח"א (סו, א). טור ושו”ע ס"ו. כדלעיל סי' נה סכ"ב שלענין להוציא ידי חובתו לא אמרו שצריך להיות במקום אחד. וראה לעיל סי' ריג ס"א, שגם ברכת הגפן דינה כברכת המצות שיכול להוציא בלי קביעות סעודה (כדלעיל ס"ו). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' רצז.

נו) טור ושו”ע שם מר"ה כח, ב. וכדלקמן סי' תקפט ס"ז. וראה מ”מ וציונים. אהלי שם ח"ג ע' קכא.

נז) מ"א ס"ק יג. מתוס' פסחים קא, א ד"ה דאכלו ושתו. וכפי שנתבאר לעיל סי' רסט ס"ג.

נח) כדלעיל ס"ו.

נט) ב"י ד"ה ואם קידש. מ"א ס"ק יד.

ס) ראה לעיל סי' רסט ס"ב.

סא) רא"ש פ' ערבי פסחים ס"ה בשם י"א. מרדכי שם (לה, א) מהא דאביי פסחים קא, א. שו"ע ס"ז בשם. מהרש"ל בהגהותיו לטור (שכשאינו מצטער צריך). מ"א ס"ק טו. וכדלעיל סי' רסג ס"א.

סב) שבלי הלקט סי' נט בשם ראבי"ה. הגהות הר"פ לתשב"ץ סי' ג. כל בו סי' לא (כה, ג).

סג) מהרש"ל ומ"א שם.

סד) תשב"ץ סי' ג, בשם אביו רבי ברוך בשם רבינו שמחה משפיר"א. טור בשם הגאונים. שו"ע שם.

סה) הגהות מיימוניות פ"ה אות כ. שו"ע ס"ז.

סו) סעיף יג וש"נ.