עדר דיני בציעת הפת בשבת ובו ח' סעיפים:

א

א שלש סעודות חייב כל אדםא לאכול בשבתב ורמז לזה ששלש פעמים היום נאמר גבי אכילת המן בשבתג שנאמרד ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו וגו':

ב

ב וחייב כל אדם לבצוע על שתי ככרותה שלמותו אחד אנשים ואחד נשיםז וסמך לזהח שנאמרט לקטו לחם משנה וגו'.

ואין צריך שיבצע משתיהן אלא שיאחז שתיהן בידו ויבצע מאחת מהןי שהרי לא נאמר לחם משנה אלא בלקיטהיא דהיינו אחיזהיב (ורשאי להשמיט השניה מידו בשעת הבציעה ודי במה שאחז שתיהן בשעת ברכת המוציאיג).

וצריך לבצוע מן העליונהיד שאין מעבירין על המצותטו במה דברים אמורים ביום השבת או בליל יו"טטז אבל בליל שבת יש נוהגין מטעם הידוע להםיז לבצוע על התחתונהיח וכדי שלא לעבור על המצות מניחין התחתונה קרוב אצלם יותר מהעליונה ונמצא שאין כאן מעביר על המצוה כלליט או לוקחין העליונה בשעת ברכת המוציא ומניחים אותה למטה ובוצעין עליהכ:

ג

ג מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודהכא מפני שנראה כמחבב סעודת שבת שחפץ לאכול בה הרבהכב ואע"פ שבחול אין לעשות כן מפני שנראה כרעבתןכג מכל מקום הואיל ואינו עושה כן כל ימות החול אלא בשבת בלבד ניכר הדבר שאינו עושה בשביל רעבתנות אלא בשביל כבוד השבתכד:

ד

ד אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצעכה אם הם זקוקים לככרו דהיינו שאין להם לחם משנה לפני כל אחדכו והם יוצאים ידי חובתם במה ששומעים ממנו ברכת המוציא שמברך על לחם משנה ואוכלים מאותו לחם משנהכז אבל אם יש לחם משנה לפני כל אחד מהם שאינם זקוקים לטעום מלחם משנה שלפניו יכולים לטעום ממה שלפניהם קודם שטעם הוא ממה שלפניוכח:

ה

ה אפילו אכל אדם כל מיני מעדנים ומיני תבשילין הרבה אע"פ שהם מחמשת המינים אינו יוצא ידי חובת ג' סעודות שחייב אדם לסעוד בשבת עד שיאכל לחםכט שמברכין עליו המוציא וברכת המזוןל (ועודלא שעיקר סעודה הוא הלחםלב שעליו יחיה האדםלג) לפי שלגבי אכילת המן שממנה למדו ג' סעודותלד נאמר בה לחםלה שנאמרלו ויאמר אליהם משה הוא הלחם אשר נתן וגו':

ו

ו וכיון שאכל יתר מעט מכביצה יצא ידי חובתולז אבל כביצה בלבד נקראת אכילת עראילח ואינו יוצא בה ויש אומריםלט שבכזית בלבד יוצא ידי חובתו ויש אומרים שבסעודה שלישית אין צריך לחם כלל ויתבאר הכל בסימן רצ"אמ:

ז

ז טוב לברך על ב' אגודות של הדס קודם קידוש של לילה ושל יום ובתוך סעודה שלישיתמא:

ח

ח אם יש קצת אונס שלא יוכל לסעוד בלילה יכול לדחות הסעודה עד למחרמב שיאכל ג' סעודות ביוםמג ובלבד שיקדש בלילה ויאכל מיד אחר הקידוש כזית מחמשת המינים או שישתה עוד רביעית ייןמד כמו שנתבאר בסימן רע"גמה אבל אם אין שם אונס אין לעשות כןמו שהרי אפילו מבעוד יום מצוה למנוע מלאכול כדי שיאכל בלילה לתיאבון כמו שנתבאר בסימן רמ"טמז:


א) ראה לקמן סי' רצא ס"ח, דהיינו בין איש ובין אשה.

ב) ברייתא קיז, ב. רמב"ם פ"ל ה"ט. וראה גם לעיל סי' רמב ס"ד-ה. סי' רמט ס"ו וס"י. סי' רנד ס"ז-ח. סי' רסז ס"ג. לקמן סי' רפח ס"ב. סי' רצא ס"א וס"ה. סי' שלד ס"א-יא. סי' שלה ס"א. סי' תכט ס"ז. וראה לקמן סי' תקכט ס"ג שביו"ט אין צריך ג' סעודות.

ג) ר' יוחנן שם. לבוש רס"י רצא. וראה מ”מ וציונים.

ד) שמות טז, כה.

ה) רבי אבא שבת קיז, ב. ברכות לט, ב. טור ושו”ע ס"א.

ו) תוס' ברכות שם ד"ה והלכתא. שו"ע שם בהג"ה. וכ"ה לעיל סי' קסז סוף ס"ג וש"נ. סי' קסח ס"ג. לקמן סי' תעה ס"ג. מנהג חב"ד: רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך (ס' המנהגים – חב"ד ע' 28). וראה תהלה לדוד סק"א.

ז) כדלקמן סי' רצא ס"ח וש"נ.

ח) ראה לעיל סי' רעא קו"א ס"ק ב. וראה סי' רנד סוף ס"ח. לקו"ש חט"ז ע' 174 הערה 15.

ט) שמות טז, כב. ברכות ושבת שם. טור ולבוש ס"א. וראה לעיל סי' רעא קו"א ס"ק ב.

י) רב כהנא שבת שם. טור ושו”ע שם. וראה גם לקמן סי' תעה ס"ד. סדר הגדה של פסח.

יא) רב כהנא שבת שם.

יב) רש"י שם ד"ה לקטו.

יג) כדלקמן סי' תעה ס"ד-ה וש"נ.

יד) הגהות מיימוניות פ"ח מהל' חמץ ומצה (נוסח ההגדה אות ז). כל בו סי' כד. ב"ח ס"א.

טו) יומא לג, א. ב"ח שם. וראה גם לקמן סי' תעה ס"ד.

טז) דרכי משה ס"ק א. רמ"א ס"א. וראה גם לקמן סי' תעג סכ"ד. סי' תעה ס"ג. לקו"ש חל"ו ע' 78.

יז) ראה לבוש סק"א. עולת שבת סק"א.

יח) ב"י ד"ה כתב הכל בו. שו"ע שם.

יט) ט"ז סק"א.

כ) מ"א סק"א. וראה מנהג חב"ד באג"ק חי"ח ע' שסא, שבליל שבת מניחין הלחם משנה זו אצל זו, וביום השבת מניחים באופן שהחלה מימין תהיה למעלה קצת על השניה. וראה הטעם בתורה אור בשלח סו, ד. וראה לקו"ת עקב יז, ב.

כא) רבי זירא שבת קיז, ב. ברכות לט, ב. רש"י שם ד"ה בצע. טור ושו"ע ס"ב.

כב) רש"י שם. טור

כג) ראה סי' קסז ס"ד.

כד) גמרא שם. טור ולבוש ס"ב.

כה) רב יהודה ברכות מז, א. טור ושו”ע ס"ג. וכ"ה לעיל סי' קסז ס"כ. ושם: לא יתן להם כלל קודם שיטעום.

כו) תוס' פסחים קו, א ד"ה הוה גחין. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל שם.

כז) משמעות התוס' שם. וראה גם לקמן סי' תעג סכ"ד: כיון שהם יוצאין בברכת המוציא של בעל הבית הם יוצאים גם כן בלחם משנה של בעל הבית. וראה לעיל סי' קסז סי"ח שנהגו שכל אחד מברך לעצמו. וראה אג"ק חי"ד ע' כט-ל. שלחן המלך ע' קצא. מ”מ וציונים.

כח) ירושלמי ברכות פ"ו ה"א. תוס' פסחים וברכות שם (שכן נהג רבינו שמחה). רא"ש ברכות פ"ז סי' טו. פסחים פ"י סט"ז. טור ושו”ע שם. וכ"ה לעיל סי' קסז ס"כ.

כט) תוס' ברכות מט, ב ד"ה אי בעי אכיל. פסחים קא, א ד"ה טעימו. רא"ש ברכות פ"ז סי' כג. פסחים פ"י ס"ה. טור ושו”ע ס"ד.

ל) ראה אור זרוע הל' ערב שבת סי' כא. דרכי משה סי' רמט ס"ק ד. וראה גם לעיל סי' קפח ס"י. סי' רמט ס"י. סי' רנד ס"ח. סי' רסג ס"ג. סי' רעא ס"ח. פס"ד צ"צ שנז, ג. וראה לעיל סי' קפח ס"י: ומיני לחמים שאין קובעין עליהם סעודה צריך לאכול מהם כשיעור קביעות סעודה. ובשוה"ג שם הגהת מהרי"ל, שרבינו חזר בו ולא הצריך לאכול כשיעור קביעות סעודה, וש"נ.

לא) במ”מ וציונים העיר שלכאו' צ"ל המוסגר בסוף הסעיף.

לב) אור זרוע ודרכי משה שם. רא"ש ברכות שם. וכ"ה לקמן סי' תקכט ס"ד. וראה לעיל שם: ואין עונג כו' בלא לחם (שקובעים עליו סעודה) שהלחם הוא עיקר הסעודה שכל סעודה נקרא על שם הלחם.

לג) ראה דברים ח, ג.

לד) כדלעיל ס"א.

לה) סמ"ג עשין ל. ב"י ד"ה וסעודה זו. לבוש ס"ד.

לו) ראה שמות טז, טו.

לז) מ"א סי' רצא סק"א. וראה גם לקמן סי' תקכט ס"ד. סי' תרלט סי"ז.

לח) כדלקמן סי' תרלט סי"א וש"נ. וראה לקמן סי' רצא ס"א שמסתפק בזה.

לט) ריטב"א סוכה שם ד"ה הא דאמרינן אף סוכה. ר"ן שם ד"ה רבי אליעזר אומר. מ"א סי' קפח ס"ק ט. סי' תרלט ס"ק י. ב' הדיעות הובאו לקמן סי' רצא ס"א (ויש להחמיר לכתחלה כסברא הא' אם אפשר לו). סי' תרלט סי"ז וסי"ט. וראה לעיל סי' רסז ס"ג. שו"ת צ"צ או"ח סי' לו (מח, סע"א).

מ) סעיף ז וש"נ.

מא) מ"א ריש סי' רסב בשם האריז"ל, בשער הכונות ענין ערבית ליל שבת (ע, ד). וראה שבת לג, ב ההוא סבא וברש"י ד"ה תרי מדאני.

מב) מ"א סוף סק"ב. וראה גם לעיל סי' רמט ס"ו.

מג) תוס' פסחים קא, א ד"ה ובקידושא. רא"ש שם פ"י ס"ה.

מד) מ"א שם.

מה) סעיף ז.

מו) מ"א שם.

מז) סעיף ט.










©ספריית אגודת חב"ד, תשס"ו מנהל הספריה: הרב שלום דובער לוין עורך האתר: הרב יצחק רויטמן