ערה דברים האסורים לעשות בשבת לאור הנר ובו י"ג סעיפים:

א

א אסור להשתמש לאור הנר בשבת כל דבר (א) שצריך עיון הרבהא כגון לפלות בגדיוב או לבדוק ציציתג או לקרות בספרד לאור הנר של שמן ואפילו אם אינו מוציא בפיו מה שהוא קוראה גזרה שמא ישכח ויטהו הנר לקרב השמן אל הפתילה כדי שתדלוק יותר יפה ויתחייב משום מבעירז.

אבל בנר של שעוה או של חלב (ב) הכרוך סביב הפתילה שאין דרך להטותו כשהפתילה היא כשרה (עיין סי' רס"דח) יש מתיריםט ויש אוסריםי גזירה שמא ימחוט ראש הפתילהיא ויש בזה משום מכבהיב ולעת הצורך יש לסמוך על סברא הראשונהיג:

ב

ב אפילו אם הנר קבוע בחור שבכותליד שאינו יכול להטותו ואפילו הוא גבוה עשר קומותטו שאינו יכול ליגע אליו כלל ואפילו הוא סגורטז בעששיתיז אסור בכל ענין שלא חלקו חכמים בדבריח שהנר שאסרו להשתמש לאורו תשמיש שצריך עיון אסרוהו בכל עניןיט:

ג

ג ומכל מקום לא אסרו אלא לאדם אחד בלבד אבל שנים קורין ביחדכ שאם יבא האחד להטות יזכירנו חבירוכא והוא שקורין בענין אחדכב שאז משגיח האחד במה שחבירו עושהכג אבל אם זה קורא בענין זה וזה קורא בענין זה אף על פי ששני העניינים הם בדף אחדכד הרי כל אחד ואחד טרוד בעניינוכה ואין משגיח במעשה חבירוכו ולפיכך אסורים לקרות.

ואפילו כשקורין ענין אחד אלא שזה קורהו בספר אחד וזה קורהו בספר אחר הרי כל אחד טרוד בספרו ואינו משגיח במעשה חבירוכז ולכך אסורים לקרות ולכן אסור לומר פיוטים בבית הכנסת בלילי יום טוב שחל להיות בשבתכח לפי שכל אחד קורא מספרו ויש אומריםכט שאין חילוק בין ספר אחד לספרים הרבה כל שקורין בענין אחד מותר והמנהג כסברא הראשונהל:

ד

ד הרוצה לקרות ואומר לאחר שעמו שאינו קורא תן דעתך עלי שלא אטה הנר הרי זה מותר לקרות והוא הדין אם אומר כן לאשתולא אע"פ שדעתה קרובה אצלו לא תניחהו להטותלב וכן אם מפלה את בגדיו והיא משמרתו שלא יטה הרי זה מותרלג אבל אם היא או אחר ג"כ מפלה עמו אסורלד שהרי כל אחד בודק במקום אחר וכל אחד טרוד בבדיקתו ואינו משגיח במעשה חבירולה:

ה

ה אדם חשובלו שברור לולז שאין דרכו להטות הנר בעצמו כל ימות החול מותר לו לקרות בשבת ואפילו יחידי ואין אחר משמרו:

ו

ו לא התירו לשנים שיקראו בענין אחד אפילו בספר אחד אלא לאור הנר אבל אצל המדורה אפילו עשרה כאחד אין קוריןלח שמתוך שזנבות האודים סמוכים להם יוכל אחד לחתות בהם בקל ובמהירות כל כך קודם שירגיש בו חבירולט ומה יועיל שיזכירנו חבירו אחר שחתה כבר (ומטעם זה אף כשמתחממים אצלה לא ישבו בסמוך לזנבות האודיםמ):

ז

ז תינוק[ו]ת של בית רבן קורין לאור הנרמא אפילו שלא בפני רבןמב מפני שאימת רבן עליהןמג ואין פושטין יד לשום דבר אף בחול אלא על פי רבןמד ולפיכך לא יבאו להטות:

ח

ח מותר לקרות פרק במה מדליקין לאור הנר שהרי הוא מזכיר איסור שבת ואיך ישכח ויטהמה:

ט

ט נוהגים לקרות בליל יום הכפורים במחזורים מפני שאימת יום הכפורים עליהם ולא יטומו:

י

י הרב יכול לראות לאור הנר מהיכן יקראו התינוקותמז ולסדר ראשי הפרשיותמח בפיומט מתוך הספר לאור הנר והשאר קורא בעל פה לסייע את התינוקות ולא ראשי פרשיות בלבד אלא כל שיודע קצת הפרשה בעל פה ובקצת צריך לראות בספר אפילו באמצע הפרשה הרי זה מותר שמאחר שאינו מעיין בספר תמיד יש לו היכר בזה ולא יבא לשכוח ולהטותנ.

לפיכך ליל פסח שחל להיות בשבת מותר לקרות ההגדה בספר לאור הנר לפי שאין עם הארץ שלא תהא שגורה בפיו קצתנא ואינו צריך לעיין בספר אלא לפרקים (ג) (ואף כשקורא כולה בספר מותר כיון שאינו צריך לזה) והוא הדין הזמירות שאומרים בכל שבת על השלחן מי שרגיל בהן קצת בעל פה יכול לאמרן מתוך הספרנב וכל שכן שהמשכים בשבת לבית הכנסת מתפלל שם לאור הנר הדולק מבעוד יום שזהו מותר שהתפלה ושאר דברים שהוא רגיל לאמרם הם שגורים בפיו יותר מההגדהנג אבל ללמוד אסורנד אפילו הוא יום אם החדר אפל עדיין בענין שצריך לנרנה:

יא

יא כלים הדומין זה לזה וצריך עיון רב להבחין (בין זה לזה) ביניהם אסור לבדקן לאור הנרנו ואפילו להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו אסורנז אם הם דומים זה לזהנח אבל מסתכל הוא מה שבכוס ומה שבקערה לאור הנר שהתירו לו מפני הנקיות ומפני הסכנה והוא הדין לברור ירק האוכל מתוך הפסולתנט וכן כל כיוצא בזה:

יב

יב שמש שאינו קבועס אסור לו לבדוק כוסות או קערות הדומין ולהבחין ביניהם לאור הנר מפני שאינו מכירן וצריך הוא לעיין בהם הרבהסא עד שיבחין ביניהם ושמא ישכח ויטה אבל השמש הקבוע הואיל ומכירן אינו צריך עיון הרבה להבחין ביניהםסב לפיכך אם בא לבדוק אין מונעים אותו אבל אין מורין לו לכתחלה לבדוקסג אע"פ שהוא מותר דכיון שמקרב ידיו לנר להבחין ביניהםסד חוששים שמא יסתפק מהשמן שבנרסה.

במה דברים אמורים בנר של שמן אבל נר של נפטסו כיון שהוא מאוס אין חוששים שיסתפק ממנו ומורין לו לכתחלה ויש אומריםסז שבנר של נפט אפילו שמש שאינו קבוע מותר לבדוק לאורו מפני שאורו רבסח ולא יצטרך להטות ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים:

יג

יג נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות משום ביזוי מצוהסט (וגם בחול יש סכנה לעמוד בפני הנר ערוםע):


א) רמב"ם פ"ה ה"ב והט"ז. טור ושו”ע סי"ב. אליה רבא ס"ק יב. וראה קו"א סק"א.

ב) משנה יא, א (מבער כנים מבגדיו - רש"י שם). טור ושו”ע ס"א. וראה לקמן סי' שטז סוף ס"כ.

ג) רש"ל בהגהותיו על הטור. מטה משה סי' תמג. מ"א סק"א. וראה קו"א סי' ח סק"ב.

ד) משנה ורש"י שם. טור ושו”ע שם.

ה) הגהות אשרי פ"א סל"א. שו"ע שם.

ו) גמרא יב, א. טור ושו”ע שם.

ז) רש"י במשנה יא, א ד"ה ולא יקרא. ב"י.

ח) סעיף יא.

ט) הגהות אשרי פ"א סכ"ז מסתפק בזה. הגהות מהרש"ל לטור מתיר בשם חכם אחד. ב"ח ס"ה ובסוף הסימן (לענין קריאת ההגדה). ט"ז סק"ב (וסי' רעח סוף ס"ק א). מ"א סק"ג.

י) ב"י ד"ה כתוב בהגהות. שו"ע ס"א. מ"א שם בשם הראב"ן סי' שמ.

יא) הרמב"ן במלחמות ריש פ"ב. ב"י שם. וראה אליה רבה ס"ק ג.

יב) אף דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה (ט"ז ומ"א שם). וראה קו"א ס"ק ב.

יג) מ"א סק"ג. וראה לעיל סי' רסד: ואם צריך ללמוד בלילה לאור הנר.

יד) סמ"ק סי' רפא (ע' רצד). טור בשם רבינו פרץ. שו"ע ס"א.

טו) רבה יב, ב (שתי קומות כו' עשרה בתים זו על גב זו). טור ושו”ע שם.

טז) ב"ח. הובא במ"א סק"א.

יז) סמ"ק וטור ושו"ע שם.

יח) טור ושו”ע שם. וראה עד"ז לקמן סי' שב סכ"ד. סי' שז סוף סכ"ב.

יט) ט"ז סק"א.

כ) גמרא יב, ב. טור ושו”ע ס"ב.

כא) רש"י שם ד"ה הא תרי. טור ושו”ע שם.

כב) ר' אלעזר בגמרא שם. טור ושו”ע שם.

כג) טור ושו"ע שם.

כד) ממשמעות רש"י שם ד"ה בשני ענינים. סמ"ג ל"ת סה (טז, א).

כה) רמב"ם פ"ה הי"ד.

כו) רש"י שם.

כז) ב"י ד"ה ודוקה אחד. רמ"א ס"ב.

כח) סמ"ג שם. ספר התרומה סי' ריט. הגהות מיימוניות פ"ה אות ס. מרדכי רמז רלו. רמ"א שם.

כט) טור בשם סמ"ק סי' רפא (ראה שם ע' רצד). אור זרוע הל' ער"ש סי' לב. הובא בדרכי משה ס"א.

ל) דרכי משה ס"ב. רמ"א ס"ב.

לא) שבלי הלקט סי' סד. טור ושו”ע ס"ג.

לב) שמטעם זה אוסר בסמ"ק סי' רפא (ע' רצד).

לג) ט"ז סק"ג. וראה לקמן סי' תלא סי"א וקו"א סק"ב.

לד) ב"ח ס"ב. ט"ז שם. מ"א סק"ד.

לה) ט"ז שם.

לו) רבא יב, ב. טור ושו”ע ס"ד.

לז) ט"ז סק"ה.

לח) רב הונא שם. טור ושו”ע ס"ה.

לט) רש"י שם ד"ה במדורה. טור ושו”ע שם. ט"ז סק"ו.

מ) ט"ז שם.

מא) רשב"ג יג, א. טור ושו"ע ס"ו.

מב) מגיד משנה פ"ה הט"ו בשם הרשב"א. ט"ז ומ"א סק"ז.

מג) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

מד) רש"י שם ד"ה ואימת רבן.

מה) סמ"ק סי' רפא (ע' רצד). הגהות מיימוניות פ"ה אות ס. טור ושו”ע ס"ז.

מו) טור בשם בעל התרומה סי' ריט. שו"ע ס"ח.

מז) משנה יא, א כפירוש ב' שברש"י שם ד"ה החזן. טור ושו"ע ס"י.

מח) גמרא יב, ב. טור ושו"ע שם.

מט) פירש"י שם ד"ה ראשי פרשיות. ב"י ד"ה והרב ממשמעות הפוסקים. שו"ע שם.

נ) ב"י שם. שו"ע שם.

נא) שבלי הלקט סי' סד בשם רבי בנימין. שו"ע ס"ט. וראה גם לקמן סי' תעג סוף ס"ה.

נב) מ"א סק"ו.

נג) ט"ז סק"ח. וראה גם סק"ד.

נד) ט"ז סק"ח.

נה) ראה הגהות מיימוניות פ"ה אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג. שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' כז.

נו) רמב"ם פ"ה הט"ז. מגמרא יב, א. טור ושו”ע סי"א. וראה קו"א ס"ק א.

נז) שמואל שם. טור ושו”ע שם.

נח) רבא שם. טור ושו”ע שם.

נט) ירושלמי פ"א ה"ג. ראב"ן שבת סי' שלח. מ"א סק"י. משא"כ פסולת מתוך האוכל, כדלקמן סי' שיט ס"ד.

ס) גמרא יב, ב לגירסת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם פ"ה הט"ז. מגיד משנה שם. טור ושו”ע סי"ב.

סא) רמב"ם שם. טור.

סב) רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה קו"א סק"א.

סג) רב שם. טור ושו”ע שם.

סד) ב"י. מ"א ס"ק יא.

סה) רמב"ם שם. טור ושו”ע שם.

סו) גמרא שם לגירסת הרמב"ם שם.

סז) ב"י לגירסת הרי"ף ורש"י שם. טור ורמ"א סי"ב.

סח) רי"ף ורא"ש שם. שו"ע שם.

סט) רוקח סי' מה. דרכי משה סק"ד. רמ"א סו"ס יב. וראה לעיל סי' מה ס"ג שמטעם זה לא יהיו ערומים בפני הספרים.

ע) פסחים קיב, ב. לקמן הל' שמירת גו"נ ס"ט. וראה דרישה סק"א. אליה רבה ס"ק יד. תוספת שבת סוף הסי'. וראה חקרי הלכות ח"א ע' טז, ב.