רעז שלא לגרום כבוי הנר ובו ח' סעיפים:

א

א נר דולקא שהוא מונח קרוב אל הדלתב (נגד פתיחת הדלת ממשג) בענין שכשיפתחו הדלת יוכל לכבות אם ינשב הרוח מבחוץד אסור לפתוח הדלת כנגדוה (א) שמא יכבנו הרוחו ואף שאינו מתכוון לכיבוי ודבר שאינו מתכוין מותר מכל מקום כיון שאם ינשב הרוח אי אפשר שלא יכבהז ופסיק רישיה ולא ימות הואח לפיכך אף בשעה שאין רוח מנשב בחוץ אסור לפותחהט שמא יתחיל לנשב מיד שיתחיל לפתוחי ואפילו אם הנר הוא מונח אחורי הדלתיא כגון דלת שנפתחת לפנים ומאחריה מונח בבית נר דלוק אסור לפותחה אם הנר הוא קרוב לדלתיב והוא (מכוון נגד פתיחת הדלת ממשיג דהיינו (ב) נגד החלל שבין הדלת למזוזה שהצירים קבועים בה מבפנים שחלל זה נעשה ע"י פתיחת הדלתיד).

אבל אם הדלת פתוחה כבר מותר לנעלהטו בשביל שלא יכבה הנר ואין בזה משום גרם הבערהטז וכן החלון שכנגד נר שעל השלחן מותר לנועלויז ואסור לפתחויח אם הנר קרוב אליו קצת:

ב

ב ואם הנר קבוע בכותל אחורי הדלת אסור לפתוח הדלת כדרכו בחול שמא תהא הדלת נוקשת בנר שאחוריהיט ואי אפשר שלא תכבנו כשתנקש בו ופסיק רישיה הואכ אלא יזהר לפתוח בנחתכא שלא תגע הדלת בנר שאחוריה אבל לנועלה מותר בכל עניןכב.

ואם הוא בענין שכשינעול בחוזק כדרכו תנקש הדלת על המזוזה בחוזק כל כך עד שיתנדנד כל הכותל ויתנדנד נר הקבוע בוכג ויתקרב קצת השמן שבנר אצל הפתילה ויתחייב משום מבעיר או יתרחק קצת ממנה ויש בזה משום מכבהכד צריך ליזהר בין בפתיחה בין בנעילה שתהא בנחת (בענין שלא יהא פסיק רישיה) אף אם הנר רחוק מהדלת:

ג

ג ואם הנר קבוע בדלת עצמה אם הוא של שמן אסור לפתוח או לנעול הדלתכה כדרכו בחולכו שעל ידי הפתיחה ונעילה כדרכו אי אפשר שלא יתקרב קצת השמן אל הפתילה (ויתחייב משום מבעיר) או יתרחק קצת ממנו (ויש בו משום מכבה)כז אלא פותח ונועל בנחתכח בענין שלא יהא פסיק רישיהכט.

ואין איסור (ג) בטלטול הדלת משום הנר המוקצה הקבוע בה לפי שהדלת לא נעשית בסיס לנר מפני שהיא חשובה שמשמשת לבית ובטלה אצלו ולא להנרל.

ואם הוא נר של שעוהלא וכיוצא בו מותר לפתוח ולנעול כדרכו אלא א"כ הוא בענין (שיש לחוש) שיכבה לגמרילב אם לא יזהר לפתוח ולנעול בנחת אבל אם יפול ע"י כך לארץ אין בכך כלום כמו שיתבארלג.

וכן אם הנר הוא אחורי הדלת והוא בענין שאין לחוש להרוח שמבחוץ (כגון שהדלת נפתח מחדר לחדר) אלא שיכבה מחמת הדלת עצמה שמנשבת עליולד אם פותחה כדרכו בחול צריך ליזהר לפותחה בנחתלה (בענין שלא יהיה פסיק רישיהלו):

ד

ד אסור לפתוח הדלת כנגד המדורהלז הקרובה קצת אל הדלתלח אם הרוח מנשבת מבחוץ שהרוח מבערת המדורהלט יותר ואפילו אין שם אלא רוח מצויהמ שאינה מבערת בודאי את המדורהמא גזרה משום רוח שאינה מצויהמב שהיא מבערת בודאי ופסיק רישיה הואמג אבל אם היתה פתוחה כנגד המדורה מותר לסגרה ואין בזה משום מכבהמד:

ה

ה הניח נר על גבי טבלאמה מבעוד יום ושכח לסלקו ממנה קודם שחשכהמו ונצרכה לו הטבלאמז לטלטלה ולהשתמש בה בשבת מנער את הטבלא והנר נופל מעליהמח על הארץ ומטלטלה לכל מקום שירצה ובלבד שלא יתכוין לכבות הנר בניעור זהמט ואף אם נכבה מאליו על ידי נפילתו אין בכך כלוםנ שדבר שאינו מתכוין הואנא ואין כאן פסיק רישיה שאפשר שלא יכבה ע"י כך.

במה דברים אמורים כשכבר כלה השמן מהנרנב ולא נשאר בו רק פתילה דולקת או שהוא נר של שעוה וכיוצא בונג אבל נר שיש בו שמן אסור לנער הטבלא להפילו מעליה לפי שאי אפשר שלא יתקרב השמן קצת אל הפתילה ויתחייב משום מבעירנד או יתרחק קצת ממנו ויש בו משום מכבהנה וכל שכן אם ישפוך ממנו קצתנו.

ומכל מקום מותר לומר לנכרי לנערה שכל פסיק רישיה מותר על ידי נכרינז כמו שנתבאר בסי' רנ"גנח ולפיכך אף בנר של שעוה וכיוצא בו טוב שלא יעשה הישראל בעצמו אלא על ידי נכרינט אם אפשר בקל למצוא נכריס או שא"צ לטבלא כל כךסא.

ואם צריך למקום הטבלא יכול לטלטלה עם הנר שעליהסב אפילו הוא של שמןסג לאיזה מקום שירצהסד כמו שיתבאר בסי' ש"טסה:

ו

ו וכל זה כששכח לסלק הנר מהטבלא קודם כניסת השבת שלכן לא נעשית הטבלא בסיס לדבר המוקצה כיון שאינה משמשת אז לנר מדעת בעל הביתסו אלא מחמת שכחתו אבל אם מדעתו הניח הנר על הטבלאסז שיהיה עליה בכניסת השבתסח הרי נעשית בסיס להנרסט וטפלה אליוע ואסורה בטלטול כמוהועא לפיכך אסור לנערהעב אף אם הנר הוא של שעוה וכיוצא בו ואף אם צריך למקום הטבלאעג אבל מותר ליגע בטבלאעד כמו שמותר ליגע בכל מוקצהעה כמ"ש בסי' ש"חעו ועל ידי נכרי מותר לטלטלהעז ולנערהעח מטעם שנתבאר בסי' רע"ועט.

ויש אומריםפ שאינה נקראת בסיס אלא א"כ היתה דעתו שיהיה הנר עליה כל השבת כולה אבל אם היה דעתו לסלקו אחר כניסת השבת על ידי נכריפא או על ידי ניעור או שאר טלטול מן הצד הרי זה מותר לנערה אם הנר של שעוה וכיוצא בופב ויש לסמוך על דבריהם להקל במקום הפסדפג כגון נר שעל השלחן שנפל על השלחן וחושש שלא ישרף השלחן ינער השלחן והנר נופל מעליו אם הוא של שעוה וכיוצא בו אם היה דעתו מבעוד יום לסלקו מעל השלחן בשבת על ידי נכריפד או על ידי טלטול מן הצד.

ואם נפל הנר על המפה שעל השלחן אע"פ שהנר היה עומד עליה בכניסת השבת לא נעשית המפה בסיס לו לדברי הכלפה מטעם שיתבאר בסי' ש"טפו ויכול לנערה שיפול הנר מעליה או שאר מוקצה שנפל עליה בשבת אע"פ שאין שם הפסד אם לא ינער.

ואף אם נפל הנר או שאר מוקצה שעל השלחן שנעשה בסיס להנר שהיה מונח עליו בכניסת השבת מכל מקום אם היה מונח על השלחן בכניסת השבת דהיינו בבין השמשות גם לחםפז (שלצורך השבתפח) הרי נעשה בסיס לאיסור ולהיתרפט בכניסת השבת ואף לאחר שסלקו הלחם ממנו לא נעשה בסיס להנר בלבדו כיון שהוא כבר אחר כניסת השבתצ ולפיכך יכול לנערו להפיל מעליו הנר ושאר מוקצה לטלטלו אח"כ כמו שירצהצא וכן אם היו מונחים עליו בין השמשות שאר דברים שאינם מוקציםצב והוא שיהיו (הלחם או) שאר הדברים חשובים יותרצג מן דליקת הנר דהיינו מן השלהבתצד שהנר נעשה בסיס אליהצה כמ"ש בסי' רע"טצו.

ואם צריך לגוף השלחן לטלטלו למקום אחר אם אפשר לנער ממנו הנר (כגון שא"צ עוד לנר זה) ינערנו ממנו מתחלה ע"י שיטה השלחן ויפול הנר מעליו ואח"כ יטלטלנו למקום שירצהצז ואם אי אפשר לנער (כגון שהוא צריך עוד לנר זה במקום האחרצח או שיש חשש הפסדצט בניעור זה שלא ישבר הנרק) רשאי לטלטלנו בעוד הנר עליו הואיל ולא נעשה בסיס לו בלבדו בבין השמשות ואפילו אם אינו צריך עוד לנר אלא שצריך למקום השלחןקא ואם ינער שם הנר לא יוכל לעשות חפצו באותו מקום מותר לטלטל השלחן עם הנר שעליו למקום אחר הואיל ולא נעשה השלחן בבין השמשות בסיס לאיסור בלבדו וכמו שיתבאר כל זה בסי' ש"טקב וש"יקג עיין שם כל פרטי דינים אלו וטעמיהם:

ז

ז מותר להניח נר של שבתקד מבעוד יוםקה על גבי אילן וידלוק שם בשבת אבל אין מניחין נר של יו"ט דולק על האילןקו אפילו מבעוד יוםקז גזרה שמא יעלה באילן ביו"ט ליטול ממנו הנרקח ונמצא משתמש במחובר לקרקעקט ביו"ט שהוא אסור מטעם שיתבאר בסי' של"וקי אבל בשבת אין לחוש שמא יעלה עליו ליטול הנר לאחר שיכבה שהרי הוא אסור בטלטול אף לאחר שיכבהקיא כמו שיתבאר בסי' רע"טקיב:

ח

ח מותר לכפות קערהקיג של חרסקיד על גבי הנר בשביל שלא יאחוז האור בקורהקטו שמה שהוא מטלטל הקערה בשבת בשביל הצלת הקורה האסורה בטלטול בשבת אין בזה שום איסור כללקטז וכל שכן שמותר לכפותה על הנר כדי לשמש מטתוקיז ומכל מקום צריך שיניח מעט אויר תחתיה שאם לא כן יכבה הנרקיח:


א) רב קכ, ב. טור ושו”ע ס"א.

ב) ב"ח ריש הסי'. מ"א סק"ב.

ג) מ"א שם.

ד) מ"א סק"א וסי' תקיד סק"י. וראה לקמן סוף ס"ג.

ה) טור ושו"ע שם. וראה ב"ח בתחלת הסי'.

ו) רא"ש פט"ז סי' ט בדעת רש"י שם ד"ה בפסיק. טור ושו”ע שם.

ז) ראה קו"א סק"א.

ח) גמרא שם. וחייב, כדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.

ט) מ"א סי' תקיד שם. לקמן שם ס"י. וראה קו"א כאן סק"א, ביאור האיסור בב' אופנים (מטעם ספק פסיק רישא או מטעם שמא ימשיך בפתיחה אחר שהוא ודאי פסיק רישא). וכן בהא דלקמן ס"ב-ד.

י) ראה מ"א שם. וכ"ה לקמן שם.

יא) ברייתא שם וכפירוש הרא"ש שם בדעת רש"י. טור ושו"ע שם.

יב) ראה ב"ח שם. מ"א סק"ב.

יג) מ"א שם.

יד) וראה קו"א סק"ב שנראה כמסתפק בדבר.

טו) תוס' שם ד"ה פותח בדעת רש"י. תרומת הדשן ח"א סי' נט. ב"י ריש הסי'. רמ"א ס"א.

טז) ראה ב"י שם. לבוש ס"א. מ"א סק"ג.

יז) מרדכי רמז ת בשם מהר"מ. ב"י שם. רמ"א שם.

יח) רמ"א שם. מ"א סי' תקיד סק"י. וראה גם לקמן שם ס"י.

יט) פירוש ר"ח בההיא דרב קכ, ב. הובא ברא"ש פט"ז סי' ט. טור ושו"ע ס"א.

כ) ר"ח שם. וראה קו"א סק"א.

כא) ב"י ריש הסי' בדעת ר"ח, ושכן משמעות הרמב"ם פ"ה הי"ז. שו"ע שם.

כב) ב"ח ריש הסי' בדעת ר"ח. מ"א סק"ד.

כג) ט"ז סק"א.

כד) ראה תוס' שם ד"ה פותח. וראה גם לעיל סי' רסה ס"ו.

כה) פירוש ר"י בההיא דרב קכ, ב. הובא בתוס' שם ד"ה פותח. רא"ש פט"ז סי' ט. טור ושו”ע ס"א.

כו) מ"א סק"א.

כז) תוס' שם. וכ"ה משמעות הרא"ש שם, וטור ושו"ע שם.

כח) מ"א שם.

כט) ראה ט"ז סק"ב.

ל) תוס' שם. מרדכי רמז ת. וראה קו"א סק"ג.

לא) ב"י ריש הסי'. רמ"א סוף ס"א.

לב) ט"ז סק"ג.

לג) סעיף ה.

לד) שו"ת הריב"ש סי' שצד. אליה זוטא ואליה רבה סק"א.

לה) אליה זוטא ואליה רבה שם.

לו) ראה שו"ת הריב"ש שם.

לז) גמרא קכ, ב. טור ושו”ע ס"ב.

לח) תוס’ שם ד"ה מר. שו"ע שם.

לט) רש"י שם ד"ה כנגד המדורה. לבוש ס"ב. וראה גם לעיל סי' רנט ס"ז גבי תנור.

מ) גמרא שם כאביי. טור ושו”ע שם.

מא) רש"י שם ד"ה מאי. ב"י ד"ה אסור. לבוש שם.

מב) גמרא שם. ב"י שם. לבוש שם. ט"ז סק"ד.

מג) ב"י שם.

מד) טור ושו”ע שם. וראה לעיל שם גבי תנור.

מה) ברייתא קכ, ב. טור ושו”ע ס"ג.

מו) ראה תרומת הדשן ח"ב סי' קצג. מ"א סי' שט סק"ו. וראה רש"י שם ד"ה אלא.

מז) לבוש ס"ג.

מח) ברייתא שם. טור ושו”ע שם.

מט) טור ושו”ע שם. וראה גם לעיל סי' רסה ס"ד-ה.

נ) ברייתא שם. לבוש שם.

נא) לבוש שם.

נב) תוס' שם ד"ה מנער. רא"ש פט"ז סי' ח. טור ושו”ע שם.

נג) ראב"ד פי"ב ה"ו. מ"מ שם. ר"ן (מה, א) ד"ה תנו. טור ושו"ע שם.

נד) ירושלמי שבת פ"ג ה"ד. הובא ברא"ש שם. טור ושו"ע שם. לבוש שם.

נה) ירושלמי שם. הובא ברא"ש שם. לבוש שם.

נו) ראה תוס' שם. רא"ש שם. ר"ן שם. וראה לעיל סי' רסה ס"א. וראה פרישה סק"ח.

נז) מ"א סק"ז.

נח) סוף ס"י וסכ"ח.

נט) כל בו ריש סי' לא בשם ה"ר פרץ. הובא בב"י ד"ה ומ"ש ובלבד. רמ"א ס"ג.

ס) ראה לבוש שם. ב"ח סוף סי' זה.

סא) רמ"א שם.

סב) ראה גמרא קמב, ב.

סג) ראה אליה זוטא סי' רעו סק"ב ואליה רבה שם סקי"ג.

סד) ראה רש"י שם ד"ה אבל.

סה) סעיף ו.

סו) ראה לקמן סי' שט סי"א.

סז) גמרא קכ, ב. טור ושו”ע שם. וראה לקמן סי' רעט ס"א. סי' שי ס"ד וסי"א. סי' שכה ס"ז.

סח) ראה לקמן סי' שט ס"ז וש"נ.

סט) גמ' שם. טור ושו"ע שם.

ע) ראה רש"י מז, א ד"ה לדבר האסור וד"ה הא ליכא.

עא) ראה רש"י קמב, ב ד"ה נעשה חבית. ב"י סי' שט ד"ה שכח אבן. וראה גם לקמן שם.

עב) טור ושו"ע שם. וכ"מ מלשון רש"י קמב, ב ד"ה נעשה. אבל ראה לשון רש"י קכ, ב ד"ה אבל.

עג) ראה ב"י סי' שט ד"ה וכל זה. וראה גם לקמן שם.

עד) רמ"א ס"ד. וראה גם מרדכי רמז ת.

עה) מרדכי שם.

עו) סעיף יד.

עז) בין אם מונח עליה נר של שעוה בין נר של שמן (לעיל סי' רעו ס"ט), אם צריך למקום הטבלה או להנות מאור הנר (לעיל שם רס"י).

עח) אם רוצה הגוי להשתמש בגוף הטבלה, או אפילו אם רוצה הישראל להשתמש בטבלה מבלי לטלטלה כגון להניח עליו דבר היתר כדלקמן סי' שח סי"ד, אבל הישראל אסור לו להשתמש בגוף טבלה ע"י טלטול כדלקמן סי' שט ס"ח.

עט) ס"ט וש"נ, וראה שם שסיים שאין להתיר לעם הארץ.

פ) תוס' נא, א ד"ה או בשם ר"ת. ספר התרומה סי' רנד ד"ה פרק נוטל. הובא בטור סי' שט. דעה ב' בשו"ע סי' שט ס"ד. הובא גם לקמן סי' שט ס"ז. ואם התנה, ראה לקמן סי' רעט ס"ה.

פא) ב"ח סוף הסי'. ט"ז סק"ה. וראה גם תוס' מד, ב ד"ה יש.

פב) כדלעיל ס"ה.

פג) ב"ח שם. ט"ז שם. מ"א סק"ח. וראה גם לקמן סי' שט סוף ס"ז.

פד) ב"ח שם.

פה) כלומר לב' הדעות המובאות כאן.

פו) ס"ט וש"נ.

פז) מ"א שם.

פח) ראה מ"א סי' רעט סק"ה. וראה קיצור הלכות סי' רעט הערה 16.

פט) מ"א סי' רעט סק"ה.

צ) ראה גם לקמן סי' שי סי"ח וש"נ. וראה תהלה לדוד סי' רעט סק"ב.

צא) ראה גם לקמן סי' שט ס"ד וסי' שי סי"ז.

צב) ראה גם לקמן סי' שט שם וסי' שי סט"ז. וראה בדי השלחן סי' קיב ס"ק יא בטעם שאין המפה מועילה לכך.

צג) ראה גם לקמן סי' שט ס"ד וסי' שי סט"ז.

צד) וראה בדה"ש סי' קיב סקכ"ד. וראה קיצור הלכות סי' רעט הערה 16 והערה 29. וראה גליון התקשרות שפז ע' 16. וראה לקמן סי' שלד סי"ח.

צה) מ"א סי' רעט סק"ה.

צו) סעיף א.

צז) כדלקמן סי' שט ס"ד וש"נ.

צח) וראה לקמן סי' שיא סי"ד שאם מטלטל (רק) בשביל האיסור אסור אף בטלטול מן הצד. וראה תהלה לדוד סק"ה. וראה עד"ז לקמן סי' שיא ס"ט.

צט) מ"א סוף סק"ח.

ק) ראה ב"ח סוס"י שי. מ"א סי' שי סקי"א. לקמן סי' שח סוף ס"ה. אבל ראה לקמן סי' שט ס"ד "איזה הפסד בדבר המותר", וראה גם לקמן סי' שי סי"ז: ינער גם ההיתר עמו אם אין הפסד בניעורו.

קא) מ"א סק"ח.

קב) סעיף ד.

קג) סעיף יז.

קד) רב מה, רע"א. טור ושו”ע ס"ד.

קה) רש"י שם ד"ה מניחין. שו"ע שם.

קו) רב שם. טור ושו"ע שם. ראה לקמן סי' תקיד סט"ז.

קז) טור ושו"ע סי' תקיד ס"ו.

קח) רא"ש פ"ד סי' ב בסופו. מ"א סי' תקיד ס"ק טז. אבל ראה לקמן שם סט"ז. וראה תהלה לדוד סק"ז.

קט) ראה רש"י שם ד"ה ע"ג דקל. טור ושו"ע ס"ד.

קי) סעיף א.

קיא) רש"י שם. לבוש ס"ד. ט"ז סק"ז.

קיב) סעיף א.

קיג) משנה קכא, סוע"א. טור ושו”ע ס"ה.

קיד) רש"י שם ד"ה כופין.

קטו) משנה שם. טור ושו"ע שם.

קטז) ראה קו"א לעיל סי' רסו ס"ק יא (ד"ה ולהכי, ובנסמן שם) דלא קיי"ל כר' יצחק (מג, א) דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת. רש"י קז, א ד"ה כופין. ט"ז סק"ח.

קיז) ים של שלמה ביצה פ"ב סוס"י ל. הובא בט"ז שם.

קיח) מ"א סק"ט.