רעט דיני טלטול הנר בשבת ובו ט' סעיפים:

א

א נר שהדליקו בו מבעוד יום ודלק עד לאחר שחשכה אף על פי שכבה אחר כך אסור לטלטלו כל השבת כולהא אפילו לצורך גופו או לצורך מקומוב ואינו דומה לשאר כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו כמו שיתבאר בסי' ש"חג לפי שבבין השמשות כשהיה הנר דולק היה אסור בטלטול אפילו לצורך גופו ומקומוד מפני שהיה בסיס לשלהבת הדולקת בוה שהיא מוקצהו ונעשה הנר מוקצה כמוהז ומתוך שבבין השמשות שהוא תחלת כניסת השבתח היה מוקצה מדעת האדם שהקצהו מדעתוט כשהדליק בו ועשאו בסיס לדבר (האסור) המוקצהי הוקצה לכל השבת כולה כמו שיתבאר בסי' ש"ייא.

ואפילו מנורה גדולה שדלק עליה נר אחד מבעוד יום נעשית כולה בסיס לו ונאסרה בטלטול לכל השבת אפילו לאחר שכבה הנריב (אפילו אם אינה של פרקיםיג) אבל בשבת האחרת מותר לטלטליד הנר והמנורהטו לצורך גופן או מקומןטז כיון שלא דלקו בהן בתחלת כניסת אותה השבת:

ב

ב וכן השמן שנשאר בנר אחר שכבהיז משחשכה אסור לטלטליח וכל שכן להסתפק ממנויט כל אותה השבתכ הואיל והוקצה בתחלת כניסתה דהיינו שבבין השמשות כשהיה דולק היה אסור להסתפק ממנו משום איסור כיבוי כמ"ש בסי' רס"הכא נאסר להסתפק ממנו בכל אותה השבתכב וכיון שאסור להסתפק וליהנות ממנו בשבת אסור ג"כ לטלטלו הואיל ואינו ראוי לכלום בו ביוםכג ועוד שגם בטלטול הוקצה בבין השמשות כשהיה דולק מפני שנעשה בסיס לשלהבת שהוא מוקצהכד וכן הפתילה נעשית ג"כ בסיסכה לשלהבת ואסור לטלטל מה שנשתייר ממנה כל אותה השבת:

ג

ג אע"פ שהנר שהדליקו בו באותו שבת אסור לטלטלו כל השבת כולה אפילו לצורך גופו ומקומוכו מכל מקום מי שהוא (א) איסטניסכז והנר הוא מאוס עליו בשעה שאינו צריך לו דהיינו (לאחר שכבה או) למחר ביום ואינו יכול לסבול שיהא מונח אצלו יכול להוציאו מעליו למקום אחר מפני שהרי נר זה לו כגרף של רעי לכל אדם שהתירו לטלטלו להוציאו מבית כמ"ש בסי' ש"חכח (ומכל מקום אין כל אדם יכול לומר איסטניס אני אלא מי שידוע שהוא איסטניסכט):

ד

ד אע"פ שטלטול הנר אינו אסור אלא מפני שנעשה בסיס לדבר האסור דהיינו השלהבתל אין היתר שיניח על הנר מבעוד יום מעט לחםלא או שאר דבר המותר בטלטול כדי שיהא הנר בבין השמשות בסיס לאיסור ולהיתרלב לפי שהנר הוא עשוי בשביל השלהבת לכך הוא טפל אליה ולא להלחםלג או שאר דבר אף שאותו דבר חשוב מהשלהבת וכן הדין במנורה:

ה

ה אם התנה מבעוד יום על נר זה שיטלטלנו בשבת לכשיכבה מותר לטלטלו אחר שכבהלד ואין אומרים מתוך שהוקצה בבין השמשות הוקצה לכל השבת הואיל ואף בבין השמשות לא הוקצה מדעתו לכל השבת שהרי היה דעתו עליו לטלטלו לכשיכבה והרי בודאי יכבה בשבת כשיכלה השמןלה.

ויש אומריםלו שאין התנאי מועיל כלום שהואיל והקצהו מדעתו לבין השמשותלז דהיינו שכשהדליק בו היה בדעתו שיהא השמן דולק בו בבין השמשות ויהא הנר בסיס לכך הוקצה לכל השבת כולהלח וכן נוהגים במדינות אלולט

ונוהגין לטלטלו ע"י נכרימ אפילו להצניעו כדי שלא יגנבמא שאסור כל זמן שהוא דולק כמ"ש בסי' רע"ומב אעפ"כ אחר שכבה אין בזה איסור שמאחר שהמנהג כך הרי זה כאלו התנה עליו מתחלה לטלטלו ע"י נכרי לכשיכבהמג ולענין טלטול ע"י נכרי סומכין על סברא הראשונה שהתנאי מועיל לכשיכבה וטוב להתנות כך בפירושמד:

ו

ו וכל זה בנר שהודלק מבעוד יום אבל אם הודלק אחר כניסת השבתמה דהיינו משחשכהמו על ידי נכרימז לצורך קטנים או לצורך חולה שאין בו סכנהמח או שעבר ישראל והדליקו בין בשוגגמט בין במזידנ מותר לטלטלו אחר שכבה לצורך גופו או מקומונא הואיל ולא היה מוקצה בתחלת כניסת השבת אלא באמצע השבת כשהיה דולק לא נעשה על ידי זה מוקצה לכל השבת כולהנב אלא בשעה שהוא דולק בלבדנג.

ואפילו אם הדליקו מבעוד יום אם היה מותר לטלטלו בבין השמשות כגון נר של חיה ושל חולה שיש בו סכנה אע"פ שנאסר אח"כ בטלטול כגון שילדה החיה ואינה צריכה לנר ונתרפא החולה מכל מקום כשיכבה הנר מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו הואיל ולא היה אסור בטלטול בבין השמשותנד:

ז

ז נר שלא הדליקו בו באותה שבתנה אפילו הוא של חרס שהוא מאוסנו כשהדליקו בו כבר ואפילו הדליקו בו נפטנז שהוא מסריחנח מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו ומקומונט שאינו מוקצה מחמת מיאוס הואיל והוא ראוי לכסות בו כליםס ואינו דומה לצרורות ואבנים שאף שראויים לכסות בהם כלים אסורים בטלטולסא לפי שאין עליהם תורת כלי כלל אבל נר זה יש עליו תורת כליסב:

ח

ח מנורה בין גדולה בין קטנה אם היא של פרקים אסור לטלטלהסג אפילו לצורך גופה ומקומה אע"פ שלא הדליקו בה באותו שבת שחוששין שמא תפול מידו ותתפרק ויחזיר פרקיהסד ויתקעם ויהדקם בחוזקסה ויתחייב משום בונה כמו שיתבאר בסי' שי"גסו.

ואפילו אם אינם של פרקים אלא יש בה חריצים סביב ודומה לשל פרקים אסור לטלטלהסז גזרהסח שמא יאמר הרואה שהיא של פרקיםסט ויבא להתיר אף של פרקים ואף אם היא קטנהע מאוד שאין דרך לעשותה של פרקים כלל והכל יודעים שהם חריצים בלבד ולא פרקיםעא אעפ"כ לא רצו חכמים לחלק בגזרתם בין גדולה לקטנהעב:

ט

ט וכל זה במנורה וכיוצא בה מהכלים שדרכן להתפרק כשנופלים אבל כלים שאין דרכם להתפרק כשנופלים כגון כוסות וכיוצא בהם מותר לטלטלםעג אף שהם בענין שאסור להחזיר פרקיהם כמו שיתבאר בסי' שי"געד ואפילו מנורה של פרקים אם פרקיה רפויים לעולם שאין דרך להדקם בחוזק מותר לטלטלהעה ואף להחזיר פרקיה אם נפלו כמו שיתבאר שםעו עיין שם הטעם:


א) ר' מאיר בברייתא מד, א. גמרא קנז, א. רי"ף (כא, א). רמב"ם פכ"ה הי"ב. רא"ש פ"ג סי' כ. טור ושו”ע ס"א.

ב) משמעות רמב"ם שם ה"י וי"א. בעל המאור (מז, ב). רבינו ירוחם נתיב י"ב ח"ב (סז, ב). שו"ת הרא"ש כלל כב סי' ח. הגהות אשרי פ"ג סי' כ. שו"ע ס"ב.

ג) סי"ב וש"נ.

ד) ב"י סוד"ה ומ"ש וכן. הובא בט"ז סק"ב. הגהת הלבוש ס"ב.

ה) רש"י מז, א ד"ה לדבר.

ו) מלחמות סופ"ד דביצה (יט, ב). וראה קובץ דברי תורה ח"ג ע' לח.

ז) ראה גם לעיל סי' רעז ס"ו, ולקמן סי' שט ס"ז וש"נ.

ח) ראה לבוש סוף ס"ה. לעיל סי' רעא קו"א סק"ג (במוסגר).

ט) ראה גם לקמן סי' תצה סי"ג.

י) גמ' מז, רע"א ורש"י שם ד"ה לדבר. מ"א סי' רעו ס"ק יא.

יא) סי"א. וראה שם ס"ד. סי' שכה ס"ז. וראה לקמן ס"ה בדעה הב'.

יב) ראה רמב"ם פכ"ה ה"י.

יג) ראה לקמן ס"ח.

יד) כר"ש במשנה מד, א וכר"מ בברייתא שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה לקמן ס"ז.

טו) ראה ר' זירא גמ' שם. ר"ן שם (כא, א) סוד"ה אמר.

טז) מ"א ס"ק יב. וכדלקמן סי' שח סי"ב.

יז) כתנא קמא דרבי שמעון בברייתא מד, א. טור ושו”ע ס"א.

יח) רי"ף שם (כא, א). טור. וראה לשון השו"ע שם.

יט) רי"ף שם. רמב"ם פכ"ו סוף הי"ד. שו"ע שם.

כ) רי"ף שם. רמב"ם שם. שו"ע שם.

כא) ס"א. וראה לקמן סי' תקיד סכ"ד טעם נוסף לאיסור להסתפק אם הודלק לשם מצות הדלקת נרות.

כב) ר"ן שם (כ, ב) ד"ה תנו. מ"א סק"ב. וראה גם לקמן סי' שי ס"ד.

כג) כדלקמן סי' שח ס"ט. וראה לקמן סי' שי ס"ד. וראה הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 182.

כד) כדלעיל ס"א.

כה) גמ' מז, רע"א. וראה תוס' שם ד"ה הנח.

כו) כדלעיל ס"א.

כז) מרדכי ריש ביצה רמז תרמב. הובא בב"י ד"ה ומ"ש וכן. רמ"א ס"ב.

כח) סעיף עב.

כט) מרדכי שם. וראה גם לקמן סי' תרמ סי"א.

ל) כדלעיל ס"א.

לא) שו"ע ס"ג.

לב) כדלעיל סי' רעז ס"ו.

לג) מ"א סוף סק"ה.

לד) רמב"ן מה, סוע"א. שו"ת הרשב"א ח"ג סוס"י רסח. ר"ן שם (כא, א) ד"ה והא. מ"מ פכ"ה ה"י. שו"ע ס"ד. ואם היה דעתו לסלק הנר מהטבלה שעומד עליה, ראה לעיל סי' רעז ס"ו.

לה) ראה מ"מ שם. מ"א סק"ו.

לו) תוס' מד, א. רבינו ירוחם ני"ב ח"ב (סז, ב). הגהות אשרי פ"ג סי' כ. רמ"א ס"ד.

לז) תוס' שם. הגהות אשר"י שם. מ"א סק"ז.

לח) ראה גם לעיל ס"א.

לט) רמ"א שם.

מ) רמ"א שם.

מא) ראה מ"א סק"ט.

מב) סעיף י.

מג) רמ"א שם.

מד) ב"ח ד"ה ומ"ש שבנר.

מה) תשובת הרשב"א ח"ג סי' רסח. שו"ע ס"ה.

מו) ראה לעיל סי' רעא קו"א סק"ג שגם בין השמשות הוא בכלל חשכה.

מז) ראה עטרת זקנים ס"ה.

מח) כדלעיל סי' רעו ס"ו.

מט) רשב"א שם. שו"ע שם.

נ) מ"א ס"ק יא.

נא) ראה לעיל סוף ס"א.

נב) רשב"א שם בסופו. מ"א סק"י.

נג) וראה גם לקמן סי' תנז סוף סי"ח. אבל ראה לקמן סי' שי סוף סי"א. לעיל סי' רסה ס"ה. וראה מ”מ וציונים.

נד) משמעות הרשב"א שם.

נה) כר"מ בברייתא וכר"ש במשנה מד, א. טור ושו”ע ס"ו. אבל אם הדליקו בו באותה שבת - ראה לעיל ס"ג.

נו) רב אחא או רבינא קנז, א כר"ש. טור ושו”ע שם. וראה גם לקמן סי' שח ס"ב.

נז) כרבה ורב יוסף בגמ' מו, א. טור ושו"ע שם.

נח) רש"י שם ד"ה אבל. שו"ע שם. וראה לקמן סי' שח ס"ב שבנפט אפילו בשל מתכת הוא מסריח.

נט) מ"א ס"ק יב.

ס) רבה ורב יוסף שם. וראה גם לקמן סי' שח ס"ב. לעיל סי' רסו סכ"ג.

סא) כדלעיל סי' שח ס"ח.

סב) רב אויא בגמ' שם. וראה גם מ"א סקי"ג. וראה לקמן סי' תקיח ס"ה.

סג) גמרא שם מו, א לכולי עלמא וכדעת התוס' שם ד"ה דחוליות ותוס' ביצה כב, א ד"ה ובית הלל ורא"ש פ"ג סי' כב. טור ושו”ע ס"ז.

סד) רש"י מו, א ד"ה בשל חוליות. שו"ע שם.

סה) ברייתא מז, רע"ב ורש"י שם ד"ה יתקע.

סו) ס"כ, וראה בנסמן שם.

סז) גמרא מו, א אליבא דכולי עלמא ורש"י ד"ה חידקי. טור ושו”ע שם.

סח) גמרא שם. לבוש ס"ז.

סט) רש"י שם ובד"ה גדולה.

ע) גמרא שם אליבא דרבי יוחנן. טור ושו"ע שם.

עא) רש"י ד"ה כי פליגי.

עב) וראה גמ' שם.

עג) מ"א סי' שיג ס"ק יב, שכן משמע מפשט הפוסקים.

עד) סעיף כא.

עה) מ"א ס"ק יד.

עו) ריש סכ"א.