רפב קריאת התורה והמפטיר ובו כ' סעיפים:

א

א כבר נתבאר בסי' קל"הא שמשה רבינו תיקן להם לישראל שיהיו קורין בספר תורהב חמשה גברי ביו"ט וששה ביום הכיפורים וז' בשבתג בשביל המעלה והקדושה יתירה שיש בכל אחד על חבירו הוסיף בו איש אחדד.

ואם רצו להוסיף על מנין זה יכולים להוסיףה כמו שירצוו ולא היתה התקנה אלא כדי שלא יפחתו ממנין זהז ויש אומריםח שביו"ט אין מוסיפים על ה' כדי שלא יהא שוה עם יום הכיפורים ושבת אם יקרא בו ששה או שבעה וכן ביום הכיפורים אין מוסיפים על ששה שלא יהא שוה לשבתט והסברא ראשונה עיקרי ואעפ"כ נהגו במדינות אלו כסברא אחרונה ביום הכפורים ובכל יו"ט מלבד בשמחת תורהיא שהכל רוצים לעלות לתורהיב וסומכין על סברא הראשונה שהיא עיקר וגם ביום הכיפורים ובכל היו"ט אין המפטיר מהמניןיג כמו שיתבאריד:

ב

ב ויו"ט שחל להיות בשבת לדברי הכל מותר להוסיף כמו בשבת בלבדהטו ויום הכיפורים שחל להיות בשבת טוב שלא להוסיף מפני שסיומי מנין העולים מכוונים שמסיימין בדברי כפרה וכפר בעדו וכו' וכן כולם ולכן טוב שלא לשנותםטז:

ג

ג יש מי שאומריז שלא התירו להוסיף על מניין הקרואים אפילו בשבת אלא בזמן חכמי המשנה שלא היו כל העולים לתורה מברכים אלא ראשון היה מברך ברכה ראשונה והאחרון היה מברך ברכה אחרונהיח אבל עכשיו שכל אחד מברך בפני עצמו אסור להוסיף כדי שלא להרבות בברכות דכיון שכבר יצאו בז' הרי השאר מברכים ברכה שאינה צריכה.

ואף שאין זה עיקר שהרי אף בזמן חכמי הגמרא היו נוהגים כבר לברך כל אחד ואחד בפני עצמויט ולמה לא הזכירו זה בגמרא שנאסר להם להוסיףכ מכל מקום טוב לחוש לדבריוכא וגם מפני טורח הציבור ראוי לצבור לעשות תקנה שלא לקרות הרבה יותר על ז' המחוייביםכב:

ד

ד יש אומריםכג שמותר לקרות עולים הרבה בפרשה אחת שחוזר וקורא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך ואין בזה חשש ברכה לבטלה שהרי בחול המועד של סוכות וחנוכה עושים כןכד ומכל מקום אין השני עולה למנין ז' קרואים המחוייבים בשבתכה אלא אם כן הוסיף עוד ג' פסוקים שלא קראם הראשון כמו שנתבאר בסי' קל"זכו.

ויש אומריםכז שלכתחלה אסור להשני לברך על הפסוקים שכבר בירך עליהם הראשון אלא אם כן יוסיף עליהם ג' פסוקים ואין למדין מחול המועד וחנוכה שאי אפשר בענין אחרכח וכן נוהגין במדינות אלו כל השנה לבד משמחת תורה שסומכין על סברא הראשונהכט ובמקצת מקומות אף בשבת חתונהל:

ה

ה הכל עולים להצטרף למנין ז' קרואים בשבתלא אפילו אשה וקטןלב היודע למי מברכיןלג אע"פ שאינן מחוייבים בדברלד אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבורלה ואפילו קטן אינו עולה אלא להצטרף לגדולים אבל לא שיהיו כולם קטנים או נשיםלו כיון שאינן מחויבים בדברלז.

וכן אין הקטן יכול להיות מקרא את העוליםלח דהיינו שהוא יקרא בקול רם בספר תורה והעולים אומרים אחריו בלחשלט וכל הצבור יוצאים ידי חובתן בשמיעה ממנומ הואיל והוא אינו מחוייב בדבר אינו יכול להוציאם ידי חובתןמא עד שיתחייב כמותם דהיינו משיביא שתי שערותמב:

ו

ו כשהקטן עולה להצטרף לא יהיה ראשו מגולה מפני כבוד התורהמג וכל שכן גדולמד עיין סי' ב'מה וסי' ח'מו וקנ"אמז:

ז

ז ועכשיו אין נוהגין לקרות הקטן אלא למפטירמח ואף אם אין כהן בבית הכנסת אלא קטן כהן נוהגים לקרות ישראל במקום כהןמט ואין בזה איסור במה שאין חולקין כבוד לכהונה אף שמן הדין כהן הקטן יכול לעלות מכל מקום אין אנו מחוייבים כלל לכבד כהנים קטניםנ שמצות עשה של וקדשתםנא אינה אלא על הגדולים שנאמרנב כי את לחם אלהיך הוא מקריב והקטן פסול להקריבנג:

ח

ח ממזר מותר לעלות לתורהנד שגם לו ניתנה התורה שהרי הוא חייב בכל המצותנה האמורות בתורה.

ועבד כנעני שלא נשתחרר דינו כאשהנו שהרי אינו חייב אלא במצות שהאשה חייבת בהןנז.

ואם אמו ישראליתנח הרי זה כישראל גמור לכל דבריונט:

ט

ט וסדר הקרואים בשבת נתבאר בסי' קל"[ו]ס ואין איסור לקרות עם הארץסא שהוא נכבד ועשיר וגדול הדור לפני תלמיד חכם כי אין זה בזיון לתלמיד חכם רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדוליםסב:

י

י המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלהסג ויברך עליה תחלה וסוףסד ואח"כ יפטיר בנביא כדי שלא יהא כבוד תורה וכבוד נביא שוהסה אם יקרא בנביא לבדו כמו שקראו העולים הראשונים בתורה לבדהסו:

יא

יא והמפטיר עולה למנין ז'סז שאם קראו בתורה ששה והמפטיר הוא השביעי די בכך ויש אומריםסח שאינו עולה למנין ז' הואיל ואינו קורא אלא בשביל כבוד התורה שיהא עודף על כבוד הנביאסט והעיקר כסברא הראשונהע.

ומכל מקום בשבת ויו"ט ויום הכיפורים שיכולים להוסיף על המניןעא נהגו כל ישראל מדורות הראשוניםעב שהמפטיר אינו מן המנין ובזה יוצאים לדברי הכל שאף להאומרים שהוא עולה למנין מכל מקום הרי יכולין להוסיף על המנין אבל בט' באבעג ושאר תעניות ציבור ויום הכיפורים במנחה שאין יכולים להוסיף על ג' המפטיר הוא מהג'עד:

יב

יב בימי חכמי הגמרא אף להאומרים שהמפטיר אינו עולה למנין והיה נשלם המנין קודם המפטיר לא היה המפטיר חוזר וקורא איזה פסוקים ממה שקרא השביעי כמו שאנו נוהגים אלא השביעי היה משייר כמה פסוקים בפרשה שיקראם המפטירעה ואף שהמפטיר אינו קוראם אלא בשביל כבוד התורה ופסוקים ההם הם חובת היום שחובה לקרותם היום אף על פי כן יכול המפטיר לקרותם שאף שלענין לעלות למנין אין קריאת המפטיר נחשבת הואיל ואינו קורא אלא בשביל כבוד התורה מכל מקום לענין חיוב קריאת כל הפרשה אין מקפידים על כךעו.

ואחר חבור הגמראעז תקנו רבנן סבוראיעח לומר קדיש אחר שנשלם מנין הקרואים קודם המפטיר כדי להפסיק בין קריאתם לקריאת המפטיר באמירת הקדיש להודיע שהמפטיר אינו מן המניןעט ואם כן אי אפשר שהשביעי ישייר כמה פסוקים בפרשה להמפטיר שאין להפסיק בקדיש באמצע הפרשהפ שעדיין לא נשלמה חובת היום לכן הנהיגו שיגמור השביעי או האחרון כל הפרשה ויאמרו קדיש והמפטיר חוזר וקורא ג' פסוקים לפחותפא ממה שקרא כבר הז' או האחרון (או שאר העולים).

במה דברים אמורים בשבת ויו"ט ויום הכיפורים שהמפטיר אינו מן המנין אבל בתשעה באבפב ושאר תעניות ציבור במנחה ויום הכיפורים במנחה שהמפטיר הוא מהמניןפג אין אומרים קדיש קודם המפטיר שלא להפסיק באמצע המניןפד וגם באמצע הפרשה:

יג

יג ביום שמוציאים ב' ספרים נוהגים להשלים המנין בספר ראשון והמפטיר קורא בשניפה אין צריך לומר בימים שספר השני אינו אלא מתקנת הגאונים כגון בכל יו"ט שקורין פרשת המוספין בספר ב' וקריאת פרשה זו אינו אלא מתקנת הגאונים כמו שיתבאר בסי' תפ"חפו בודאי די במה שקורא אותה המפטירפז אע"פ שאינו קוראה אלא בשביל כבוד התורה אלא אפילו בימים שקריאת הפרשה שבספר שני הוא מתקנת אנשי כנסת הגדולה כגון ראש חודש שחל בשבתפח וד' פרשיות שבחדש אדר אעפ"כ יכול המפטיר לקרותהפט אע"פ שאינו קוראה אלא בשביל כבוד התורה שהרי קריאת הפרשה בכל שבת היא מתקנות משה רבינו ע"הצ ואעפ"כ היה המפטיר משלימה בימי חכמי הגמראצא:

יד

יד ולמה אין נוהגין שהאחרון מהמנין יקרא בספר שני והמפטיר יחזור ויקרא מה שקרא האחרון לפי שלא רצו לנהוג לכפול פרשה אחת ולברך עליה ב' פעמים שלא לצורךצב כיון שאפשר להשלים המנין בספר הא' ושיקרא המפטיר בלבדו בספר ב' שכשאין מוציאין אלא ספר אחד הוא שיש הכרח לעשות כן מחמת הקדיש שאי אפשר לאמרו קודם שנגמרה הפרשה אבל כשקורין ב' ענינים בב' ספרים אומרים קדיש אחר השלמת המנין בספר הא' קודם קריאת המפטיר בענין השניצג והוא הדין אם מוסיפים הרבה בספר אחד אומרים הקדיש אחר השלמת הקריאהצד:

טו

טו וביום שמוציאין ג' ספרים כגון ראש חודש טבת שחל בשבת שצריך לקרות פרשת השבוע ופרשת ראש חודש וענין של חנוכהצה וכן בשמחת תורה שצריך לקרות פרשת וזאת הברכה ובראשית ופרשת המוספיםצו אזי ג"כ המפטיר בלבד קורא באחרונהצז ומשלימין המניןצח או אפילו אם מוסיפים על המניןצט הכל עולים בב' ספרים הראשונים ואחריהם אומרים קדיש קודם המפטיר להפסיק בין קריאתם לקריאת המפטיר שקריאתו אינו אלא בשביל כבוד התורה אבל קודם הקריאה בספר ב' אין נוהגים לומר קדיש אף אם כבר נשלמו מנין הקרואים בספר אחד והקורא בספר ב' הוא נוסף על המניןק.

ויש מנהגים אחרים בענין אמירת הקדישקא בין כשמוציאים ב' ספרים ובין כשמוציאין ג' ואין לשנות שום מנהגקב וכן אם יש מקום שנוהגים כשמוציאין ב' ספרים (בראש חודש שחל בשבת ובד' פרשיות) שהאחרון מהמנין קורא בשני והמפטיר חוזר וקורא מה שקרא האחרון אין מזחיחין אותםקג:

טז

טז קטןקד היודע למי מברכיןקה יכול לעלות למפטיר אין צריך לומר בשבת שהמפטיר אינו אלא חוזר וכופל מה שקרא השביעי אלא אפילו בפרשת המוספיןקו וראש חודש שחל בשבת וד' פרשיות יכול לעלותקז אם יודע למי מברכין ואע"פ שפרשת זכור היא חובה מן התורהקח שישמענהקט כל אדם מישראלקי והקטן שאינו מחוייב בדבר אינו יכול להוציאם ידי חובתןקיא מכל מקום עכשיו הרי הש"ץ קורא בקול רם ומשמיע לצבור ומוציאם ידי חובתןקיב:

יז

יז מי שעלה לקרות בתורה והלך לבית הכנסת אחר וקראוהו לעלות שם ונזדמנה לו אותה פרשה שקראה כבר צריך לחזור ולברך עליה תחלה וסוףקיג:

יח

יח אם לא נמצא בבית הכנסת מי שיודע להפטיר בנביא אלא אחד מאותם שעלו כבר לקרות בתורה אף על פי כן כשעולה להפטיר בנביא צריך לחזור ולקרות בתורה תחלה מפני כבוד התורה ולברך עליה תחלה וסוףקיד ואין די במה שקרא כבר מקודם.

במה דברים אמורים כשכבר אמר הש"ץ קדיש אחר השלמת המניןקטו ואח"כ נודע שאין בבית הכנסת מי שיודע להפטיר מבלעדי אותם שקראו כבר וגם הש"ץ קרא כבר בברכה אבל אם נודע לו כן קודם שאמר קדיש לא יאמר הקדיש מיד אלא השביעי יפטיר בנביאקטז ואין צריך לחזור ולקרות בתורה פעם ב'קיז כי די במה שעלה לשביעי כיון שלא הפסיקו עדיין באמירת הקדיש אחר קריאתוקיח ואחר ההפטרה וברכותיה יאמרו קדישקיט ואם השביעי אינו יודע להפטיר בנביא אזי יאמר השליח ציבור קדיש אחר השביעי ויעלה להפטיר היודע ממי שעלה לקרות בתורה קודם ויחזור ויקרא בתורה ממה שקראקכ ויברך תחלה וסוף אבל אם יש אחרים שיודעים להפטיר בנביא מוטב שיפטיר זה שעדיין לא קרא ואל יפטיר זה שעלה כבר לקרות בתורהקכא (בצבור זהקכב):

יט

יט אם טעה הש"ץ וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש אין צריך לקרות עוד אחר לשביעי מלבד המפטיר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי ודי בכך כי העיקר שהמפטיר עולה למנין שבעהקכג (אבל אם לא אמר קדיש עדייןקכד יקרא עוד שביעי מלבד המפטיר כדי לצאת אף להאומרים שהמפטיר אינו עולה למנין ז' כמו שנוהגיןקכה ולצאת לדברי הכל):

כ

כ אם דילג הש"ץקכו אפילו תיבה אחתקכז ואפילו אות אחתקכח בקריאת שבת שחרית צריך לחזור ולקרות אותו פסוק שדילג בו עם עוד ב' פסוקים הסמוכים לוקכט ולברך עליהם תחלה וסוףקל אם כבר בירך העולה ברכה אחרונה ואף אם כבר סיימו הפרשה והפטירו והתפללו מוסףקלא צריך הש"ץ או אחר לחזור ולקרות הג' פסוקים שבהם הדלוג בצבור זה בברכה תחלה וסוף כמו שנתבאר בסי' קל"זקלב עיין שם כל פרטי דין זה:


א) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א שם בתחילת הסי'. לקמן סי' תפח ס"ה.

ב) ירושלמי מגילה פ"ד ה"א. הובא ברי"ף מגילה (יג, א). וראה מ"א רס"י קלה שגם מנין העולים הוא מהתקנה. לענין יו"ט ראה גם לקמן סי' תפח ס"ה. ולענין ר"ח שחל בשבת וד' פרשיות ראה לקמן סי"ג.

ג) משנה מגילה כא, א. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הט"ז. טור.

ד) ראה מגילה כב, ב. לבוש ס"א.

ה) משנה מגילה כא, א. משמעות רש"י שם ד"ה ואין מוסיפין. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הט"ז. שו"ת מהר"מ (פראג) סי' קי. טור ורמ"א ס"א.

ו) לבוש שם.

ז) משנה שם. רמב"ם שם. טור וב"י ד"ה אין פוחתין. לבוש שם. וראה עד"ז לעיל סי' רסג ס"א.

ח) ר"ן רפ"ג דמגילה (יב, ב) ד"ה מתני' בשם אחרים. רמ"א ס"א בשם ויש אומרים.

ט) ראה ר"ן שם. לבוש ס"ב.

י) דרכי משה אות א.

יא) רמ"א ס"א.

יב) ראה רמ"א סי' תרסט. לבוש שם.

יג) רמ"א סוף ס"א.

יד) סעיף יא.

טו) לבוש ס"ד. ט"ז סק"א. מ"א סק"ב.

טז) מ"א שם בשם קצת גדולים.

יז) שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ע. עולת שבת סק"ג. מ"א סק"א.

יח) ראה משנה מגילה כא, א.

יט) ראה מגילה כא, ב.

כ) ראה מ"א שם.

כא) כנה"ג בהגהות הטור סוס"י רפא. עולת שבת שם. מ"א שם.

כב) ראה אליה זוטא סק"ב ואליה רבא סק"ג בשם זקינו. וראה קיצור הלכות סי' רפב הערה 4. וראה שו"ת צ"צ או"ח סי' לה שדן בזה ומסיק (באות ז): וכמדומה שכמו כן אצל אאזמו"ר הגאון (אדה"ז) ז"ל שהוא היה הקורא תמיד לא היו מוסיפין על שבעה קרואים אף בשבת שיש בה חתונה. וראה ס' המנהגים – חב"ד (ע' 31): אם אין מספר העליות מספיק יקראו בתורה בחדרים שונים, אבל לא להוסיף על מספר הקרואים. וראה גם אג"ק ח"ג ע' לא.

כג) ריב"ש סי' פ"ד. שו"ע ס"ב.

כד) ריב"ש שם.

כה) מ"א סק"ג.

כו) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם בשו"ע ס"ו.

כז) מרדכי סוף מגילה רמז תתלא (יט, ג). רמ"א ס"ב.

כח) ראה שו"ע סי' קלז סוף ס"ו.

כט) רמ"א שם.

ל) מ"א סק"ד בשם מ"ב.

לא) אבל לא למנין עשרה שצריך בקריאת התורה (ראה טור ושו"ע רס"י קמג) כבכל דבר שבקדושה (ראה לעיל סי' נה ס"ב).

לב) ברייתא מגילה כג, א. טור ושו”ע ס"ג.

לג) ירושלמי ברכות פ"ז ה"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הי"ז. שו"ע שם. וראה לעיל סי' נג סי"ג (במוסגר).

לד) שהקטן פטור מכל המצות, ולענין אשה ראה מ"א סוף סק"ו מתוס' ר"ה לג, א ד"ה הא בשם ר"י ב"ר יהודה. ר"ן מגילה (יג, א) ד"ה הכל. ולענין מצות תלמוד תורה ראה לעיל סי' מז ס"י וש"נ. וראה שו"ת צ"צ חאו"ח סוס"י לה. חידושי צ"צ עז, רע"ג.

לה) מגילה שם. טור ושו”ע שם. וראה לעיל סי' קצט ס"ו-ז: שנראה כפריצות כשניכר צירוף נשים עם אנשים בזימון. וראה לעיל סי' נג ס"ט, שמה אסרו מפני כבוד הצבור, אפילו הצבור מוחלין על כבודם אסור.

לו) ר"ן שם. ריב"ש סי' שכו. רמ"א ס"ג.

לז) ר"ן שם.

לח) שו"ת משפט צדק ח"ג סי' מג. מ"א סק"ו.

לט) ראה שו"ע סי' קמא ס"ב.

מ) וראה גם לקמן סי' רפד סי"א. וראה שו"ת צ"צ או"ח סי' לה אות ה בסופה.

מא) ראה מ”מ וציונים. יגדי"ת (נ. י.) חו' ח ע' טו ואילך. חו' כב ע' תריח.

מב) מ"א שם. וראה לעיל סי' רעא ס"ז. סי' נה ס"ו. וראה חידושי צ"צ עז, ג שלענין קריאת התורה במנחה של שבת מצדד להקל אם מלאו לקטן יב שנים ויום אחד.

מג) ראה גם לעיל סי' כה סמ"ב. סי' לח ס"י.

מד) ראה אור זרוע הל' שבת סי' מג. דרכי משה סק"ג. וראה רמ"א ס"ג ומ"א סק"ח.

מה) מהדו"ב ס"ו. מהדו"ק ס"ז.

מו) בשוע"ר לא נזכר מענין זה, וראה שם ט"ז סק"ג.

מז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע ס"ו. וראה גם לעיל סי' צא ס"ג. סי' רו ס"ז.

מח) מ"א סק"ו ד"ה והאידנא.

מט) מ"א שם ד"ה אם בשם הרדב"ז ח"א סי' תקסו.

נ) מ"א שם.

נא) ויקרא כא, ח (וקדשתו). וראה לעיל סי' קכח ס"ס. סי' רא ס"ג וש"נ.

נב) שם.

נג) ראה חולין כד, ב. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה הט"ו.

נד) מהר"א מפראג בהגהותיו על הטור סי' קלה. רמ"א ס"ג.

נה) לבוש ס"ד.

נו) רמ"א ס"ג. וראה הגהות מיימוניות הל' תפלה פי"ב אות ס. וראה ב"י סוף סי' קלה.

נז) כדלעיל סי' מו ס"ד וש"נ.

נח) הגהות מיימוניות שם. רמ"א שם.

נט) מ"א סק"ז.

ס) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע ומ"א.

סא) ראה לעיל סי' קפה ס"ב ובהל' ת"ת פ"ב הי"ב שגם אם אינו יודע לקרוא וגם אינו מבין (מה ששומע) עולה לתורה ומברך. וראה גם לקו"ש חכ"ג ע' 258.

סב) תשב"ץ סי' קפט, ממשמעות הירושלמי יומא פ"ז ה"א. רמ"א ס"ג.

סג) רבי יהושע בן לוי סוטה לט, ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הי"ג. וראה שו"ע ס"ה.

סד) ראה ריב"ש סי' קיב. שו"ע שם.

סה) עולא מגילה כג, סוע"א ורש"י שם ד"ה מפני.

סו) לבוש שם. ב"ח ריש סי' רפד.

סז) דעה הראשונה בגמ' מגילה כג, א. רי"ף שם (יג, א). רמב"ם הל' תפלה פי"ב הי"ז. תוס' שם ד"ה חד בשם ר"ת. רא"ש שם פ"ג סי' ה. טור. ב"י ד"ה ומפטיר.

סח) דעה שניה בגמ' שם. ר"ח שם כג, ב. בה"ג הל' צרכי צבור (מו, א). סדר רב עמרם גאון (ח"ב סי' כו). הובאו בהגהות מיימוניות שם אות פ.

סט) גמרא שם.

ע) ראה גם לקמן סי"ט.

עא) כדלעיל ס"א.

עב) ראה לקמן סי' תפח ס"ו. וראה מ”מ וציונים.

עג) בשחרית ובמנחה.

עד) תוס' שם. רא"ש שם. מרדכי שם רמז תתט. טור ורמ"א ס"ד.

עה) תוס' שם ד"ה כיון. רא"ש שם. ר"ן שם (יג, א) ד"ה וכתב בשם הרשב"א. מרדכי שם. וראה לקמן סי' תפח ס"ו.

עו) ראה ר"ן שם.

עז) תוס' שם. רא"ש שם.

עח) ראה רי"ף שם. הגהות מיימוניות הל' תפלה פי"ב אות צ. וראה גם תוספת שבסדר רב עמרם שם (מהדורת גודלשמידט). לקמן סי' תפח ס"ו.

עט) תוס' שם. רא"ש שם. מרדכי שם.

פ) ראה רא"ש שם. ר"ן שם.

פא) ראה תוס' שם. רמב"ם שם הי"ג.

פב) בשחרית ובמנחה.

פג) כדלעיל סי"א.

פד) ראה מ"א ס"ק יג. וראה מ”מ וציונים.

פה) רא"ש מגילה פ"ג סי' ה. ר"ן שם (יג, א) ד"ה וכתב בשם הרשב"א. רמ"א ס"ד.

פו) ס"ו, ושם: רבנן סבוראי תקנו וכן הנהיגו הגאונים.

פז) ראה ב"י ד"ה כתוב בשבלי הלקט בשם ה"ר ישעיה.

פח) וראה לעיל ס"א ובהנסמן שם.

פט) רא"ש שם. ר"ן שם.

צ) כדלעיל ס"א.

צא) כדלעיל רסי"ב.

צב) ראה לעיל ס"ד.

צג) ראה רא"ש מגילה סי' ה.

צד) רמ"א סוף ס"ד.

צה) ראה טור ושו”ע סי' תרפד ס"ג.

צו) ראה שו"ע סי' תרסח ס"ב. טור ושו”ע סי' תרסט.

צז) רא"ש שם. רמ"א ס"ד.

צח) בב' הספרים הראשונים.

צט) ראה רמ"א סוף ס"ד.

ק) ב"י סוד"ה כתוב בשבלי הלקט. רמ"א שם.

קא) ריב"ש סי' שכא.

קב) מ"א ס"ק יג.

קג) ב"י שם. וראה שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קעב.

קד) מהר"מ מרוטנבורג (פראג) סוס"י קי. מרדכי מגילה סוף רמז תט. רמ"א ס"ד.

קה) ב"ח ד"ה ומפטיר. ט"ז סי' תרפה סוף סק"ב. וראה מ"א ס"ק יב.

קו) מהר"מ שם. מרדכי שם. רמ"א שם.

קז) רמ"א שם.

קח) ראה תוס' ברכות יג, א ד"ה בלשון. מגילה יז, ב ד"ה כל. רא"ש ברכות פ"ז סי' כ. ועוד. ט"ז סק"ג. וראה מ"א סי' תרפה סק"א. לעיל סי"ג. לקו"ש חכ"א ע' 190 הערה 1.

קט) ראה שו"ע סי' קמו ס"ב.

קי) ולא רק כקריאת התורה שהיא חובת הציבור כדלעיל ס"ה (וראה שו"ת צ"צ חאו"ח סי' לה אות ה ואילך). וראה לקמן סי' רפד סי"א. לקו"ש ח"ד ע' 1283.

קיא) ראה לעיל ס"ה.

קיב) ראה לבוש ס"ד.

קיג) מ"א סוף ס"ק טו. וראה גם לעיל סי' סט סוף ס"ח.

קיד) ריב"ש סי' קיב. שו"ע ס"ה.

קטו) ריב"ש שם. שו"ע שם.

קטז) אור זרוע הל' שבת סו"ס מג. רמ"א ס"ה.

קיז) אור זרוע שם. דרכי משה אות ה.

קיח) אור זרוע שם. ד"מ שם.

קיט) מ"א ס"ק טז.

קכ) ראה מלבושי יו"ט סק"ב ואליה זוטא סק"ט-י.

קכא) אור זרוע שם. רמ"א שם.

קכב) ראה לעיל סי"ז. סי' סט סוף ס"ח.

קכג) טור בשם מהר"ם מרוטנבורג. הובא במרדכי בהלכות קטנות רמז תתקסט. שבלי הלקט סי' עז בשם מסכת סופרים פי"א ה"ד. שו"ע ס"ו. וראה פס"ד צ"צ שמג, ב.

קכד) משמעות דרכי משה סק"ז. שיירי כנסת הגדולה סק"י. וראה צ"צ פס"ד שם. תהלה לדוד סקל"ט.

קכה) כדלעיל שם.

קכו) הגהות מיימוניות הל' תפלה פי"ב אות מ, ממסכת סופרים פי"א ה"ו. שו"ע ס"ז.

קכז) מ"א ס"ק יח.

קכח) ראה רמב"ם פי"ב מהל' תפלה ה"ו. ב"י סי' קמב בשם הירושלמי מגילה פ"ב ה"ה.

קכט) הגהות מיימוניות שם. שו"ע שם.

קל) מ"א סי' קלז סק"ה. ט"ז שם סק"ג.

קלא) הגהות מיימוניות שם. שו"ע שם.

קלב) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם שו"ע ס"ג.